... האחדות הפכה לנפרדות. המיילדת היא ביטוי לנקודה הראשונה שמתחילה את הבלבול בין המחויב לאפשרי. המיילדת, שמייצגת את השכל הנמוך, השכל הנפרד (המכונה נשים דעתן קלות), יוצרת את נקודת ההפרדה הראשונה כשהיא מספרת את הסוד על חילוף הבנים לאחד. כלומר, התהליך מתחיל במחשבה אחת בלבד שמפרידה בין יש לאין, בין המחויב ... למה האנשים לא סיפרו למלך על חילוף הבנים? האנשים בסיפור מסמלים את המחשבות הפנימיות של האדם. המלך בסיפור הוא השכל העליון, האחדות, המוחלט. האנשים חושבים שאין טעם לספר למלך (כלומר, לבדוק לעומק מה האמת), כי הם מניחים מראש שאי אפשר להגיע לוודאות. הם אומרים לעצמם: מה יעזור לנו אם נחקור את ... כל רצון חדש מחזק את הקודם ומעמיק את תחושת הנפרדות. מדוע נאסר על האנשים לספר למלך על חילוף הבנים? המלך מסמל את השכל העליון, את המוחלט. כל עוד הוא לא יודע על החילוף, המציאות עדיין נמשכת כרגיל. האנשים לא רוצים לספר למלך כי הם מאמינים שאין תקנה - אם יספרו לו, איך יוכל לשנות את המציאות? הם ... כלו, זה לא עושה שום דבר. לעומת זאת יש את בן השפחה. מי זה בן השפחה? רצון שהוא אפשרי, כגון לדוגמה להשיג משהו, או השכל, או כל דבר שמתחילים להתייחס אליו כאילו הוא מחויב ומתייחסים אליו כאילו הוא מלך. כלומר, ברגע שאתה לוקח דבר שהוא אפשרי, שהוא עבד, שהוא נועד לשמש את המלך שהוא המחויב שהוא ... לבן אדם. כי אומרים ומה נעזור שנגיד לו את זה? מה הוא הוכיח בוודאות את זה? אי אפשר להגיע לוודאות. זאת אומרת שפה השכל שמרומז לך בעצם המחשבה שאומרת אי אפשר לדעת בוודאות היא היתה הרועץ שלהם. ואף על פי כן, ויהי היום. אתה מבין המון העם פירושו כוחות בתוך הבן אדם. ויהי היום והלך אחד וגילה הסוד ... למי סיפרו את זה? אליעד: כן, סיפרו את זה לבן מלך שהפך להיות עבד. לא סיפרו את זה לבן שפחה שהפך להיות בן מלך. ומה השכל שבדבר? ש: כן, אבל בן מלך מה הכוונה? אליעד: אתה צודק. אתה צודק. וזה מה שיפה בסיפור. מי שיום אחד ישמע את זה יראה שזה יותר יפה ממה שזה נדמה. עכשיו נמשיך הלאה. אך אי אפשר ... רצה אותה, אבל הוא פחד שהיא תהרוג אותו. ולכן הוא בסוף התקלקל האהבה ביניהם עד שהוא גרש אותה. זאת אומרת בעצם מה השכל שבדבר? מי זה הבן מלך? הבן מלך שהוא בעצם עבד, שהוא רק חושב שהוא בן מלך זה בעצם השכל. השכל מתנהג כאילו הוא מלך. כאילו מי שישמע כאילו הוא מלך. מה שהשכל אומר, זה מחויב. אבל מה האמת. שהוא עבד. כי הוא אפשרי, הוא לא מחויב השכל הזה. עכשיו, בא מישהו וגילה לשכל הרגיל, אמר לו תקשיב, אתה יודע יש איזו שמועה בתוך המנגנון הפנימי שאומרת שאולי כל מה שאתה חושב זה לא נכון. אולי אתה בכלל עבד. אולי אתה ... לך לחקור זאת. למה? קודם כל כי אין זה כבודך. וזה יותר יפה ממה שזה נדמה. קודם כל, אין זה כבודך. אין זה מכבודו של השכל לשאול האם אני השכל צודק או לא? לא מכבודו, מה אתה מטיל ספק בעצמך? אין זה כבודך. אבל דבר נוסף אי אפשר לך לחקור זאת כלל. למה אי אפשר לך לחקור זאת כלל? כי אמר לו היועץ לשכל, אמר לו תקשיב, אתה לא ... לדעת את האמת? אי אפשר לחקור זאת כלל, אתה לא באמת יכול לדעת אם אתה בחלום או במציאות. אתה לא באמת יכול לדעת אולי השכל הזה זו רק המצאה. אתה לא יכול לדעת. אתה מצליח לראות? ש: כן אליעד: אך, הודעתי לך זאת ואז אותו קול פנימי אומר, אוקי. אז למה סיפרת לי על זה? אם אתה אומר שבכל מקרה אני לא יכול ... - נגד בחינת המחויבים שיש בתוך הבן אדם. ויוכל הקשר להתחזק על ידי זה. ובגלל שיש לבן אדם ספק, שהוא לא בטוח אם השכל שלו צודק או לא. והוא לא יודע אם הרצון שלו מחויב או לא, אז אולי הקשר יוכל להתחזק על ידי זה? כי אמרו שהם לוקחים לעצמם בין מלך למלך. כי יכול לבוא בן אדם להגיד, תראה, מה האמת? ... לוקח את האפשרי הופך למחויב, לוקח את המחויב הופך לאפשרי. ואז יכול פתאום להיות מרד בתוך הבן אדם נגד הרצון, נגד השכל, ואז הבן אדם יכול להגיד, רגע, אני לא סתם מורד נגד הרצון, כי הוא בכלל השתלט עליו, הוא בכלל לא אמור להיות פה מלכתחילה. טוב, אז בשביל מה סיפרת לי על זה? על כן מחשבות על הבן ... את אביו כנל. זאת אומרת שהבן מלך הזה שהוא בכלל היה בן שפחה, עבד כי ימלוך, מה שנקרא מלכות ללא כתר, עזי פנים, השכל האפשרי שהפך להיות מחויב הוא התחיל לגרום רעות לאבי הבן אשר הוא באמת אביו. זאת אומרת, הוא התחיל להציק לאבא שלו האמיתי. זאת אומרת למי הוא עשה רע? הוא בעצם עשה יותר רע מאשר ... שלו. אבל הוא מרוב פחד לאבד את המלוכה הוא מתחיל לעשות רע, ואז בסוף הוא יאבד את המלוכה. אתה מבין מה אני מתכוון? השכל, והיה תמיד גורם לו רעות, רעה אחר רעה, כדי שיהיה מוכרח את בנו. תסתכל, יש בתוך הבן אדם את השכל. שרואה שבן אדם מחפש את האמת, שהיא מעל השכל. שהיא תחשוף שהשכל הוא רק אפשרי ולא מחויב. והוא עושה רעות לאבי הבן, מה זאת אומרת? הוא כל פעם שהוא רואה שיש בבן אדם מקום שמתעורר שרוצה לחזור למהות, אז הוא עושה לו רע. הוא מזלזל בו, מכסח אותו, ... אז ככה, בא נתחיל מהקודם. קודם כל, כשהיה המלך חי עדיין, זאת אומרת כל זמן שיש לבן אדם עוד שכל, שהוא לא שכח שהשכל שלו מספיק חזק שנשאר רשימו מהשכל החזק אז הכוח שבתוך הבן אדם שמפחד לאבד את השלטון של הצורות הוא עושה רע לבן אדם שמחפש את המהות, אבל הוא עוד יכול להתקיים. ברגע שנזכר המלך, ברגע שהשכל של הבן אדם שמטבעו נחלש יותר אז לקח לו את המלוכה. זה כמו נגיד בן אדם צעיר, יותר קל להגיד לו את הדברים האלה כי הוא עוד לא התרגל לחשוב שהדברים מחויבים. אבל שהבן אדם שכח את השכל שהיה לו שהוא נולד עכשיו השכל שלו מת, עכשיו לקח הוא את המלוכה. הרצון לקח את המלוכה ואז עשה רעות יותר לבן מלך, רעה אחר רעה. ועכשיו תסתכל משהו יפה. והיה עושה זאת בדרך עורמה. שלא יבין העולם שעושה לו ...

השכל של לעשות כושר, איך להתאמן נכון? להתאמץ נכון, איך לנתח דברים? איך להבין דברים? הרמת משקולות, ספורט, חשיבה מופשטת, השגת מטרות, מאמץ יתר, עודף מאמץ, השכל שיש בכל דבר מה הקשר בין מאמץ ומנוחה לפיתוח שרירים והשגת מטרות? אליעד כהן מסביר שכשאדם עושה ספורט, ובמיוחד כשמדובר בהרמת משקולות, עליו להבין שלא רק המאמץ ...

... האם יש אמת מוחלטת? אין משמעות לחיים, יש משמעות לחיים, איך לחפש את האמת? איך לצאת מהשכל? איך השכל חושב? איך השכל מבדיל? אין הבדל בין יש לאין האם יש משמעות לחיים, או ... ידיעה בכלל, ושם נמצא השחרור האמיתי. האם יש משמעות לחיים? מהי אמת מוחלטת? איך לצאת מהשכל? האם יש הבדל בין יש לאין? איך לחפש את האמת? האם באמת ...

... לפתח את השכל? גישות רוחניות, לאהוב שאלות, לשנוא שאלות, פיתוח החשיבה, איזה גישה לאמץ? מודעות עצמית איזו גישה עדיף לאמץ לפיתוח השכל? ההרצאה עוסקת בגישות שונות לפיתוח השכל ומודעות עצמית, ומעלה את השאלה איזו גישה עדיף לאמץ כשמטרת האדם היא להתפתח שכלית. אליעד מציג את הדילמה של שתי גישות אפשריות: אחת שבה האדם שואל כל הזמן ... זו הוא שהאדם עשוי להגיע למצב של שקט נפשי, אך החיסרון הוא שהאדם עשוי להפספס הזדמנויות להרחיב את דעתו וללמוד דברים חדשים. מה עדיף לפיתוח השכל, לחקור כל דבר או להימנע משאלות? המשמעות של כל אחת מהגישות היא שאם המטרה היא לפתח את השכל, גישה שבה שואלים שאלות כל הזמן עשויה להיות מועילה יותר, כי היא מעודדת את האדם לא לחיות בתודעה מקובעת אלא לחפש תשובות בכל תחום, מה שמוביל ללמוד ולהתפתח. ... אינטלקטואלית ואולי לא מתפתח באופן מלא. איזה גישה תוביל לתשובות טובות יותר? השאלה המרכזית היא איזו גישה תוביל אותנו להצלחה או לפיתוח השכל, כלומר, האם גישה של חקירה בלתי פוסקת של כל דבר תביא אותנו לתשובות נכונות, או שדווקא גישה שבה נתחיל לחפש תשובות רק כשאין ברירה היא הדרך הנכונה. התשובה אינה פשוטה, שכן כל גישה טומנת בחובה יתרונות וחסרונות. אליעד מציע להתמקד בתהליך השאלות, ולהבין שבשביל לפתח את השכל, צריך לא רק לשאול שאלות אלא גם להיות מסוגל לקבל תשובות ולבצע תהליך של עיבוד מחשבתי. שאלות נכונות תוכלנה להוביל לאמיתות, אך אם אינן מלוות ברצון למצוא את התשובות, הן לא יועילו. מה ההבדל בין חקירה לפיתוח השכל? חקירה אינסופית עלולה להפוך לאובססיה, שבה אדם שואל כל הזמן שאלות, אך לא מוכן לקבל תשובות. אליעד מסביר שלפעמים אנשים שואלים שאלות רק כדי להרגיש טוב עם ... שני, אם אדם מוכן להרגיש לא נעים ולשאול שאלות מתוך כוונה אמיתית להגיע לתשובות, יש סיכוי שהוא יפגע בתשובות משמעותיות שיביאו אותו לפיתוח השכל. איך מאמצים את הגישה הנכונה? על פי אליעד, על האדם לאמץ גישה שבה הוא לא שואל שאלות רק כי הוא מרגיש רע, אלא הוא שואל מתוך רצון לפתח את השכל ולחפש את האמת. כך, התהליך של פיתוח השכל מתבצע על ידי שילוב של חקירה פעילה עם קבלת התשובות, תוך שמירה על איזון בין שאלה לקבלת תשובה לבין רצון להרגיש טוב. פיתוח השכל שאלות ותשובות מודעות עצמית חקירה אינטלקטואלית התפתחות חשיבה ...

... בשכל שיש בכל דבר, ניתוח תהליך, השכל של המנופים מהו השכל שמאחורי מנופים? כיצד נבין את התהליך וההיגיון מאחוריו? בהרצאה זו, אליעד מציע לשאול את עצמנו לגבי השכל שמאחורי כל דבר, להבין מה ההיגיון שמסתתר מאחורי פעולה או תהליך שנראה לא ברור או לא טריוויאלי. נושא המנופים משמש כמתודה להבנת התהליך הפיזי, שבמהותו ... מנוף. כאשר אנו מדברים על מנוף, המטרה היא להבין את השכל שמאחורי הפעולה, כלומר, כיצד כל פרט בתהליך עובד וגורם לנו להשיג את המטרה בצורה אופטימלית. לדוגמה, כאשר אנחנו רוצים להרים אבן כבדה, ניתן להשתמש במנוף ... במנוף? באופן כללי, אליעד עוסק בשאלות שמדגימות את השכל שבדבר. הוא מציע לשאול כל הזמן מה לא הגיוני במצב הזה? ולהבין מה ההיגיון הפיזיקלי מאחורי כל פעולה. למשל, הוא שואל איך ניתן להרים אבן כבדה יותר בעזרת ... כיצד באמצעות השאלות הפשוטות אנו יכולים להבין את השכל שמאחורי הפעולות המורכבות יותר. לדוגמה, הוא מציין כיצד אנחנו נתקלים בשאלות שלא תמיד יש להן תשובה טריוויאלית, כמו למה השכל של המנוף פועל בצורה מסוימת או כיצד ניתן להרים אובייקט כבד יותר בכוח קטן יותר בעזרת מנוף. זו דרך להבין כיצד הכוחות הפיזיקליים משפיעים על התוצאה הסופית. האם יש עוד דרכים להבין את השכל מאחורי פעולה מסוימת? בהמשך, אליעד עובר לדון בכך שלפעמים יש צורך בהתחדשות מחשבתית כדי להבין את השכל מאחורי פעולה או תופעה. הוא מסביר כיצד ניתן לראות את התהליך הפיזי מבעד לזוויות שונות, כמו לדוגמה איך כל פעולה שנעשית עשויה לכלול שלבים שאינם ... שמשפיעים על הדרך בה אנו פותרים בעיות. ההבנה של השכל שבדבר, לפי אליעד, היא לא רק השאלה איך נצליח להרים אבן גדולה יותר, אלא גם כיצד אנחנו יכולים להתייחס לכל פעולה בצורה שתאפשר לנו להשיג את המטרות שלנו עם הרבה פחות מאמץ. מהו השכל שמאחורי מנופים? האם ניתן להרים אבן כבדה עם כוח קטן? מהם עקרונות השימוש במנופים בחיי היומיום? כיצד אנו מבינים את השכל מאחורי פעולות פיזיקליות? מהו התהליך הקוגניטיבי שמוביל להתחדשות מחשבתית? ...

... רוחנית, חיים גשמיים, ללכת לעבוד, לפתח את השכל, להסתכל בשכל שיש בכל דבר, ללמוד מכל דבר, להגיע לשלמות, סם החיים וסם המוות, להתקדם רוחנית, פיתוח החשיבה, דרך רוחנית האם כדאי להתמקד בפיתוח השכל בלבד, או לצאת לעבודה? אנשים רבים המעוניינים בהתפתחות רוחנית שואלים את עצמם אם כדאי להשקיע את כל זמנם בפיתוח השכל, בלימוד רוחני ובחיפוש אחר האמת, או שיש ערך דווקא בפעילות גשמית יומיומית כמו ללכת לעבודה ולהתמודד עם ... להטיל ספק ולהיצמד לאמת, אך כאשר מתרחשת סיטואציה שבה הוא נדרש להתמודד עם פחד, כעס, או לחץ, הוא פתאום שוכח את כל מה שלמד ולא יודע להפעיל את השכל כדי להתמודד נכון. ההתמודדות היום - יומית עם אתגרי החיים חושפת את המקומות שבהם האדם רק חשב שהוא מבין, אך ... עם משימות יום - יומיות לפיתוח החשיבה? מצד שני, אליעד מסביר שהתמודדות עם החיים דרך עבודה ופעילות יומיומית יכולה לשמש ככלי לפיתוח החשיבה והשכל. הוא מדגים זאת באמצעות דוגמאות רבות: כל מצב יומיומי יכול לשמש כחידה או כתרגיל לפיתוח השכל. לדוגמה, אדם שעובד במכירות ורוצה למכור ללקוח קשה במיוחד, חייב להפעיל את החשיבה שלו ולהיות יצירתי כדי לפתור את האתגר. אליעד מדגיש שאדם שמסוגל להתייחס לכל סיטואציה כאל הזדמנות ללמוד משהו חדש, מפעיל את השכל בצורה עמוקה. כך למשל, עימות או ויכוח עם אדם אחר בעבודה אינו בהכרח דבר שלילי, אלא יכול לשמש הזדמנות להפעיל את השכל, לבחון הנחות יסוד ולתרגל חשיבה בהירה. כיצד שילוב נכון בין עבודה לחיי רוח יכול להביא לשלמות? אליעד מציע גישה משולבת: לעבוד וגם ללמוד. הוא מסביר שאם האדם מתייחס לעבודה שלו כאל הזדמנות לפיתוח השכל, הוא יכול להפוך כל פעולה יומיומית לתרגיל מעשי שמקדם אותו רוחנית. אדם יכול ללמוד בכל דבר שהוא עושה, לראות את השכל וההיגיון שיש בכל פעולה, וכך להתקרב לאמת ולאלוהים, שהוא השכל האינסופי של המציאות. עם זאת, הוא מדגיש שיש סיכון בהיצמדות יתרה לפעילות גשמית: אם אדם מתייחס לעבודה ולכסף כדבר מחויב שמגדיר את האושר שלו, הוא הופך לטיפש מבחינה רוחנית, כי הוא מאמין באשליה ובכך מגביל את ההתפתחות השכלית שלו. כלומר, האדם חייב לשמור על איזון ולזכור שהמטרה האמיתית היא להשתמש בעבודה ובחיים הגשמיים כאמצעי ... אליעד מסביר שכל מצב בחיים יכול להיות גם סם החיים וגם סם המוות, תלוי באופן שבו האדם משתמש בו. אם אדם מתייחס לעבודה ולחיים כאמצעי לפתח את השכל ולהתקרב אל האמת, הם הופכים עבורו לסם החיים. אך אם הוא הופך אותם למטרה עצמה ולמחויב המציאות, הם נעשים עבורו סם המוות, כיוון שהם עוצרים את ההתפתחות השכלית והופכים אותו לשבוי באשליה. כיצד להפוך את היום - יום להזדמנות לפיתוח רוחני? אליעד מדגיש שוב ושוב שחשוב להתייחס לחיים עצמם כהזדמנות לתרגול ולמידה, וכי הדרך הטובה ביותר להתקדם רוחנית היא לראות את השכל שיש בכל דבר. האדם חייב להפוך כל דבר שהוא עושה לתהליך של חקירה פנימית וחשיבה עמוקה, וכך, אפילו מצבים ...

... יש אך ורק טוב תמיד עד אין סוף, לשם כך עליו לעבור דרך נקודת האיפוס שהיא נקודת השורש של כל הדברים. והנקודה הזאת היא הנקודה שנמצאת בין השכל של האדם לבין השכל הגדול יותר שיש מעל השכל של האדם. כי בשכל הגדול ביותר שמעל השכל של האדם, שם האדם מסוגל לתפוס במחשבתו את כל הישויות כולן כישות ... ובשכל האנושי המצומצם של האדם, בו האדם לא יכול בבת אחת לחשוב על דבר והיפוכו בשלמות בו זמנית באותו הרגע ובאותה המחשבה ממש. כי הגבול של השכל האנושי, הוא שהוא לא מסוגל לחשוב בו זמנית על דבר והיפוכו. אבל ... או שיש סיבה לכל דבר, אלא הכוונה לומר שבשכל הגדול יותר, שם אין שום הבדל בין שום דבר לשום דבר. כי בשכל הגדול יותר, שם ורק שם בשכל שמעל השכל, שם האדם מסוגל לתפוס את השורש של הכל. ובשורש של הכל, שם אין ... הכל אחד. וזאת נקודת האיפוס של המציאות, שהיא השורש של המציאות. שאותה תופש החכם האמיתי בשכלו, שהוא מחובר לאמת בשלמות והוא יודע ומבין את השכל שיש מעל השכל, שבו ניתן לתפוס את שורש המציאות, שבו הכל אחד. ויש שכל גדול עוד יותר, שבו גם אין הבדל בין השכל האנושי, לבין השכל שמעל השכל. והוא השכל של החכם, שמאחד את שני סוגי השכל. כי בשכל הגדול יותר, שם גם אין הבדל בין נפרדות לבין אחדות. כי יש את השכל האנושי שבו לדוגמה יש הבדל בין רגעי הזמן ובין המקומות השונים ובין הזמן לבין המקום. ויש את השכל הגדול יותר שבו אין הבדל בין רגעי הזמן לבין המקומות השונים, ושבו ... או בכלל אין שם שום הבדל כלל בין יש לבין אין. כי בשורש של הכל, שם אין הבדל בין היש לבין האין, כי שם הכל מחובר. ובשכל הגדול ביותר שהוא השכל של החכם האמיתי, שם גם אין הבדל בין שני סוגי השכל האלו. שהיא השלמות והחיבור של האחדות ושל הנפרדות. שבו בבת אחת האדם מסוגל להכיל בתוכו גם את שיא האחדות של השכל שמעל השכל, וגם את שיא הנפרדות שהיא השכל האנושי. וזאת שלמות השכל וכולי. וכדי לזכות אליה, לשם כך על האדם להעמיק את עיונו בשכל של ...

... נגד שכל - מי צודק - מה האמת? חושים או שכל - אחרי מי ללכת במקרה של סתירה? כאשר האדם נתקל בסתירה בין החושים לבין השכל, השאלה המרכזית היא כיצד עליו לפעול, לאיזה צד עליו להקשיב - לחושים או לשכל? ... הוא לא להעדיף צד אחד על פני האחר, אלא לחפש את האמת שמכילה בתוכה את שניהם יחד. האמת היא ששני הצדדים - גם החושים וגם השכל - הם אמת, אך לעיתים האדם חסר את השכל המתאים להבין כיצד שניהם מתאחדים לכדי דבר אחד ללא סתירה. איך ייתכן שהחושים והשכל אומרים דברים מנוגדים אך שניהם צודקים? אליעד מדגים זאת בעזרת דוגמאות פשוטות ומוכרות: אדם הצמא במדבר וחווה פטה מורגנה, אשליה של מים. החושים אומרים לו שיש מים מולו, אך השכל אומר לו שאין שם מים כלל. למרות הסתירה, אילו היה האדם מבין בדיוק למה החושים רואים את המים, לא היה מתעורר אצלו קונפליקט כלל. ההבנה כיצד פועלים החושים וכיצד פועל השכל הייתה מאפשרת לו להכיל את שתי הפרספקטיבות בו זמנית ולראות שהסתירה מדומה בלבד. דוגמה נוספת היא אדם שמשפשף את העין ומתחיל לראות את החפץ שמולו בכפילות. השכל יודע שקיים שם רק חפץ אחד, אך החושים משדרים לו שני חפצים. גם כאן, האדם שמבין לעומק את הסיבות לכך שהחושים מתעתעים בו, יכול להכיל את השכל ואת החושים יחד ללא קושי או סתירה פנימית. כיצד להכיל את הסתירות בין טוב ... טוב לרע, ההבדל הוא רק עניין של פרספקטיבה, ובעצם שתי נקודות המבט קיימות בו - זמנית. הוא מסביר שהסיבה לסבל של האדם היא השכל הקטן שאינו מסוגל להכיל את ההפכים, את הסתירות ואת הניגודים. על האדם להרחיב את שכלו כך שיוכל להבין מדוע השכל אומר דבר אחד, ומדוע הרגש אומר דבר אחר, ואז לא תהיה עוד סתירה בין השניים. ... - הן רק צדדים שונים של אותה אמת אחת. מה הפתרון לדילמות בין שכל לרגש? אליעד מסביר שהדרך לפתור דילמות או סתירות בין השכל והרגש היא לחפש את הפתרון השלישי, המצב שבו גם השכל וגם הרגש מתאחדים. למשל, אדם שרוצה לרדת במשקל אך בו זמנית גם רוצה לאכול ... אמיתית, כי הוא מכיל בתוכו באופן טבעי את כל הדברים יחד, ללא התנגדות כלל. לסיכום, אליעד כהן מדגיש שעל האדם לחתור להרחבת השכל והתודעה שלו עד לנקודה שבה הוא יוכל להבין ולקבל באופן מלא את כל הסתירות ... פנימית אמיתית? חושים נגד שכל - מי צודק, מה האמת? הפעם אני רוצה לדבר על מה צריך לעשות האדם כאשר הוא מוצא סתירה בין השכל שלו לבין החושים שלו? בחוש זה משהו אחד, ובשכל רואים משהו אחר. ועל האדם ללכת ... שני הדברים מסתדרים ביחד. לדוגמה, אדם צמא במידבר וחווה פטה מורגנה ורואה שם מים, והחושים הם אלו שאומרים לו שיש שם מים, והשכל אומר לו, אין שם מים, אך אין מלחמה ביניהם אם היה מבין האדם גם את השכל וגם את החושים ואיך זה עובד ביחד שלמרות שאין שם מים החושים רואים כביכול שיש מים. ועוד דוגמה, אדם משפשף את העין ויש שם חפץ, פתאום החפץ נראה בכפילויות, השכל יודע שיש שם דבר אחד, והחושים רואים שניים למרות שיש אחד. אך אם יבין האדם את ... אחד כלפי הטוב, ורגש אחר כלפי הרע. אבל מצד האמת אין הבדל ביניהם, ושתי הפרספקטיבות קיימות בו זמנית. הסבל של האדם הוא כי השכל שלו לא מספיק גדול, והוא לא יכול להכיל את ההפכים ואת הניגודים העניין שצריך להכיל את הניגודים, ואם יש התנגדות בין השכל לבין הרגש, אז שניהם אינם מדייקים כי יש מקום גם לשכל, ויש מקום גם לרגש. צריך רק להבין למה השכל אומר ככה ולמה הרגש אומר ככה, ואז לא יהיה ביניהם קונפליקט. ודבר נוסף הוא ... כל אחד אומר משהו אחר, אבל במהות כולם מסכימים והכל אחד. ומה זאת אומרת. הרי מרגישים שהם מדברים על דברים שונים, אבל ככל שהשכל יותר גדול, יוכל להבין שהם מדברים על שני דברים שונים למרות שזה בכלל דבר ... זו מטבע שחורה, אך מי ששכל בראשו יבין שזו אותה המטבע, רק שצד אחד שלה שחור וצד אחד לבן. הרעיון פשוט, ברגע שיש דילמה בין השכל לחושים, לא לשלול את זה ולא את זה אלא לחפש את המקום שיוכל לבטא גם את הרגש וגם את השכל בו זמנית. דוגמה נוספת, ניגוד בין הרצונות, מצד אחד אתה רוצה לעשות ככה, ... ירצה, זה גם בסדר ולמצוא את המקום בתוכו שמכיל את זה. על האדם להגיע למצב של הכלה של הכל בו זמנית, כי באמת קיים הכל, גם השכל, גם הרגש אהבה, שנאה, דמיון, טיפשות, תכלית או אין תכלית, שלום ומלחמה שקר ...

... כהן - מהו חידוש השכל של האחדות על ידי אליעד כהן? מהו החידוש של אליעד כהן על תפיסת האחדות? החידוש ... כאב וסבל. כדי לפתור זאת, האדם צריך לחזק את השכל וההבנה עד לנקודה שבה ההבנה הופכת לחוויה ממשית וקבועה. איך חוויית האחדות משפיעה ... אחדות מלאה ועוצמתית היא על ידי הגדלת ההבנה השכלית של האחדות. אמונה בלבד אינה מספיקה, כי האדם עדיין יחווה נפרדות רגשית ושכלית. ... פוגש, ובכל פעם להטיל ספק בנפרדות שהוא מזהה. ככל שהשכל שלו גדל, כך חוויית האחדות שלו הופכת לעמוקה יותר. מדוע שאלות הן הכלי המרכזי ... את הרצון שלו. כשהאדם מגיע להבנת הפרדוקסים הללו, השכל שלו מתהפך, והוא מגיע לחוויה שהכל אחד. זאת משום שכשהוא מבין שכל טענה והיפוכה הן ... הטלת ספק בנפרדות, וחקירה עמוקה של כל תחום, עד שהשכל גדל ומבין שהכל אחד. איך להטיל ספק בכל הנחות היסוד? מהי משמעות הזמן והמקום ... כך שהכל אחד, אבל אין זה מספיק להבין זאת רק ברמה השכלית או להאמין בכך באופן כללי, חשוב להגיע לחוויה מלאה של האחדות. מדוע עצם ההבנה ... היומיומיות נוטות להיאחז בנפרדות. איך חיזוק השכל וההבנה מקרב לחוויית האחדות? בשביל לחוות את האחדות באמת, צריך לחזק את ההבנה השכלית ולהגדיל אותה עד שתהפוך לתפיסת מציאות. אמונה בלבד לא תספיק, כי אמונה נתונה ... נוצר הזמן? איך נוצר המקום?. על ידי חקירה כזו, השכל גדל, מתחיל לראות את הפרדוקסים בכל נפרדות, ומגלה שהניגודים בעצם יכולים להיות ... בלי להבין זאת לעומק. ככל שאדם חוקר בלי גבולות, כך השכל שלו מתרחב, והוא עובר מחוויית נפרדות לחוויית אחדות אמיתית, שבה אין הבדל בין טוב ... כדי לחזק את חוויית האחדות? בשביל זה צריך לחזק את השכל, את ההבנה, ואז החוויה תגדל. כי אם רק מאמינים, זה בסדר, אבל זה לא חזק מספיק. זה ... שאם אתה מאמין שזה אחד, תכלס, אתה לא יודע שזה אחד, השכל שלך אומר לך זה לא אחד, זה שניים! הרגש שלך אומר שזה לא אחד, זה שניים, אתה מבין ... הדרך המוחלטת להגיע להבנת האחדות, זה על ידי שהשכל של האדם הופך להיות יותר גדול. על ידי שהאדם מטיל ספק בכל דבר, כל פעם שהוא ... תכלית? מי יצר את התכלית הזו, ולא לפחד לשאול, ואז השכל גדל, ואז השאלה הופכת לתשובה. ונוצר פרדוקס, כי הכל אפשר להוכיח, אינסוף הוכחות ... שהפרדוקס נכון, ועדיין לשאול לחפש רק את האמת, ואז השכל מתהפך, ומבין שבכלל הכל אחד, וכאשר אדם אומר משפט ומבין שההפך שלו זהה באופן ... כדי להבין ועל ידי זה בסופו של דבר האדם מקבל את השכל של האחדות, וחווה אחדות אמיתית. ושיהיה לכולם המשך יום של שאלת שאלות שמתהפכות ...

... האחדות של המציאות, באמצעות השכל ומה שמעבר לשכל ובו יתבאר, כיצד ניתן לסמוך על הבירור השכלי שהכל אחד? כי יותר מפעם אחת ביארתי, כי מי שיפעיל את שכלו באמת, יראה, כי היש והאין הם אחד ממש. והשאלה הנשאלת היא, ... בטוח באופן מוחלט שהכל אחד ממש? הרי אי אפשר להיות בטוח בשום דבר באופן מוחלט, כל זמן שנכונות הדבר, נובעת מהשכל. כי השכל טועה ומטעה וכולי. אז כיצד ניתן לסמוך עליו, לגבי האחדות של המציאות? והתשובה היא, שבאמת לא ניתן לסמוך על השכל. ויש שלושה מצבים. והראשון הוא, כאשר האדם לא משתמש בשכל שלו בשלמות. שאז האדם חווה את ההפרדה, שבין היש לבין האין. ... שהוא תמיד מחובר לשלמות, שבה הכל אחד ממש. ומי שמברר את האמת, אז בשלב הראשון הוא מברר מהי האמת, באמצעות השכל שלו, ואז הוא רואה שהכל אחד. כי כל ההגדרות הן אפשריות, ורק המצוי הראשון הוא מחויב, והוא חסר כל צורה. ואז כאשר האדם נמצא בנקודה הגבוה ביותר של השכל, אז האדם שואף לדעת ולהשיג את המוחלט באמת, בלי להיות תלוי בשכל. ואז האדם עוזב את השכל, דהיינו, מפסיק לגמרי להשתמש בשכל שלו. ולא שהוא משתמש בו באופן חלקי, אלא שהאדם מפסיק לגמרי להשתמש בשכל שלו. דהיינו, מנסה להסתכל על המציאות, מנקודת מבט שהיא הפוכה ומנוגדת למהות השכל. מנקודת מבט, שבה האין והיש הם אינם נפרדים. כי כל מהות השכל , היא ההפרדה שבין היש לבין האין. ולהסתכל על המציאות בלי שכל, פירושו להתבונן בעצמך ועל עצמך ועל המציאות, מנקודת מבט, ... הוא ושכלו וישותו נעלמים לגמרי, ואין לו שום ספק כלל. ואחכ כאשר האדם חוזר לשכל שלו, אחכ הוא מבין, שגם השכל וגם מה שמחוץ לשכל, שניהם מעידים על כך שהכל אחד. ובכל פעם ופעם שהאדם מתבונן על המציאות, בין אם זה בשכל או בלי שכל, ובתנאי שזה באופן מוחלט עם השכל או באופן מוחלט בלי השכל, בשניהם האדם חווה את המוחלט, שהכל אחד ממש. ונוסיף, כי כל אי שימוש בשכל באופן חלקי, שורשו בכך, שכאשר הכל אחד ממש, ...