... דבר ובו זמנית לחשוב את היפוכו?. אליעד טוען שהאפשרות הזו קיימת בהחלט ברמה המהותית, אך מוגבלת רק על ידי השכל היחסי של האדם. מהי אמת יחסית ואיך היא קשורה לאמת מוחלטת? אליעד ממשיך להסביר את המושגים אמת יחסית ואמת ... האדם, לא ייתכן ששני עצמים יהיו באותו מקום ובו זמנית יהיו בעלי מאפיינים הפוכים, כמו כבד וקל. הוא מסביר שהשכל היחסי מוגבל ולא יכול להבין מצבים שבהם שני הפכים מתאחדים. איך מתמודדים עם שאלות מהותיות וחשובות בחיים? אליעד ממשיך ...

... שאין לה שום תשובה, מכיוון שזו השאלה שמובילה לאי - ידיעה מוחלטת. הוא נותן כדוגמה את השאלה מי אמר שהשכל שלי צודק? - שאלה שאין לה תשובה, כי כל תשובה חייבת להתבסס על השכל עצמו, ואילו השאלה עצמה מטילה ספק בעצם תקפותו של השכל. לכן, זו שאלה שברגע ששואלים אותה לעומק, אי אפשר להגיע לתשובה סופית, והאדם מגיע למצב של חוסר ידיעה מוחלט, ... אין עליה שום תשובה, אז הוא לא ידע שום דבר. השאלה היחידה שאין לה שום תשובה היא, מי אמר שהשכל צודק? כאילו להסתכל על השכל מבחוץ. אם תצליח לשאול אותה ולחוות אותה באמת, אז ממש נתקעת ואין לך תשובה. אם אתה מסוגל להיות במקום ...

... ופוביה, היא פחד, שנחשב לפחד לא הגיוני. שהאדם מבין בשכל שלו שאין לו מה לפחד, ואעפכ הוא מפחד, למרות שהשכל של האדם מבין, שהוא לא אמור לפחד. וכפי שכבר ביארתי, יש כאלו שנדמה להם, שפוביות, הן פחדים שאינם הגיוניים ... לא אומר שהוא לא מפחיד. ובכל פחד וחרדה, יש היגיון כלשהו. וגם אם הפסיכיאטר / פסיכולוג לא מבין את השכל ואת ההיגיון שיש בפוביה ובפחד, הרי שמצד האמת, מאחורי כל שיגעון יש שכל אמיתי כלשהו, ומאחורי כל פוביה ספציפית, ...

... להיות מוטרד מכל הדברים שמטרידים את האדם הבוגר. כי כאשר האדם הוא עדיין תינוק קטן, עדיין אין לו את השכל ואת ההבנה של האדם הבוגר, לדעת שהוא צריך לדאוג לעצמו, ולהיות מוטרד מכל מיני בעיות כאלו ואחרות. והתינוק ישן ...

... הזו הופכת להיות חלק ממנו, כמו אינסטינקט או דפוס אוטומטי לחלוטין. זה מצב בו אפילו אם ייקחו לאדם את השכל, הוא עדיין יפעל באופן טבעי לפי ההבנה הזו. מדובר בהבנה שהיא טבעית ואינה מצריכה מאמץ כלל. מה באמת אומר ... כל ידע מוקדם, עד כדי כך שכל התפיסות והאמונות ייעלמו לחלוטין. הדבר דומה לפריצת כל הגבולות של ההיגיון עד שהשכל עצמו הופך להיות לא רלוונטי. רק במצב כזה אפשר להגיע להבנה שלמה שבה לא תישאר שום שאלה ושום ספק. ... למה קשה להבין את אליעד כהן? האם עדיף להבין מעט או הרבה? מהי אהבה ללא תנאים? איך לפרק את השכל?

... הוא יהיה הכי רע בעולם. ואפשר לאהוב משהו גם אם הוא יהיה הכי רע בעולם, רק כאשר האדם מתנתק מהשכל שלו, ולא שופט את הדבר עם השכל שלו. כי כאשר האדם שופט כל דבר שהוא עם השכל שלו, ממילא יש לו שיפוטיות טובה וגם שיפוטיות רעה. וכדי לאהוב משהו בלי שום תנאים בכלל, דהיינו, לא לשנוא ... בכלל, וגם בו זמנית כן להיות שיפוטי כלפי דברים אחרים. כי או שהאדם שיפוטי, או שהאדם לא שיפוטי. ואם השכל לא עובד, כדי לא להיות שיפוטי. אז באותו הרגע שהאדם לא משתמש בשכל שלו כלפי עצמו, באותו הרגע האדם ... גם לא לאהוב ולא לשנוא את עצמו, על ידי זה שהוא לא מגדיר שום דבר, ולא מאמין לשיפוטיות של השכל שלו. אלא, שאז זו כבר לא נקראת אהבה עצמית. כי כאשר אין שכל, אז כבר אין אהבה או שנאה. ...

... הכל, דהיינו, כל מה שידוע לאדם וכל מה שהאדם מבין, שמזה נובעים כל חייו של האדם, הכל נשען על השכל של האדם ועל התפישה האנושית של האדם. ומי שהוא טיפה פיקח, הוא מבין מיד. שמאחר שכל מה שהוא יודע, הכל תלוי בכך שהשכל שלו צודק. הרי שממילא זה אומר, שכל מה שהוא יודע, כולל הכל, כולל כל מה שנראה לאדם כאמת אובייקטיבית, ...

גם וגם, בו זמנית, מצא את ההבדלים, לדעת שום דבר, החושים, השכל האנושי, מחוץ לשכל האנושי, באופן מוחלט, יחסי או מוחלט, דבר והיפוכו האם אפשר להבין את המציאות בצורה מוחלטת ולמה ... כיסאות פיזיים נפרדים. השאלה היא: לפי מה אתה מחליט אם משהו קיים או לא קיים? לפי החושים או לפי השכל? החושים יכולים להראות לך דברים בצורה אחת, אך השכל יכול להחליט לפרש אותם אחרת. לדוגמה, אם אתה רואה שני עצמים באותו מקום ובאותו זמן, השכל שלך יחליט באופן אוטומטי שמדובר בעצם אחד בלבד, כי אחרת הדבר לא מסתדר מבחינה לוגית. אליעד מדגיש שהשכל תמיד יהיה זה שמחליט איך להתייחס למה שהחושים אומרים. האם השכל יכול לדעת משהו באופן מוחלט? נקודה נוספת שאליעד כהן מדגיש היא שהשכל האנושי לעולם לא יכול להיות בטוח בשום דבר באופן מוחלט, מכיוון שהמנגנון שלו עצמו הוא יחסי ומוגבל. כל מה שהשכל יכול לדעת, בסופו של דבר, הוא רק משהו באופן יחסי. אפילו אם נדמה לנו שאנחנו יודעים משהו בוודאות, כמו למשל שיש פה שולחן או שאין פה פיל, השכל יכול תמיד להעלות ספק לגבי זה. אולי החושים טועים, אולי כל מה שאנחנו חווים הוא אשליה? לכן אליעד מציע לנסות לבדוק את הדברים דרך משהו אחר, עמוק יותר מהשכל והחושים. הוא טוען שבמקום הכי עמוק של התודעה אין בכלל ידיעה של שום דבר - לא של קיומך, לא ... להסתפק בתשובות חלקיות. בסופו של התהליך, כאשר האדם מגיע להבנה אמיתית של המוחלט, התודעה שלו משתחררת לגמרי מההגבלות של השכל והחושים, ואז הוא יכול לראות את הדברים מנקודת מבט מוחלטת שבה אין סתירה בין דבר להיפוכו. האם הבנה מוחלטת ... של המציאות? מה ההבדל בין אמת יחסית לאמת מוחלטת? מהי חשיבה בו זמנית של דבר והיפוכו? כיצד להשתחרר מהגבלות השכל והחושים? האם אפשר לחוות שני הפכים בו זמנית?

... קדומה כלשהי. וכל מה שהאדם יודע באשר הוא, זה הכל אמונות והנחות יסוד. כי הנחת היסוד הגדולה ביותר, היא, שהשכל צודק / שהחושים צודקים וכולי. וזו כמובן אמת יחסית. אך מבחינה מוחלטת, השכל של האדם, והחושים של האדם, הם רק אמונה בלבד. כי אין שום הוכחה מוחלטת, לכך שהם נכונים. כך שמנקודת ...

... של שתי האפשרויות ההפוכות (אני 100% מפחד למות ואני 100% לא מפחד למות), בעצם כבר לא יודעים מה נכון. כשהשכל לא יכול להכריע בין ההפכים, נוצרת חוויה של חוסר ידיעה מוחלטת, שמפסיקה את הסבל ואת המלחמה הפנימית. למה מי ... מוחלטת? הדרך שאליעד מציג היא בדיקה מתמדת של ההפכים, עד שמגיעים להבנה שכל דבר והיפוכו נכונים באותה מידה. רק כשהשכל מגיע למבוי סתום ולא יכול יותר להכריע, מתרחשת חוויית האחדות המוחלטת והחופש האמיתי שבו אין שום הגדרה, והכל אפשרי ...