... להרגיש שלם עם עצמו. אם מישהו אוכל אוכל לא בריא, אך רוצה להפסיק, הוא יתאהב במישהו שאוכל בריא. אם הוא אוכל אוכל לא בריא אך רוצה לקבל את עצמו כך, הוא יימשך למישהו שגם אוכל אוכל לא בריא. האם הפכים נמשכים? ...

... וטבעונות, אכילת בשר, תזונה נכונה, תזונה טבעית, לאכול בשר, הרפואה הנכונה, הרפואה הטבעית, תזונה טבעונית, תזונה צמחונית, חלבון בתזונה טבעונית, חלבון בתזונה צמחונית, צריכת חלבון מהצומח, צריכת חלבון מהחי, ... הביולוגיים הפנימיים הם אלו שקובעים איזה מזון מתאים לכל יצור. מדוע אכילת עשבים אינה שוות ערך לאכילת שור? אנשים המצדדים בתזונה טבעונית אומרים לעיתים: "למה לאכול את השור אם אפשר לאכול את המזון שהשור אוכל?" כלומר, אם השור ניזון מעשבים ומפתח גוף חזק, ניתן לוותר על הצורך בצריכת בשר ופשוט לאכול ישירות את העשבים. אך גם כאן יש בעיה לוגית חמורה. הסיבה לכך היא שגוף השור מעבד את העשבים בצורה ייחודית. מערכת העיכול של מעלי גירה כמו שוורים ופרות ... הטיעון בנוגע לחלבון - "החלבון מגיע מצמחים, אז תאכל ישירות את הצמחים" נימוק נוסף שאפשר לשמוע הוא ש"בשר מספק חלבון, אבל החלבון מגיע במקורו מהצמחים, אז במקום לאכול את הבשר, עדיף פשוט לאכול את הצמחים." טענה זו שגויה ממספר סיבות: החלבון בבשר עובר עיבוד ביולוגי בגוף של בעל החיים - כאשר פרה אוכלת עשבים, מערכת העיכול שלה מפרקת את החומרים שבתוך הצמחים ובונה חלבונים המתאימים לגוף שלה. כאשר בני אדם אוכלים את בשר הפרה, הם מקבלים חלבון באיכות גבוהה שנספג היטב בגוף. לא כל הצמחים מכילים חלבון מלא - יש חלבונים שחסרים בהם חומצות אמינו חיוניות, אותן ניתן ... הגוף האנושי לא בהכרח יכול להפיק את אותן התועלות מחלבון צמחי כפי שהוא מפיק מחלבון מן החי. לדוגמה, ספיגת הברזל והאבץ מבשר גבוהה בהרבה מספיגתם מירקות, ולכן אכילה ישירה של צמחים בלבד עלולה להוביל לחסרים תזונתיים. האם לאכול את המזון "המקורי" עדיף תמיד? עוד טיעון שגוי עולה כאשר טבעונים וצמחונים אומרים: "אם החלבון מגיע מהעשב, עדיף לאכול עשב. למה לעבור דרך הפרה?" אך אם ניקח את ההיגיון הזה לקצה, נוכל לשאול - אם העשבים מקבלים את המינרלים שלהם מהאדמה, למה לא פשוט לאכול אדמה במקום לאכול את הצמחים? ברור שהתשובה היא שמערכת העיכול שלנו אינה מותאמת לכך. כך גם ההנחה שאפשר להחליף בשר ישירות בצמחים בלי להבין את העיבוד הפיזיולוגי שנעשה בגוף של בעל החיים לפני שהחומרים המזינים מגיעים אלינו. האם איבוד מזון הופך אותו ללא טבעי? צמחונים רבים נוהגים להדגיש שהם אוכלים מזון טבעי, לא מעובד, בניגוד לאוכלי הבשר, שלטענתם צורכים מזון שעבר עיבוד בתוך גופו של בעל חיים. אך בפועל, בני אדם עצמם מעבדים מזון בצורה מתמדת - אנחנו מבשלים ירקות, מתסיסים פירות ליין, מנקים ומשפרים את המזון שאנחנו אוכלים. כל תהליך עיבוד כזה משנה את הערך התזונתי של המזון, ולא תמיד לרעה. אם כך, גם כאשר פרה אוכלת עשבים ומעבדת אותם בגופה, מדובר בתהליך טבעי לכל דבר, בדיוק כפי שאדם מבשל אוכל כדי להפוך אותו ליותר זמין לעיכול. לסיכום הרעיון כי ניתן להשוות את תזונת האדם לתזונת בעלי חיים אחרים מתבסס על הבנה שגויה של הפיזיולוגיה האנושית והביולוגיה הכללית. לא ניתן להסיק שאכילה של עשבים, רק משום שהם מספקים חלבון לפרה, תהיה גם עבור בני אדם מקור חלבון מספק. יתרה מכך, הרעיון כי עלינו להעדיף מזון "קרוב למקורו" באופן מוחלט ... מן הטבע, צמחונות בעד ונגד, טבעונות בעד ונגד, גוף האדם ביחס לגוף בעלי חיים, השוואה בין בעלי חיים לבין בני אדם, איזו דיאטה לעשות? מהי התזונה הנכונה? איך לאכול בריא? איך להיות בריא? טענות של טבעונים, טענות של צמחונים, צריכת חלבון מן הצומח, צריכת חלבון מן החי, צריכת חלבון מן הטבע, חזק כמו שור, בריא כמו שור, אומניבור, קרניבור, הרביבור, בן אדם אוכל כל, האם צריך לאכול בשר? חלבון מן הצומח או מן החי ...

... איך ההדחקה מתבטאת במיזופוניה? דוגמה מוחשית לתהליך ההדחקה היא תופעת המיזופוניה. אדם שסובל ממיזופוניה מגלה רגישות קיצונית לרעשים מסוימים, כמו רעש הנשימה של אנשים, לעיסה של אוכל, רעש של בליעה ועוד. הרעש מטריף את האדם, והוא אינו מסוגל להתמודד איתו. אבל למה דווקא ... על כך. במצב כזה, המוח יכול לפתח אובססיה לא הגיונית, כמו מיזופוניה. מה זה מיזופוניה? מיזופוניה היא רגישות קיצונית לרעשים מסוימים, למשל קול של אנשים נושמים או רעש של לעיסה בזמן אוכל. נשאלת השאלה - למה הרעש הזה מטריף את האדם? הסיבה היא שבמוחו של אותו אדם ישנן בעיות ... באופן מוגזם. כך כל האנרגיה המנטלית שלו מופנית להתמודדות עם בעיה אחת שולית, במקום לעסוק בבעיות הגדולות והאמיתיות של חייו. איך זה בא לידי ביטוי? נניח שאדם מתעורר בבוקר ושומע מישהו אוכל, והוא משתגע מהרעש. כל יום הוא מוצא את עצמו אומר: "הרעש הזה מפריע לי", שוב ושוב. כך ...

... רע למה אנשים מתנגדים לאכזריות לשמה? אליעד כהן מסביר שבדרך כלל, כאשר מדברים על נושאים כמו צמחונות ואכזריות כלפי בעלי חיים, הוויכוח המקובל הוא האם חייבים לאכול בשר או שאפשר להימנע מכך. אך למרות המחלוקת, כולם מסכימים על דבר אחד ברור: שאכזריות לשמה, כלומר, אכזריות שלא לצורך הישרדות או תועלת מסוימת, היא דבר שכולם מתנגדים אליו ואף ... בכביש, אתה יכול לומר לעצמך "איזה חיים קשים, למה זה קורה לי?" או "איזה כיף שרע לי." החופש האמיתי הוא היכולת שלך לבחור בין שתי התגובות האלו. מה הקשר בין לאכול בשר לבין אכזריות? אליעד מבהיר שהוא לא מטיף בעד או נגד אכילת בשר. הוא לא מתעניין במה האדם עושה בפועל. מה שחשוב לו זו ההתבוננות הפנימית. אדם יכול להגיד שלא משנה לו אם הוא אוכל או לא, אבל בפועל, כל עוד הוא לא מסוגל להחליט שהוא רוצה לאכול כדי ליהנות מהסבל, הוא עדיין לא באמת חופשי. לדבריו, אדם חופשי באמת מסוגל לקום בבוקר ולהחליט במודע "אני רוצה לא לאכול כדי למות ברעב", ובכל זאת, מתוך בחירה מודעת, להחליט בסופו של דבר שכן לאכול. האם אפשר באמת לרצות רע באופן מודע? אליעד מסביר שהחופש האמיתי הוא כאשר אדם מסוגל לרצות את כל הטווח האפשרי: אני רוצה לחיות, אני רוצה למות, ולא משנה לי אם אני חי או מת. ... צמחוני? מה זה אכזריות לשמה? איך ליהנות מסבל? האם הקיום הוא אכזרי? מה הקשר בין צמחונות להארה רוחנית? אליעד: בנושא של הצמחונות, הויכוח הוא האם אני חייב לאכול בשר או לא? אבל כולם מסכימים שהתאכזרות לשמה, זה רק אדם שהוא רשע ביותר עושה. אף אחד לא מוכן לשים דגל ולהגיד שהוא אכזרי לשמה. הרחמנות הכי גדולה שלי בעולם היא על אנשים שהם ... אתה יודע איך קוראים לו, אכזריות. אף אחד בעולם לא יכול לחבק את האכזריות. כולם רוצים שתעזוב אותם, היא פוגעת בגאווה שלהם. שאלה: אני יכול להגיד, בואו נלך לאכול חרא, ונהנה ממנו. אליעד: אם הייתי חושב שאם תאכל חרא ותהנה ממנו ותגיע להארה רוחנית, הייתי אומר לך, לך עשה זאת. אני לא חושב שתגיע להארה רוחנית דרך זה, כי יש דברים הרבה ... איזה חיים קשים, למה נכנסו בי? ויש אחר שיגיד, איזה כיף שרע לי היום. הלב שלך צריך לדעת עד כמה באמת הדבר שלם ורוצה מלכתחילה את הדבר. שאלה: אז אתה לא מטיף לאכול בשר? אליעד: לי לא אכפת מה אתה עושה ולא אכפת לי מה אתה אוכל, אני רק מדבר על תהליך של התבוננות בדבר. האדם לא מוכן לקבל אכזריות, כי הוא לא מוכן לקבל את הטוב בקיומו של הרע. שאלה: אז זה לא מוחלט. אליעד: נכון אתה צודק, כי במוחלט אין ... שאני אגיד לו לעשות רעש כדי שזה יפריע לי. אם אתה יצאת החוצה אתה יכול לחוות שאתה גם רוצה לסבול. למשל אדם רוחני יגיד שלא משנה לו אם יאכל או לא, אבל בוחר לאכול. עד שאתה לא תקום בבוקר ותרגיש שאתה מבחינתך מסוגל להחליט, היום אני לא רוצה לאכול כדי לסבול ולמות מרעב, עד אותו רגע אתה לא תרגיש חופשי כשאתה הולך לאכול. אפשר לקום בבוקר, ולאמר מבחינתי לא אכפת לי אם אוכל או לא, אבל אם אני בתוך המשנה, אז אני חייב לאכול. ויש גם בתוך המשנה אני יכול להחליט שאני לא רוצה לאכול , ולמות ברעב, ובכל זאת אני בוחר לאכול ולא למות ברעב. יש אדם שניגש למקרר כי הוא רעב, והוא יכול להגיד שהוא לא רוצה לאכול כי זה לא משנה, אבל אם אני בתוך הכן משנה, אני חייב לאכול. אז הוא מרגיש שמצד אחד לא נכפה עליו שהוא חייב לאכול, כי אני יכול להגיד שזה לא משנה, אבל מצד שני, ברגע שאני בנפרדות, אני חייב לאכול. אבל יש בן אדם שיכול להגיד, קודם כל לא נכפה עלי כלום, הוא יכול ללכת לאין הבדל. ואם אני רוצה את היש הבדל, אז אני רוצה באופן מודע לא לאכול ולמות ברעב, ובכל זאת אני רוצה כן לאכול. שאלה: האם ההבנה השיכלית תפתור את כל הבעיה? אליעד: כן. שאלה: למה הוא בוחר במשנה? אליעד: יש כאן שתי בחירות, בחירה ראשונה שהוא אומר, משנה ולא לא משנה. בחירה שנייה שהוא ... באופן יחסי אין בחירה. אם אני מקבל על עצמי את זה שיש הבדל אז מצד ההגדרה אני כבר לא יכול להגיד שאין הבדל. זה אומר שבתוך המשנה אני יכול לשאול האם בא לי לאוכל או לא בא לי לאכול? אך יש משהו שמצד ההגדרה אני לא יכול לעשות, שברגע שאמרתי שיש הבדל בין יש לאין, אז מאותו רגע אני ויתרתי על האופציה שאין הבדל. ברגע שאמרתי שאני מבדיל בין מה שיש לבין מה ... רק מצד ההגדרה ויתרתי, כי מצד האין שכל אני לא ויתרתי על כלום ואף פעם. מצד האין שכל אני לא חייב לוותר אף פעם על שום דבר, למשל אני יכול להגיד שאני רוצה לאכול ומצד שני מלאתי את הרצון שלי לא לאכול. שוב, אני יכול לאכול, ובאותו זמן מילאתי את הרצון לא לאכול, ובו זמנית אני נמצא בחוויה שאין הבדל - זה מצד האין שכל. מצד השכל - יש מה אני רוצה לאכול, האם זה משנה או לא משנה? ובתוך המשנה אפשר לשאול, האם משנה לי

... המושג "נותן טעם לפגם" מתייחס למצב בו מאכל אסור מתערבב עם מאכל מותר, אך הטעם של הדבר האסור אינו משפר את הטעם של המאכל אלא פוגם בו, ולכן עשוי להיות מותר לאכילה על פי ההלכה. אליעד כהן מסביר זאת בעזרת דוגמה של סיר שבישלו בו נבלה, ולאחר מכן בושל בו בשר כשר. במצב כזה, אם הטעם של הנבלה לא משביח את המאכל אלא פוגם בו, ישנה מחלוקת האם המאכל יהיה מותר או אסור לאכילה. מה ההבדל בין "נותן טעם לשבח" ל"נותן טעם לפגם"? ההבדל בין "נותן טעם לשבח" לבין "נותן טעם לפגם" נעוץ בשאלה האם הטעם של הדבר האסור משפר את טעם המאכל או פוגע בו. לדוגמה, אם התערבב אוכל לא כשר בתוך אוכל כשר והטעם של האוכל הלא כשר נתן טעם טוב ומשובח לאוכל, זה נקרא "נותן טעם לשבח", ואז האוכל הופך לאסור. לעומת זאת, אם האוכל הלא כשר נתן טעם שלילי או לא נעים, זה נקרא "נותן טעם לפגם", ואז יש צד להתיר את המאכל. איך נקבע אם טעם הוא משובח או פגום לפי ההלכה? לפי אליעד, יש מחלוקת בין חכמים על השאלה כיצד קובעים האם הטעם של הדבר האסור הוא פגום או משובח. שיטה אחת אומרת שבוחנים האם האדם שאוכל את המאכל נהנה מהטעם או לא. אם האדם נהנה מהטעם של האיסור, אז הטעם נחשב משובח והמאכל נאסר. אם הוא לא נהנה או אפילו סולד מהטעם של האיסור, זה נקרא "נותן טעם לפגם" ואז המאכל מותר בדיעבד. אליעד מדגיש כי המבחן להבחנה האם טעם הוא לפגם או לשבח תלוי באדם שאוכל - האם הוא נהנה מהטעם האסור או לא, והאם הייתה לו תועלת או הנאה כלשהי מהטעם של האיסור. האם מותר להשתמש בכלי ... מכן בושל בו בשר כשר. במקרה כזה, השאלה היא אם הטעם שנשאר בסיר גורם להנאה או פוגע בטעם של הבשר הכשר החדש שמתבשל. ההלכה מתירה שימוש בסיר במקרה שהטעם שהשאיר האוכל האסור הוא טעם פגום ואינו משובח. מהי המשמעות של "נותן טעם לשבח" בדיני איסור והיתר? אליעד מסביר כי כאשר טעם האיסור שהתערבב במאכל מייצר טעם חיובי ומשובח, הטעם הזה נקרא "נותן טעם לשבח", והמאכל כולו נאסר באכילה. לדוגמה, אם בשלו בשר כשר בסיר שלפני כן בושל בו בשר אסור (כמו בשר נבלה), והטעם שנשאר בסיר הוסיף הנאה וטעם טוב ... הטעם האסור שהועבר אל המאכל החדש הוא טעם לא טוב ופוגע בטעם המאכל, ההלכה מתירה את המאכל בדיעבד כי הטעם נחשב "נותן טעם לפגם". האם הטעם האסור תלוי בכוונת האדם שאוכל את האוכל? אליעד מדגיש נקודה נוספת, לפיה ההלכה בודקת גם את הכוונה של מי שאוכל - האם הוא רוצה את הטעם האסור ומקבל ממנו הנאה, או שהטעם נכפה עליו ואין לו כוונה ליהנות ממנו. כלומר, אם האדם ... אליעד מתייחס למקור המחלוקת בין החכמים ואומר שהשורש שלה הוא בשאלה מה בדיוק אסרה התורה: האם עצם הטעם של האיסור הוא האסור, או רק ההנאה מהטעם הזה. למשל, אם אדם אוכל דבר שלא נהנה ממנו בפועל, אך ייתכן שייהנה בעתיד או שאחר יהנה ממנו בעתיד, יש דעות הסוברות כי עדיין האוכל יהיה אסור מחשש זה. מנגד, יש דעות אחרות הטוענות שהחשש מהנאה עתידית אינו מספיק כדי לאסור מאכל באופן מוחלט. אליעד ... עצמו) לבין איסור ביחס האדם כלפיו (אסור בגלל ההנאה או ההקשר של האדם אליו). מה זה נותן טעם לפגם? נותן טעם לשבח איסור והיתר בהלכה בישול בסיר של נבלה האם מותר לאכול מאכל שנתערב בו איסור? איך יודעים אם טעם הוא לפגם או לשבח? איסור הנאה ממאכלים אסורים ...

... כרגע הן נראות בלתי הגיוניות. לפי אליעד, ההכרה בכך שכרגע אין לך פתרון אינה אומרת שאין פתרון כלל. הוא נותן את האנלוגיה של אדם רעב שמחפש אוכל ולא מוצא. אם הוא יסגור את עצמו ויגיד "אין אוכל" - הוא יישאר רעב. אבל אם הוא יישאר פתוח, הוא ימשיך לחפש ולבסוף ימצא אוכל. באופן דומה, אדם שסובל מבעיה נפשית צריך להישאר פתוח ...

... למחשב הזה כל מיני גרסאות עם מחירים שונים, ולכן אני אשמח אם תוכל להסביר לי בקצרה מה בדיוק אתה צריך, כדי שאני אוכל לומר לך מה המחיר המדויק עבורך בהתאם לצרכים שלך. כאשר מהות העצה היא, לומר ללקוח שאי אפשר לומר לו מה המחיר, כי המחיר הוא תלוי קודם כל להבין את הצרכים שלו ... המתאים עבורו. תשובה אפשרית נוספת: למוצר הזה יש כל מיני מחירים. טווח המחירים הוא בין X לבין Y, אבל כדי שאני אוכל לתת לך מחיר מדויק, לשם כך אני צריך לשאול אותך כמה שאלות, כדי שאוכל להתאים לך את המוצר ואת המחיר. כאשר כאן בעצם אנחנו עונים ללקוח את הטווח האפשרי של המחירים ... את המוצר. לדוגמא: כמה המחשב הזה עולה? תשובה אפשרית: קודם כל אני צריך לקבל ממך תשובות לכמה שאלות ורק אחר כך אוכל לומר לך מה המחיר. דהיינו, מהות המסר היא, אני איש המכירות, אני צריך לבחון אותך הלקוח ולהעמיד אותך הלקוח במבחן, לפני שאני בכלל אסכים להפוך אותך ללקוח שלי. לא ...

... יותר, מה עובר לאדם השני בראש. והדוגמא הפשוטה ביותר היא, שאם מישהו אוכל, אנחנו יכולים "לקרוא אותו", ולהניח שהוא כנראה חש רעב. ואיך אנחנו עושים זאת? תשובה: על ידי דימוי של דבר לדבר. האדם רגיל לאכול, כאשר הוא רעב. ולכן הוא מניח, שהאדם האחר אוכל, משום שהוא רעב. וכיו"ב דוגמאות נוספות. וכמובן, שיש כאן רמות שונות של מורכבות. כי בני אדם שונים, יכולים לעשות את אותה ...

... על האדם לנסות להשתדל לחשוב עוד צעד אחד קדימה ולראות האם זה שהוא ישיג את המטרה, האם זה עצמו יקרב אותו אל המטרה הגדולה יותר, שאותה הוא רוצה להשיג. לדוגמא: אדם רעב שאוכל כדי להיות שבע. המטרה שלו היא להיות שבע. אך המטרה של להיות שבע היא עצמה חלק ממטרה אחרת, שהיא להיות בריא ולהרגיש טוב. נניח שמציעים לאדם הזה לאכול אוכל משביע אך לא בריא. אם האדם מתבונן רק על המטרה המיידית שהיא להיות שבע, הרי שהאוכל הלא בריא יכול לגרום לו להיות שבע. אבל אם האדם זוכר שהמטרה הגדולה יותר היא להיות בריא, ממילא זה אומר שעל האדם לנסות למצוא אוכל אחר בריא יותר. כי זה שהאדם יהיה שבע, זה לא משרת את המטרה הגדולה ...

... לא יודע מהו הטוב האמיתי הזה, ואיך להשיג אותו, על ידי זה האדם רץ אחרי שטויות. והדבר דומה לאדם ששותה מי ים מלוחים, משום שאין לו מים רגילים לשתיה. והדבר דומה לאדם שאוכל אוכל לא איכותי, בגלל שאין לו אוכל אחר לאכול . ומה שהאדם באמת מחפש, זה את התענוג של השלמות. אבל מאחר שאין לאדם מושג איך להשיג את התענוג הזה, על ידי זה ...