... על דימוי עצמנו. לדוגמה, אם אדם מאמין שהוא חייב להתנהג בצורה מסוימת כדי להיות מקובל, הוא עשוי לחוות תחושת חיסרון כל הזמן, עד שיתחיל לפעול בצורה שגויה ולפגוע בעצמו. אליעד מבקש להדגיש שתחושת חיסרון היא לעיתים תוצאה של האמונה שלפיה עלינו להיות מישהו אחר כדי שיאהבו אותנו. מה הקשר בין דימוי עצמי לבין ... לפתח תחושת הערכה עצמית פנימית שאינה תלויה באישורים חיצוניים. דימוי עצמי יחסי הורים וילדים אהבה עצמית קבלה עצמית תחושת חיסרון

... היא ששאיפה להרגיש טוב בטווח הקצר עלולה לדחוק את המטרות הגדולות, שכן אנחנו פועלים מתוך רצון להימנע מסבל או חוסר סיפוק מיידי, גם אם בסופו של דבר המטרה הגדולה תוביל אותנו לתוצאה הרבה יותר טובה בעתיד. איך לשכנע את ... תועלת בהמשך. החשיבה היחסית והשקר העצמי אליעד מציין שהחשיבה היחסית נכנסת כאן לתמונה - עלינו לשקר לעצמנו, לראות את החסרונות במטרות הקטנות (כמו בזבוז זמן על פייסבוק) ולהתמקד ביתרונות של המטרות הגדולות (כמו הזדמנויות חדשות, הישגים ארוכי טווח ותחושת ... שתביא לך את טובתך בעתיד, גם אם זה קשה. זהו חלק מהחשיבה שבאה לתמוך בהתמדה. אליעד ממליץ לראות את החסרונות במטרות המיידיות ולהתמקד רק ביתרונות של המטרות הגדולות. מה המניפולציה שאנחנו עושים עם עצמנו? לאחר מכן, אליעד עובר להסביר ... יודעים שמדובר בתירוצים. כדי לשנות את ההתנהגות שלנו, עלינו ללמוד לזהות את השקר ולשנות אותו כך שנשקול את היתרונות והחסרונות של כל פעולה. הוא מסביר שהאדם יכול לשקר את עצמו ולמצוא את היתרונות רק במטרה אחת, כך שנראה כאילו ... התשובה לשאלה איך לגרום לנו להשקיע במטרות רחוקות יותר היא לשקר את עצמנו, לראות את היתרונות במטרות הגדולות ולמצוא חסרונות במטרות הקטנות כדי להניע את עצמנו לכיוון הנכון. מטרות ויעדים בחיים איך ליצור מוטיבציה? הצבת מטרות רחוקות מניפולציות פנימיות ... תשובה. במה תלוי אם הוא מוציא את המשאבים שלו על המטרה הזאת ולא אחרת? ש: כמה שהוא חווה שזה חסר לו. אליעד: שניהם חסרים לו. במה זה תלוי? מה החוק שיחליט האם הוא יוציא את המשאבים שלו, הנפשיים, הרגשיים, על המטרה הקרובה או ... אליעד: יפה! לא משנה. עכשיו, מה האמת המוחלטת שיותר טוב, המטרות הגדולות או הקטנות? תשובה: בכל אחד יש יתרונות וחסרונות. ופה נכנסת לעניין החשיבה היחסית, זאת אומרת שפה אתה צריך להתחיל לשקר קצת. זה אומר שעל המטרות הקטנות אתה צריך לשקר ולראות את החסרונות שלהן ועל המטרות הגדולות - אתה צריך לשקר ולראות את היתרונות שלהם. ולשקר, על המטרות הגדולות לראות רק יתרונות ובהנאות הקטנות לראות רק חסרונות, שזה שקר. לדוגמה: מה החסרונות בלקום בבוקר ולגלוש בפייסבוק? מה היתרונות בזה? ש: היתרונות זה ש.. אליעד: אין יתרונות. אין יותר יתרונות, סתם. מה החסרונות? ש: זה מבזבז את הזמן.. אליעד: יפה. זה גם מבזבז את הזמן או רק מבזבז את הזמן? ש: זה ... הזמן. אתם הבנתם את הכוונה? אם רע לך אם מה שאתה עושה אז תגיד את האמת שיש בזה גם חסרונות וגם יתרונות. אבל אם אתה רוצה לשנות את מה שאתה עושה, אז אתה בעצם צריך להגיד שפה זה רק ... אתה בכל מקרה נהנה וסובל ממשהו בכל מקרה. קודם כל אל תצפה למושלם, עכשיו יש לך בחירה, יש יתרונות וחסרונות בלהתבטל ובלעבוד - זאת האמת. יש מלא אנשים שהם אנשי עסקים מאוד מוצלחים שהסיבה שהם ממשיכים לעבוד גם אחרי ... שם רק טוב ופה רק רע. קח את המטרות שאתה רוצה לעשות ותראה רק את היתרונות שלהם, אין בזה חסרונות, תגיד לא נכון! זה שקר! יש רק טוב, זה הכי טוב, כמו אובססיבי תגיד מחויב שזה טוב. מה שאני ... אז גם תהיה לך מוטיבציה לעשות. הבנו? מה את אומרת? ר: נכון אליעד: מה את חושבת? ר: שזה נכון, החוסר סיפוק, הלהיות שלם הזה לא קיים במשחק ותמיד יש את החוסר וצריך בכל סיטואציה להתמודד, אם אני עושה משהו - אז אני לא עושה משהו אחר ומשלמת את המחיר, זה ...

חוסר התמדה, חוסר מוטיבציה, לא מצליח להתמיד, לעשות הפסקה, חסרונות ויתרונות בכל דבר, דבקות במטרה, להתמיד במטרה, קושי להתמיד, מתקשה להתמיד, מטרות ויעדים, הצבת מטרות מדוע אנשים מפסיקים פעולות ... שמעניינות אותם בתחילה. לדבריו, הסיבה המרכזית לכך נעוצה בעובדה הפשוטה שבכל פעולה או מטרה בעולם יש שילוב של יתרונות וחסרונות. כאשר אדם מתחיל לעסוק בפעילות חדשה - בין אם מדובר בתחביב, פרויקט או מטרה מסוימת - הוא רואה בעיקר את היתרונות שלה, ולכן הוא מלא מוטיבציה ומעוניין לעסוק בה. עם הזמן, החסרונות שהיו חבויים בהתחלה הופכים להיות בולטים יותר ומתחילים להציק לאדם. אלו יכולים להיות חסרונות כמו שעמום, עייפות, חוסר עניין, או תחושה שכבר אין מה ללמוד או לחדש. החוויה של החסרונות הללו היא זו שיוצרת את הדחף לעשות הפסקה ולעבור לפעילות אחרת או לתחום חדש. זו הסיבה שאנשים נוטים לעצור ... או נמאס לי? כאשר אדם מתחיל להרגיש אי נוחות או חוסר הנאה בפעילות מסוימת, הוא למעשה מזכיר לעצמו את החסרונות שבה, מה שגורם לו להרגיש תחושות של עייפות, שעמום או רצון לחדש ולשנות אווירה. אז מופיעה תחושת מספיק לי ... הקשר בין שלמות הפעולה לבין הצורך לעשות הפסקה? אליעד כהן מדגיש שאילו הייתה קיימת פעולה או מטרה מושלמת ללא חסרונות כלל, לא היינו זקוקים כלל להפסקות, מכיוון שלא היינו חווים תחושת מיצוי. אולם מאחר שכל פעולה שאנו עושים מכילה גם חסרונות מסוימים, תמיד תעלה התחושה שהפעולה כבר לא מספקת אותנו, מה שיוצר את הצורך בהפסקה. הוא מציג דוגמה מתוך חייו, ... שוב זו התנהגות הגיונית או שיגעון? אליעד נשאל כיצד הגיוני שאדם חוזר שוב ושוב לאותה פעולה שכבר ראה את החסרונות שלה. לדבריו, הדבר דומה לשאלה מדוע אנשים נאבקים לחיות למרות שהם יודעים שבסוף כולם מתים. האדם חוזר לפעולה מכיוון שבאותו הרגע הוא מתגעגע ליתרונות של אותה הפעולה, ושוכח או מדחיק את החסרונות שהפריעו לו קודם. הוא רוצה להרגיש טוב ברגע הנוכחי, ולכן הוא חוזר לפעילות למרות שהוא מודע לכך שבהמשך הוא ... מה הוא שוב מתגעגע לקריאה וחוזר אליה. אם הספר היה מושלם לחלוטין, האדם לא היה זקוק להפסקה. העובדה שיש חיסרון כלשהו בפעולה זו או בכל פעולה אחרת, היא הסיבה לכך שאנו עושים הפסקות וחוזרים לפעילות לאחר מכן בהתלהבות מחודשת. ... והיכולת להתמיד? ההבנה החשובה ביותר שאליעד מעביר היא שהצבת מטרות ויעדים חייבת לקחת בחשבון את העובדה שבכל פעולה יש חסרונות ויתרונות. חוסר ההתמדה לא בהכרח מעיד על כישלון, אלא הוא ביטוי לתהליך טבעי שבו האדם מתמודד עם חסרונות שמתגלים עם הזמן. אליעד מדגיש שהמטרה של האדם בחיים היא להרגיש טוב ולהימנע מרע, ולכן ברגע שהרע (החיסרון) מתגבר, הוא מפסיק וחוזר כאשר הזיכרון של החסרונות דועך. איך ליישם את ההבנות האלו ביום - יום? אליעד מציע כמה דרכים להתמודד עם חוסר ההתמדה ביומיום: לקבל ... נמאס, זה טבעי ואולי בעתיד נחזור אליו בגישה חדשה. להבין שחוסר התמדה אינו כישלון, אלא תגובה טבעית להתמודדות עם חסרונות. לחפש דרכים להפוך את הפעילות למאתגרת או לחדשה יותר כדי להאריך את תקופת ההנאה ממנה. להיות מודעים לכך שאין דבר מושלם, ולכן לצפות מראש שהפעילות תכיל חסרונות ולא להתאכזב כאשר הם מתגלים. אליעד כהן מסיים את הסבריו באמירה פשוטה וברורה: החיים בנויים באופן טבעי ממעגלים של ... לכך שאנשים חווים חוסר התמדה וחוסר מוטיבציה היא שאין שום דבר בעולם שהוא מושלם לגמרי. בכל פעולה יש יתרונות וחסרונות. כאשר מתחילים לבצע משהו - כמו תחביב, פרויקט או מטרה מסוימת - רואים יותר את היתרונות שבו. אבל אחרי זמן מה, החסרונות מתחילים להופיע ולהציק, ואז מתעורר הרצון לעשות הפסקה ולעבור למשהו אחר. איך חוסר ההנאה הרגעי מוביל להחלטה לעשות הפסקה? ברגע שעולה תחושה של קושי להתמיד בפעולה, האדם מזכיר לעצמו את החסרונות שבאותה פעולה. זה יכול להיות שעמום, עייפות, תחושה שכבר לא נשאר מה ללמוד או פשוט תשוקה לחדש ולשנות אווירה. במצב כזה נוצרת תחושת מספיק לי או נמאס לי. אז עושים הפסקה, מנסים משהו שונה, וכך נמנעים מהחסרונות של הפעולה הראשונה. למה בכל זאת חוזרים שוב לאותה פעולה שהתעייפנו ממנה? לאחר שעשו הפסקה, מתעורר געגוע ליתרונות שהיו ... לצורך לעשות הפסקה? אליעד מסביר שאין בעולם מטרה אחת מושלמת שבאמת תענה על כל הצרכים של האדם ללא שום חיסרון. מכיוון שבכל דבר יש חסרונות ויתרונות, כל מטרה עלולה להימאס מתישהו, אף אם בהתחלה היה בה עניין רב. רק אם היה משהו שהוא באמת מושלם לגמרי, לא היינו זקוקים להפסקות, כי לא היינו נתקלים בחסרונות כלל. האם ייתכן שמדובר בשיגעון לחזור לאותו דבר שכבר מאסנו בו? עלתה שאלה: איך יכול להיות שאני חוזר לאותה פעולה למרות שראיתי בה חסרונות? התשובה אומרת שבכל פעם שנוצר חיסרון, האדם בורח או מפסיק. אבל כשהזמן עובר, הגעגוע ליתרונות גובר, והחיסרון נשכח. כך נוצרת תנועה מחזורית של חיפוש יתרונות וחוסר מוטיבציה ברגע שנחשפים לחסרונות. אליעד גם מדמה זאת לשאלת למה אנחנו מתאמצים לחיות אם בסוף מתים?, ואומר שהאדם בוחר לחיות עכשיו כי הוא ... נהיה שוב מושך. כך בדיוק פועלת המוטיבציה האנושית: כשחווים שובע מפעילות מסוימת, מופיע קושי להתמיד וללא הפסקה מתחילים לסבול מהחסרונות. לאחר ההפסקה, היתרונות הופכים שוב לבולטים, וחוזרים לפעילות כאילו היא חדשה. כיצד מתקשרת דוגמת הספר להיות אלוהים לחוסר התמדה? ... מנסים להציב מטרות ויעדים במטרה להרגיש טוב. הם מנסים לראות את היתרונות, מגבירים מוטיבציה, אך כעבור זמן מסוים נתקלים בחסרונות ועושים הפסקה. זה טבעי לגמרי, מכיוון שחוויית החיים עצמה בנויה מרצון להרגיש טוב והימנעות מהרע. כאשר הרע או החיסרון מתגברים, האדם בורח. אבל כשלאט לאט שוכחים את החסרונות, מתעורר הרצון לחזור שוב אל מה שהיה פעם מלהיב ומהנה. איך אפשר ליישם את ההבנה הזו ביום - יום? להבין שלא ניתן להיות תמיד במצב של עשייה רציפה ללא הפסקות, כי בכל דבר יש חסרונות ויתרונות. ברגע שמבינים את המחזוריות הזו, ניתן: להשלים עם העובדה שאם משהו נמאס, ייתכן שבעתיד נחזור אליו בגישה חדשה. ... או לחדש בה, כך שלא נרגיש שהיא נמאסת מהר. להיות מודעים לכך שדבקות במטרה דורשת גם הבנה של היתרונות והחסרונות בכל דבר, ולא לצפות שמשהו יהיה מושלם. איך להתמודד עם חוסר התמדה וחוסר מוטיבציה? האם יש דרך למצוא תחום ... עכשיו בכל זאת מה אתה רוצה? להרגיש טוב. עכשיו תראה אתה עושה פעולה שאתה חושב שיש בה יותר יתרונות מחסרונות אלא מה שום דבר לא מושלם ולכן לפעמים אתה עושה הפסקות, מתי אתה עושה הפסקה? כשהחסרונות של הדבר מתחילים להציק לך ואז אתה עושה הפסקה ואז כאילו אתה מתחיל להרגיש שהדבר הזה חסר לך ואז ... הוא לא ימאס לי, אתה מבין אבל בעיקרון כל מטרה שלא תציב זה ימאס לך כי יש בזה גם חסרונות, אין מה לעשות, עכשיו אלא מה שאם יש בזה הרבה יותר חסרונות היית עוזב את זה ולא היית חוזר לזה אבל יש בזה גם יתרונות, זה הגיוני לך? זאת אומרת אם אנחנו נסתכל על השכל שבדבר אתה מתחיל לעשות פעולה כי אתה רואה בה את היתרונות הרבה יותר מהחסרונות אבל בתת מודע החסרונות שלה מציקים לך ואז אתה עושה הפסקה, בפרט כשאתה מתחיל לעשות משהו אתה נהנה ממנו ואז אחר כך כשאתה ... הוא כבר לא חסר לך ואז אתה כבר לא נהנה ממנו. אתה מפסיק ואתה נהנה מזה שאתה לא נצמד לחסרונות שלו ואז הוא מתחיל להיות חסר לך עוד פעם ואז אתה עושה אותו עוד פעם וכו. הגיוני, מה הבנת? ... אם נגיד אני מתחיל לעשות משהו כי אני רואה את היתרונות שלו ולאט לאט אני מתחיל לראות גם את החסרונות שלו, ואז החסרונות שלו מתחזקים ואז אני רוצה לעשות משהו אחר בשביל לא להיצמד לחסרונות שלו ואז כשנמאס לי מהיתרונות של הדבר האחר. אליעד: וכשאתה מתחיל להרגיש חיסרון לדבר שהפסקת אז אתה חוזר עוד ...

... טובה. אם היא מביאה לתוצאה שלילית או מונעת מהאדם לפתח חשיבה ביקורתית, אז היא יכולה להיחשב לאמונה רעה. מהו חיסרון ואיך הוא קשור לאמונה? ההרצאה ממשיכה עם הגדרת החיסרון. אליעד מציין כי כל דבר בחיים יש בו חיסרון, משום שבכל דבר יש משהו שמחסור בו. כלומר, כל דבר יש בו פגם או חיסרון מסוים, גם אם איננו מודעים לו באופן ישיר. זו אחת הסיבות לכך שאי אפשר להאמין במשהו בצורה מוחלטת - כי כל דבר שמאמינים בו מכיל בתוכו חיסרון כלשהו. לפי אליעד, כל מחשבה או תחושה שאדם חווה קשורה לאמונה שלו, ולכל מחשבה יש חיסרון. זו דרך להבין מדוע כל דבר שאנו יודעים לא יכול להיות שלם - משום שבכל ידיעה או מחשבה יש מקום לחיסרון, ולכן כל ידיעה נחשבת כאמונה. האם כל אמונה היא שלמה? בסופו של דבר, אליעד מציין כי כל אמונה, בין אם מדובר בידיעה או במחשבה, תמיד מכילה חיסרון. כל דבר שאנו יודעים, כל דבר שאנחנו תופסים כאמיתי, לא יכול להיות שלם. זה חלק מהחיים האנושיים - כל מחשבה, כל עיקרון, כל אמונה מלווה בחיסרון כלשהו. זו הסיבה שהאמונה היא תמיד גמישה ותלויה בהגדרה של האדם, כי כל מה שאנחנו יודעים הוא רק אמונה שמבוססת על החיסרון הזה. לסיכום, מה זה אמונה טובה או רעה? בסיום ההרצאה, אליעד מסכם כי האמונה לא בהכרח טובה או רעה ... לא שלם, תלוי כיצד מגדירים אותו. אמונה עיוורת האם כל אמונה רעה? האמונה המוחלטת האם כל מחשבה היא אמונה? החיסרון והאמונה מהי אמונה טובה? האמונה ותחושת טוב ורע מהי אמונה טובה או רעה? במהלך ההרצאה, אליעד מתמקד בשאלה האם ... היא מביאה לתוצאה רצויה, אך אם היא לא מובילה לתוצאה טובה, אז היא תהיה רע עבור אותו אדם. מהו החיסרון ואיך הוא קשור לאמונה? חלק מהדיונים במהלך ההרצאה עוסקים בהגדרה של חיסרון, אליעד מציין כי חיסרון הוא משהו שמפריע לאדם להשיג את מטרותיו, ולכן כל דבר בחיים הוא לא שלם. כל מחשבה של אדם, על פי אליעד, היא בעצם תוצאה של אמונה, ולכן כל מחשבה כוללת בתוכה גם חיסרון. בהתאם לזה, כל דבר שאנו יודעים הוא בעצם אמונה. אפילו אם אנו משוכנעים במשהו, יש בכך חיסרון כי אנחנו לא יכולים לדעת בוודאות אם הוא נכון. זאת אומרת, גם אם אנו בטוחים במשהו, הדבר עדיין נחשב כאמונה, ושום דבר לא יכול להיות נקי לחלוטין מהחיסרון הזה. האם כל אמונה היא שלמה? אליעד מסביר כי אם אנחנו נסתכל על כל אמונה כמשהו שלא מושלם, אז ... מציין שמה שנראה לנו נכון הוא רק מה שאנו חושבים שהוא נכון, ולכן כל מחשבה היא בעצם אמונה עם חיסרון כלשהו. לסיכום, מה זה אמונה טובה או רעה? כפי שנראה, אליעד מציע שמה שעושה את האמונה לטובה או רעה ... האדם ובמה שהוא מאמין בנוגע למציאות. אמונה עיוורת האם כל אמונה רעה? האמונה המוחלטת האם כל מחשבה היא אמונה? החיסרון והאמונה מהי אמונה טובה? האמונה ותחושת טוב ורע

... אותנו עשוי להיות משהו חיצוני לנו, ואם כך, הבחירה היא לא שלנו. למשל, אם אנחנו מקבלים החלטה מתוך תחושת חוסר אפשרות לבחור משהו אחר, אז אולי אין לנו באמת חופש לבחור. אליעד מציין גם את הקשר בין קיום לתודעה. ... חופשית נוגעת רק להיבטים מסוימים של החיים, כמו הבחירה לבצע פעולה מסוימת או לא. אולם, אם אנחנו בוחרים מתוך חיסרון או חוסר, אז אולי הבחירה שלנו מוגבלת על ידי אותם חיסרונות. כך גם יכול להיות מצב שבו כל החלטה שלנו בעצם משקפת מצב של חוסר שדורש את הבחירה כפעולה של מילוי החיסרון. אליעד גם מתמודד עם התהייה: אם משהו אחר מהווה אותנו, איך אנחנו יכולים לבחור בעצמנו? האם כל מה שאנחנו ... באמת להיות חופשיים אם אנחנו מונעים על ידי הכוחות החיצוניים או הפנימיים שמובילים אותנו. האם כל פעולה נגרמת מתוך חיסרון? בהמשך השיחה, אליעד דן בשאלה האם כל פעולה נובעת מחיסרון, ושואל אם חיסרון כזה מכתיב את הבחירה שלנו. כאשר אנחנו בוחרים, האם אנחנו בוחרים באמת מתוך רצון חופשי, או שמא מתוך חיסרון שמוביל אותנו לבחור את הדרך היחידה שבה נוכל למלא את החיסרון? האם יש דבר כזה בחירה חופשית מלאה? לקראת סיום ההרצאה, אליעד מציין את הקושי בהגדרת בחירה חופשית מלאה. אם כל פעולה נובעת מחיסרון, אם אנו חיים בעולם שמנוהל על ידי כוחות חיצוניים או פנימיים, האם באמת יש לנו חופש לבחור? ומה זה ... שאין לנו אותה. בחירה חופשית? האם אנחנו בוחרים או נגרמים לבחור? הסיבות שבפיהן אנחנו פועלים האם כל פעולה נובעת מחיסרון? הפרדוקס של חופש הבחירה מהו פרדוקס הבחירה החופשית? הרצאה זו עוסקת בשאלת הבחירה החופשית, תוך הצגת דעות והוכחות לכאן ... שיש בעייתיות בהנחות שבאמצעותן אנחנו מבססים את רעיונותינו על בחירה חופשית. למשל, אם אנחנו מניחים שפעולה צריכה להיות מתוך חיסרון כדי שתהיה בחירה, אז אנחנו יכולים להסתבך בעדויות שונות שמובילות אותנו למסקנה שאין לנו בחירה אמיתית. אבל מה אם הבחירה היא חופשית מבלי שהיא תלויה בחיסרון או במצב מסוים? האם כל מהות קיימת בזכות עצמה? בהמשך, אליעד עוסק בשאלה אם כל מהות קיימת בזכות עצמה. ...

... הנכונות ומה המשמעות של להגיע למסקנות שלא בהכרח נכונות או מוחלטות. ההרצאה מציעה שהמחשבה על ההבדל יכולה להוביל לתחושת חיסרון, ובכך חוסר שלמות, בעוד ששלמות מושגת כשאדם מסוגל להבין שאין צורך בהבדל בין הדברים. אבל, ישנה גם אפשרות שמישהו יגיע להכרה ...

האם רצון זה רע? האם רצון זה טוב? האם רצון הוא חיסרון? חיסרון או יתרון, חיסרון או שלמות, אין הבדל בין חיסרון ליתרון, אין הבדל בין חיסרון לשלמות, בחירה חופשית מלאה, הכל קורה מעצמו האם רצון הוא טוב או רע? בשיחה, אליעד כהן מעלה דיון מעמיק בשאלה האם רצון הוא טוב או רע, והאם הרצון עצמו מהווה חיסרון או יתרון. הרעיון המרכזי הוא שהרצון נובע מתחושת חיסרון, שכן עצם העובדה שהאדם רוצה משהו, מעידה על כך שחסר לו אותו הדבר. לדוגמה, כאשר אדם רוצה כסף, זה בהכרח אומר שחסר לו כסף, והחיסרון הזה מייצר תחושת סבל. כלומר, הרצון עצמו קשור באופן בלתי נפרד לסבל. אם לא היה חיסרון, לא היה רצון, ואם לא היה רצון, לא היה סבל. לכן אליעד אומר שרצון הוא האמא של הסבל. מה הקשר בין רצון לסבל? אליעד מסביר כי הסבל מתחיל מהרצון. כל רצון הוא בעצם חיסרון שמייצר תחושה של חוסר נחת, כיוון שהרצון הוא מצב של אין לי, עד שהאדם משיג את מה שהוא רוצה. עם זאת, הוא מדגיש ... ולכן הוא סובל. אם האדם מבין לעומק את מהות הרצון, הסבל שלו עשוי להיפתר. האם יש הבדל אמיתי בין חיסרון לשלמות? אליעד כהן טוען שאין הבדל מהותי בין חיסרון לשלמות. מבחינה לוגית פשוטה, חיסרון הוא ההפך משלמות. אולם ברמה העמוקה ביותר, ההבדל בין יתרון לחיסרון הוא אשלייתי. הוא מסביר שכל יתרון הוא סוג של חיסרון, משום שכל יתרון הוא יחסי ולא מוחלט, ולכן אינו יכול לספק שלמות אמיתית. אפילו אם לאדם יהיו כל היתרונות האפשריים בעולם, עדיין תחסר לו תחושת השלמות המוחלטת. לכן, יתרון וחיסרון הם למעשה אותו הדבר - שניהם אינם שלמות מוחלטת. כדי להמחיש זאת, אליעד מציג שאלות רטוריות: מה זה בעצם יש פה משהו או אין פה משהו? האם תחושת החיסרון והיתרון באמת אומרות משהו מהותי, או שהן בסך הכל פרשנות של האדם? הוא טוען שאם האדם יחקור לעומק, יגלה שהתחושות האלה אינן אומרות כלום באופן מוחלט, ואם הן אינן אומרות דבר מוחלט, אין באמת הבדל בין תחושת חיסרון לשלמות או יתרון. מה קורה כאשר מבינים שאין הבדל בין יתרון לחיסרון? לפי אליעד, ברגע שהאדם מבין שאין הבדל אמיתי בין יתרון לחיסרון, בין שלמות לחוסר, החיים ממשיכים כפי שהיו, אך הגישה הפנימית משתנה לגמרי. האדם ממשיך לחוות רצונות, חסרונות, ושאיפות, אך הם כבר אינם נתפסים כסבל או בעיה. האדם יודע שהחיסרון והיתרון אינם בעלי משמעות אמיתית, ולכן אינו סובל בגלל הרצונות שלו. התחושה של חסר משהו קיימת רק באופן יחסי, ובתוך התודעה העמוקה אין לה משמעות. ההבנה הזאת משנה את כל הגישה לחיים. האדם ממשיך לפעול בעולם כרגיל, אך כבר לא מתוך תחושה של מחסור או חוסר שלמות. במילים אחרות, האדם יכול לחיות את חייו בצורה מלאה, תוך הבנה שהכל בסדר כפי שהוא, למרות התחושה של חיסרון ורצון. האם האדם שולט בפעולות שלו או שהכל קורה מעצמו? אליעד כהן מסביר את הרעיון של הכל קורה מעצמו. ... מתרחשים מאליהם, כמו תהליך אוטומטי שאין בו בחירה מודעת. אולם, במקביל, הוא מבהיר שההבנה הזו לא מובילה לפסיביות או לחוסר עשייה. להפך, האדם פועל בעולם, עושה בחירות, ומתאמץ להשיג מטרות, אך כל זה מתרחש באופן אוטומטי וספונטני. הוא מוסיף ... יותר היא שכל פעולה, בחירה או מחשבה - קורית מאליה, ללא בחירה אמיתית. סיכום הנקודות המרכזיות: רצון הוא תחושת חיסרון שמובילה לסבל. אין הבדל מהותי בין חיסרון ליתרון או שלמות. יתרון הוא תמיד יחסי ולכן אינו יכול לספק שלמות אמיתית. כאשר מבינים שאין הבדל בין חיסרון לשלמות, החיים ממשיכים רגיל אך ללא סבל. הכל קורה מעצמו, כולל המאמץ והבחירות של האדם. האדם ממשיך לפעול בעולם ...

... טוב או שהמוצר הכי טוב? למרות שהמילה הכי טוב נשמעת חזקה ומשכנעת יותר, אליעד מסביר שלכל ביטוי יש יתרונות וחסרונות ברורים, ולכן חשוב לדעת להשתמש בהם נכון בהתאם לסיטואציה. מה החיסרון של המילה הכי טוב בשכנוע? כשמשתמשים בביטוי הכי טוב, יש מסר כפול וסמוי. מצד אחד, המסר חזק כי הוא ... אז מתי טוב להגיד המוצר הזה הוא מוצר טוב ומתי עדיף להגיד המוצר הזה הוא מוצר הכי טוב. מה החיסרון של ההכי טוב שאם אתה אומר הכי טוב אתה בעצם אומר יש עוד מוצרים טובים. אם אתה אומר הכי ... המוחלט יותר, איפה אני שם יותר את היחסי. הכי טוב או הטוב? אליעד: עוד פעם. למושג, לשני הביטויים יש חיסרון. אוקי? ש: ולשניהם הם לא מבטאים מוחלט זה מה שאתה אומר לי. אליעד: כן שניהם לא מבטאים מוחלט. אני ... אם אתה אומר הוא טוב אז בתת מודע של הבן אדם הוא אומר כן אבל גם אחרים טובים ועוד חיסרון כשאתה אומר על משהו שהוא טוב, אומרים לך אוקי, אבל אני רוצה את ההכי טוב, לא לא, אני לא ... רעות ושכל האופציות רעות נגיד אז אתה אומר הכי טוב במובן שגם הם טובים. מה שאני בעצם בא להגיד שהחיסרון של הדבר הוא גם יתרון. זאת אומרת, אם אתה רוצה למכור למישהו משהו אתה צריך להגיד לו את זה ...

טיזריות, טיזינג, להגדיל את תחושת החיסרון, חוקי האושר והסבל, צרת רבים חצי נחמה, צרת רבים נחמת שוטים, תוכנית הישרדות, להרגיש יותר רע, להרגיש יותר טוב, ... מהם חוקי האושר והסבל? בהרצאה זו אליעד כהן עוסק בקונספטים של טיזריות וטיזינג, ומסביר כיצד ניתן להגדיל את תחושת החיסרון בחיים של אנשים על מנת להעצים את הרגשת הסבל או, באופן הפוך, להקל עליה. הוא מבקש להבין איך נוצר סבל בעיני אדם, מהי תחושת החיסרון וכיצד המוח תופס אותה. אליעד מציין כי כל עוד יש תחושת חיסרון, גם אם האדם בעצם שואף להשיג משהו שאין לו, הוא לא בהכרח ירגיש את הסבל, אלא אם כן הוא ... את מה שהוא רוצה. מה ההשפעה של השוואה בין אנשים? אליעד מדבר על התופעה בה אנשים מתחילים לחוות תחושת חיסרון רק כאשר הם רואים את אחרים משיגים את מה שהם רוצים. הוא מביא דוגמה שבה יש שתי נשים שרוצות ... חברותיה קנו שמלות חדשות, בעוד השנייה לא רואה זאת. לאור זאת, הוא שואל את השאלה, מי מהן חווה יותר חיסרון, ומסביר כי אכן האישה שרואה את חברותיה עם שמלות חדשות תרגיש יותר חסרה. כאשר אנחנו רואים את מה שאין לנו, אנחנו מייחסים אליו ערך גבוה יותר, וזה מחזק את תחושת החיסרון. איך נוצר סבל? הסבל, על פי אליעד, נוצר כאשר אנחנו חושבים על משהו שאין לנו. כדי לסבול, עלינו לחשוב על משהו שאנו לא יכולים להשיג או על מצב של חוסר. לדוגמה, אם אדם רעב ורואה מישהו אחר אוכל, הוא עשוי להרגיש את תחושת החיסרון הזאת בצורה חדה יותר. תחושת החיסרון הזאת נגרמת בגלל שהוא מדמיין את עצמו אוכל, ולכן הסבל עולה. ככל שהדמיון חזק יותר, כך גם תחושת הסבל. ... רואים מישהו אחר נהנה ממשהו שאנחנו רוצים, וזה משחזר עבורנו את תחושת היעדרותו. האם לראות אחרים נהנים ממלא את החיסרון שלנו? כאשר אנחנו רואים אחרים נהנים ממשהו שאנו רוצים, ישנה אפשרות להרגיש יותר טוב בעקבות הימצאות במצב של חיסרון מובהק. לדוגמה, בתוכנית הישרדות, כאשר אנשים לא אוכלים במשך זמן רב ואז מראים להם משהו שהם רעבים לו, הם ... מטרות שקשורות אליהם, הם מרגישים את הסיפוק גם כשהם לא משיגים אותן, רק מדרך ההדמיה במוחם. מה הקשר בין חסר לבין דימוי אישי? האלמנט המרכזי שמגביר את תחושת החיסרון הוא דימוי עצמי של האדם. כאשר אדם רואה את עצמו חסר במשהו, המוח מתחיל להרגיש את תחושת החיסרון הזה בגדול יותר, כי הוא מדמיין את עצמו חסר. כך, התחושה שהוא לא משיג מה שהוא רוצה עשויה להיות גדולה יותר מכפי שהיא באמת. האם סבל נגרם בגלל ... אותו בפועל. המוח משווה את הימצאות הכסף במציאות עם האפשרות של היעדרותו, וזה מעצים את הסבל שנגרם מכך. האם חיסרון תמיד יוצר סבל? החיסרון לא תמיד חייב להוביל לסבל, אליעד מסביר כי לעיתים, ככל שמישהו שואף להרגיש חסר יותר, זה דווקא יכול לגרום לו להרגיש טוב יותר. ישנם אנשים שנכנסים לתחושת חיסרון משום שהם רואים את עצמם חסרי משהו. באופן כללי, הסבל לא נגרם בהכרח ממציאות חיצונית, אלא מהתחושות הפנימיות שממלאות את האדם על פי המצב המנטלי שלו. איך נוצר סבל? מהי תחושת החיסרון? האם דימוי עצמי משפיע על תחושת הסבל? איך המוח חושב על סבל? האם סבל נגרם מהדמיה?

... גם הרצון הזה תורם להישרדות - שכן אכילת או שתיית דבר מה גורמת לאדם להרגיש טוב יותר ולהימנע מתחושת חסר או כאב פנימי, דבר שמסייע לו להמשיך ולהתקיים. אליעד מפרט איך הרצון להרגיש טוב הוא למעשה רצון למנוע תחושת חסר. זהו רצון שמניע את האדם לא רק במצבים פיזיים (כמו שתייה או אכילה), אלא גם במצבים נפשיים. הוא טוען כי כל פעולה שנעשית על ידי אדם נובעת מהצורך להימנע מתחושת חוסר או כאב. לדוגמה, אדם יכול לרצות להצליח כדי להרגיש טוב יותר, או לחפש אהבה כדי למלא את החסר הרגשי. כל פעולה כזאת נעשית מתוך הרצון לחוש טוב, ולאו דווקא מתוך צורך הישרדותי מוחלט. כשהוא מדבר על הרצון ... הזה הוא לא רק רצון למשהו טוב, אלא לרוב הוא קשור גם לרצון להימנע ממה שגרם כאב או תחושת חסר. אליעד מבצע הבחנה בין רצון להרגיש טוב לבין רצון לחיות (או שרוד). הוא אומר כי, כאשר אדם אומר שהוא רוצה להרגיש טוב, הוא בעצם רוצה למנוע את תחושת החיסרון, הכאב או חוסר הקיום. הרצון למנוע את החסר הזה מהווה את עיקר המניע לפעולותיו, וזה מה שמוביל אותו להרגיש טוב. בהמשך, אליעד מדבר על איך הרצון של ... גם אם מדובר במשהו שנראה כמו רצון למרוד או רצון להימנע - בסופו של דבר נובעת מכל זה תחושת החיסרון שמניעה את הרצון הזה. אפילו הרצון של אדם למות לא נובע מתוך רצון להימנע מהחיים, אלא מתוך רצון להימנע מכאב או חיסרון פנימי אחר. הוא מדבר על איך הרצון נבנה מתוך חוויות מנוגדות. לדוגמה, אדם שחווה חוויות של כאב פיזי או ... בהנאה, ברגש טוב, או אפילו ברגיעה, קשור בעצם לרצון להמשיך ולהתקיים בעולם. לסיום, אליעד מציין שכולנו פועלים מתוך תחושת חסר פנימי שמניעה אותנו לחפש סיפוק בכל תחום - פיזי, רגשי, או רוחני. גם הרצון לרגעי אושר, שמקבל ביטוי במילים ... הרצון הביולוגי להמשיך ולחיות. בהמשך ההרצאה, הוא מתאר כיצד הרצון האנושי הוא תמיד מונע מתוך צורך פנימי שמחפש להשלים חסר, ולהגיע למקום של תחושת סיפוק. על פי אליעד, הרצון להרגיש טוב הוא למעשה רצון להימנע מתחושת חסר או כאב פנימי. הוא מוסיף כי כל פעולה שמבצע אדם נובעת מתוך הרצון למלא את החסר הזה, בין אם מדובר בעשייה פיזית כמו אכילה או שתייה ובין אם מדובר במצבים נפשיים כמו חיפוש אחר הצלחה ...