... חוש השמיעה, חוש המישוש, חוש הריח, חוש הטעם, זיכרון חושי, תפיסת החושים האם קיימת ידיעה חושית ללא ידיעה שכלית? אליעד כהן מסביר לעומק את הנושא של הידיעה החושית והידיעה
השכלית ומציג מספר שאלות יסודיות: האם יכול להיות שאדם ידע משהו באמצעות חושיו בלבד, בלי
שהשכל מעורב? האם ניתן להפריד באופן מוחלט בין ידיעה חושית לידיעה ... כשאדם מחזיק כיסא בידו, הוא יודע זאת דרך חושיו. אך כיצד הוא יודע מהו כיסא? מי אמר לו שזה כיסא? האם זה בהכרח רק חושיו או שיש גם שכל שמפרש את החושים? אליעד טוען שללא
השכל האדם לא יכול לדעת כלום, כי
השכל נותן משמעות ותוכן לתפיסה החושית. הידיעה שיש פה כיסא אינה אך ורק חושית אלא גם שכלית, משום
שהשכל משווה לזיכרונות קודמים ואומר לאדם: זה כיסא. האם אפשר לדעת ... שהידיעה לגבי העתיד (שאם יעזוב את החפץ, הוא ייפול) כבר תלויה בזיכרון ובניסיון קודם, ולכן היא פחות חזקה ומחויבת. מזה הוא מסיק שהחושים מספקים ידיעה ישירה יותר מאשר
השכל, אשר מתבסס על הסקות וזיכרונות. מתי
השכל חזק יותר מהחושים? עם זאת, אליעד מדגיש שיש מקרים שבהם
השכל עשוי להיות יותר חזק מהחושים. למשל: אם אדם רואה פיל בחדר, הוא יכול לדעת בוודאות שלא יכול להיות מטוס באותו חדר באותו הרגע, כי
השכל אומר שאין מקום לשניהם יחד. כאן, הידיעה
השכלית (שלא יכול להיות פיל ומטוס באותו מקום ובאותו זמן) חזקה יותר מאשר הידיעה החושית, שיכולה להיות מוטעית (אולי מדובר בהולוגרמה של פיל ולא בפיל אמיתי). לפיכך, אם
השכל מגיע לידיעה מוחלטת והכרחית שלא תלויה בחושים, אז הידיעה
השכלית תהיה חזקה יותר. האם המשמעות
השכלית שאנו נותנים לדברים היא מחויבת? אליעד גם נותן דוגמה של ... טוב, הוא יודע (חושית) שאמרו לו את המילים, אך המשמעות שהוא נותן לזה (זה עושה לי טוב) אינה מחויבת. אולי האנשים שאמרו לו בוקר טוב רוצים לפגוע בו בהמשך, ואז המשמעות
השכלית שנתן למילים (זה טוב) אינה נכונה. כלומר, המשמעות שאדם נותן ... להיות מוטעית, ולכן פחות בטוחה מאשר עצם המידע החושי עצמו. לסיכום - מה יותר בטוח, שכל או חושים? אליעד כהן מסכם את ההרצאה בכך שאומר שאין תשובה חד משמעית מה יותר בטוח,
השכל או החושים. לפעמים המידע החושי יהיה חזק וברור יותר (כמו תחושה מידית), ולפעמים הידיעה
השכלית תהיה חזקה יותר, במיוחד כשהיא הכרחית ולוגית (כמו הדוגמה עם ...