... איינשטיין, ציטוטים של אלברט איינשטיין על טיפשות, אי שפיות לעשות אותו דבר שוב ושוב ולצפות
לתוצאות שונות, האם הגיוני לעשות שוב ושוב את אותו הדבר? מוטיבציה להתמדה, מערכת סיבתית, מערכת אקראית, חלק 2 האם נכון לנסות שוב ושוב את אותה פעולה ולצפות
לתוצאות שונות? אליעד כהן מסביר בצורה מפורטת ומדויקת את הרעיון המפורסם של אלברט איינשטיין על אי שפיות - הטענה כי זה מטורף לעשות את אותו הדבר שוב ושוב ולצפות
לתוצאה שונה. אליעד מבהיר שהרעיון של איינשטיין נשמע הגיוני, אבל במציאות הוא מורכב יותר ותלוי מאוד בהבנה של מושגי הזמן, השינוי, והסיבתיות ... קיר חדש. אך מצד שני, אף על פי שהקיר משתנה כל רגע מבחינת האטומים שלו, שינוי זה לרוב אינו משפיע על
התוצאה הסופית של הפעולה (למשל, אם הקיר היה כבד מדי להזזה קודם לכן, רוב הסיכויים שהוא יישאר כך). מתי נכון להמשיך ולנסות לבצע את אותה ... שכן אם לא השתנו הנסיבות המשמעותיות (הכוח הפיזי של האדם או התנוחה שלו, או המשקל עצמו), אז הסיכוי
שהתוצאה תהיה שונה הוא אפסי. מכאן הוא מדגיש כי חשוב להבין לא רק האם משהו השתנה, אלא מה בדיוק השתנה, והאם השינוי הזה משפיע באופן מהותי על
התוצאה הסופית. אדם יכול לחשוב בטעות שמשהו השתנה רק כי הוא נמצא במקום אחר או כי עברה דקה, אבל זה לא בהכרח משנה משהו ביחס למטרה ... חסרי משמעות? אליעד מסביר שהשאלה המרכזית היא לא האם משהו השתנה, אלא האם השינוי שהתרחש משפיע על
התוצאה הרצויה. הוא מביא דוגמה נוספת של פתיחת מנעול בעזרת מפתח שלא מצליח לפתוח את הסילינדר. מבחינה פיזית מוחלטת, בכל ניסיון המנעול הוא ... אנשים מתבלבלים לחשוב ששינויים קטנים, חסרי משמעות אמיתית לפעולה עצמה, יכולים להוביל לשינוי גדול
בתוצאה. זו הטעות המרכזית שאליעד מזהיר מפניה. מה הקשר בין חשיבה מוטעית לבין תפיסת הסיבתיות שלנו? אליעד ממשיך ומבהיר שהעניין המרכזי פה הוא תפיסת הסיבתיות של האדם: אנשים חושבים בטעות שדברים השתנו בצורה שיכולה להשפיע על
התוצאה, בזמן שבפועל השינויים אינם רלוונטיים לסיבה המרכזית שבגללה הפעולה לא מצליחה. זה עניין של הבנת המציאות: צריך לזהות את הסיבה המדויקת ... אם היא השתנתה בפעם השנייה. אם הסיבה לא השתנתה - אין טעם בניסיון נוסף. כיצד לזהות את השינוי שיביא
לתוצאות שונות? אליעד מציין במפורש שהיכולת להבין האם יש היגיון לנסות שוב היא פונקציה של ההבנה שלנו מה בדיוק השתנה, והאם השינוי הזה יכול להשפיע באופן מהותי על
התוצאה הרצויה. צריך להיות ערניים ולהבחין בין שינויים שטחיים לבין שינויים עמוקים המשנים את המערכת בצורה מהותית. לבסוף, אליעד מסכם ואומר ... האם אי שפיות זה לחזור על אותו הדבר? מתי מוטיבציה להתמדה היא טעות? כיצד לזהות שינויים משמעותיים
בתוצאות? האם הגיוני לחזור שוב ושוב על אותה פעולה ולצפות
לתוצאות שונות? אליעד כהן מסביר את הציטוט המפורסם של אלברט איינשטיין האומר כי אי שפיות היא לעשות שוב ושוב את אותו הדבר ולצפות
לתוצאות שונות. אליעד מבהיר תחילה שישנם מקרים שבהם יש היגיון לנסות את אותה הפעולה שוב, ומקרים שבהם זה יהיה באמת לא הגיוני, אפילו ... ולא מצליח. אם הוא מנסה שוב ושוב להרים את אותו שולחן בדיוק באותה צורה, לכאורה זה לא הגיוני לצפות
לתוצאה שונה, כי שום דבר מהותי לא השתנה. מצד שני, אפשר לטעון שהמציאות משתנה תמידית, שהרי מבחינה פיזיקלית, אף פעם אין אלה אותם מים בנהר ... אליעד מדגיש שהגישה הזו של הכל משתנה כל הזמן היא גישה שלא באמת חכמה כל כך, לפחות כאשר רוצים להשיג
תוצאות מעשיות. כדי להבהיר זאת הוא נותן דוגמה נוספת: אדם דוחף קיר ולא מצליח להזיזו. לכאורה בכל רגע מדובר בקיר שונה, כי הזמן שונה ... האלה, אלא בסיבות המהותיות, אז אין היגיון להמשיך לדחוף אותו ולצפות שהוא יזוז. כי מה שבאמת משפיע על
התוצאה לא השתנה כלל. האם שינוי מינורי בנסיבות מצדיק ניסיון חוזר? אליעד מדגים את הרעיון עם משקולות בחדר כושר. אדם ניסה להרים 100 קילו ולא ... משקולת אחרת של 100 קילו, אולי הפעם זה יצליח. אליעד מסביר שהשינוי במקום או במשקולת לא ישפיע על
התוצאה אם הסיבה האמיתית שהאדם לא מצליח להרים 100 קילו היא המשקל עצמו או חוזקו הפיזי. כלומר, גם אם כל הסביבה תשתנה, כל עוד הסיבה המרכזית לאי - הצלחה היא קבועה, זה טיפשי לצפות
לתוצאה אחרת. מה ההבדל בין שינוי אמיתי לבין שינוי לא רלוונטי? כדי להדגיש את הנקודה, אליעד מביא דוגמה של פתיחת מנעול. לכאורה, בכל פעם שהאדם ... חלקיקים ויגרום לשינוי מינורי בתנאים, אך בפועל האדם אינו מתחשב בכך ולא מצפה שזה ישפיע באמת על
התוצאה. כלומר, ביחס לאדם שמנסה את הפעולה, שום דבר רלוונטי לא השתנה, ולכן אין שום היגיון לחשוב
שהתוצאה תשתנה. כיצד אפשר להבדיל בין מקרים שבהם כדאי להתמיד לבין מקרים שבהם זו טיפשות? אליעד מסביר שההבדל בין מצב שבו יש היגיון לנסות שוב לבין מצב שבו אין היגיון הוא מידת הרלוונטיות של השינוי בנסיבות לסיבתיות של
התוצאה. אם הנסיבות שהשתנו אינן קשורות לסיבות האמיתיות
לתוצאה, אז גם אם הן השתנו, אין שום סיבה לצפות לשינוי
בתוצאה. לדוגמה, אדם שניסה לשכנע מישהו אחר בדבר כלשהו ונכשל. אם הסיבה לכך היא מהותית (כמו שהאדם לא רוצה להקשיב), אז עצם זה שיעבור יום או שעה או אפילו שהמקום יהיה שונה, לא ישנה את
התוצאה. אבל אם הסיבה היא נסיבתית, כמו עייפות רגעית או הסחת דעת זמנית, אז בהחלט יש היגיון לנסות שוב. לסיכום, אליעד כהן מחדד את המסר של איינשטיין וטוען כי הטיפשות אינה בעצם החזרה על פעולה, אלא בציפייה
לתוצאות שונות כאשר הסיבות לאי - ההצלחה לא השתנו באופן משמעותי. כל ניסיון חוזר חייב להיות מבוסס על שינוי אמיתי ורלוונטי בסיבות ... האם יש היגיון בהתמדה? מערכת סיבתית ומערכת אקראית מתי טיפשי להתמיד? האם שינוי נסיבות משפיע על
התוצאות? ...