... כלום. המשמעות היא שכאשר את מבינה שהכל כלום, מצד אחד אין יותר שאלות, ומצד שני, כשאת יודעת משהו, יש לך שאלות ותשובות, אך אף פעם לא תשובות מוחלטות. במצב שבו אינך רוצה דבר, אין בעיה, וכשאת רוצה הכל - גם אין בעיה. אך כאשר ... או נפשי באמצעות חקירה עצמית? לדוגמה, אם כואבות לך העיניים, ישנן שלוש זוויות להתמודד איתן: זווית אחת: ככה אלוהים רוצה - זו גישה של קבלה מוחלטת. זווית שנייה: אפילו אלוהים אינו יודע למה הוא רוצה זאת - קבלה של חוסר הידיעה המוחלט. זווית שלישית: להבין שאין הבדל בין כאב העיניים לבין הכאב בעצם קיומך - הכאב ... רוצה, מכיוון שאם יכיר ברצון שלו, הוא ייאלץ להתמודד עם הסבל של אי - הגשמת הרצון. אם האדם יהיה כנה ואמיץ לומר שהוא באמת רוצה את הכל בשלמות מוחלטת, הוא יתמודד ישירות עם הסבל, יגיע למצב של ייאוש מוחלט, ולבסוף יוכל להשתחרר לגמרי, מכיוון שלא יישארו לו ציפיות מהמציאות. מהי ... יקרה. אך כיוון שהמציאות אינה פועלת תמיד כפי שהוא רוצה, הוא במלכוד תמידי. אליעד מציע ללכת עם האמת עד הסוף: להודות שהוא רוצה להיות אלוהים מוחלט, וכאשר מבינים שאי אפשר לקבל את זה, אז מתרחש ייאוש עמוק ומוחלט, שלאחריו מגיעה השחרור מהסבל, כי האדם כבר לא מצפה לכלום. איך מגיעים לשחרור מוחלט מהרצון? כאשר האדם מבין שהוא אף פעם לא יקבל את מה שהוא רוצה בשלמות מוחלטת, הוא מפסיק לרצות. ההבנה העמוקה הזו מביאה לשחרור מהסבל, משום שאין יותר משמעות לרצון כאשר אין אפשרות להשיגו. במצב זה האדם כבר לא רוצה כלום, ולכן הוא מגיע לשלווה מוחלטת. האם השלווה והאחדות הן לנצח? אליעד מסביר שההגעה לאחדות ולשלווה היא אמנם ... האדם גם מודע לאפשרות שהוא יאבד אותה בעתיד, ודווקא בזכות זה הוא מעריך את האחדות ומסוגל ליהנות ממנה. האם אפשר להגיע למצב שבו רק המציאות מחליטה עבורך? אליעד מציע שהדרך לשחרור מוחלט מכאב וסבל היא בשתי גישות אפשריות: גישה אחת: ללכת עד הסוף עם המציאות ולומר שרק מה שקורה זה נכון ולא משנה בכלל מה הרצון שלי, ובכך להשתחרר מכל סבל. גישה שנייה: ללכת עד הסוף עם הרצון האישי, ולא משנה מה קורה, להחליט שזה בדיוק מה שאני רוצה, ובכך להשתחרר גם מסבל. אך הבעיה נוצרת כאשר האדם נמצא ... ואז הוא תמיד יסבול. בסופו של דבר, אליעד מסביר שהדרך לשחרור מלא היא להכיר באמת שהכל הוא גם וגם - גם הרצון האישי, גם המציאות וגם החיבור המוחלט ביניהם, מה שמוביל להבנה שאין באמת הבדל בין טוב לרע, בין כאב להנאה, ובין קיום ... עכשיו, מה זה נותן? מהצד שאת לא יודעת שום דבר, אז אין לך יותר שאלות. ומהצד שאת כן יודעת, יש לך שאלות ויש לך תשובות, אבל לא תשובות מלאות ומוחלטות. מהצד שאת לא רוצה שום דבר, אין בעיה. מהצד שאת רוצה הכל, גם אין בעייה. אבל ... לא יכול להפגע משום דבר. וההיפוך הוא, מה שנכון לי, זה רק מה שנכון, ולא אכפת לי מהמציאות, וגם כאן אין לך בעיות, למה? כי אם למשל כואב לך, אתה מחליט שהכאב הוא טוב, אני מחליט שזה תמיד טוב. למה האדם לא מסוגל להחליט שזה תמיד טוב? כי הוא לא מאמין שזה באמת טוב. מה שטוב לי שזה יהיה כרצוני, אז מה שקורה לי, אני מחליט שזה כרצוני. את יודעת למה לי רע יותר ממך, וגם טוב יותר ממך, וגם לא טוב ולא רע ...

... אתה לא בחרת להיוולד ולא בחרת להיות קיים. המציאות היא זו שמחליטה שאתה תהיה קיים, שתחווה, שתרגיש, שתחשוב ושתפעל. הרצונות שלך אינם שלך באופן עצמאי, אלא המציאות גורמת לך לרצות דברים מסוימים. ... אתה בטוח שאתה בוחר לאן ללכת, אך למעשה אתה כמו בורג ברכב שמחליט לנסוע, הרכב מחליט ואתה מסתובב בהתאם להחלטה של משהו אחר. כל פעולה שאתה עושה היא תוצאה של משהו אחר שקדם לה, והיא גם הסיבה לפעולה אחרת שתבוא לאחריה. במילים אחרות, ... הוא בו - זמנית גם הרצון וגם חוסר הרצון, מתוך נקודת אחדות מוחלטת. אם אדם שואל מה אני באמת רוצה? ומגיע אל ההבנה שהוא רוצה משהו רק בגלל שהמציאות רוצה שהוא ירצה אותו, הוא מגיע למקום של שחרור מוחלט, משום שאין לו יותר שום רצון עצמאי. הוא מבין שהוא חלק בלתי נפרד מהמציאות כולה, ואינו שולט בדבר, גם לא ברצונות שלו. למה הרצון להבין מרחיק ומקרב אותך לאמת המוחלטת בו זמנית? אליעד מסביר שלרצות להבין את המציאות או חוקיות מסוימת, פירושו לחפש אמת יחסית ומוגדרת. מצד אחד, כל ניסיון שלך להבין אמת יחסית מרחיק אותך מהאמת המוחלטת, שהיא האין המוחלט, שאין בו שום חוקיות או הגדרה. מצד שני, אם תלך עם ההבנה שלך עד הסוף, בסופו של דבר תגיע לאמת המוחלטת. התהליך הזה הוא דו - משמעי: כל צעד של הבנה חלקית מרחיק אותך, אבל גם מקרב אותך, כי בסוף ההבנה היחסית נמצאת האמת המוחלטת. האדם שחותר להבין, למעשה מנסה למצוא הגדרות ברורות וחוקיות מוגדרת, אבל אליעד מבהיר שאין חוקיות מוגדרת במציאות, אלא היא ... שום דבר לא יכול להיות לא טוב. הכל נורא: כי ביחס לשלמות המוחלטת אין שום יתרון בזה שהמציאות קיימת, ולמעשה היא רק מכילה חסרונות אינסופיים. אדישות מוחלטת: אתה חווה בו זמנית את העובדה שהכל כפי רצונך והכל גם לא כפי רצונך, וזה יוצר איזון מוחלט ואדישות. אתה לא באמת מוטרד ממה שקורה, כי זה גם רצוי וגם לא רצוי בעת ובעונה אחת. לדוגמה, אם כלב נושך אותך, אתה מבין שבחרת ... ואכזריים, כי זה רצונך, ואין אף אחד מעליך שיכול לשנות את ההחלטה. איך עושים שלום בין החלקים השונים שבך? אליעד מציע שהאדם יעשה שלום בין כל החלקים השונים בתוכו, על ידי כך שיגרום להם ... למה המציאות קיימת? האם אני אלוהים? איך מגיעים לאמת המוחלטת? איך עושים שלום פנימי? אליעד: בואו נסביר על הרצון. כול הרצונות בעולם, תמיד יש רצון אחד לפניהם. אין שום רצון שאין לו לפניו. ... ממשהו אחר? אם אתה בורג ברכב, אז איך בכלל עולה לך המחשבה שאתה מחליט לאן לנסוע? מה קורה בתהליך, הרכב רוצה לנסוע לחדרה, אבל מישהו אמר לבורג להסתובב, ואז הוא הסתובב. לפני שאומרים לך לזוז, אומרים ... אצבע של המציאות, יש מציאות ואתה רק חלק ממנה. כאשר כדור הארץ מחליט לזוז, אז אתה זז. כשאתה הולך ברחוב, נדמה לך שאתה הוא ההולך ברחוב, אבל האני הזה מחובר לחוט, אתה כמו בובה על חוט. ולמה אתה ... איתו ושזה זהו. אבל אין דבר כזה, כל מה שאני אומר לך הוא לא מוחלט. כל מה שאני אומר זה עם חסרונות, אני לא יכול להגיד לך משהו מושלם. כל מה שאני אומר, יש צד שאומר שזה לא נכון. אז אל תצפה שהכל ... אני מנסה להבין חוקיות. אליעד: נכון, ולכן אתה מחטיא את האמת המוחלטת. כי אם אתה אומר, אני רוצה להבין, למעשה אתה מנסה למצוא אמת יחסית, ואז אתה מתרחק מהאמת המוחלטת. לרצות להבין את האמת, פירושו לשקר. כשאתה רוצה את המוגדר, למעשה אתה מתרחק מהמוחלט. המוחלט הוא האין, אז כאשר אתה רוצה להבין, אתה מתרחק מהאין. האין הוא המוחלט. אבל גם מצד שני הרצון להבין מקרב אותך למוחלט, אם תבין עד הסוף. רק בסוף תוכל לראות את המוחלט. אתה כרגע נמצא במצב המושלם, ואתה רוצה לשנות, אתה יוכל לשנות אבל עד הסוף. הדבר הברור ביותר בעולם, זה שהמציאות קיימת. אבל ... בחירה, אך האם האדם יכול לגרום לתהליכים? שאלה: אולי אני בורג שמחליט איך להסתובב? אליעד: אתה יכול להגיד זאת רק אם החלק (הבורג) הוא לא במאה אחוז. אבל אתה מחובר במאה אחוז למציאות, אין לך לאן ... זה לא תוצאה, אז זה אקראי. ואם הכל תלוי רק בשיקול דעתך, אז תחליט שתמיד טוב לך ונגמרו כל השאלות. שאלה: האם יש פרספקטיבה כזאת? אליעד: יש, אבל בפרספקטיבה כזאת, אין שאלה. אם האדם מתבונן פנימה ... כי אני אלוהים רוצה את הכל. מצד שני, זאת צרה גדולה, כי ביחס למוחלט זה לא נתן שום דבר, זה נתן רק חסרונות. אבל למה זה שיא הרע? כי אתה מבין שכול כך רע לך ואף אחד לא יכול לעזור לך. אם אתה חושב ... זה. שאלה: למה זה רע? אליעד: ראשית זה לא נתן שום דבר ביחס למוחלט. ושנית בכל דבר יש חיסרון, אני לא זה, אני לא שם, רק חסרונות. מהצד שזה טוב, עכשיו אלוהים יכול לחוות שזה מושלם. כי כאשר יש רק ...

... וחרדות - מהי חשיבה מוחלטת שמבטלת כל פחד או חרדה? ובו יתבאר, כיצד אפשר לא לפחד כלל באופן מוחלט? ומהי חשיבה מוחלטת, שמנטרלת מהאדם באופן מוחלט, את כל החרדות והפחדים באשר הם? וכפי שכבר ביארתי, הקיום של הפחד ... בכך. ורק כאשר האדם לא מבדיל בכלל בין טוב לבין רע באופן מוחלט, רק אז אין לאדם שום פחד וחרדה באופן מוחלט. והשאלה הנשאלת היא, כיצד יכול האדם להגיע למצב, שבו הוא באופן מוחלט, לא יבדיל בין טוב לבין רע, עד כדי כך שהוא יסיר מעצמו את כל ... ואת כל החרדות? והתשובה היא, שהדבר אפשרי, רק על ידי חשיבה מוחלטת. והכוונה היא, שהאדם חי את חייו בצורה יחסית ולא בצורה מוחלטת. כי האדם מלא באמונות מכף רגל ועד ראש. ואמונה, היא כל דבר שהאדם לא בטוח בו באופן מוחלט. ומי שיתבונן יראה, כי האדם מלא באמונות, דהיינו, בדברים שהוא לא בטוח בהם באופן מוחלט, אלא רק באופן יחסי בלבד. וכל אדם שיש לו שכל ושהוא משתמש בשכל ... הוא עצמו אמונה בלבד. ולמה? כי השכל של האדם, הוא עצמו לא מוחלט. כי השכל עצמו, יש לו את מגבלות התפישה שלו ואת החוקים שלו, ... ואין לאדם שום דרך בעולם לדעת שום דבר בצורה אובייקטיבית ומוחלטת. ודבר נכון בצורה מוחלטת, הוא דבר שאפילו ברמה התיאורטית הוא מוכרח להיות נכון. דהיינו, ... את כל זה היטב לעומק, במקומות אחרים. ובכל מקרה, חשיבה מוחלטת, היא חשיבה אובייקטיבית. וחשיבה אובייקטיבית באופן מוחלט, היא חשיבה שאין בה שום הנחות יסוד כלשהן. וכאשר האדם חושב בצורה מוחלטת , דהיינו, חושב בצורה אובייקטיבית בעוצמה מוחלטת, על ידי זה מתבטלות אצל האדם כל הנחות היסוד שלו, ובכלל זה ... הטוב והרע של האדם, כי הרי אין שום הנחת יסוד כלשהי, באופן מוחלט. ואז ממילא אין לאדם שום פחדים או חרדות כלל. ונסביר: האדם מפחד ... מכל הפחדים והחרדות, עליו לחשוב על מה שמפחיד אותו, בחשיבה מוחלטת. דהיינו, האדם צריך לקחת את מה שמפחיד אותו ולשאול את עצמו, האם אני בטוח באופן מוחלט ללא כל ספק אפילו לא הקטן ביותר, שאכן הדבר הזה שאני מפחד ממנו, ... בין טוב לבין רע? ומה בכלל ההבדל בין טוב לבין רע? ומי מחליט שאני צריך לרצות את הטוב ולא לרצות את הרע? ומי מחליט שהדבר הזה הוא רע ושההפך שלו הוא טוב, אולי דווקא ההפך הגמור הוא ... משנה מאומה, האם נראה לך שטוב לך, או נראה לך שרע לך. ומי שמחליט בסופו של דבר, האם טוב לך או רע לך, זאת אך ורק המציאות, שהיא, ... ומה ההעדפות האישיות שלך. וככל שהאדם מתחבר יותר לחשיבה המוחלטת, כך הוא פחות חווה את הטוב ואת הרע, וממילא הוא מסיר מעצמו את כל הפחדים באופן מוחלט. ואיך יחזק האדם אצל עצמו את החשיבה המוחלטת שלו? תשובה: על ידי אמת מוחלטת. דהיינו, על ידי זה שהאדם לוקח את כל מה שהוא יודע חושב מאמין ... מרגיש וכיוב, ובודק, האם ועד כמה כל הדברים האלו, הם אכן מוחלטים, או שהם יחסיים בלבד. כגון לדוגמה שהאדם חושב איזה דבר, שעל האדם לשאול את עצמו, האם אכן זאת אמת מוחלטת? האם יכול להיות שאני טועה? האם ואולי אני טועה? אולי ההפך הוא ...

... בהרגלים לאורך זמן? אחת השאלות המרכזיות שאליעד דן בהן היא שאלת ההתמדה - כיצד ניתן להתמיד בהחלטות שקיבלנו, כמו הפסקת עישון, להיצמד לאמת, או אפילו להימנע מפעולה מסוימת. תחילה, הוא מציג שתי גישות מרכזיות: הגישה הראשונה שאליעד מציג טוענת ... שלנו. אפילו מה שנדמה לנו שאנחנו רוצים, בעצם נקבע עבורנו על ידי המציאות. לפי תפיסה זו, כל החלטה או רצון שיש לנו הוא תוצר של תהליכים פנימיים שאין לנו באמת שליטה עליהם. אליעד ממשיך וטוען שבמצב כזה, אין באמת סיבה או צורך להתמיד. אם האדם ... אם מבינים את המנגנון של הרצון. על פי גישה זו, האדם תמיד רוצה הכל - גם את הטוב וגם את הרע. ההחלטה של האדם לגבי פעולה מסוימת נובעת ממה שהוא רוצה יותר. אליעד נותן דוגמה של אדם שמתלבט בין לשבת או לעמוד, אם הוא רוצה 51% לעמוד ו - 49% לשבת, ... לאחדות אמיתית? אליעד: נדבר עכשיו על איך להתמיד בהרגלים. כמו למשל לאמר את האמת. אדם למשל מחליט החלטה ורוצה לדעת איך להתמיד. כמו איך להתמיד בלהפסיק לעשן, איך להתמיד בלא לעבוד, איך להתמיד בלהיצמד לאמת וכו. השאלה היא איך להתמיד. התשובה ... את עצמך לעשות, אתה כפוף למה שאתה רוצה, ומה שאתה רוצה, לא כפוף לך. ואולי מה שאתה רוצה אתה מחליט, אבל השאלה היא מי מחליט מה אתה באמת רוצה. ומה שאתה באמת רוצה לא תלוי בך. מה שאתה עושה בסופו של דבר לא תלוי בך, ולכן מהיבט מסויים אין דרך להתמיד. ואם נמשיך עם התשובה ... איך אפשר להתמיד? יש חוקים בעולם כמו סיבה ותוצאה ונסביר איך אפשר להתמיד. מה שגורם לאדם להחליט מה לעשות, זה מה שהוא רוצה יותר. אדם תמיד רוצה את הכל, והשאלה היא מה הוא רוצה יותר. איך יודעים? לפי מה שהוא עושה בסוף. שאלה: אם אני חוקרת מה לעשות, ואני לא יודעת, אז איך אני אקבל החלטה? אליעד: אם זה לא מציק לך וזה שווה, אז אין שאלה, תשארי בשווה, תשאירי את המצב כמו שהוא. למה את צריכה לדעת מה את רוצה יותר? שאלה: כדי לעשות ... אחד להיות חזק יותר מרצון אחר? הסיבות שלו. מצד האחדות אין הבדל, הכל שווה. מצד הנפרדות, מי שמחליט בסוף מה תעשה, זה לפי מה שאתה מבין. לדוגמה, אם אדם רוצה להתמיד בהפסקת עישון, מה הוא צריך לעשות? הוא צריך לחזק בתוכו את הרעיון שלעשן זה רע. זאת ... שהוא רוצה את הסבל, אין ספק, כל אחד שיושב פה רוצה את הכל, אז למה אתה רוצה את הכל? והאם אתה מחליט איזה סבל אתה רוצה וכמה? ומכאן אנו עוברים לשאלה, למה אלוהים רוצה לצמצם את עצמו? מצד אחד כי ככה אני רוצה, מצד שני אין לי ברירה כי ככה אני רוצה, ...

... שבאמת יש לו כאן שליטה על משהו. ושמאוד יכול להיות, שהוא נתון לחסדיו של מישהו אחר או יד המקרה וכיוב, שלא בטוח שטובתו של האדם, עומדת בראש סדר העדיפויות, של המנגנון שמחליט מה יקרה לאדם. והאדם מפחד להשתגע ולאבד שליטה, משום שהאדם מבין, שזה יכול להביא אותו למצב, שבו המציאות תהיה נגד ... לבין המציאות, קטן יותר, כך האדם מרגיש יותר טוב. ונמצא אם כן, שכדי שהאדם יוכל לשלוט בתחושת הטוב והרע שלו, לשם כך הוא צריך לשלוט, גם ברצון שלו, דהיינו, להיות מסוגל להחליט מה הוא רוצה. וגם האדם צריך לשלוט במציאות, ולוודא שהיא תתאים תמיד לרצון העצמי של האדם. ושליטה באחד מהגורמים האלה ... לא שולט ברצון העצמי שלו בכלל. כי כדי לשלוט ברצון העצמי, לשם כך צריך שיהיה לאדם רצון עצמי, שלפיו הוא ישלוט ברצון העצמי שלו עצמו. כגון לדוגמה, שכדי שהאדם יוכל לבחור להחליט לרצות לאכול אוכל בריא, לשם כך צריך שיהיה לאדם רצון אחר, שיניע אותו לזה. וכל הרצונות שיש לאדם, כל אחד מהם, נובע ... אפשרות לעשות נגד זה שום דבר. כי הרצון של האדם עצמו, הוא לא ממש בשליטתו העצמית. כך שהפחד המוצדק ביותר הוא, מכך שהמציאות תהיה נגד רצונו של האדם תמיד. שפתאום המציאות תחליט, שהיא תהיה בצורה מסוימת, ושהרצון של האדם יהיה בצורה מנוגדת לה. שעל ידי זה האדם ירגיש רע וסבל נצחי, בלי יכולת לעשות שום דבר נגד הסבל שלו. וגם השכל של האדם, גם הוא לא בשליטת האדם. כי השכל של האדם עצמו, הוא לא כפוף לעצמו, אלא הוא כפוף לחוקיות שלפיה המציאות מנהלת אותו. כי המציאות מחליטה , כיצד השכל עצמו יחשוב. ולא השכל מחליט, מה בדיוק הוא יחשוב. כך שהאדם יכול להשתגע בכל רגע ורגע, ולאבד שליטה לגמרי וכולי. והדרך להתמודד עם הפחד הזה ועם ... מפני איבוד שליטה, היא חרדה מוצדקת מהיבט מסוים. כי אכן האדם לא ממש שולט בגורלו עד הסוף. ואעפכ, מצד אחד, זה מה שיש, ואין לזה פתרון. ומצד שני, אין כל בעיה, כי מבחינה מוחלטת, שום דבר לא באמת משנה. ומצד שלישי, הכל כרצונו של האדם תמיד וכולי. וההעמקה של האדם בהבנה הזאת, מאפשרת לו להתמודד ...

... עבד של הרצון, לטחון מים, להתאמץ לא להתאמץ, חופש מוחלט האם יש הבדל בין שכל ורגש בהחלטות שלנו? אליעד מסביר שהאדם חווה קונפליקט פנימי בין שני כוחות, אותם הוא מכנה שכל ורגש. ישנם מצבים שבהם האדם ... ומחויבות, ולכן האדם בעצם אף פעם לא נמצא במנוחה מוחלטת או בעבודה מוחלטת. האם באמת אפשר להגיע למצב של חופש מוחלט? אליעד מדגיש שיש רמה פנימית גבוהה יותר, שבה האדם יכול להסתכל על שני הרצונות הסותרים כמשהו אחד. ברמה זו, כבר ... ולכן אין באמת מצב של לא לעבוד או לנוח באופן מוחלט. לדוגמה, הוא מתאר מצב שבו מישהו עובד ומתוסכל מכך, ואומר לו לדמיין שהוא נח זמן רב כל כך עד שהוא בעצמו כבר ירצה ... פנימי? מה עדיף לעבוד או לנוח? שכל או רגש איך להחליט? איך להשתחרר מהקונפליקט הרגשי? איך להיות חופשי מהרצון? מה זה חופש מוחלט? האם אפשר לא לעבוד בכלל? ...

... כך יש לו פחות חרדות ופחדים, אז אם האדם הזה רוצה לא לסבול מהחרדות והפחדים שלו, עליו לחזק אצל עצמו את האמונה באלוהים שלו. וכך גם כל כיוב. וזו זכותו המלאה של האדם להחליט , שהוא לא רוצה לחזק אצל עצמו את ...

... לעשות הרבה נגד זה. כך שהאדם הוא די חסר אונים בכל מקרה. וגם כאשר נדמה לאדם שהוא לא חסר אונים, הרי שבאמת מצד האמת הוא תמיד חסר אונים. כי בכל רגע ורגע, הוא יכול להפוך להיות חסר אונים. ומי שמחליט האם האדם יהיה או לא יהיה חסר אונים, זה לא האדם עצמו. וחוסר האונים של האדם, הוא לא בשליטה עצמית שלו. כך שהאדם הוא די חסר אונים תמיד. והדרך היחידה בעולם לא לפחד כלל ...

... מה הוא מגדיר כרע ומה הוא מגדיר כטוב. והאם הרע הוא באמת שונה מהטוב? ולמה הרע הוא רע והטוב הוא טוב? ולמה הוא רוצה רצון כזה או אחר? כי הרצון, הוא זה שמחליט בסוף, האם זה טוב או רע. ועל ידי זה שהאדם חוקר את ...

... חייבים להתייחס אליו ברצינות מוחלטת, כמו לשמור על משהו יקר ערך. הוא נותן דוגמה מהעבודה - אדם שומר על דברים בהתאם לרמת הערך שהוא מעניק להם. אם משהו יקר מאוד, הוא ... הבנה אמיתית של החשיבות. זה כמו להחליט להשתפר במשהו בצורה חלקית בלבד, ללא מחויבות אמיתית וללא רצון אמיתי בשינוי עמוק. לעומת זאת, להתייחס ברצינות מוחלטת זה מצב שבו אתה מחויב לחלוטין לדבר, מוכן לשלם כל מחיר, אפילו לסבול לאורך זמן רב, ובלבד שתשיג את מה שאתה רוצה להשיג. האם כל אחד ... שהדבר החשוב הוא שתהיה עקבי בהחלטה שלך: או שאתה רציני לגמרי, או שאתה מודע לכך שאינך רציני ולא מתלונן לאחר מכן. מה המשמעות של להיות רציני באמת, על פי הדוגמה ... כזה, האדם יהיה ברמת רצינות מוחלטת - הוא יתרכז ויעשה הכל כדי לא ליפול. באותו אופן, מסביר אליעד, אדם צריך להיות רציני כלפי מטרה או ידע שהוא רוצה להשיג. זאת הרצינות ... או לפשרות קטנות, אלא רצינות מוחלטת והחלטה נחושה ללכת עד הסוף. מדוע אליעד לא מתאמץ לגרום לאדם להבין? אליעד מבהיר שאם הוא היה מאמין באמת שזו בעיה חמורה שהאדם אינו ... עצמו להבין את חשיבות הדבר ולהחליט שהוא רוצה את ההבנה באמת. כל עוד האדם אינו באמת מראה נכונות ופתיחות לרצינות, אליעד אינו רואה צורך לעשות מאמץ מיוחד מעבר להסברים ...