... פחד זה בצורה שיטתית, אליעד מציע להשתמש בשיטה הנקראת ניתוח סיבתיות. הנה איך זה עובד: שלב ראשון: זיהוי הסיבה והתוצאה בשלב הראשון של ניתוח הסיבתיות, עלינו לזהות את הסיבה והתוצאה של הפחד. לדוגמה, אם אדם אומר אני לא ניגש אליה כי אני מפחד שהיא תצחק עליי, עלינו לזהות את הסיבה והתוצאה. - הסיבה: אני מפחד שהיא תצחק עליי. - התוצאה: אני לא ניגש אליה. שלב שני: בחינת הסיבה והתוצאה בשלב זה, חשוב לחקור את הסיבה והתוצאה בצורה מעמיקה. נתחיל בחקירת הסיבה - במקרה זה, הפחד מצחוק. השאלות שצריך לשאול הן: - האם באמת יש סיבה ... הסיכוי האמיתי שהיא תצחק עליי? - האם זה באמת כל כך נורא אם היא תצחק עליי? לאחר מכן, נעבור לתוצאה. השאלות שצריך לשאול על התוצאה (אני לא ניגש אליה) הן: - האם אני באמת לא יכול לגשת אליה בגלל הפחד? - מה בדיוק אני ... אני מפחד רק להתחיל בשיחה, או שמא פחד ממבוכה או חשש מהתגובה שלה? שלב שלישי: בחינת הקשר בין הסיבה לתוצאה השלב הבא הוא לבדוק אם יש קשר הכרחי בין הסיבה (הפחד שהיא תצחק) לבין התוצאה (הימנעות מהגישה). למשל: - האם המחשבה שהיא תצחק עלי באמת מחייבת אותי לא לגשת אליה? - האם יש דרך ... כמו פחד מהשפלה, עלינו גם לבחון אותה בצורה מעמיקה. למשל, מה בדיוק גורם לנו להרגיש מושפלים? האם זה בגלל תוצאה שהיא לא באמת נוראית, או שאנחנו מעריכים את הסכנה בצורה מוגזמת? שלב שישי: בחינת ההשלכות בשלב האחרון, עלינו לבדוק ... הפעולות שלנו. נתחיל בדוגמה מפורטת לניתוח פחד גישה ונראה כיצד ניתן לפרק אותו בצורה שיטתית. שלב ראשון: זיהוי הסיבה והתוצאה בכדי לבצע ניתוח סיבתיות, יש לזהות קודם כל את הסיבה ואת התוצאה של הסיטואציה. לדוגמה, אם אדם אומר: אני לא ניגש אליה כי אני מפחד שהיא תצחק עליי, אז: התוצאה: אני לא ניגש אליה. הסיבה: אני מפחד שהיא תצחק עליי. שלב שני: בחינת הסיבה והתוצאה כעת נתחיל לחקור את שני הרכיבים הללו - הסיבה (אני מפחד שהיא תצחק עליי) והתוצאה (אני לא ניגש אליה). חקירת הסיבה נבחן האם המשפט אני מפחד שהיא תצחק עליי נכון ומה המשמעות שלו. נשאל ... כל כך? מה המשמעות של תצחק עליי? האם הכוונה שהיא פשוט תחייך? שתצחק בקול? שתספר עלי לחברים שלה? חקירת התוצאה נבחן את התוצאה (אני לא ניגש אליה) ונשאל: האם אני באמת מפחד להתחיל איתה? כמה בדיוק אני מפחד? האם זה פחד קל ... איתה? אם הייתי רק שואל אותה שאלה פשוטה, האם גם אז הייתי מפחד? שלב שלישי: בחינת הקשר בין הסיבה לתוצאה כעת נשאל: האם הסיבה (אני מפחד שהיא תצחק עליי) מחייבת בהכרח את התוצאה (אני לא ניגש אליה)? האם אפשרי שאני עדיין אחשוש שהיא תצחק עליי, אבל בכל זאת אגש אליה? האם יש ... חיי היו תלויים בכך? האם גם אז לא הייתי ניגש אליה? ניתוח זה מאפשר לנו להבין שהקשר בין הסיבה לתוצאה אינו מוחלט. כלומר, גם אם אני חושש שהיא תצחק עליי, זה לא בהכרח אומר שאסור לי לגשת אליה. שלב ...

... עוד שאלות נוספות, שגם אותן צריך לדעת לשאול, בעיקר עפ הנוסחה הבאה, שהולכת כך: איך מנתחים סיבתיות של סיבה ותוצאה. אם מישהו חושב ש X הוא הסיבה של Y, עליו לשאול את עצמו. 1 - האם X מחייב את התוצאה Y, או שאפשרי ש X יוביל לתוצאה שונה / הפוכה מ Y. 2 - האם Y הוא בהכרח תוצאה של X, אולי הוא תוצאה גם של X וגם של משהו אחר, או רק של משהו אחר. 3 - מה הסיבה של X עצמו, ... העניין הזה, לשם כך נעבוד עם הנוסחה שהוצגה כאן קודם, לבדיקת סיבתיות. זא שיש לנו כאן תהליך של סיבה ותוצאה. כאשר התוצאה היא החרדת במה / חרדת קהל. והסיבה לכך היא, מה שצוין קודם. שזאת המחשבה שאומרת שארגיש לחץ מול קהל ... לא רוצה להרגיש לחץ מול קהל. ולכן עכשיו נשאל את 3 השאלות הבאות: 1 - האם הסיבה מחייבת את התוצאה. האם זה שאני חושב שאני ארגיש לחץ מול קהל, ושאני לא רוצה להרגיש לחץ מול קהל, האם זה מחייב אותי לפחד לעמוד מול קהל? 2 - האם התוצאה מתחייבת מהסיבה. האם זה שאני מפחד לדבר לפני קהל, האם זה באמת נובע מהסיבה שצוינה לעיל, או שמא יש ... את התשובות בנוסחה הקודמת, ונמשיך לחקור את הסיבתיות שהוצגה כאן. כי בעצם קיבלנו כאן 2 משפטים חדשים של סיבה ותוצאה. משפט 1: תוצאה: אני חושב שארגיש לחץ מול קהל. סיבה: אני מרגיש לחוץ לדבר בפני קהל. משפט 2: תוצאה: אני לא רוצה להרגיש לחץ מול קהל. סיבה: אני מפחד שיראו שאני לחוץ. ולכן ניקח לדוגמה את משפט 1 שאומר: תוצאה: אני חושב שארגיש לחץ מול קהל. סיבה: אני מרגיש לחוץ לדבר בפני קהל. ונשאל עליו את 3 השאלות הבאות: ... 3 - למה ומה הסיבה ש - אני מרגיש לחוץ לדבר בפני קהל? ובנוסף ניקח את משפט 2 שאומר: תוצאה: אני לא רוצה להרגיש לחץ מול קהל. סיבה: אני מפחד שיראו שאני לחוץ. ונשאל גם עליו את 3 השאלות ... כי בעצם להגיד אני מרגיש לחוץ ואני ארגיש לחץ, זה אותו הדבר בדיוק. או במילים אחרות, המשפט הזה, שאומר: תוצאה: אני חושב שארגיש לחץ מול קהל. סיבה: אני מרגיש לחוץ לדבר בפני קהל. הוא משפט מטופש, והוא טעות קלאסית ... הנפוצות ביותר כאשר באים לחקור תהליך של סיבתיות. כי הוא בעצם לא אומר שום דבר. אלא הוא לוקח את התוצאה, ומציג אותה כסיבה של עצמה, במילים נרדפות כלשהן. ניקח לדוגמה את המשפט הבא: מה הסיבה שאני לא אוהב חתולים, כי אני לא אוהב חתולים. האם זה משפט הגיוני שאומר משהו בכלל? האם הסיבה שונה מהתוצאה? כמובן שלא, ולכן המשפט הזה חסר כל משמעות. אבל אם המשפט הזה לדוגמה יאמר כך: מה הסיבה שאני לא ... תהיה: כי בעבר הופעתי מול קהל והרגשתי לחוץ. שזה בעצם אומר שיש לנו כאן משפט חדש של סיבתיות שאומר: תוצאה: אני חושב שארגיש לחץ מול קהל בעתיד. סיבה: בעבר כבר הרגשתי לחוץ מול קהל. ועליו כמובן נשאל את 3 ... שאני ארגיש לחץ מזה שמסתכלים עלי הרבה אנשים. שזה בעצם אומר שיש לנו כאן משפט חדש של סיבתיות שאומר: תוצאה: אני חושב שארגיש לחץ מול קהל. סיבה: בגלל שמסתכלים עלי הרבה אנשים. ועל זה כמובן שנשאל שוב את 3 ... אלא שהיא כבר פחות רלוונטית, כי הפחד מהעתיד, הוא לא בהכרח בגלל העבר. ונעשה דילוג אחורה לטענת סיבתיות שאומרת: תוצאה: אני לא רוצה להרגיש לחץ מול קהל. סיבה: אני מפחד שיראו שאני לחוץ. ששאלנו עליו 3 שאלות. 1 - ...

... לא רק להפריך את הנחות היסוד של השאלה? איך להתווכח עם דתי? איך לטפל במשוגעים? האם הסיבה מחייבת את התוצאה? הנחות יסוד שגויות, הנחות יסוד אפשריות מהו ניתוח סיבתיות ואיך לא לדלג על שלבים בדרך להבנת האמת? ניתוח סיבתיות ... תהליך מורכב שבמסגרתו האדם מנסה להבין האם אירוע מסוים אכן נגרם על ידי סיבה מסוימת, והאם הסיבה בהכרח מובילה לתוצאה המדוברת. אליעד כהן מסביר כי רוב האנשים עושים טעות נפוצה כאשר הם מנתחים סיבתיות: הם מיד מנסים להפריך את הנחות היסוד של הטענה המוצגת בפניהם, במקום לבדוק באופן יסודי ושלם האם גם בהינתן נכונות ההנחות, עדיין התוצאה המדוברת חייבת להתרחש. למה אסור להסתפק רק בהפרכת הנחות יסוד? אליעד מדגיש שלא מספיק להראות שהנחות היסוד אינן נכונות. ... כי גישה זו היא שגויה, משום שהיא מתעלמת מהאפשרות שלמרות שההנחות מוטעות, גם אילו היו נכונות, אין זה מחייב שהתוצאה המדוברת הייתה מתרחשת. כלומר, יש לבחון את הקשר הסיבתי עצמו, מעבר להנחות היסוד. לדוגמה, אם מישהו שואל למה מלאכי ... לשאול: נניח שכן יש מלאכי שרת, האם זה בהכרח מחייב את הפעולה המדוברת?. רק אם גם בהנחה שההנחות נכונות התוצאה מחויבת, השאלה באמת עומדת. אם לא, הרי שזו נקודה חזקה יותר להראות שההנחות אינן מחייבות את התוצאה, גם אם הן נכונות. כיצד נכון להתמודד עם שאלות דתיות או בלתי הגיוניות? אליעד משתמש בדוגמה נוספת, שבה מישהו ... אך האם באמת חובה עליך להרגיש רע? לפי אליעד, עליך לשאול תמיד האם הסיבה שהגדרת לעצמך אכן מחייבת את התוצאה, או שיש לך אפשרות לא להרגיש רע למרות הפגיעה. איך גישת ניתוח הסיבתיות תורמת לפתרון בעיות מורכבות? אליעד מסביר ... לפתרונות חלקיים בלבד, ולא יצליח לפתור את הבעיה באמת. גישתו של אליעד מכוונת את האדם לבדוק את הסיבה, את התוצאה, וגם את הקשר המחייב ביניהם בצורה מקיפה ויסודית, ובכך להשיג הבנה אמיתית ופתרונות יציבים יותר לבעיותיו. איך נכון לנהל ... ההנחות הראשוניות. הוא ממליץ לאנשים תמיד לשאול את עצמם: האם גם אם ההנחות הבסיסיות נכונות, הן בהכרח מחייבות את התוצאה הנטענת? רק כך ניתן להגיע להבנה אמיתית, לפתור בעיות לעומקן ולהתמודד נכון עם אנשים שמאמינים בדברים לא רציונליים. איך להתווכח עם דתי? איך לטפל במשוגעים? האם סיבה מחייבת תוצאה? הנחות יסוד שגויות ניתוח סיבתיות מלא

... זיהוי טעויות, למצוא את הטעות, מניעת טעויות, מניעת שגיאות מהי טעות וכיצד ניתן לזהות אותה? ההגדרה של טעות היא תוצאה של אירוע או פעולה שאדם לא רוצה שהיא תקרה. זיהוי טעות כרוך בשלושה שלבים חשובים: זיהוי תוצאה שלילית, קביעת הבחירה שביצע האדם שגרמה לתוצאה, ובחינה של האם היה האדם בוחר באותה פעולה גם אם היה יודע מראש את התוצאה השלילית. איך זיהוי הטעויות עובד? כאשר אדם נתקל באירוע שלילי, כמו תאונה או מחלה, זהו סימן לתוצאה לא רצויה. לדוגמה, אם אדם זוכה בלוטו, הוא מרוצה, ולא מדובר בטעות, כי התוצאה חיובית. אם התוצאה שלילית, כמו תאונת דרכים או מחלה, זה עשוי להעיד על טעות. לא כל אירוע שלילי נחשב בהכרח לטעות. על ... לא לפעול נכון. כיצד לדעת אם טעית? התנאי השלישי לשם זיהוי טעות הוא לבדוק אם הייתה לך מודעות מלאה לתוצאה אם היית יודע מראש מה יקרה. אם היית בוחר לעשות את אותה פעולה גם אם היית יודע את התוצאה, לא תוכל להחשיב את הבחירה כטעויות. לדוגמה, אם אדם בוחר להחנות במקום אסור ומקבל קנס, אבל הוא היה מוכן ... בטעות בעיניו. דוגמאות שממחישות את התנאים לזיהוי טעות דוגמת הלוטו: אדם זוכה בלוטו. לא מדובר בטעות, כי הוא מרוצה מהתוצאה. דוגמת הביצה: אדם הלך ברחוב וזרקו עליו ביצה. הוא לא היה יכול למנוע את זה, ולכן קשה להחשיב את ... זאת, יש לבחון אם הייתה לו אפשרות לשנות את החלטתו. אם הוא היה משנה את דעתו לו ידע מראש שהתוצאה תהיה בגידה, זו טעות. דוגמת ההליכה יחף: אדם הלך יחף במזג אוויר קר ונעצר על כך. אם הוא היה מוכן להישאר יחף למרות שהתוצאה הייתה צפויה, לא מדובר בטעות עבורו. דוגמת החניה: אדם חנה במקום אסור וקיבל קנס. אם הוא מוכן להמשיך לחנות ... לא רצה שיקרה או שהיה מעדיף שיקרה אחרת. לדוגמה, אם אדם זכה בלוטו, אין כאן טעות כי הוא מרוצה מהתוצאה. אבל אם קרה משהו שלילי, כמו תאונת דרכים, מחלה או גשם שירד בדיוק בזמן הלא מתאים, הרי שמתקיים התנאי ... רצוי. איך יודעים אם באמת נעשתה טעות? התנאי השלישי לבדיקת טעות הוא לברר האם, לו היה האדם יודע מראש שהתוצאה השלילית תתרחש, הוא עדיין היה בוחר באותה פעולה. אם התשובה היא לא - כלומר, אילו היה יודע מראש שהתוצאה תהיה שלילית, הוא היה נמנע מאותה פעולה - הרי שזו טעות. - אם אדם לא הסתכל לצדדים בנהיגה והתרחשה ... פעולה. אילו דוגמאות ממחישות את התנאים הללו? דוגמת הלוטו: אם אדם זוכה בלוטו, אין כאן טעות כי אין כאן תוצאה שלילית. דוגמת הביצה הנופלת ברחוב: אדם הלך ברחוב ומישהו זרק ביצה מהגג. הדבר קרה לו בין היתר כי הוא ... בכל זאת לא קונה מתנה, אז מבחינתו אין כאן טעות. אבל אם הוא אומר אילו ידעתי מראש שזו תהיה התוצאה, הייתי משנה את ההחלטה, אז כן נעשתה טעות. דוגמת ההליכה יחף והמחלה: אם אדם הולך יחף במזג אוויר קר, ... אז זו טעות. מדוע חשוב לזהות טעויות ולנתח אותן? אחרי שמזהים טעות לפי שלושת התנאים - (1) האם זו תוצאה שלילית, (2) האם נבעה מבחירה חופשית, ו - (3) האם היו משנים את הבחירה לו ידעו מראש - ניתן ... אותו באותו הרגע, מה אפשר לעשות אחרת בפעם הבאה, והאם האדם אכן רוצה לשנות את ההחלטה גם כשיודע שיש תוצאה לא רצויה. במידה שהתועלת נתפסת כגדולה מהנזק, האדם עשוי להמשיך באותה בחירה על אף התוצאה השלילית, ואז אין זו טעות עבורו. טעויות והגדרתן דרכים למנוע טעויות איך לנתח פעולות בעזרת מודעות לבחירה חופשית מה ...

מדוע ציר הזמן והסיבה / תוצאה לא יכול להיות מעגלי? הסבר מדוע ציר הזמן והקשר של סיבה / תוצאה לא יכול להיות מעגלי? טיעון: ציר הזמן הוא ציר בצורת מעגל ולא ציר בצורת קו ישר. הסבר: ציר הזמן ... שכבר התרחשו בעבר מתרחשים שוב פעם בדיוק אחד לאחד. דהיינו, ציר זמן מעגלי. היבט נוסף: הרצף של הסיבה / תוצאה גם הוא מעגלי. זא לכל סיבה יש סיבה אחרת שקודמת לה וגם לה יש סיבה אחרת שקודמת לה וכולי. רצף הסיבות הוא אינו אין סופי, אלא הוא סופי והוא בצורת מעגל, דהיינו, בשלב כלשהו רצף הסיבה / תוצאה בעבר מתחבר עם רצף הסיבה / תוצאה בעתיד. כי מאחר שכל האירועים חוזרים על עצמם בצורה מעגלית, הרי שגם רצף הסיבה תוצאה חוזר על עצמו. נימוק: בציר זמן מעגלי אנחנו בעצם מרוויחים את זה שחסכנו רצף אין סופי של סיבה / תוצאה, אלא הגענו למשהו סופי כלשהו. ובנוסף בתוך העיגול תמיד יש סיבה לכל דבר. לעומת זאת, בציר זמן של קו ... שהתנועה שלנו בתוכו היא אין סופית ללא נקודת התחלה כלשהי, וממילא אנחנו עדיין בתוך רצף אין סופי של סיבה ותוצאה ללא שום נקודת עצירה כלשהי. כך שגם ציר זמן מעגלי, לא חסך לנו שום תהליך אין סופי, אלא פשוט ... חוזר על עצמו בצורה מעגלית, אך הקו עצמו הוא אין סופי. וכן כיוב לגבי ציר הזמן, לוגיקת הסיבה / תוצאה וכולי. נקודת מבט נוספת: נניח לדוגמה שאדם מסתובב בתוך עיגול סגור. נניח גם לדוגמה שבכל פעם כאשר הוא מגיע ...

... או רצון, ניתוח סיבתיות, מה קדם למה? מה משפיע על מה? איך לנתח דברים? איך לבדוק דברים? לוגיקה, סיבה ותוצאה מה המשמעות של סיבה ותוצאה ואיך מנתחים נכון קשר סיבתי? אליעד כהן מסביר כיצד לבצע ניתוח לוגי מדויק של סיבה ותוצאה, עם דגש על ההבדלים בין רצון לבין יכולת ועל הדרך לבדוק מה באמת משפיע על מה. הנושא המרכזי שנדון ... לבצע משהו נוצרת בעקבות הרצון? במהלך הדיון מודגש שהניתוח חייב להתבצע תחת ההנחה שיש סיבתיות, כלומר, שכל דבר הוא תוצאה של משהו שקדם לו בזמן ולא משהו חיצוני לו או חסר סיבה. לדוגמה, אדם שרוצה לעוף יכול לבנות לעצמו ... החשיבות של בדיקה לוגית נכונה של סיבתיות. הוא מציע דרך ברורה כיצד לעשות זאת: להגדיר בבירור מה הסיבה ומה התוצאה שרוצים לבדוק. לבדוק האם הסיבה הזו בהכרח מחייבת את התוצאה, או שאפשר להגיע לתוצאה אחרת. לבדוק אם הסיבה הנתונה היא באמת הסיבה היחידה האפשרית או שאולי יש סיבות אחרות. לוודא שהסיבה עצמה נכונה ... (הוא יודע שהוא לא יכול ולכן אפילו לא ירצה). לסיכום, אליעד כהן ממליץ תמיד להתחיל מהגדרות ברורות של סיבה ותוצאה, לבדוק אותן לעומק, ולוודא שכל הנחות היסוד נכונות לפני שמגיעים למסקנות. איך לבדוק סיבה ותוצאה? האם הרצון תלוי ביכולת? איך החברה משפיעה על הרצון? מה ההבדל בין רצון ליכולת? האם אפשר לרצות משהו בלתי ...

למה השכל לא תמיד צודק? ולמה מאמץ לא תמיד מוביל לתוצאות? לפעמים האדם יושב וחוקר בשכלו באיזה עניין, ומגיע למסקנה כלשהי. ולפעמים נדמה לאדם, שמאחר שהוא השקיע בעניין ככ הרבה מחשבה, הרי שכנראה שהמסקנה שלו נכונה, אך לא היא. כי לפעמים השכל טועה. וכמות המאמץ שהושקעה כדי להגיע אל התוצאה, היא לא בהכרח אומרת שהתוצאה טובה או נכונה. והנכונות של התוצאה, היא לא תלויה בכמה מאמץ הושקע כדי להגיע אליה. כי לא כל מאמץ, מוביל לתוצאה הטובה ביותר. כי לפעמים לדוגמה לא צריך בכלל להתאמץ, כי הכל טוב כפי מה שהוא. והאדם מתאמץ ומגיע לתוצאות כלשהן. ונדמה לאדם שבגלל שהוא התאמץ, הרי שהתוצאה שהוא הגיע אליה, כנראה שהיא טובה. למרות שמצד האמת, כל המאמץ כולו היה מיותר. ולא רק שהוא היה מיותר, ... שבאמת הוא היה יכול להיות מאושר יותר בצורה פשוטה יותר. ונמצא אם כן, כי מאמץ לא גורר אחריו בהכרח תוצאה טובה יותר. ולפעמים המאמץ הוא מיותר. ולפעמים הוא אפילו עלול לגרום נזק, משום שהוא מקלקל את הצורה הפשוטה שבה ...

... יכולים להיות. ולהבין תהליך, פירושו להבין את נקודת ההתחלה שלו, דהיינו, את הסיבה שבגללה התהליך מתחיל. ולהבין גם את התוצאה הסופית של התהליך, דהיינו, להבין מה תכלית ומה מטרת התהליך ומה מחכה בנקודה האחרונה של התהליך. וגם להבין כיצד כל האירועים שיש בתהליך, כיצד כולם הם תוצאה ישירה של הסיבה האחרונה וכיצד כולם מובילים אל התוצאה הסופית של התהליך. וברמת המציאות הכללית, להבין את כל המציאות, דהיינו, לדעת את האמת האובייקטיבית של המציאות, דהיינו, לראות ... עוד בעולם הבא, שמתחדש בכל רגע מחדש. ושהאדם יצליח להבין במחשבתו, מהי הסיבה הראשונה של כל האירועים כולם, ומהי התוצאה האחרונה של כל האירועים כולם. וגם, כיצד כל אירוע ואירוע בעולם, כיצד הוא נובע באופן ישיר מהסיבה הראשונה, וכיצד הוא באופן ישיר מוביל אל התוצאה האחרונה. ועל האדם גם להבין את זה ברמת פרטי הפרטים. כי כל פרט ופרט שיש במציאות, יש בו ביטוי של הסיבה הראשונה של כל הסיבות שמובילה אל התוצאה האחרונה של כל התוצאות. ועל האדם לראות את ההתגלות של הסיבה הראשונה והתוצאה האחרונה בכל מה שקיים ושקורה בעולם. ומי שרואה את כל זה, דהיינו, מי שמבין מהי הסיבה הראשונה והתוצאה האחרונה, וכיצד היא באה לידי ביטוי בכל דבר בעולם, הוא ממילא רואה את השלמות שיש בכל דבר. מאחר שהוא ... של כל דבר, וממילא האדם מבין גם את השלמות שיש בכל דבר. ואחרי שהאדם מבין את הסיבה הראשונה ואת התוצאה הסופית של כל התוצאות, אז האדם מבין את הטוב שיש בכל דבר. דהיינו, את השלמות האמיתית שיש בחוסר השלמות שיש בכל דבר. ולא ... עמוקה, והיא, שבשכל האנושי האדם לא יכול לראות את כל התהליך של המציאות. כי נניח שהאדם מגדיר סיבה ראשונה ותוצאה אחרונה של כל האירועים, תמיד אפשר לשאול מה הסיבה של הסיבה העוד יותר ראשונה ומה התכלית העוד יותר רחוקה, ... את כל התהליך. וזה כמובן בלתי אפשרי כנל. וגם יש לזכור, שגם מי שאומר שהוא מבין את הסיבה ואת התוצאה של כל המציאות, עליו להיות מסוגל להבין גם, כיצד זה בא לידי ביטוי בכל אירוע ואירוע שיש בעולם, עד ... את כל המציאות ואת כל התהליכים שיש בה, דהיינו, כל זמן שהאדם עוד לא הבין את הסיבה הראשונה ואת התוצאה האחרונה, האדם לא ראוי להנהיג אף אחד. והריהו כעיוור שהולך באפילה. כי הוא עצמו לא רואה את האור בקצה ... של המנהיג השקרי, מוגבל. משום, שהוא לא יודע איך לפרוץ את המחסום המחשבתי של הדרך להבין את הסיבה הראשונה והתוצאה האחרונה. ובכל פעם שהוא מנסה להבין את המציאות, הוא מבין שאין לו דרך להבין והוא רואה מולו רק מחסום ... העולם. כי הבעיה האחת שלאף אחד בעולם אין לה פתרון, היא, איך להכיל מבחינה שכלית את הסיבה הראשונה ואת התוצאה האחרונה. כי יש כאן את הפרדוקס, שלכל סיבה יש עוד סיבה אחרת ולכל תוצאה יש עוד תוצאה אחרת. והאדם לא מסוגל לתפוס במחשבה שלו את האירוע הראשון ואת האירוע האחרון של כל האירועים. ולבעיה הזאת לאף ...

צרות באות בצרורות, צרה אחרי צרה, אינרציה, קארמה, אקראיות, סיבתיות, רצף סיבות, סיבה ותוצאה, הכל אקראי, הכל סיבתי, לכל דבר יש סיבה, חוסר מזל בחיים, לשום דבר אין סיבה, דטרמיניזם למה לפעמים צרות ... את הרצף כסיבתי לחלוטין: יש סיבה ברורה מדוע דבר אחד מוביל לדבר הבא. לפי גישה זו, כל אירוע הוא תוצאה ישירה של אירוע שקדם לו, ולכן רצף של דברים רעים נובע מסיבות ברורות שניתן למצוא ולזהות. דרך אחרת, הפוכה ... אקראיות לבין סיבתיות? אליעד כהן מציע דוגמה פשוטה להבנת ההבדל בין אקראיות לסיבתיות - זריקת קוביה. כאשר זורקים קוביה, התוצאה היא לכאורה אקראית, אבל אפשר להגיד שברמה הפיזיקלית, התוצאה נקבעת על פי סיבות ברורות (כוח, כיוון הזריקה, זווית, ועוד). למרות זאת, אנו תופסים את התוצאה כאקראית כי קשה מאוד לחזות במדויק את התוצאה מראש. זה מראה עד כמה אקראיות וסיבתיות יכולות להיות מושגים יחסיים, שתלויים בנקודת המבט של המתבונן. למה לפעמים קורה ... אליעד כהן מעלה אפשרויות נוספות להסבר התופעה, כמו קארמה, מזל או דטרמיניזם. קארמה מתייחסת לרעיון שכל דבר שקורה הוא תוצאה ישירה של פעולות העבר של האדם. המזל, לעומת זאת, הוא תפיסה אקראית של המציאות, שבה אין קשר ברור בין מעשיו של האדם לבין מה שקורה לו. דטרמיניזם טוען שהכל נקבע מראש ואין באמת מקריות בעולם, והכל הוא תוצאה של סיבות קודמות. אליעד מדגיש שכל האפשרויות הללו הן דרכים שונות להבין את המציאות, ואין בהכרח תשובה אחת נכונה. ...

... לא נכונות. מהו העיקרון הבסיסי ביותר במציאת סיבה נכונה? הבסיס הראשוני שאליעד מסביר לחקר סיבתיות הוא ההבדל שבין סיבה לתוצאה. סיבה אמיתית חייבת לעמוד בשני תנאים מרכזיים: הסיבה והתוצאה חייבות להיות שונות זו מזו - הן לא יכולות להיות אותו הדבר. הסיבה חייבת להקדים את התוצאה בציר הזמן - משהו שקרה אחרי האירוע לא יכול להיות הסיבה לו. מדוע סיבה ותוצאה לא יכולות להיות זהות? כאשר אדם נשאל מדוע הוא רוצה משהו ועונה בתשובה שהיא בעצם חזרה על התוצאה עצמה או במילים נרדפות, הוא אינו מספק הסבר אמיתי. לדוגמה, אם נשאל מישהו למה אתה לא רוצה להיות לבד?, ... אני לא רוצה להיות בודד או כי אני רוצה להיות עם אנשים, זוהי תשובה שגויה כיוון שהיא חוזרת על התוצאה במילים אחרות. דוגמה נוספת שאליעד מביא היא אדם שאומר שהוא לא רוצה חושך כי הוא רוצה אור. למרות שהמילים נראות מנוגדות, הן בעצם אותה התוצאה - הרצון באור הוא בעצם אותו הרצון להימנע מחושך, ולכן זו לא תשובה אמיתית. המטרה היא לא לחזור על המובן מאליו, אלא להגיע לסיבה אחרת שהיא שונה מהתוצאה. איך ניתן לזהות תשובה שהיא בבירור לא נכונה? אליעד מדגיש שתשובות כמו אני לא רוצה להיות לבד כי רע ... אני רוצה משהו כי זה עושה לי טוב זה זהה להגיד אני רוצה את זה. זו פשוט חזרה על התוצאה. אדם שאומר אני רוצה לעשן כי זה עושה לי טוב בעצם חוזר על עצמו: הרצון לעשן והטוב שבלעשן הם ... במקום להתקדם אל פתרון או הבנה עמוקה יותר, אנחנו מחזקים את החוסר בהירות שלנו. מדוע הסיבה חייבת להקדים את התוצאה בציר הזמן? סיבה אמיתית חייבת להיות אירוע או מצב שקרה לפני התוצאה בציר הזמן. לדוגמה, אי אפשר להגיד הרצפה רטובה כי החליקו עליה, כי הרצפה הייתה צריכה להיות רטובה לפני שהחליקו ... תשובות אפשריות מתחת. לוודא שאין שום חזרה על תשובה שכבר נאמרה, גם לא במילים נרדפות או קרובות. לא לתת לתוצאה להפוך לסיבה שוב, וליצור מעגל סגור. אם מתבלבלים, אפשר לקחת את כל התשובות שכבר נכתבו, ולשאול עליהן ביחד: למה ... לעשות כדי להגיע לסיבה האמיתית והנכונה? יש להקפיד על הכללים הבאים בעת חיפוש הסיבה הנכונה: לוודא שהסיבה היא לא התוצאה עצמה. לוודא שהסיבה מקדימה את התוצאה בזמן, או לפחות מייצגת מצב אמיתי ועכשווי (כמו הרצון העכשווי בבית נקי). למנוע לולאות של סיבות, על ידי וידוא ... מובילות לשום מקום. איך לא להיכנס ללופ בחקירה רגשית? איך למצוא את הסיבה האמיתית לרצון? איך להבדיל בין סיבה לתוצאה? מה לעשות כשלא מוצאים סיבה נכונה לרצון? איך לזהות תשובות לא נכונות בחקירת רצון? למה אסור שסיבה ותוצאה יהיו זהות? למה אני לא רוצה להיות לבד? למה אני אוהב אותה? איך לא להיכנס ללופ בחקירה? איך לגלות ... מבוא לחקר סיבתיות, חקר הרצון למתחילים, איך לדעת אם משהו הוא הסיבה? איך לגלות את הסיבה הנכונה? הסיבה קדמה לתוצאה בציר הזמן, הסיבה שונה מהתוצאה