סיבתיות, סיבה ותוצאה, למה אתה אוכל? דטרמיניזם, אקראיות, שאלה סיבתית, שאלה אקראית, מנגנון שאלת שאלות, האם יש סיבה לכל דבר? האם אין סיבה לשום דבר? הכל סיבתי, הכל אקראי מה הקשר בין סיבה לתוצאה כשאתה שואל שאלות? אליעד כהן עוסק בשאלה הפילוסופית של סיבתיות ואקראיות, ובוחן לעומק את המבנה של שאלות שאנחנו שואלים. הוא מסביר שהמוח האנושי, בכל פעם שהוא שואל שאלה, מניח מראש הנחות מסוימות לגבי סיבה ותוצאה. אליעד מדגים כי בכל שאלה שאנחנו שואלים יש הנחות סמויות לגבי קשר סיבתי, והנחות אלו הן הבסיס להבנת כל שאלה או כל פעולה שאנחנו עושים. לדוגמה, כשאתה שואל למה משהו קרה?, אתה מניח מראש שיש קשר של סיבה ותוצאה בין הדברים. למשל, אם אתה שואל למה מישהו הולך לאכול, התשובה כי הוא רעב היא תשובה סיבתית - הוא ... הזה של סיבתיות מלווה אותנו כמעט בכל מחשבה. אפילו שאלות פשוטות ביותר מבוססות על הנחה שיש סיבה מסוימת שקודמת לתוצאה מסוימת. אך אליעד מדגיש שיש הבדל בין סוגי שאלות שונות, כמו האם יש משהו? לעומת למה יש משהו?. השאלה ... שאלת האם? כוללת הנחה סמויה של סיבתיות. לדוגמה, כאשר אתה שואל האם יש פה פיל?, כביכול אינך מתייחס לסיבה ולתוצאה, אך למעשה, מתחת לפני השטח אתה מניח שיש סיבה או מבנה מסוים, שדרכו תוכל לדעת אם יש פיל או ... להבין שאלה בלי הנחה מוקדמת של קשר סיבתי. הוא מדגים שאפילו שאלות פשוטות ביותר דורשות תפיסה בסיסית של סיבה ותוצאה כדי שהן תהיינה מובנות. למשל, כשאדם שואל למה הלכת לשם?, כדי להבין את השאלה הוא חייב מראש להניח שיש ... לחלוטין ואין שום סיבה לכלום, אז שוב, גם כאן אין שום טעם לפעול, משום שאין קשר ברור בין פעולות לתוצאות, וכל דבר יכול לקרות בכל רגע ללא קשר לפעולה שלנו. מדוע צריך להניח שיש סיבה ושאין סיבה בו - ... את מצבך ותפסיק להיות רעב. אך באותה נשימה, אתה מניח גם אקראיות, מכיוון שאתה לא בטוח ב - 100% שהתוצאה הרצויה אכן תקרה. לדוגמה, אינך בטוח שאחרי שתאכל באמת לא תהיה רעב, כי תמיד יש אפשרות שיקרה משהו בלתי ... תמיד משני ההיבטים יחדיו. הוא מדגים זאת באמצעות דוגמה על רובוט או מחשב: נניח שיש במחשב מנגנון של סיבה ותוצאה שניתן להדליק או לכבות. אליעד שואל: אם ננטרל את האפשרות של סיבה ותוצאה, האם המחשב עדיין יוכל להבין שאלות? התשובה היא לא. כי ההבנה של שאלה מחייבת מראש תפיסה של קשר בין סיבה לתוצאה. זאת ועוד, אליעד מוסיף שגם כשאנחנו טוענים שאין סיבה לשום דבר, זו כבר הנחה סיבתית - כי ההחלטה להאמין ... לאקראיות? למה דברים קורים? מהי סיבתיות וכיצד היא משפיעה על השאלות שאנחנו שואלים? ההרצאה עוסקת בנושאים של סיבתיות, סיבה ותוצאה, ובאופן בו הם משפיעים על תפיסתנו את העולם. אליעד כהן מציע לגזור את רעיון הסיבתיות מתוך חוויות יומיומיות כמו ... כיצד כל שאלה שאנחנו שואלים מונעת מתוך תפיסת סיבתיות. למשל, כששואלים למה זה קורה?, השאלה נובעת מההנחה של סיבה ותוצאה. הוא מסביר כי כל פעולה נחשבת למבוססת על סיבתיות, אך השאלה שיכולה להתעורר היא האם באמת כל דבר יש ... למצוא סיבה לכל דבר. האם כל דבר בעולם נובע מסיבה? אליעד מציין שהמוח האנושי מניח שהכל מסודר לפי סיבה ותוצאה. הוא מביא את הדוגמה של שאלה כמו למה הלכת? שהיא שאלה סיבתית, שכן יש להניח שפעולה כזו או אחרת ... הליכה) נובעת ממניע או סיבה כלשהי. זהו מנגנון שבו כל שאלה שעולה מתוך המוח חייבת להניח שהפעולה נובעת מסיבה ותוצאה. ההבדל בין סיבתיות לאקראיות כמו כן, אליעד מבחין בין סיבתיות לבין אקראיות. הוא מדגיש כי תיאוריה של סיבתיות מניחה שכל פעולה או תוצאה נובעים ישירות מסיבה, בעוד שגישה אקראית טוענת שכל פעולה עשויה לקרות ללא סיבה מוגדרת. בהקשר זה, השאלה האם כל ... שיש סיבה לכל דבר? אליעד מסביר שכשאנחנו שואלים האם יש סיבה לכל דבר?, אנחנו מניחים מראש שכל פעולה או תוצאה נובעת מתוך סיבה ישירה. כלומר, כל פעולה שאנחנו עושים - גם אם איננו מודעים לה - מבוססת על הנחות ... בלי להבין את הסיבתיות שמאחוריה. הוא טוען כי לשם כך, המוח שלנו חייב להניח כי יש קשר בין סיבה לתוצאה, ואם לא היה לנו את התפיסה הזאת, לא היינו יכולים להבין שאלה כמו למה הלכת? או למה עשית את ... שהיא כאמור נוגדת את רעיון הסיבתיות. הוא מציין כי כאשר אדם מניח שאין סיבה לפעולה מסוימת, כל פעולה או תוצאה עשויה להתרחש באופן אקראי, כלומר, כל דבר יכול לקרות בלי סיבה ברורה. לדוגמה, אם אדם שואל למה אני רעב?, התשובה יכולה להיות תוצאה של סיבה (הגוף צריך אוכל) או יכולה להיות אקראית, ללא סיבה ברורה. מהו הדטרמיניזם ואיך הוא קשור לעקרונות הסיבתיות? בסופו של דבר, אליעד מסביר כי הדטרמיניזם הוא גישה שמניחה שכל דבר במציאות קורה באופן מחויב וכתוצאה ישירה של סיבה. כל פעולה, כל החלטה, וכל שינוי תלויים בסיבה ותוצאה. לעומת זאת, אם אנחנו מאמצים גישה אקראית, אנחנו מבינים כי כל דבר יכול לקרות באופן בלתי צפוי, ללא קשר ישיר לסיבות ובלי שיהיה תמיד קשר מובהק בין פעולה לתוצאה. האם כל פעולה אפשרית חייבת להיות סיבתית? אליעד מסכם את הרצאתו בשאלה האם כל פעולה אפשרית חייבת להיות סיבתית. ...

סיבתיות, בשביל או בגלל, בשביל התוצאה, בגלל הסיבה, איך לנתח סיבה ותוצאה? ניתוח סיבתיות בצורה נכונה, טעויות חשיבה בניתוח סיבתיות, הפרעת נפשיות וניתוח סיבתיות שגוי, בשביל לעשות לך רע, בשביל לעשות ... בין בגלל לבשביל ואיך להימנע מטעויות חשיבה? אליעד כהן מסביר על מושגי היסוד בגלל ובשביל, כיצד לנתח נכון סיבה ותוצאה, ואיך להימנע מטעויות לוגיות נפוצות. אליעד מתחיל בהגדרת המושגים בצורה פשוטה וברורה. הוא מדגים שהמילה בגלל מתארת מצב בו יש סיבה מסוימת שגורמת לתוצאה, כלומר, דבר מסוים קרה כתוצאה ממשהו אחר שהתרחש קודם. לדוגמה, כאשר מישהו שופך מים על הרצפה, הרצפה נהיית רטובה בגלל שהמים נשפכו עליה. כאשר אדם אומר אני רעב בגלל שלא אכלתי, הוא מתכוון לסיבה ותוצאה פשוטה וברורה. לעומת זאת, בשביל היא מילה שמניחה כוונה ומטרה מאחורי הפעולה. אם אדם עושה משהו בשביל דבר מסוים, המשמעות היא שהפעולה נעשתה מתוך מטרה מפורשת להשיג תוצאה ספציפית. לדוגמה, אם מישהו קונה פרחים לאשתו בשביל לשמח אותה, הכוונה מאחורי קניית הפרחים היא לשמח את האישה באופן ... בגלל לבשביל? אליעד מדגיש כי הטעות הלוגית הנפוצה ביותר שאנשים עושים היא שהם מבלבלים בין בגלל לבשביל. כלומר, כאשר תוצאה מסוימת מתרחשת בעקבות סיבה כלשהי (בגלל), אנשים רבים מניחים בטעות שהסיבה נוצרה במיוחד כדי לגרום לאותה התוצאה (בשביל). לדוגמה, אדם נפצע לאחר שמישהו בעט בו. הוא נפצע בגלל הבעיטה, אבל אין זה בהכרח אומר שהבועט עשה ... כיצד טעויות בניתוח סיבתיות מובילות להפרעות נפשיות? אליעד כהן מסביר כי הטעות הלוגית הזו, שבה אנשים מבלבלים בין סיבה לתוצאה ובין כוונה לבין התרחשות מקרית, מובילה במקרים רבים להפרעות נפשיות כמו פרנויות או מחשבות רדיפה. אנשים הסובלים מהפרעות אלו ... אין זה אומר בהכרח שהגוף בנוי בצורה כזו בשביל שנוכל לבצע את המשימות האלו. המבנה של הגוף יכול להיות תוצאה של התפתחות מקרית או אבולוציונית ללא כוונה מפורשת לבצע פעולה ספציפית. הוא מדגים גם דוגמה נוספת מעולם היחסים: בעל ... קרה בשביל משהו. לפעמים דברים פשוט קורים ללא שום כוונה מאחוריהם. לסיום, אליעד מדגיש כי עצם העובדה שסיבה גרמה לתוצאה, אינה מוכיחה בשום אופן שהסיבה נוצרה במיוחד בשביל התוצאה. לדעתו, יש להיזהר ולהיות מודעים כל הזמן לאופן שבו אנחנו מנתחים סיבתיות, כדי להימנע מטעויות שעלולות לגרום לנו סבל ...

סיבתיות, סיבה ותוצאה, לוגיקה, ניתוח הוכחה, ניתוח טענה, איך לנתח תהליך? איך לנתח חוקיות? איך להבין דברים? איך לברר את האמת? יחסי סיבה תוצאה, עיקרון הסיבתיות, למה דברים קורים? לגלות מה הסיבה איך לנתח תהליך בצורה נכונה באמצעות עיקרון הסיבתיות? אליעד כהן מסביר בהרצאה כיצד אפשר לנתח תהליכים שונים, לברר את האמת ולהבין לעומק יחסי סיבה ותוצאה. נקודת המוצא היא שאדם רואה או חווה אירוע מסוים, ואז הוא שואל למה זה קורה? או מה הסיבה שזה קרה?. ההנחה הראשונית של רוב האנשים היא שלכל אירוע או תוצאה יש סיבה ספציפית. אליעד מסביר שכאשר מישהו טוען שדבר מסוים (א) הוא תוצאה של דבר אחר (ב), חשוב לא לקבל מיד את הטענה אלא לשאול שלוש שאלות עיקריות שדרכן ניתן לנתח את התהליך לעומק ולוודא את אמיתות הסיבתיות. מהן שלוש השאלות שצריך לשאול כדי לנתח סיבתיות? כדי לנתח יחסי סיבה ותוצאה בצורה מדויקת ועמוקה, אליעד כהן מציג שלוש שאלות מרכזיות שצריך תמיד לשאול: האם האירוע א יכול לקרות אך ורק ... לעומק, לא רק לשאול למה א קרה, אלא גם לבדוק מה עומד מאחורי הסיבה עצמה, ומה מחייב את התרחשות התוצאה. מה החשיבות של ניתוח הסיבתיות לעומק? אליעד מסביר שכאשר אנשים חוקרים סיבות, הם בדרך כלל מסתפקים בתשובה פשוטה. למשל, ... אבל אליעד אומר שאין להסתפק בתשובה כזו. יש להמשיך ולשאול שאלות נוספות: האם הכעס שלי באמת חייב להיווצר רק כתוצאה מההצקה?, האם בכל פעם שמציקים לי, זה חייב לגרום לי לכעוס?, ומה בכלל גרם לכך שהאדם השני הציק לי?. ... שאני רוצה להרגיש טוב מחייב אותי לבצע את הפעולה הספציפית הזו?. הוא טוען שרק הבנה עמוקה וברורה של הסיבה והתוצאה, כולל כל השלבים שבאמצע, תאפשר לאדם להבין באמת את עצמו ואת מניעיו, וכך לברר את האמת עד הסוף. כיצד ... של סיבתיות, הוא יכול להתקדם הלאה בצורה בטוחה ונכונה בבירור האמת של עצמו ושל המציאות כולה. איך מנתחים סיבה ותוצאה? איך לגלות מה הסיבה של דברים? מהו עיקרון הסיבתיות? איך לברר את האמת לעומק? איך להבין את המניעים שלי? ...

... איך למצוא הנחות יסוד? איך לדעת שמצאת את כל הנחות היסוד? לוגיקה, רק ואך ורק, האם הסיבה מחייבת את התוצאה? האם התוצאה מתחייבת מהסיבה? איך לחפש הנחות יסוד? איך לברר את האמת? סוגי הנחות יסוד איך מוצאים הנחות יסוד בצורה נכונה? ... יסוד היא אם אומנם מצאת את כל ההנחות הדרושות למסקנה, אבל ייתכן שיש גם הנחות יסוד אחרות שמובילות לאותה תוצאה בדיוק, ללא קשר לאלו שמצאת. אליעד מסביר באמצעות דוגמה נוספת: גם אם מצאת שהרעיון X נובע מהנחות A, B, C, ו - D, ואלו באמת מספיקות כדי להוכיח את X, עדיין קיימת האפשרות שהתוצאה X תתקיים גם מסיבות אחרות לחלוטין (למשל Y ו - Z), שאותן לא איתרת. לכן כשאתה שואל איך אני ... איך לדעת שלא פספסת הנחות יסוד נוספות? אליעד מדגים גם את האפשרות ההפוכה, שבה ההנחות שמצאת כן מחייבות את התוצאה, אבל עדיין חסרות הנחות נוספות שלא התחשבת בהן. למשל, בחורה לא מדברת איתך כי לא הזמנת אותה לסרט, אבל ... אם באמת צריך את כל הרגליים, לא די יהיה לציין רק חלק מהן. יש לשאול האם ניתן לקיים את התוצאה ללא אחת מהרגליים? אם התשובה שלילית, משמע שכל הרגליים הכרחיות, וכל אחת מהן היא הנחת יסוד חשובה. האם התוצאה מחייבת בהכרח את הסיבה? אליעד מציג גם את הרעיון שאין לבלבל בין סיבה ותוצאה. יכול להיות מצב שהמסקנה (X) נובעת באופן ודאי מהנחות מסוימות (A, B, C, D), אבל היא גם יכולה לנבוע ... אתה בטוח שההנחות שמצאת אכן מובילות למסקנה, עליך תמיד לבדוק אם קיימות עוד סיבות אלטרנטיביות שהיו יכולות להוביל לאותה תוצאה. לסיכום, כדי לוודא שמצאת את כל הנחות היסוד, יש לבצע שני שלבים הכרחיים: לוודא שכל ההנחות שמצאת אכן הכרחיות ... ומדויק, ללא השמטות של הנחות יסוד. איך למצוא הנחות יסוד? איך לבדוק לוגיקה של טיעונים? האם הסיבה מחייבת את התוצאה? איך לברר את האמת? סוגי הנחות יסוד

קארמה, חוק הסיבה והתוצאה, שכר ועונש, סיבה ותוצאה, סיבתיות, סמסרה, כל דבר הוא סיבת עצמו, רשימו

NLP למתקדמים / לימוד NLP - סיבה ותוצאה - איך משפיעה כמות הסיבות והנימוקים שאתה נותן, על כושר השכנוע שלך? ואיך משפיע המיקום של הנימוקים שלך בתוך ... אומר את המסקנה שלך מהסיבות האלו. לדוגמה: בגלל סיבה כלשהי, אני רוצה שתעשה פעולה כלשהי, כאן הסיבה מגיעה לפני התוצאה. וכאן לעומת זאת אני רוצה שתעשה פעולה כלשהי, בגלל סיבה כלשהי, הסיבה מגיעה אחרי התוצאה. וכאן לדוגמה בגלל סיבה כלשהי, אני רוצה שתעשה פעולה כלשהי, כדי להשיג תוצאה כלשהי, שכאן הסיבה תוחמת משני הצדדים את התוצאה הרצויה. והשאלה היא, כיצד והאם כמות הנימוקים והסיבות שאתה מביא לטענה שלך, כיצד היא משפיעה על יכולת השכנוע ועל ... שהיית חוסך את המאמץ להסביר לו את הנימוקים למה שהוא יעשה כך או אחרת. והרעיון הוא, שיש סיבה ויש תוצאה. ויש סיבות ויש תוצאה שנובעת מהן. והתוצאה הרצויה, היא מה שאתה רוצה שיקרה בסופו של דבר. וכאשר אתה לא יודע איך להשיג את התוצאה הזאת בצורה ישירה ומהירה, אז אתה צריך להתחיל לנמק לאדם את הסיבות שבגללן אתה רוצה שהוא יעשה כך או ... המשפט שאומר כדי שתצליח במבחן, תעשה שיעורי בית, את המשפטים האלו ניתן לפרק ל 2 חלקים של סיבה ושל תוצאה. כאשר התוצאה הרצויה היא שהילד יאכל ושיעשה שעורי בית. והסיבה המוצהרת לכך היא, כדי שהוא יהיה בריא וכדי שהוא יצליח במבחן. איך הוספת והצגת סיבות שמובילות לתוצאה הרצויה, כיצד הן מחזקות / מחלישות את הרצון של האדם השני להשתכנע ולהסכים איתך. ולכאורה נראה, שככל שתציג לאדם ... אחרת, כך זה מגדיל את הסיכוי לכך שהוא יעשה כך או אחרת. וככל שיש יותר סיבות, כך לכאורה נראה שהתוצאה יותר מחויבת מתוך הסיבות האלו. אך באמת, מי שהוא מספיק חכם, הוא יודע שלפעמים, כאשר אתה נותן סיבות ונימוקים ... במסר סמוי, שהדבר לכשעצמו הוא לא מחויב ושבפני עצמו אין בו באמת צורך. אלא הוא קיים רק כדי להשיג תוצאה אחרת. ואתה בעצם מעביר מסר סמוי, שמדובר כאן ברעיון סובייקטיבי / רעיון אפשרי בלבד / רעיון שלא עומד בפני ... בתת מודע של השומע, מהסוג של: האם באמת הסיבות האלו מוצדקות?! והאם באמת הסיבות האלו מחייבות את הביצוע של התוצאה הרצויה?! כי אולי יש דרך להשיג את אותן המטרות בדיוק, גם בדרך עקיפה?! כך שבעצם בכך, שאתה מוסיף סיבות ... ביחס לטענה, כיצד הוא משפיע על יכולת השכנוע שלך. כי אפשר לומר בגלל X תעשה Y שהסיבה מגיעה לפני התוצאה. ואפשר גם לומר תעשה Y בגלל X, שהסיבה מגיעה אחרי התוצאה. והשאלה היא, כיצד המיקום של הסיבה, משפיע על החוזק של התוצאה. והתשובה לכך היא, שמהיבט מסוים, כאשר אתה אומר למישהו בגלל סיבה כלשהי, תעשה דבר כלשהו, אז ברגע שהאדם שומע ... רק כדי להשיג Y. שבעצם בכך אתה בעצם אומר בצורה כמעט מפורשת, שבלי אותה הסיבה, אין זכות קיום לאותה התוצאה. כי לומר תעשה X בשביל Y, משאיר את הספק, אולי הפעולה עצמה יש לה זכות קיום בפני עצמה. אבל ...

... את מנגנון התודעה שלו בצורה עמוקה, הוא יוכל להבין טוב יותר את הזולת. איך להבין את הקשר בין סיבה לתוצאה בקריאת אנשים? כל פעולה חיצונית של אדם היא תוצאה של סיבה פנימית - מחשבה, רגש או רצון. כדי לקרוא אדם אחר, יש לזהות את הסיבה הפנימית שהובילה להתנהגות ... במילים אלו דווקא, ולמה לא השתמש במילים אחרות. הקריאה של אדם אחר היא תמיד ניסיון לפענח מהי הסיבה הפנימית לתוצאה החיצונית שרואים. כיצד חקירה עצמית משפרת את היכולת להבין אנשים אחרים? האדם שמשפר את ההבנה העצמית שלו, ישפר אוטומטית ... האדם צריך לשאול את עצמו מה הסיבה שזה קרה כך ולא אחרת?. כשאדם לומד לזהות את הקשר בין הסיבה לתוצאה, הוא ישפר את היכולת שלו לקרוא אנשים אחרים. חשוב מאוד שהאדם תמיד יהיה מחויב לאמת, ויחפש את האמת בכל ... ולשאול מדוע הוא פועל כפי שהוא פועל, וכך יבין את המנגנון הכללי שמפעיל כל אדם. מהו הקשר בין סיבה לתוצאה בקריאת אנשים? כדי לקרוא אנשים, חשוב להבין שכל פעולה חיצונית של האדם היא תוצאה של תהליך פנימי: מחשבה, רגש או רצון כלשהו. למשל, אם אדם אומר משפט מסוים, יש לכך סיבה פנימית שגרמה לו לומר את המשפט. האדם צריך להבין את הסיבות הפנימיות שמובילות לתוצאות חיצוניות. למשל, אם מישהו מתנהג בצורה עצבנית, יש להבין איזה רגש או מחשבה הובילו לכך. אם הוא אמר משהו ... לא אמר משהו אחר. האדם שקורא אחרים מנסה לפענח את הקשר בין הסיבה הפנימית (מה קורה בתוך האדם) לבין התוצאה החיצונית (הפעולה הנראית לעין). איך אפשר לשפר את היכולת להבין אנשים דרך חקירה עצמית? ככל שאדם יבין טוב יותר ... שגורמים לי לדבר, לפעול ולהרגיש באופן מסוים? איך ניתן להסיק על מחשבותיו ורצונותיו של האחר? כל פעולה חיצונית היא תוצאה של סיבה פנימית - רגש, רצון או מחשבה. כדי לקרוא אנשים, יש לחקור את הקשר בין הסיבה לתוצאה: - מהן המחשבות שהובילו את האדם לדבר או לפעול בדרך מסוימת? - כיצד ניתן לזהות את הסיבות האמיתיות מאחורי ... - את הרצונות, המחשבות והמניעים שלו - יוכל להבין בצורה טובה יותר את הזולת. כל דבר שאדם עושה הוא תוצאה של רצון, אך גם כל רצון הוא תוצאה של משהו אחר. איך ניתן להשתמש בכך כדי לקרוא אנשים בצורה מושלמת? אם נבין לעומק מאיפה נובעים הרצונות שלנו, ... על המציאות סביבו ולשאול: מה הסיבה שהדברים קורים כפי שהם קורים?. ככל שישפר את היכולת להבין את הסיבות לכל תוצאה שהוא רואה, כך יוכל לקרוא את מחשבותיהם ורצונותיהם של האנשים סביבו בצורה מדויקת יותר. מדוע חשוב להסתמך על האמת ... מהם התהליכים הפנימיים שיוצרים את הפעולה? מהם התהליכים הפנימיים שיוצרים את התופעה החיצונית של ההתנהגות שלו? דהיינו, יש סיבה ותוצאה, הסיבה זה מה שקורה בתוך האדם, והתוצאה זה מה שהאדם עושה. דהיינו, החבר שלך רוצה משהו מסוים, חושב משהו מסוים, מדבר משהו מסוים, מרגיש משהו מסוים, ועל סמך זה הוא עושה פעולה מסוימת, ואנחנו מנסים מהתוצאה להבין את הסיבה. אנחנו רוצים לראות מהי ההשתקפות של הסיבה בתוך התוצאה. דהיינו, מה הסיבה שהובילה לתוצאה? איזו סיבה, יצרה את התוצאה הזו? כלומר, כאשר אנחנו מנסים לקלוט בן אדם אחר, אנחנו בעצם רואים אירוע ורוצים להבין מה מאחורי הפעולות הללו, ... הסיבה לאירועים הנראים לפניו גם בתחומים אחרים, הוא מפתח על ידי זה את היכולת להבין את הסיבה המשתקפת בכל תוצאה. האדם צריך לשאול את עצמו מה הסיבה שהמציאות הובילה אותה להיות כפי מה שהיא? על ידי שיפור היכולת שלו בהבנת הסיבות לדברים שסביבו, על ידי זה הוא משפר את היכולת להבין את הסיבה של התוצאה. כי מה שהחבר אמר, זהו מקרה פרטי של סיבה שגררה תוצאה. אף ברמה הפרטית עליו להתבונן אל עצמו, לשאול את עצמו מה הסיבה שהוא עצמו אומר פעם כך ופעם אחרת. ... המחשבות והרצונות שלו. וכשבנאדם מתבונן בתוכו על ידי זה מכיר את התודעה האנושית. כי כל הפעולות שהאדם עושה זה תוצאה של הרצון. והרצון הוא תוצאה של משהו מסוים. האדם עובד, למה? כי רוצה להרוויח כסף בסוף החודש? אבל זה עצמו הוא תוצאה של משהו אחר. כל רצון הוא סיבה של משהו אחר. ותוצאה של משהו פנימי יותר. דהיינו, כל דבר הוא תוצאה וגם סיבה של משהו אחר. ועל האדם להבין מאיפה כל הדברים נובעים? לבסוף האדם מבין בדיוק מה האדם השני ...

... כלשהי, שהיא אין לה סיבה. ואפשר לומר, שלא לכל סיבה יש סיבה. ושאכן כאשר חוזרים אחורה ברצף של הסיבה תוצאה, אז אכן מגיעים לנקודה שבה באמת יש סיבה, שהיא עצמה אין לה סיבה. וממילא השאלה של מהי הסיבה הראשונה, ... יש סיבה אחרת שקודמת לה. אלא יש סיבה אחת כלשהי, שאין לה סיבה אחרת שקודמת לה. דהיינו, שלרצף הסיבה והתוצאה, קודמת האין סיבה. ויש אין סיבה ואחריו יש סיבה ראשונה שהיא גוררת אחריה את כל הסיבות. וזאת דרך המילוט ... של סיבה, היא שיש איזו נקודה יציבה אחת, שעליה נשענות כל הסיבות שיוצאות ממנה. ושהיא המשמעות של כל הסיבות והתוצאות שיש אחריה. אבל כאשר אנחנו אומרים שלכל סיבה יש סיבה אחרת שקודמת לה עד אין סוף, הרי שבעצם אמרנו ... סיבה אחרת שקודמת לה עד אין סוף ללא נקודת התחלה, הרי שמשמעותה היא, שאין סיבה אמיתית לכל רצף הסיבה והתוצאה שלנו. דהיינו, שהאין סיבה, הוא סיבת כל התהליכים שלנו. ובמילים אחרות: לומר שאין סיבה ראשונה לכל הסיבות, משמעותו זהה לאמירה שאין סיבה ראשונה לכל הסיבות, אלא שהאין סיבה הוא נקודת התחלה של רצף הסיבה והתוצאה שלנו. ונמצא אם כן, כי שתי דרכי המילוט מהשאלה של מהי הסיבה הראשונה, שתיהן בעצם נשענות על האין סיבה ... ואם הכוח שמניע את כל המציאות כולה הוא אקראי לחלוטין, אז כיצד מכוח אקראי לגמרי, נוצר מנגנון של סיבה ותוצאה. זא יש לנסות להבין, כיצד האין סיבה שמתחיל את כל התהליך של האירועים של העולם, כיצד הוא הוליד את כל תופעת הסיבתיות שיש בעולם שלנו. כי בעולם שלנו בהחלט יש סיבה ותוצאה. והעולם שלנו ברובו נראה מסודר לחלוטין. כי יש חוקיות מופלאה שעובדת כמעט בכל הרמות של העולם שלנו. וכל הזמן ... נאמר שהתהליך כולו פועל ללא סיבה, אכ כיצד זה שנוצרו בתוכו תהליכים שהם לחלוטין לא אקראיים אלא של סיבה ותוצאה. כי השורש של הדבר, חייב שיהיה בו את התוצאה שלו. ואם אנחנו רואים שיש בעולם שלנו סיבה ותוצאה, הרי שבהכרח לומר שבשורש של התהליכים של העולם, גם שם יש משהו של סיבתיות. ולומר שהאין סיבה הוא התחלת התהליך, זה לא מסתדר עם ההבנה שבעולם שלנו כן יש סיבה ותוצאה. כי יש לשאול, איך זה שמאין סיבה, נוצרו תהליכים של סיבה ותוצאה? וכאן יש שתי אפשרויות לענות על השאלה הזאת, כיצד מהאין סיבה נוצרו סיבות. והדרך הראשונה לענות, היא שאפשר לומר שאכן לא נוצרו שום סיבות. וכל מה שנראה לנו כתהליכים של סיבה ותוצאה, זה תהליכים אקראיים לחלוטין. דהיינו, אפשר לנסות לומר שאכן יש רק אין סיבה והכל אקראי תמיד. ואין בעולם שלנו שום תהליכים של סיבה ותוצאה. ובכך בעצם העלמנו את השאלה של איך מאין סיבה נהיו סיבות. והתשובה השנייה האפשרית היא, שאפשר להבין שהחשיבה שאומרת שבאין סיבה חייב להיות משהו ממנגנון היש סיבה, הוא נובע אך ורק מנקודת מבט של סיבה ותוצאה. כי השאלה בעצם הייתה, כיצד מאין סיבה נוצרו תהליכים של סיבות. אבל השאלה הזאת עצמה היא שאלה שאפשר לשאול אותה רק מנקודת מבט של סיבה ותוצאה. כי אם נאמר שהאין סיבה הוא הסיבה של הסיבות, אז אכן יש לשאול, כיצד אין סיבה, יכול להיות סיבה של תהליכים עם סיבות. אבל אפשר לומר, שבנקודת ההתחלה של האין סיבה שאחריו יש רצף של סיבה ותוצאה, הרי שאפשר לומר ששם הקשר בין האין סיבה לבין היש סיבה שאחריו, הוא קשר מסוג של אין סיבה. זא, ... לפני הסיבות. והרצף של הסיבות התחיל מעצמו בלי קשר לאין סיבה שלפניו. דהיינו, ניתן לנסות לנתק את קשר הסיבה תוצאה שיש בין האין סיבה לבין הסיבות. ובכך בעצם ניתן לומר, שלפני כל הרצף סיבה תוצאה שלנו, היה אין סיבה. ואז ממילא אין שום שאלה בלתי פתירה שכלית לגבי מהי הסיבה הראשונה. ואחרי שהסברנו את ... מהשאלה של מהי הסיבה הראשונה, הרי שתמיד תישאר שאלה. ונחדד נאמר, שגם אם נאמר שאין בעולם שלנו שום סיבה ותוצאה אלא הכל אקראי לגמרי, גם אז תהיה שאלה בלתי פתירה בשכל. והעניין הוא, שיש דבר אחד שאי אפשר להעלים ... ושאף פעם אין שום סיבה לשום דבר, הרי שעדיין אי אפשר להעלים על ידי זה את המושג סיבתיות וסיבה ותוצאה. כי כאשר אנחנו משתמשים באין סיבה כדי להסביר את המציאות, אנחנו בעצם מתארים ומסבירים את המציאות, באמצעות האפשרות של ... ואפשרות שנייה / כוח שני / ישות שנייה, של יש סיבה, דהיינו, קשר בין אירועים שונים, שכל אירוע הוא תוצאה של האירוע שקודם לו. והמציאות שלנו בכל מקרה מכילה בתוכה את שתי האפשרויות האלו. וגם אם נאמר שהאפשרות של ... וזה בעצם אומר, שמאחר שבכל מקרה קיימת במציאות שלנו האפשרות / צורת המחשבה / הכוח של הסיבתיות ושל הסיבה תוצאה, הרי שמנקודת המבט הזאת שהיא חלק של המציאות, מנקודת המבט הזו תמיד תהיה התנגשות עם כל הסבר שהוא שמסתמך ... לא אקראית. ועוד יש לשאול, נניח שהכל אקראי, הרי שהשאלה המתבקשת היא, למה הכל אקראי ולא הכל עם סיבה ותוצאה. כי על כל הסבר שלא יהיה לגבי המציאות, תמיד נוכל באמצעות החשיבה של היש סיבה, לשאול מהי הסיבה שבגללה ... הוא דווקא כזה ולא אחרת? ומהות השאלה היא, מאחר שבעצם עובדה קיימת היא שיש מושג כזה של סיבה שגוררת תוצאה, הרי שכל ניסיון לפרש את המציאות באמצעות האין סיבה, הוא תמיד לא ימצא מענה מספיק טוב, עבור הכוח שיש ... את השאלה. כי תמיד תהיה שאלה מנקודת המבט של היש סיבה. ועל כל הסבר ותשובה אפשרי לגבי תהליך הסיבה והתוצאה של המציאות, תמיד נוכל להמשיך לשאול מה הסיבה של צורת התהליך הזו, ומדוע היא לא אחרת? כך שבעצם נכנסו ...

סיבה ותוצאה, סיבתיות, האם הרגע הזה הוא תוצאה של הרגע הקודם? האם כל רגע הוא בפני עצמו? האם מה שקרה ברגע הקודם, מחייב את מה שקורה ברגע ... יש מאין? מהי חוויית הזמן? למה הרגע הנוכחי הוא כפי שהוא? מה המשמעות של סיבתיות? האם הרגע הזה הוא תוצאה של הרגע הקודם? בשיחה עם היועץ המומחה אליעד כהן עולה שאלה מרכזית שעוסקת בנושא הסיבתיות: האם כל רגע נתון הוא תוצאה הכרחית של הרגע הקודם, או שכל רגע עומד בפני עצמו ללא תלות ברגעים הקודמים? המשתתף תוהה לגבי הרגע הנוכחי ... ממשיכה להטריד אותו גם לאחר שקיבל הסבר אינטלקטואלי מלא. אליעד מסביר כי אם האדם באמת מאמין שכל רגע הוא תוצאה של הרגע שקדם לו, הוא עשוי להסתפק בתשובה לוגית שמבוססת על העבר. אולם אם האדם תופס שכל רגע עומד ... תלויה בתפיסת ההמשכיות והזמן. זו החוויה הבסיסית והטבעית של כל אדם. סיכום המסקנות המרכזיות מהשיחה: אם כל רגע נתפס כתוצאה של הרגע הקודם, תשובות שמבוססות על העבר יכולות לפעמים לספק את האדם. אם כל רגע נתפס כעומד בפני עצמו, ...

חקירת סיבתיות הרצון, נוסחה איך לא להיכנס ללופ רגשי, נוסחה איך לא להיכנס לטיעון מעגלי, איך לא להפוך תוצאה לסיבה? איך לגלות את סיבת הרצון? הסיבה קדמה לתוצאה בציר הזמן, מבוא לחקירת סיבת הרצון, איך לגלות למה אני רוצה משהו? איך לגלות את הסיבה האמיתית של הרצון? ... איך להימנע מטיעון מעגלי ולופ רגשי בחקירת הרצון? אחת הבעיות המרכזיות בחקירת סיבת הרצון היא הכניסה לטיעון מעגלי, שבו התוצאה הופכת בטעות לסיבה של עצמה. אליעד נותן דוגמה של אדם שחוקר מדוע הוא רוצה להיות בקשר עם בחורה מסוימת. ... קשר לרצון שלו בה, הרי שזו סיבה אמיתית. אך אם הבדידות נוצרת רק משום שהוא רוצה את הבחורה, זו תוצאה ולא סיבה אמיתית, ולכן הוא נכנס ללופ רגשי. דוגמאות מפורטות לזיהוי סיבות אמיתיות לרצון אליעד מביא מספר דוגמאות חשובות ... עליו לבדוק האם היה מרגיש בודד גם בלי לרצות אותה. אם כן, הרי שזו סיבה אמיתית. אם לא, זו תוצאה מעגלית בלבד. אדם שסובל מכאב ראש ואומר: אני רוצה לקחת כדור כדי שלא יכאב לי הראש, צריך לבדוק האם ...