... מכנים משותפים והמון גורמים שמאחדים את הדברים אחד עם השני. לדוגמה: כאשר כמה דברים קורים בעולם ופועלים לפי אותו השכל וההיגיון, הרי שיש כאן סוג של אחדות. וכל קווי הדמיון שיש בין כל הדברים שבעולם, הם נקודות האחדות שיש ... להבין מהו הדפוס שחוזר על עצמו באירועים השונים האלו. על האדם לקחת כמה תופעות שונות, ולנסות להבין ולראות את השכל המאחד שיש בין כל הדברים, ושלפיו כל הדברים פועלים. דהיינו, לנסות להבין את התבניות שלפיהן הדברים פועלים בעולם. וככל ...

... יש שכל אחד ונוסחה אחת ודבר אחד שלפי פועל כל העולם כולו וכל האירועים שבו. ומי שיודע ומבין את השכל הזה, הרי שאין שום דבר בעולם שהוא לא מבין אותו. יתכן אומנם שאין לו את הידע לגבי הצורה החיצונית של האירוע, אך הוא בהכרח מבין את השכל שלפיו התרחש האירוע, גם בלי לדעת מה בדיוק התרחש. כי כל התופעות שבעולם, וכל הדברים שבעולם, הכל פועל לפי היגיון אחד. ומי שיודע את ההיגיון הזה, הרי שהוא מבין ומסוגל להסביר את השכל שלפיו הדברים קורים, גם בלי לדעת מה קרה בפועל. כי כל הדברים שבעולם, הם צורות ביטוי שונות של דבר ... והוא מושפע מהמציאות. ורק מי שמבין את כל המציאות, רק הוא מבין כל דבר באמת. והחכם האמיתי שמבין את השכל של המציאות, הוא זה שבאמת מבין כל דבר, גם בלי לדעת אותו. אך כל זמן שהאדם לא מבין את ...

... כפי שכבר ביארתי, לכל צורת מחשבה ושכל בעולם, יש שורש כלשהו ושכל אחר שממנו הם נובעים. המשוגע, הוא זה שהשכל שלו ושצורת המחשבה שלו לא פופולארית ולא נפוצה. גם למשוגע יש את ההיגיון שלו, שגורם לו לכך שהוא משוגע דווקא בצורה כלשהי ולא בצורה אחרת. כי גם המשוגע נצמד לשכל כלשהו. ומי שיתבונן בעניין יראה, כי שורש השכל של החכם, ושורש השכל של הטיפש, ושורש השכל של כל הדעות השונות בעולם, הוא אותו השורש. כי יש אמת אחת ויש שכל אחד, שכל הדעות השונות שבעולם, הן חלקים שונים וגוונים שונים וצורות ביטוי שונות, של אותו השכל. אך בשורש, כל השכלים שבעולם, כולם נובעים מאותו השכל. והאדם החכם הגדול מכולם, הוא זה שיודע את שורש השכל של כל השכלים שבעולם. והחכם האמיתי, הוא זה שיודע כיצד השכל האחד והאמת האחת, באה לידי ביטוי בכל הדעות השונות שיש בעולם. וזה בעצם אומר, כי האדם הטיפש ביותר בעולם, הוא יכול להפוך להיות האדם החכם ביותר בעולם, אם הוא יצליח להגיע ולהבין את שורש השכל של עצמו! כי שורש השכל של הטיפשות הגדולה ביותר בעולם, הוא גם שורש החוכמה. כי בשורש של השכל, השורש הוא אחד. והשורש של הטיפשות והשורש של החוכמה, הוא אותו השורש. וכאשר רוצים לגרום לטיפש להיות חכם, לא ... את עצמו. ואם הטיפש יצליח להבין את עצמו באמת ובשלמות, הדבר הזה בעצמו יגרום לו להיות חכם, כי שורש השכל של הטיפשות ושל כל דעה בעולם, הוא השורש של השכל של כולם.

... ותוצאה, יש סיבה אחרת שגרמה לו לקרות. וכל תוצאה ואירוע, הוא גם הסיבה של הדבר שקורה בגללו. והנה, גם השכל של האדם, גם הוא עובד לפי המנגנון של הסיבה והתוצאה. דהיינו, המחשבה של האדם, היא תוצאה של מחשבה אחרת ... הוא גם הסיבה של הדבר האחר שהאדם יחשוב שהוא נכון, בגלל שדבר נשען על דבר. והרעיון הוא, כי גם השכל של האדם, וגם צורת המחשבה של האדם, גם היא עובדת לפי סיבה ותוצאה. ולכל שכל יש לו סיבה מדוע הוא נכון, והוא גם הסיבה של השכל האחר שנשען עליו. ולהבין איזה דבר, פירושו להבין טוב יותר את מנגנון הסיבה והתוצאה שלו. והבנת הדבר, היא ההבנה של הסיבות שגורמות לשכל הזה להיות נכון. והבנת מנגנון הסיבה והתוצאה של השכל, הוא בעצם הבנת השכל. וכל דבר שאותו רוצה האדם להבין, הרי שבעצם האדם מנסה להבין את הסיבות שגורמות לדבר להיות נכון. והבנה שלמה ...

... היא שיגעון, ומשום כך הוא מתעלם ממנה במקרה הטוב, ונלחם בה במקרה הפחות טוב. ועל האדם ללמוד את מוסר ההשכל, מכך שפעם הוציאו להורג את החכמים שהיו נדמים למשוגעים, ועל האדם ללמוד מכך, שלפעמים המחשבות הפשוטות שהוא לא מתייחס ...

... שהחכם האמיתי לא ידע פרט חיצוני כלשהו. אך בנקודת האמת הפנימית, החכם האמיתי לעולם לא טועה. כי כל זמן שהשכל של האדם עדיין יכול לטעות, הרי שהאדם עדיין לא חכם אמיתי. והחכם האמיתי ינסה להסביר לך את הדברים, ולא ... מאחר שאפשר להבין אותה כי היא האמת. ואף על פי כן, ישנם מצבים שבהם האדם לא מסוגל להבין את השכל של החכם. ואז במקרה כזה, החכם מצד עצמו, בוודאי שהוא היה רוצה להסביר לאדם את השכל שלו ולהביא אותו לידיעה שלמה, אלא שלא תמיד האדם מסוגל להכיל בתוכו את השכל של האמת המלאה. ובמקרים כאלו כאשר אין ברירה, במקרים כאלו החכם יציע לאדם השני להאמין לו, אך לנסות להבין ... בנקודת האמת, הרי שהוא לא מפחד משום דבר, כי הוא הרי מחזיק באמת. והחכם האמיתי ינסה ללמד אותך את השכל שלו, כדי שתהיה כמוהו ממש. והחכם האמיתי, הוא זה שיודע את האמת. אך לא זה שמאמין בה. כי גם ... הוא יכול להציע לך להאמין לו, אבל הוא תמיד ידגיש לך להסתכל בשכל שיש בכל דבר, ולנסות להבין את השכל שלו, כדי שגם אתה תהיה כמוהו ממש. ולהאמין לחכם זה טוב. אך מי שרוצה ליהנות באמת, עליו להיות החכם ...

... והשלמות היא החיבור של ההפכים, דהיינו, הנקודה שבה האדם מסוגל להכיל בתוכו שני דברים שהפוכים זה מזה בבת אחת. והשכל הזה שיכול להכיל את ההפכים, הוא השכל הגדול ביותר שקיים. והאדם מגיע לשכל הזה, רק אחרי שהוא מבין בשכלו את כל מה שביד היכולת של השכל האנושי להבין. ואחרי שהאדם מבין את כל מה שהשכל האנושי שלו מסוגל להבין, אז הוא רואה שההפכים מתחברים. ואז הוא מסוגל להכיל בתוכו את עניין החיבור של ההפכים. ... אין אפשרות להתקדם יותר, מאחר שכל הנקודות זהות. וכאשר הכל אחד, אז אין יותר ואין פחות, אלא הכל אחד. והשכל הגדול ביותר שהאדם יכול להגיע אליו, הוא החיבור של ההפכים. ואחרי שהאדם מסוגל לתפוס בשכלו ששני דברים הפוכים הם ... ושום דבר לא שונה משום דבר אחר, וממילא אי אפשר לדעת יותר, מאשר לדעת שהכל אחד. ונדגיש, כי אל השכל הזה האדם מגיע בסוף הדרך, ורק בסוף הדרך. ואם ינסה האדם להגיע אל השכל הזה קודם זמנו, הרי שהדבר דומה לאדם שמנסה להרים משהו שאין ביכולת שלו להרים אותו, שהדבר הזה רק יגרום לו לנזק. והאדם צריך שתהיה לו את היכולת השכלית והרגשית להכיל את השכל הזה. ומי שאין לו את היכולת השכלית הזאת, הוא בעצם מנסה להעמיס על כלי הקיבול השכלי והרגשי שלו, מעבר למה שהוא יכול להכיל. ולכן על האדם ללכת אחרי נקודת האמת שלו. דהיינו, על האדם לחפש ... באותה הנקודה. והיתרון של האין סוף הוא, שגם אם האדם יפסיק להתקדם, הרי שהוא יכול לחיות לנצח עם היכולת השכלית והרגשית שלו להכיל את האין סוף. כי כאשר האדם מגיע לנקודת האין סוף, לאחר מכן הוא כבר אינו חסר ...

... מציאות אחת, ויש ביניהם משהו שמחבר את כל הדברים שבעולם. ומי שהוא טיפש, ומי שלא מסתכל על הפנימיות ועל השכל ועל השורש של כל דבר, על ידי זה הוא חווה את עצמו כנפרד, ועל ידי זה הוא לא נהנה ...

... לעומת האנשים הפשוטים שחושבים בצורה פשוטה, שהם יותר מאושרים מהחיים שלהם ויותר שמחים בחלקם. ואילו האנשים החכמים, שנחשבים לחכמים, השכל שלהם מפיל אותם לעצבות. והשאלה היא, הכיצד? איך זה יכול להיות שהשכל של האדם יגרום לו להיות בעצבות? הרי שמחה נוצרת כאשר יש הבנה. והשכל אמור ליצור שמחה ולא להפך. אז כיצד זה שאנשים חכמים נוטים לעצבות? והתשובה בקצרה היא, שהשכל של האדם אמור להביא אותו לשמחה. אבל, השמחה מגיעה, רק כאשר השכל של האדם שלם. ועד אז, השכל של האדם עלול להביא אותו לעצבות. ונסביר: כפי שכבר ביארתי, השלמות, היא כאשר האדם מכיל בתוכו את ההפכים. לדוגמה: ...

... כדי לא להשתעמם? והעניין הוא, כי כדי שמשהו יעניין את האדם, לשם כך הוא צריך לחדש לאדם משהו. כי השכל של האדם נהנה כאשר מתחדשים לו דברים. וכאשר האדם הוא חכם, על ידי זה הוא מבין את הדברים בצורה ... גדול, על ידי זה קשה לו יותר למצוא משהו שיעניין אותו. כי כל הדברים שבעולם, לכולם יש שורש אחד. והשכל שיש מאחורי כל הדברים הוא אותו השכל. ומי שמבין דבר אחד בשלמות, הרי שהוא מבין גם את כל שאר הדברים שבעולם בשלמות. כי כל הדברים שבעולם ... יש שכל אחר שמנהל אותו. אבל המציאות שהיא ישות אחת, יש לה שכל אחד שמנהל אותה. ומי שמבין את השכל של המציאות, הוא מבין את כל הדברים שבעולם. ומאחר שכל הדברים בשורשם הם חלקים של שכל אחד, לכן ככל ... דומים, וממילא הם לא מחדשים לו שום דבר, ועל ידי זה הוא משתעמם. והחכם האמיתי באמת, שהוא מבין את השכל של המציאות באמת, הוא מגלה שכל חדש ואין סופי, שהוא השכל של חיבור ההפכים, שאין לו סוף. ולמרות שהשכל הזה הוא נקודת הסוף של כל השכלים שבעולם, הרי שהוא גם נקודת ההתחלה של חיי הנצח הטובים והאין סופיים. כי חיבור ההפכים הוא אין סופי, והוא ... אין סוף התחדשות של טוב וכולי. והדרך של החכם להימנע משעמום, היא על ידי זה שהוא ינסה לראות את השכל הגדול עוד יותר, שהוא אין סופי והוא כולו טוב. כי החכם הרגיל שלא יודע שבסוף הכל מתחבר, הוא מבחינתו ... מגלה אין סוף של שכל. כי כל דבר נפרד הוא גם אחד, וכל דבר אחד הוא גם נפרד. וכאשר השכל ככ גדול, עד שהאדם עצמו לא מבין את עצמו בשלמות, על ידי זה החיים לעולם לא משעממים. כי ידיעת השלמות שהכל אחד, ושההפכים הם אחד ושהאחד הוא הפכים, השכל הזה הוא ככ גדול, שהוא גם עוזר לאדם להיות מאושר, וגם הוא מספק לו אפשרות של התחדשות תמידית. כי השכל הזה הוא ככ גדול שהאדם לא מבין אותו עד הסוף, ולכן הוא תמיד מעניין... ונסכם: כאשר האדם מתחיל לקלוט ...