... לפני קהל. והאדם לא באמת הפסיק לגמרי ובאופן מוחלט לפחד מהקהל. אלא, שהפחד של האדם לטעות ולהיכשל עדיין קיים. אלא, שהאדם עכשיו אחרי הטיפול הפסיכולוגי, הוא מאמין בעצמו וחושב, שהוא יצליח לנאום לפני קהל. ככ בטוח ... כללית), האם באמת המציאות תהיה ככ רעה? ומי החליט שזה ככ רע? ולמה אני ככ מתעקש שהמציאות תהיה דווקא כך ולא אחרת? האם זה מוצדק? האם זה הכרחי, שהמציאות תהיה דווקא כפי מה שאני רוצה? האם המציאות חייבת להיות כפי ... שבשורה התחתונה, שום דבר לא באמת משנה מבחינה מוחלטת. ונכון שהדברים כן משנים מבחינה יחסית. ומבחינה יחסית, זה כן משנה שהאדם יהיה בריא, ושהאדם יאכל כדי לא להיות רעב, ושהאדם יברח מאש וכולי. אבל מבחינה מוחלטת, שום דבר לא באמת משנה. וההבנה הזאת, היא ורק היא, משחררת את האדם, ומסייעת לו להתמודד עם החרדות וההפרעות הנפשיות שיש לו. וההבנה של האדם, שמצד האמת המוחלטת, הכל אחד. דהיינו, שאין טוב או רע, אלא הכל שווה באותה המידה ממש, ההבנה הזאת, טובה יותר מכל התרופות נגד חרדה שיש בעולם, וטובה יותר מכל טיפול פסיכולוגי בחרדה, ...

... בסיסיות שיש לאדם על מה צריך או לא צריך לקרות. ברגע שהאדם מצליח להגיע להבנה שהפחד שלו אינו מוחלט אלא נובע מציפייה שהוא יצר בעצמו, הוא יכול להשתחרר מהכאב הנלווה אליו. מה המשמעות של להסתכל על הבגידה בצורה ריאלית? אליעד מסביר שהמטרה היא לא להתכחש ... למקום פנימי שבו לא משנה לך אם יבגדו בך או לא. לדבריו, המקום הזה הוא מצב תודעתי של שוויון מוחלט או שקט פנימי, שבו האדם מבין שהאושר הפנימי שלו לא תלוי בשום דבר חיצוני, כולל בגידה או נטישה. כאשר האדם מגיע למקום זה, הוא יכול להמשיך לרצות זוגיות אך ... - להישאר לבד. האדם חייב לשאול את עצמו שוב ושוב למה הוא כל כך חושש מהבגידה, ולמה הוא בכלל החליט שבגידה היא דבר רע. לדבריו, החקירה העמוקה הזו מביאה את האדם למצב של הבנה עמוקה יותר של הפחד, וגורמת לפחד הזה להיחלש, כי היא מערערת על הבסיס הרגשי וההנחות ...

... האין סופית, של האדם, ביחס לרצון העצמי שלו. כי האדם תלוי ברצון העצמי שלו. והאדם לא תלוי בשום דבר בעולם, מלבד ברצון העצמי שלו עצמו. ומי שבסופו של דבר מחליט מה האדם יעשה, או מה האדם ... יותר מאשר לא לעבוד באותה העבודה. והאדם בסופו של דבר עושה, את מה שהוא רוצה יותר. ואין הכוונה לומר, שהאדם רוצה את כל מה שהוא עושה בלב שלם. אלא, שהאדם בהחלט רוצה יותר את מה שהוא ...

... היא להבין את מקור הסבל ולהתמודד איתו. הוא מציע שני פתרונות עיקריים: לקבל את המציאות באופן מוחלט, ולא להתנגד לה בשום צורה. במצב כזה האדם אומר לא אכפת לי מה קורה לי, לא אכפת לי אם טוב או רע, אני מקבל כל דבר שהמציאות תביא. האדם במצב הזה לא סובל, כי הוא מיישר קו עם הרצון של המציאות. הדרך ההפוכה: שהאדם ישלוט באופן מוחלט ברצון שלו ויאמר לא אכפת לי מה המציאות רוצה, אני אלוהים של עצמי, ואני אחליט שאני רוצה את מה שקורה. האדם במקרה הזה משנה בכוח את הרצון שלו כך שהוא רוצה את האירוע שמתרחש, ובכך מפסיק את הסבל לחלוטין. איך ניתן להסתכל על ... עם רצון המציאות (לקבל את מה שקורה בלי התנגדות), או להזדהות באופן מלא עם הרצון האישי שלו ולהחליט שהוא רוצה בדיוק את מה שהמציאות מביאה. אליעד מדגיש שאין חובה להבין למה המציאות רוצה משהו, מה שחשוב הוא להחליט אם אתה הולך עם רצון המציאות או מתנגד לה. האם אפשרי לרצות ולא לרצות בו זמנית? כן, אליעד מסביר שאפשר לרצות ולא לרצות בו זמנית. אדם יכול להיות ... שליטה בו זמנית? בסיום ההרצאה, אליעד מדגיש את החשיבות של להיות גם וגם: גם במצב של שליטה מוחלטת וגם במצב של אובדן שליטה מוחלט. הוא מסביר שלהיות אלוהים זה להיות גם בשליטה מוחלטת על הרצונות שלך וגם באובדן שליטה מוחלט שבו אתה מקבל את המציאות ללא כל התנגדות. במצב כזה האדם יכול לבחור כל רגע באיזו תודעה להיות: בשליטה מוחלטת או בקבלה מוחלטת של המציאות. איך להפסיק לסבול? ליהנות מהסבל רצון המציאות להזדהות עם הסבל האם אפשר לא לרצות דבר ולהיות מאושר? ...

... אמת סובייקטיבית, אמת בלתי תלויה, אמת מחויבת, אמת מוחלטת ובו יתבאר העניין של אובייקטיביות וסובייקטיביות. ויתבאר, מהי אמת אובייקטיבית ומהי אמת סובייקטיבית? והאם באמת יש בעולם משהו שהוא כולו אך ורק אובייקטיבי? וכיצד ... שהדבר הוא אובייקטיבי. ונחדד: אמת אובייקטיבית = אמת מוחלטת = אמת אחת = אמת מחויבת = אמת בלתי תלויה - וזאת, לעומת אמת סובייקטיבית = אמת יחסית = הרבה אמת = אמת אפשרית = אמת תלויה. כי אמת אובייקטיבית, יש רק אחת כזו. וזו אמת מוחלטת, שהיא נכונה באופן מוחלט, ושמחויב שהיא נכונה ושהיא אינה תלויה במתבונן בה. אבל אמת סובייקטיבית, היא אמת יחסית, ביחס למתבונן בה. וממילא יש הרבה אמת סובייקטיבית, כי יש הרבה מתבוננים. ואמת ... וכיוב. וככל שהאדם יותר אובייקטיבי, כך הוא יכול לקבל החלטות מדויקות יותר ונכונות יותר וכיוב. כי הוא רואה את כל התמונה כולה. והאינטרס האישי שלו, לא גורם לו לא לראות את כל התמונה. אלא הוא מתגבר על האינטרס, למען ... היא האמת האובייקטיבית באמת. כי בסופו של דבר, מי שיחליט מהי האמת, זאת תהיה אך ורק המציאות. ומי שלא רואה את האמת האובייקטיבית, הוא בעצם חי בסוג של יקום מקביל. כי המציאות האובייקטיבית, היא בצורה כלשהי. ואם האדם לא ... לא יכול לדעת שום דבר בוודאות. עד כדי חוסר ידיעה מוחלט. ומי שרוצה להגיע לנקודת מבט אובייקטיבית לגמרי בשלמות, עליו להיצמד אל האמת האובייקטיבית שלו, בשלמות מוחלטת. דהיינו, שעל האדם להיצמד כמה שהוא יכול בכל כוחו, אל מה שהוא מבחינה סובייקטיבית, חושב שזאת האמת האובייקטיבית שלו. ועל ידי זה, בסופו של דבר, האדם כל כולו פוגש ...

... וגם, בו זמנית, מצא את ההבדלים, לדעת שום דבר, החושים, השכל האנושי, מחוץ לשכל האנושי, באופן מוחלט, יחסי או מוחלט, דבר והיפוכו האם אפשר להבין את המציאות בצורה מוחלטת ולמה זה משנה? השאלה המרכזית שאליעד כהן עוסק בה בהרצאה היא: האם קיים הבדל אמיתי בין מצבים שנראים לנו כהפכים מוחלטים, או שמא ההבדל קיים רק בהגדרה ובשם שאנחנו מעניקים להם? הוא נותן את הדוגמה של הבנת המציאות המוחלטת מול אי - הבנת המציאות המוחלטת. לכאורה מדובר בשני מצבים מנוגדים, אבל בפועל, כאשר מנתחים אותם עד הסוף, מגלים שאין ביניהם שום הבדל ממשי. אדם שמבין את המציאות באופן מוחלט אינו שואל שאלות, בדיוק כמו אדם שאינו מבין דבר. שניהם נמצאים במצב של שתיקה פנימית וחוסר שאלות. השאלה המתבקשת ... כאשר אתה נמצא בנקודה האמצעית שבה אתה בעצמך לא מבין ולא יודע אם אתה מבין או לא, אתה רואה הבדל בין אדם מבין לאדם שאינו מבין. אך אם היית נמצא באחד מהקצוות באופן מוחלט, לא היית רואה הבדל כזה. האם יש הבדל בין אמונה מוחלטת לידיעה מוחלטת? אליעד כהן ממשיך לבחון את ההבדלים לכאורה בין מצבים נוספים, למשל: בין אמונה מוחלטת לידיעה מוחלטת. לכאורה, יש הבדל גדול בין שני המצבים האלה - כשאתה יודע משהו באופן מוחלט, אתה לא צריך להאמין בו, וכשאתה מאמין באופן מוחלט, אתה לא צריך לדעת. אך כאן שוב מתגלה אותו פרדוקס: כשאתה מגיע להבנה מוחלטת, גם אם זו אמונה וגם אם זו ידיעה, אין לך עוד צורך בשום דבר חיצוני ואין לך שאלות נוספות. לכן, באופן אבסולוטי, ... באמת, דרך כל ההיבטים, נגלה בסופו של דבר שאין שום הבדל בין המושגים. איך לדעת אם שני דברים הם באמת שונים? אליעד מציע לחקור את הדברים ברמה הכי בסיסית: לפני שמחליטים אם שני דברים דומים או שונים, צריך להגדיר באופן ברור מהו יש ומהו אין. הוא נותן דוגמה של שני כיסאות שנראים ... - מצד אחד אפשר לומר שהם אותו דבר כי הם בעלי אותם מאפיינים, אך מצד שני אפשר לומר שהם שונים, כי הרי מדובר בשני כיסאות פיזיים נפרדים. השאלה היא: לפי מה אתה מחליט אם משהו קיים או לא קיים? לפי החושים או לפי השכל? החושים יכולים להראות לך דברים בצורה אחת, אך השכל יכול להחליט לפרש אותם אחרת. לדוגמה, אם אתה רואה שני עצמים באותו מקום ובאותו זמן, השכל שלך יחליט באופן אוטומטי שמדובר בעצם אחד בלבד, כי אחרת הדבר לא מסתדר מבחינה לוגית. אליעד מדגיש שהשכל תמיד יהיה זה שמחליט איך להתייחס למה שהחושים אומרים. האם השכל יכול לדעת משהו באופן מוחלט? נקודה נוספת שאליעד כהן מדגיש היא שהשכל האנושי לעולם לא יכול להיות בטוח בשום דבר באופן מוחלט, מכיוון שהמנגנון שלו עצמו הוא יחסי ומוגבל. כל מה שהשכל יכול לדעת, בסופו של דבר, הוא רק משהו באופן יחסי. אפילו ... קיומך, לא של המציאות, לא של שום דבר אחר. במקום הזה אין גם אמונה ואין ספק, כי אין בכלל שום הגדרה. הוא לא אומר שבמקום הזה אדם בהכרח שותק, אלא שאדם שהגיע להבנה המוחלטת הזאת פועל או לא פועל לא מתוך החלטה , אלא מתוך ספונטניות מוחלטת שאינה קשורה כלל להכרה הרגילה. כיצד אפשר לחוות שני הפכים בו זמנית? אליעד מדגיש שאם אדם ילך עד הקצה של כל דבר, הוא יגיע למצב שבו התודעה שלו יכולה לחשוב שני הפכים מוחלטים באותו רגע ובאותה נקודה. זו תודעה חדשה, שחושבת גם דבר וגם את ההיפוך שלו באותה עת. האדם הרגיל לא יכול לעשות זאת, כי תודעתו מוגבלת לחשיבה לינארית של או - או. לכן הדרך להגיע לכך היא על ידי הליכה מוחלטת לאמת - לבדוק כל דבר ולא להסתפק בתשובות חלקיות. בסופו של התהליך, כאשר האדם מגיע להבנה אמיתית של המוחלט, התודעה שלו משתחררת לגמרי מההגבלות של השכל והחושים, ואז הוא יכול לראות את הדברים מנקודת מבט מוחלטת שבה אין סתירה בין דבר להיפוכו. האם הבנה מוחלטת מבטלת פעולה בעולם? לסיום, אליעד מבהיר שאדם שהגיע להבנה מו

מצבי רוח, שינוי רגשי, שינוי תודעתי, להחליף מקצוע, שינוי קריירה, מודעות עצמית, להיות מודע לעצמך, הזדהות רצונית

... חשיבה נייטרלית, ממילא הוא יוכל לראות תמיד את כל המידע, ולקבל החלטות נכונות יותר וכולי. אבל המחשבה שאומרת, שמי שהוא נייטרלי, הוא יכול להחליט החלטות נכונות יותר, היא עצמה מחשבה שגויה. או במילים אחרות, דעה שאומרת, שחשיבה נייטרלית, יכולה לעזור לאדם בחיים, להרגיש יותר טוב, היא מחשבה שגויה. ולמה? כי יש שני סוגים של נייטרליות. ויש נייטרליות יחסית ויש נייטרליות מוחלטת. ונייטרליות יחסית, פירושה שאין לאדם הרבה אינטרסים אישיים ושאין לאדם הרבה דעות קדומות. אבל בהכרח שיש לאדם אינטרסים אישיים ודעות קדומות כלשהן. כגון לדוגמה שופט בבית ... החוקים, שלפיהם הוא שופט את האדם. ומי שהוא יהיה בנייטרליות מוחלטת, ממילא לא תהיה לו שום דעה עצמאית כלשהי, ושום העדפה כלשהי, לגבי כל נושא שהוא בעולם. כי מקום נייטרלי לגמרי, הוא מקום שאין בו שום דעה קדומה כלשהי. וכל מה שהאדם יודע באשר ... צודק שהחושים צודקים וכולי. וזו כמובן אמת יחסית. אך מבחינה מוחלטת, השכל של האדם, והחושים של האדם, הם רק אמונה בלבד. כי אין שום הוכחה מוחלטת, לכך שהם נכונים. כך שמנקודת מבט כלשהי, כל מה שהאדם בטוח בו, הוא בעצם דעה מוקדמת, והנחת יסוד, שעליה מתבסס האדם. וכמו כן, בנקודת מבט נייטרלית לגמרי, אין שום אינטרס אישי. ... לא נייטרלי ב 100%. ואפשר לומר, שהתועלת של מי שהוא בנייטרליות מוחלטת, הוא זה שאין לו שום אינטרס אישי. אבל מצד שני כשאין שום אינטרס אישי, גם אין ממש שום תועלת. ובסיכומו של דבר, האדם יכול להיות נייטרלי לגמרי. אבל, כאשר האדם יהיה נייטרלי ... לשם כך צריך אינטרס אישי, שנובע מחשיבה לא נייטרלית באופן מוחלט וכולי כנל. ...

... ואיזה חלקים ברצון של האדם משתנים? ואיך האדם מחליט מה הוא רוצה? ומי מחליט ולמה הוא מחליט, מה האדם ירצה יותר? ואיך בכלל נוצרים אצל האדם הרצונות ...

... העולם, הוא יודע, שהאושר המוחלט (בניגוד לאושר יחסי) של האדם, לא תלוי בשינוי חיצוני, אלא בשינוי פנימי. דהיינו, זה לא משנה כמה ... כי מי שבסופו של דבר מחליט מה האדם מרגיש, זה לא מה שקורה לו ולא מה שהוא חושב שקורה לו ואפילו לא מה שהוא רוצה ביחס למה שקורה לו. מי שמחליט בסופו של דבר מה האדם ירגיש, זה אך ורק ההבנה של האדם. דהיינו, מה שהאדם מבין לגבי מה שהוא חווה ... רוצה לחשוב חיובי? ואיך הוא מחליט מהו דבר חיובי ומהו דבר שלילי? ומהיכן מגיעות המחשבות השליליות? ומה התפקיד שלהן? והאם באמת הן ... ואעפכ נזכיר: כי אושר יחסי, בהחלט תלוי בשינוי חיצוני. כי אושר יחסי, נובע ותלוי במילוי הרצון החיצוני של האדם. אבל האושר הפנימי והאושר המוחלט, הוא לא תלוי בשינוי חיצוני, אלא רק בשינוי פנימי ומוחלט כנל. ...