אם נתבונן בספרי ההיסטוריה נראה, כי בימי שעברו הוציאו אנשים חכמים להורג, בטענה שהם משוגעים וכופרים בעיקרי האמונה ובדעות שהיו רווחות פעם. בימים ההם, הוציאו להורג אנשים חכמים שהקדימו את זמנם, מאחר שהם היו נדמים למשוגעים.

ומי שיתבונן בעניין יראה, כי הדבר הזה נכון בכל דור ודור. ולא רק בכל דור ודור, אלא הדבר הזה נכון בעיקר לגבי האדם ביחס לעצמו.

כי לפעמים האדם מסבך דברים פשוטים, משום שהם נראים לו פשוטים מידי וקשה לו להבין אותם, ולכן הוא מזלזל בהם וזורק אותם. והדבר זהה לחלוטין לחכם שמאשימים אותו שהוא משוגע.

לדוגמה: לפעמים האדם נתקל באיזו בעיה. והאדם מבין בתוכו שבאמת אין כאן שום בעיה. אך בכל זאת הוא מתעקש לפתור את הבעיה למרות שאין כאן בעיה. משום שהמחשבה שאומרת לו שאין כאן שום בעיה, היא כאילו נראית לו כטיפשית, משום שהיא פשוטה מידי.

ובאמת, המחשבה הפשוטה ביותר, היא החכמה ביותר. והמשוגע הוא משוגע, לא משום שהוא חושב בצורה פשוטה, אלא משום שהוא מסבך את מה שלא צריך לסבך.

והמחשבה הפשוטה והפשיטות, היא הדבר הגדול ביותר שיש. אלא שהאדם חושב בטעות שהפשיטות הזאת היא שיגעון, ומשום כך הוא מתעלם ממנה במקרה הטוב, ונלחם בה במקרה הפחות...