... שהדרך להפסיק לסבול היא להבין את מקור הסבל ולהתמודד איתו. הוא מציע שני פתרונות עיקריים: לקבל את המציאות באופן מוחלט, ולא להתנגד לה בשום צורה. במצב כזה האדם אומר לא אכפת לי מה קורה לי, לא אכפת לי אם ... תביא. האדם במצב הזה לא סובל, כי הוא מיישר קו עם הרצון של המציאות. הדרך ההפוכה: שהאדם ישלוט באופן מוחלט ברצון שלו ויאמר לא אכפת לי מה המציאות רוצה, אני אלוהים של עצמי, ואני אחליט שאני רוצה את מה שקורה. האדם במקרה הזה משנה בכוח את הרצון שלו כך שהוא רוצה את האירוע שמתרחש, ... באופן מלא עם רצון המציאות (לקבל את מה שקורה בלי התנגדות), או להזדהות באופן מלא עם הרצון האישי שלו ולהחליט שהוא רוצה בדיוק את מה שהמציאות מביאה. אליעד מדגיש שאין חובה להבין למה המציאות רוצה משהו, מה שחשוב הוא להחליט אם אתה הולך עם רצון המציאות או מתנגד לה. האם אפשרי לרצות ולא לרצות בו זמנית? כן, אליעד מסביר ... וגם באובדן שליטה בו זמנית? בסיום ההרצאה, אליעד מדגיש את החשיבות של להיות גם וגם: גם במצב של שליטה מוחלטת וגם במצב של אובדן שליטה מוחלט. הוא מסביר שלהיות אלוהים זה להיות גם בשליטה מוחלטת על הרצונות שלך וגם באובדן שליטה מוחלט שבו אתה מקבל את המציאות ללא כל התנגדות. במצב כזה האדם יכול לבחור כל רגע באיזו תודעה להיות: בשליטה מוחלטת או בקבלה מוחלטת של המציאות. איך להפסיק לסבול? ליהנות מהסבל רצון המציאות להזדהות עם הסבל האם אפשר לא לרצות דבר ולהיות מאושר?

אמת, אובייקטיביות, סובייקטיביות, אמת אובייקטיבית, אמת סובייקטיבית, אמת בלתי תלויה, אמת מחויבת, אמת מוחלטת ובו יתבאר העניין של אובייקטיביות וסובייקטיביות. ויתבאר, מהי אמת אובייקטיבית ומהי אמת סובייקטיבית? והאם באמת יש בעולם משהו שהוא ... כאשר האדם חושב על משהו שהוא אמיתי, והוא באמת כך, הרי שהדבר הוא אובייקטיבי. ונחדד: אמת אובייקטיבית = אמת מוחלטת = אמת אחת = אמת מחויבת = אמת בלתי תלויה - וזאת, לעומת אמת סובייקטיבית = אמת יחסית = הרבה אמת = אמת אפשרית = אמת תלויה. כי אמת אובייקטיבית, יש רק אחת כזו. וזו אמת מוחלטת, שהיא נכונה באופן מוחלט, ושמחויב שהיא נכונה ושהיא אינה תלויה במתבונן בה. אבל אמת סובייקטיבית, היא אמת יחסית, ביחס למתבונן בה. וממילא יש ... עומד מולו כרגע, או את הצד שאותו אני מעדיף לראות וכיוב. וככל שהאדם יותר אובייקטיבי, כך הוא יכול לקבל החלטות מדויקות יותר ונכונות יותר וכיוב. כי הוא רואה את כל התמונה כולה. והאינטרס האישי שלו, לא גורם לו לא ... להתאים את עצמו למציאות טוב יותר. כי האמת של המציאות, היא האמת האובייקטיבית באמת. כי בסופו של דבר, מי שיחליט מהי האמת, זאת תהיה אך ורק המציאות. ומי שלא רואה את האמת האובייקטיבית, הוא בעצם חי בסוג של יקום ... שממילא, אין אצלו טוב או רע. וכנל, הוא אפילו לא יכול לדעת שום דבר בוודאות. עד כדי חוסר ידיעה מוחלט. ומי שרוצה להגיע לנקודת מבט אובייקטיבית לגמרי בשלמות, עליו להיצמד אל האמת האובייקטיבית שלו, בשלמות מוחלטת. דהיינו, שעל האדם להיצמד כמה שהוא יכול בכל כוחו, אל מה שהוא מבחינה סובייקטיבית, חושב שזאת האמת האובייקטיבית שלו. ...

גם וגם, בו זמנית, מצא את ההבדלים, לדעת שום דבר, החושים, השכל האנושי, מחוץ לשכל האנושי, באופן מוחלט, יחסי או מוחלט, דבר והיפוכו האם אפשר להבין את המציאות בצורה מוחלטת ולמה זה משנה? השאלה המרכזית שאליעד כהן עוסק בה בהרצאה היא: האם קיים הבדל אמיתי בין מצבים שנראים לנו כהפכים מוחלטים, או שמא ההבדל קיים רק בהגדרה ובשם שאנחנו מעניקים להם? הוא נותן את הדוגמה של הבנת המציאות המוחלטת מול אי - הבנת המציאות המוחלטת. לכאורה מדובר בשני מצבים מנוגדים, אבל בפועל, כאשר מנתחים אותם עד הסוף, מגלים שאין ביניהם שום הבדל ממשי. אדם שמבין את המציאות באופן מוחלט אינו שואל שאלות, בדיוק כמו אדם שאינו מבין דבר. שניהם נמצאים במצב של שתיקה פנימית וחוסר שאלות. השאלה המתבקשת ... מבין או לא, אתה רואה הבדל בין אדם מבין לאדם שאינו מבין. אך אם היית נמצא באחד מהקצוות באופן מוחלט, לא היית רואה הבדל כזה. האם יש הבדל בין אמונה מוחלטת לידיעה מוחלטת? אליעד כהן ממשיך לבחון את ההבדלים לכאורה בין מצבים נוספים, למשל: בין אמונה מוחלטת לידיעה מוחלטת. לכאורה, יש הבדל גדול בין שני המצבים האלה - כשאתה יודע משהו באופן מוחלט, אתה לא צריך להאמין בו, וכשאתה מאמין באופן מוחלט, אתה לא צריך לדעת. אך כאן שוב מתגלה אותו פרדוקס: כשאתה מגיע להבנה מוחלטת, גם אם זו אמונה וגם אם זו ידיעה, אין לך עוד צורך בשום דבר חיצוני ואין לך שאלות נוספות. ... בין המושגים. איך לדעת אם שני דברים הם באמת שונים? אליעד מציע לחקור את הדברים ברמה הכי בסיסית: לפני שמחליטים אם שני דברים דומים או שונים, צריך להגדיר באופן ברור מהו יש ומהו אין. הוא נותן דוגמה של שני ... אך מצד שני אפשר לומר שהם שונים, כי הרי מדובר בשני כיסאות פיזיים נפרדים. השאלה היא: לפי מה אתה מחליט אם משהו קיים או לא קיים? לפי החושים או לפי השכל? החושים יכולים להראות לך דברים בצורה אחת, אך השכל יכול להחליט לפרש אותם אחרת. לדוגמה, אם אתה רואה שני עצמים באותו מקום ובאותו זמן, השכל שלך יחליט באופן אוטומטי שמדובר בעצם אחד בלבד, כי אחרת הדבר לא מסתדר מבחינה לוגית. אליעד מדגיש שהשכל תמיד יהיה זה שמחליט איך להתייחס למה שהחושים אומרים. האם השכל יכול לדעת משהו באופן מוחלט? נקודה נוספת שאליעד כהן מדגיש היא שהשכל האנושי לעולם לא יכול להיות בטוח בשום דבר באופן מוחלט, מכיוון שהמנגנון שלו עצמו הוא יחסי ומוגבל. כל מה שהשכל יכול לדעת, בסופו של דבר, הוא רק משהו באופן ... ואין ספק, כי אין בכלל שום הגדרה. הוא לא אומר שבמקום הזה אדם בהכרח שותק, אלא שאדם שהגיע להבנה המוחלטת הזאת פועל או לא פועל לא מתוך החלטה, אלא מתוך ספונטניות מוחלטת שאינה קשורה כלל להכרה הרגילה. כיצד אפשר לחוות שני הפכים בו זמנית? אליעד מדגיש שאם אדם ילך עד הקצה של כל דבר, הוא יגיע למצב שבו התודעה שלו יכולה לחשוב שני הפכים מוחלטים באותו רגע ובאותה נקודה. זו תודעה חדשה, שחושבת גם דבר וגם את ההיפוך שלו באותה עת. האדם הרגיל לא ... לעשות זאת, כי תודעתו מוגבלת לחשיבה לינארית של או - או. לכן הדרך להגיע לכך היא על ידי הליכה מוחלטת לאמת - לבדוק כל דבר ולא להסתפק בתשובות חלקיות. בסופו של התהליך, כאשר האדם מגיע להבנה אמיתית של המוחלט, התודעה שלו משתחררת לגמרי מההגבלות של השכל והחושים, ואז הוא יכול לראות את הדברים מנקודת מבט מוחלטת שבה אין סתירה בין דבר להיפוכו. האם הבנה מוחלטת מבטלת פעולה בעולם? לסיום, אליעד מבהיר שאדם שהגיע להבנה מוחלטת לא מפסיק בהכרח לפעול בעולם. להיפך, דווקא מי שבאמת לא יודע שום דבר אינו בהכרח שותק או מפסיק לפעול, אלא הוא יכול לפעול מתוך מקום שאינו כפוף להחלטות שכליות או חושיות. במצב כזה האדם פועל מתוך חוויה ישירה וספונטנית של המציאות, בלי שום מנגנון שמגביל אותו. האם יש הבדל בין אמונה לידיעה? האם אפשר לדעת משהו באופן מוחלט? איך להגיע להבנה מוחלטת של המציאות? מה ההבדל בין אמת יחסית לאמת מוחלטת? מהי חשיבה בו זמנית של דבר והיפוכו? כיצד להשתחרר מהגבלות השכל והחושים? האם אפשר לחוות שני הפכים בו זמנית?

מצבי רוח, שינוי רגשי, שינוי תודעתי, להחליף מקצוע, שינוי קריירה, מודעות עצמית, להיות מודע לעצמך, הזדהות רצונית

... עם חלקים שונים בתמונה המלאה. ומי שיצליח לפתח חשיבה נייטרלית, ממילא הוא יוכל לראות תמיד את כל המידע, ולקבל החלטות נכונות יותר וכולי. אבל המחשבה שאומרת, שמי שהוא נייטרלי, הוא יכול להחליט החלטות נכונות יותר, היא עצמה מחשבה שגויה. או במילים אחרות, דעה שאומרת, שחשיבה נייטרלית, יכולה לעזור לאדם בחיים, להרגיש יותר טוב, היא מחשבה שגויה. ולמה? כי יש שני סוגים של נייטרליות. ויש נייטרליות יחסית ויש נייטרליות מוחלטת. ונייטרליות יחסית, פירושה שאין לאדם הרבה אינטרסים אישיים ושאין לאדם הרבה דעות קדומות. אבל בהכרח שיש לאדם אינטרסים אישיים ... כי הוא עדיין כפוף לדעה הקדומה שלו, שהיא בעצם החוקים, שלפיהם הוא שופט את האדם. ומי שהוא יהיה בנייטרליות מוחלטת, ממילא לא תהיה לו שום דעה עצמאית כלשהי, ושום העדפה כלשהי, לגבי כל נושא שהוא בעולם. כי מקום נייטרלי ... יסוד. כי הנחת היסוד הגדולה ביותר, היא, שהשכל צודק / שהחושים צודקים וכולי. וזו כמובן אמת יחסית. אך מבחינה מוחלטת, השכל של האדם, והחושים של האדם, הם רק אמונה בלבד. כי אין שום הוכחה מוחלטת, לכך שהם נכונים. כך שמנקודת מבט כלשהי, כל מה שהאדם בטוח בו, הוא בעצם דעה מוקדמת, והנחת יסוד, שעליה ... יש לאדם אינטרס אישי כלשהו, ממילא הוא כבר לא נייטרלי ב 100%. ואפשר לומר, שהתועלת של מי שהוא בנייטרליות מוחלטת, הוא זה שאין לו שום אינטרס אישי. אבל מצד שני כשאין שום אינטרס אישי, גם אין ממש שום תועלת. ... ואין רגשות, ואין רצונות וכולי. וכדי להשתתף במשחק החיים, לשם כך צריך אינטרס אישי, שנובע מחשיבה לא נייטרלית באופן מוחלט וכולי כנל.

... משתנה כל הזמן? ואיזה חלקים ברצון העצמי של האדם נשארים קבועים ואיזה חלקים ברצון של האדם משתנים? ואיך האדם מחליט מה הוא רוצה? ומי מחליט ולמה הוא מחליט, מה האדם ירצה יותר? ואיך בכלל נוצרים אצל האדם הרצונות שלו? והאם אפשר לחיות בלי רצון בכלל? והאם באמת ...

... האדם יגיע, על ידי שינוי חיצוני בחיים של האדם. ומי שמכיר קצת יותר טוב את העולם, הוא יודע, שהאושר המוחלט (בניגוד לאושר יחסי) של האדם, לא תלוי בשינוי חיצוני, אלא בשינוי פנימי. דהיינו, זה לא משנה כמה יש או ... שינוי חיצוני אחר. ושינוי הבנתי פירושו, שהאדם משנה את ההבנה שהוא מבין את המציאות. כי מי שבסופו של דבר מחליט מה האדם מרגיש, זה לא מה שקורה לו ולא מה שהוא חושב שקורה לו ואפילו לא מה שהוא רוצה ביחס למה שקורה לו. מי שמחליט בסופו של דבר מה האדם ירגיש, זה אך ורק ההבנה של האדם. דהיינו, מה שהאדם מבין לגבי מה שהוא ... המציאות. ובמקום לנסות לחשוב חיובי בחשיבה חיובית, על האדם לנסות להבין, למה בכלל הוא רוצה לחשוב חיובי? ואיך הוא מחליט מהו דבר חיובי ומהו דבר שלילי? ומהיכן מגיעות המחשבות השליליות? ומה התפקיד שלהן? והאם באמת הן פחות טובות מאשר ... דבר, צריך לנסות לשנות את ההבנה הפנימית. כי כל השאר אלו שינויים חיצוניים בלבד. ואעפכ נזכיר: כי אושר יחסי, בהחלט תלוי בשינוי חיצוני. כי אושר יחסי, נובע ותלוי במילוי הרצון החיצוני של האדם. אבל האושר הפנימי והאושר המוחלט, הוא לא תלוי בשינוי חיצוני, אלא רק בשינוי פנימי ומוחלט כנל.

... מחויב לעשות, גם דברים נגד רצונו. ולעבד אין חוויה של בחירה חופשית, כי לא מתחשבים ברצון החופשי שלו, אלא מחליטים עבורו מה הוא יעשה. וברגע שהאדם מרגיש שהוא לא יכול לעשות כרצונו החופשי, אז הוא חווה פגיעה אישית והשפלה ... לעשות, אז ממילא האדם לא יוכל לשרוד בעולם, ולא יוכל לחיות את החיים של העולם הזה. כגון לדוגמה, אדם שיחליט, שלא בא לו לדאוג לבריאות שלו. שבפועל, הוא יכול לא לדאוג לבריאות שלו. אבל אם הוא ייעשה כרצונו החופשי, ... במשחק החיים? תשובה: את זה כבר ביארתי במקומות אחרים. ואיך שוברים את האמונות? ואיך מגיעים למצב של חופש אישי מוחלט? ואיך מגיעים למצב שבו האדם חווה תמיד את השלמות? ואיך מפרקים את המחויבות של האדם כלפי השכל של עצמו, ... שלו וכולי? תשובה: על ידי התבוננות פנימית עמוקה, אל תוך האמונות של האדם. ועל ידי בדיקה, האם הן אמת מוחלטת או לא. כי מבחינה מוחלטת, אי אפשר לדעת שום דבר. ומי שנצמד לאמת המוחלטת, הוא ממילא משתחרר מכל צורת מחשבה מוגבלת. וכפי שכבר ביארתי את הנושא הזה במקומות אחרים. ובסיכומו של דבר, כדי ...

... רמת העצבות / דיכאון / כעס / חרדה / תסכול / יאוש של האדם. והדבר היחיד שבסופו של דבר יחליט, האם ועד כמה האדם יהיה שמח או עצוב, זו ההתאמה שבין הרצון של האדם, לבין המציאות. וזה בעצם אומר, ... מבט יחסית. כי ביחס לרצון האנושי, ביחס אליו, בכל דבר יש יתרון כלשהו וגם חיסרון כלשהו. אבל מנקודת מבט מוחלטת, דהיינו, מנקודת מבט נייטרלית לגמרי, שאין בה שיפוטיות כלשהי, מנקודת מבט שכזו, אין בשום דבר, לא חיסרון ולא יתרון. ... דבר בעולם (חשיבה חיובית / לחשוב חיובי), הוא בעצם יצליח בצורה רגעית להיות יותר שמח. אבל עליו לדעת, שמבחינה מוחלטת, הוא לא יכול להיות רק שמח, בלי שום עצבות. כי היכן שיש שיפוטיות כדי לראות יתרונות, יש גם שיפוטיות ... בלי שום חרדה בכלל, ומי שרוצה לצאת מהדיכאון לגמרי ובשלמות, עליו לצאת לגמרי מכל השיפוטיות היחסית שלו, ולעבור לשיפוטיות מוחלטת. כי כל זמן שהאדם חושב על דברים באופן יחסי, הוא גם חווה יתרונות וחסרונות כלשהם, במה שקורה סביבו. ומי שחושב בצורה מוחלטת, הוא לא רואה שום יתרונות או חסרונות בשום דבר, אלא הוא חווה אחדות, שהכל נראה בעיניו זהה לגמרי, בלי ... כלשהם (= הרמוניה מלאה עם המציאות). ולחשוב באופן יחסי, פירושו, שהאדם מזדהה עם דברים שהוא לא בטוח בהם באופן מוחלט. וכל דבר שיש לאדם ספק לגביו, הרי שהוא לא בטוח בו באופן מוחלט. וכל דבר שהאדם יכול לחשוב שאולי הוא לא נכון, הרי שיש לאדם ספק לגביו. וברגע שהאדם מזדהה עם דבר יחסי, והאדם חושב שהוא דבר מוחלט, על ידי זה האדם חווה באופן מוחלט, את היחסיות של הטוב והרע. אבל מי שהוא חושב בצורה מוחלטת. דהיינו, שעל דבר שהוא יחסי, הוא זוכר תמיד שהוא רק יחסי בלבד. ורק על דבר שהוא מוחלט, רק כלפיו הוא מתייחס כאל דבר מוחלט. על ידי זה, באופן יחסי יש אצלו טוב ורע. אבל באופן מוחלט, אין אצלו טוב ורע. ומה נכון באופן מוחלט? תשובה: שום דבר. כי הכל נכון באופן יחסי בלבד. ומי שיזכור שהכל רק יחסי, אז באופן מוחלט, הוא יהיה בחוויה של הרמוניה עם המציאות. ובאופן יחסי, הוא יחווה שינויים כאלו ואחרים, כחלק ממשחק החיים. והדברים האלו, ... שהוא תלוי בהבנה של האדם. ועל האדם להתבונן היטב אל תוכו, אל תוך המנגנון הרגשי שלו, כדי להגיע לפתרון מוחלט לגבי הרגשות שלו. כי אפשר להשיג פיתרון יחסי וזמני, לגבי תחושת הדיכאון והעצבות. אבל אי אפשר להשיג פיתרון מוחלט, בלי להבין באופן מוחלט, כיצד באמת פועל המנגנון של הרצון של האדם. ועל האדם ללמוד את המנגנון הרגשי שלו, עד שהוא יחיה טוב ...

... קיווה לקבל נשיקה מדרדסית. בעקבות האירוע הזה הוא מתחיל להאמין שכאשר הוא עושה פעולה מסוימת, המשאלה שלו מתגשמת. הוא מחליט לשחזר את הפעולה במדויק, לוקח אבן נוספת, הולך קדימה, נתקל שוב באותו מכשול, זורק את האבן שוב, ואכן מתקבלת ... דרדסים אחרים מתחילים להתווכח האם אכן מדובר באמונה טפלה או לא. אחד מהם טוען בתוקף שמדובר בשטויות, בעוד השני מחליט לבדוק את העיקרון בעצמו. הוא מבקש משאלה אחרת - לקבל עבודה מסוימת, שבמקרה בדיוק התגשמה בעקבות אירועים אחרים שהתרחשו ... להציל את מי שהם בטוחים שהוא דרדס אבא. גלגמל תופס את הדרדסים, אך ברגע גורלי נשפך לו מלח. הוא מחליט, לפי אמונה טפלה אחרת, לזרוק את המלח מאחורי גבו, מאמין שכך יביא לעצמו מזל טוב. לרוע מזלו, המלח גורם, ...