... הגניבה. ועל האדם לדעת,
שהשכל שלו הוא אותו הגנב הנאמן. כי
השכל של האדם גונב לו את האושר שלו, על ידי זה שהוא יוצר אצלו הפרדה בין היש לבין האין, שהיא מהות חוויית הנפרדות, שאחראית לכך ... כדי למצוא את האושר שלו.
והשכל של האדם, עוזר לו בחיפושים אחרי האושר שלו.
והשכל של האדם מלמד את האדם, כל מיני שיטות ורעיונות של שקר, איך להיות מאושר. וכל שאלה שהאדם רוצה לשאול אותה,
השכל מעודד את האדם לברר את האמת ולשאול את השאלה שלו. ובכך
השכל של האדם, יוצר מצג שווא, של אמינות ושל רצינות בבירור האמת. אבל, יש שאלה אחת ויחידה, שאותה
השכל מסתיר מהאדם, והיא, האם בכלל
השכל עצמו הוא נכון, או לא? כי שכלו של האדם הוא פגום. וההוכחה לכך היא, שבעיני האדם המציאות נראית כמשוגעת. ומי שבעיניו ... והטעות של האדם, היא בכך
שהשכל שלו עושה הפרדה בין היש לבין האין. והטעות הזאת של ההפרדה שבין היש לבין האין, היא בעצם שורש הסבל של האדם. כי ההפרדה ... שהוא טועה, הוא מחפש באמצעות
השכל הטועה שלו, דרכים ועצות איך להיות מאושר, ולמצוא את האושר האבוד שלו. והאדם לא רואה ולא מבין, שבעצם
השכל, שעוזר לו לחפש את האושר, הוא בעצם זה שמרחיק אותו מהאושר. ובכל פעם שהאדם משתמש בשכל שלו, שחווה את הנפרדות של היש ... האחדות והשלמות של המציאות.
והשכל של האדם מוכן ומעודד את האדם לבדוק הרבה דברים, מלבד דבר אחד שאותו
השכל של האדם אוסר עליו לבדוק, והוא את מהות
השכל עצמו. כי
השכל עצמו מניח כל מיני הנחות, שהאדם לא בירר אותן באמת מעולם. כגון לדוגמה, האם באמת היש ישנו והאין איננו? והאם באמת האין ... באמת? ולמה הוא קיים? וכולי.
והשכל הוא ככ מניפולטור, עד, שהוא לפעמים גורם לאדם לחשוב, כאילו הוא באמת בודק האם
השכל עצמו נכון, וכאילו הוא באמת בודק, האם הוא באמת קיים. אבל, האחראי על הבדיקה, הוא המניפולטור, שהוא
השכל. שהאדם בודק עם
השכל שלו, האם
השכל עצמו צודק, שאז הבדיקה יוצאת כמובן, שקרית. וכיוב מנהיגי שקר אחרים, שהם כאילו מעודדים את האדם לשאול שאלות, וכאילו יש ... ועל האדם לחקור את עומק ושורש
השכל, ולשאול ולברר את האמת, האם באמת היש ישנו והאין איננו?! ועל ידי זה, האדם מגלה את האמת שהכל אחד, וחי חיים טובים באמת. ...