... לגלות את התשוקה הפנימית יותר? וכדי לגלות את התשוקה הפנימית שיוצרת את התשוקה לכסף, לשם כך, על האדם לנסות להרגיש הנאה, מכך שיש לו כסף. ולנסות להבין, איזה תחושות טובות של הנאה נוצרות אצלו, כאשר הוא חושב על כך שיש לו כסף. ונסביר: הכסף גורם לאדם לתחושה טובה. והאדם רוצה כסף, בשביל להרגיש את התחושה הטובה שהכסף נותן לו. וכדי שהאדם יגלה ממה נובעת התשוקה שלו לכסף, לשם כך על האדם לנסות להבין, באיזה תחומים, הכסף יוצר אצלו תחושה טובה. ודרך זה לגלות, את מה שהוא באמת רוצה, ושבגללו יש לו תשוקה לכסף. לדוגמה: כסף יכול לגרום לאדם להרגיש יותר הערכה עצמית כלפי עצמו. מסקנה: האדם רוצה להרגיש יותר הערכה עצמית, והוא משיג את זה דרך הכסף. דוגמה נוספת: הכסף גורם לאדם ליהנות מתחושה של שקט נפשי. מסקנה: האדם מחפש שקט נפשי. והכסף, הוא רק אמצעי, להשגת שקט נפשי. דוגמה נוספת: הכסף מאפשר לאדם להרגיש שליטה. מסקנה: האדם רוצה להרגיש שליטה. וכיוב. ומי שיתבונן על העניין יראה, כי מאחורי התשוקה לכסף, מסתתרות תשוקות רבות. לכל אחד ואחד יש את ... הפנימיות שלו, הרי הכסף כבר ממלא לו אותן. והתשובה היא: כי קודם כל, זה אכן נכון. אם באמת האדם מרגיש טוב ומצליח למלא, את כל התשוקות שלו, באמצעות הכסף, אז למה לא. אלא שבפועל, למרות שהכסף גורם לאדם להרגיש טוב, הרי שמצד האמת מי שיסתכל על העניין יראה, כי כאשר האדם מודע ומבין טוב יותר את עצמו, הדבר ... הוא יכול לשים לב לכך, שלא תהיה התנגשות בין התשוקות שלו. לדוגמה: כאשר האדם זוכר שהתשוקה לכסף, נובעת מהרצון להרגיש יותר טוב, אדם כזה, לדוגמה, יכעס פחות, בדרך להשיג את הכסף. משום, שהוא מבין, שלכעוס בדרך להשיג את הכסף, ... יותר, על ידי זה הוא מסוגל לפעמים למצוא פתרונות טובים יותר, עבור התשוקות הפנימיות יותר שלו, ועל ידי זה להרגיש טוב יותר. ולסיכום: על האדם לנסות להבין, כיצד הכסף יוצר אצלו הנאה. ולאחר מכן לנסות לחשוב, אולי יש דרך ...

... הדברים שעליהם הוא לא מתפשר. וככל שהאדם יותר מתעקש ופחות מתפשר, כך הוא יכול להגיע ליותר מצבים של סיפוק רגשי. אז מה היא האמת? ויש כאלו שיאמרו, תתעקש רק על מה שאתה יכול להשיג. דהיינו, אם אינך יכול להשיג ... מוציא דברים מהקשרם, ולא מנפח דברים קטנים, ולא שוכח את הדברים הגדולים וכולי, על ידי זה קודם כל האדם מרגיש טוב יותר. בין אם הוא מצליח להשיג את מה שהוא רוצה, ובין אם לא. כאשר האדם רואה את הדברים כפי מה שהם באמת בפרופורציות הנכונות, ומסתכל עליהם כפי מה שראוי להסתכל עליהן, על ידי זה קודם כל הוא מרגיש טוב. ואחרי שהאדם מתייחס אל המציאות כפי מה שבאמת ראוי להתייחס אליה ומרגיש טוב, עכשיו באפשרותו של האדם לבחור האם להתעקש או לוותר, כרצונו. באפשרותו של האדם לבחור להתעקש על שטויות בשביל ...

... כי אם האדם יחיה אך ורק את הרגע הזה בלבד, לא משנה מה יקרה לו, הוא אף פעם לא ירגיש רע. מדוע? כי הרצון של האדם שיש לו ברגע הזה, הוא תמיד מושפע מהרגע הקודם או הרגע הבא. ואם האדם היה נולד כרגע לרגע אחד בלבד, לא היה לו שום רצון עצמי, וממילא הוא לא היה יכול להרגיש רע. ואם כן לכאורה הדבר הטוב ביותר הוא לחיות את הרגע הזה ולהתמקד ברגע הזה, וכך אף פעם לא להרגיש רע. אלא שקיים גם הצד השני של המטבע. והוא שכדי להרגיש טוב, לשם כך צריך כן לחשוב על הרגע הקודם ועל הרגע הבא. כדי להרגיש טוב, לשם כך צריך לרצות משהו. וכדי לרצות משהו, לשם כך צריך לחשוב על העבר, שבו האדם יוצר את ... להבין את המשמעות של הרגע הזה ואת המשמעות של שאר הרגעים. וכאשר האדם מבין טוב יותר כיצד בדיוק המערכת הרגשית שלו עובדת וכיצד היא מושפעת מהרגעים השונים, על ידי זה באפשרותו של האדם לבחור כרצונו באיזה רגע הוא רוצה ... נוסף. והוא, שמי שמצליח להסתכל על המציאות כפי מה שהיא באמת ולהבין אותה, הוא יכול לחיות בכל רגע ורגע ולהרגיש טוב בלי להצטרך לברוח אל הרגע הזה. כאשר האדם מבין את המציאות וחי איתה בשלום, על ידי זה הוא יכול, גם לחיות בזמן העבר וגם לחיות בזמן העתיד וגם להרגיש טוב. וזה אפשרי, על ידי זה שהוא חווה את הדברים בצורה נכונה וטובה, ואז הוא לא צריך לברוח לשום מקום, כי הוא מרגיש טוב בכל מקום. לסיכום: כאשר רע, אפשר לברוח אל הרגע הזה בלבד, שבו לא יכול להיות רע. אך מי ...

... האדם. והדברים נכונים, גם לגבי צורת החשיבה של בני האדם, לגבי הצורה שבה בני אדם מקבלים החלטות, לגבי התהליכים הרגשיים שעוברים על בני האדם וכולי. וההבדלים בין בני האדם, הם בעיקר, באיך כל אחד בוחר להביא את עצמו לידי ...

... קצרה יותר? ואם נתבונן על מהותו של המאמץ, נראה, כי המאמץ, לא תלוי במה שהאדם עושה, אלא במה שהאדם מרגיש, ביחס למה שהוא עושה. המאמץ, הוא תחושה שיש לאדם, כאשר הוא עושה משהו שהוא לא נהנה ממנו, כדי להשיג באמצעותו משהו אחר בעתיד. וככל שהמטרה שאליה רוצה האדם להגיע, רחוקה יותר ממה שהוא עושה, כך האדם מרגיש יותר תחושה של מאמץ. וככל שהמטרה מתקרבת יותר אל האדם, כך הוא מרגיש פחות תחושה של מאמץ ויותר תחושה של הנאה. וזה בעצם אומר, שאם יצליח האדם להבין, איזה מטרות הוא משיג, מעצם זה שהוא הולך בדרך, הרי שהוא ייהנה גם מהדרך ויחסוך מעצמו תחושה של מאמץ. והדבר דומה, לאדם שנוסע בדרך ונהנה מהנוף שיש בדרך אל המטרה. כאשר האדם מוצא איזה משהו טוב גם בדרך אל המטרה, על ידי זה האדם מרגיש הנאה, גם בדרך אל המטרה, ועל ידי זה הוא פחות מרגיש מאמץ. עד כדי כך, שלפעמים האדם ככ נהנה מהדרך אל המטרה, עד שהוא ממציא מטרה, רק כדי ללכת בדרך... האדם מוצא עניין, גם מעצם זה שהוא הולך בדרך, על ידי זה הוא מפיק ממנה הנאה ומקטין מעצמו את תחושת המאמץ. לסיכום: על האדם לנסות ליהנות, מעצם מה שהוא עושה. ועל ידי זה האדם מקטין מעצמו, את תחושת המאמץ.

... גן עדן? למה בקצה גיהנום מחכה גן עדן? כפי שכבר ביארתי, גהינום וגן עדן, הם ביטוי לעוצמת הטוב, שאותה מרגיש האדם ביחס למציאות. כאשר האדם מרגיש טוב, הרי שהוא מרגיש גן עדן וכאשר האדם מרגיש רע אז הוא מרגיש גהינום. במאמר הזה נבאר מדוע בתחתית ובקצה הנמוך ביותר של הגהנום נמצא פתח לגן עדן, ומדוע בסופו של דבר ... רצונו של האדם לא תואם את המציאות. כאשר האדם רוצה שהמציאות תהיה אחרת ממה שהיא, הרי שזה יוצר אצלו תחושה של רע. ולכן, אילו היה מבין האדם את ההיגיון של המציאות, הרי שהוא היה רוצה את המציאות כפי מה שהיא וממילא הוא לא היה מרגיש רע. ואם האדם כן מבין את המציאות ועדיין לא מרוצה ממנה, הרי שזה משום, שהוא לא מבין את הסיבה ... רק באופן חלקי. והרי שהוא לא מבין מספיק טוב את הטוב של המציאות כפי מה שהיא. וכל הרע שהאדם מרגיש, שורשו בכך שהאדם לא מבין את המציאות. כאשר קורה לאדם משהו נגד רצונו, והוא לא מבין למה לא קרה אחרת כפי מה שהוא רוצה, וכאשר האדם מרגיש שהוא היה יכול לעשות את המציאות טוב יותר, כי הוא יותר חכם מהמציאות וכולי, הרי שזה גורם לאדם להרגיש רע. והגהנום, הוא ביטוי לתחושה של האדם, כאשר קיימים פערים בין רצונו של האדם לבין המציאות. וככל שהפערים האלו יותר גדולים, כך האש של ... חזקה. ותחתית הגהנום היא ביטוי למצב שבו האדם לא מסכים על שום דבר עם המציאות, שזה המצב הקיצון של להרגיש רע. מצב שבו אין שום הסכמה על שום דבר בין האדם לבין המציאות, שזו כמובן התחתית של הגהנום. יחד ... להבין את המציאות. ובפרט כאשר רע לאדם, שאז הוא עוד יותר מנסה להבין את המציאות, כדי לנסות להתחבר למציאות ולהרגיש טוב. וכאשר האדם מגיע להבנה של המציאות, על ידי זה הוא מרגיש טוב. וככל שרמת ההבנה של האדם את המציאות גדולה יותר, כך האדם מרגיש טוב יותר. וכאשר האדם מנסה להבין את המציאות, לפעמים הוא מגיע למקומות, שבהם הוא מרגיש שהוא עוד יותר לא מבין את המציאות. הדבר דומה לאדם רגיל, שינסה להבין את השכל של האדם החכם או הטיפש ביותר בעולם. הניסיון להבין ולהתחבר לצורת המחשבה של האדם החכם / טיפש ביותר בעולם, עלולה להביא את האדם לתחושה, שבה הוא מרגיש חוסר הבנה מוחלט שלו, את האדם החכם / טיפש ביותר בעולם. וזה בגלל גודל הפער שיש בין צורת המחשבה ... דברים מאוד פנימיים במציאות, הוא נתקל בדברים שהם מאוד קשים להבנה. וככל שהאדם יותר מנסה להבין אותם, כך הוא מרגיש עוד יותר שהוא לא מבין אותם, מה שגורם לאדם להרגיש עוד יותר רע. והסיבה שבגללה האדם מתקשה להבין את הדברים הקשים שיש במציאות, היא לא בגלל שהם באמת קשים ... האדם לא יבין את המציאות בכלל, וגם אז יגיע השלום המיוחל. ונסביר: אם נתבונן נראה, כי הסיבה שבגללה האדם מרגיש רע, היא לא רק בגלל שהוא לא מבין את המציאות, אלא היא דווקא גם בגלל שהוא כן מבין את ... בין הרצון שלו לבין המצב של המציאות. אם האדם לא היה מבין את המציאות בכלל, דהיינו, אם היה האדם מרגיש שהוא לא מבין שום דבר, ממילא הוא לא היה שיפוטי לגבי המציאות, וממילא היה מקבל את הכל באהבה ומרגיש רק טוב. אלא, שהשכל והחוכמה של האדם גורמים לו כן להבין קצת את המציאות, וכן לגבש דעה שיפוטית כלשהי ... חכם יותר מאשר המציאות, ובנוסף הוא לא מבין את הטוב שיש במציאות כפי מה שהיא, ועל ידי זה הוא מרגיש רע. ומצד האמת, כדי להרגיש טוב אפשר גם לבחור בדרך, שבה האדם לא מנסה בכלל להבין את המציאות. ויש לאדם בחירה חופשית מלאה, לבחור ... כן מצליח להבין את צורת המחשבה הנכונה, שבאמצעותה אפשר להבין את כל המציאות, או שהוא מגיע למצב שבו הוא מרגיש שהוא לא מבין שום דבר לגבי המציאות, ואז הוא ממשיך לחיות במציאות כרגיל אך בלי שום שיפוטיות. בכל מקרה, ... נמצא בכל אחד מהקצוות של הבנה שלמה או אי הבנה בכלל, אז ממילא הכל מתהפך לטובה. ונסכם: כאשר האדם מרגיש רע, באפשרותו לבחור לא לנסות להבין את המציאות, אלא לקבל אותה כפי מה שהיא. או כן לנסות להבין את המציאות, כדי לקבל אותה כפי מה שהיא. וכאשר האדם מבין את המציאות, על ידי זה הוא מרגיש טוב יותר. וכאשר האדם מגיע לנקודות, שבהן הוא לא מסוגל להבין את המציאות בצורת המחשבה שלו, אז בסופו של ... שלו וכן להבין את המציאות. אך בכל אחת מהדרכים, בסופו של דבר האדם בהכרח מגיע לקבלה שלמה של המציאות ומרגיש טוב.

... את הביקורת. כאשר עושה האדם מעשה כלשהו, גם אם המעשה הזה ראוי לביקורת, הרי שהוא עושה זאת מתוך צורך רגשי / אישי כלשהו, שהוא זה שגורם לו לעשות את המעשה. כאשר רוצים להעביר ביקורת על מישהו, ראשית כל, יש לנסות להבין את הצרכים הרגשיים ואת הסיבות של האדם, שבגללן הוא עושה את מעשיו. לאחר מכן, יש לנסות לחשוב על דרך כלשהי שנותנת מענה, ... ומספקת מענה, גם לצרכים של זה שמעבירים עליו את הביקורת. נכון, לא תמיד זה שמעביר הביקורת יודע מה הצורך הרגשי של האדם השני. וגם אם הוא יודע, לא תמיד הוא יודע איזה פתרון אפשר להציע, שיתאים לכולם ושכולם יסכימו ...

... היא הדבר החשוב ביותר שיש לו. משום, שהיא גם אחראית לכל מה שהאדם עושה, וגם אחראית לכל מה שהאדם מרגיש. כדי לעשות פעולה כלשהי, לשם כך צריך לרצות לעשות את הפעולה. וכדי לרצות לעשות את הפעולה, לשם כך צריך ... האדם צריך לקבל החלטה, האם לעשות או לא לעשות משהו, תהליך קבלת ההחלטות, מתרחש במחשבה של האדם. וגם כאשר הרגשות של האדם משפיעים על קבלת ההחלטות שלו, הרי שהמחשבה של האדם, היא זו שמודעת לרגשות שלו, והיא זו שבסופו של דבר מחליטה איך להתייחס לרגשות, ומה בדיוק לעשות. בקיצור, המחשבה אחראית למעשיו של האדם. כמו כן, המחשבה נמצאת גם בסוף כל התהליכים. המחשבה, לא ... היא גם נמצאת בסופם. כל דבר שאותו עושה האדם וכל דבר שקורה לאדם, כל דבר כזה, יוצר אצל האדם רגש כלשהו. ובין אם הרגש הזה חיובי ובין אם הוא שלילי, הרי שכדי להרגיש משהו, לשם כך צריכה המחשבה של האדם, להיות מודעת למצבו. ולא רק שכדי להרגיש משהו, צריך שהמחשבה תעבוד. אלא שגם הרגש של האדם, מושפע מהמחשבות שלו. אותו אירוע יכול לקרות לבני אדם שונים, וכל אחד מהם ירגיש אחרת, בגלל צורת המחשבה השונה שלהם, ובגלל צורת ההתייחסות השונה שלהם לאירוע. וגם האדם עצמו יכול בכל פעם להרגיש אחרת כלפי משהו, בגלל מה שהוא חושב לגביו. נמצא אם כן, כי המחשבה אחראית, גם על זה שהאדם ירגיש טוב / רע, כי בלי מחשבה אי אפשר להיות מודע למה שקורה ולהרגיש. ובנוסף, היא גם אחד מהגורמים שמשפיעים על מה האדם ירגיש, בהתאם לאיך שהמחשבה שלו מבינה ומפרשת את המצב. ונמצא אם כן, כי המחשבה של האדם היא גורם חשוב ביותר ... כי צורת מחשבה נכונה, מאפשרת לאדם לקבל החלטות טובות יותר, שגוררות פעולות טובות יותר, וממילא גם בסופו של דבר רגשות טובים יותר. ומהי צורת חשיבה נכונה? תשובה: צורת חשיבה נכונה, היא צורת חשיבה שמבינה את האמת, ושמתייחסת לדברים כפי ... כך המחשבה שלו נכונה יותר. לסיכום: המחשבה, היא גורם חשוב, גם בהתחלת מעשיו של האדם, וגם בנקודה שבה הוא מרגיש טוב או לא, ביחס למעשיו ולתוצאותיהם. וככל שהמחשבה של האדם נכונה יותר, כך מעשיו יהיו נכונים יותר, וגם רגשותיו יהיו טובים יותר.

... לאיבוד? איך למצוא את הדרך אל האושר? כאשר יש לאדם ספקות לגבי הדרך שעליו ללכת בה, הרי שהוא בעצם מרגיש שהוא הולך לאיבוד. והשאלה היא, מה עושים כאשר הולכים לאיבוד? איך למצוא את הדרך הנכונה שבה צריך ללכת? ומי ... ידי זה לפעמים האדם כאילו שוכח את הדברים שבאמת חשובים בחיים, ובטעות נתפס לכל מיני דברים מיותרים, שגורמים לו להרגיש שהוא הולך לאיבוד. ועפ הגישה הזאת שאומרת שצריך לנסות לחזור לנקודת ההתחלה, על האדם לנסות לחזור לחשיבה הפשוטה יותר ... אומרת, שב ואל תעשה ותן לדברים לקרות. הגישה השנייה אומרת, תנסה לחזור אחורה למצב הראשון שבו היית לפני ההסתבכות הרגשית. והגישה השלישית אומרת, תגדיר מחדש מטרה שאליה אתה רוצה להגיע, ותנסה להתקדם אליה מחדש. והשאלה היא, מה באמת הכי ... ידיעה. חוסר הידיעה של האדם וחוסר ההבנה שלו את עצמו ואת המצב שבו הוא נמצא, הם אלו שיוצרים אצלו תחושה שהוא הלך לאיבוד. ובמקרה כזה, על האדם לנסות למצוא נקודת אחיזה כלשהי, דהיינו, אמת כלשהי להיצמד אליה, ובאמצעותה לצאת מכל התסבוכות. כאשר האדם מרגיש ספקות ובלבול, עליו לנסות למצוא נקודת אמת כלשהי, דהיינו, דבר שהוא בטוח בו, ודבר כלשהו שעליו הוא יכול להישען. ... באפשרותו של האדם להרחיב את נקודת האמת הזאת, עד שהוא יגיע לראיה ולהבנה נכונה יותר של המציאות. כאשר האדם מרגיש שהוא הולך לאיבוד, עליו לנסות לעצור ולהיזכר בדברים שבהם הוא בטוח. דהיינו, לנסות להתחבר לדברים שבאמת חשובים, ולדברים שבהם ... של חושך. והאמת מאירה לאדם את הדרך, וגורמת לו לראות את הדברים כפי מה שהם באמת. ועל ידי זה, התחושה שיש לאדם שהוא הולך לאיבוד נעלמת, ובמקומה באה תחושה חדשה של חיבור למציאות, שנובעת מההבנה של האדם את המציאות. לסיכום: אם הלכת לאיבוד, נסה לחפש את האמת, ותאחז ... שהאדם מצליח לראות את הדברים בצורה נכונה יותר, כך הוא חוזר להבין טוב יותר את המציאות, ואז הוא שוב מרגיש בבית.

... ואיך להתמודד? - 1 קל לדבר וקשה לעשות, הוא מצב שבו האדם מבין בשכלו שעליו לעשות דבר כלשהו, אך הרגש של האדם מונע ממנו לעשות זאת. המצב הזה יוצר אצל האדם את התחושה שקל לדבר ולהבין מה צריך לעשות, אך קשה לעשות זאת מבחינה רגשית. והשאלה היא, מה עושים במקרה כזה? תשובה: כאשר נקלעים למצב שבו קל לדבר אבל קשה לעשות, במקרה כזה על ... לו לעשות. הקושי לעשות את מה שצריך לעשות, נובע ממאבק כלשהו שיש בתוך האדם, בין המחשבות / רצונות / רגשות שלו. באדם יש כוחות שונים שכל אחד מהם מושך לכיוון אחר. וכאשר כל אחד מושך לכיוון אחר, קשה להתקדם. ... כולם מסכימים, ולנסות לעשות אותה. על האדם לנסות למצוא איזה נקודת אמת, שעליה מסכימים הרצונות המנוגדים שלו, דהיינו, גם הרגש וגם השכל, ואת הנקודה הזאת על האדם לנסות לעשות. וכאשר האדם עושה את מה שכן קל לו לעשות, דהיינו, ... הסופית שלו. ובנוסף, ככל שהאדם מתקדם יותר אל המטרה הסופית, כך גם המטרה הסופית נהיית ברורה יותר וקל יותר לרגש ולשכל להגיע להסכמה. וכאשר האדם עושה את מה שכן קל לו לעשות, דהיינו, אפילו נקודה אחת קטנה שעליה הרגש והשכל מסכימים, הצעד הקטן הזה מביא את האדם לנקודת מבט חדשה, שממנה הוא מתבונן טוב יותר על המצב, ועכשיו, ... לראות את הדברים אחרת. וגם עכשיו על האדם לנסות למצוא נקודת אמת אחת קטנה, שאותה הוא כן חושב וגם מרגיש שהוא צריך לעשות, ולנסות לעשות גם אותה. האדם לא חייב בבת אחת למצוא תשובה לכל הדברים. באפשרותו של האדם ...