... מה שגורם לו להרגיש שלא משנה מה הוא עושה, תמיד יש מקום לשיפור, וכך הוא לא מצליח להרגיש מרוצה מהתוצאה. ההשוואה הלא ריאלית: אליעד מציין שלעיתים אנשים משווים את עצמם לסטנדרטים שהם בעצם בלתי ניתנים להשגה, דבר שמוביל לתחושת ... שמרגיש שהוא לא בסדר סובל מפרפקציוניזם, שבו הוא לא מקבל את עצמו כפי שהוא, אלא רק אם הוא משיג תוצאות מושלמות. כיצד משקל האשמה העצמית משפיע על תחושת הערך העצמי של האדם? אליעד מתאר איך תחושת האשמה העצמית משפיעה ... חוסר ערך עצמי. אליעד מסביר שלעיתים אדם שעובר ביקורת עצמית גבוהה מייחס את הערך העצמי שלו אך ורק להשגת תוצאות מושלמות. כאשר הוא לא מצליח להגיע לסטנדרטים גבוהים מאוד שהוא מציב לעצמו, הוא מרגיש שהוא לא בסדר. הציפיות גבוהות ... עם נטייה לפרפקציוניזם ירגיש כל הזמן שהוא לא עמד בציפיות שהוא עצמו הציב. אף פעם הוא לא ירגיש מרוצה מהתוצאה, מה שמוביל לאכזבה ולתחושת חוסר ערך עצמי. הדמיון בין מציאות לדמיון: אליעד מציין שבמקרים כאלה, ישנה פער בין איך שהאדם מדמיין את עצמו לבין איך שהוא באמת פועל. ככל שהסטנדרטים גבוהים יותר, כך גדל הפער, והתוצאה היא תחושת חוסר מספקות. המניע להצלחה: לעיתים פרפקציוניזם עשוי להיות מניע להצלחה ולהשגת מטרות, אך כאשר הוא גורם למתח ... השליליות והמזיקות, אפשר להפסיק אותן ולבחור בדרך שונה לחשוב על עצמנו. הבנת ההקשרים: במקרים מסוימים, תחושת האשמה עשויה להיות תוצאה של חוויות עבר או הרגלים שאימצנו. הכרה בהקשרים אלה תעזור להימנע מהחזרתיות של רגשות האשמה. איך אדם יכול להפסיק ...

... דומים. אך מאחר והאדם לא רצה להשקיע מאמץ אמיתי בשינוי עצמי פנימי, אלא רק רצה ללחוץ על כפתורים ולקבל תוצאות מיידיות, השינוי היה שטחי וזמני בלבד. אליעד מתייחס לכך שאנשים לא תמיד רוצים או יכולים לעשות את השינוי הפנימי ... הדיאלוג או את הסיטואציה גם ללא עצות נוספות. אך אם הוא רק ביצע את העצה בלי להשתנות באמת מבפנים, התוצאה תמיד תהיה חלקית וזמנית. מה המשמעות של שינוי פנימי אמיתי? השינוי הפנימי שאליעד מדבר עליו הוא שינוי עמוק בתפיסת ... את הדברים, איך צריך לחשוב בצורה נכונה ואיך צריך להתייחס לסיטואציה מבחינה פנימית. רק שינוי אמיתי כזה יכול להביא לתוצאות עקביות ולהצלחה מתמשכת. אליעד כהן מסכם ואומר שכאשר אדם פועל לפי עצה טכנית ורואה תוצאות ראשוניות חיוביות, יש לו הזדמנות להבין שמשהו עובד ולנצל את ההזדמנות הזו כדי ללמוד ולהשתפר. אם הוא אכן משתמש ...

... אליעד כהן ממליץ לשאול שאלות מדויקות כמו: למה אכפת לי מה חושבים עלי? האם הדאגה הזאת באמת משפיעה על התוצאות בחיים שלי? האם אני באמת חייב לקבל אישור או אהבה מאחרים? לדוגמה, כאשר אדם עומד מול קהל וחושש מהתגובה ... לי? אליעד: למה אכפת לך מה חושבים עליך כן, אכפת לך מה חושבים עליך? ש: כדי לא להשפיע על התוצאות. אליעד: אוקי עכשיו בא נבדוק מה האמת האם זה עלול להשפיע על התוצאות מה שחושבים עליך האם זאת האמת שזה עלול להשפיע על התוצאות? ש: איזה תוצאות? אליעד: כלשהן הלאה עכשיו אז זאת אומרת בשביל שלא יהיה אכפת לך מה חושבים עליך בעצם יש לנו שתי אפשרויות, מה שתי האפשרויות אפשרות אחת אומרת שתגיד שלא אכפת לך מהתוצאות ואפשרות שנייה שתבין שזה לא משפיע על התוצאות. אתה אמרת אכפת לי מה חושבים עלי למה כי זה משפיע על איזה תוצאות כלשהן אז או שנגיע למסקנה של וואלה זה לא משפיע על התוצאות או שנגיע למסקנה לא אכפת לי שזה משפיע על התוצאות או שנגיע למסקנה שאין אפשרות שלא יהיה אכפת לך מה חושבים עליך. אתה הבנת מה אמרתי? ש: האפשרות השנייה ...

... אימון מעשי או תרגול של נושא מסוים אינו תמיד מבטיח שהאדם אכן הבין. אנשים רבים מתרגלים משהו, אפילו רואים תוצאות מסוימות ומאמינים שהצליחו להבין או ליישם את הרעיונות. אך לעיתים קרובות, התוצאות נובעות מחוסר הבנה אמיתי של התהליך, והאדם פשוט מניח שהוא הבין בגלל התוצאה. לכן, התרגול עצמו אינו מספיק, יש לוודא שהתרגול מלווה בבדיקה מעמיקה של ההבנה, בדרך של הסבר לאחרים או כתיבה ... אליעד חוזר על הדוגמה של גוגל כדי להמחיש את ההבדל בין חיפוש טקסטואלי לחיפוש רעיוני. הוא מציין שגוגל מדרג תוצאות חיפוש לפי קריטריונים טכניים כמו כמות הקישורים, הפופולריות או הטקסט המדויק, ולא לפי מידת הדיוק הרעיוני או העומק של התוכן. אם תבקש ממועצת חכמים או מומחים לדרג מחדש את התוצאות של גוגל, סביר להניח שתקבל דירוג שונה לחלוטין. זה מדגיש את החיסרון של ידע שטחי והיעדר הבנה עמוקה, מצב ...

... זאת, טיפול קוגניטיבי, שמתמקד בשינוי החשיבה והתמודדות עם החרדה על ידי עיבוד מחשבות, עלול לקחת זמן ארוך יותר להפיק תוצאות. תהליך זה דורש סבלנות והתמדה, מה שלא תמיד אפשרי עבור אנשים שסובלים מהתקפי חרדה חמורים ומחפשים הקלה מיידית. האם ... ובמקביל להתחיל את העבודה הקוגניטיבית כדי להתמודד עם הבעיה בצורה ארוכת טווח. עם הזמן, כאשר טיפול הקוגניטיבי מתחיל להראות תוצאות, ניתן להוריד את מינון התרופות בהדרגה. מדובר בפתרון שמתחשב בשני היבטים: ההקלה המיידית של התרופות והטיפול השורשי של השינוי ...

... אולם, החיסרון המרכזי הוא שהתחלת התהליך דווקא מהבעיה הגדולה עלולה לגרום לאדם להתייאש במהירות, במיוחד אם הוא לא רואה תוצאות בשטח. למשל, כמו אדם שמנסה לדחוף קיר שלא זז, ואם הוא לא יראה שהקיר זז אפילו במעט, הוא יתייאש, ... האנשים להתחיל מיד מהבעיה הכי קשה. הוא מציע להתחיל עם תרגילים קטנים ופשוטים יותר, שיראו לאדם שהוא מתקדם ומשיג תוצאות, וכך יוכל להתמיד ולהגיע בהמשך גם אל המשימה הגדולה ביותר. מהי השאלה הקשה ביותר שצריך לשאול כדי להגיע להארה? ...

... יכול להחזיק בהגדרה שונה למושג. אליעד מדגים זאת עם דירוג של שחקני כדורגל: יש מדדים ברורים כמו כמות שערים, תוצאות משחקים או הצלחות טורניר. אך כאשר מדובר בחוכמה, אין מדדים כאלו, ולכן קשה או בלתי אפשרי לקבוע מי חכם ... או הוא חכם יותר, הוא נשען על סולם שאיננו ברור ומוגדר מראש. אליעד מסביר שאפשר למדוד דברים אובייקטיביים כמו תוצאות של מבחן איי - קיו, כי אז יש מספרים מוחלטים: אחד קיבל 600, אחר קיבל 900, וזה מדיד. אך ...

... שהם מבינים היטב את התועלת מהמטרה. הסיבה העיקרית לכך, כפי שמסביר אליעד, היא שהמטרה הגדולה בדרך כלל אינה מביאה לתוצאות מיידיות. לדוגמה, אם אדם מציב לעצמו מטרה לרדת 20 קג, הוא לא יוכל לראות ירידה במשקל מיד בסוף כל אימון. אם בסוף כל אימון הוא יבדוק כמה הוא התקדם, בדרך כלל לא יראה תוצאות משמעותיות מיד, דבר שיוצר אצלו חוסר מוטיבציה וחוסר רצון להמשיך. מדוע אנשים מתקשים לשמור על מוטיבציה? הקושי לשמור על ... המוטיבציה והייאוש ממטרות ארוכות טווח, היא תמיד למצוא ולראות את התועלת הקטנה שמתקבלת באופן מיידי. במקום להסתכל רק על התוצאה הסופית והגדולה שרחוקה, אדם חייב לתת לעצמו סיפוק יומיומי מפעולות קטנות. לדוגמה, אם הוא לא רואה ירידה במשקל אחרי ... הוא מייצר לעצמו מוטיבציה עצמית אמיתית. זה הבסיס לשכנוע עצמי, למוטיבציה ולהתמדה לאורך זמן. איך להתמיד גם כשלא רואים תוצאות מיידיות? אליעד מדגיש את החשיבות של מציאת תועלת משנית. אם הפעולה הקטנה והיומיומית מביאה לתועלת אחרת, גם אם היא ...

... בריאותיות, כמו החלטה לגבי דיאטה, בדיקות דם, כולסטרול, ותזונה נכונה. אליעד מתחיל בדוגמה של אדם שערך בדיקות דם וגילה תוצאות שקשורות לכולסטרול. האדם הזה נתקל בבעיה כיצד לקבל החלטה לגבי הבריאות שלו, מכיוון שישנם מספר סוגים של כולסטרול - כולסטרול טוב (HDL) וכולסטרול רע (LDL). הדילמה נוגעת לשאלה אם להאמין לתוצאות הבדיקות, איך להבין אותן, ומה ההחלטה הנכונה ביותר לקחת. איך להחליט אם להאמין לתוצאות בדיקת דם? אליעד מציג את התהליך שבו האדם מגלה שיש לו כולסטרול גבוה והוא מתלבט אם עליו לנקוט בפעולה, ... שהתהליך הזה מערב הרבה מאוד הנחות ואמונות. למשל, האדם מאמין תחילה למי שביצע את בדיקות הדם, אחר כך מאמין לתוצאות שהבדיקה הציגה, אחר כך מאמין לפירושים הרפואיים, ומאמין גם שכולסטרול גבוה הוא דבר רע לבריאות. אליעד מדגיש שכל התהליך הזה בנוי על אמונה בכמה רמות: אמונה באדם שביצע את הבדיקה ובדיוק של הבדיקה עצמה. אמונה בפירוש של התוצאות, מה נקרא כולסטרול טוב ומה נחשב רע. אמונה בכך שיש אמת מדעית מאחורי התוצאות שמגדירות מה טוב ומה רע. אמונה בהמלצות הרפואיות והעצות שנותנים לאדם בעקבות התוצאות. הוא ממליץ לאדם לשקול את מקור המידע שלו: מי אמר שהכולסטרול הזה רע? מי אמר שהתזונה הזאת תעזור? ולמה הוא מאמין למי שמסר לו את התוצאות? אליעד מסביר שהאמונה באותם מומחים ובדיווחיהם, היא בסופו של דבר נקודת מפתח בכל קבלת החלטה בריאותית. איך לבדוק לעומק ... של מאה אחוז. לדוגמה, גם אם כולם אומרים שיש לך כולסטרול רע, זו עדיין אמונה, ואין הבטחה מוחלטת לכך שהתוצאות נכונות. האם לשנות את התזונה או לקחת תרופות? אליעד מפרט שלרוב האנשים אין באמת וודאות מוחלטת לגבי הפעולה שהם ... לא בטוח במאה אחוז שהפתרון נכון, הוא בדרך כלל מוכן להסתמך על רוב ההמלצות שהוא קיבל או על רוב התוצאות של בדיקות רפואיות. זאת, למרות שהוא לא בדק כל פרט בעצמו. למה אנשים מסתפקים בהחלטות לא וודאיות בנושא הבריאות? ... לוודאות מוחלטת היא לבדוק כל פרט בעצמך ולא להסתמך באופן עיוור על המלצות חיצוניות. איך להחליט לגבי כולסטרול? האם תוצאות בדיקות דם אמינות? איך לקבל החלטות בריאותיות נכונות? איך לבדוק מידע רפואי בעצמך? האם לשנות תזונה בעקבות בדיקת דם? ...

... לייצר אמון וחיבור עם המטופל, כדי שבשלב מאוחר יותר יוכל להיווצר שינוי משמעותי. הבעיה, לפי אליעד, שההורים מצפים לראות תוצאות מידיות, ויכולים להתקשות להבין את הצורך בתהליך ארוך ומורכב כזה. לכן חשוב שהמטפל יסביר להורים את התהליך בצורה ברורה מראש, כדי להימנע מאכזבה או לחץ מצד ההורים לגבי התוצאות. אליעד נותן דוגמה מאוד ברורה: ייתכן שבמשך 20 פגישות ראשונות כל מה שיעשה המטפל יהיה לשחק כדורגל עם הילד, ... המטפל לגבי גבולות הטיפול שלו. לפעמים המטפל חש לחץ כי הוא מרגיש שהוא חייב לתקן את המצב או להשיג תוצאות מסוימות, אך זו אינה תמיד האמת. ישנם מצבים שבהם המטפל פשוט אינו רוצה או אינו מרגיש שיש לו את ...