... הדברים קורים, ויש אדם שיודע שהוא זה שמפעיל את כל המציאות. האדם מהסוג הראשון חווה תחושה של בלבול, פחד וחוסר שליטה, כי הוא לא מבין מי או מה שולט בו. לעומתו, האדם מהסוג השני הוא זה שחווה עצמו כאלוהי: ... ההבדל בין תחושת פסיביות לחוויה של שליטה מוחלטת, אך שליטה שאינה מחייבת הבנה מלאה של כל פרט במציאות. כיצד החיסרון של אלוהים קשור לחוויית האלוהות? אליעד הזכיר גם את המושג החיסרון של אלוהים. הוא הסביר שאלוהים, שהינו שלם ומוחלט במהותו, כביכול יצר את המציאות מתוך חיסרון - מתוך רצון לחוות ולהכיר את עצמו מתוך מצב של נפרדות. בכך הוא מסביר את הקשר בין החוויה האנושית לבין המהות האלוהית: האדם שחווה עצמו כאלוהים חווה בו - זמנית את החיסרון האלוהי ואת השלמות שלו, ודווקא מתוך החיסרון וההגבלה הוא יכול להבין ולהכיר את עצמו באמת. האם כל אדם יכול להגיע לחוויית האלוהות? אליעד סיכם בהסבר על ... אלוהים. האם יש לאדם בחירה חופשית? מהי חוויית האלוהות? למה המציאות קיימת? מי מפעיל אותי? האם הכל קורה מעצמו? החיסרון של אלוהים

... נוספות. מדוע כל תשובה היא רק חלקית ויחסית? אליעד מבהיר כי כל שאלה וכל תשובה הן בעצם ביטוי של חיסרון מסוים. הרצון לקבל תשובה מוחלטת מבוסס על חוסר ביטחון או חוסר וודאות פנימית. אם אדם היה בטוח לחלוטין באמת מסוימת, לא היו לו שאלות לגביה. למשל, אם מישהו טוען אני ... האם אפשר בכלל להפסיק לשאול שאלות? אליעד מציין שהדרך היחידה להפסיק לשאול שאלות היא להבין שכל שאלה מבוססת על חוסר ודאות יסודי. אם אדם יבין שאין אפשרות לקבל תשובה מוחלטת לעולם, הוא יפסיק לחפש תשובות מוחלטות. במקום זאת, הוא ... כנראה שאתה לא מדויק מספיק. האמת העמוקה יותר היא שאתה רוצה להרגיש טוב, והאכילה היא רק האמצעי כרגע למלא חיסרון פנימי. איך מגיעים למצב של אמת מוחלטת? אליעד מתאר את האמת המוחלטת כמצב של אי - ידיעה מוחלטת. הוא ... מוחלטות, בין אם אלו תשובות דתיות, פילוסופיות או מדעיות. אולם, האמת המוחלטת לדבריו, היא להבין שכל השאלות האלו הן חסרות משמעות במובן המוחלט. לדברי אליעד, הערך בשאלה כמו מה זו נשמה? אינו נמצא בתשובה שתתקבל, אלא דווקא בשחרור מהצורך ... למצב שבו לא משנה לך אם יש נשמה או אין נשמה, מצב שבו כל השאלות הן בסך הכל ביטוי לחוסר וודאות פנימי. כאשר אדם משתחרר מהצורך הזה, הוא מגיע לשקט פנימי אמיתי. מה זו נשמה? האם קיימת תשובה מוחלטת? ...

... השתוות מוחלטת, מצב שבו לאדם אין העדפה כלשהי בין דבר אחד לדבר אחר. אם אדם עדיין מבדיל בין יתרונות לחסרונות, זוהי השתוות חלקית בלבד, אך כאשר לאדם כבר לא משנה כלל, והוא רואה יתרונות וחסרונות כעניין זהה לחלוטין, זוהי השתוות מוחלטת ואמיתית, וזוהי חוויית האחדות. כיצד האמונה בנפרדות נוצרת? אליעד מתאר את התהליך שבו ...

... כי חשבת שאתה מכוער, עכשיו אתה יכול להבין שלכיעור שלך יש יתרונות, בדיוק כמו שלכל דבר אחר יש יתרונות וחסרונות. הוא נותן דוגמה של אדם עם אף ארוך, שאולי חושב שזה רע בגלל הסטנדרטים החברתיים. אבל אם היה חי ...

... אני רוצה להרגיש טוב?. בסופו של דבר, אם האדם כנה מספיק, הוא מגיע להבנה שכל רצון מבוסס על תחושת חיסרון פנימי. הרצון קיים רק בגלל תחושת החוסר, אך האדם אף פעם לא מצליח למלא את החיסרון באופן מלא, כי עצם קיומו של הרצון הוא ההוכחה לכך שקיים חיסרון. כאשר האדם שואל את עצמו מה אני באמת רוצה?, השאלה מתפתחת ומגיעה לנקודה שבה האדם מבין שהוא לא יודע מה הוא באמת רוצה. בנקודה הזו, האדם מבין שמה שהוא באמת מחפש הוא היעדר מוחלט של חיסרון, כלומר, מצב שבו הוא לא רוצה כלום. איך אפשר להגיע למצב של לא לרצות שום דבר? כדי להגיע למצב ... האדם היה מאבד את היכולת להבדיל בין תחושות שונות, הוא היה מאבד את הרצון, כי הרצון תלוי בקיומו של החיסרון ובהבדלה בין מצבים. כאשר אדם מפקפק בהנחה הבסיסית של ההפרדה הזו, הוא עשוי להגיע למצב שבו הוא כבר לא בטוח בשום דבר, ובמקום הזה הוא כבר לא רוצה כלום, כי הוא אינו חווה חיסרון. האם יש באמת מצבים בהם איננו מרגישים חיסרון? אליעד מתייחס לשאלה שהועלתה: האם לפעמים אדם יכול להרגיש שאין לו שום חיסרון?. הוא עונה שלמרות שאנשים מרגישים לעיתים שהם מלאים ולא חסר להם כלום, האמת היא שכל תחושת מלאות קיימת רק ביחס לתחושת חיסרון שקדמה לה. אם לא היה חיסרון קודם, לא הייתה נוצרת תחושה של שמחה או סיפוק לאחר מכן. לדוגמה, אדם נהנה מאוכל רק אם היה רעב לפני כן. ללא הרעב, האוכל לא היה מסב לו הנאה. לכן, לפי אליעד, החיסרון תמיד קיים ברקע, גם כשהאדם חושב שהוא מלא או מסופק לחלוטין. כיצד תודעת ההפרדה יוצרת את החיסרון? תודעת ההפרדה היא זו שיוצרת את תחושת החיסרון. לדוגמה, כשאדם מסתכל על שולחן ואומר זה שולחן, הוא מסוגל להבין את משמעות המילה רק בגלל שיש דברים אחרים ... שולחן. אליעד מסביר שהיכולת לזהות כל דבר נובעת מיכולתנו לזהות מה הוא לא. כשאדם אומר אני, הוא מייד יוצר חיסרון כי הוא מבחין שהוא לא האחר. אם האדם לא היה יכול לעשות הבחנות אלו, הוא לא היה יכול לחוות שום חיסרון, ולכן גם לא היה יכול לחוות שום רצון. האם אפשר להפסיק להאמין לתחושות שלנו? אליעד מדגיש כי הדרך היחידה להשתחרר מהרצון ומהחיסרון היא להטיל ספק בתחושות שלנו ולא לקבל אותן באופן אוטומטי כאמת מוחלטת. האדם צריך לבדוק בכנות האם מה שהוא מרגיש הוא באמת נכון. אם אדם חושב שחסר לו משהו כי הוא מרגיש כך, עליו לבדוק האם התחושה שלו אמיתית ומחויבת או שמא היא רק אפשרית ולא ... מגלה שהיא אינה מחויבת, התחושה משתחררת והאדם עשוי להגיע למצב של שום דבר - מצב שבו אין רצון ואין חיסרון. איך נראה המצב של לרצות שום דבר בפועל? מצב של לרצות שום דבר הוא מצב בו האדם לא חש שום תחושת חיסרון כלל. הוא לא מרגיש טוב או רע, הוא פשוט לא חווה שום דבר. אליעד מסביר שזהו מצב של אחדות, מצב של חוסר מוחלט בהבחנות בין דבר לדבר. במצב זה, האדם אינו אומר זה שולחן או זה לא שולחן, כי הוא אינו עושה שום הפרדה בין דברים שונים. מצד האמת המוחלטת, הוא אינו יודע כלום, אינו רוצה כלום ואינו חסר דבר. במצב כזה, אין לו יותר שום צורך פנימי או חיצוני, כי אין תחושת קיום נפרדת. למה אנחנו רוצים ...

שורש חוויית הנפרדות, שורש המחשבות, להסתכל מבחוץ, מאיפה באות המחשבות, שורש החסרונות, חוויית נפרדות מתוך אחדות מהו המקור האמיתי של חוויית הנפרדות? אליעד כהן מסביר באופן מעמיק את הרעיון של חוויית ... דבר לדבר אחר, בין יש לבין אין, בין טוב לרע, בין מושלם לפגום. תפיסה זו יוצרת חוויה תמידית של חסרונות, כיוון שכל חוויה של יש מלווה באופן אוטומטי בתחושה שיכל להיות אחרת, שיכל להיות טוב יותר. כיצד נוצרת תחושת החיסרון במוח האדם? אליעד טוען שהתחושה של חיסרון בכל מצב נובעת מהמבנה הבסיסי של התפיסה והמחשבה. האדם תמיד חש חיסרון כיוון שהשכל אינו מסוגל לחוות באופן מוחלט מצב של מושלמות מוחלטת. אפילו כאשר החיים טובים יחסית, האדם תמיד יחווה שחסר לו משהו, גם אם לא במודע. הוא נותן דוגמה: אדם שנלקחת ממנו תעודת הזהות שלו יחווה חסר, אך אם הוא באמת היה תופס שאין הבדל בין מצב שבו יש לו תעודה לבין מצב שאין לו אותה, אז לא היה מרגיש תחושת חיסרון כלל. מה הקשר בין תפיסת המציאות לתחושת החיסרון? אליעד מסביר שכל תפיסת המציאות עוברת דרך המנגנון של החושים והשכל. הוא נותן דוגמה של הסתכלות על שולחן: אם ... לתפיסות, הוא יגיע למצב שבו הוא יכול לחוות שאין הבדל בין יש לאין. מה הקשר בין שחור ולבן לתחושת החיסרון? אליעד משתמש בדוגמה של שחור ולבן כדי להמחיש את חוסר היכולת של השכל לתפוס דבר והיפוכו באותו זמן. אפשר לתפוס אפור, אך אי אפשר לחשוב בו - זמנית שיש שחור מוחלט ולבן מוחלט באותה נקודה. חוסר היכולת הזו, לפי אליעד, הוא בדיוק השורש של תחושת החיסרון האנושית. האדם תמיד ירגיש חסר, כי התפיסה שלו תמיד נעה בין יש ואין ולא מצליחה לתפוס את ההפכים בו זמנית. מהי הדרך המעשית להתמודד ... מוביל להתבוננות עמוקה יותר, המקרבת את האדם למקור של כל המחשבות והתחושות. כשהאדם עושה זאת, הוא מתחיל להבין שתחושת החיסרון עצמה נובעת ממנגנון מחשבתי שמטבעו אינו יכול לתפוס שלמות מוחלטת. איך חיים כשמבינים את המקור של המחשבות והנפרדות? אליעד ... שאם האדם מגיע להבנה שהחוויה של יש ואין היא תוצר של תפיסת השכל שלו, הוא יוכל להכיל רגשית את החיסרון ולהגיע לחוויה פנימית של שלמות. הוא לא צריך לברוח מהתחושה שיש חיסרון, אלא להבין את המקור שלה. ההכרה בכך מאפשרת לחיות בעולם שבו האדם מבין לעומק כיצד תפיסת המציאות שלו פועלת, וכך הוא חווה את העולם באופן שלם יותר, גם כשיש בו חסרונות. מאיפה מגיעות המחשבות? מהי חוויית נפרדות? למה תמיד חסר משהו? מהי התבוננות פנימית? האם ניתן לחוות אחדות מוחלטת? איך המוח יוצר מציאות?

... השפע האלוהי. בנוסף, אנשים רוצים טעמים חדשים בגלל תחושת ההתחדשות. כשאדם חוזר על אותה פעולה שוב ושוב, הוא מרגיש חסר חיים, כאילו הכל ידוע מראש. אלוהים נתפס גם כמקור ההתחדשות, כלומר, כמקור שבו כל דבר מתחדש בכל רגע. כשאדם ... להרחיב את גבולות היכולת שלו מעבר למה שחשב שאפשרי. כשאדם נוהג מהר או צונח באוויר, הוא מרגיש, ולו לרגע, חוסר מגבלה. התחושה הזו של חוסר מגבלה שוב מחזירה אותו לחוויה של אלוהים, כי אלוהים מוגדר כישות ללא שום מגבלה כלל. מדוע האדם מחפש תמיד את מה שחסר לו? הסיבה שהאדם תמיד מחפש את מה שחסר לו היא שוב קשורה לחוויה האלוהית. כאשר הוא היה אלוהים, הוא היה שלם לחלוטין, שום דבר לא היה חסר לו. עכשיו, כשהוא כבר לא בחוויה הזו, הוא מחפש כל הזמן למלא את החוסר שנוצר. כשאדם מקבל כסף, למשל, הוא מתרגש כי הכסף נותן לו ביטחון, יציבות ואפשרויות חדשות, מה שמזכיר לו את המצב האלוהי שבו יש לו הכל ואין לו חסרונות. לסיכום, כל ההנאות והחוויות שאנשים מחפשים בחיים - בין אם מדובר ברכב חדש, אוכל, צניחה חופשית, או אפילו תחושת חשיבות - הן דרכים לחזור ולחוות מחדש את המצב האלוהי, מצב של שלמות מוחלטת, חוסר מגבלות, ותחושה של התחדשות אינסופית. למה אנשים מתרגשים מרכב חדש? מה גורם להנאה אמיתית? מהי חוויית אלוהות? למה אוהבים ...

... קצת, כדי להמשיך להרגיש שהוא מתקדם למשהו טוב יותר. אבל ברגע שיקבל את הכל, הרצון יאבד ממשמעותו והוא יחוש חוסר משמעות. האם הרצון להרגיש טוב הוא ביטוי של חיפוש האחדות? אליעד כהן מתאר שהרצון להרגיש טוב מקביל לתהליך של ... האדם נפרד ממה שהוא רוצה, ולכן הוא שואף לחזור ולהתאחד עם הטוב המוחלט, כלומר, להיות באחדות מוחלטת שבה לא חסר לו דבר. אך בו - זמנית, בדיוק כמו הדוגמה עם הנחלים והים, אפשר גם לראות זאת אחרת: אולי האדם ... אל תוך עצמך ולבדוק את המקור האמיתי של הרצון להרגיש טוב. הרצון להרגיש טוב הוא ביטוי עמוק יותר של חוסר - של רצון להגיע לשלמות ולאחדות, שבה אין יותר חיסרון. אך במקביל, הרצון להרגיש טוב מניע אותך דווקא לחפש את הנפרדות, כי רק שם יש טעם ומשמעות. סיכום הרעיונות ...

לדעת את הכל, מה טוב בלא לדעת, ידיעה שלמה, ידיעה חסרה, לדעת את הכל בבת אחת, לקרוא מחשבות, נפרדות או אחדות למה בני אדם לא נולדים עם כל הידע מראש? ... מניב פירות ישירות מתוך האדמה, בלי צורך להמתין לצמיחתו, זו דוגמה נוספת לאותו עיקרון - לכל מצב קיים יתרון וחיסרון, ואין מצב שהוא מוחלט וטוב באופן אבסולוטי. מדוע לא יכולים להיות כל הדברים של החורף גם בקיץ? כי לכל ... עניין. האדם מתקדם בזכות הספקות, השאלות והחיפוש אחרי תשובות. אם בן אדם היה יודע הכל מראש, הוא היה מגיע לחוסר פעולה מוחלט - לא היה לו למה לשאוף ולא היה לו מניע לעשות דבר. הדוגמה של אליעד היא שאם ... אם הוא היה מגיע למצב בו הוא מנצח בקלות כל מתחרה בלי שום מאמץ - אז המשחק עצמו היה חסר טעם לחלוטין. לכן האדם תמיד נמצא במתח בין הרצון לידיעה לבין הרצון לאי - ידיעה. אנחנו תמיד משחקים במצב הביניים הזה של ספק וחוסר ודאות, וזה מה שנותן לחיים דינמיות ועניין. האם אי - הידיעה היא בעצם המשחק של החיים? אליעד מתאר שהחיים ...

... של הזוגיות אז זה כבר לא משנה עם מי אתה נמצא כי בכל אחד יש את השלם. ש: יתרונות וחסרונות. אליעד: לא, בכל אחד יש את הכל את סך כל הדברים וזהו נכון. עכשיו למה השאלה שלך או האמירה ...