... החרדתי, לא יראה שום סימני לחץ כלל מהדבר שמפחיד את האדם החרדתי, הרי שהדבר הזה יוצר סוג של ריחוק פנימי בין האדם השומע לבין האדם החרדתי. ובתת מודע של האדם החרדתי, יכול להיות שהוא חושב שהאדם ששומע אותו לא ...

... ידיעה. כאשר החכם האמיתי חושב שמשהו מסוים הוא אמת, הרי שהוא אמת. החכם האמיתי לא טועה לעולם בנקודת האמת הפנימית. יתכן שהחכם האמיתי לא ידע פרט חיצוני כלשהו. אך בנקודת האמת הפנימית, החכם האמיתי לעולם לא טועה. כי כל זמן שהשכל של האדם עדיין יכול לטעות, הרי שהאדם עדיין לא חכם ...

... קיימים בתוך מציאות אחת, ויש ביניהם משהו שמחבר את כל הדברים שבעולם. ומי שהוא טיפש, ומי שלא מסתכל על הפנימיות ועל השכל ועל השורש של כל דבר, על ידי זה הוא חווה את עצמו כנפרד, ועל ידי זה הוא ...

... של כל דבר, הרי שהתת מודע של האדם, הוא תמיד כן זוכר את השלמות של המציאות. כי השלמות היא בפנימיות של כל דבר. והחיצוניות של כל דבר, היא חסרת שלמות. כי כל דבר נפרד משאר הדברים בחיצוניות שלו. והחיסרון הוא בחיצוני. אבל הפנימיות של האדם, היא תמיד מחוברת לפנימיות ולשלמות של המציאות. וכאשר האדם רואה עיצוב כלשהו ויופי כלשהו וצורה חיצונית כלשהי, האדם מפרש את העיצוב הזה בצורה ... יופי אחד יותר מאשר יופי אחר. כי מה שהאדם באמת אוהב, זה לא את היופי החיצוני, אלא את המשמעות הפנימית שתת המודע שלו מרגיש באמצעות הצורה החיצונית, והמשמעות הזאת גורמת לאדם להרגיש טוב יותר. וכאשר האדם רואה איזו צורה ... חיצוני. ועל ידי זה האדם בעצם מבין את עצמו טוב יותר. כי מה שהאדם באמת מחפש, זה את המשמעות הפנימית ואת היופי הפנימי. אבל מחמת שהאדם לא מבין את המשמעות ואת היופי הפנימי שיש בכל דבר, על ידי זה הוא נמשך ליופי חיצוני שמזכיר לתת המודע שלו את הטוב שיש במציאות. כי ... להיות קיים חוץ ממנה. והנפרדות מאפשרת לעולם להתקיים, כפי שכבר ביארתי במספר מקומות. והיכולת של האדם להמשך לחיצונית, וליהנות מהפנימיות באמצעות החיצוניות, היא כל המהות של העולם, שהכל אחד והמהות היא אחת, אבל האחדות הזאת באה לידי ביטוי בנפרדות החיצונית. ואם לא הייתה לאדם אפשרות ליהנות מהפנימיות באמצעות החיצוניות, הרי שלא הייתה אפשרות שהמהות תהיה מצומצמת, ואז לא היה קיום לדברים נפרדים. ובסופו של דבר, בחיים ... לא היו רגעים שונים של הזמן וכולי. ובקיצור, האדם יכול ליהנות טוב יותר מהחיצוניות, אם הוא יבין את המשמעות הפנימית שלה.

... האדם קולטים, שהשינוי המרכזי שהאדם צריך לעבור, זה בעיקר עם עצמו פנימה. ובני האדם מבינים, שההתפתחות האנושית, היא בעיקר פנימית. ובכל מקרה, הסיבה המרכזית שבגללה כיום בני אדם נוטים לעצבות יותר מאשר פעם, היא בעיקר משום שיש לאדם יותר ...

... אחד לא אומר אותו בפירוש. וכדי להגיע אל האמת שכולם מסכימים עליה, לשם כך על האדם פשוט להתבונן על פנימיות המחשבה של הדברים. ועל האדם פשוט לנסות להבין את הסיבה שבגללה כל אחד חושב אחרת. ובסופו של דבר האדם ...

... לחוות התחדשות. וההתחדשות שאותה חווה האדם, היא דבר רגשי שמתרחש בתוך האדם עצמו. ותחושת ההתחדשות, היא לא חיצונית אלא פנימית. וכל השינויים החיצוניים שהאדם מבצע אותם, הם כדי לחוות תחושה של התחדשות פנימית. וישנם דברים מעניינים, שיוצרים אצל האדם התחדשות פנימית, גם כאשר האדם עושה אותם פעם אחרי פעם. ומאחר שתחושת ההתחדשות היא פנימית, הרי שיש משהו פנימי שמתרחש בתוך האדם, שהוא זה שיוצר את תחושת ההתחדשות אצל האדם. והדבר הפנימי אצל האדם שיוצר אצלו את תחושת ההתחדשות, זה השכל של האדם. כי כאשר האדם עושה איזה דבר, ההנאה של האדם מהדבר היא פנימית. וההנאה של האדם מהדבר, נובעת מהצורה שבה האדם מרגיש ביחס לדבר. והיחס והרגש של האדם אל הדבר, הם תוצאה ... משפיעים על התת מודע של האדם, וגורמים לתת מודע של האדם, להסתכל על המציאות בצורה חדשה וטובה יותר. וההסתכלות הפנימית של תת המודע של האדם על המציאות, היא יוצרת אצל האדם תחושת טוב. והדבר הזה גורם לאדם לאהוב את ... יופי ושל טוב, שיש בכל דבר בעולם. ומי שהוא חכם אמיתי, וחכם אמיתי הוא מי שהוא מבין את השכל הפנימי ביותר שיש בכל דבר ודבר בעולם, ומי שהוא חכם כזה, הוא מביא לידי ביטוי שכל אין סופי, בכל דבר ...

... מהותה? ומהי פרקטיקה טובה באמת? מי שיתבונן בעניין יראה, כי בכל דבר שיש בעולם, יש בו גם חיצוניות וגם פנימיות. וכל דבר ודבר שקורה לאדם במציאות שחיצונית לו, כל דבר כזה משפיע בצורה כלשהי על הפנימיות של האדם. ובסופו של דבר, תחושת השמחה והאושר של האדם, הן תחושות פנימיות שיש לאדם, ביחס למציאות שחיצונית לו. ואם נתבונן עוד בעניין, נראה שיש שני סוגים של בני אדם. יש בני אדם שמתעסקים בעיקר בחיצוניות, ויש בני אדם שמתעסקים בעיקר בפנימיות. ויש בני אדם שעיקר המאמץ שלהם הוא לשנות את הדברים שחיצוניים להם, כגון יופי / כסף / כבוד וכיוב. ויש בני אדם שעיקר ההתמקדות שלהם, היא בלנסות לשפר את הפנימיות שלהם, כגון חשיבה חיובית, אופטימיות וכיוב. ולכאורה, הדבר החשוב ביותר הוא הפנימיות. כי כל ההתעסקות של האדם בחיצוניות, בסופו של דבר, תכליתה היא לשפר את מצב הרוח הפנימי של האדם. והמטרה הסופית שאותה רוצה להשיג האדם, זה לשפר את מצב הרוח הפנימי שלו ולהגיע לאושר הפנימי שלו. ואף על פי כן, יש בני אדם שעוסקים בעיקר בעניין החיצוניות. והשאלה היא למה? והעניין הוא, כי החיצוניות היא הרבה יותר ממשית, מאשר הפנימיות. והרבה יותר קל לאדם, להבין את החיצוניות ולנסות לשנות את החיצוניות, מאשר את הפנימיות. ומי שקשה לו לשפר את הפנימיות שלו, הוא מתמקד בלנסות לשפר את החיצוניות שלו. וכדי לשפר את הפנימיות, לשם כך צריך חשיבה יותר מופשטת. כי הדברים הפנימיים, הרבה יותר קשה להגדיר אותם, מאשר את הדברים שהאדם רואה בחושים שלו. וככל שהאדם משפר את המיומנות שלו, בלהצליח להגיע לשלמות חיצונית, כך האדם מפתח לאט לאט חשיבה יותר מופשטת, וכך האדם מתחיל להתמקד בדבר החשוב יותר שהוא הפנימיות. והחיצוניות, היא ההקדמה וההתחלה של הפנימיות. והאדם משפר את המיומנות שלו בחיצוניות, ועל ידי זה בסוף הוא יתקדם גם לשיפור הפנימיות. ומי שהוא מתעסק בעיקר בחיצוניות, ומי שקשה לו לחשוב בצורה רוחנית ומופשטת, על ידי זה הוא הופך להיות אדם ... על ידי זה הוא כל הזמן ממוקד במה שהוא צריך לעשות בפועל, במקום בלנסות להבין את הסיבה ואת השכל הפנימי שיש מאחורי הדברים. וכאשר האדם מבין שהעיקר בחיים זה הפנימיות, הרי שממילא הוא הופך להיות אדם פחות פרקטי חיצונית. ופחות חשוב לו מה לעשות, ויותר חשוב לו להבין מה הסיבה שבגללה צריך לעשות. כי הדבר החשוב יותר, זה להבין את הפנימי. כי בסופו של דבר, האושר הפנימי, הוא זה שחשוב. ומצד האמת, פרקטיקה אמיתית וחשיבה מעשית אמיתית, היא חשיבה רוחנית ומופשטת לגמרי. כי המשמעות של חשיבה ... ומי שהוא לא פרקטי, הוא לא מצליח להשיג את התוצאות שלו וכולי. אבל, מאחר שהדבר החשוב ביותר זה האושר הפנימי, ממילא, זה שהוא נחשב לאדם פרקטי ושמתמקד כל הזמן במה שעליו לעשות בפועל, הרי שמצד האמת הוא בכלל לא פרקטי. כי התכלית הסופית היא האושר הפנימי. ולהתעסק בחיצוניות, זה בכלל לא פרקטי. ואדרבה, לעצור ולהתבונן במקום לרוץ ולהתעסק בעשייה, זה הרבה יותר פרקטי. מאחר שזה מקרב את האדם טוב יותר, אל התכלית הסופית של האושר הפנימי. ומצד האמת, להיות פרקטי זה טוב וזה הכרחי. אבל במישור הפנימי וכולי.

... להגדיל את השימוש שלו בדבר, כדי להרגיש את הריגוש ממנו, וכדי שהדבר ישפיע עליו. ועיקר ההתחדשות של האדם, היא פנימית. וכל ההתחדשות החיצונית של האדם, היא משפיעה בצורה כלשהי, על ההתחדשות הפנימית של האדם. ועיקר ההתחדשות הפנימית של האדם, היא בשכל של האדם. וככל שהשכל של האדם יותר גדול, כך הוא בכל פעם מבין את המציאות ... כך הוא חווה פחות ופחות התחדשות אמיתית. וככל שהאדם מתחדש פחות, כך ההתחדשות אצלו הופכת להיות יותר חיצונית ופחות פנימית. כי עיקר ההתחדשות, היא כאשר היא פנימית. דהיינו, שהאדם מבין את מהות הדברים בצורה חדשה. ומי שמתקרב אל מיצוי הפוטנציאל האישי שלו, על ידי זה ההתחדשות ...

... קיים, גם אם אין לו הגדרה. וכל דבר ממשיך להיות קיים, גם בלי ששום דבר חיצוני יתמוך בקיומו. ומצד הפנימיות של הדברים, שום דבר לא תלוי בשום דבר. וכל דבר יש בו את השלמות. והמשמעות של זה היא, שלמרות ... אחרים, והאדם לא בהכרח יכול לקחת אחריות אישית מלאה על הכל. משום שהאדם תלוי בעוד דברים. אבל מצד המהות הפנימית של האדם, דהיינו, מצד האושר הפנימית של האדם, ומצד השלמות האישית של האדם, הרי שהאדם תלוי אך ורק בעצמו בלבד. ולקיחת אחריות אישית, פירושו במישור הפנימי, שהאדם מבין שהאושר שלו תלוי רק באיך שהוא מסתכל על הדברים. וכאשר האדם מרגיל את עצמו לחפש את הטוב ...