רצון עצמי, פירוק הרצון העצמי, מהות הרצון, צורת הרצון, הרצון הוא צורה... אין מי שירצה. לעומת זאת, הרצון הוא הצורה האפשרית, כי הוא יכול להתקיים רק אם קיים האני. לדוגמה, אדם יכול לומר אני רוצה לאכול, ואז ניתן להפריד את האמירה הזו לשניים: אני, שהוא המהות והיסוד המחויב, ורוצה, שהיא הצורה האפשרית של הרצון. אם האני לא היה קיים, לא היה מי שרוצה לאכול. לעומת זאת, יכול בהחלט להיות אני ללא רצון לאכול - אבל לא יכול להיות רצון לאכול בלי האני. מה המשמעות של רצון, מהות וצורה? אליעד מדגים את ההבדל בין מהות וצורה באמצעות דוגמה של אכילת ביסלי. אדם יכול לרצות לאכול באופן כללי, וזה הרצון הבסיסי. מתוך הרצון הכללי לאכול, יכול להתגבש רצון ספציפי לאכול ביסלי. הרצון לאכול ביסלי הוא צורה ספציפית, והוא עצמו מהווה מהות ביחס לפעולה של האכילה בפועל. כלומר, יש לנו שרשרת של מהויות וצורות: הרצון הכללי לאכול הוא מהות ביחס לרצון לאכול משהו מסוים. הרצון לאכול ביסלי הוא הצורה ביחס לרצון הכללי לאכול, אבל הוא עצמו מהווה מהות ביחס לפעולת האכילה הממשית של ביסלי. האכילה של הביסלי בפועל היא הצורה האפשרית ביחס לרצון לאכול ביסלי, כי אפשר לרצות לאכול ביסלי בלי לאכול אותו בפועל. כלומר, מה שהוא מהות ברמה אחת יכול להפוך לצורה ברמה אחרת. כך נוצרת שרשרת אינסופית ... אחרת. מדוע אדם רוצה דווקא דבר מסוים ולא דבר אחר? אליעד שואל מדוע האדם רוצה דבר אחד ולא דבר אחר. מדוע מישהו רוצה דווקא לאכול לחם ולא משהו אחר? הוא מסביר כי עצם השאלה הזו חושפת רובד עמוק יותר, שבו האדם שואל את עצמו ...