... של נפרדות? אליעד כהן מסביר בהרצאתו את המשמעות העמוקה מאחורי הרעיון לפיו אלוהים בוחר את המציאות רק בנפרדות ולא באחדות. הוא מדגיש שהיכולת לחוות בחירה חופשית, שליטה, והחלטה כלשהי, קיימת אך ורק במצב של נפרדות ... בין האדם לבין הסביבה שלו. איך מתאפשרת חוויה של בחירה חופשית בנפרדות? כאשר קיימת נפרדות, האדם חווה תחושת עצמאות וזהות נפרדת מהעולם. הוא רואה את עצמו כישות עצמאית שמחליטה החלטות ובוחרת נתיבים בחייה. אליעד כהן ... שהמצב הזה נקרא נפרדות מכיוון שישנה הבחנה ברורה בין אני לבין המציאות שסביבי. בנפרדות הזו, האדם חווה באופן אמיתי את התחושה שהוא בוחר, וכך הוא מסוגל להאמין שהוא אחראי להחלטותיו ולמעשיו. דוגמה אחת שאליעד נותן ... את פעולתו. כלומר, התחושה הזו של בחירה מתאפשרת בזכות זה שהאדם אינו חווה את עצמו כדבר אחד לגמרי עם המציאות שסביבו. מדוע באחדות לא קיימת חוויית בחירה? במצב של אחדות מוחלטת, שבו אין שום הבדל בין האדם לבין העולם ... ממה שנבחר, חייבת להתקיים הפרדה כלשהי בין זה שבוחר לבין האפשרויות העומדות לבחירתו. כאשר האדם נמצא במצב אחדותי, שבו הכל נתפס כדבר אחד בלתי נפרד, אז לא קיימת חוויית ההחלטה , כי האדם הוא בעצמו המציאות כולה. לדוגמה, אליעד מסביר שאם הכל הוא אחד מוחלט, לא ניתן לדבר על רצון. מכיוון שרצון הוא תמיד כלפי משהו שחסר לאדם, ואילו באחדות מוחלטת אין שום חיסרון משום שכל המציאות היא ... ולכן גם קיימת הבחירה. אליעד מציין שברגע שהאדם אומר לעצמו: בחרתי מלכתחילה את הרע הזה, הוא למעשה מזהה ומקבע את עצמו כישות נפרדת מהמציאות. אם הוא היה נמצא באחדות מוחלטת עם המציאות, לא הייתה לו כלל היכולת ... מדגיש שיש הבדל מהותי בין שתי הפרספקטיבות הללו: הפרספקטיבה של הנפרדות - האדם חווה עצמו כנפרד מהמציאות, הוא מרגיש שחסרים לו דברים, הוא רוצה דברים, והוא חווה בחירה והחלטות באופן ממשי. הפרספקטיבה של האחדות ... באמצעות ההמחשה של אדם שאומר לעצמו אני רוצה את המצב הזה מלכתחילה. המשפט הזה אפשרי אך ורק מנקודת מבט של נפרדות, שבה קיים רצון כלשהו. לעומת זאת, מנקודת המבט של אחדות מוחלטת, לא יכול להיות רצון מלכתחילה, כיוון ... ליצור שלום פנימי עמוק יותר. הוא יבין שכל מה שנראה רע, הוא רק פרי תפישה של הפרדה מהמציאות. לעומת זאת, אם האדם לא מבין זאת, הוא עשוי להמשיך לסבול ולחוש תחושת אשמה על החלטותיו, מתוך אמונה שהוא באמת הישות ...

... אבל אליעד מסביר שההבנה הזו היא רק שכלית ולא אובייקטיבית. זה שהאדם חושב שהכל מאלוהים, זה עדיין מחשבה שנמצאת אצלו באופן סובייקטיבי. ההבנה הזאת היא לא האמת המוחלטת, היא עדיין נמצאת בתחום הנפרדות והאגו. האדם חושב: אני מבין שהכל ... ולא אחדות. למה התהליך של העלמת האגו הוא תמיד סובייקטיבי ולא אובייקטיבי? אליעד מדגיש שהדרך שבה אנשים מנסים להשתחרר מהאגו היא סובייקטיבית. כלומר, התהליך שבו אדם מחליט לנסות להעלים את האגו או להרגיש אחד עם העולם, מתרחש רק ברמה התודעתית - אישית ולא ברמה של המציאות עצמה. המציאות לא משתנה בעקבות ההחלטה של האדם להעלים את האגו. התהליך הזה מתרחש בתודעתו של האדם בלבד, ולכן הוא אינו יכול להפוך למשהו מוחלט או אובייקטיבי. הרעיון המרכזי שאליעד מביא הוא שכל ניסיון מודע להעלים את האגו הוא בעצמו ביטוי של האגו. כל עוד האדם מנסה באופן פעיל להעלים משהו, הוא מנציח את הנפרדות שבבסיס המחשבה הזאת. אילו האדם היה באמת במצב של אחדות מוחלטת, הוא לא היה חושב בכלל שיש משהו שצריך להעלים, כי לא היה לו מושג על ... יכול באמת להיעלם, כי הניסיון להעלים אותו תמיד מגיע מנקודת מבט של נפרדות, ולכן מחזק את האגו עצמו. התהליך כולו סובייקטיבי ואינו יכול להפוך למצב אובייקטיבי או מוחלט. איך אפשר להעלים את האגו? מהי נפרדות ואחדות? למה האגו לא נעלם לעולם? ...

... בכוח האגו עצמו. הוא מדגיש שזוהי הטעיה עצמית גדולה, משום שבבסיסו האגו הוא זה שרוצה לבטל את עצמו, ולכן באופן פרדוקסלי הוא רק מחזק את האגו ולא מבטל אותו. אליעד מסביר שכאשר אדם מחליט להילחם באגו שלו, הדבר הראשון שעליו להבין הוא שהוא בעצם משתמש באותו אגו כדי להילחם באגו עצמו. עצם הרצון לבטל את ...

... אליעד פותח את ההרצאה בהצהרה שגורמת למאזין לחשוב על קיומו: האם באמת הקיום שלך הוא מחויב? הוא טוען כי הרבה פעמים אנחנו מרגישים שמדובר במובן מאליו, אך למעשה יכול להיות שמישהו אחר שולי, שמחליט אם אנחנו קיימים או לא. הוא מסביר ...

... בניתוח המעמד של ראש הממשלה בעידן המודרני. אליעד מציין שראש הממשלה לא יכול לפעול בשקט ובחופשיות כפי שמקובל לחשוב, אלא הוא למעשה עבד של המדינה. הוא מציין כי ראש הממשלה נמצא תחת לחצים אינסופיים וההחלטות שהוא מקבל נוגעות בכל תחום אפשרי במדינה, דבר שמוביל אותו להיות תחת תשומת לב תמידית וביקורת מצד הציבור. השאלה הנשאלת היא: האם ראש הממשלה באמת חופשי להחליט על פי עקרונותיו, או שמא הוא פועל אך ורק על פי מה שנדרש ממנו מתוך מערכת פוליטית רחבה הרבה ...

... לך את כל מה שתרצה, לא משנה באיזה תחום או נושא. לפי אליעד כהן, אם תיקח את הספר ברצינות ותחליט ללמוד אותו לעומק, הוא יסייע לך להשיג כל יעד או רצון שיש לך, בכל תחום אפשרי. לדוגמה, אם אתה מעוניין ... ולסיים תואר שני בהצלחה, אליעד מבטיח שאם תלמד את הספר היטב ותבין את תוכנו לעומק, אתה בהחלט תקבל את היכולת ואת הידע לסיים את התואר השני ולהגיע להצלחה אקדמית. אליעד כהן ממשיך להסביר ...

... אי אפשר להגיע למצב שבו באמת לא רוצים שום דבר, כיוון שלא לרצות שום דבר הוא בעצמו רצון מסוג מסוים. עצם ההחלטה לא לרצות שום דבר היא פעולה שנובעת מתוך רצון להשיג מצב מוגדר - מצב שבו לא רוצים. כלומר, האדם הזה למעשה רוצה לא לרצות. זו סתירה פנימית שמוכיחה בצורה חד משמעית שאי אפשר באמת להימנע מרצון באופן מוחלט. בכל פעם שהאדם יאמר שהוא לא רוצה שום דבר, הוא ימצא את עצמו במצב שבו הוא בכל זאת רוצה לפחות דבר אחד - לא לרצות. אליעד מדגיש כי מצב של אחדות אמיתית הוא ... אפשר לא לרצות בכלל? אליעד כהן מתייחס גם לטענה של אנשים שטוענים כי הצליחו להגיע למצב של אי - רצון מוחלט, ואומר בבירור שאין אפשרות כזו בפועל. הסיבה לכך היא שהמציאות עצמה, באופן המהותי ביותר שלה, היא גם רצון וגם אי - רצון. לדבריו, המציאות אינה מאפשרת מצב ... בצורה מאוחדת ומאוזנת, ללא קונפליקט פנימי. לסיכום, אליעד כהן מבהיר באופן יסודי מדוע מצב של אי - רצון מוחלט אינו אפשרי, וכיצד ניתן בכל זאת לחיות בהרמוניה מלאה עם המציאות, ללא סבל, באמצעות הבנה עמוקה של אחדות האמיתית, הכוללת בתוכה הן את הרצון והן את האי - רצון באופן מלא ומוחלט. מהי אחדות אמיתית? למה אי אפשר להפסיק לרצות? איך לחיות בלי לסבול? האם אפשר לחיות בלי רצון? למה אחדות מובילה לשעמום? ...

... מוח). בסרט, הדמות הראשית, מגה מיינד, מצליחה לנצח את הגיבור הטוב, והמצב הזה מביא אותה לשעמום קיצוני, מכיוון שאין לה יותר אתגר. בעקבות השעמום, מגה מיינד מחליט ליצור לעצמו אויב חדש שיתמודד מולו ויחזיר לו עניין ומשמעות לחיים. בדומה לכך, אליעד מסביר שהרעיון בסרט משמש להמחשת הרעיון שהעולם נברא מתוך שעמום של אלוהים. אלוהים, לפי ההסבר, נמצא במצב של שלמות מוחלטת שבו הכל טוב באופן אינסופי. מצב זה מביא בהכרח לשעמום מוחלט, מכיוון שאין כל אפשרות לתנועה, התפתחות, אתגר או שינוי. בדיוק כמו מגה מיינד, שניצח והגיע לשלמות של ניצחון, כך ... לתאר רעיון מופשט מאוד. מה הכוונה במשפט המלך השתגע? אליעד כהן מביא דוגמה נוספת, שהיא האמירה המלך השתגע. הוא מסביר שהמלך מסמל כאן את אלוהים או את השלמות המוחלטת, והשתגע מסמל את השינוי הדרמטי והקיצוני שהתרחש כאשר אלוהים החליט לברוא את העולם. ההחלטה לברוא עולם של חוסר שלמות, עולם של ניגודים, טוב ורע, שמחה ועצב, היא החלטה שנראית לכאורה כמשוגעת, כי זו בעצם החלטה לעבור ממצב של שלמות מוחלטת, למצב של חוסר שלמות. אך אליעד חוזר ומסביר שגם זה רק משל, ואין משמעות לכך שאלוהים באמת השתגע. ההסבר של המלך השתגע נועד רק להראות שבריאת העולם מתוך שלמות מוחלטת היא דבר לא הגיוני מבחינה שכלית פשוטה, ולכן משתמשים במילה השתגע כדי להמחיש את חוסר ההיגיון של פעולה כזו. כיצד ... אליעד כהן משתמש בדמות של מגה מיינד בסרט כאנלוגיה שמסבירה בפשטות את הרעיון המורכב של הבריאה. הדמות מגה מיינד היא אנלוגיה לאלוהים, שניצחה והגיעה לשלמות מוחלטת , ומכיוון שהשלמות הייתה חסרת משמעות ללא אתגר או שינוי, הוא היה חייב ליצור לעצמו אויב שיכניס עניין ואתגר לחייו. הסרט מראה בצורה ברורה כיצד השלמות המוחלטת מובילה לשעמום, וכיצד השעמום מוביל לפעולה יצירתית (בריאת אויב חדש). כך אליעד מסביר שהרעיון הזה מקביל למצב של ...

... המשמעות האמיתית של חוויית הצמצום שהובילה לאותה שיגעון. אליעד מסביר תחילה את משמעות הביטוי אלוהים השתגע בעזרת דוגמה פשוטה: אלוהים, שהוא הכוח המוחלט, בעל יכולת בלתי מוגבלת, פתאום מדמיין את עצמו בצורה מוגבלת מאוד. הוא ... בתוכו. ברגע שהאדם יכיר בכך שהוא זה שיוצר את הגבול, המגבלה תפסיק להתקיים. אליעד חוזר על הרעיון המרכזי ומסביר שהשיגעון של אלוהים מתבטא בכך שהוא החליט במודע או שלא במודע להתעלם מכך שהוא אלוהים, ולחוות את עצמו כנפרד ... את עצמו מזוויות חדשות, לעבור את החוויה של חוסר שלמות, קונפליקט, כאב ושכחה, כדי שבהמשך יוכל לחוות מחדש את השלמות שלו, את האינסופיות ואת האיחוד המוחלט. אליעד מסכם את ההסבר באמירה ברורה שהמטרה של האדם היא להבין באמת, ...

... כהן מסביר שכאשר אלוהים ברא את העולם, הוא לא שאל אף אחד אם הוא מסכים לבריאה הזו או לא. המציאות קיימת בלי שבני האדם נתנו לכך את אישורם. לפי אליעד, כך בדיוק פועלת המציאות: היא לא מחכה להסכמה של האדם או להחלטתו , אלא פשוט מתקיימת בפני עצמה. מהנקודה הזו הוא ממשיך ואומר שיש למעשה שתי אפשרויות בלבד להתייחס למציאות: האדם יכול ליישר קו עם המציאות, להסכים עמה, ולקבל ...