האם האגו הוא אויב או אוהב?

אליעד כהן מסביר בהרצאה זו את אחד הנושאים המרכזיים ביותר בתורות רוחניות ובחיפוש האושר - עניין האגו והרצון העצמי של האדם. רוב התורות הרוחניות מתייחסות לאגו כאויב של האדם, כגורם המרכזי לסבל. אך אליעד מדגיש שהאגו הוא לא רק אויב, אלא גם האוהב הגדול ביותר של האדם. הוא מסביר שהאגו אינו הבעיה עצמה, אלא חוסר ההתאמה בין הרצון העצמי לבין המציאות הוא שיוצר את הסבל.

מהו האגו ומה הקשר שלו לסבל?

האגו של האדם הוא הרצון העצמי שלו, והוא הגורם לכך שהאדם חווה סבל כאשר קורה משהו שאינו תואם את רצונו. לדוגמה, אדם מרגיש רע לא בגלל מה שקרה לו (למשל, אם שודדים אותו), אלא משום שהוא לא רוצה את מה שקרה לו. מכאן שהאגו אחראי לסבל, מפני שהוא גורם לאדם לרצות דברים שונים מהמציאות.

אליעד נותן דוגמה קיצונית ואומר שגם אנשים שמתו בשואה סבלו לא משום שמתוכם בשואה, אלא משום שלא רצו למות בשואה. בעצם, הסבל הוא תמיד תוצר של הפער בין הרצון לבין המציאות.

מדוע אין טעם לבטל את האגו?

הנטייה של תורות רוחניות רבות היא לנסות לבטל את האגו כדי להפסיק את הסבל. אבל אליעד מציין שיש בעיה משמעותית בגישה זו: ביטול האגו לא רק ימנע מהאדם להרגיש רע, אלא גם ימנע ממנו להרגיש טוב. כל תחושת סיפוק והנאה שהאדם חווה היא תוצאה של מילוי הרצון העצמי שלו. לכן, ללא אגו, האדם גם לא יוכל ליהנות משום דבר.

לדוגמה, אדם שלא מעורב רגשית במשחק כדורגל כלל, גם לא יוכל ליהנות מהמשחק, משום שללא רצון לניצחון של צד כלשהו, המשחק חסר משמעות עבורו.

איך אפשר להישאר עם אגו ולחיות ללא סבל?

הדרך שאליעד מציע כדי לפתור את הדילמה הזו היא לא לבטל את האגו, אלא לגרום לאגו תמיד להתאים למציאות. הפתרון נמצא בהבנת המציאות עצמה לעומק. כשהאדם מבין את הסיבה האמיתית שבגללה הדברים קורים, הוא מפסיק לרצות שהמציאות תהיה אחרת. כלומר, הבעיה אינה האגו, אלא אי - הבנת המציאות שמובילה לכך שהאגו מתנגד לה.

אליעד מדגיש כי האדם סובל משום שהוא אינו מבין את הסיבה הטובה שבגללה המציאות היא כפי שהיא. כאשר האדם שואל "למה זה קורה לי?", זו עדות לכך שהוא לא מבין את הסיבה לעומקה. אם האדם היה מבין מדוע מוכרח שיקרה לו בדיוק מה שקורה, הוא היה רוצה זאת ולא היה סובל.

איך מגיעים להבנת המציאות השלמה?

אליעד מסביר שהמפתח נמצא בהבנת הסיבה הראשונה - מה היה לפני הרצון הראשון, לפני שהכל התחיל. אנשים שחושבים שאלוהים הוא סיבת כל הסיבות אינם פותרים את הבעיה, כי נשאלת השאלה: מי יצר את אלוהים? מדוע בכלל נוצר הרצון הראשון? התשובה לכך אינה פשוטה, אך האדם צריך לשאול ולחקור ללא הפסקה, "למה?", עד שיבין את הסיבה שלפני כל הסיבות.

לדוגמה, אליעד אומר שגם אם נניח שהעולם נוצר במפץ גדול באופן אקראי, עדיין יש לשאול: למה דווקא כך ולא אחרת? מדוע המפץ הגדול התנהג דווקא בצורה מסוימת? אי אפשר לחמוק מהשאלה הזאת, וחקירתה מובילה להבנה עמוקה יותר של המציאות.

למה האגו הוא למעשה אוהב האדם הגדול ביותר?

לפי אליעד, הסיבה האמיתית לכך שרע לאדם היא דווקא שאין לו אגו אמיתי ושלם. אם האדם היה מבין באמת מי הוא - שהוא בעצם השורש והסיבה של כל המציאות, הוא היה מזדהה לחלוטין עם המציאות. במצב כזה, כשהאדם אומר "אני", הוא חווה את עצמו כאחד עם הכוח שיוצר ומניע את הכל, ולכן הוא תמיד רוצה בדיוק את מה שקורה.

דוגמה לכך היא כמו אדם שחולם חלום בלילה וסובל ממה שקורה בו, אך אילו היה יודע שהוא עצמו החולם את החלום ושזה בדיוק רצונו, הוא לא היה סובל כלל.

מהו המצב האידיאלי שאליו צריך לשאוף?

המצב האידיאלי, לפי אליעד, הוא לא שהאדם יאבד את רצונותיו, אלא שהוא יהיה במצב שבו הרצונות שלו מתאימים תמיד למציאות. האדם צריך להגיע למצב שבו הוא אינו מסוגל אפילו לדמיין את עצמו רוצה משהו אחר ממה שקורה לו בזמן אמת.

כשאדם מגיע להבנת הסיבה הראשונה ומתחבר אל השורש של כל הדברים, הרצון שלו והמציאות נהיים לאחד באופן מוחלט. הוא חווה את המציאות כאילו יש לו שליטה מוחלטת עליה, כי הרצון שלו והמציאות מתרחשים בו - זמנית. אין הפרדה, ולכן אין שום סבל.

איך מיישמים זאת בפועל?

ברמה המעשית, על האדם לשאול שוב ושוב מדוע הדברים קורים, עד שיגיע להבנה מלאה של הסיבה הראשונה. האדם חייב להעמיק במחשבתו ללא הפסקה עד שיבין את השורש והסיבה שבגללה המציאות היא כפי שהיא.

כאשר האדם מצליח לראות את המציאות מהזווית שלפני הרצון הראשון, הוא לא צריך לבטל את האגו, משום שהוא תמיד ירצה בדיוק את מה שיש, ולכן תמיד יהיה מרוצה.

מה המסר המרכזי של אליעד כהן בהרצאה?

המסר המרכזי הוא שהאגו והרצון העצמי אינם רעים כשלעצמם. הבעיה היא רק כשהם מתנגדים למציאות. הפתרון אינו ביטול האגו אלא הבנת המציאות לעומק, כך שהרצון והמציאות יתאחדו באופן מוחלט. במצב כזה, האדם חי בתחושת שלמות ואושר תמידי, משום שהוא מבין שהכל קורה בדיוק כפי שהוא אמור לקרות.