... ש: לזרוק. אני אומרת על עצמי, מעידה על עצמי, למה יש לי עדיין נטיות כאלה מזוכיסטיות? לפחות להבין את השכל הזה של לחבור אליו ברגעים מסוימים, או בכלל להבין אותו או בכלל להיות בסיטואציה מסוימת. אליעד: את שואלת מה ...

... אחרי האושר, שיגעון הגיוני, להשתגע כדי להישאר שפוי, לשמור על שפיות, לחיות את החיים בשלום ובו יתבאר הפרדוקס של השכל ושל השיגעון. ויתבאר, למה מי שרוצה לשמור על שפיות, למה עליו להיות גם משוגע? ולמה כדי להישאר שפוי בעולם הזה, למה חובה גם לאבד את השפיות, כדי לשמור עליה? ויתבאר כיצד השכל והשיגעון משלימים זה את זה? ועוד. ומי שיתבונן על העולם הזה, יראה, כי הוא לא ממש שפוי. ולא חסר ...

... התממש, כי הכל קיים תמיד כפוטנציאל. מה הדרך הנכונה להגיע לסנכרון רגשי? אליעד מציע גישה מעשית ופרקטית לסנכרון בין השכל, הרגש והמעשה: על האדם לבדוק בכנות פנימית מוחלטת את כל מחשבותיו ורגשותיו, ולהבין שכל המחשבות לגיטימיות באותה המידה. ככל ...

... ומה רע בכסף, מה טוב ומה רע במשאבים, וכך הלאה, עד שבסופו של דבר התפיסה מתאזנת לחלוטין. מה קורה כשהשכל מגיע לסוף התהליך של חקירת ההפכים? אליעד מסביר שבסוף התהליך השכל מגיע למצב שבו כל הטיעונים, הרעיונות והמחשבות מתאזנים. הוא מתאר זאת כמצב של שוק חשמלי שבו המנגנון של החשיבה ... זהו מצב שבו האדם מבין וחווה באופן מוחלט את שני הצדדים של כל דבר, בו - זמנית ובאופן מלא. השכל אז חווה אחדות מוחלטת בין הטוב והרע, בין הדבר והיפוכו, וכך האדם יכול להחליט ולפעול בלי סבל, כי הוא ...

... המוחלטת ולא יראה את אלוהים. איך אפשר להבין שבמציאות גם יש וגם אין בו זמנית? אליעד כהן מסביר כי השכל האנושי רגיל לתפיסה שבה או שיש או שאין, או שאני אוהב או שאני שונא, אך אינו יכול לתפוס מציאות ...

... המנגנון של האושר, לדעת או לא לדעת, ידיעה חלקית, ידיעה מלאה, לא לדעת שום דבר ובו יתבאר העניין של השכל האנושי. ויתבאר מה טוב יותר, לדעת או לא לדעת כל מיני דברים? ויתבאר, כיצד קשור האושר של האדם, למה ...

... תשובה: זה קורה, כאשר הדרישות של ההורה, הן לא תמיד מגיעות רק למען טובת הילד, והן לא תמיד נובעות מהשכל הישר של ההורה. אלא, לפעמים ההורה מבקש מהילד שלו בקשות, שנובעות מתוך תסביכים רגשיים ובעיות רגשיות, שיש בתת המודע ...

... באמת מסוכנים, אך הם עדיין ממשיכים לפחד. הסיבה לכך היא שהם טרם השתכנעו ברמה החווייתית שאין מה לפחד. השכנוע השכלי אינו מספיק, ודרושה חוויה רגשית חזקה שתוכיח להם שבפועל אין שום דבר נורא במצב הזה. מהי המשמעות של שלוש ...

... היפוך שכלי, היפוך חוץ שכלי, היפוך מחשבתי, ההפך של כל דבר, דבר והיפוכו, אולי ההפך הוא הנכון, שכל שמעל השכל, נכון מצד עצמו, מעל השכל האנושי מהי תורת ההיפוכים, והאם לכל דבר באמת יש היפוך? אליעד כהן בהרצאה זו מציג ומסביר את הרעיון של ... שניתן להבין אותו דרך ההיגיון והחשיבה האנושית הרגילה. היפוך חוץ - שכלי - היפוך שנמצא מעבר להיגיון האנושי, במקום שהשכל אינו יכול להבין או לתפוס. הוא מסביר שכדי להבין היפוכים מסוימים באמת, יש צורך לצאת מגבולות השכל הרגיל. לא כל היפוך הוא שכלי, ולא כל דבר ניתן להפוך בהיגיון. לדוגמה, אליעד נותן את הטענה: אם אני ... שאין לו היפוך שכלי, נתקלים במחסום אינטלקטואלי. במקרה כזה, מי שרוצה להגיע להבנה אמיתית חייב לשחרר את ההיצמדות לשכל. השכל מוגבל מעצם טבעו בכך שהוא תמיד בנוי על הגדרות ברורות של מצבים או רעיונות. לשחרר את ההיצמדות הזו אומר ... הרצון שלך למשהו הוא רע עבורך - וזאת בניגוד מוחלט למה שניתן לתפוס בהיגיון הרגיל. לדברי אליעד, השחרור מהחשיבה השכלית הוא הכרחי עבור מי שרוצה להגיע לאיחוד מוחלט עם המציאות, כי המציאות עצמה אינה פועלת רק לפי חוקי ההיגיון. האם המציאות תמיד פועלת לפי חוקי השכל? אליעד מבהיר שהמציאות אינה מוגבלת לחוקי השכל, ושלא ניתן להבין את המציאות בשלמות אם נשארים מוגבלים לחשיבה שכלית. כדי להבין באמת את המציאות במאה אחוז, צריך ... שהמציאות כוללת את כל האפשרויות בו זמנית - אפשרויות שסותרות זו את זו בשכל, אבל מתקיימות במקביל מחוץ לגבולות השכל. אליעד מוסיף דוגמאות נוספות למקרים בהם היפוך שכלי הוא בלתי אפשרי. לדוגמה, אדם יכול לחשוב: הוא חייב לי כסף ... לכל דבר יש היפוך בשכל, והדרך היחידה להבין היפוכים מסוימים היא לחרוג מגבולות החשיבה הרגילה ולהיפתח לחשיבה שהיא מעל השכל האנושי. מהי תורת ההיפוכים? האם לכל דבר יש היפוך? היפוך שכלי וחוץ שכלי האם ההפך הוא תמיד הנכון? שכל שמעל השכל האנושי

... מאשר דבר אחר, הדבר הזה גורם לאדם להרגיש שהוא מוכרח להגדיר שהוא רוצה את הדבר הטוב יותר. אבל כאשר השכל של האדם, לא מבדיל בין דבר אחד לבין דבר אחר, אז האדם מעצמו, כבר לא מרגיש את הצורך להגדיר ... תהיה כך או אחרת. והרעיון הוא, שמי שרוצה לזרום עם החיים, צריך ליישר קו עם המציאות. דהיינו, האדם צריך שהשכל שלו, יתיישר עם נקודת המבט של המציאות. דהיינו, שהאדם יתייחס אל המציאות, בדיוק כמו שהמציאות מתייחסת לעצמה. וכיצד המציאות ... אפשר להבדיל בין טוב לבין רע, ובין דבר לבין היפוכו. ואז, כאשר האדם מצליח להביא את עצמו לנקודת מבט, שהשכל של האדם מבין, שאין הבדל בין שום דבר לבין שום דבר אחר, אז ממילא האדם מעצמו כבר לא מגדיר שום דבר. כי התודעה של האדם, פועלת לפי השכל של האדם. ואם השכל של האדם מבין, שאין הבדל בין מצב כלשהו לבין מצב אחר, אז האדם לא צריך להתאמץ לחשוב שאין הבדל ... לא משנה אם המציאות היא כך או אחרת, כי הכל שווה באותה המידה ממש. וככל שהאדם מעמיק יותר את השכל שלו, להסתכל אל תוך התהליכים הנפשיים שמתרחשים בתוכו, דהיינו, שהאדם מעמיק ומתבונן, אל תוך המקום שממנו הוא חושב שדבר ...