... נגד רצונו. וכאשר האדם נולד, הוא נולד כמעט, בלי שום שכל כלל. ולא, שאין לאדם שכל. אלא, שכל אחד נולד עם אין סוף שכל ברמת הפוטנציאל האישי שלו, וכל אחד מבטא ומממש את
השכל שלו, בצורה שונה. וכאשר האדם נולד, הוא נולד עם אין סוף שכל, ברמת הפוטנציאל שלו. אבל הוא עדיין לא מבטא ולא משתמש בשכל שלו, אלא ממש מעט. כי גם לילד קטן, יש את
השכל לדעת, שהוא לא רוצה להיות רעב וכיוב. וכאשר האדם עדיין עם שכל של תינוק, כמעט ואין לו שום פחד וחרדה כלל. משום, שעדיין אין לתינוק, כמעט שום תפישת טוב ורע. כי הפחד והחרדה ... עדיין אין לו הרבה רצונות מוגדרים, ועדיין אין לו את ההבנה, שהמציאות יכולה להיות נגד רצונו. ולכן האדם נולד, כמעט בלי שום פחד וחרדה. וכאשר האדם גדל ומתבגר, התודעה,
השכל והרגש שלו מתפתחים, להבדיל בין הדברים השונים שיש במציאות. והאדם לומד להבדיל, בין מה שהוא אני, לבין מה שהוא אינו אני. ולהבדיל, בין טוב לבין רע. ולהבדיל, בין מותר לאסור. ... אל הטוב שיש בעולם. ולחנך את הילד לשרוד בעולם, זה אומר גם, לחנך אותו לפחד מהרע. וככל שיש לאדם יותר שכל, כך הוא מצליח לאזן את הפחדים והחרדות שלו בצורה שפויה. כי מצד
השכל , אכן יש משמעות והבדל, בין טוב לבין רע. אבל מצד שני, כל המשמעות הזאת, של ההבדל שבין טוב לבין רע, היא רק יחסית בלבד ולא מוחלטת. כי הטוב והרע, הם רק באופן יחסי, ולא באופן ... טוב ורע, וממילא אין שום פחד וחרדה. ומהצד שהאדם מסתכל על הדברים בצורה יחסית, ביחס למה שהוא רוצה באותו רגע, ביחס לזה יש טוב ורע, ויש פחד וחרדה וכולי. ומי שיש לו את
השכל, להסתכל על המציאות שלנו, משתי נקודות מבט הפוכות. גם מנקודת מבט שאין הבדל בין טוב לבין רע, וגם מנקודת מבט שיש הבדל בין טוב לבין רע, הוא ממילא, גם, חי ללא כל פחד, וגם, מפחד ...