פחדים וחרדות - מהי חשיבה מוחלטת שמבטלת כל פחד או חרדה?פחדים וחרדות - מהי חשיבה מוחלטת שמבטלת כל פחד או חרדה? ובו יתבאר, כיצד אפשר לא לפחד כלל באופן מוחלט? ומהי חשיבה מוחלטת, שמנטרלת מהאדם באופן מוחלט, את כל החרדות והפחדים באשר הם? וכפי שכבר ביארתי, הקיום של הפחד והחרדה, תלוי בקיום תפישת הטוב והרע של ... האפשרות שהוא ירגיש רע, והוא לא רוצה בכך. ורק כאשר האדם לא מבדיל בכלל בין טוב לבין רע באופן מוחלט, רק אז אין לאדם שום פחד וחרדה באופן מוחלט. והשאלה הנשאלת היא, כיצד יכול האדם להגיע למצב, שבו הוא באופן מוחלט, לא יבדיל בין טוב לבין רע, עד כדי כך שהוא יסיר מעצמו את כל הפחדים ואת כל החרדות? והתשובה היא, שהדבר אפשרי, רק על ידי חשיבה מוחלטת. והכוונה היא, שהאדם חי את חייו בצורה יחסית ולא בצורה מוחלטת. כי האדם מלא באמונות מכף רגל ועד ראש. ואמונה, היא כל דבר שהאדם לא בטוח בו באופן מוחלט. ומי שיתבונן יראה, כי האדם מלא באמונות, דהיינו, בדברים שהוא לא בטוח בהם באופן מוחלט, אלא רק באופן יחסי בלבד. וכל אדם שיש לו שכל ושהוא משתמש בשכל שלו ומקשיב לשכל שלו, יש לו אמונות. ולמה? כי גם השכל האנושי, גם הוא עצמו אמונה בלבד. ולמה? כי השכל של האדם, הוא עצמו לא מוחלט. כי השכל עצמו, יש לו את מגבלות התפישה שלו ואת החוקים שלו, שלפיהם האדם מפרש את העולם. וכל מה ... הכל נשען על הפרשנות הסובייקטיבית והאישית של האדם בלבד. ואין לאדם שום דרך בעולם לדעת שום דבר בצורה אובייקטיבית ומוחלטת. ודבר נכון בצורה מוחלטת, הוא דבר שאפילו ברמה התיאורטית הוא מוכרח להיות נכון. דהיינו, דבר, שהנכונות שלו אינה תלויה בשום דבר אחר. דבר, ... וחוסר שכל מוגדר וחוסר ידיעה מוגדרת. וכפי שכבר ביארתי את כל זה היטב לעומק, במקומות אחרים. ובכל מקרה, חשיבה מוחלטת, היא חשיבה אובייקטיבית. וחשיבה אובייקטיבית באופן מוחלט, היא חשיבה שאין בה שום הנחות יסוד כלשהן. וכאשר האדם חושב בצורה מוחלטת, דהיינו, חושב בצורה אובייקטיבית בעוצמה מוחלטת, על ידי זה מתבטלות אצל האדם כל הנחות היסוד שלו, ובכלל זה תפישת הטוב והרע של האדם, כי הרי אין שום הנחת יסוד כלשהי, באופן מוחלט. ואז ממילא אין לאדם שום פחדים או חרדות כלל. ונסביר: האדם מפחד מכך שיקרה לו דבר רע, דהיינו, האדם ... דעתו והבנתו, מה שהוא מרגיש וכולי. ומי שרוצה להשתחרר מכל הפחדים והחרדות, עליו לחשוב על מה שמפחיד אותו, בחשיבה מוחלטת. דהיינו, האדם צריך לקחת את מה שמפחיד אותו ולשאול את עצמו, האם אני בטוח באופן מוחלט ללא כל ספק אפילו לא הקטן ביותר, שאכן הדבר הזה שאני מפחד ממנו, שאכן הוא רע, בדיוק כמו מה ... טוב לי? ואולי בכלל אין הבדל אמיתי בין טוב לבין רע? ומה בכלל ההבדל בין טוב לבין רע? ומי מחליט שאני צריך לרצות את הטוב ולא לרצות את הרע? ומי מחליט שהדבר הזה הוא רע ושההפך שלו הוא טוב, אולי דווקא ההפך הגמור הוא הנכון? ואולי הכל נכון? ואולי אין ... היא כך או אחרת. וזה לא משנה מאומה, האם נראה לך שטוב לך, או נראה לך שרע לך. ומי שמחליט בסופו של דבר, האם טוב לך או רע לך, זאת אך ורק המציאות, שהיא, לא ממש משנה לה מה אתה חושב ומה ההעדפות האישיות שלך. וככל שהאדם מתחבר יותר לחשיבה המוחלטת, כך הוא פחות חווה את הטוב ואת הרע, וממילא הוא מסיר מעצמו את כל הפחדים באופן מוחלט. ואיך יחזק האדם אצל עצמו את החשיבה המוחלטת שלו? תשובה: על ידי אמת מוחלטת. דהיינו, על ידי זה שהאדם לוקח את כל מה שהוא יודע / חושב / מאמין / עושה / רוצה / מבין / מרגיש וכיוב, ובודק, האם ועד כמה כל הדברים האלו, הם אכן מוחלטים, או שהם יחסיים בלבד. כגון לדוגמה שהאדם חושב איזה דבר, שעל האדם לשאול את עצמו, האם אכן זאת אמת מוחלטת? האם יכול להיות שאני טועה? האם ואולי אני טועה? אולי ההפך הוא הנכון? אולי אני טועה בהכל? וכיוב שאלות ... שהוא בטוח בו, ולגרום לו להבין, שכל מה שהוא בטוח בו, זה הכל יחסי וסובייקטיבי בלבד, אך זה לא מוחלט ולא אובייקטיבי. וככל שהאדם מבין טוב יותר, שכל מחשבה ומחשבה שיש לו, וכל הבנה והבנה שיש לו, הם רק יחסיים בלבד, אך הם אינם משקפים אמת מוחלטת כלשהי, אלא הם נכונים רק באופן יחסי בלבד, ככל שהאדם מתבונן יותר בדבר הזה, כך גם משתנה כל החוויה ... האדם, לגבי כל מה שהוא רוצה, ולגבי כל מה שהוא מרגיש וכולי. וההבנה העמוקה והמלאה של האדם, שמבחינה אובייקטיבית ומוחלטת, כל מה שהוא מרגיש וחושב ורוצה, הכל יכול להיות שגוי, בדיוק באותה המידה שזה יכול להיות נכון, ההבנה הזאת, ... פחות נאחז בעצמו וברצונות והמחשבות והרגשות שלו. והאדם כאילו חי בשני עולמות במקביל. שמצד אחד האדם מחובר לאמת האובייקטיבית והמוחלטת, שבה האדם לא יודע שום דבר באופן מוחלט, ושבה האדם באופן מוחלט, יודע שום דבר. ובו זמנית האדם גם חי עפ השכל האנושי שלו, ומבדיל בין טוב לבין רע וכולי. ואז, ... לאדם מהפחד, אז הוא מתחבר למקום האמיתי ביותר והפנימי ביותר שבתוכו, למקום שבו הוא לא יודע שום דבר באופן מוחלט, המקום שבו אין טוב ורע. ושם אין לאדם שום פחד או חרדה כלשהם, וכן, שם זה באופן מוחלט.