... חלום, אבל אם תרצה להתעורר מכל החלומות, פירושו שתרצה להשמיד את התודעה שלך, ומה השוקר שמעיר אותך וממיס את ההפרדה? זה השכל שיש בספר הזה. אם תביני מה שכתוב בספר, ותצליחי לחוות מה שכתוב בספר, זה יעורר אותך. אם כל פעם שיש לך בעיה תשתמשי בשכל שיש פה, זה בסוף יפרק לך את הנפרדות. למשל אדם ... וההבנה מושתת על חוקי הלוגיקה, ולכן לשאול, מה היא אותה חוקיות שלפיה אני מבין את המציאות? אם תתבונן בשאלה, מה היא מהות השכל ומהות התפיסה? אתה תראה לדוגמה, שהשכל לא יכול להבין שדבר והיפוכו זה אחד. ולכן הוא מוגבל לתפוס שדבר והיפוכו זה אחד. ברגע שאתה מודע לזה, אז אם אתה מנסה להתבונן על המציאות שלך, על הבעיות שלך, אז אתה מודע ... התפיסה של האני. האני לא יכול לתפוס שדבר והיפוכו זה אחד, ולכן הוא חווה אני ולא אני, ולכן הוא חווה שהוא קיים. מהות השכל וקיומך העצמי תלויים אחד בשני. כי אם היית מבין שדבר והיפוכו זה אחד, אז לא היית קיים כנפרד. והשטן הוא שמזין את השכל ואת האני שלו. שאלה: מי הוא השטן? אליעד: השטן זה האני. האני הנפרד הוא השטן. שאלה: האם אין בנפרדות משהו טוב? אליעד: יש משהו טוב, רק אם את יודעת שאת אלוהים. השטן למעשה ...

בן 10 סודו של האומניטריקס 2, לעבור מחסום, לקחת אחריות, התגברות הרע, התמודדות עם קשיים, משחק הנפרדות והאחדות

בן 10 סודו של האומניטריקס 3, אחדות הצופה עם המציאות, חושך, מניעות, קשיים, התמודדות, להכריח את אלוהים

... אני לא מבינה. ולכן את רוצה את ההבנה. מצד השכל, כדי שאני ארצה משהו, אני צריך לחוות ... למה אני בכלל רוצה לדעת למה אני חווה כעס. השכל מביא לאדם אמונות, ואז האדם מאמין לשכל ... נכונות, אולי אני לא קיים, אולי לא? ישר השכל מזדהה ואומר, מה זאת אומרת? מה השתגעת? השכל אומר, אם תפקפק בי אז תשתגע. אבל אולי ...

... בלי יכולת לעשות שום דבר נגד הסבל שלו. וגם השכל של האדם, גם הוא לא בשליטת האדם. כי השכל של האדם עצמו, הוא לא כפוף לעצמו, אלא הוא כפוף לחוקיות שלפיה המציאות מנהלת אותו. כי המציאות מחליטה, כיצד השכל עצמו יחשוב. ולא השכל מחליט, מה בדיוק הוא יחשוב. כך שהאדם יכול להשתגע בכל רגע ורגע, ולאבד שליטה לגמרי וכולי. והדרך להתמודד עם הפחד הזה ועם ...

... רוצה לעבור לאחדות תלך לתוך השורש של הנפרדות כאילו אם אתה כבר יש לך שכל כל שאלה זה מהשכל, אתה רוצה לצאת מהשכל איך באמצעות שאלה אבל איזה שאלה לא שאלה בשכל אלא שאלה על השכל, כאילו תיקח את השכל ותשאל על השכל עצמו ואז תצא ממנו, כאילו קח את השכל עצמו ותשאל מי אמר שהשכל נכון וזה יוציא אותך מהשכל. ש: ואז איפה תשב. אליעד: באין ...

... רק כאשר האדם מתנתק מהשכל שלו, ולא שופט את הדבר עם השכל שלו. כי כאשר האדם שופט כל דבר שהוא עם השכל שלו, ממילא יש לו שיפוטיות טובה וגם שיפוטיות רעה. וכדי לאהוב משהו בלי שום תנאים בכלל, דהיינו, לא לשנוא את הדבר, ... או שהאדם לא שיפוטי. ואם השכל לא עובד, כדי לא להיות שיפוטי. אז באותו הרגע שהאדם לא משתמש בשכל שלו כלפי עצמו, באותו הרגע האדם לא שופט גם שום ... ולא מאמין לשיפוטיות של השכל שלו. אלא, שאז זו כבר לא נקראת אהבה עצמית. כי כאשר אין שכל, אז כבר אין אהבה או שנאה. כי אז, הכל אחד. ...

... כי כאשר האדם מבין בשכל שלו, שדבר כלשהו הוא טוב יותר או פחות מאשר דבר אחר, הדבר הזה גורם לאדם להרגיש שהוא מוכרח להגדיר שהוא רוצה את הדבר הטוב יותר. אבל כאשר השכל של האדם, לא מבדיל בין דבר אחד לבין דבר אחר, אז האדם מעצמו, כבר לא מרגיש את הצורך להגדיר שהמציאות תהיה כך או אחרת. והרעיון הוא, שמי שרוצה לזרום עם החיים, צריך ליישר קו עם המציאות. דהיינו, האדם צריך שהשכל שלו, יתיישר עם נקודת המבט של המציאות. דהיינו, שהאדם יתייחס אל המציאות, בדיוק כמו שהמציאות מתייחסת לעצמה. וכיצד המציאות מתייחסת לעצמה? תשובה: ... כשווים באותה המידה ממש. דהיינו, נקודת מבט, שממנה אי אפשר להבדיל בין טוב לבין רע, ובין דבר לבין היפוכו. ואז, כאשר האדם מצליח להביא את עצמו לנקודת מבט, שהשכל של האדם מבין, שאין הבדל בין שום דבר לבין שום דבר אחר, אז ממילא האדם מעצמו כבר לא מגדיר שום דבר. כי התודעה של האדם, פועלת לפי השכל של האדם. ואם השכל של האדם מבין, שאין הבדל בין מצב כלשהו לבין מצב אחר, אז האדם לא צריך להתאמץ לחשוב שאין הבדל בין הדבר לבין היפוכו, כי התודעה מעצמה לא מרגישה ... הוא טוב, בסופו של דבר הוא יראה, שזה לא משנה האם זה טוב או רע, ושזה לא משנה אם המציאות היא כך או אחרת, כי הכל שווה באותה המידה ממש. וככל שהאדם מעמיק יותר את השכל שלו, להסתכל אל תוך התהליכים הנפשיים שמתרחשים בתוכו, דהיינו, שהאדם מעמיק ומתבונן, אל תוך המקום שממנו הוא חושב שדבר כלשהו הוא טוב יותר או פחות ...

... (בראשון אין את כל הפרספקטיבות). שני המצבים האלה יוצרים סתירה, ומאלצים את האדם לחפש תשובה בסדר גבוה יותר (הסדר השלישי). אבל גם כאשר מגיעים לסדר השלישי באמצעות השכל, עדיין נשארים במסגרת של צמצום, כי האדם עדיין חושב דרך השכל. לכן, כדי להגיע לתשובה המוחלטת, האדם חייב להגיע למצב שמעבר לשכל (אין שכל). במצב זה אין יותר שאלות, כי אין יותר נקודת מבט יחסית של ... זאת, היא כזו שאין לה היפוך ואינה תלויה בשום נקודת מבט. אך על מנת להגיע לתשובה המוחלטת הזו, חייבים לחרוג מעבר לשכל ולמושגים. מדוע התשובה המוחלטת מחייבת לצאת מהשכל? השכל תמיד פועל על בסיס הנחות יסוד יחסיות של ככה או אחרת. כל תשובה שהשכל נותן מוגבלת לנקודת מבט מסוימת. לכן, מי שרוצה להגיע לתשובה מוחלטת חייב לצאת מתוך המסגרת של השכל הרגיל, שם קיימת האשליה של הנפרדות בין הדברים. כאשר אדם מגיע לתשובה המוחלטת באמת, הוא כבר אינו פועל מתוך שכל רגיל, אלא מתוך אין שכל ...

... כאשר האדם לא מצליח לספק אותן. האם יש דרך אמיתית לשבור את התאוות לחלוטין? אליעד מציג את העמדה שהדרך היחידה לשבור את כל התאוות, הן הגשמיות והן הרוחניות, היא באמצעות השכל. כאשר האדם מבין לעומק שהמציאות היא אחת ושאין הבדל בין דבר והיפוכו, הוא משתחרר מכל סוגי התאווה. השכל שמבין את האחדות המוחלטת של המציאות מבטל את ההבדלים בין תאווה רוחנית לגשמית, ומשחרר את האדם מחוויית החיסרון והסבל. איך מתרגלים את השחרור מהתאוות באמצעות השכל? אליעד מדגיש שהתרגול המעשי לשחרור מהתאוות מתבצע דרך התבוננות שכלית מעמיקה. האדם צריך להתבונן ולחקור את השורש של התאווה שלו ולהבין מדוע הוא בכלל רוצה את הדבר הזה. על ידי ההבנה השכלית שהכל אחד, ושהתאווה היא בסך הכל אשליה, האדם משתחרר בהדרגה מכל ... היא שאין באמת הבדל בין תאוות רוחניות לתאוות גשמיות, כי שתיהן תוצר של חיסרון וסבל. הדרך היחידה לשחרר את עצמך באמת מהסבל ומהתאוות היא על ידי הבנה עמוקה של האחדות, דרך השכל וההתבוננות, באופן שמבטל את חוויית החיסרון לחלוטין. איך לשבור תאוות ...