... התהליך הכללי של כל המציאות, שהוא התהליך שכולל בתוכו את כל התהליכים כולם. וכל דבר בעולם גורר אחריו תוצאה כלשהי. וכל תוצאה גוררת אחריה עוד תוצאה אחרת. וכל התוצאות בעולם וכל התהליכים בעולם, כולם מובילים אל התכלית האחת של המציאות. והתכלית של כל דבר בעולם, היא כדי להשיג את התכלית של ... או את המקום הרחוק ביותר, או את הזמן הרחוק ביותר, כך האדם גם לא יכול לדמיין את התכלית ואת המטרה והתוצאה הרחוקה ביותר, שהיא בעצם התכלית של המציאות. וסוד האושר כרוך בכך שהאדם יבין את התכלית האמיתית של המציאות כולה. דהיינו, את הסיבה ... כולם?! כי מי יודע מהו האירוע האחרון של כל האירועים כולם? ומי יכול בכלל לדמיין את האירוע האחרון ואת התוצאה האחרונה של כל האירועים שיש בעולם? כי המצב האחרון של כל המצבים בעולם, הוא נמצא במרחק אין סופי מהאדם, והאדם לא מסוגל לתפוש אותו ... הוא אין סופי. אבל גם אם היה יכול האדם כן להסתכל על כל ציר הזמן כולו וכן לראות את הסיבה הראשונה ואת התוצאה האחרונה, גם אז האדם לא באמת היה מסוגל להבין את תכלית החיים. כי נניח לדוגמה שהאדם יראה בעיני שכלו את הסיבה הראשונה ואת התוצאה האחרונה, עכשיו האדם ימשיך לשאול את עצמו, מהי התכלית של התהליך הזה עצמו. כי גם יצירת הסיבה הראשונה וגם התוצאה האחרונה, גם הן עצמן חלק מתהליך אחר גדול עוד יותר. כי כל אירוע, הוא חלק מרצף אירועים אחר גדול עוד יותר. וכל הסבר שהאדם ייתן, ...

... כל האירועים שהיו ושיהיו בעולם ואת כל הדברים שעוד יכולים להיות. ולהבין תהליך, פירושו להבין את נקודת ההתחלה שלו, דהיינו, את הסיבה שבגללה התהליך מתחיל. ולהבין גם את התוצאה הסופית של התהליך, דהיינו, להבין מה תכלית ומה מטרת התהליך ומה מחכה בנקודה האחרונה של התהליך. וגם להבין כיצד כל האירועים שיש בתהליך, כיצד כולם הם תוצאה ישירה של הסיבה האחרונה וכיצד כולם מובילים אל התוצאה הסופית של התהליך. וברמת המציאות הכללית, להבין את כל המציאות, ... לתפוס במחשבתו את סך כל האירועים שהיו מאז ומעולם ושיהיו עוד בעולם הבא, שמתחדש בכל רגע מחדש. ושהאדם יצליח להבין במחשבתו, מהי הסיבה הראשונה של כל האירועים כולם, ומהי התוצאה האחרונה של כל האירועים כולם. וגם, כיצד כל אירוע ואירוע בעולם, כיצד הוא נובע באופן ישיר מהסיבה הראשונה, וכיצד הוא באופן ישיר מוביל אל התוצאה האחרונה. ועל האדם גם להבין את זה ברמת פרטי הפרטים. כי כל פרט ופרט שיש במציאות, יש בו ביטוי של הסיבה הראשונה של כל הסיבות שמובילה אל התוצאה האחרונה של כל התוצאות. ועל האדם לראות את ההתגלות של הסיבה הראשונה והתוצאה האחרונה בכל מה שקיים ושקורה בעולם. ומי שרואה את כל זה, דהיינו, מי שמבין מהי הסיבה הראשונה והתוצאה האחרונה, וכיצד היא באה לידי ביטוי בכל דבר בעולם, הוא ממילא רואה את ... ומבין כיצד היא באה לידי ביטוי בכל דבר, הרי שהאדם מבין בשלמות את הסיבה של כל דבר, וממילא האדם מבין גם את השלמות שיש בכל דבר. ואחרי שהאדם מבין את הסיבה הראשונה ואת התוצאה הסופית של כל התוצאות , אז האדם מבין את הטוב שיש בכל דבר. דהיינו, את השלמות האמיתית שיש ... הכללי של המציאות, רק הוא מבין את כל זה. וכאן כמובן יש בעיה עמוקה, והיא, שבשכל האנושי האדם לא יכול לראות את כל התהליך של המציאות. כי נניח שהאדם מגדיר סיבה ראשונה ותוצאה אחרונה של כל האירועים, תמיד אפשר לשאול מה הסיבה של הסיבה העוד יותר ... ומהו שורש הפתרון של כל הבעיות. כי כדי לדעת את זה, לשם כך על האדם להבין את כל התהליך. וזה כמובן בלתי אפשרי כנל. וגם יש לזכור, שגם מי שאומר שהוא מבין את הסיבה ואת התוצאה של כל המציאות, עליו להיות מסוגל להבין גם, כיצד זה בא לידי ביטוי בכל ... לא את עצמו, וכל שכן לא אנשים אחרים. וכל זמן שהאדם עצמו עוד לא הבין את כל המציאות ואת כל התהליכים שיש בה, דהיינו, כל זמן שהאדם עוד לא הבין את הסיבה הראשונה ואת התוצאה האחרונה, האדם לא ראוי להנהיג אף אחד. והריהו כעיוור שהולך באפילה. כי הוא ... בכל פעם שהוא מרים את הראש, הוא רואה רק מחסום וחושך. כי השכל של המנהיג השקרי, מוגבל. משום, שהוא לא יודע איך לפרוץ את המחסום המחשבתי של הדרך להבין את הסיבה הראשונה והתוצאה האחרונה. ובכל פעם שהוא מנסה להבין את המציאות, הוא מבין שאין לו דרך ... מבין מיד שכנראה באותה הבעיה האחת טמון הפתרון לכל הבעיות של העולם. כי הבעיה האחת שלאף אחד בעולם אין לה פתרון, היא, איך להכיל מבחינה שכלית את הסיבה הראשונה ואת התוצאה האחרונה. כי יש כאן את הפרדוקס, שלכל סיבה יש עוד סיבה אחרת ולכל תוצאה יש עוד תוצאה אחרת. והאדם לא מסוגל לתפוס במחשבה שלו את האירוע הראשון ואת האירוע ...

... כי אילו לדוגמה היה יכול האדם להכיל בתוך מחשבתו את האין סוף, הרי שזה לדוגמה היה מאפשר לאדם להבין מהי הסיבה הראשונה של כל הסיבות, או מהי התוצאה האחרונה של כל התוצאות. אך מאחר שיכולת התפישה של האדם היא לעולם סופית ולא אין סופית, לכן האדם לעולם מוגבל להבין את המציאות אך ורק ...

... הרצון האישי שלו לבין המציאות. כי כל הסבל שיש בעולם, הוא תוצאה, של כך שהאדם רוצה אחרת מהמצב של המציאות. והאושר נמצא בצד השני, שבו אין שום הבדל מכל סוג שהוא, בין הרצון של ... וכיוב בכל הדברים בעולם שיוצרים אושר ברמות שונות, כולם תוצאה ישירה של התגלות הסיבה הראשונה של כל הסיבות אל האדם. ואחרי שהאדם מגלה ומבין את הסיבה הראשונה, אז האדם גם רואה ...

... מה הסיבה של כל דבר? ולמה הדבר הזה קיים כפי מה שהוא ודווקא בצורה שבה הוא קיים? ומהו הדבר שאילו הוא לא היה קיים, אז גם התוצאה לא הייתה מתרחשת או קורית אחרת? ואם נשאל את השאלות האלו על הרצון להיות מאושר, ... כי כל זמן שהאדם מחפש בצורה כלשהי את האושר, וכל זמן שהאדם מנסה לגלות איך להיות יותר מאושר, הרי שהאדם עוד לא מאושר. כי מבחן התוצאה של האושר, הוא בכך ואך ורק בכך שהאדם מפסיק לחפש אותו. ונמצא אם כן, כי הרצון של ...

... רק שם האדם מבין את סיבת כל הסיבות. ועוד נוסיף, כי יש כאלו שנדמה להם שהפתרון לכל השאלות הוא לומר שהמציאות לא קיימת. כי אם אין מציאות אז אין זמן ואין מקום ואין סיבה ואין תוצאה , ואז ממילא אין שום שאלה כלל. ונדמה להם שבשכל הגדול ביותר, שם תפישת המציאות היא שהמציאות לא קיימת כלל. אך גם זאת טעות. כי גם אי קיומה של ... הרי שתמיד אפשר לשאול מה הסיבה של המחויב עצמו? בדיוק כמו שאנחנו שואלים מה הסיבה של הסיבה הראשונה עצמה. ויש כאן עוד רמת עומק, והיא שבשכל האנושי ניתן להבין גם, כי כל זמן שיש תוצאה, לא יכולה להיות סיבה ראשונה. בדיוק כפי שאמרנו, שקיומו של אפשרי המציאות, הוא גורם גם למחויב המציאות להצטרך סיבה מדוע הוא כפי מה שהוא ולא משהו אחר. וכל זמן שיש בעולם תוצאה כלשהי שהיא לא הסיבה הראשונה. וכל זמן שיש בעולם סיבה כלשהי שהיא לא הסיבה הראשונה. דהיינו, כל זמן שיש בעולם דבר כלשהו שהוא לא הסיבה הראשונה, הרי שלא ניתן להגדיר את הסיבה הראשונה. כי גם אם נגדיר אותה, תמיד נוכל לשאול, מה הסיבה שבגללה הסיבה הראשונה היא עצמה ולא שאר הסיבות והתוצאות שנובעות ממנה. זא צריך גם למצוא סיבה מדוע הסיבה הראשונה היא כפי מה שהיא. וכל סיבה שלא נמצא, גם אם נמצא סיבה כלשהי, תמיד נוכל לשאול, מה הסיבה שבגללה הסיבה היא יוצרת את התוצאה ולא להפך. כי נניח שנאמר שדבר כלשהו הוא הסיבה ודבר אחר הוא התוצאה. הרי שיש לשאול, מפני מה ומה הסיבה שבגללה דווקא הדבר הראשון גורר את הדבר השני ולא להפך. כי הרי היה יכול להיות גם הפוך. וצריך למצוא לא רק את הסיבה הראשונה, דהיינו, למצוא סיבה שלא ניתן לשאול מה הסיבה שלה, אלא למצוא גם את הסיבה שבגללה הסיבה היא הסיבה של התוצאות שאחריה ולא אחרת. ומי שמתבונן בכל הדברים האלו, נדמה לו שהם עמוקים. והם אכן עמוקים ויש בהם סודות גדולים ועוד רמות עומק שונות שלא ...

... הרוחנית הזו, ושהוא אכן מסוגל להתחייב עבור כל אחד ואחד, שגם הוא יגיע להנאה האין סופית הזו. ומי שהוא פיקח, הוא רוצה לדעת מראש מה התשלום שהוא יקבל על העבודה שהוא עושה. כי רק הכסיל והמשוגע עושה את מעשיו בלי לחשוב על התוצאה שלהם. ומי שעמל כל חייו כדי להשיג איזה דבר שאין לו שמץ של מושג מהו, הרי שהוא כסיל. ולא ... כי יש בעולם כולו דבר אחד, שבו תלוי כל האושר של האדם. והדבר הוא הבנת הסיבה הראשונה של כל הסיבות. כי לכל האירועים שיש בעולם, יש להם סיבה מדוע הם מתרחשים. ולכל סיבה, יש עוד סיבה אחרת שקודמת לה, ושהיא אחראית לכל התוצאות שנובעות ממנה. ולכל סיבה יש סיבה אחרת שקודמת לה, עד הסיבה הראשונה של כל הסיבות. ומי ... ולגלות את הסיבה שבגללה הוא בכל רגע חווה את המציאות בצורה כלשהי. וכאשר האדם מגלה סיבה כלשהי, על האדם לשאול את עצמו, האם הסיבה הזאת היא מוכרחת? כי נניח שהיא אכן הסיבה, אבל מה גורם לכך שהסיבה הזאת גוררת אחריה את התוצאה שקרתה. כי כמו שהסיבה יצרה את התוצאה הספציפית, כך מבחינה לוגית ניתן להבין שהיא הייתה יכולה ליצור גם תוצאה אחרת. כי על האדם לגלות לא רק את הסיבה של כל מה שקורה איתו וסביבו, אלא גם לגלות את הסיבה שבגללה יש כוח לסיבה עצמה. כי באותה המידה שהסיבה גררה אחריה את התוצאה, כך גם היא הייתה יכולה לא לגרור אחריה את התוצאה. וזה שנדמה לאדם שהסיבה מכריחה את התוצאה, עדיין צריך להסביר מה הסיבה שבגללה יש כוח לסיבה עצמה. כגון: נניח לדוגמה שהאדם מגלה ... הוא רוצה דבר כלשהו, היא בגלל שברגע הזה הוא מפרש איזה משהו שקרה לו בעבר בצורה כלשהי, והדבר הזה גורם לו לכך שכרגע הוא ירצה איזה דבר. על האדם לשאול את עצמו, הרי ברמה הלוגית יש אפשרות גם אחרת, שהסיבה הזאת דווקא תגרור תוצאה אחרת. וזה שהסיבה הזאת תמיד גוררת אחריה איזו תוצאה, זה עדיין לא אומר שמוכרח שהסיבה תגרור אחריה את התוצאה הזאת. ואכ יש לשאול, מה הסיבה שבגללה הסיבה הזאת גררה אחריה את התוצאה הזאת. ומכיוון אחר יש לשאול, נניח שסיבה כלשהי גררה תוצאה כלשהי. עכשיו יש לשאול, מה הסיבה שבגללה הסיבה הראשונה התרחשה. כי הרי באותה המידה המציאות ...

... יש סיבה כלשהי, שהיא אין לה סיבה. ואפשר לומר, שלא לכל סיבה יש סיבה. ושאכן כאשר חוזרים אחורה ברצף של הסיבה תוצאה, אז אכן מגיעים לנקודה שבה באמת יש סיבה, שהיא עצמה אין לה סיבה. וממילא השאלה של מהי הסיבה ... סיבה יש סיבה אחרת שקודמת לה. אלא יש סיבה אחת כלשהי, שאין לה סיבה אחרת שקודמת לה. דהיינו, שלרצף הסיבה והתוצאה, קודמת האין סיבה. ויש אין סיבה ואחריו יש סיבה ראשונה שהיא גוררת אחריה את כל הסיבות. וזאת דרך ... של סיבה, היא שיש איזו נקודה יציבה אחת, שעליה נשענות כל הסיבות שיוצאות ממנה. ושהיא המשמעות של כל הסיבות והתוצאות שיש אחריה. אבל כאשר אנחנו אומרים שלכל סיבה יש סיבה אחרת שקודמת לה עד אין סוף, הרי שבעצם ... יש סיבה אחרת שקודמת לה עד אין סוף ללא נקודת התחלה, הרי שמשמעותה היא, שאין סיבה אמיתית לכל רצף הסיבה והתוצאה שלנו. דהיינו, שהאין סיבה, הוא סיבת כל התהליכים שלנו. ובמילים אחרות: לומר שאין סיבה ראשונה לכל הסיבות, משמעותו זהה לאמירה שאין סיבה ראשונה לכל הסיבות, אלא שהאין סיבה הוא נקודת התחלה של רצף הסיבה והתוצאה שלנו. ונמצא אם כן, כי שתי דרכי המילוט מהשאלה של מהי הסיבה הראשונה, שתיהן בעצם נשענות על האין ... ואם הכוח שמניע את כל המציאות כולה הוא אקראי לחלוטין, אז כיצד מכוח אקראי לגמרי, נוצר מנגנון של סיבה ותוצאה. זא יש לנסות להבין, כיצד האין סיבה שמתחיל את כל התהליך של האירועים של העולם, כיצד הוא הוליד את כל תופעת הסיבתיות שיש בעולם שלנו. כי בעולם שלנו בהחלט יש סיבה ותוצאה. והעולם שלנו ברובו נראה מסודר לחלוטין. כי יש חוקיות מופלאה שעובדת כמעט בכל הרמות של העולם שלנו. ... אם נאמר שהתהליך כולו פועל ללא סיבה, אכ כיצד זה שנוצרו בתוכו תהליכים שהם לחלוטין לא אקראיים אלא של סיבה ותוצאה. כי השורש של הדבר, חייב שיהיה בו את התוצאה שלו. ואם אנחנו רואים שיש בעולם שלנו סיבה ותוצאה, הרי שבהכרח לומר שבשורש של התהליכים של העולם, גם שם יש משהו של סיבתיות. ולומר שהאין סיבה הוא התחלת התהליך, זה לא מסתדר עם ההבנה שבעולם שלנו כן יש סיבה ותוצאה. כי יש לשאול, איך זה שמאין סיבה, נוצרו תהליכים של סיבה ותוצאה? וכאן יש שתי אפשרויות לענות על השאלה הזאת, כיצד מהאין סיבה נוצרו סיבות. והדרך הראשונה לענות, היא שאפשר לומר שאכן לא נוצרו שום סיבות. וכל מה שנראה לנו כתהליכים של סיבה ותוצאה, זה תהליכים אקראיים לחלוטין. דהיינו, אפשר לנסות לומר שאכן יש רק אין סיבה והכל אקראי תמיד. ואין בעולם שלנו שום תהליכים של סיבה ותוצאה. ובכך בעצם העלמנו את השאלה של איך מאין סיבה נהיו סיבות. והתשובה השנייה האפשרית היא, שאפשר להבין שהחשיבה שאומרת שבאין סיבה חייב להיות משהו ממנגנון היש סיבה, הוא נובע אך ורק מנקודת מבט של סיבה ותוצאה. כי השאלה בעצם הייתה, כיצד מאין סיבה נוצרו תהליכים של סיבות. אבל השאלה הזאת עצמה היא שאלה שאפשר לשאול אותה רק מנקודת מבט של סיבה ותוצאה. כי אם נאמר שהאין סיבה הוא הסיבה של הסיבות, אז אכן יש לשאול, כיצד אין סיבה, יכול להיות סיבה של תהליכים עם סיבות. אבל אפשר לומר, שבנקודת ההתחלה של האין סיבה שאחריו יש רצף של סיבה ותוצאה, הרי שאפשר לומר ששם הקשר בין האין סיבה לבין היש סיבה שאחריו, הוא קשר מסוג של אין סיבה. זא, אם ... לפני הסיבות. והרצף של הסיבות התחיל מעצמו בלי קשר לאין סיבה שלפניו. דהיינו, ניתן לנסות לנתק את קשר הסיבה תוצאה שיש בין האין סיבה לבין הסיבות. ובכך בעצם ניתן לומר, שלפני כל הרצף סיבה תוצאה שלנו, היה אין סיבה. ואז ממילא אין שום שאלה בלתי פתירה שכלית לגבי מהי הסיבה הראשונה. ואחרי ... מהשאלה של מהי הסיבה הראשונה, הרי שתמיד תישאר שאלה. ונחדד נאמר, שגם אם נאמר שאין בעולם שלנו שום סיבה ותוצאה אלא הכל אקראי לגמרי, גם אז תהיה שאלה בלתי פתירה בשכל. והעניין הוא, שיש דבר אחד שאי אפשר להעלים ... אקראי לגמרי ושאף פעם אין שום סיבה לשום דבר, הרי שעדיין אי אפשר להעלים על ידי זה את המושג סיבתיות וסיבה ותוצאה. כי כאשר אנחנו משתמשים באין סיבה כדי להסביר את המציאות, אנחנו בעצם מתארים ומסבירים את המציאות, ... מוחלטת. ואפשרות שנייה כוח שני ישות שנייה, של יש סיבה, דהיינו, קשר בין אירועים שונים, שכל אירוע הוא תוצאה של האירוע שקודם לו. והמציאות שלנו בכל מקרה מכילה בתוכה את שתי האפשרויות האלו. וגם אם נאמר ... וזה בעצם אומר, שמאחר שבכל מקרה קיימת במציאות שלנו האפשרות צורת המחשבה הכוח של הסיבתיות ושל הסיבה תוצאה, הרי שמנקודת המבט הזאת שהיא חלק של המציאות, מנקודת המבט הזו תמיד תהיה התנגשות עם כל הסבר שהוא ... כבר לא אקראית. ועוד יש לשאול, נניח שהכל אקראי, הרי שהשאלה המתבקשת היא, למה הכל אקראי ולא הכל עם סיבה ותוצאה. כי על כל הסבר שלא יהיה לגבי המציאות, תמיד נוכל באמצעות החשיבה של היש סיבה, לשאול מהי הסיבה ... המציאות הוא דווקא כזה ולא אחרת? ומהות השאלה היא, מאחר שבעצם עובדה קיימת היא שיש מושג כזה של סיבה שגוררת תוצאה, הרי שכל ניסיון לפרש את המציאות באמצעות האין סיבה, הוא תמיד לא ימצא מענה מספיק טוב, עבור הכוח ... פותר את השאלה. כי תמיד תהיה שאלה מנקודת המבט של היש סיבה. ועל כל הסבר ותשובה אפשרי לגבי תהליך הסיבה והתוצאה של המציאות, תמיד נוכל להמשיך לשאול מה הסיבה של צורת התהליך הזו, ומדוע היא לא אחרת? כך שבעצם ...

... הסיבה של עצמו. כי אין סיבה לשום דבר, פירושו שאין שום סיבה שגוררת אחריה תוצאה כלשהי. שזה בעצם אומר שכל דבר הוא גם הסיבה וגם התוצאה עצמה. דהיינו, שגם האמירה שאין סיבה לשום דבר, גם היא עדיין משאירה קיום ממשי ליש ... של הסיבה, היא שיש נקודת התחלה בעל משמעות כלשהי, שממנה יוצאות סיבות ותוצאות. שזה בעצם אומר, שהסיבה הוגדרה וקיבלה משמעות, רק על ידי קיומה של האין סיבה. ... שקודמת לה האין סיבה, רק היא בעלת משמעות ליצור רצף משמעותי של סיבה ותוצאה. ונמצא אם כן, כי המשמעות של היש סיבה, תלויה באין סיבה. וגם להפך, כאשר מישהו אומר ...

... וגם משמעות האושר, נעלמות מהאדם, ואז בעצם האדם השיג את תכלית החיים האמיתית. ונסכם: מבחן התוצאה של האדם דבר כלשהו הוא תכלית החיים או לא, הוא האם אחרי שהאדם ישיג את ...