... נקבעת על פי תפיסות והתניות חברתיות? אליעד מדגים את הרעיון באמצעות דוגמה של אכילת בשר. הוא מסביר שאדם רגיל לאכול סוג מסוים של בשר ולא סוג אחר, בהתאם לסביבה החברתית שבה הוא גדל. לדוגמה, אם אדם גדל במשפחה שבה אוכלים סוג מסוים של בשר ולא אחר, הוא רגיל לתפוס זאת כטעים ורצוי. באותו האופן, גם המשיכה המינית של האדם ...

... לקבלה? אליעד מדגיש את העובדה שאין הבדל מהותי בין נתינה לקבלה, אלא רק הבדל צורני. כלומר, אם אדם הולך לאכול לבד במסעדה כדי לאכול להנאתו האישית, או לוקח את ילדיו למסעדה ונהנה לראות אותם אוכלים, בשני המקרים הוא ממלא רצון לקבל. ההבדל הוא רק בצורה שבה הרצון מתמלא, אך הרצון הבסיסי נשאר תמיד רצון ...

... נגד ההיפך שלו. לדוגמה, מי שבוחר להיות צמחוני בשם הרחמנות כלפי בעלי החיים, לפעמים ינהג באכזריות כלפי אנשים אחרים שאוכלים בשר. כלומר, הם לא מודעים לכך שהם בעצמם הופכים למתאכזרים, מתוך ההחלטה שלהם לרחם על משהו ספציפי. ההכרה בדואליות ...

... מרגיש שדברים טובים מתאפשרים רק באמצעות קיומם של דברים רעים. לדוגמה, אם אדם מגיע הביתה עייף והוא נהנה לנוח ולאכול ארוחה טובה, הרי שההנאה הזו קיימת בעיקר משום שהוא יודע כיצד זה מרגיש להיות רעב או עייף. ללא ההשוואה ... הוא באמת טוב. מדוע אנחנו לא מצליחים להיות מרוצים כל הזמן? אליעד מדגים נקודה זו בכך שאדם שנהנה מאוד מאוכל מסוים, למשל כאשר הוא רוצה להכין קפה והקפה יוצא בדיוק כמו שרצה, מרגיש הנאה גדולה. אולם אותה הנאה תלויה ...

... הוא מתקשה להתאפק, הוא יכול להשתמש בשיטה הזו על עצמו ולשאול: האם אני בטוח ב - 100% שאני רוצה לאכול את העוגה הזאת? האם אין שום אפשרות שאני בעצם לא רוצה לאכול אותה?. השאלה הזו יוצרת ספקות לגבי הוודאות הראשונית של הרצון, ומאפשרת לאדם לקבל החלטה שלא לאכול את העוגה מתוך הבנה שהוא לא בטוח לחלוטין שזה מה שהוא רוצה. איך מתמודדים כשהמוח משתמש בשיטה הזו לרעה? ... שהוא חושב שנכון לו יותר, אפילו אם ההפרש הוא רק אחוז בודד לטובת אותה הפעולה. לדוגמה, אדם בדיאטה שמחליט לאכול עוגה אינו חייב להיות בטוח לחלוטין שזה מה שהוא רוצה, אלא מספיק שהוא חושב יותר שהוא רוצה לאכול מאשר לא רוצה. באופן דומה, אם אדם פוטר מעבודתו ומרגיש רע, הוא יכול לבדוק עם עצמו: האם אני בטוח ... הוא בסוף ילך עם זה למה כי ב51% הוא חושב את מה שהוא חושב, לדוגמה נגיד בן אדם רוצה לאכול את העוגה ורוצה גם לא לאכול את העוגה בן אדם בדיאטה לדוגמה גם רוצה לאכול את העוגה וגם לא רוצה לאכול את העוגה בסוף אם הוא יחליט לאכול את העוגה זה לא בגלל שהוא בטוח שהוא רוצה לאכול את העוגה זה בגלל שהוא באופן יחסי יותר רוצה לאכול את העוגה מאשר לא רוצה לאכול אותה. אוקי זאת אומרת ההחלטות בסופו של דבר מתקבלות לאו דווקא לפי ביטחון של 100% אחוז אלא לפי ביטחון של אחוז אחד יותר מאשר ההפך ולכן כששואלים בן אדם לדוגמה בן אדם נגיד בדיאטה, אוקי והוא רוצה לאכול נגיד את העוגה ואנחנו רוצים שהוא לא יאכל את העוגה ואז לדוגמה נגיד שואלים אותו אתה בטוח ב100% שאתה רוצה לאכול את העוגה הזאת, עכשיו מה בעצם עשינו לו פה שתלנו לו מחשבה בראש שאומרת לו זה יהיה בסדר שתאכל את העוגה הזאת רק אם אתה בטוח ב100% שאתה רוצה לאכול אותה, אבל האמת שזה לא נכון כי מצד האמת הוא יכול לאכול את העוגה והתשובה שאמורה להתקבל היא אני לא בטוח במאה אחוז שאני רוצה לאכול את העוגה אבל עדיין אני יותר רוצה לאכול אותה מלא רוצה לאכול אותה. אוקי זאת אומרת שימו לב יש שתי דרכים לקבל החלטה דרך אחת אומרת אני יותר רוצה את זה ... אבל מצד האמת בן אדם יכול ליישם את השיטה הזאת גם על עצמו נגיד לדוגמה בן אדם רוצה לא לאכול, בן אדם נגיד בדיאטה והוא רוצה לא לאכול את העוגה והמוח שלו אומר לו תאכל את העוגה אז מה שבן אדם יכול לעשות כדי לגרום לעצמו לא לאכול את העוגה ולשמור על הדיאטה זה לשאול את עצמו האם אני בטוח ב100% שאני רוצה לאכול את העוגה אין אפשרות שהמוח יגיד כן, אוקי ואם בן אדם אומר כן שאלתי את עצמי אם אני בטוח ... יכול לשכנע את עצמו בדיוק בשיטה הזאת נגיד שהמוח אומר לו תאכל את העוגה, אתה בטוח ב100% שאתה רוצה לאכול את העוגה. נגיד דוגמה אחרת נגיד שבן אדם רע לו מאיזה משהו נגיד בן אדם פיטרו אותו אוקי ועכשיו ...

... לא אכפת לו מהעתיד שלו - אפשר לומר לו: אני יודע שלא אכפת לך מהעתיד, שאתה מוכן להיות הומלס, לאכול מהפח ולחיות ברחוב, אבל בכל זאת תעשה שיעורים. ההקצנה הזו גורמת לילד להתנגד לסיבה של עצמו ולפעול בניגוד להתנגדותו ... מהעתיד שלך ולא אכפת לך להיזרק ברחובות ולא אכפת לך להיות הומלס, ולא אכפת לך שלא יהיה לך מה לאכול ולא אכפת לך שדאעש יחטפו אותך אני יודע את זה ושבגלל זה אתה לא עושה שיעורים אבל אף על ...

... הרצון שלו או שהרצון שולט בו. אליעד מדגיש שלכל רצון יש שני רבדים: הרצון הספציפי לדבר מסוים (כמו לרצות לאכול), והרצון שהרצון שלך יתמלא (כלומר, לרצות לקבל את מה שאתה רוצה). הרצון השני מופיע באופן קבוע בכל רצון והוא ... ההיבט הראשון הוא הרצון להשיג דבר ספציפי. ההיבט השני הוא הרצון שהרצון הראשון יתממש בפועל. לדוגמה, כאשר האדם רוצה לאכול, הוא גם רוצה שהרצון לאכול יתמלא. אם האדם לא היה רוצה שהרצון שלו יתמלא, הוא לא היה מוטרד כשהוא לא מתמלא. מה הקושי ברצון ...

... גורם לכל כך הרבה אנשים לקנות את הספר או לראות את הסרט? אליעד מסביר שספר אינו מוצר חיוני כמו אוכל, אלא מוצר תרבותי שיש סיבה מסוימת מאוד שבגללה אנשים נמשכים אליו. לדבריו, ההצלחה לא נובעת רק מכך שיש בספר ...

... המעשי הוא לשאול את עצמך בכל מחשבה, האם זה באמת נכון ב - 100%? לדוגמה: האם אני באמת חייב לאכול? האם אני באמת חייבת ללכת לעבודה מחר? האם אני באמת רוצה משהו מסוים? בצורה כזו, המוח מתרגל לראות שכל ...

... פירוש שהשולחן שחור? זה עובדה, יש שולחן והוא שחור, אבל אם לדוגמה נגיד אנחנו נאמר: השולחן הזה מאוד נח לאכול עליו, זה עובדה או פירוש? זה פירוש, כי מה אמר שנח לאכול עליו? יכול להיות שנח לאכול עליו ויכול להיות שלא נח לאכול עליו. אוקי? והרעיון של השכנוע ולשתול מחשבות אומר בעצם שאם רוצים לשכנע בנאדם מה יותר קל לשכנע אותו, עובדות ...