מבוא - סוף המסע בהתחלת המסע - השכל הסופי של הספר וכאן יתבאר, כיצד הספר הזה יעשה אותך למאושר באמת? ומה השכל הסופי של הספר הזה? ומי שהוא חכם ומבין שחוסר השלמות של האדם, נובע מכך שהאדם מצד מהותו הוא אינו ... מבחינה אובייקטיבית. וכיצד ניתן להביא את האדם אל חוויית השלמות הזו? תשובה: על ידי הבנה שכלית. כי למרות שההבנה השכלית היא חסרת כל משמעות כנל, כי העיקר הוא החוויה הרגשית, הרי שהדרך היחידה להשיג את החוויה הרגשית של השלמות, היא על ידי הבנת המציאות בשלמות. כי האדם הוא גם שכל. והאדם לא יכול לברוח מהשכל שלו, גם אם הוא ממש ירצה. והחוויה של האדם את המציאות, תלויה בשכל של האדם. כי החוויה, היא תוצאה ... וכל ההפכים הם אחד ממש ברגע ובמקום הזה ממש. והאדם לא מסוגל להכיל בתוכו את התפישה הזאת. כי כל השכל האנושי מבוסס על כך שהיש והאין הם נפרדים זה מזה. ומצד האמת האובייקטיבית, היש והאין הם אחד ממש. אלא ... השלמות האין סופית, מאחר שהוא ישות סופית. אבל, הספר הזה מביא לאדם שכל כזה, שאיתו יוכל האדם להכיל בתוך השכל האנושי שלו, את ההבנה שבאמת הכל אחד, ושהיש והאין הם אחד, ושהסוף והאין סוף הם ישות אחת ממש (לא ... עד אין סוף (כי יש גבוה מעל גבוה ואין סוף מעל אין סוף). ועל ידי זה שהאדם יבין את השכל הזה, על ידי זה ממילא האדם גם יחווה את התחושה הזאת של השלמות, שנובעת מתוך ההבנה השכלית שהכל אחד ממש. ואחרי שהאדם מבין את השכל הסופי של הספר, עכשיו מתחילים עבורו החיים הטובים באמת. דהיינו, עכשיו האדם מתחיל לגלות שכלים חדשים, ומתחיל להבין את ...

מבוא - הספר שלי, הוא כולו הקדמות וכאן יתבאר, כי כל השכל וכל הרעיונות שיש בספר הזה, הם כולם הקדמות ומבואות בלבד, אל הרעיון הסופי, שהוא עצמו, בכלל לא כתוב בספר. ... ועל האדם לשחרר את עצמו אפילו מהגדרת האני שלו כישות נפרדת מהמציאות. והשחרור הזה צריך להיות בשלמות, גם ברמה השכלית וגם ברמה הרגשית. כי כדי שהאדם יחווה שחרור מוחלט באמת, מהאני שלו ומהישות שלו ברמה הרגשית, לשם כך על האדם להגיע לשחרור מוחלט ברמה השכלית. ושחרור מוחלט ברמה השכלית, פירושו שהאדם תופס במחשבתו את הבלתי נתפס. שהאדם מצליח להכיל ולהגדיר בתוך מחשבתו, את הדבר שאין אפשרות להכיל ולהגדיר ... עצמות ומהות המציאות, שהיא בעצם תפישת האדם את האני האמיתי שלו, הדרך לעשות זאת, היא על ידי הקדמות, שאותן השכל של האדם כן יכול לתפוש. כי ההקדמות, הן מבואות ודרכים של שכלים שונים, שמובילים את השכל של האדם להתבונן, אל מה שיש מעבר ומעל ומתחת לתפישת השכל הרגילה שלו. כי השכל יכול לתפוש את כל המציאות כולה ללא כל הגבלה. אלא שבמשך היום, האדם משתמש בשכל נמוך (לא משתמש בשלמות ... הזה, ושעל ידי זה האדם יצליח לאחר מכן להשיג באופן עצמאי את השגת האין סוף עצמו, שהיא נמצאת מעל השכל ובתוך עומק פנימיות השכל ובשורש השכל, של הספר הזה ושל המציאות כולה. והספר הזה הוא רק מעין חבלים, שאיתם יכול האדם לטפס אל מחוץ למקום ... זה שהוא נאחז חזק בחבלים שזורקים אליו מחוץ למקום אל תוך המקום. כי הספר הזה כולו, הוא חבלים שנמשכים מהשכל של אלוהים האמיתי, שנמצא מחוץ לכל מקום ולכל זמן. כי אלוהים האמיתי, נמצא מחוץ לכל הגדרה שהיא. והטועים, כאשר הם מלמדים את האדם איזה שכל, בעיניהם השכל שלהם הוא המכוון. וגם אם הם מלמדים את האדם הקדמות אל השכל שלהם, הרי שעדיין השכל שלהם הוא המכוון. דהיינו, תכלית הלימוד שהם מלמדים את האדם, היא כדי שהוא יגיע להשתוות, עם השכל ועם הדיבורים שלהם. וכל מי שמלמד משהו, וחושב שהתכלית היא שהאדם יבין את דבריו, הוא טועה וחסר הבנה שלמה. ... היא שהאדם יבין את מה שיש מחוץ לכל ההגדרות. ומי שיודע כמה יש לו, אין לו הרבה. ומי שחושב שהשכל שלו, הוא תכלית הכל, הרי שהשכל שלו הוא סופי, וממילא הוא לא תכלית הכל והוא לא השלמות. והשכל של הספר הזה, הוא לא התכלית ולא הקצה האחרון של ההבנה האנושית. כי כל דבר שהוא מוגדר ושניתן לחשוב ... והוא לא הקצה האחרון של המציאות, והוא לא הקצה האחרון של ההבנה האנושית, שהאדם יכול להגיע אליה. וכפי שאמרנו, השכל שיש בספר הזה, נכתב כלבושים שונים, של השכל שנמצא מחוץ לכל הגדרת מקום או זמן. והשכל שיש בספר הזה, הוא חבלים חזקים, שמי שיאחז בהם ויטפס איתם, על ידי זה יוכל לצאת אל מחוץ לחוויית המקום והזמן (וגם מחוץ לחוויית האני, שגם היא חוויית מקום וזמן). ומצד האמת, כל השכל שיש בעולם, הוא כולו לבושים של השכל שיש מחוץ למקום ולזמן. כי כל הזמן והמקום וכל מה שיש בהם, הם לבושים של מה שיש מחוץ למקום ולזמן. אלא, שבספר הזה התגלות השכל הזה של מחוץ למקום ולזמן, היא מפורשת יותר וגלויה יותר. ולכן, הספר הזה הוא כולו הקדמות בלבד. דהיינו, שהתכלית, היא לא השכל של הספר עצמו, אלא שעל ידי זה שהאדם לומד את השכל של הספר, על ידי זה האדם מקבל הקדמות חדשות שמגביהות אותו ומאפשרות לו להסתכל על מה שיש מחוץ למקום ...

... מתחיל להתבונן על דברי הספר ומתחיל להבין אותם ולהסכים איתם. והנה, מחמת שהתכלית של הלימוד בספר, היא לא השגת השכל של הספר עצמו, אלא השגת השכל שיש מעל ובתוך פנימיות השכל של הספר, דהיינו, את השכל שנמצא מחוץ לשכל שבספר, ושהוא רק מחייה ומהווה את השכל של הספר, לכן כל זמן שהאדם עדיין לא השיג את השכל שמחייה את השכל של הספר, שהוא השכל שמחייה את כל הדברים שבעולם, דהיינו, השגת האחדות בשלמות, הרי שהאדם עדיין נמצא בהיכלי התמורות (תמורות מלשון המרה והחלפה, ... שום שינוי. אלא שהוא גם אחדות ממש. וממילא זה אומר שגם מצד האחדות האמיתית שייך לדבר וכולי. אלא, שמצד השכל של האדם, שלא מבין שהנפרדות והאחדות הם אחד, מצד השכל הזה, כל דיבור שיש בעולם, הוא של נפרדות. וממילא הוא נחשב לשקר ביחס לשכל של האחדות שבו הכל אחד. ... זה שהאדם יבין שהנפרדות היא אחדות ממש, ושאין שום הפרדה בין נפרדות לבין אחדות כלל. וכאשר האדם לומד את השכל של החכם האמיתי, אז מי שהוא טועה כנל, הוא לא מבין ולא מסכים עם דברי החכם (ומצד האמת זה ... אל התכלית הטובה, שבה האדם לא יאחז במחשבתו רעיון מוגדר כלשהו, אלא שהאדם יצליח לאחוז במחשבתו את הבלתי מוגדר. והשכל של החכם שאותו החכם מדבר עם האדם, הוא שכל מוגדר, שהוא לא התכלית ולא השלמות של השכל, אלא רק הקדמות אליהם בלבד. ולכן, גם כאשר האדם חושב שהוא מבין ומסכים עם דברי החכם, הרי שעדיין מצד ... שהוא חכם אמיתי שיודע את השורש של הכל, הוא יודע שכל ההגדרות וכל הרעיונות השונים, הם כולם לבושים של השכל שיש מחוץ למקום ולזמן. וכאשר האדם מבין את הדבר הזה, הוא גם יכול להסביר את השכל ואת ההיגיון שיש בכל דבר בעולם. כי מצד האמת, כל השכלים שבעולם, כולם שווים, והכל נכון באותה המידה ממש, מצד האחדות של המציאות. וכל השכל שהחכם מגלה, הוא יכול לגלות גם את השכל המנוגד וההפכי שלו. כי מצד האמת, כל השכלים בעולם, אם הולכים איתם עד לקצה האחרון שלהם, כולם מובילים לאותה הנקודה ממש, שהיא מחוץ לכל ההגדרות. וכאשר האדם לומד את השכל של החכם האמיתי, הוא בעצם לומד את סם החיים שמלובש בתוך סם המוות. כי כל הצמצומים שיש בעולם, הם ... שהוא הסוף שהורג את החיות של הדבר. כי החיות של כל הדברים, נמצאת לפני כל ההגדרות והצמצומים. וכפי שאמרנו, השכל של הכל, הוא סם החיים האמיתי. שכאשר האדם משיג אותו, אז הוא מתחיל לחיות את החיים הטובים באמת. ועד ... שהיא כולה גם סם המוות. והרעיון הוא, שעל האדם לחזור ולהבין, שתכלית הספר, היא לא שהאדם יבין ויסכים עם השכל של הספר, כי זהו סם המוות ממש, שהאדם עדיין נאחז בהגדרות ולא משיג את השכל שיש מעבר להגדרות. וכל זמן שהאדם לא משיג את השכל, שמהווה את השכל של הספר ושנמצא לגמרי מחוץ לשכל של הספר, הרי שהאדם, עדיין לא באמת מבין את כוונת המחבר של הספר ... גם לא את כוונת המחבר, של הספר שנקרא המציאות. כי גם המציאות שלנו היא ספר, שאותו כתב אלוהים, שהוא השכל שנמצא מחוץ להכל וכולי. ובפשיטות: כל זמן שהאדם נאחז ברעיון כלשהו, גם ברעיון של: אמת / שלמות / אחדות ... ממש, רק היא הפטור של האדם מעונש, והיא השכר האמיתי שהאדם יכול לקבל. ואיך ישיג האדם את שורש כוונת השכל של הספר? על ידי זה שהאדם לא יאמין לשום דבר שכתוב בספר, אלא יחקור ויבדוק בכוחות עצמו, את כל ...

... הזה הוא כולו משל ונמשל. כי מי שעוד לא זכה לשכל של השלמות, הוא נאחז בקליפות החיצוניות של המציאות. והשכל שאותו חושב האדם, הוא כולו קליפות חיצוניות, של השכל שיש מעל המחשבה, שהוא השכל שנמצא מחוץ לכל הגדרה. וכל זמן שהאדם עוד לא זכה לגלות את השכל שמחייה את כל השכלים שיש בעולם, הרי שכאשר אדם כזה מדבר (חושב / רוצה / עושה), כל דבריו הם צמצום אחד גדול. כי מי שמדבר בטרם שהוא מבין את שורש השכל של האחדות, הרי שאו שהוא באמת אוחז במחשבתו במה שהוא מדבר, או שהוא אוחז במחשבתו בנמשל כלשהו, של מה ... צמצומים. ומי שהוא חכם אמיתי, כל דבריו הם תמיד משל ונמשל עד אין סוף. כי החכם האמיתי מחובר לשורש השכל של המציאות, שהוא עמוק עד אין סוף. כי הוא גם סופי מצד אחד, והסוף של השכל, הוא האין סוף עצמו. אבל יש גם השגה גדולה יותר בתוך האין סוף עצמו, שהיא אין סוף מעל אין ... של היש והאין לישות אחת ממש. ובכל אירוע שקורה לאדם בחיים, ובכל דבר שקורה בעולם, יש בו שכל מסוים. והשכל הזה והחוקיות הזאת שלפיה מתנהל האירוע שקורה לאדם, הוא חלק מהחוקיות שלפיה מתנהלים כל האירועים שיש בעולם. וזה בעצם ... החכם האמיתי מדבר על נושא מסוים, הוא לעולם לא מדבר על הדבר עצמו, אלא הוא תמיד כן מדבר, על השכל שמלובש בדבר עצמו. כי הטועים, הם נאחזים בלבושים החיצוניים, אבל החכם גם הוא מדבר את הלבושים החיצוניים, אבל כל הדיבורים שלו, הם רק כלים, לאפשר לשומע לאחוז בשכלו, את השכל שמלובש שם. והחכם האמיתי, תמיד מלביש את אותו השכל האחד ממש, בלבושים שונים. כי שורש השכל הוא אחד. ושורש השכל הוא, שהכל אחד. והשכל הזה שהוא האחדות של המציאות, הוא נסתר מעיני השכל של האדם. והחכם לוקח שכלים שאותם האדם מבין, והחכם מלביש לאדם בתוך שפת הדיבור שלו ובתוך עולם המושגים שלו, הקדמות שונות ושכל חדש ודרכי התבוננות חדשים, שבאמצעותם האדם ישיג את השכל של האחדות באמת. כי יש סדר מופלא בין כל הרעיונות השונים שיש בעולם. וכל רעיון בעולם, הוא בא לידי ... בתוך כל שאר הרעיונות שיש בעולם. וכל שכל שמולבש בתוך רעיון אחד, הוא בעצם רלוונטי, גם לגבי כל שאר השכלים שיש בעולם. ולצורך ההמחשה נאמר, כי לדוגמה בכל מקום בספר שמדובר על הסיבה הראשונה של כל הסיבות, הרי שבעצם ... הראשון, הפעולה הראשונה, הפוטנציאל הראשון וכיוב. כי בעולם שלנו יש אין סוף שכל באין סוף לבושים. ומי שמבין את השכל של כל הלבושים של המציאות, הוא חי טוב באמת. והחכם עוזר לאדם להבין את השכל של המציאות. אך מחמת שכמות הלבושים היא אין סופית, וממילא לא ניתן לבאר את כל הלבושים של המציאות, לכן ...

... את המושג עצמו. כי אצל בני אדם, לא ניתן לתפוש, את זה שאין הבדל בין דבר להיפוכו. אך כאשר השכל של האדם גדל, אז יש לו שכל חדש, שבו הוא לא מסוגל לתפוש, שיש הבדל בין דבר להיפוכו, כי הכל מתאחד בתוך השכל של האדם. ואז על ידי זה האדם מגיע אל האחדות האמיתית, וכל השאלות כולן נעלמות.

... הם אינם קיצוניים. כי האושר נמצא בקצה הסופי והאחרון של הכל. ולכן רוב בני האדם בעולם לא מאושרים, כי השכל שלהם הוא לא קיצוני. ואין הכוונה לומר שעל האדם לפעול בצורה קיצונית כלשהי, אלא הכוונה היא שעל האדם להיות אמיתי עם עצמו בצורה קיצונית, בשיא הקיצוניות והשלמות שיש בעולם. ועל השכל של האדם להיצמד אל האמת בצורה הקיצונית ביותר האפשרית עלי אדמות וגם שלא עלי אדמות, דהיינו, באופן מוחלט. והשלמות של המציאות, נמצאת בקצה של השכל וכולי. וכאשר האדם שומע רעיון כלשהו, עליו לחקור ולגלות את שורש השכל של הרעיון שאותו הוא שמע. ולא להיות טועה שהולך אחרי הלבוש החיצוני, אלא לחקור ולגלות מהו שורש השכל של הדבר. ואחרי שהאדם מבין את שורש השכל של הדבר, עכשיו על האדם לגלות את שורש השכל של שורש השכל וכולי, עד שהאדם מקצין את הרעיון ומגיע לשורש, שממנו הרעיון מקבל את החיות שלו. ואחרי שהאדם מגיע לנקודת קיצון ... המחשבה של הצופה בה. וכל הספר הזה וכל המציאות הזאת, היא רק הקדמות אל שכל אחר גדול יותר, שהוא השכל שמחייה את הכל, הלא הוא השכל של אלוהים האמיתי, שהוא השכל של האחדות. ושאליו האדם מגיע רק על ידי זה שהוא לא נאחז בשום דבר, אלא מאמת את הדברים באופן ...

... שלהם. ועל ידי צפייה של האדם בתכנים כאלו, על ידי זה האדם מקבל שכל חדש, ומעורר אצל עצמו, את השכל של האחדות. והעניין הוא, כי התודעה של האדם חיה בעולם של חוקים קשוחים מאוד, חוקים שלא משתנים לעולם, הלא ... חסר כל צורה. ומצד האחדות של המציאות ששם הכל אחד, שום דבר לא יותר הגיוני מאשר דבר אחר. ורק השכל של האדם, רגיל לתפוש את המציאות בצורה כלשהי, מחמת הזיכרון שיש לאדם בתוך חוויית הזמן. אך מצד האמת, מי ...

... לרעיון אחד. והכוונה היא, כי הספר כולו הוא ביטויים שונים, של שכל אחד ויחיד ממש. ומי שלא מבין את השכל האחד, שכל הספר הזה הוא ביטויים שונים שלו, הוא לא באמת מבין את הספר הזה, אלא הוא יכול רק לנסות להבין, את השכל האחד שעומד מאחורי הספר הזה. וכל זמן שיש אצל האדם אפילו שכל אחד שמופיע בספר הזה, שהוא לא ברור ... הם גם אמת וגם שקר. ואת הכל אפשר להוכיח באופן מוחלט ממש. כי מצד האחדות של המציאות, שהיא שורש השכל של הספר הזה, מנקודת המבט הזאת כל הספר הזה וכל הרעיונות שיש בעולם, הם אמת מוחלטת ממש וגם שקר ... תוצאה, היא גם הסיבה של הכוח שמסובב אותה. ובפועל זה אומר, כי ניתן מכל הקדמה בספר, להגיע לכל שאר השכל שיש בספר, ולכל שאר השכל שיש בעולם. ומי שמבין את הספר באמת מצד שורש השכל שלו, הוא יכול להתחיל ללמוד ולהבין את הספר מכל מקום בספר (באנלוגיה ל: יכול להפיק הנאה מהמציאות מכל דבר ... שכל, להמשיך ממנה לכל נקודת שכל, ולסיים בכל נקודת שכל שהוא רוצה. כי יש מפת דרכים, שבה כל דרכי השכל מחוברות. וכאשר האדם חוזר מהביקור שלו אצל המלך, דהיינו, השלמות של המציאות, אז נשארת אצלו מפת הדרכים, שבה הוא ...

... אין לו פחד מפני קהל. כי ילד קטן, לא אכפת לו בכלל מה חושבים עליו וכולי. וכאשר האדם גדל, והשכל שלו מחליף את הטעות של עצמו, מהטעות של הילד, לטעות של המבוגר, אז האדם מתחיל לפחד מהקהל. והאדם מפחד, ...

... וחיים טובים, הוא הרבה יותר גשמי, ולכן היה קשה הרבה יותר לכתוב אותו. כי עיקר הקושי, הוא בהלבשה של השכל הגדול בשכל הקטן. כי החכם האמיתי לוקח את המידע בשורשו, ומצמצם אותו ומלביש אותו לשכל מאוד קטן, ואעפכ הוא מנסה לשמור על הצורה המקורית של השכל המקורי. וזה דבר שהוא קשה מאוד. כי בספר הזה לדוגמה, יש בו שכל שנראה גבוה, אבל הלבושים שלו הם ... היום יום, נושאים של העולם הזה ממש, נושאים שהם רחוקים הרבה יותר מהאחדות של המציאות. והקושי הוא, להעביר את השכל הגדול, באמצעות השכל הקטן, דהיינו, באמצעות לבושים וצמצומים שונים. ומי שיש שכל בקודקודו, הוא רואה ומבין את גדולת הספר הצלחה אהבה וחיים ... שהוא נראה להם פשוט מידי, בלבוש גשמי מידי, וכאילו בלי הרבה עומק פנימי. והאנשים האלו שלא רואים את עומק השכל, שיש בספר הצלחה אהבה וחיים טובים, הם גם לא רואים את עומק השכל שיש במציאות. כי עיקר היופי של המציאות שלנו, הוא דווקא במקום שבו השכל הגדול ביותר, מלובש בתוך הצמצום הגדול ביותר ובתוך ההסתרה הגדולה ביותר. וזה היופי של העולם, שהאחדות מלובשת בתוך הנפרדות. וככל שהשכל של הנפרדות, נראה טיפשי יותר, כך יש בו שכל גדול יותר. והעולם שלנו, הוא יצירת אומנות של ממש, כמו ... מצומצם אחד, בשכל מצומצם אחר. אבל הספר להיות אלוהים לדוגמה, הוא מלביש שכל גדול שנמצא מעל לשכל האנושי, בתוך השכל האנושי. אבל הלבושים, הם בלי הרבה קליפות. שזה הרבה יותר קל לעשות. לעומת הספר הצלחה אהבה וחיים טובים, שבו השכל הגדול, מלובש בתוך עמקי ומעמקי הקליפות וההסתרה. וגדולתו של החכם האמיתי, נמדדת בעד כמה הוא מסוגל לפשט את השכל הגדול ביותר שלו, עבור האנשים הקטנים ביותר. כי יש כאלו שהם חכמים בעיניהם, והם אומרים דברים שנראים כחכמים גם ... הגיהנום השטני וכולי (כפי שכבר ביארתי במקומות אחרים). והגדולה האמיתית של החכם האמיתי, נמדדת דווקא ביכולת שלו להלביש את השכל הגדול ביותר בעולם, בתוך השכל הקטן ביותר בעולם. כגון סיפורי מעשיות ושיחות העולם וכיוב. ולכן שיחת חולין של חכם אמיתי, היא יקרה וחשובה יותר, מדבר חוכמה של מי שהוא לא חכם אמיתי. כי השכל שמלובש בשיחת החולין של החכם האמיתי, הוא גדול מהשכל שיש בדברי החוכמה, של זה שאינו חכם אמיתי. ונוסיף, כי היכולת של החכם האמיתי להלביש את השכל הגדול, בתוך הלבושים של העולם הזה, היא נובעת, מכך שהחכם האמיתי יודע לקרוא ולהפשיט את המציאות מהלבושים הגשמיים שלה. וכאשר האדם זוכה לראות את פנימיות השכל של המציאות, שמלובש בכל דבר ודבר בעולם, על ידי זה הוא גם יודע להלביש את השכל של המציאות בלבושים שונים. ולכן הספר הצלחה אהבה וחיים טובים הוא ספר עמוק ביותר, משום שיש שם שכל גדול, ...