... לא באמת נכונה, אלא, היא רק דמיון בלבד? ואולי היא לא קיימת כלל, אפילו לא כדמיון? ואולי כל התפישה השכלית, אולי היא כולה שגויה? ואולי ההפך הוא הנכון? ואולי השכל טועה לגמרי? והשאלות האלו, מובילות את האדם, אל המקום שבו לא ניתן לדעת שום דבר מוגדר. כי כל הידיעות של האדם, נשענות על כך, שהתודעה של האדם, מזדהה באופן חזק ביותר, עם התפישה השכלית של האדם, שמבדילה בין יש לבין אין. ושבה, האדם קיים, ויש לו רצון מוגדר שיהיה כך ולא אחרת, ושבה, ... ולכן, אי אפשר להיות בטוח בשום דבר כלל, אפילו לא בהפרדה שבין היש לבין האין, שהיא הבסיס של התפישה השכלית. וממילא, לא ניתן להיות בטוח, אפילו לא בקיום העצמי וכולי. וכאשר האדם הולך עם האמת עד הסוף ממש, דהיינו, ...

... לא חייב לעשות זאת. אין בזה רע, ואין זה נחשב למשהו שלילי. אבל ברגע שהאדם כבר החליט להפעיל את השכל שלו, אליעד אומר לו לעשות את זה באופן מוחלט ושלם, לא בצורה חלקית. לדוגמה, אם לאדם אין שום סקרנות ... בכלל - לכל אדם יש גם צד של שכל וגם צד שאין בו שכל, אלא שהיקף השימוש או היכולת השכלית שונה מאדם לאדם. אליעד נותן דוגמה של כוס גדולה וכוס קטנה. הכוס מסמלת את היכולת של האדם להכיל הבנות ...

טוב ורע - תמיד יהיה גם רע, ולעולם אין שום רע - מעל השכל האנושי ובו יתבאר, כי מצד אחד, מחויב המציאות שיהיה לאדם רע. ומצד שני מחויב המציאות שאין שום רע כלל ... זה שהוא תמיד ירגיש גם רע. והאדם לא מסוגל להכיל, את זה שתמיד הוא יחווה חוסר שלמות. ולכאורה, עפ השכל וההיגיון הנל, נראה כי מחויב המציאות שהאדם ירגיש תמיד גם רע. ואכ, מאחר שהשכל מחייב שהאדם תמיד ירגיש גם רע, אכ, למה האדם לא מוכן לקבל את זה, שהוא תמיד ירגיש גם רע? ... האדם לא מוכן לקבל בלב שלם ובשלמות, את זה שהוא מרגיש גם רע? והתשובה היא פשוטה, כי אכן מצד השכל האנושי, מחויב המציאות שהאדם ירגיש תמיד גם רע, ושלעולם האדם לא יוכל לחוות את השלמות, כי בכל דבר יש חיסרון וכולי, כפי שכבר ביארתי לעיל. אלא, שגם השכל האנושי עצמו, גם הוא מבין את האמת, שכל מה שהוא עצמו מבין, זה לא מחויב המציאות, אלא רק אפשרי המציאות בלבד. כי מנקודת המבט של השכל האנושי, שבה, דבר והיפוכו הם שונים זה מזה, מנקודת המבט הזו, כל זמן שהאדם קיים, דהיינו, כל זמן שהאדם ... חוסר שלמות כלשהי. כי הדבר האחד, הוא שונה ונפרד, מכל מה ששונה ונפרד ממנו, כפי שזה אכן הגיוני עפ השכל האנושי. אלא, שכל ההבנה הזאת שתמיד תהיה חוסר שלמות, היא רק מנקודת המבט של השכל, שלא מסוגל להבין שדבר והיפוכו הם אחד. אבל אם יסתכל האדם על המציאות, מנקודת מבט שבה הכל אפשרי, בלי שום מחויבות להיצמד לחוקי הלוגיקה של השכל האנושי, הרי שניתן להבין, שהשלמות היא כן אפשרית. ולא רק שהיא כן אפשרית, אלא, שכאשר השכל האנושי לא פועל, הרי שהשלמות, היא לא רק אפשרית, אלא שהיא קיימת בפועל. כי כאשר השכל לא פועל, הרי שלא ניתן להבדיל בין שום דבר, ולא ניתן להגדיר שום דבר, ולא ניתן לדעת שום דבר ... שאין שום חיסרון כלל, כי אין שום נפרדות כלל ושום שינוי כלל. והרעיון הוא, כי אכן מנקודת המבט של השכל שמפריד בין דבר להיפוכו, מנקודת המבט הזו, אכן אין שום שלמות כלל, ומחויב המציאות שלא תהיה שלמות לעולם. כי כל דבר, הוא חסר ונפרד, מכל מה ששונה ממנו. ואעפכ, גם מנקודת המבט של השכל עצמו, גם מנקודת המבט הזו, ניתן להבין, שנקודת המבט של השכל, היא נקודת מבט אפשרית בלבד, שאינה מחויבת. כי ניתן להבין בשכל עצמו, שכל התפישה השכלית כולה, היא רק אפשרית בלבד, אך היא לא מחויבת להיות נכונה. ולכן, גם כאשר האדם מבין בשכל שלו, שמחויב המציאות שהוא תמיד ירגיש גם רע, הרי שהאדם לא מוכן לקבל את זה. כי הידיעה המחויבת מצד השכל, היא לא באמת מחויבת, מצד המציאות. כי השכל עצמו מבין, שהוא עצמו, רק נקודת מבט אפשרית בלבד. ולכן, גם לשכל עצמו, יש ספק לגבי נקודת המבט של ... לקבל בשלמות, את זה שלעולם הוא לא יחווה שלמות. ולכן, האדם תמיד מחפש את השלמות, כי האדם חושב, שאולי השכל שלו טועה, ואולי דווקא כן יש שלמות כלשהי. ואכן, זאת האמת. שכל חוסר השלמות, הוא רק מצד השכל האנושי, שמבדיל בין דבר להיפוכו. אבל מצד העדר השכל, מצד התפישה שבה אין שום הגבלה כלשהי, שם לא ניתן לדעת שום דבר מוגדר, וממילא כן יש שלמות. ומנקודת המבט של העדר השכל, שבה האדם לא יודע שום דבר מוגדר, מנקודת המבט הזו, לא מחויב שהאדם ירגיש תמיד חוסר שלמות, ולא מחויב ... ירגיש תמיד גם רע. ומנקודת המבט הזו, אין שום הפרדה בין טוב לרע כלל. כי מנקודת המבט של העדר השכל, לא ניתן להגדיר שום דבר. כי בלי שכל, אין שום אפשרות להגדיר ולדעת שום דבר. וכאשר השכל עצמו מחפש את המחויב המוחלט, דהיינו, כאשר האדם עצמו, מחפש את הדבר שבו הוא יכול להיות בטוח באופן מוחלט, ... וכאשר האדם מנסה לחשוב על דבר שמחויב שהוא יהיה נכון, אז האדם בעצם מתחבר לאין שכל שלו. כי כאשר השכל מגיע לקצה של עצמו, דהיינו, כאשר האדם מחפש את המחויב, ומסתכל על השכל של עצמו, מנקודת מבט חיצונית לשכל עצמו, אז האדם בעצם רואה את העדר השכל, למעלה מהשכל, מתחת לשכל, המקיף של השכל, ששם הכל אחד ממש, כי אין שם שום שכל נפרד כלל. ובכך שהאדם מנסה להיות אמיתי באופן מוחלט, בכך בעצם האדם מערער אצל עצמו, את האמונה שלו עצמו, בשכל שלו עצמו. כי השכל, הוא לא מוחלט. וכאשר האדם מזדהה עם השכל שלו, הוא בעצם מאמין לתפישה השכלית שלו, שהיא רק אפשרית, אך לא מחויבת. וכאשר האדם מרחיק את עצמו מכל אמונה שהיא, וכאשר האדם משתמש בשכל שלו עד הסוף, אז בסוף הוא מצליח להסתכל על השכל שלו עצמו מבחוץ. דהיינו, מנקודת המבט, שבה, גם השכל, הוא רק אפשרות בלבד, אך הוא לא מחויב כלל. ובסיכומו של דבר: מנקודת המבט של השכל האנושי, מנקודת המבט הזו אין שום שלמות כלל. כי כל דבר, יש בו חיסרון כלשהו, וכל דבר מוגדר, הוא נפרד מכל שאר הדברים. ומנקודת המבט הזו, מחויב שהאדם ירגיש גם רע תמיד. ויש גם נקודת מבט נוספת, שבה, השכל עצמו הוא רק אפשרי בלבד, ושבה, התפישה השכלית, היא רק אפשרות בלבד. ומנקודת המבט הזו, לא ניתן לדעת שום דבר מוגדר. וממילא אין שום הפרדה בין טוב ... אחד האדם תמיד חווה את השלמות, מהצד שבו האדם לא משתמש בשכל הנפרד שלו. ומצד שני, האדם מבין, שמצד השכל הנפרד שלו, הוא תמיד ירגיש גם רע. ואז האדם רוצה את זה בשלמות, כי הוא מבין שזה מחויב וכולי.

אליעד כהן, רבי נחמן מברסלב, השכל של אליעד כהן, השכל של רבי נחמן מברסלב, להיות כמוני ממש למה רק אליעד כהן ורבי נחמן מברסלב השיגו את ההבנה של האחדות ...

... מאחר שאין שם רע, בו זמנית גם רע לי. כשמשתחררים מהסבל זה אומר שמשתחררים מהאושר. אלא מה, אם משתחררים מהשכל אז ניתן הכל אבל כשיכולים הכל כבר יש הכל. אנחנו גם רק באושר, גם רק בסבל, גם רק באושר ...

... מאפשר לאדם להתרחק מהרגשות ולבחון את המצב בצורה אובייקטיבית ושכלית יותר. אבל אליעד כהן מסביר שאין באמת הבדל בין השכל לבין הרגש, ושבעצם המושג התנתקות רגשית מוטעה ולא מדויק. לפי אליעד, הוא לא מלמד אנשים להתנתק מהרגשות שלהם, אלא ... לעיתים כהתרחקות מהרגשות כדי להסתכל על המציאות בצורה אובייקטיבית ושכלית. אך למעשה, לפי ההסבר שניתן, אין באמת הבדל בין השכל לרגש. לכן, הגישה המוצגת כאן אינה מלמדת כיצד להתנתק רגשית, אלא כיצד להתחבר רגשית. אדם שאינו מבין את הרגשת ... זה בצורה אובייקטיבית נכון, עכשיו מי שאומר את זה עכשיו מה מנסים לומר, מנסים לומר שכאילו יש לנו את השכל ויש את הרגש ואתה כאילו צריך להתנתק ברגש ולהסתכל על זה בשכל אבל זה לא נכון זה לא מדויק, למה זה לא מדויק כי מצד האמת אין הבדל בין השכל לרגש והסברנו את זה גם פעם. אבל מה שאני בא לומר אני לא מלמד ניתוק רגשי אני מלמד חיבור ...

... למצוא תשובה מוחלטת ומוגדרת, הוא ייתקל בסופו של דבר בפרדוקס, מכיוון שאמת מוחלטת איננה יכולה להיות מוגבלת על ידי השכל או מוגדרת בצורה חד משמעית. אליעד מציין כי כאשר אדם מחפש תשובה מוחלטת, הוא נופל למלכודת, כי עצם החיפוש ... איננה מוגדרת, ולכן אין שאלה ואין תשובה מוחלטת חד משמעית. מדוע לא ניתן לתפוס אמת מוחלטת בשכל? אליעד מסביר שהשכל האנושי מוגבל מטבעו, כי הוא עובד במונחים של כן או לא. הוא תמיד יחפש הגדרות ברורות וחד משמעיות, כמו יש או אין, קיים או לא קיים. אבל אמת מוחלטת היא מעבר לתפיסה של השכל. אליעד מדגים זאת באמצעות דוגמה פשוטה של שולחן: אדם יכול להגיד שיש שולחן ב - 100%, אבל אם יחפור ... בהן היו רק אמצעים להגיע להבנה עמוקה יותר. במצב כזה, האדם אינו מוגבל יותר בתפיסות מוגדרות ואינו שבוי בתבניות השכל. סיכום התובנות העיקריות מההרצאה של אליעד כהן: הסתכלות פנימית היא חיפוש אמת ללא מטרה מוגדרת מראש. אין אמת מוחלטת ...

עשייה באי עשייה, האני החוצה, האני פנימה, הסתכלות פנימה, להסתכל על השכל מבחוץ, העדר קיום, ביטול עצמי, לא לדעת שום דבר איך להגיע למצב של עשייה באי עשייה? הרצאה זו של ... אני קיים מתערערת, עד למצב שבו הוא כבר אינו יודע דבר, אפילו לא שהוא קיים. איך אפשר להסתכל על השכל מבחוץ? אליעד מסביר את המושג להסתכל על השכל מבחוץ בעזרת דוגמה מפורטת: השכל האנושי רגיל לקבל דברים כאמיתיים ומוחלטים - למשל ההבדל בין יש ואין. הוא מדגים זאת באמצעות הדוגמה של הכוס: השכל בטוח בכך שאם יש כוס, אז בוודאות אין מצב שאין כוס באותו רגע. אך הוא מציע להתבונן בשכל עצמו ... שאפשר להטיל ספק אפילו במציאות הכוס, ולשאול: מי אמר שזאת האמת?. ככל שהאדם מתרגל יותר את הטלת הספק הזו, השכל מתחיל להתבונן על עצמו כעל אפשרות בלבד, ולא כעל אמת מוחלטת. מהי משמעות ביטול עצמי והיעדר קיום לפי אליעד? ... והאדם חי מתוך מצב של וודאות מוחלטת שאין בו אפילו צורך בוודאות. מהי עשייה באי עשייה? איך להתבונן על השכל מבחוץ? מהו ביטול עצמי והיעדר קיום? איך להגיע לחוסר ידיעה מוחלט? מהי הסתכלות פנימה? מה קורה לאחר ביטול עצמי? ...

משה רבנו, צדיק כמו משה רבנו, יכולת אנושית, מסירות נפש, גבול השכל האנושי, מאה אחוז, לדבר את האמת, מימוש עצמי האם כל אחד יכול להיות צדיק כמו משה רבנו? בתחילת ההרצאה ... נותנים אפילו את המקסימום של עצמם, ולכן הם רחוקים מאוד מהשגת הדרגה של משה רבנו. מה המשמעות של גבולות השכל האנושי לפי אליעד? אליעד מסביר שכדי לפרוץ את גבולות השכל, האדם צריך להשתמש בשכל עד הסוף. הוא נותן דוגמה פיזית: אם אדם רוצה לצאת מחדר, הוא צריך קודם כל ... החטא של משה רבנו? איך להגיע למימוש עצמי מלא? האם אפשר לדבר את האמת המוחלטת? איך לפרוץ את גבולות השכל האנושי?

התחדשות רגשית, התחדשות שכלית, חוויה, שינוי הבנה, מחוץ לשכל, השגת האין סוף, התחדשות אין סופית, מעל השכל האנושי מהי הסיבה שהוספת ידע לא מובילה לחוויית טרנספורמציה? הוספה של ידע בפני עצמה לא מביאה לטרנספורמציה מהותית, אלא ... היכולת שלו לחוות שינוי עמוק. מה הקשר בין הבנה לבין החוויה הרגשית? אליעד מבהיר שקיים קשר ישיר בין ההבנה השכלית לבין החוויה הרגשית של האדם. אם אדם מבין יותר ב - 2%, החוויה שלו משתנה בהתאם ב - 2%. מכאן, שכדי לחוות שינוי מהפכני בחוויה הרגשית, חייב להתרחש שינוי מהפכני בהבנה השכלית. כלומר, לא ניתן לשנות חוויה רגשית מבלי לשנות את ההבנה שמובילה אליה. לדוגמה, אדם הרואה קיר משעמם אותו כי ... וחצי דבר על המציאות. זוהי בדיוק הנקודה שבה מתאפשרת ההתחדשות. ההתחדשות נובעת מכך שהאדם מתקרב לגבול ההבנה, למקום שבו השכל אינו מסוגל לתפוס את המציאות. המקום הזה נקרא מעל השכל האנושי או מחוץ לשכל. כיוון שהשכל האנושי מוגבל ואינו יכול להבין הכל, תמיד נשאר מרחב בלתי ידוע שמאפשר לאדם להתחדש ללא סוף. אליעד מדגיש שדווקא ... ההתחדשות לפי רבי נחמן ואליעד? אליעד מצטט את רבי נחמן (מתוך תורה כד בליקוטי מוהרן), שם מתואר תהליך שבו השכל נתקל במחסום בלתי עביר כאשר הוא מנסה לתפוס את האין סוף. ההיתקלות במחסום זה, וההתעקשות של השכל להבין בכל זאת, יוצרת מעין שקעים או כלים המאפשרים לאור אין סוף לחדור פנימה. זוהי בעצם חוויה פרדוקסלית שבה ... מצד שני הוא מצליח לטעום משהו ממנו. לדוגמה, כמו ילד ברחם המנסה לצאת לעולם שמחוץ לרחם ואינו מסוגל, כך השכל מנסה להבין מה יש מעבר לו. עצם הניסיון להבין מעבר לגבולות ההיגיון, יוצר התחדשות מתמדת וחוויית פליאה אין סופית. ... התחדשות הוא לחקור את המציאות ואת התפיסות העצמיות לעומק, עד להגעה לקצה גבול ההבנה האנושית. שם מתגלה נקודה שבה השכל וההיגיון נעצרים, והאדם חווה את המציאות כמשהו חדש לגמרי, מעבר להבנה רגילה. דווקא חוסר היכולת להבין לחלוטין הוא מה ... זוהי הדרך שאליעד מציע להגיע אל חוויית השלמות ואל השגת האין סוף. איך להגיע להתחדשות רגשית? מה זה מעל השכל האנושי? איך חווים טרנספורמציה בחיים? מה הסוד להתחדשות שכלית? איך לצאת מתחושת שעמום? איך לחוות את האין סוף?