... האמת המוחלטת? אליעד מציין כי עולה דילמה משמעותית: אדם המחפש את האמת המוחלטת עלול להרגיש שהוא לעולם לא יוכל להשיג אותה דרך השכל, מפני שהשכל עצמו הוא כלי מוגבל שמספק תמיד רק מסקנות יחסיות. האדם מרגיש שבכל פעם שהוא מנסה להגיע לתשובה מוחלטת, הוא נתקל במחסומים של יחסייות, ואינו מצליח לחייב תשובה כלשהי באופן ... בעזרת כלים פרקטיים רגילים. מדוע האדם מתקשה להגיע לאמת מוחלטת? הסיבה העיקרית שאדם מתקשה להגיע לאמת מוחלטת דרך החקירה השכלית היא שבסופו של כל תהליך שכלי מגיעים לתשובות יחסיות בלבד. כל תשובה שכלית, לפי אליעד, ניתן לערער ולספק לגביה שאלות נוספות. הוא משתמש בדוגמה שבה אדם מנסה לצאת מתוך היקום - תמיד יגיע שלב שבו האדם לא יוכל עוד להתקדם, כי לכל תשובה יש המשך אינסופי. בדיוק כך, השכל לעולם לא יוכל לספק תשובה מוחלטת, אלא רק להראות שמה שהוא מצא עד כה הוא יחסי. אליעד מסביר כי האדם לא יכול להיות בטוח שהחקירה השכלית תוביל אותו בסופו של דבר לתשובה המוחלטת, בדיוק כפי שאדם לא יכול להיות בטוח שאם הוא יסתכל על שולחן במשך זמן ארוך מאוד, בסופו של דבר משהו ישתנה בו. לכן, השכל אינו הכלי האידיאלי כדי להגיע לאמת המוחלטת. מה הפתרון שמציע אליעד כהן לקושי זה? אליעד מציע פתרון מעניין מאוד: הדרך היחידה להשיג אמת מוחלטת היא להגיע לוודאות מוחלטת שהאדם ... מוחלטת. הוא מסביר שכאשר האדם מגיע להבנה זו בוודאות מוחלטת - הוא כבר השיג את המוחלט, מפני שהוא יודע באופן מוחלט את מגבלות השכל ואת מגבלות החקירה היחסית. אליעד מתאר מצב שבו האדם צריך להיות משוכנע לחלוטין וללא ספק בכך שהוא לא יכול להגיע למוחלט דרך השכל, ואז להפסיק לנסות למצוא את המוחלט בצורה שכלית. במילים אחרות, כאשר האדם באמת מבין שהחקירה השכלית לעולם לא תוביל אותו למוחלט, זוהי הנקודה שבה הוא משיג את המוחלט - כי הוא הגיע לידיעה מוחלטת לגבי מגבלות התהליך היחסי. איך מתמודדים עם הספק וחוסר הוודאות במהלך החקירה? ... להחליט להפסיק את החקירה שלו אם הוא באמת משוכנע שאין תשובות מוחלטות בחקירה יחסית, וכך האדם למעשה הגיע כבר למוחלט - לידיעה שהשכל היחסי אינו הכלי להשגת האמת המוחלטת. מה לעשות אם אדם לא בטוח בכלל בדרכו? אם אדם מרגיש שהוא לא בטוח כלל, אליעד מציע פשוט להודות בכך באופן ברור. האדם לא חייב להיות בטוח ... מעשיות. הוא מבהיר שהמטרה בסופו של דבר היא להגיע למצב תודעתי שבו האדם מודע באופן מוחלט למגבלותיו, ליחסיותן של כל המסקנות השכליות, ובכך הוא משיג וודאות מוחלטת לפחות בדבר אחד - שאין וודאות מוחלטת דרך השכל עצמו. האם קיימת אמת מוחלטת? איך להשיג אמת מוחלטת? האם שכל יכול להביא לאמת מוחלטת? מה ההבדל בין אמת יחסית למוחלטת? איך להתמודד עם ספקות בחקירה עצמית? מהן מגבלות השכל האנושי? ...

... לגבי שלמות, אם לא מגדירים בבירור אני רוצה שלמות, לא יהיה ברור כיצד להשיג אותה. הקשר בין ויתור על השכל לסיום הסבל בשיחה עם השואל, אליעד מסביר שהשכל, שהוא היכולת להבחין בין יש לאין, הוא למעשה מקור הסבל, שכן כל דבר נראית תמיד בהיבט של חיסרון. אם רוצים להפסיק להרגיש סבל, יש לוותר על השכל - כלומר, להפסיק להבדיל בין יש לאין. זהו תהליך שבו צריך לוותר גם על הרצון להרגיש טוב בצורה הרגילה. האם ויתור על השכל באמת מביא לאושר? כשאליעד מציין את הצורך לוותר על השכל כדי להפסיק להרגיש סבל, הוא גם מציין שהפסקת ההבחנה בין יש לאין גם עשויה להפסיק את כל ההנאות שבקיום. כך, אנו עשויים לאבד את כל ... אנחנו תופסים את המציאות. הגדרת רצון פנימי תחושת חיסרון בכל דבר הקשר בין שלמות לאלוהים וויתור על השכל וסיום הסבל דימוי אבדת בת המלך כיצד התחילה השיחה על הרצון לגמור עם הסבל? השיחה נפתחה בשאלה מה האדם באמת רוצה. בתחילה הובע רצון ... אופן, אם לא מגדירים אני רוצה שלמות, לא יהיה ברור מה לעשות כדי להשיג אותה. מה הקשר בין ויתור על השכל לבין סיום הסבל? נאמר שכל עוד לאדם יש שכל (יכולת להבדיל בין יש לאין), הוא תמיד יראה חיסרון בכל דבר, כי בכל מציאות אפשר לראות גם מה שיש וגם מה שאין. מכאן המסקנה שאם רוצים להפסיק לגמרי את תחושת החיסרון, צריך להפסיק את השכל - כלומר, להפסיק את ההבדלה בין יש לאין. עם זאת, הודגש שאם לא מבחינים יותר בין יש לאין, מאבדים גם את ההנאה שבקיום. כשהשואל הביע ...

... דברים מרכזיים: הנחות יסוד (אמונות יחסיות ולא מחויבות) ואקסיומות (אמונות מוחלטות שהשכל לא יכול לתפוס אחרת). הנחות יסוד הן יחסיות וניתנות לשינוי, ואילו אקסיומות הן קבועות ומוחלטות. רוב ... מה ההבדל בין הנחות יסוד לאקסיומות? אקסיומה פירושו, משהו שמחויב להיות נכון מצד השכל, שהשכל שלנו לא יכול לתפוס אחרת. והחיים האלו מבוססים על סמך אקסיומות. והנחות יסוד זה אמונות ... ואקסיומות. אקסיומה זה למעשה האמונה הגבוהה ביותר שיש. כול המשמעויות שנובעות מצד השכל הם יחסיות, ויש בהן חיסרון והן לא משפרות את החיים באופן מוחלט. כשאתה מסתכל עכשיו על הבקבוק, התפיסה שלו נובעת מתפיסות יחסיות שלך, כאשר התפיסה הראשונה שלך היא השכל. לפי התפיסה של השכל שאומר שיש הבדל בין דבר לדבר, אז אתה מזהה שיש כאן בקבוק. אבל אם תעשה את התהליך שאני אציע לך, אתה לא תתן ... חסרה דבר. שאלה: למה אני לא יכול למצוא משמעות אמיתית? אליעד: כי אם המשמעות נובעת מהשכל , אז תמיד יהיה לך ספק שאולי השכל טועה. אלא אם תבין משהו לא מתוך השכל , אלא מתוך המחויב ואז לא יהיה לך ספק שאולי אתה טועה. עכשיו השאלה היא, איך ליצור משמעות יחסית ואיך להגיע ... במכה אחת למהות. תשב עם עצמך ותנתח למשל את השיחה עם אשתך. ככול שאתה מפתח יותר את השכל, כך הוא עובד מהר יותר והוא יגיע מהר יותר לסוף. נסה להבין תהליכים ותתבונן לעומק. בהתחלה התובנות לא יצוצו ...

... ליקוטי מוהרן? ההסבר שאליעד כהן נותן מתייחס לתורה לג בליקוטי מוהרן חלק א, ומתחיל בהבחנה שבכל דבר בעולם קיימת התורה, שהיא השכל המחיה את הדברים ומנהיג אותם. לפי דבריו של אליעד כהן, התורה אינה רק ספר שאנו לומדים ממנו מצוות וחוקים, אלא יש לה משמעות הרבה ... מסביר שהמציאות מחולקת לשני סוגים של ימים: ימים טובים וימים רעים. הימים הרעים הם בעצם מצבים שבהם האדם לא רואה את ההיגיון, השכל או התורה שמאחורי האירועים, ולכן הוא חווה סבל או אי - הבנה. לעומת זאת, הימים הטובים הם זמנים שבהם האדם מצליח לראות את המהות העמוקה, את השכל האמיתי שעומד מאחורי כל אירוע. אליעד מציין, שכאשר אדם מצליח להבין מדוע דברים קורים לו, הוא יכול להפוך אפילו את המצבים ... הרעיונות המרכזיים של ליקוטי מוהרן הוא כיצד להפוך את הרע לטוב. זה מתרחש כאשר האדם כופה את יצרו, כלומר, מצליח לראות את השכל העמוק והפנימי שמסתתר מאחורי הרע לכאורה. הוא נותן דוגמה של אדם שכועס כאשר מישהו עקף אותו בתור. ברמה החיצונית, נראה שהאדם כועס בגלל העקיפה, אבל ברמה עמוקה יותר, האדם בעצם חווה צמצום כלשהו, כלומר, תחושה של הגבלה או אובדן חופש. אם האדם מבין את השכל הפנימי הזה, הוא יכול לזהות כיצד אותה חוויה היא ביטוי של אותה תורה שבאמצעותה נברא העולם. כאשר הוא מצליח לראות זאת, הוא הופך ... פשוטה של הדברים, גם כשהוא עדיין לא מבין את המשמעות או ההיגיון שלהם. נשמע הוא השלב שבו האדם כבר מגיע להבנה עמוקה יותר של השכל שעומד מאחורי הפעולות. בשלב הנשמע, הוא מתחיל להבין למה הוא פעל כמו שפעל, ומזהה את ההיגיון הפנימי של האירועים. כך, התהליך הופך מהשלב של ההסתרה והצמצום לשלב של התגלות ובהירות. בסיכום, ליקוטי מוהרן מדגיש את החשיבות של לימוד התורה במובן של חקירת השכל הפנימי של המציאות, כדי להגיע להבנת המהות העמוקה של כל אירוע, להפוך רע לטוב, ולגלות את החיבור של כל דבר לשורש האלוהי. איך ...

... באדם ענק שאינו בגדר אנושי. אליעד מסביר כי הדמות הענקית הזו מייצגת את השכל הגבוה, מחשבות והבנות שאינן רגילות עבור האדם הממוצע. התובנות הללו כל כך ... ומכשולים בדרך אל האושר הפנימי שלו. אליעד כהן מסביר כי הכלי מסמל את השכל, שהאדם צריך להפעיל בכל שלב כדי למצוא פתרונות יצירתיים לכל הקשיים בדרך. ... של ספק ורצון. האיש הגדול והלא אנושי שהוא פוגש בשלב מסוים מסמל את השכל הגבוה, כזה שלא ניתן להבין אותו בבני אדם רגילים, ומציע להמשיך לחשוב בצורה ... למלך, אמר לו מי אתה? איך זה יכול להיות שאתה פה? מה שזה כאילו אומר שזה השכל בתוכך אומר לך, רגע איך הגעת אלי? אף אחד לא חשב ככה אף פעם, איך אתה חשבת? אתה כאילו נכנס למחשבות מסויימות לא הגיוניות אז כאילו השכל אומר לך: תגיד לי, איך? מי אתה? אתה אומר אני בן אדם. איך הוא בן אדם וחושב ... עכשיו מה זה אומר? שגם השכר, שהבן אדם שהוא כאילו מוצא שכל לא אנושי גם השכל הלא אנושי הזה אומר לך, תקשיב מה נסגר איתך? אתה לא יודע שאין דבר כזה הר ... הכוונה היא שיש שכל שמוביל אותך לשכל אחר. ויש שכל גדול שאתה מגיע אליו והשכל הזה אומר אין פתרון, אבל אז עם אתה מתעקש השכל הזה שולח אותך לשכל יותר גדול. שאומר לך תקשיב, יש לי פה שכל עוד יותר גדול ...

... בקלות להסביר למה התנהגות שנתפסת כילדותית יכולה להיות דווקא בוגרת, ולהפך. אדם בעל שכל כזה יכול להגיד נכון ולהוכיח את הצד שלו, או לא נכון ולהוכיח את ההפך. מי שחסר לו השכל הזה נמצא במלכוד, מכיוון שהוא אינו מסוגל להגן על עצמו בצורה יעילה. לדוגמה, אם טוענים כלפיך שלהיות ילדותי זה רע, אתה יכול להראות ... נגיד שמישהו אומר לך... אתה הבנת מה אני אומר? איך אפשר להראות לו שהקשבה אליו תביא לתוצאה הפוכה ממה שהוא רוצה? ש: יש לך דוגמה? אליעד: לא, אני מחדד, אני רוצה להסביר לך את השכל שבדבר. אוקי, הוא אומר שאתה צריך לעשות משהו. תסביר לו: מה אתה טיפש, אתה לא רואה שאני כבר עושה את זה?. כאילו מה, העברתי עליו ביקורת, ... יותר שכל, ואתה באמת תצליח לראות בכל דבר את ההפך שלו, ולמה ילדותי זה בכלל בוגר, ולמה בוגר זה בכלל ילדותי, ולמה זה טוב להיות ילדותי ולמה זה רע להיות ילדותי. אם יש לך את השכל הזה, אז אם מישהו אומר לך משהו, אתה יכול להגיד לו נכון, כי... או לא נכון, כי.... כל דבר אתה יכול כאילו לסדר. ש: מה זאת אומרת נכון ... שאתה יכול להסביר למה התנהגות ילדותית היא בכלל התנהגות בוגרת, ולמה התנהגות בוגרת היא בכלל התנהגות ילדותית, ולמה זה טוב להיות ילדותי ולמה זה רע להיות ילדותי, אם יש לך את השכל הזה, עכשיו אתה משחק איך שאתה רוצה. אם אתה רוצה להסכים איתו, אתה יכול להגיד לו נכון ולהוכיח. ואם אתה רוצה לא להסכים איתו, אתה אומר לו ... אם אתה תקשיב לו אתה בעצם תעשה הפוך ממה שהוא רוצה שתעשה עוד פעם נגיד שמישהו אומר לך, אתה הבנת מה אני אומר? ש: יש לך דוגמה? אליעד: לא, אני מחדד אני רוצה להסביר לך את השכל שבדבר, לקחת אוקי הוא אומר שאתה צריך לעשות משהו תסביר לו מה אתה טיפש אתה לא רואה שאני כבר עושה את זה, כאילו מה העברתי עליו ביקורת ... כל דבר את ההפך שלו ולמה ילדותי זה בכלל בוגר ובוגר זה בכלל ילדותי, וזה שעשית ככה זה בכלל לא אומר שאתה בוגר וזה שעשית ככה זה בכלל לא אומר שאתה ילדותי, אם היה לך יותר את השכל הזה אז אם מישהו אומר לך משהו אתה יכול להגיד לו נכון כי... או לא נכון כי... כל דבר אתה יכול כאילו לסדר. ש: מה זאת אומרת נכון כי... או ... שאתה יכול להסביר למה התנהגות ילדותית היא בכלל התנהגות בוגרת ולמה התנהגות בוגרת היא בכלל התנהגות ילדותית, ולמה זה טוב להיות ילדותי ולמה זה רע להיות ילדותי, אם יש לך את השכל הזה עכשיו אתה משחק איך שאתה רוצה אם אתה רוצה להסכים איתו אתה יכול להגיד לו נכון ולהוכיח ואם אתה רוצה לא להסכים איתו אתה אומר לו לא ...

לרצות להיות אלוהים, כוחות על טבעיים, כוחות על אנושיים, לרצות כוח אין סופי, טלקינזיס, הזזת עצמים בכוח המחשבה, הזזה בכוח המחשבה, שליטה במציאות, לרצות הכי הרבה, להתחרות באלוהים

... שלא ניתן לחשוב עליו בכלל. כלום זה לא סתם ההפך של יש כמו המושג אין. אין ויש הם שני צדדים של אותו דבר, לעומת כלום שהוא מעבר לתפיסה של השכל והחושים. אי אפשר לחשוב על כלום, כי ברגע שאתה חושב על כלום, אתה כבר חושב על משהו. המושג כלום הוא מעבר לשכל האנושי. הוא מוחלט, אי אפשר לתאר אותו או לחשוב עליו בשום צורה הגיונית. מדוע השכל מוגבל בהבנת המציאות? השכל הוא סוג של דיקטטורה, שאומרת לנו שיש הבדל בין יש לאין, בין דבר להיפוכו. אליעד משתמש בדוגמה של מדינה דיקטטורית שיש בה רק ערוץ טלוויזיה אחד, וכל הזמן חוזרים בו על אותו מסר. הוא משווה את הדיקטטורה הזו למצב התודעתי הרגיל שלנו, שבו השכל תמיד אומר לנו שיש הבדל בין הדברים. אם תנסה לחשוב מעבר להבדלים האלה, אתה עלול להשתגע, כי אתה מנסה לפרוץ מעבר להגדרות של השכל. האם אפשר בכלל לא לחשוב על שום דבר? אליעד מסביר שיש הבדל בין לחשוב על משהו לבין לא לחשוב על כלום. קל יותר לא לחשוב על ... רצונות. אבל אליעד מזהיר שגם במצב הזה, אם האדם עדיין חושב אני לא רוצה כלום, הוא לא באמת הגיע למקום של כלום, כי הוא עדיין נמצא בתוך השכל שלו, שמבדיל בין רצון לחוסר רצון. לכן ההתבודדות האמיתית, לפי אליעד, היא להגיע למצב שבו האדם מתנתק לא רק מהרצונות אלא ... של הרצון והחיסרון? הדרך לצאת מהלופ הזה, לפי אליעד, היא להפסיק להיאחז ברצון או באי - רצון. האדם צריך להשתחרר לגמרי מהפרספקטיבה של השכל שרואה הבדל בין יש לאין, בין רצון לחוסר רצון, וכך הוא מגיע לפרספקטיבה עליונה שבה אין שום הבדל ביניהם. כך האדם יכול ...

... מהי תחושת הריקנות השכלית וכיצד היא קשורה להתפתחות השכלית? ההרצאה עוסקת בתחושות של ריקנות שכלית ותחושת ריקנות פנימית, כשהמרצה בוחן את הקשר בין התפתחות השכל לבין תחושת ריקנות בחיים. במהלך השיחה, אליעד עוסק בשאלה אם הגדלת השכל יכולה להוביל להרגשת ריקנות רבה יותר או פחות, ומדגיש את הקשר המורכב בין שכל, רצונות וריקנות פנימית. כיצד מתפתחת תחושת הריקנות? תחושת ריקנות נובעת לרוב מהשילוב של ... אליעד הייתה כי בעוד שהשכל יכול לשמש ככלי עבודה, הוא לא בהכרח מגביר את תחושת המלאות, אלא עשוי להוביל את האדם למצב שבו הוא מרגיש את הריקנות באופן חזק יותר, כשהוא מתמקד בפרטים הקטנים של כל דבר, ... נפשית. העניין הוא שעם השכל מתהווים יותר רצונות, דבר שיכול להוביל לתחושת חוסר סיפוק. מה הקשר בין השכל לרצונות ולתחושת הסבל? אחד הנושאים העולים בשיחה הוא האם השכל באמת יכול להוות פתרון לסבל או לריקנות. השאלות נוגעות אם ככל שיש לאדם יותר שכל, הוא יחווה פחות רצונות, או להפך - הוא יהיה חשוף ליותר אפשרויות ורצונות, דבר שיכול ... יותר. אליעד מציע כי השכל בעצם לא בהכרח מפחית את הרצונות, אלא עשוי להעצים אותם, וכך להביא את האדם לתחושת ריקנות פנימית. מה הקשר בין ריקנות ורצונות? כשהאדם מוצף ברצונות שאינם מתממשים, תחושת ... יכול למנוע ריקנות? האם השכל משנה את תחושת הריקנות? תחושת ריקנות בחיים ...

... יש משמעותו קיום, ואילו אין משמעותו חוסר קיום. אך ברובד עמוק יותר, אליעד מסביר שבמהות של הדברים עצמם אין הבדל אמיתי. ההבחנה בין יש ואין היא תוצאה של התפיסה השכלית, שהיא מוגבלת מעצם טבעה. אליעד מדגיש שכאשר אדם אומר אין הבדל, הוא כבר עושה הבחנה בין המושגים, ובעצם כבר מגדיר שיש דבר כזה הבדל. הוא מסביר שכאשר אדם נמצא במצב של הבנה מוחלטת של הדברים, במצב של אמת מוחלטת, הוא לא מבדיל כלל בין המושגים הללו, ואז מבחינתו אין סתירה לומר שאין הבדל בין יש לאין. כיצד השכל האנושי יוצר מגבלות בתפיסת המציאות? אליעד מסביר שהשכל האנושי מוגבל באופן מהותי מעצם היותו מפריד ומבדיל בין דברים. כל תפיסה שכלית, כל מחשבה על משהו ספציפי כמו רוצה, לא רוצה, צריך או לא צריך, יוצרת מיד מצב מוגבל. למה מוגבל? כי ברגע שהשכל מתייחס למשהו, הוא כבר מבדיל אותו מדברים אחרים, וכך נוצרת מגבלה מובנית. אליעד מחדד את הרעיון בעזרת דוגמה פשוטה: אדם שאומר שהוא מבין משהו מסוים, באותה רגע ... מוגבלת, כי יש משהו שהוא לא מבין, יש משהו מחוץ לתחום ההבנה שלו. עצם האמירה אני מבין יוצרת בהכרח גם את ההיפך - אני לא מבין משהו אחר. מהי החוויה שמעבר להבנה השכלית? אליעד כהן מסביר שהמצב שבו האדם באמת מגיע לתפיסה אמיתית ומוחלטת, הוא מצב שבו הוא לא חווה שום דבר מוגדר. במצב הזה, הוא למעשה לא קיים במובן הרגיל של ... ואין לו שום תחושת מוגבלות. איך אפשר להבין שאין הבדל בין הבדל לאין הבדל? אליעד ממשיך את ההסבר ואומר שגם בין המושגים הבדל ואין הבדל אין באמת הבדל. לכאורה, השכל מתנגד לכך בתוקף, כי ההיגיון הרגיל טוען שיש סתירה מובנית בין המושגים. אבל ברמה המוחלטת של המציאות, ברמה שהיא מעבר להיגיון הרגיל, הסתירה הזאת אינה קיימת. למה? כי כל מושג הוא רק מושג, ואין באמת הכרח שיהיה הבדל ממשי בין שני מושגים מנוגדים. ההבחנה עצמה בין מושגים כמו יש הבדל ואין הבדל היא פעולה שכלית בלבד, וברגע שהשכל מפסיק לפעול - או פועל ברובד המוחלט - המושגים מאבדים משמעות ממשית והופכים להיות אחד. כלומר, ההגדרות מתבטלות לחלוטין ברמת האמת המוחלטת. מדוע אפשר לומר דבר ... ברמה המוחלטת, המושגים הללו אינם מחייבים ואינם סותרים זה את זה. ברמה הזאת, סתירה היא מושג מוגבל של שכל מוגבל, ואילו המציאות עצמה לא מוגבלת ולא מחויבת להיגיון השכלי. לכן, מבחינת האמת המוחלטת, אפשר לומר דבר והיפוכו בו זמנית, כמו להבדיל ולא להבדיל או יש הבדל ואין הבדל, מבלי שתהיה בכך כל סתירה ממשית. האם אפשר לצאת ממגבלות ההיגיון? אליעד כהן מסביר שברמת השכל הרגיל אי אפשר להשתחרר לחלוטין מהמגבלות הללו, כי השכל תמיד מחייב חלוקה, הבחנה והגבלה. אבל האדם יכול לתפוס שיש רמה מעבר לשכל, שבה אין את המגבלות הללו. ברמה זו, אין הבדל בין דבר להיפוכו, ואין שום סתירה או מגבלה. אמנם השכל לא יכול להוכיח את זה, אבל האדם יכול להבין שיש רובד עמוק יותר של מציאות, שבו ההיגיון השכלי אינו מחייב דבר ואינו מוגבל כלל. זאת המציאות האמיתית המוחלטת שבה האדם אינו חווה שום הגבלה, שום הבדל, ושום סתירה בין המושגים. האם יש הבדל בין יש לאין? איך אפשר לומר דבר והיפוכו בו זמנית? האם קיימת מציאות מוחלטת מעבר לשכל? מדוע השכל האנושי מוגבל? מה משמעות המושגים יש ואין? האם אפשר להשתחרר ממגבלות השכל?