... לגבי כל שאר הישויות שיש בעולם. וגם האני וההעדר של האני, גם הם תופסים זמן ומקום, ובשורשם הם מתאחדים עם הכל. וכל הישויות כולן, מתאחדות לישות אחת ממש.
והשכל הזה בא לידי ביטוי בצמצומים שונים בעולם של הנפרדות. כי כאשר יש לאדם איזה ספק לגבי איזה דבר, ואיזה רצון לגבי איזה דבר, והאדם מבין שזה לא משנה ושאין ... יש אחדות של הפוטנציאל עם ההעדר שלו. וכאשר הכל אחד ממש ואין שום זמן ושום מקום כלל, אין שום מקום לנפרדות, אפילו לא ברמת הפוטנציאל. וזה כמובן דבר שהוא נגד
השכל . כי בשכל האנושי היש נפרד מהאין וההפכים נפרדים אחד מהשני. וכל ההפכים, הם לבושים של ההפרדה שבין האין לבין היש. ומאחר שהיש נפרד מהאין, ממילא לא יתכן ... של כל הנפרדות כולה ממש, ברגע הזה ובמקום הזה ממש. וזהו סוד הצמצום, שההוויה של היש, היא האין. וכל הצורות, מתהוות מהדבר שאין בו שום צורה כלל. וזהו נגד
השכל, הנפרדות שנובעת מתוך האחדות הפשוטה שאין בה שום פירוד כלל. וכאשר האדם מתבונן בדבר הזה, הוא מיד שואל את עצמו, איך זה יכול להיות שמאין יתהווה היש? אך ... היא התשובה. כי שורש כל השאלות, הוא החיבור של היש והאין לישות אחת. כי לכל השאלות יש שורש. ובשורש כל השאלות, היש והאין מתאחדים, שזהו דבר שנמנע מצד תפישת
השכל האנושי. ועל ידי זה שהאדם מתבונן על האמת, ורואה שבאמת היש והאין הם אחד. על ידי זה האדם מקבל שכל חדש, ומבין שזו בעצם, גם התשובה של כל השאלות. כי כאשר הכל אחד, אין שום שאלה כלל. ועל ידי השאלה, על ידי זה האדם מקבל שכל חדש, שהכל אחד, ואין שום שאלה כלל. ועכשיו ישאל השואל, ומי יאמר שהכל אחד? ואולי
השכל שלנו לא צודק כלל בכל מה שכתבנו לעיל? והתשובה לזה היא מאוד פשוטה. כי יש שני כוחות, והם
השכל והעדר
השכל. ובשכל האנושי ניתן להבין שהכל אחד כנל. אבל יש גם את הכוח של העדר
השכל, שבו לא ניתן להבין שום דבר כלל. כי בלי שכל, כיצד ניתן להגדיר ולהבין משהו?! וכאשר האדם מתחבר לקצה של
השכל שלו, אז הוא רואה את האחדות של המציאות, ושהכל אחד ממש, ואז גם התודעה של האדם נעלמת לגמרי, כי אין שום הפרדה כלל וכולי. אבל גם אם האדם יתחבר לצד של האין שכל של עצמו, גם אז הוא לא יוכל להיאחז בשום הגדרה כלל, וגם אז הוא יחווה את האחדות של המציאות.
והשכל של האדם בקצה שלו, הוא נמצא באחדות עם האין וההעדר שכל של האדם. כי
השכל מבדיל בין ההפכים ומגדיר הגדרות. ובקצה של
השכל, אין שום הגדרה כלל,
והשכל והאין שכל מתאחדים לישות אחת, שהיא הוודאות המוחלטת. שבה גם מצד
השכל וגם מצד האין שכל, אין שום נפרדות כלל, אלא הכל אחדות אחת. ...