... אליעד משתמש בדוגמה פשוטה: כשאתה עושה פעולה מסוימת, למשל עובד או מתאמץ להשיג משהו, אתה לרוב עושה זאת בשביל התוצאה שתגיע אחר כך. יוצא מכך, שהפעולה עצמה נתפסת בעיניך כחסרת ערך בפני עצמה, כי ערכה תלוי בתוצאה העתידית. אולם, אילו היית מבין שלפעולה עצמה אין שום צורך בתוצאה עתידית, היית חווה את השלמות בכל פעולה ובכל רגע ורגע. מדוע תוצאה עתידית יוצרת תחושת חוסר שלמות? אליעד כהן מסביר שכאשר אתה מבצע פעולה מסוימת רק מתוך כוונה להשיג תוצאה כלשהי, אתה בעצם אומר שהמצב הנוכחי איננו שלם מספיק, שהרגע הנוכחי לא מספיק טוב, ולכן צריך לשפר אותו. אתה בעצם מצהיר שהמציאות כרגע חסרה משהו, ולכן יש צורך להגיע לתוצאה אחרת שתהפוך אותה לטובה יותר. לדוגמה, אם אדם חושב שהוא יהיה מאושר כאשר הוא יהיה בריא, הוא למעשה אומר שהמצב הנוכחי שלו (החולי או חוסר ... מנסה להשיג דרך העתיד, כבר כאן ועכשיו. כלומר, האדם יכול להיות מאושר כבר כעת באופן מוחלט, אם יפסיק להאמין שהתוצאה העתידית חשובה יותר מהרגע הנוכחי. מה באמת קורה כשאדם שואל למה זה קורה לי? אליעד מסביר שכאשר אדם שואל את עצמו למה זה קורה לי, הוא מניח שיש סיבה חיצונית לכל דבר שקורה לו, וכי מה שקורה לו נועד להשיג תוצאה מסוימת. כלומר, הוא מפרש את ההווה דרך הפרספקטיבה של העבר או העתיד. אבל האמת הפוכה לגמרי. במקום לנסות להבין מדוע דבר מסוים קורה לך מתוך ... הסיבה של החיים? מה התכלית של הפעולות שלנו? איך להגיע לשלמות? למה דברים קורים דווקא לי? איך להשתחרר מהרצון לתוצאות עתידיות? איך לחוות שלמות בכל דבר? איך להפסיק להמתין לאושר בעתיד? ...

... כאשר האדם מבין שהבעיה אינה בעצם הכאב אלא בהתנגדות שלו כלפי הרצון הפנימי, הוא יכול להפסיק להיאבק ברצון שלו, וכתוצאה מכך הסבל שלו יקטן משמעותית, גם אם הכאב הגופני עדיין קיים. האם הכאב הוא מקור הרע או הרצון לשנות את המציאות? על פי ההסבר של אליעד, הכאב עצמו ... שאפשר להגיע למצב שבו האדם אינו סובל, גם אם המציאות ממשיכה להיות לא נעימה או כואבת. הסיבה לכך היא שהסבל הוא תוצאה של ההתנגדות לרצון ולא של המציאות עצמה. כשאדם מפסיק להתנגד לרצון שלו ומקבל את המציאות כפי שהיא, הוא אינו חווה סבל, גם אם הכאב עצמו עדיין ...

... את החרדה ומפסיק לפחד ממנה. לדוגמה, אם אדם מפחד להיכשל, עליו להבין שגם אם הוא ייכשל זה לא נורא ואף יכול להיות חיובי עבורו. בכך שהוא יקבל את התוצאה הזו ואפילו ישמח בה, החרדה שלו תיעלם מאליה. מדוע טיפול פסיכולוגי בחרדה עלול להגביר את החרדה? ... על חרדה מהיסוד? בשלב הראשון, ניתן להתמודד עם החרדה על ידי הבנה שגם אם יקרה הדבר שממנו מפחדים - זה לא בהכרח דבר רע. אם אדם יוכל להשתכנע שגם התוצאה הגרועה ביותר היא למעשה בסדר או אפילו חיובית, הוא לא ירגיש חרדה לגביה. אבל יש בעיה נוספת - ... אם יצליח לראות את הכל כחיובי, אולי יום אחד הוא ישכח זאת ויחזור להיות בחרדה. לכן, הדרך העמוקה ביותר להיחלץ מחרדה היא לא רק לקבל את האפשרות שהתוצאה הרעה תקרה, אלא גם לקבל את עצם קיומה של ההבדלה בין טוב לרע - כלומר, להיות שלם עם קיומן של ...

... רצון פרסונאלי או אינדיבידואלי. כלומר, גם אם אדם מרגיש שהוא רוצה משהו מסוים, אליעד מסביר שזה לא באמת הוא שרוצה את זה. הרצון אינו רצונו האישי של האדם, אלא חלק ממציאות רחבה יותר וממנגנון של סיבה ותוצאה שבו האדם רק חווה את הרצון. כדי להבהיר את הנקודה הזו, אליעד משתמש בדוגמה של אדם שמרגיש שהוא רוצה לעשות פעולה כלשהי. הרצון אכן קיים ומורגש בעוצמה ... תחושה של בחירה וחופש, אך היא גם גורמת לאדם לסבול, משום שהאדם מייחס חשיבות יתר להחלטות שהוא כביכול מקבל באופן אישי. אליעד מציין שברגע שהאדם מבין שהרצון שלו אינו אישי, הוא מפסיק להזדהות איתו. כתוצאה מכך, האדם מגיע לתחושה של שחרור מוחלט. במצב זה, הוא כבר אינו חווה דיכאון או סבל מכך שאין לו באמת בחירה, משום שהוא מבין שהרצון מעולם לא היה באמת שלו מלכתחילה. מהי נקודת האמת שמחברת בין רע לטוב באופן מוחלט? נקודת האמת שאליה אליעד מכוון היא ההבנה העמוקה שהמציאות מתנהלת באופן מוחלט ומדויק לפי חוקים מסוימים. כל אירוע וכל רצון הם תוצאה של סיבות ונסיבות קודמות, והאדם הוא רק חלק מתהליך רחב יותר, שלם ומוחלט. לדוגמה, הוא מסביר שאם אדם יעמיק מספיק בהתבוננות על הרצון שלו, הוא יראה שכל מה שהוא מרגיש ורוצה הוא תוצאה של דברים קודמים שקרו. התובנה הזו יכולה להיות קשה לעיכול בהתחלה, אך כאשר האדם מצליח לחוות אותה במלואה ולהפנים אותה באמת, היא מובילה אותו לחוויה ...

... יכול להיחשב כבוחר אמיתי וחופשי לחלוטין, כי אלוהים, לפי ההסבר, הוא הכוח הראשון, הסיבה הראשונה של כל מה שמתרחש. אלוהים הוא זה שמניע את כל המציאות, וכל מה שקורה הוא תוצאה של הבחירה הראשונית שלו. כלומר, הבחירה של אלוהים היא חופשית באופן מוחלט, משום שאין שום גורם אחר מעליו או לפניו שיכול להשפיע עליו או ...

... הוא זה שעונד את הטבעת, או שהטבעת משפיעה בעצמה? הדוגמה הזו ממחישה עד כמה מורכב הנושא של סיבה ותוצאה, ועד כמה קשה לדעת מי הגורם האמיתי לפעולות שלנו. בנוסף, אליעד כהן מתייחס לאפשרות שהאדם עצמו הוא האלוהים, כלומר, שהאדם הוא זה שמזיז את כל ...

... בצורה מלאה, הוא לא היה נראה לנו פגום כלל. המגבלות והסתירות בשכל הן תוצאה של שימוש לא נכון או חלקי בו. השכל עצמו, במהותו, הוא מושלם, ...

... מייצרת אצלו. מה המשמעות של לאהוב את העבודה באמת לפי אליעד? אליעד מתייחס להבחנה דקה וחשובה בין שני סוגי אהבה לעבודה: אהבה לעבודה בגלל התוצאה או התועלת שהאדם מפיק ממנה (סיפוק רגשי, כסף, הכרה). אהבה לעבודה בפני עצמה, בלי קשר לתוצאה או לתועלת חיצונית שהיא נותנת. רוב האנשים נמצאים בקטגוריה ... הם עובדים כדי להשיג משהו אחר, למשל, סיפוק רגשי, כסף, תחושת משמעות, או ריגוש. לכן, הם לא באמת אוהבים את העבודה עצמה אלא את התחושה או את התוצאה שהעבודה מספקת להם. לעומת זאת, אהבה אמיתית לעבודה, לפי אליעד, משמעותה היא שהאדם נהנה מהעבודה עצמה בדיוק כפי שהיא, ללא שום קשר לתוצאה החיצונית. כדי להסביר זאת בצורה ברורה, הוא משתמש בדוגמה של אלוהים (כמשל בלבד): אלוהים, כביכול, לא עושה משהו כדי לקבל תוצאה כלשהי, אלא עושה כל דבר פשוט משום שהוא רוצה לעשותו, בלי מטרה ... סיפוק, ולכן ינסה לשנות עבודה, לעבור מתחום לתחום, או לחוות תסכול מתמיד. לעומת זאת, אדם שיגיע למצב שבו הוא באמת נהנה מעצם העבודה, ללא קשר לתוצאה הסופית, ירגיש שהוא חופשי ומאושר בכל רגע בעבודתו. איך האדם יכול ... האדם אוהב את העבודה עצמה ולא רק את מה שהיא מספקת לו, עליו לשנות את תפיסת העולם שלו ולשאול את עצמו שאלות כגון: האם הייתי עושה זאת גם בלי התוצאה?, האם הייתי ממשיך לעסוק בתחום הזה גם אם הייתי יכול לקבל את אותה ... ולחקור את המניעים שלו לעומק. ככל שהוא יהיה מודע יותר לכך שהעבודה היא רק אמצעי עבורו להשגת תחושה טובה, כך יהיה לו קל יותר להשתחרר מהתלות בתוצאות החיצוניות, ולהתחיל ליהנות מעצם העשייה עצמה. איך לאהוב את ...

... את הרצון שלו. אם הוא חווה את הרצון או העבודה כאמצעי להשגת מטרה אחרת בלבד, ולא נהנה או לא מסוגל ליהנות מהרגע ומהפעולה עצמה, התוצאה תהיה סבל. אם האדם מצליח ליהנות מהפעולה עצמה, הוא לא יחווה סבל, גם אם הפעולה קשה או מאתגרת. למה פנטזיות על ...

... כאשר הוא מציין כי הפסיכולוגים עצמם אינם מרוכזים, ולכן הם מתייגים ילדים ככאלה שיש להם בעיית ריכוז. אליעד טוען שהפסיכולוג, כתוצאה מחוסר הריכוז שלו עצמו, קובע שלילד יש בעיית קשב וריכוז, כי ...