... שמצד האמת הוא עדיין לא מבין שום דבר ואפילו לא דבר אחד בשלמות. והעניין הוא, כי להבנת המציאות יש סוף. ויש סוף לתפישה
השכלית של האדם. וכל זמן שהאדם עדיין לא הגיע לקצה גבול יכולת התפישה
השכלית והרגשית שלו, הרי שמצד האמת האדם עדיין לא יכול להיות בטוח בשום דבר בעולם. כי שמא ואולי פתאום יגלה האדם איזה דבר שיהפוך את כל הקערה על פיה. והדבר דומה ... בטוח בשום דבר. וכאשר האדם מגיע להבנת שורש המציאות, אז באמת כל התפישה של האדם את המציאות משתנה לגמרי. ואפילו התפישה
השכלית של האדם משתנה. והאדם פתאום מתחיל להתייחס אחרת, אפילו לחוקי הלוגיקה שנראים לאדם כברורים מאליהם. כי בשורש המציאות יש תפישה אחרת.
והשכל של האדם הוא רק חלק משכל אחר גדול עוד יותר. וכל מה שהאדם מבין ויודע, הוא משיג זאת באמצעות
השכל המוגבל של האדם.
והשכל המוגבל של האדם, הוא מוגבל להבין את המציאות, לפי המגבלות
השכליות של האדם. וכאשר האדם מעמיק את שכלו, וכאשר האדם מגיע לקצה וגבול
השכל שלו, אז הוא מתחבר לשכל החדש, וממילא כל תפישת האדם את המציאות משתנה. ויש שני סוגים של התחדשות שכלית. כי גם אחרי שהאדם מבין את כל המציאות בשלמות, גם אז האדם מתחדש כל הזמן מבחינה שכלית. ואדרבה, עיקר התענוג בחיים הוא כאשר האדם מגלה תובנות חדשות על המציאות. וכל זמן
שהשכל של האדם מוגבל, אז גם יכולת ההבנה שלו את המציאות מוגבלת. ואחרי שהאדם מקבל שכל חדש, על ידי זה יכולת התפישה של האדם הופכת להיות אין סופית וללא גבולות, ... חדשות, לשם כך צריך האדם לשנות את כל תפישת המציאות שלו בכל פעם לדבר חדש. אבל האדם מוגבל ולא יכול להתחדש כל הזמן, כי
השכל מוגבל. ולכן אותם חכמים נכנסים לדיכאון, כי הכל כבר משעמם אותם וכולי. אבל מי שהוא חכם אמיתי, הוא מתעקש ופורץ את המחסום של
השכל שלו, ומתחבר לשכל הגדול יותר
שהשכל האנושי הוא רק חלק קטן ממנו. וכאשר האדם מקבל שכל חדש, על ידי זה הוא מכיל בתוכו את ההפכים. כי
השכל האנושי מוגבל בלחשוב על דבר והיפוכו בשלמות בבת אחת. כי האדם לא יכול ברגע אחד לחשוב לדוגמה על דבר שהוא גם ישנו בשלמות וגם איננו בשלמות, בבת אחת. ובשכל הגדול יותר, שם הכל אחד. כי בשורש המציאות היש והאין הם ישות אחת וכולי. ומי שיש לו את
השכל הגדול, הוא יכול להכיל בתוכו את ההפכים. והכלת ההפכים הזאת באה לידי ביטוי בצורות שונות. ואחד מההיבטים של הכלת ההפכים הזאת, באה לידי ביטוי בהתחדשות
השכלית של האדם. כי כאשר האדם מקבל את
השכל הגדול, אז מצד אחד הוא מבין את הכל בשלמות ואי אפשר לחדש לו שום דבר. ומצד שני האדם הזה כל הזמן מתחדשים לו דברים חדשים. והעניין הוא, שאם עדיין אפשר לחדש ... באופן חלקי. שזה המצב שבו נמצאים החכמים הרגילים שעדיין לא הבינו את כל המציאות בשלמות ועדיין לא מימשו את כל הפוטנציאל
השכלי שלהם. ויש גם כוס מים מלאה בשלמות, שהיא
השכל של החכם האמיתי שהוא כבר הביא לידי ביטוי את כל
השכל שלו בשלמות. אלא שגם אחרי שכוס המים מלאה בשלמות, עדיין יש כוס מים אחרת גדולה יותר שגם היא מלאה בשלמות. והשלמות שלה היא גם מצד אחד זהה לשלמות של הכוס ... האמיתי חווה כל הזמן התחדשות שכלית, אבל זו התחדשות שרק מעמיקה את השלמות שכבר קיימת, אך לא מחדשת שום דבר מצד המהות של
השכל. ומי שרוצה לחוות חוויות חדשות כל הזמן ולטעום את טעם החיים וליהנות מהחיים באמת, עליו להוציא ולהביא לידי ביטוי את כל הפוטנציאל האישי של עצמו. בין אם זה ...