... היא, הנאה שנובעת אצל האדם מהתבוננות פנימית, שהיא מקרבת אותו להבנה ולחוויה שהכל אחד. ויש גם הנאה שנובעת מחוסר התבוננות, שהאדם מנסה להשתיק את
השכל שלו. שגם זה סוג של התבוננות פנימית. שבה, חלק
מהשכל של האדם, מנסה להתבונן על עצמו, מנקודת מבט של האין שכל. שגם זו התבוננות, שמובילה להבנה ולחוויה ... ולכן שום הנאה אינה שלמה. ולכן, לעולם ותמיד האדם רוצה את הטוב יותר, כי תמיד יש טוב יותר. משום שתמיד, כל דבר יש בו חיסרון. והשלמות של כל הדברים, היא
השכל של החכם האמיתי, שהוא
השכל של האחדות. דהיינו, אחדות ההפכים, היש והאין. כי כאשר היש והאין הם אחד, הרי שאין שום חיסרון ... חיבור לשכל של האחדות. וזהו ההיבט הראשון, של ההנאה של החכם האמיתי, מהצד שהוא בנפרדות ובתוך צמצום. שהוא, הנאה שנובעת מחוויה של שתיקה ושל ביטול
השכל של הנפרדות, אל
השכל של האחדות. וכאשר החכם האמיתי נהנה באופן הזה ומההיבט הזה, הוא אדם פשוט לגמרי. דהיינו, שהוא מתנהג בפשיטות לגמרי, בלי שום שכל כלל, דהיינו, שלמות העדר
השכל (שלמות, אך לא בשלמות לגמרי, כי רק בשורשו זה בשלמות אמיתית). ואז החכם האמיתי, נהנה מהנאה ... כלל. וכאשר החכם האמיתי מתעסק באיזה דבר גשמי, דהיינו, כל דבר בעולם, כי כל דבר בעולם הוא גשמי, אז החכם האמיתי מתבונן בשכלו בצורה מצומצמת, על שורש
השכל שיש באותו הדבר הגשמי. והחכם משתמש בשכלו בצורה מצומצמת, כי הוא מצמצם את עצמו, כדי להיות ... הגשמי, וברמה כלשהי הוא נמצא בשתיקה מוחלטת, שבה הוא מחובר לאחדות של המציאות, בלי שום שכל כלל כנל. אבל ברמה מסוימת, הוא נמצא בהתבוננות שכלית, על
השכל שיש באותו הדבר. לראות, כיצד הוא מחובר לאחדות של המציאות. כי כל הדברים שיש בעולם, מחוברים ... וכל דבר, דרך מהותו, הוא מחובר באופן ישיר לאחדות המציאות. ומהצד הזה, אין שום התבוננות שכלית שונה, בין דבר אחד לבין דבר אחר. ואעפכ יש לבוש שונה של
השכל של האחדות, בכל צורה וצורה באופן אחר. כי בכל צורה, אותו
השכל של האחדות, מלובש בצורה אחרת. והחכם האמיתי, מתבונן בדבר הגשמי, ומתבונן על הצורה שלו, כדי להכיר ... לאדם, הוא בעצם מכיר עוד היבט של האחדות, מצד הנפרדות שבה. וכך ההנאה של האדם מהאחדות, הופכת להיות גדולה יותר. כי ההנאה מהאחדות, היא על ידי ההתבוננות
השכלית של האדם על האחדות של המציאות. שההבנה, יוצרת את החוויה. וככל שהאדם מבין טוב יותר את האחדות, ... את האחדות, ואת השתיקה, ואת המקום שאין בו שום התחדשות שכלית כלל. ונמצא אם כן, כי גם מי שהוא חכם אמת, גם הוא רודף אחרי הנאות גשמיות, כדי לגלות את
השכל של האחדות שיש בכל דבר. וכל ההנאות שיש בעולם, הן הנאות גשמיות. והחכם רודף אחרי ההנאות, דהיינו, ...