... שהיו לי, אני רוצה שתגרום לי ליהנות מהרגשות הרעות שיש לי, אני רוצה שתביא אותי למצב שאני אפילו לא אוכל לחשוב שאני לא רוצה אותן. איך אני יכול לגרום לך שאתה אפילו לא יכול לחשוב שאתה לא רוצה אותן, ...

... הרגש, ולא בחפצים או בבני אדם. אליעד מציע שהאדם ישאל את עצמו שאלות מעמיקות כמו למה אני אוהב את אוכל? ולא את האוכל עצמו, כדי להבין את המהות שמאחורי כל רגשותיו. זהו תהליך שדורש תשומת לב יומיומית ותרגול חוזר. על ידי כך, ...

... לקבל החלטות שהן יותר נכונות עבורנו, ולא מונעות רק על ידי פחד או דאגות עתידיות. הוא מביא דוגמה עם אוכל, כאשר אם אדם היה יודע שהוא מת מחר, הוא היה בוחר לאכול את מה שהוא רוצה עכשיו ולא לדאוג להשלכות עתידיות. לעומת זאת, אם אנחנו חושבים על העתיד הרחוק, עלול להיות ...

... השני. מהו מנגנון ההסתרה ואיך הוא עובד במוח? אליעד כהן מסביר את המנגנון באמצעות דוגמה של מישהו שמתלבט אם לאכול עוגה או לא. הוא מדגיש שכדי שההחלטה תתבצע, האדם צריך להסתכל על העוגה ולראות באופן מובהק יתרונות גדולים יותר מלאכול אותה מאשר להימנע מכך. אבל כאן מתעוררת השאלה: איך המוח עושה זאת? אליעד מסביר שמה שקורה בפועל הוא שהמוח ...

... לשינוי הצורה היא בעצם גם יצירת פחד וסבל עתידי, כי היא יוצרת תלות בהיפך שלה. לדוגמה, כשאדם רעב והוא אוכל, הוא אמנם נהנה באותו רגע, אבל באותו זמן הוא גם מחזק את הפחד שיבוא הרעב הבא. כלומר, ההנאה הנוכחית ...

... לא התפשרתי על האמת שלי, ולכן הם מתלוננים. אליעד מביא דוגמה מפורטת של אדם שמואשם בכך שהוא שורף את האוכל. לכאורה, הטענה האוכל נשרף היא נכונה עובדתית, כי האוכל אכן נשרף. אבל הטענה שהאדם לא בסדר כי האוכל נשרף היא כבר טענה של פרשנות. אליעד מציע אסטרטגיה כיצד לענות על טענה כזו ולהפוך אותה על האדם שטוען אותה. לדוגמה, אם אומרים לך: אתה לא בסדר כי שרפת את האוכל, אפשר להשיב הפוך לגמרי - אני דווקא מאוד אחראי, ובגלל האחריות שלי הייתי עסוק בדברים אחרים שקשורים גם אליך. אם אתה היית לוקח אחריות מלאה על מה שצריך לעשות, האוכל לא היה נשרף, ולכן דווקא אתה הוא זה שלא בסדר. כלומר, במקום לקבל את ההאשמה, אתה הופך אותה לכיוון ...

... אפשרי להימנע מרצון לפעול? לאחר תקופה מסוימת של שעמום, אתה יכול להרגיש את הצורך לקום ולעשות משהו - אולי לאכול, לדבר עם מישהו, לבדוק את הטלפון. השאלה היא למה אנחנו צריכים לעשות כל הזמן משהו, או למה אנחנו תמיד ...

... זאת באופן יום - יומי. למשל, אפשר לתרגל את התפיסה הזו על דברים פשוטים, כמו לבחור בין שתי מנות אוכל במסעדה ולראות שאין באמת הבדל משמעותי ביניהן. ככל שמתאמנים לראות שהדברים דומים במהותם, מתפתח הרגל של ריכוז ותפיסה נכונה ...

... של יחסי מתאר מצבים שבהם אדם מרגיש שמחה או סיפוק ביחס למצב אחר פחות טוב. למשל, אדם רעב שמקבל אוכל חש שמחה גדולה יותר מאדם שלא היה רעב מלכתחילה. השמחה, אם כך, תמיד יחסית למצב פחות טוב שהתרחש קודם ...

סיבתיות, סיבה ותוצאה, למה אתה אוכל? דטרמיניזם, אקראיות, שאלה סיבתית, שאלה אקראית, מנגנון שאלת שאלות, האם יש סיבה לכל דבר? האם אין סיבה לשום דבר? ... משהו קרה?, אתה מניח מראש שיש קשר של סיבה ותוצאה בין הדברים. למשל, אם אתה שואל למה מישהו הולך לאכול, התשובה כי הוא רעב היא תשובה סיבתית - הוא הולך לאכול בגלל סיבה מסוימת שיצרה את הפעולה. התהליך הזה של סיבתיות מלווה אותנו כמעט בכל מחשבה. אפילו שאלות פשוטות ביותר ... תקרה. לדוגמה, אינך בטוח שאחרי שתאכל באמת לא תהיה רעב, כי תמיד יש אפשרות שיקרה משהו בלתי צפוי (למשל, שהאוכל לא ישביע אותך). האם הכל סיבתי או הכל אקראי? אליעד מבהיר שהסיבתיות והאקראיות אינן באמת הפכים אלא שני צדדים ... בתוכו גם סיבתיות וגם אקראיות, כי אלו שני היבטים של מציאות אחת שלמה. הדוגמה המפורטת לכך היא אדם שהולך לאכול. הוא מניח שאם יאכל, לא יהיה רעב, כלומר, שיש סיבתיות. אבל בו זמנית, הוא יודע שאולי הפעולה לא תצליח ... אליעד מציין שהדיון על סיבתיות ואקראיות הוא יסודי לתפיסת המציאות, והוא משפיע על שאלות יומיומיות ועל פעולות פשוטות כמו אכילה. כדי לפעול בעולם, אתה תמיד חייב להניח את שני הצדדים - סיבתיות ואקראיות. ללא הנחות אלו, הפעולה לא תהיה ... ובאופן בו הם משפיעים על תפיסתנו את העולם. אליעד כהן מציע לגזור את רעיון הסיבתיות מתוך חוויות יומיומיות כמו אכילה, ומציג את השאלה: למה אנחנו אוכלים? במהלך ההרצאה, אליעד מתאר כיצד כל שאלה שאנחנו שואלים מונעת מתוך תפיסת סיבתיות. למשל, כששואלים למה זה קורה?, השאלה ... גם אם איננו מודעים לה - מבוססת על הנחות סיבתיות. לדוגמה, אם אדם שואל את עצמו למה הוא רוצה לאכול, הוא בעצם מניח כי יש סיבה לכך שהוא רעב. אולם אליעד מראה כי אם נשקול גישה אקראית, ייתכן שאין ... לקרות בלי סיבה ברורה. לדוגמה, אם אדם שואל למה אני רעב?, התשובה יכולה להיות תוצאה של סיבה (הגוף צריך אוכל) או יכולה להיות אקראית, ללא סיבה ברורה. מהו הדטרמיניזם ואיך הוא קשור לעקרונות הסיבתיות? בסופו של דבר, אליעד מסביר ...