סיבתיות רעה, סיבתיות טובה, סיבה טובה ותוצאה רעה, סיבה רעה ותוצאה טובה, הכל לטובה, הכל לרעה, איך טוב הופך לרע? איך רע הופך לטוב? השפעת התוצאה על הסיבה, השפעת הסיבה על התוצאה, פירוש ועובדה, טוב ורע, האם זה טוב או רע? איך המוח מפרש סיבה רעה שהובילה לתוצאה טובה? אליעד כהן מסביר שכאשר קורה לבן אדם דבר רע שכתוצאה ממנו יוצא דבר טוב, קיימות מספר דרכים בהן המוח יכול לפרש את המצב. לדוגמה, אם קרה לאדם אירוע שלילי ... השלילי, הוא טוב. במצב כזה האדם יכול להגיע למסקנה הכל לטובה, כלומר, האירוע השלילי הופך בעצמו לטוב, פשוט בגלל שהתוצאה הסופית חיובית. מצד שני, יכול להיווצר מצב הפוך שבו הסיבה השלילית כל כך רעה וקשה עבור האדם, שהוא אינו מוכן לקבל את העובדה שהתוצאה הטובה יכולה להצדיק אותה. במקרה כזה, האדם יעדיף לחשוב שגם התוצאה החיובית היא שלילית, רק כדי לא לתת לסיבה השלילית לגיטימציה כלשהי של טוב. כלומר, הסיבה השלילית חזקה כל כך, שהיא צובעת את כל האירוע בצבע שלילי לחלוטין, כולל התוצאה. מה קורה כאשר סיבה טובה גורמת לתוצאה רעה? אליעד מסביר גם את התהליך ההפוך - סיבה טובה שמובילה לתוצאה רעה. במצב כזה, יכול להתרחש דבר דומה: אם התוצאה הרעה מספיק שלילית, האדם עלול להתחיל לחשוב שגם הסיבה הטובה שהובילה אליה אינה טובה באמת. כלומר, התוצאה הרעה יכולה לגרום לאדם לשלול בדיעבד את איכות הסיבה הראשונית, ולראות גם אותה כשלילית. לעומת זאת, אם האדם משוכנע לחלוטין באיכותה ובחיוביותה של הסיבה, ייתכן שהוא לא יהיה מוכן לקבל שהתוצאה היא באמת שלילית. האדם יעדיף לחשוב שהתוצאה חייבת להיות טובה בדרך כלשהי, או לפחות לא רעה כפי שנדמה לו בהתחלה, כי הוא אינו מוכן להכיר בכך שסיבה טובה הובילה לדבר רע. האם המוח תמיד מתייחס לתוצאה כדי להעריך את הסיבה? אליעד מדגיש נקודה חשובה נוספת: אין מחויבות שהמוח תמיד יתייחס לתוצאה בכדי לקבוע אם הסיבה טובה או רעה, ולהיפך. לא בהכרח התוצאה תקבע את איכות הסיבה, ולא בהכרח הסיבה תקבע את איכות התוצאה. כלומר, אין חוקיות מוחלטת ביחסים הסיבתיים האלה. לעיתים אנשים יעריכו את הסיבה לפי התוצאה הסופית, ולעיתים יקרה בדיוק להפך, שהם יעריכו את התוצאה לפי איכותה הראשונית של הסיבה. העניין המרכזי שאליעד מציג כאן הוא שהפרשנות של האדם למציאות הסיבתית היא סובייקטיבית מאוד, ... אליעד מבהיר כי הביטוי הכל לטובה הוא למעשה ביטוי לפרשנות אישית שהאדם מעניק לאירועים. האדם נתקל באירוע שלילי, אך התוצאה הסופית של האירוע היא חיובית, ולכן הוא מגיע למסקנה שגם האירוע הראשוני השלילי היה בעצם טוב. הפרשנות הזאת נפוצה ... רע בתחילתו. עם זאת, כפי שאליעד מציין, יש אנשים שיפרשו את אותה סיטואציה בדיוק הפוך - הכל לרעה. כלומר, התוצאה הרעה גורמת להם לחשוב שגם הסיבה הראשונית הייתה רעה, ובכך נוצר מצב שבו המוח צובע את המציאות בצבע אחיד בהתאם לתוצאה או הסיבה. כיצד פרשנות אישית משפיעה על קביעת טוב ורע? ההרצאה מדגישה את העובדה שההבחנה בין טוב לרע היא ... רעה, בהתאם לאיך שהאדם מחליט לתפוס אותה ולמה הוא בוחר לתת משמעות. לסיכום, לפי אליעד כהן, היחס בין סיבה לתוצאה ובין טוב לרע תלוי מאוד בפרשנות האישית של האדם. המוח יכול לפרש אירועים באופן חיובי או שלילי בהתאם לתוצאות שלהם, בהתאם לסיבות שלהם, או אפילו באופן עצמאי ללא קשר ישיר ביניהם. היכולת להסתכל על המציאות מנקודות מבט שונות ... הסובייקטיביות של המושגים טוב ורע. האם הכל לטובה או לרעה? איך דבר טוב הופך לרע? מה ההבדל בין סיבה לתוצאה? האם התוצאה קובעת אם הסיבה טובה? איך המוח מפרש אירועים שליליים וחיוביים? מה המשמעות של הכל לטובה? כיצד סיבתיות משפיעה על ...

ניתוח סיבתיות, מה הסוד של אליעד כהן? איך לפתור כל בעיה? 4 שאלות לניתוח בעיות, ניתוח קשר סיבה ותוצאה, איך להחליש רצון? איך לפתור פחד? איך לפתור בעיות? נוסחה לפתרון בעיות, איך לנתח סיבה ותוצאה? 4 שאלות של ניתוח סיבתיות מה הסוד של אליעד כהן בפתרון בעיות בעזרת ניתוח סיבתיות? אליעד כהן מציג נוסחה ... פחדים ורצונות שליליים, והחלשת מחשבות שמכבידות על האדם. על פי הנוסחה, כל בעיה או מחשבה נובעת ממערכת של סיבה ותוצאה. במטרה לשנות או להחליש רצון או מחשבה, יש להבין את הסיבה שמובילה לתוצאה ולהעריך את הקשר ביניהם. המטרה היא לזהות אם הסיבה אכן מחייבת את התוצאה, ואם לא, החלשת הרצון או המחשבה נעשית באופן טבעי. כדי להדגים את השיטה, אליעד מציין דוגמה של אדם שרוצה ... סיבתיות. איך ניתוח סיבתיות עוזר בהחלשת רצון? הנוסחה מציעה ארבע שאלות שמסייעות להחליש רצון או מחשבה שלילית: 1. האם התוצאה מחויבת? - האם באמת צריך להיות רצון כזה או מחשבה כזו? לדוגמה, אדם יכול לשאול את עצמו אם הוא באמת רוצה שיאהבו אותו ברמה כזו. 2. האם התוצאה באמת מתחייבת מהסיבה? - האם הרצון להיות נאהב באמת נובע מחוסר הערכה עצמית, או שיש סיבות נוספות או שונות? 3. האם הסיבה מחייבת את התוצאה? - האם חוסר הערכה עצמית באמת מחייב רצון כזה, או שאפשר להעריך את עצמי גם אם אינני רוצה שיאהבו ... נכון או אם אפשר להעריך את עצמי גם ללא השכלה. אליעד מסביר ששאלות אלו בודקות את הקשר בין סיבה לתוצאה, ובמהלך התהליך מתחילים להבין שהרצון או המחשבה לא תמיד מחויבים כפי שנראה בהתחלה. ברגע שמבינים שאין קשר סיבתי מוחלט, ... להבין את הסיבות שמובילות לרגשות או מחשבות מסוימות, ולבצע את השאלות המפורטות על מנת להחליש את הקשר בין הסיבה לתוצאה. ברגע שנשאלות השאלות בצורה נכונה, תהליך החלשת הרצון או המחשבה נעשה באופן טבעי. מה ניתן ללמוד משיטה זו? אליעד ... אישיות ורגשיות נקראת ניתוח סיבתיות. הרעיון הוא שכאשר רוצים להחליש רצון, או להיפטר ממחשבה שלילית, אפשר לנתח את הסיבה והתוצאה שבאות לידי ביטוי בציר הזמן. הסיבה תמיד מקדימה את התוצאה, וכך ניתן לשאול שאלות החושפות את מקור המחשבה או הרצון ואת מידת החיוב שלהם. דוגמה שכיחה היא מצב שבו ... בכלל רוצה שיאהבו אותו? כששואלים למה אני רוצה שיאהבו אותי?, לוקחים את המחשבה אני רוצה שיאהבו אותי והופכים אותה לתוצאה. הסיבה, למשל, עשויה להיות אני לא מעריך את עצמי מספיק. בשלב זה נשאלת השאלה אם אכן חוסר הערכה עצמית ... זאת לא לרצות שיאהבו אותי, הקשר הסיבתי נחלש, והרצון עצמו נחלש. מדוע כל כך חשוב להבין מהי סיבה ומהי תוצאה? דוגמה להמחשת חשיבות ההבחנה בין סיבה לתוצאה היא שריפת דף נייר באש: האש היא הסיבה, שריפת הנייר היא התוצאה. הסיבה תמיד מקדימה את התוצאה בציר הזמן. אם מישהו טוען שיש סיבה, אבל מסתבר שהסיבה קרתה אחרי התוצאה, אי אפשר להגדיר זאת כסיבה אמיתית. לכן, כאשר מחפשים את סיבת הרצון (למשל, למה אני רוצה שיאהבו אותי?), יש ... הסיבה האמיתית. איך השאלות של ניתוח סיבתיות מסייעות להחלשת רצון? יש ארבע שאלות עיקריות העוזרות בפירוק הקשר שבין סיבה לתוצאה ובהחלשתו של רצון לא רצוי: 1. האם התוצאה מחויבת? האם באמת חייב להיות מצב שבו יש רצון כזה או מחשבה כזאת? לדוגמה, אדם השואל את עצמו האם ... אני רוצה שיאהבו אותי ברמה כה גבוהה?. לפעמים עצם השאלה עשויה לגרום להבחין שהרצון אינו כה חזק. 2. האם התוצאה באמת מתחייבת מהסיבה? לדוגמה, אני רוצה שיאהבו אותי כי אני לא מעריך את עצמי. האם הרצון הזה נובע רק ... עצמית, או שיש סיבות אחרות או נוספות? ייתכן שהרצון להיות נאהב בכלל נובע מגורמים אחרים, ולכן לא בהכרח זו התוצאה היחידה. 3. האם הסיבה מחייבת את התוצאה? במקרה של אני לא מעריך את עצמי מספיק, נשאל: האם זה שחסרה לי הערכה עצמית מחייב בהכרח רצון להיות ... להמשיך לא להעריך את עצמי ובכל זאת לא להרגיש צורך חזק באהבה חיצונית. ברגע שרואים שהסיבה לא חייבה את התוצאה, הרצון מתחיל להיחלש. 4. האם הסיבה עצמה מחויבת? אם אדם אומר אני לא מעריך את עצמי כי אין לי ... ולכן רצחת, עולה מיד השאלה האם זה שיש לי משקפיים בהכרח אומר שרצחתי? במקרה זה הסיבה לא מחייבת את התוצאה, והאישום נחלש. אם השוטר מוסיף סיבות שאינן מחייבות, והאדם מצליח לסתור אותן, הוא ייצא לחופשי. הרעיון דומה לרצון: בכל פעם שיש סיבה המניעה את הרצון, אפשר לשאול אם היא באמת מחייבת את התוצאה או בכלל קיימת. דוגמה על קורונה וסגר: יש קורונה (סיבה) וסגר (תוצאה). נשאלות השאלות: - האם התוצאה מחויבת? כלומר, האם באמת חייבים לעשות סגר? - האם התוצאה מתחייבת מהסיבה? כלומר, האם הסגר באמת נובע רק בגלל הקורונה, או שיש סיבות נוספות (שיקולים פוליטיים, כלכליים וכו)? - האם הסיבה מחייבת את התוצאה? כלומר, האם קיום מגפה מחייב תמיד סגר, או שאפשר להגיב אחרת? - האם הסיבה עצמה מחויבת? לדוגמה, האם אכן ... הצחוק מחייב בהכרח פחד, או שאפשר להישאר שליו למרות הצחוק. האם הסיבה (צחוק של אחרים) באמת קיימת ומקדימה את התוצאה (פחד), והאם היא מחייבת את הפחד? כך אפשר להחליש פחדים או חרדות על ידי פירוק הקשר הסיבתי. מצב של ... או האם באמת יש מחויבות להצליח דווקא כך? אם מגלים שלא הכל מחויב, הרצון להיאחז בסיבה נחלש, וכך גם התוצאה. כיצד ניתן ליישם את הנוסחה בכל תחומי החיים? כל בעיה אפשר לקחת ולבדוק מה הסיבה לה. לאחר מכן שואלים אם הסיבה אפשרית, אם היא מקדימה את התוצאה, ואם היא מחייבת בהכרח את התוצאה. בנוסף, אפשר גם לבחון אם הסיבה עצמה בכלל קיימת או מחויבת. ברגע שמגלים שהסיבה לא בהכרח תקפה, אפשר לראות איך הקשר בינה לבין התוצאה נחלש, ובאותו רגע נחלשות גם המחשבות והרגשות השליליים או הרצונות הלא רצויים. שלבים עיקריים: לזהות את הבעיה או הרצון ולנסח אותם כתוצאה. לדוגמה: אני רוצה שיאהבו אותי. לשאול: למה קיימת התוצאה הזו? (למצוא את הסיבה). למשל: כי אני לא מעריך את עצמי. לשאול אם הסיבה באמת קיימת לפניהם של התוצאה ואם היא אכן מחייבת אותה. למשל: האם חוסר הערכה עצמית מחייב רצון באהבה מאחרים? אם לא, הרצון נחלש. לשאול ... פחדים, חרדות, מחשבות טורדניות, תחושת בגידה, חוסר הערכה עצמית, ואפילו רצון עז בדברים שונים. בכל פעם ניגשים לסיבה שמאחורי התוצאה, שואלים אם היא מחייבת, שואלים אם היא עצמה אמיתית או הכרחית, וכך מתרחש תהליך שגורם לרצון או למחשבה הלא רצויה להיחלש או להיעלם. ניתוח סיבה ותוצאה איך למצוא את הסיבה האמיתית לבעיה טיפים לחקירת רצונות ומחשבות דרכים להתמודדות עם פחדים וחרדות החלשת מחשבות טורדניות דוגמה לניתוח סיבתיות, איך לנתח תהליך סיבתי? תרגול ניתוח סיבתיות, מהי סיבה? מהי תוצאה? ניתוח סיבתיות של סגר הקורונה, מה הנוסחה של אליעד כהן? מה השיטה של אליעד כהן? האם הסיבה מחויבת? האם ...

ניתוח סיבתיות, ניתוח סיבה ותוצאה, פירוק לגורמים של סיבתיות, לוגיקה, 4 ידיעות בתהליך סיבתיות, האם הסיבה מחויבת? האם התוצאה מחויבת? האם הסיבה מחייבת את התוצאה? האם התוצאה מתחייבת מהסיבה? מהו ניתוח סיבתיות וכיצד מפרקים סיבה ותוצאה? הנושא שאליעד כהן מסביר הוא ניתוח סיבתיות ופירוק של מושגים, רעיונות ומשפטים למרכיביהם הבסיסיים ביותר. אליעד כהן מדגים כי ... לבן מורכב למעשה משש הנחות שונות, שכל אחת מהן יש לנתח ולבדוק בנפרד. מהן ארבע הידיעות בתהליך של סיבה ותוצאה? אליעד כהן מפרט על ארבע ידיעות שנמצאות בכל משפט או סיפור שמביע קשר של סיבה ותוצאה. כשהוא מדגים משפט כגון איחרתי כי היה פקק, הוא מסביר כי המשפט כולל ארבעה חלקים הכרחיים: יש טענה שהתוצאה קרתה (איחרתי). יש טענה שהסיבה קרתה (היה פקק). יש טענה שהסיבה (הפקק) קרתה לפני התוצאה (האיחור). יש טענה שהסיבה (הפקק) גרמה לתוצאה (האיחור). כיצד בודקים האם משפט של סיבה ותוצאה נכון? אליעד כהן מסביר כי כדי לבדוק אם משפט סיבה ותוצאה הוא נכון, יש לשאול ארבע שאלות מדויקות לגבי כל אחד מארבעת הרכיבים שפורטו קודם לכן. לדוגמה, כאשר אדם אומר ... להיות רעב - אכלתי. אכלתי, ולכן לא הייתי רעב. גם כאן יש לשאול מה בא קודם, הסיבה (הרצון) או התוצאה (הפעולה), וכך להבין באופן מדויק יותר את המחשבה ואת הקשר שלה לפעולה. איך מנתחים פעולה כמו כתבתי כדי לזכור? ... רציתי לזכור ולכן כתבתי. האם באמת כתבתי? האם באמת הסיבה שבגללה כתבתי היא הרצון לזכור? בכל משפט סיבה - תוצאה חשוב להבדיל בין רצון, מחשבה, פעולה ותוצאה, ולוודא שהקשר ביניהם אכן נכון ומחויב. איך מתמודדים עם מורכבות של סיפורים ואירועים מרובי סיבות ותוצאות? אליעד כהן מדגיש שבחיים האמיתיים, אירועים וסיפורים מורכבים מהרבה מאוד משפטים של סיבה ותוצאה, שכולם ארוגים יחד. לדוגמה, כשמישהו מספר סיפור כמו היא זרקה אותי כי אני לא מעניין אותה, גם כאן נדרש ... המצב? בדרך זו, ניתן להטיל ספק בכל טענה ולחקור את האמת שבה לעומקה. מה החשיבות של תהליך פירוק סיבה ותוצאה? אליעד כהן מסכם שהחשיבות הגדולה של תהליך פירוק סיבה ותוצאה היא בהבנת המציאות ובהכרה במורכבות של כל אמירה, משפט או מחשבה. הוא מדגיש שככל שאדם מתאמן יותר על פירוק ... המחשבות של עצמו ושל אחרים, ולהגיע לתובנות מדויקות יותר לגבי החיים שלו והמציאות בכלל. מהי סיבתיות? איך לפרק סיבה ותוצאה? בדיקת אמיתות טענה ניתוח משפטים מורכבים פירוק מושגים לדוגמה צבעים האם הסיבה מחייבת את התוצאה? ניתוח רצונות ומחשבות

מבחן התוצאה - מהו המבחן התוצאה, של מבחן התוצאה עצמו? מבחן התוצאה, הוא הדרך של האדם לבדוק האם פעולה כלשהי יכולה להיחשב למוצלחת. מבחן התוצאה הוא, האם הפעולה השיגה את התכלית שאותה היא נועדה להשיג? כאשר פעולה משיגה את התכלית שלה, הרי שהיא הצליחה במבחן התוצאה. כאשר פעולה לא מצליחה להשיג את התכלית שלה, הרי שהיא נכשלת במבחן התוצאה. באפשרותו של אדם להשתמש במבחן התוצאה גם לפני הפעולה. באפשרותו של האדם לדמיין את ביצוע הפעולה לפני שהוא מבצע אותה ולראות בדמיון שלו האם הפעולה ... הדמיון המודרך שלו, כי הפעולה לא תשיג את תכליתה, הרי שהיא מיותרת. הדבר החשוב ביותר כדי לערוך את מבחן התוצאה, הוא הגדרת התוצאה הסופית. על האדם לזכור כי גם לתכלית עצמה יש תכלית. זא גם התוצאה עצמה אמורה להביא אל תוצאה אחרת. וגם התוצאה האחרת אמורה להביא אל תוצאה אחרת חשובה יותר וכן הלאה. כאשר האדם בודק את הפעולה ביחס למבחן התוצאה, עליו לבדוק את התוצאה לא רק ביחס לתוצאה המיידית, אלא גם ביחס לתוצאה הסופית. זא אם התכלית הסופית שאליה שואף האדם היא X, על האדם לבדוק את התועלת של הפעולה, לך רק ... אל התכלית הזאת. אם נדמה לו שהם מובילים אותו לשם, עליו להבין איך בדיוק הם מובילים אותו לשם?! מבחן התוצאה החשוב ביותר, הוא התוצאה הסופית והאחרונה. התוצאה האחרונה = התוצאה שאין לה שום תכלית נוספת. אי אם יש לה תכלית נוספת, הרי שהיא עצמה אינה הסופית. אם אין תכלית ... שלו, אמורה להוביל אותו אל התכלית ואל הרגע שבו אין יותר שום תחושה של חסר משום סוג שהוא. מבחן התוצאה הוא התכלית הסופית, השלמות שאין שלמות אחריה. אם התכלית היא טובה אך יש טובה ממנה, הרי שאינה מושלמת. והרי ... האם הוא מודע לכך? האם מהותית זה משנה איזו חוסר שלמות יש? על האדם לבחון את מעשיו ביחס למבחן התוצאה הסופי ביותר, התכלית הסופית ביותר. המבחן של מבחן התוצאה, הוא התוצאה הסופית ביותר של כל התוצאות והתכליות. איך כן אפשר להגיע אל השלמות המלאה? תשובה: על ידי חיפוש האמת. האמת מזככת את המחשבה של האדם ...

סיבתיות, מה קדם למה הביצה או התרנגולת? סיבה לפני תוצאה, תוצאה לפני סיבה, אבולוציה, בריאת העולם, פרדוקס הביצה והתרנגולת, מה היה קודם הביצה או התרנגולת? האם יש אלוהים? סיבה ותוצאה מה קדם למה הביצה או התרנגולת? ההרצאה של אליעד כהן עוסקת בשאלה הפילוסופית העתיקה מה קדם למה? הביצה או התרנגולת?, שמהווה בסיס לדיון על רעיונות של סיבה ותוצאה, התהליכים האבולוציוניים, וההבנה של זמן. השאלה עצמה היא פרדוקס, אך השיעור לא מתמקד רק בה, אלא בחקירה פילוסופית ועמוקה של הסיבתיות וההבנה שלנו את הזמן. ההגדרה המסורתית של סיבה היא שמשהו קורה קודם לתוצאה, כלומר, הסיבה קודמת בזמן לתוצאה. אליעד מתחיל בדיון על סיבתיות ומעלה את השאלה האם כל סיבה אכן קודמת לתוצאה. הוא מציין, כי בהגדרה של סיבה ותוצאה, יש נטייה לחשוב שהסיבה תמיד קודמת לתוצאה, אבל הוא מציע שזו לא תמיד הדרך בה הדברים מתנהלים. דוגמה לכך היא, למשל, כאשר אדם מבצע פעולה מתוך כוונה להשיג תוצאה בעתיד. בסיטואציה כזו, פעולתו היא סיבה לעתיד, אבל אותה סיבה אינה באמת קודמת לה באופן הכרונולוגי. בהמשך, אליעד עובר ... לכל. למשל, האם התרנגולת נוצרה קודם לביצה, או להיפך? הסיבה לתהליך האבולוציוני היא לא בהכרח סיבה שמתרחשת בזמן הקודם לתוצאה, במיוחד כשמדובר בתהליכים ביולוגיים מורכבים כמו האבולוציה. לכן, השאלה מה קדם למה? הביצה או התרנגולת? מקבלת מימד פילוסופי נוסף, בו אין בהכרח סדר כרונולוגי מדויק בין הסיבה לתוצאה. אם נבין את זה, השאלה מקבלת צורה חדשה. הדיון של אליעד כהן עובר גם לשאלות פילוסופיות רחבות יותר, כמו ... עמוקה יותר של הקיום האנושי ושל התהליכים שמובילים אותנו. הסוגיה של הביצה והתרנגולת, אם כך, לא מציינת רק סיבה ותוצאה מתוך גישה לינארית, אלא היא מבטאת את המורכבות הרבה של תהליכים טבעיים שמתקיימים בשני כיוונים שונים - תוצאה ועתיד שמשפיעים על סיבה, ולאו דווקא סדר כרונולוגי. אליעד מסכם את ההרצאה בכך שהוא מעלה את המחשבה האם יש בכלל סיבה אחת ברורה שמובילה לתוצאה אחת, או ששני הדברים יכולים להתקיים בו - זמנית. מה קדם למה ביצה או תרנגולת? סיבה ותוצאה האם יש אלוהים? אבולוציה ובריאת העולם הביצה והתרנגולת בפרספקטיבה פילוסופית מה קדם למה הביצה או התרנגולת? בהרצאה זו, אליעד ... פילוסופית עתיקת יומין: מה קדם למה, הביצה או התרנגולת? השאלה הזו מהווה בסיס לדיון רחב על רעיונות של סיבה ותוצאה, תהליכים אבולוציוניים, והגדרות של זמן. אליעד מציג את השאלה לא רק כפרדוקס אלא גם כדרך להבין את הקשר בין סיבה לתוצאה. ההרצאה מתחילה בדיון על מושג הסיבתיות. אליעד מעלה את השאלה האם כל סיבה חייבת להקדים את התוצאה. הוא מדגיש שכשיש סיבה ותוצאה, הגדרה מסוימת של סיבה היא שהסיבה קודמת לתוצאה, אך הוא מציין כי ההגדרה הזו אינה תמיד מוחלטת, והסיבה לא תמיד קודמת בזמן לתוצאה. הוא מציין דוגמאות מתוך החיים כדי להמחיש את הרעיון הזה, ומביא מקרים בהם התוצאה נראית כמו סיבה עתידית לפעולה מסוימת. לדוגמה, אדם יכול לבצע פעולה מתוך כוונה להשיג תוצאה בעתיד, אך באותו רגע הסיבה לתוצאה אינה עדיין קרתה. בהמשך, אליעד עובר לדיון על האבולוציה ובריאת העולם, ובפרט על השאלה מה קדם למה? הביצה או ... האבולוציוני הוא זה שיצר את המצב הנוכחי שבו אנו רואים ביצה ותרנגולת. הוא מציין גם את הקושי בהגדרת סיבה ותוצאה, במיוחד כאשר ישנם תהליכים ביולוגיים ארוכים ומורכבים, כמו האבולוציה, שבהם קשה להצביע באופן חד משמעי על סיבה אחת שהתמידה ... אך כל שאלה כזו יכולה לפתוח דלתות להבנת העולם בצורה עמוקה יותר. מה קדם למה? ביצה או תרנגולת? סיבה ותוצאה האם יש אלוהים? אבולוציה ובריאת העולם הביצה והתרנגולת בפרספקטיבה פילוסופית

אטיולוגיה, סיבתיות, סיבה ותוצאה, מהות וצורה, אלוהים סיבת כל הסיבות, הסיבה הראשונה, המסובב הראשון, יחסי סיבה ומסובב, מחויב המציאות, אפשרי המציאות, איך עובד הרצון? חלק 1 מה המשמעות של סיבה ותוצאה לפי אליעד כהן? אליעד כהן מציג בהרצאה את המושגים של סיבה ותוצאה, מהות וצורה, ומדבר על יחסי הגומלין ביניהם, תוך שהוא בוחן כיצד הם משפיעים על הבנת הרצון האנושי והמציאות. הוא מסביר כי מושג הסיבה והתוצאה לא תמיד פשוט כפי שהוא נראה, ולמעשה אין סיבתיות מוחלטת אם התוצאה והסיבה אינן זהות לחלוטין. אליעד מציין כי כל קשר סיבה - תוצאה הוא תמיד יחסי, ולא תמיד יש קשר ישיר בין השניים. האם תוצאה יכולה להתרחש בלי הסיבה שלה? לפי אליעד, לא תמיד התוצאה חייבת להתרחש בעקבות סיבה מסוימת. הוא מציין כי לא כל סיבה בהכרח מובילה לתוצאה אחת ספציפית. לדוגמה, הוא מביא את הדוגמה של אדם שזורק כוס מים על הרצפה, ושואל האם זה מחויב שהמים ... מציין שייתכן שהכוס לא נשפכה בכלל, לדוגמה אם היא הייתה ריקה או חסומה. המסקנה היא כי קשר סיבה - תוצאה הוא תמיד יחסי ולא מוחלט. מדוע סיבה ותוצאה לעולם אינן זהות? הסיבה והתוצאה לא יכולות להיות זהות לחלוטין, כיוון שכאשר סיבה ותוצאה זהות, לא ניתן להבחין ביניהן ואין מקום למונחים שונים. אליעד מביא את הדוגמה של המשפט אני פה כי אני פה, שמציג מצב שבו הסיבה והתוצאה הן זהות לחלוטין. במקרה כזה, אין תובנה נוספת מעבר למשפט הזה, כיוון שאין הבדל בין הסיבה לבין התוצאה. המשמעות היא שסיבה ותוצאה אינן יכולות להיות זהות לחלוטין, כי ברגע שהן זהות לא נוכל להוציא מהן תובנה או משמעות. מה ההבדל בין ... מחייבת לסיבה מאפשרת? אליעד מציין את ההבדל בין סיבה מחייבת לסיבה מאפשרת: - סיבה מחייבת היא סיבה שהופכת את התוצאה לבלתי נמנעת. לדוגמה, אם חדר ריק, הכנסת אובייקט לתוכו מחייבת שהחדר כבר לא יהיה ריק. - סיבה מאפשרת היא סיבה שיוצרת תנאים בהם תוצאה יכולה להתרחש, אך לא בהכרח שהיא תתרחש. דוגמה לכך היא אדם שמניח כוס מים על הרצפה. הסיבה מאפשרת את ... קיומן לא מחייב צורת מקום או זמן מסוימת. המשמעות היא שכל מה שקיים במציאות, כולל כל תהליך של סיבה ותוצאה, הם למעשה ביטוי של יחסים בין מהות וצורה. מה ניתן ללמוד מהסבריו של אליעד כהן על המציאות? אליעד מסכם ... להתחיל בהבנת היחס בין מהות לצורה. המפתח להבנת המציאות הוא בהבנת עקרון המהות והצורה, וההכרה בכך שכל סיבה וכל תוצאה אינן מוחלטות אלא תלויות זו בזו באופן יחסי בלבד. מי שמבין זאת לעומק, יכול להכיר שהמציאות עצמה היא אחדות אחת גדולה שבה כל הדברים מחוברים ונובעים מאותו שורש, ללא צורך בסיבה או תוצאה נפרדת באופן מוחלט. מהי סיבה מחייבת? מה ההבדל בין סיבה לתוצאה? האם יש סיבה ראשונה למציאות? מה ההבדל בין מהות לצורה? כיצד פועל הרצון האנושי? מהי סיבת כל הסיבות? האם אלוהים הוא הסיבה הראשונה? מה המשמעות של סיבה ותוצאה לפי אליעד כהן? אליעד כהן מסביר בהרצאה מה עומד מאחורי המושגים של סיבה ותוצאה, מהות וצורה, ויחסי הגומלין ביניהם, וכיצד הדבר משפיע על הבנת הרצון האנושי והמציאות. הוא מדגיש כי מושג הסיבה והתוצאה לא תמיד פשוט כפי שנראה, ולמעשה אין סיבתיות מוחלטת אם התוצאה והסיבה אינן זהות לחלוטין. האם תוצאה יכולה להתרחש בלי הסיבה שלה? לפי אליעד כהן, לא בהכרח כל תוצאה חייבת להתרחש בעקבות סיבה מסוימת, ולא כל סיבה בהכרח מובילה לתוצאה אחת ספציפית. הוא מביא דוגמה של אדם שזורק כוס מים על הרצפה. כאשר הוא שואל האם זה הכרחי שהמים שעל הרצפה יהיו תוצאה של זריקת הכוס, הוא מסביר שזה לא בהכרח מחויב, כיוון שייתכן שהמים הגיעו לרצפה מסיבה אחרת, כגון דליפה או ... שפיכת המים, כי אולי הכוס הייתה ריקה או חסומה באופן מסוים. כלומר, אף סיבה אינה מחויבת באופן מוחלט ליצור תוצאה מסוימת, ולכן קשר סיבה - תוצאה הוא תמיד יחסי ולא מוחלט. מדוע סיבה ותוצאה לעולם אינן זהות? אליעד מסביר שרק כאשר סיבה ותוצאה זהות לחלוטין הן יכולות להיות מחויבות זו לזו באופן מוחלט. אבל במצב כזה, לדבר על סיבה ותוצאה הופך לחסר משמעות. אם התוצאה זהה לסיבה, אז למעשה אין הבדל ביניהן ואין צורך במונחים שונים. כדוגמה לכך הוא נותן את המשפט אני פה ... הוא אכן מחויב במאה אחוז, אך אינו מספק שום הבנה או משמעות מעבר לעצמו. מצד שני, כל זמן שהסיבה והתוצאה אינן זהות לחלוטין, המשמעות היא שהן אינן מחויבות זו לזו באופן מוחלט, כיוון שתמיד ניתן לדמיין אפשרות שבה התוצאה אינה נובעת מהסיבה. מה ההבדל בין סיבה מחייבת לסיבה מאפשרת? אליעד כהן מבחין בין שני סוגים של סיבות: סיבה מחייבת - סיבה שהופכת את התוצאה לבלתי נמנעת. לדוגמה, אם חדר ריק ואתה מכניס לתוכו אובייקט, בהכרח החדר לא יהיה ריק. סיבה מאפשרת - סיבה שיוצרת תנאים בהם תוצאה יכולה להתרחש, אך אינה מחייבת שהדבר יקרה בפועל. לדוגמה, אדם הזורק כוס מים על הרצפה מאפשר את שפיכת המים, ... שפיכתם בפועל, כי ישנם תרחישים שבהם הכוס לא נשפכת. הוא מדגיש שסיבה מחייבת היא למעשה דבר אחד בלבד עם התוצאה שלה, ואין לה שום משמעות אחרת מעבר לתוצאה עצמה. מדוע בלתי אפשרי להגדיר סיבה ראשונה? אליעד כהן מסביר שגם ...

NLP / משמעות המילים - מילות קישור - מילות סיבה / מילות תוצאה / מילות מטרה - סיבה ותוצאה / סיבתיות - סדר המילים במשפט - התאמת מילים / מילים שיווקיות - איך לשתול מחשבות? רטוריקה וכאן אבאר את משמעות המילים, של מילות סיבה / מילות תוצאה / מילות מטרה. ומילות הסיבה, הן מילים שמטרתן היא: לציין סיבה / לנמק. כגון המילים: כי, מפני ש... משום ... קשר של סיבתיות. לדוגמה מאחר שהיום יורד גשם, לכן עליך לקחת מטריה. והן יכולות להופיע גם אחרי וגם לפני התוצאה שלהן. כגון לדוגמה שאפשר לומר מאחר שהיום יורד גשם, לכן עליך לקחת מטריה. שכאן הסיבה מופיעה לפני התוצאה. ויש גם את האפשרות לומר עליך לקחת מטריה, בגלל שהיום יורד גשם. שכאן הסיבה מופיעה אחרי התוצאה. ויש גם מילות תוצאה, שמטרתן היא לציין תוצאה. מילים כגון: כך ש... מכאן ש... מכאן נובע ש... לכן, על כן, לפיכך, הואיל וכך, כתוצאה מכך, אי לכך, משום כך... בעקבות זאת, עקב כך, בשל... מתוך כך, מכיוון שכך. לדוגמה: היום יורד גשם, ועל ... ירד עליך גשם, עליך לקחת מטריה. ובכל מקרה, מי שיתבונן יראה, כי יש כאן משחק של סיבתיות ושל סיבה ותוצאה, בין רעיונות שונים. דהיינו, שיש שני רעיונות שונים, שביניהם מתקיימת מערכת יחסים של סיבה ותוצאה. ומילות הקישור הנל, מבטאות את קשר הסיבתיות שיש בין הרעיונות השונים. ומי שיתבונן היטב יראה, כי את כל מילות הקישור השונות, ניתן לדרג אותן לפי העוצמה שבה הן מבטאות את רמת המחויבות של התוצאה מתוך הסיבה. דהיינו, עד כמה הסיבה מחייבת ומכריחה את התוצאה להיות כפי מה שהיא. דהיינו, עד כמה התוצאה מחויבת ומוכרחת להיות נכונה, בגלל אותה הסיבה. כי יש מילות קישור שמבטאות את זה שיש סיבה, שגורמת לתוצאה. אך התוצאה היא אפשרית ורצויה בלבד, אך לא מחויבת ומוכרחת. אבל יש צורות ביטוי ומילות קישור שונות, שמבטאות את חוזק הקשר שבין הסיבה לבין התוצאה. וגורמות לשומע להרגיש, שהתוצאה היא מוכרחת להיות, בגלל אותה הסיבה. ובנוסף, את כל מילות הקישור של מילות סיבה / מילות תוצאה / מילות מטרה, ניתן לדרג אותן גם לפי עד כמה הן מסתירות / מגלות את קשר הסיבתיות שיש בין הרעיונות השונים. כי יש מילים שגורמות לשומע להרגיש שיש כאן קשר של סיבה ותוצאה. וששני הרעיונות, הם לא באים במקשה אחת כישות אחת שקיימת תמיד, אלא יש כאן קשר של סיבה ותוצאה. לדוגמה: קח מטריה, יורד עכשיו גשם או הפוך יורד עכשיו גשם, קח מטריה. ששני הרעיונות נשמעים כאילו הם רעיון ... גם קח מטריה, על מנת של תירטב מהגשם שיורד עכשיו. שהוא מבטא את זה, שיש כאן קשר של סיבה ותוצאה, ושלא מחויב שהסיבה והתוצאה חייבות להיות תלויות אחת בשנייה. ואת כל מילות הקישור, ניתן לדרג גם לפי העוצמה של עד כמה הדובר מעביר מסר שהתוצאה נגזרת ותלויה בקיומה של הסיבה, ועד כמה התוצאה עומדת בפני עצמה, גם בלי קשר לסיבה. כי יש קח מטריה שזה עומד בפני עצמו. ויש קח מטריה, כי ... היית מוכרח לקחת מטרייה. ויש גם יורד עכשיו גשם, אז כדאי שתיקח מטרייה. שזה בעצם אומר, שלמרות הסיבה, אעפכ התוצאה לא מחויבת ולא מוכרחת. ולפעמים הדובר מזכיר את הסיבה בהתחלה ורק אחכ מזכיר את התוצאה. כי הוא לא בטוח בתוצאה ולכן הוא רוצה להציג את הנימוקים שלו כבר בהתחלה. ולפעמים הדובר מזכיר את הסיבה רק בסוף, כי הוא מרגיש ... המסר הוא, שכאשר מבטאים רעיון כלשהו, ומשתמשים במילות קישור של סיבתיות, צריך לדעת ולשים לב, היכן הסיבה מוזכרת ביחס לתוצאה. האם לפני או אחרי התוצאה. וכיצד הסיבה עצמה מוצגת, האם כסיבה שעומדת בפני עצמה כדבר מחויב, או שגם הסיבה עצמה צריכה חיזוק. וכיצד התוצאה עצמה מוצגת. האם היא מוצגת כתוצאה שהיא מוכרחת להיות נכונה בגלל אותה הסיבה, או שמא היא תוצאה שהיא רק אפשרית בגלל אותה הסיבה. והאם התוצאה מוצגת כרעיון שיש לו גם זכות קיום עצמאית ושהסיבה רק מחזקת אותו, או שמא הרעיון מוצג כאילו הוא קיים, ... קיים במקביל לקיומו של הרעיון השני. או שמא המסר משדר בגלוי את זה שיש כאן מערכת יחסים של סיבה ותוצאה בין הרעיונות. ומי שמודע היטב למשמעות המילים של כל מילת קישור ולסדר המילים במשפט ולסדר של הרעיונות שבונים את ...

... של קשר סיבתי, סוגים של סיבתיות, ניתוח סיבתיות, איך לנתח סיבתיות? למרות הסיבה, בגלל הסיבה, סוגי קשר בין סיבה לתוצאה, האם יש קשר בין הסיבה לתוצאה? איזה קשר יש בין הסיבה לתוצאה? חשיבה לוגית, חשיבה סיבתית מהי הדרך הנכונה לנתח סיבתיות? כאשר מנתחים סיבתיות, יש להבין את הקשר בין סיבה לתוצאה ולהבחין בין מצבים שבהם תוצאה נגרמת בגלל סיבה לבין מקרים בהם אין קשר ישיר. אליעד כהן מדבר על האתגרים בניתוח סיבתיות, ומסביר כיצד הבחנה בין בגלל ו - למרות חשובה כדי להבין את הסיבה האמיתית לתוצאה. מה הכוונה בסיבתיות? סיבתיות מתייחסת לקשר שבין סיבה לתוצאה. על מנת להבין את הקשר הזה, יש לשאול את השאלה - האם התוצאה קרתה בגלל הסיבה? האם קיום הסיבה בהכרח יגרום לתוצאה? אליעד מביא את הדוגמה של אדם שמדליק נייר באש: התוצאה היא שהנייר נשרף, והסיבה היא שהנייר הוצמד לאש. כאן מדובר בקשר ברור של בגלל, כלומר, התוצאה קרתה רק בגלל שהסיבה התרחשה. ללא הסיבה, לא הייתה התוצאה. האם תמיד יש קשר בין סיבה לתוצאה? לעיתים, אנחנו עשויים לחשוב שיש קשר בין שני אירועים רק בגלל שהתרחשו בזו אחר זו, אך לעיתים אין קשר ... הנייר נשרף. כאן, לא ניתן לקבוע שהנייר נשרף בגלל שהאדם כתב עליו, כי לא הייתה השפעה ישירה בין הפעולה לתוצאה. מהו קשר של למרות? האם הוא דומה לבגלל? קשר של למרות נוגע למקרים בהם תוצאה מתרחשת אף על פי שהסיבה הייתה אמורה למנוע אותה. לדוגמה, אם אדם מרטיב נייר במים כדי למנוע את שריפתו, אך הנייר עדיין נשרף, התוצאה קרתה למרות המטרה למנוע אותה. אליעד מסביר כי לעיתים יש קשר בין סיבה לתוצאה, אך התוצאה קרתה למרות הסיבה. מה קורה כאשר מישהו לוקח קרדיט על תוצאה לא נכונה? לפעמים, אנשים טוענים שהתוצאה קרתה בגלל פעולתם, אך ייתכן שהדבר לא נכון. לדוגמה, אם אדם כמעט שדד זקנה אך היא ניצלה במקרה, הוא ... טוענים שקרה משהו בגלל מעשיהם. איך ניתן לנתח סיבתיות בצורה נכונה? לניתוח סיבתיות חשוב להבין אם הסיבה בהכרח גרמה לתוצאה, אם יש סיבות נוספות שיכולות להסביר את התוצאה, ואם הקשר בין שני האירועים הוא באמת קשר של סיבה ותוצאה או שמא מדובר בקשר של למרות. אליעד מחדד כי יש להיות ערניים ולבחון את הדברים בצורה מדוקדקת. מהי סיבתיות? מהו ניתוח סיבתיות? כיצד להבחין בין בגלל ללמרות? מהו קשר סיבתי? איך לנתח סיבה ותוצאה? מה המשמעות של סיבה ותוצאה בחיים?

ניתוח סיבתיות, האם ועד כמה משהו מחויב? האם ועד כמה הסיבה מחויבת? האם ועד כמה התוצאה מחויבת? איך לנתח סיבתיות? אולי ההפך המוחלט הוא הנכון? איך לחקור סיבה ותוצאה? להפוך את הסיבה לתוצאה, חקר הסיבה, חקר התוצאה - חלק 1 איך לחקור סיבתיות ומהן ארבע השאלות שיש לשאול? אליעד כהן מסביר את תהליך ניתוח הסיבתיות, ומדגיש שיש ארבע שאלות מרכזיות שכל אדם חייב לשאול כאשר הוא בוחן קשר של סיבה ותוצאה. ארבע השאלות הן: האם ועד כמה הסיבה מחויבת? האם ועד כמה התוצאה מחויבת? האם הסיבה באמת מחייבת את התוצאה? והאם התוצאה באמת מתחייבת דווקא מהסיבה הזו, או שאולי קיימות סיבות אחרות? לדוגמה, אם אדם שואל למה יש פה שולחן?, עליו לחקור האם הסיבה (האדם הביא את השולחן) אכן מחייבת את התוצאה (השולחן נמצא פה). אולי השולחן נמצא מסיבה אחרת, אולי הוא היה פה קודם. כלומר, לא מספיק לדעת שהסיבה קיימת, אלא צריך לבדוק לעומק האם היא באמת מחייבת את התוצאה. מדוע חשוב להטיל ספק במחויבות של סיבות ותוצאות? אליעד מסביר כי כאשר אדם שואל את עצמו שאלות כמו האם באמת רע לי? או האם ועד כמה רע ... להבין בדיוק את מצבו ולא להיות שבוי בתפיסות מוגבלות או בהכללות. מדוע צריך לחקור גם את הסיבה וגם את התוצאה בנפרד? אליעד מדגיש שוב ושוב שיש חשיבות גדולה בלחקור את הסיבה והתוצאה בנפרד, וגם את הקשר ביניהן. למשל, אם אדם אוכל כי הוא רעב, עליו לבדוק גם האם באמת אני רעב?, ... בחיים, ולגלות מה האמת המדויקת, ללא תפיסות מוטעות או הכללות. איך לחקור סיבתיות? האם ועד כמה הסיבה מחויבת? האם התוצאה מתחייבת מהסיבה? האם באמת רע לי? כיצד לבדוק מחשבות שליליות? למה חשוב לחקור את הסיבה בנפרד?

ניתוח סיבתיות, האם הסיבה מחייבת את התוצאה? איזו סיבה מחייבת תוצאה? איזו סיבה לא מחייבת תוצאה? דוגמאות לניתוח סיבתיות, איך לנתח סיבתיות? איך לגלות למה רע לי? לא רוצה להיות שמן, רוצה שיאהבו אותי, לא רוצה להיות לבד האם סיבה מחייבת תוצאה בהכרח? אליעד כהן מסביר לעומק את הנושא של ניתוח סיבתיות, ושואל באופן מפורש האם הסיבה תמיד מחייבת את התוצאה. הוא מתמקד בבירור השאלה מתי סיבה מסוימת בהכרח יוצרת תוצאה, ומתי לא. אליעד מבהיר כי כאשר חוקרים סיבתיות, יש לבדוק האם אפשר לדמיין שהסיבה קיימת ללא התוצאה. אם ניתן לדמיין זאת, אזי הסיבה אינה מחייבת את התוצאה. לעומת זאת, כאשר אי אפשר לדמיין את הסיבה ללא התוצאה, זוהי הוכחה שהסיבה מחייבת את התוצאה. מה זאת סיבתיות מחייבת? אליעד כהן נותן דוגמה פשוטה כדי להמחיש מתי הסיבה בהכרח מחייבת את התוצאה. הוא מתאר מצב שבו אדם נמצא בים ולא במשרד. במקרה זה, הסיבה (שהוא נמצא בים) בהכרח מחייבת את התוצאה (שהוא אינו במשרד), כי אי אפשר להיות בשני מקומות שונים באותו זמן. אי אפשר לדמיין מצב שבו אדם נוסע ... ובאותו הזמן בדיוק נוסע דרומה, כי זהו מצב של דבר והיפוכו שלא ניתן לדמיין. במצבים כאלה, הסיבה מחייבת את התוצאה באופן מוחלט, ואין אפשרות אחרת. למה רע לך כשאתה לבד? אליעד כהן ממשיך עם דוגמה נוספת: אדם שאומר שרע ... היא שילוב של שתי סיבות: הוא לבד, והוא גם לא רוצה להיות לבד. רק השילוב הזה יוצר בהכרח את התוצאה של הרגשת סבל או אי נוחות. האם הכישלון במבחן הוא בהכרח סיבה להרגיש רע? אליעד כהן מביא דוגמה נוספת של אדם שנכשל במבחן ומרגיש רע. הוא בודק לעומק ומפרק את הסיבה והתוצאה למרכיבים קטנים יותר. הסיבה הראשונה שאנשים בדרך כלל חושבים עליה היא נכשלתי במבחן, ולכן רע לי. אבל אליעד בודק האם זו באמת הסיבה המחייבת את התוצאה. הוא שואל אם ניתן לדמיין מצב שבו אדם נכשל במבחן ולא רע לו. מסתבר שכן, כי אם האדם אינו ... באמצעות פירוק הסיבות לגורמים יסודיים ביותר. כאשר אדם מציג סיבה לסבל, יש לבדוק לעומק האם באמת הסיבה מחייבת את התוצאה, או שמא אפשר לדמיין את הסיבה בלי התוצאה. בנוסף, חשוב לוודא שלא משתמשים במילים נרדפות לתאר את אותה הסיבה שוב ושוב. במקום לומר אני רוצה שיאהבו אותי ... זה שיכול להביא לשינוי בהרגשה או בתגובה של האדם לסיטואציה. למה רע לי כשאני לבד? האם הסיבה מחייבת את התוצאה? איך לנתח סיבתיות? למה אנשים לא רוצים להיות שמנים? איך לדעת למה רע לי באמת? איך לגלות למה לא ...