... מציאות שבה החושים מראים לו דברים מסוימים, כמו שולחן או פיל. אם לדוגמה, הוא רואה פיל, הוא לא יכול להחליט שזה שולחן, משום שיש הגדרות בסיסיות מובנות אצלו. גם אם משהו נראה דומה לאחר, הוא עדיין שונה, כי אם ... בודק הכל בחיים שלו, אבל לא את הבסיס שעליו הוא מסתמך. אנשים נוטים לקבל את האקסיומות הבסיסיות שלהם כעובדות מוחלטות, בלי להטיל ספק באמיתות שלהן. הוא מביא דוגמה מאנשים שעוסקים בתורה וביהדות, שהם שואלים שאלות על הכללים ועל המצוות, ...

... כלשהי בעולם, האדם חייב לצמצם את עצמו. הוא נותן דוגמה לכך שאם האדם היה חווה את הכל כאחד באופן מוחלט, לא הייתה אפשרות לבצע שום פעולה. למשל, אם אדם אינו יודע אם לאכול זה טוב או רע, מדוע שיפעל ... עצמי למשהו ספציפי ולהסתכן בפגיעה, כאשר יכולתי להישאר באחדות שבה הכל שווה בעיניי?. כלומר, הפחד להיפגע הוא תוצר של ההחלטה להתאהב ולהזדהות. האם ניתן להיות בזוגיות בלי להיפגע? אליעד אומר שכן אפשרי להיות בזוגיות בלי באמת להיפגע, אבל זה ... הוא היכולת של האדם להיות בנפרדות בלי לחפש את האחדות, כלומר, להיות בזוגיות ולחוות שלמות בלי לברוח חזרה לאחדות המוחלטת. כאשר האדם מסוגל להיות לגמרי בנפרדות ולחוות אותה כשלמה, אז הוא יודע שהגיע לאחדות אמיתית. איך זה קשור לפחד ...

... שאליעד עוסק בה בהרצאה הזו היא הרצון באימהות, התהליך המחשבתי שעומד מאחורי הבחירה להיות אימא, והמשמעויות הרגשיות והפילוסופיות שמתלוות להחלטה זו. אליעד פותח בשאלה היפותטית משמעותית שמטרתה לבחון את גבולות הרצון באימהות: האם היית מביאה ילדים אם היית יודעת ... שהרצון באימהות איננו אבסולוטי, אלא מותנה בהנחות יסוד ובציפיות לעתיד. עוד הוא מבהיר, שהשאלה אם כדאי להיות אימא איננה מוחלטת, כי בכל מקרה יהיו יתרונות וחסרונות. הוא מדגיש כי באופן אובייקטיבי, לא באמת משנה אם אדם יביא ילדים או ... החשובה יותר היא מה האדם מצפה להשיג מהילדים, ומה הוא חושב שיקבל דרך האימהות. למה אנשים מוטרדים כל כך מההחלטה להביא ילדים? אליעד מתאר מצב שבו אדם מוטרד ממחשבה מסוימת - למשל, אני חייבת להיות אימא. מחשבה זו הופכת ... להבאת ילדים? אליעד ממליץ לא להפסיק לרצות ילדים, אלא לא להיות אובססיביים רק לגבי נושא זה. הוא מדגיש שאפשר בהחלט לרצות משהו מאוד, כמו אוכל או אוויר, ועדיין לא להפוך את הרצון הזה לדבר היחידי שמעסיק את האדם. לדבריו, ... שיש בו רק יתרונות או רק חסרונות. בכל מצב יהיו יתרונות וחסרונות, והחוכמה היא להבין שזה לא משנה באופן מוחלט אם תבחרו בדרך זו או אחרת, כי תמיד יהיו גם יתרונות וגם חסרונות. הבנה זו יכולה להקל על קבלת החלטות ולשחרר את האדם מלחץ מיותר. בסופו של דבר, אליעד מציע שחשוב להיות מודעים לכך שאין דרך אחת נכונה או לא נכונה להיות הורה, ושההחלטה להיות אימא או אבא אינה תלויה רק ברצון, אלא גם בהכרה בכך שהחיים עצמם תמיד יהיו שילוב של שמחה ...

... מבהיר שהמציאות בנויה בצורה כזו שכל אדם חווה אינסוף מצבים בכל יקומים המקבילים, וכך בסופו של דבר קיים איזון מוחלט בין החוויות הטובות לרעות. הוא נותן דוגמה לכך שהחוויה הנוכחית שלך כבן אדם בריא או חולה היא רק אחת ... עני, שמח, סובל ועוד. הכל קורה בו זמנית בכל היקומים המקבילים, ולכן בטווח אינסופי של זמן וחוויות מתקיים איזון מוחלט. האם אפשר להתחמק מסבל על ידי בריחה למציאות אחרת? אליעד מסביר שלא ניתן לברוח מהסבל באופן מוחלט, כי גם כאשר אדם עוזב מצב לא נעים, הוא פשוט עובר למציאות אחרת שבה מחכה לו סוג אחר של ... לכן, כשאתה חווה מציאות מסוימת, אתה רק בוחר באופן לא מודע מתוך אינספור האפשרויות שקיימות בו זמנית. ההסבר מדגיש שההחלטה שלך לעשות פעולה או להרגיש רגש מסוים היא תמיד רק בחירה באחת מתוך אינספור אופציות זמינות. האם יש משמעות ... זאת למישהו שפשוט רוצה לעשות משהו ועושה אותו, בלי להצטרך סיבות נוספות להצדיק זאת. הוא נותן דוגמה: אם אלוהים החליט שהוא רוצה שיהיה אדם במקום מסוים, זו התכלית, ואין צורך לשאול מדוע הוא רוצה בכך. זוהי התכלית מעצם קיומה ...

... התאבדות תודעתית, ולא פיזית. לפי אליעד, בכל רעיון, אפילו הרעיון של התאבדות פיזית, מסתתרת איזושהי אמת עמוקה. מדוע אלוהים החליט להתאבד ולהפוך לבני אדם? אליעד מציג את הרעיון שההתאבדות הגדולה ביותר הייתה זו של אלוהים, שהחליט להעלים את עצמו ולהפוך את עצמו לישויות נפרדות, כדי לחוות את המציאות מתוך מוגבלות ונפרדות. הוא מסביר שההתאבדות של אלוהים פירושה שאלוהים החליט לוותר על המושלמות שלו, על הידיעה המוחלטת ועל השלווה המוחלטת, ויצר עולם של הפרדה, של חוסר ודאות, ושל סבל. ההיגיון מאחורי ההתאבדות הזו הוא שאלוהים רצה לחוות משהו שלא ניתן לחוות כשאתה נמצא במצב של שלמות מוחלטת. מדוע בני אדם רוצים להתאבד? אליעד מסביר שבן אדם רוצה להתאבד כי הוא לא יכול להתמודד עם הסבל או ... לשלוט על המציאות, והוא מוכן לקבל כל תוצאה. ההתאבדות האמיתית, לפי אליעד, אינה פעולה פיזית, אלא מצב של כניעה מוחלטת למציאות. כל רצון או העדפה הוא סוג של התאבדות מכיוון שהוא מצמצם את החופש של האדם. לדוגמה, אליעד מסביר ...

... כעס, איך לא לכעוס, מה באמת אתה רוצה, קריירה, מה חשוב לך, חופש פנימי מדוע אי אפשר לחוות חופש מוחלט? אליעד מסביר שבמציאות שלנו, אי אפשר באמת להגיע למצב של חופש מוחלט. כדי להסביר את הרעיון הזה, הוא נותן דוגמה פשוטה: אם אתה מסתכל על בקבוק ומזהה אותו כבקבוק, אתה מוגבל ... - מצב שבו אתה קיים כישות נפרדת - כבר מגביל אותך ומונע ממך להיות חופשי לחלוטין. כדי לחוות חופש מוחלט, היית צריך להיות כל האפשרויות בו זמנית, וזה אומר שלא הייתה יכולה להיות שום תנועה, שום פעולה, שום הבדל ... אחד. במילים אחרות, עצם הקיום שלך כישות נפרדת הוא זה שמאפשר את החיים, אבל גם זה שמגביל את החופש המוחלט. מה מאפשר לנו את חוויית החיים בעולם? החוסר בחופש מוחלט הוא בדיוק מה שמאפשר את הקיום ואת החיים בעולם. אם היית יכול להיות בכל מצב בו זמנית, לא הייתה ... ולהעריך דברים שונים בחיים. כיצד להגיע לחופש פנימי מרבי? אליעד מדגיש שהדרך להגיע לחופש פנימי מרבי היא להיצמד באופן מוחלט לאמת שלך. הכוונה בלהיצמד לאמת שלך אינה אמירה כללית או סיסמהית, אלא בדיקה מעמיקה ואמיתית בכל רגע נתון של ... זה ונצמד לרצון החיצוני, הוא מייצר בעצמו קונפליקט פנימי שגורם לכעס. לכן, הדרך להשתחרר מכעס היא לחזור ולשאול בכנות מוחלטת: מה באמת אני רוצה? מה באמת חשוב לי? כיצד לדייק את הרצונות שלנו ולבחור נכון? אליעד מסביר שתהליך הדיוק ... חשוב לך, לא לפי מה שאחרים אומרים, אלא לפי מה שאתה באמת רוצה. הוא מציע לשאול את עצמך בכנות מוחלטת: האם הדבר הזה באמת חשוב לי? ולקבל החלטות מתוך המקום הזה בלבד. כשאתה יודע שאין דבר שאתה באמת חייב, אתה הופך להיות חופשי באמת. איך להגיע לחופש ...

שליטה עצמית, יחסי או מוחלט, להקטין ראש, להגדיל ראש, רציני או לא רציני, אין טוב ורע, להבין עד הסוף, לחסוך כסף, הצבת מטרות מה המשמעות של שליטה עצמית מוחלטת ושליטה עצמית יחסית? המשמעות של שליטה עצמית מתחלקת לשני סוגים: שליטה עצמית יחסית ושליטה עצמית מוחלטת. שליטה עצמית יחסית היא מצב שבו אדם פועל בהתאם לתפיסות יחסיות, לדוגמה, האם פעולה מסוימת טובה או רעה עבורו, ... ולרצונות שלו. במצב זה, האדם עסוק כל הזמן בהערכת המציאות מנקודת מבט של יתרונות וחסרונות. לעומת זאת, שליטה עצמית מוחלטת היא ההבנה המלאה והעמוקה שבאופן מוחלט אין טוב ואין רע. במצב זה, האדם חווה תחושה אמיתית של שוויון מוחלט - כלומר, מבחינה מוחלטת, לא משנה שום דבר. לדוגמה, מבחינה יחסית אדם שואל את עצמו האם עדיף לעבוד במקום מסוים או במקום אחר, אך מבחינה מוחלטת, זה בכלל לא משנה אם האדם עובד, איפה הוא עובד או אם הוא בכלל קיים. אליעד מסביר שהמעבר משליטה יחסית לשליטה מוחלטת קשור בהבנה עמוקה ואמיתית שאין הבדל בין דברים, כי כל הבדל הוא יחסי בלבד. אם האדם מבין את זה ... הוא תמיד ימצא יתרונות וחסרונות בכל אפשרות, וכך יהיה מוטרד וחסר מנוחה. לעומת זאת, אם האדם מסתכל מנקודת מבט מוחלטת, הוא מבין שאין משמעות אמיתית לשאלה הזו - לא באמת משנה איפה הוא עובד, ואם הוא עובד בכלל. במצב הזה הוא חווה שקט נפשי מוחלט, כי אין שום חשיבות לשום דבר באופן מוחלט. עם זאת, אליעד מדגיש שרבים מבינים זאת רק באופן חלקי. הם יודעים תיאורטית שהכל שווה, אבל רגשית הם עדיין ... אליעד מסביר שלהגדיל ראש משמעותו לקחת את הדברים ברצינות רבה מדי. אדם שמגדיל ראש נוטה לשקול יתרונות וחסרונות, ומנסה להחליט מה נכון ומה לא נכון. דווקא אדם שמקטין ראש מצליח לחוות את הדברים בפחות כובד ראש ובאופן פשוט יותר, משום שהוא לא מייחס חשיבות גדולה מדי לשום החלטה או תוצאה. אליעד מציע שאם אדם באמת רוצה שקט נפשי, עליו להקטין ראש במובן הטוב, כלומר, להבין לעומק ובאופן מלא שאין באמת חשיבות מוחלטת לשום דבר. מה גורם לאנשים להמשיך להתלבט למרות שהם מבינים את רעיון האחדות? אליעד מדגים את העניין עם דוגמה ... כמו מי שהתעוררו רק חלקית - הם עדיין חווים את החלום, את הפחד, ואת הספק. למה קשה להגיע להבנה מוחלטת של האחדות? אליעד מסביר שהקושי האמיתי הוא הפחד לאבד את עצמך בתוך הכלום. האדם מפחד להגיע למצב שבו שום ... הדוגמה שאליעד נותן היא של אדם שהבין שהכל אחד, אבל לא עד כדי כך שלא אכפת לו מההשלכות של ההחלטות שלו. לכן, האדם עדיין מתלבט, כי הוא לא השלים עד הסוף עם ההבנה של האחדות. ההבדל בין להבין באופן חלקי לבין להבין באופן מוחלט הוא ההבדל בין להיות מאמין לבין יודע. מאמין עדיין מרגיש קונפליקט פנימי, ואילו מי שיודע באופן מוחלט, משתחרר לחלוטין מהספקות. מה הקשר בין חיסכון כספי, הצבת מטרות והבנה של האחדות? אליעד משווה בין שלוש גישות שונות ... כל כספם ללא חשש, חיים בביטחון שמה שיהיה יהיה. זו הגישה הבינונית. הגישה הגבוהה ביותר היא להבין באמת ובאופן מוחלט שאין שום חשיבות מוחלטת לכסף או לתוצאות הפעולות. בגישה הזו האדם לא תלוי בכלל בתוצאות של פעולותיו, כי הוא מבין שהכל שווה ואין ... ביטחון מלא שמה שיהיה יהיה, אך אליעד מדגיש שגישה זו עדיין יכולה להוביל לספק. רק הגישה השלישית, של ההבנה המוחלטת של האחדות, מובילה לשקט פנימי מוחלט. האם כדי להגיע לאחדות מוחלטת צריך להתנתק לגמרי? אליעד מסביר שלא צריך להתנתק מהמציאות כדי להגיע להבנת האחדות. להפך, המטרה היא להבין את האמת ... להבנה המלאה, הוא לא חייב לנתק קשר עם המציאות - אלא חי בתוכה מתוך ידיעה שאין לזה שום משמעות מוחלטת. איך להגיע לשקט נפשי מוחלט? מה ההבדל בין יחסי למוחלט? איך להפסיק להתלבט? האם הכל באמת אחד? מה המשמעות של שליטה עצמית מוחלטת? איך להקטין ראש בצורה נכונה?

... מצד אחד אין יותר שאלות, ומצד שני, כשאת יודעת משהו, יש לך שאלות ותשובות, אך אף פעם לא תשובות מוחלטות. במצב שבו אינך רוצה דבר, אין בעיה, וכשאת רוצה הכל - גם אין בעיה. אך כאשר את גם רוצה ... אם כואבות לך העיניים, ישנן שלוש זוויות להתמודד איתן: זווית אחת: ככה אלוהים רוצה - זו גישה של קבלה מוחלטת. זווית שנייה: אפילו אלוהים אינו יודע למה הוא רוצה זאת - קבלה של חוסר הידיעה המוחלט. זווית שלישית: להבין שאין הבדל בין כאב העיניים לבין הכאב בעצם קיומך - הכאב הבסיסי של הקיום עצמו. כאשר ... עם הסבל של אי - הגשמת הרצון. אם האדם יהיה כנה ואמיץ לומר שהוא באמת רוצה את הכל בשלמות מוחלטת, הוא יתמודד ישירות עם הסבל, יגיע למצב של ייאוש מוחלט, ולבסוף יוכל להשתחרר לגמרי, מכיוון שלא יישארו לו ציפיות מהמציאות. מהי המשמעות האמיתית של הרצון שהכל יהיה כרצונך תמיד? ... תמיד כפי שהוא רוצה, הוא במלכוד תמידי. אליעד מציע ללכת עם האמת עד הסוף: להודות שהוא רוצה להיות אלוהים מוחלט, וכאשר מבינים שאי אפשר לקבל את זה, אז מתרחש ייאוש עמוק ומוחלט, שלאחריו מגיעה השחרור מהסבל, כי האדם כבר לא מצפה לכלום. איך מגיעים לשחרור מוחלט מהרצון? כאשר האדם מבין שהוא אף פעם לא יקבל את מה שהוא רוצה בשלמות מוחלטת, הוא מפסיק לרצות. ההבנה העמוקה הזו מביאה לשחרור מהסבל, משום שאין יותר משמעות לרצון כאשר אין אפשרות להשיגו. במצב זה האדם כבר לא רוצה כלום, ולכן הוא מגיע לשלווה מוחלטת. האם השלווה והאחדות הן לנצח? אליעד מסביר שההגעה לאחדות ולשלווה היא אמנם טובה ומשמחת, אך זה לא נצחי. כיוון ... אותה בעתיד, ודווקא בזכות זה הוא מעריך את האחדות ומסוגל ליהנות ממנה. האם אפשר להגיע למצב שבו רק המציאות מחליטה עבורך? אליעד מציע שהדרך לשחרור מוחלט מכאב וסבל היא בשתי גישות אפשריות: גישה אחת: ללכת עד הסוף עם המציאות ולומר שרק מה שקורה זה נכון ... מה הרצון שלי, ובכך להשתחרר מכל סבל. גישה שנייה: ללכת עד הסוף עם הרצון האישי, ולא משנה מה קורה, להחליט שזה בדיוק מה שאני רוצה, ובכך להשתחרר גם מסבל. אך הבעיה נוצרת כאשר האדם נמצא באמצע, בין הרצון שלו ... מסביר שהדרך לשחרור מלא היא להכיר באמת שהכל הוא גם וגם - גם הרצון האישי, גם המציאות וגם החיבור המוחלט ביניהם, מה שמוביל להבנה שאין באמת הבדל בין טוב לרע, בין כאב להנאה, ובין קיום לאי - קיום. איך ... אז אין לך יותר שאלות. ומהצד שאת כן יודעת, יש לך שאלות ויש לך תשובות, אבל לא תשובות מלאות ומוחלטות. מהצד שאת לא רוצה שום דבר, אין בעיה. מהצד שאת רוצה הכל, גם אין בעייה. אבל מהצד שאת גם ... רק מה שנכון, ולא אכפת לי מהמציאות, וגם כאן אין לך בעיות, למה? כי אם למשל כואב לך, אתה מחליט שהכאב הוא טוב, אני מחליט שזה תמיד טוב. למה האדם לא מסוגל להחליט שזה תמיד טוב? כי הוא לא מאמין שזה באמת טוב. מה שטוב לי שזה יהיה כרצוני, אז מה שקורה לי, אני מחליט שזה כרצוני. את יודעת למה לי רע יותר ממך, וגם טוב יותר ממך, וגם לא טוב ולא רע יותר ...

... המציאות כגורם העליון שמפעיל את הכל, כולל אותך. אתה לא בחרת להיוולד ולא בחרת להיות קיים. המציאות היא זו שמחליטה שאתה תהיה קיים, שתחווה, שתרגיש, שתחשוב ושתפעל. הרצונות שלך אינם שלך באופן עצמאי, אלא המציאות גורמת לך לרצות דברים ... למציאות כולה. למשל, כאשר אתה הולך ברחוב אתה בטוח שאתה בוחר לאן ללכת, אך למעשה אתה כמו בורג ברכב שמחליט לנסוע, הרכב מחליט ואתה מסתובב בהתאם להחלטה של משהו אחר. כל פעולה שאתה עושה היא תוצאה של משהו אחר שקדם לה, והיא גם הסיבה לפעולה אחרת ... קיום ואי - קיום. לכן הרצון הראשוני הוא בו - זמנית גם הרצון וגם חוסר הרצון, מתוך נקודת אחדות מוחלטת. אם אדם שואל מה אני באמת רוצה? ומגיע אל ההבנה שהוא רוצה משהו רק בגלל שהמציאות רוצה שהוא ירצה אותו, הוא מגיע למקום של שחרור מוחלט, משום שאין לו יותר שום רצון עצמאי. הוא מבין שהוא חלק בלתי נפרד מהמציאות כולה, ואינו שולט בדבר, גם לא ברצונות שלו. למה הרצון להבין מרחיק ומקרב אותך לאמת המוחלטת בו זמנית? אליעד מסביר שלרצות להבין את המציאות או חוקיות מסוימת, פירושו לחפש אמת יחסית ומוגדרת. מצד אחד, כל ניסיון שלך להבין אמת יחסית מרחיק אותך מהאמת המוחלטת, שהיא האין המוחלט, שאין בו שום חוקיות או הגדרה. מצד שני, אם תלך עם ההבנה שלך עד הסוף, בסופו של דבר תגיע לאמת המוחלטת. התהליך הזה הוא דו - משמעי: כל צעד של הבנה חלקית מרחיק אותך, אבל גם מקרב אותך, כי בסוף ההבנה היחסית נמצאת האמת המוחלטת. האדם שחותר להבין, למעשה מנסה למצוא הגדרות ברורות וחוקיות מוגדרת, אבל אליעד מבהיר שאין חוקיות מוגדרת במציאות, אלא היא ... הוא בדיוק מה שאתה כאלוהים רוצה, ולכן שום דבר לא יכול להיות לא טוב. הכל נורא: כי ביחס לשלמות המוחלטת אין שום יתרון בזה שהמציאות קיימת, ולמעשה היא רק מכילה חסרונות אינסופיים. אדישות מוחלטת: אתה חווה בו זמנית את העובדה שהכל כפי רצונך והכל גם לא כפי רצונך, וזה יוצר איזון מוחלט ואדישות. אתה לא באמת מוטרד ממה שקורה, כי זה גם רצוי וגם לא רצוי בעת ובעונה אחת. לדוגמה, אם ... שסובל ומתנגד לחוויה. אתה יוצר לעצמך מצבים קיצוניים ואכזריים, כי זה רצונך, ואין אף אחד מעליך שיכול לשנות את ההחלטה. איך עושים שלום בין החלקים השונים שבך? אליעד מציע שהאדם יעשה שלום בין כל החלקים השונים בתוכו, על ידי ... הרצון הראשון? האם יש בחירה חופשית? האם אני חלק מהמציאות? למה המציאות קיימת? האם אני אלוהים? איך מגיעים לאמת המוחלטת? איך עושים שלום פנימי? אליעד: בואו נסביר על הרצון. כול הרצונות בעולם, תמיד יש רצון אחד לפניהם. אין שום ... רוצה משהו, אם אתה בכלל חלק ממשהו אחר? אם אתה בורג ברכב, אז איך בכלל עולה לך המחשבה שאתה מחליט לאן לנסוע? מה קורה בתהליך, הרכב רוצה לנסוע לחדרה, אבל מישהו אמר לבורג להסתובב, ואז הוא הסתובב. לפני שאומרים ... שאתה וגם הכלום שממנו אתה עשוי. אתה אצבע של המציאות, יש מציאות ואתה רק חלק ממנה. כאשר כדור הארץ מחליט לזוז, אז אתה זז. כשאתה הולך ברחוב, נדמה לך שאתה הוא ההולך ברחוב, אבל האני הזה מחובר לחוט, אתה ... אגיד משהו ואתה תוכל להסכים איתו ושזה זהו. אבל אין דבר כזה, כל מה שאני אומר לך הוא לא מוחלט. כל מה שאני אומר זה עם חסרונות, אני לא יכול להגיד לך משהו מושלם. כל מה שאני אומר, יש ... שאלה: למעשה כל פעם שאני מנסה להבין משהו, אני מנסה להבין חוקיות. אליעד: נכון, ולכן אתה מחטיא את האמת המוחלטת. כי אם אתה אומר, אני רוצה להבין, למעשה אתה מנסה למצוא אמת יחסית, ואז אתה מתרחק מהאמת המוחלטת. לרצות להבין את האמת, פירושו לשקר. כשאתה רוצה את המוגדר, למעשה אתה מתרחק מהמוחלט. המוחלט הוא האין, אז כאשר אתה רוצה להבין, אתה מתרחק מהאין. האין הוא המוחלט. אבל גם מצד שני הרצון להבין מקרב אותך למוחלט, אם תבין עד הסוף. רק בסוף תוכל לראות את המוחלט. אתה כרגע נמצא במצב המושלם, ואתה רוצה לשנות, אתה יוכל לשנות אבל עד הסוף. הדבר הברור ביותר בעולם, זה ... בחירה אם אני חלק ממשהו? אולי יש חוויית בחירה, אך האם האדם יכול לגרום לתהליכים? שאלה: אולי אני בורג שמחליט איך להסתובב? אליעד: אתה יכול להגיד זאת רק אם החלק (הבורג) הוא לא במאה אחוז. אבל אתה מחובר במאה ... תוצאה של משהו אחר, או שאולי זה לא תוצאה, אז זה אקראי. ואם הכל תלוי רק בשיקול דעתך, אז תחליט שתמיד טוב לך ונגמרו כל השאלות. שאלה: האם יש פרספקטיבה כזאת? אליעד: יש, אבל בפרספקטיבה כזאת, אין שאלה. אם ... מצד אחד תמיד טוב לך, למה? כי אני אלוהים רוצה את הכל. מצד שני, זאת צרה גדולה, כי ביחס למוחלט זה לא נתן שום דבר, זה נתן רק חסרונות. אבל למה זה שיא הרע? כי אתה מבין שכול כך ... לא יכול לעשות שום דבר נגד זה. שאלה: למה זה רע? אליעד: ראשית זה לא נתן שום דבר ביחס למוחלט. ושנית בכל דבר יש חיסרון, אני לא זה, אני לא שם, רק חסרונות. מהצד שזה טוב, עכשיו אלוהים יכול ...

פחדים וחרדות - מהי חשיבה מוחלטת שמבטלת כל פחד או חרדה? ובו יתבאר, כיצד אפשר לא לפחד כלל באופן מוחלט? ומהי חשיבה מוחלטת, שמנטרלת מהאדם באופן מוחלט, את כל החרדות והפחדים באשר הם? וכפי שכבר ביארתי, הקיום של הפחד והחרדה, תלוי בקיום תפישת הטוב והרע של ... האפשרות שהוא ירגיש רע, והוא לא רוצה בכך. ורק כאשר האדם לא מבדיל בכלל בין טוב לבין רע באופן מוחלט, רק אז אין לאדם שום פחד וחרדה באופן מוחלט. והשאלה הנשאלת היא, כיצד יכול האדם להגיע למצב, שבו הוא באופן מוחלט, לא יבדיל בין טוב לבין רע, עד כדי כך שהוא יסיר מעצמו את כל הפחדים ואת כל החרדות? והתשובה היא, שהדבר אפשרי, רק על ידי חשיבה מוחלטת. והכוונה היא, שהאדם חי את חייו בצורה יחסית ולא בצורה מוחלטת. כי האדם מלא באמונות מכף רגל ועד ראש. ואמונה, היא כל דבר שהאדם לא בטוח בו באופן מוחלט. ומי שיתבונן יראה, כי האדם מלא באמונות, דהיינו, בדברים שהוא לא בטוח בהם באופן מוחלט, אלא רק באופן יחסי בלבד. וכל אדם שיש לו שכל ושהוא משתמש בשכל שלו ומקשיב לשכל שלו, יש לו אמונות. ולמה? כי גם השכל האנושי, גם הוא עצמו אמונה בלבד. ולמה? כי השכל של האדם, הוא עצמו לא מוחלט. כי השכל עצמו, יש לו את מגבלות התפישה שלו ואת החוקים שלו, שלפיהם האדם מפרש את העולם. וכל מה ... הכל נשען על הפרשנות הסובייקטיבית והאישית של האדם בלבד. ואין לאדם שום דרך בעולם לדעת שום דבר בצורה אובייקטיבית ומוחלטת. ודבר נכון בצורה מוחלטת, הוא דבר שאפילו ברמה התיאורטית הוא מוכרח להיות נכון. דהיינו, דבר, שהנכונות שלו אינה תלויה בשום דבר אחר. דבר, ... וחוסר שכל מוגדר וחוסר ידיעה מוגדרת. וכפי שכבר ביארתי את כל זה היטב לעומק, במקומות אחרים. ובכל מקרה, חשיבה מוחלטת, היא חשיבה אובייקטיבית. וחשיבה אובייקטיבית באופן מוחלט, היא חשיבה שאין בה שום הנחות יסוד כלשהן. וכאשר האדם חושב בצורה מוחלטת, דהיינו, חושב בצורה אובייקטיבית בעוצמה מוחלטת, על ידי זה מתבטלות אצל האדם כל הנחות היסוד שלו, ובכלל זה תפישת הטוב והרע של האדם, כי הרי אין שום הנחת יסוד כלשהי, באופן מוחלט. ואז ממילא אין לאדם שום פחדים או חרדות כלל. ונסביר: האדם מפחד מכך שיקרה לו דבר רע, דהיינו, האדם ... דעתו והבנתו, מה שהוא מרגיש וכולי. ומי שרוצה להשתחרר מכל הפחדים והחרדות, עליו לחשוב על מה שמפחיד אותו, בחשיבה מוחלטת. דהיינו, האדם צריך לקחת את מה שמפחיד אותו ולשאול את עצמו, האם אני בטוח באופן מוחלט ללא כל ספק אפילו לא הקטן ביותר, שאכן הדבר הזה שאני מפחד ממנו, שאכן הוא רע, בדיוק כמו מה ... טוב לי? ואולי בכלל אין הבדל אמיתי בין טוב לבין רע? ומה בכלל ההבדל בין טוב לבין רע? ומי מחליט שאני צריך לרצות את הטוב ולא לרצות את הרע? ומי מחליט שהדבר הזה הוא רע ושההפך שלו הוא טוב, אולי דווקא ההפך הגמור הוא הנכון? ואולי הכל נכון? ואולי אין ... היא כך או אחרת. וזה לא משנה מאומה, האם נראה לך שטוב לך, או נראה לך שרע לך. ומי שמחליט בסופו של דבר, האם טוב לך או רע לך, זאת אך ורק המציאות, שהיא, לא ממש משנה לה מה אתה חושב ומה ההעדפות האישיות שלך. וככל שהאדם מתחבר יותר לחשיבה המוחלטת, כך הוא פחות חווה את הטוב ואת הרע, וממילא הוא מסיר מעצמו את כל הפחדים באופן מוחלט. ואיך יחזק האדם אצל עצמו את החשיבה המוחלטת שלו? תשובה: על ידי אמת מוחלטת. דהיינו, על ידי זה שהאדם לוקח את כל מה שהוא יודע / חושב / מאמין / עושה / רוצה / מבין / מרגיש וכיוב, ובודק, האם ועד כמה כל הדברים האלו, הם אכן מוחלטים, או שהם יחסיים בלבד. כגון לדוגמה שהאדם חושב איזה דבר, שעל האדם לשאול את עצמו, האם אכן זאת אמת מוחלטת? האם יכול להיות שאני טועה? האם ואולי אני טועה? אולי ההפך הוא הנכון? אולי אני טועה בהכל? וכיוב שאלות ... שהוא בטוח בו, ולגרום לו להבין, שכל מה שהוא בטוח בו, זה הכל יחסי וסובייקטיבי בלבד, אך זה לא מוחלט ולא אובייקטיבי. וככל שהאדם מבין טוב יותר, שכל מחשבה ומחשבה שיש לו, וכל הבנה והבנה שיש לו, הם רק יחסיים בלבד, אך הם אינם משקפים אמת מוחלטת כלשהי, אלא הם נכונים רק באופן יחסי בלבד, ככל שהאדם מתבונן יותר בדבר הזה, כך גם משתנה כל החוויה ... האדם, לגבי כל מה שהוא רוצה, ולגבי כל מה שהוא מרגיש וכולי. וההבנה העמוקה והמלאה של האדם, שמבחינה אובייקטיבית ומוחלטת, כל מה שהוא מרגיש וחושב ורוצה, הכל יכול להיות שגוי, בדיוק באותה המידה שזה יכול להיות נכון, ההבנה הזאת, ... פחות נאחז בעצמו וברצונות והמחשבות והרגשות שלו. והאדם כאילו חי בשני עולמות במקביל. שמצד אחד האדם מחובר לאמת האובייקטיבית והמוחלטת, שבה האדם לא יודע שום דבר באופן מוחלט, ושבה האדם באופן מוחלט, יודע שום דבר. ובו זמנית האדם גם חי עפ השכל האנושי שלו, ומבדיל בין טוב לבין רע וכולי. ואז, ... לאדם מהפחד, אז הוא מתחבר למקום האמיתי ביותר והפנימי ביותר שבתוכו, למקום שבו הוא לא יודע שום דבר באופן מוחלט, המקום שבו אין טוב ורע. ושם אין לאדם שום פחד או חרדה כלשהם, וכן, שם זה באופן מוחלט.