... - כיצד נוצרים רצונות? מה יוצר תחושת טוב? רצונות. כל פעולה אותה מבצע האדם מתחילה ברצון פנימי כלשהו שקורא לאדם לבצע את ...

... שבני האדם מבינים את עצמם את המציאות יותר, כך האופנה המחשבתית שנמצאת בעולם קרובה יותר אל האמת = מאפשרת לאנשים להרגיש טוב יותר עם עצמם וזה עם זה. השאלה היא מהי מהותה של האופנה החיצונית של הבגדים של הגוף? מהו הצורך שהאופנה מספקת לבני האדם? כמובן שגם כאן ... את איכות החיים, אז זה חיובי לחלוטין. השאלה היא ממה נובעות האופנות המתחלפות כל הזמן? תשובה: האופנה מספקת לאדם ריגוש תכלית משמעות. האופנה מוציאה את האדם מהשעמום שלו מהקיום שלו. האופנה מספקת לאדם תעסוקה. האופנה מספקת לאדם דרך להרגיש משמעות כלשהי. למרות שהאדם בתוך תוכו יודע את האמת שאין הרי משמעות אמיתית לצורה החיצונית של הבגדים, אף על פי כן האדם מייחס לכך משמעות. מדוע? כי זה גורם לו להרגיש טוב יותר עם חוסר ההבנה שלו את התכלית הטובה של החיים. כאשר האדם אינו מבין מה טוב ברגע הזה כפי שהוא, זה גורם לו לצאת ולחפש טוב כלשהו אחר. ... ואז הוא מצליח ליצור משמעות על ידי השגת המשמעות החיצונית השקרית. וכמובן שזה לא מוביל לשום מקום. אופנה = תלות רגשית בדברים חיצוניים = סבל עבור האדם שתלוי בצו האופנה. בנוסף, האופנה מספקת לאדם סיבה למה לאהוב ולמה להעריך את עצמו. כאשר האדם מכיר את עצמו ...

... של היודע = ידיעה עצמית. ידיעה שלמה = שלא יהיה הבדל בין היודע לבין הדבר שאותו יודעים, אלא שתהיה אחדות ביניהם. כאשר יש אחדות, זאת כבר לא ידיעה שכלית, אלא הוויה רגשית = אחדות שלמה. ואיך מגיעים לתכלית ...

... שעמום - ממה נובעת תחושת בדידות? איך להתמודד עם בדידות? בדידות. להרגיש לבד. מהי מהותה של הבדידות? בדידות = לרגשי לא מחובר לא שייך. האדם יכול להיות בין אנשים ולהרגיש בדידות. האדם יכול להיות בקשר זוגי ולהרגיש לבד ובודד. מהי מהותה של הבדידות? תשובה: בדידות היא סוג של שעמום רגשי. פירוש: שעמום = האדם אינו מצליח ליהנות מהרגע הזה = שעמום. גם בדידות = האדם אינו מצליח ליהנות מהרגע הזה כפי שהוא = מרגיש בדידות. הרגשת הבדידות נוצרת כאשר נדמה לאדם שאם הוא יהיה בסביבה של אנשים הוא ירגיש טוב יותר. כאשר אדם נמצא בקשר זוגי ומרגיש בודד = מרגיש לא מחובר לקשר הזוגי = הרגש של האדם אינו מרגיש סיפוק ואושר מהמצב כפי שהוא. כאשר אדם עסוק במשהו שמעניין אותו, הוא אינו מרגיש בודד. לעסוק במשהו מעניין = לא משועמם. כאשר טוב לאדם, הוא אינו מרגיש בדידות. שעמום נעשה קשה יותר ויותר ככל שהזמן עובר. גם בדידות נעשית קשה יותר ויותר ככל שהזמן עובר. כאשר מבודדים את האדם, ככל שעובר הזמן שהוא מרגיש לבד, כך זה קשה לו יותר. כאשר האדם עושה משהו שטוב לו איתו = הזמן עובר מהר = לא משתעמם = לא מרגיש בדידות. ממה הבדידות נובעת? השורש של הבדידות הוא כמו השורש של השעמום. כאשר האדם אינו מוצא משהו ליהנות ממנו, הוא מרגיש בדידות ושעמום. בכל רגע של המציאות יש משהו טוב. כאשר האדם אינו רואה את מה שטוב ברגע הזה, הוא מרגיש בדידות עצבות וכולי. כאשר האדם מתעסק במשהו שמעניין אותו, הוא מרגיש שמחה ולא מרגיש בודד. הבדידות = חוסר היכולת של האדם להתחבר למציאות כפי שהיא כרגע. חוסר חיבור למציאות = בדידות. חיבור למציאות = אין בדידות = זוגיות = אהבה = שלמות. כאשר האדם מרגיש טוב ואהבה כלפי המצב שלו, הוא אינו מרגיש בדידות. מה עושים כדי לא להרגיש בדידות? תשובה: מחפשים את הטוב שיש ברגע הזה ובמקום הזה שבו האדם נמצא. לא משנה היכן האדם נמצא, תמיד יש שם משהו טוב שאליו האדם יכול להתחבר ולהרגיש קרוב. למה בדיוק אפשר להתחבר? מה לחפש ואיפה? תשובה: צריך לחפש פנימה ולא החוצה. פירוש: על האדם למצוא את הטוב שיש בכל רגע בתוך עצמו. להתבונן החוצה = להרגיש לבד = להרגיש ריחוק = להרגיש בדידות חוסר שמחה ושעמום. להתבונן פנימה = להרגיש מחובר לעצמך = להרגיש קירבה = אחדות = שמחה. מה זא להתבונן פנימה? להתבונן פנימה ...

... שותה מים. מה קורה אחרי שהאדם שותה מים? תשובה: הוא מפסיק להיות צמא. מה קורה אם האדם שותה מי ים? תשובה: לכמה שניות הוא מרגיש שהרווה את צימאונו, אך מיד לאחר מכן הוא נהיה צמא עוד יותר. לא רק שהוא לא הרווה את צימאונו, אלא שהוא נהיה צמא יותר. הצימאון גדל לגודל כפול. האדם צמא יותר מאשר קודם לכן. ... הדבר נכון כמובן לחיי היום יום. צימאון = תשוקה = רצון = חיסרון. הרצון של האדם הוא הצימאון שלו. כאשר האדם רוצה משהו, הוא מרגיש תחושה של צימאון כלפי אותו הדבר שאותו הוא רוצה. המים אותם שותה האדם = הדברים אותם עושה האדם כדי להרוות את הצימאון ואת התשוקה שלו. וכאן נכנסים לסיפור מי הים. מי הים = דברים שכאשר האדם עושה אותם, הם גורמים לו להרגיש טוב יותר באופן רגעי. אך לאחר מכן הוא מרגיש צמא עוד יותר. התמכרויות = שתיית מי ים. האדם נהנה באופן רגעי וממלא את צימאונו באופן רגעי, אך לאחר מכן נהיה צמא יותר. עכשיו כדי להרוות את צימאונו הוא כבר צריך לשתות כפול מאשר בפעם הקודמת. מה שנקרא, הגדלת סף הריגוש. האדם כל הזמן מנסה להעלות את סף הריגוש. משום שהוא נהיה צמא יותר. הוא מחפש ריגוש, מרגיש צימאון עז, וחייב להעלות את סף הריגוש. מה שריגש אתמול כבר לא מרגש היום. עכשיו סף הריגוש כבר עלה. הגורם שהופך שתיית מי ים לכאלו, הוא נקודת המבט של האדם על האירוע. שאלה: מה באמת רוצה אדם צמא. האם לשתות מים? תשובה: לא. אדם צמא רוצה לא להיות צמא. המים אינם מעניינים. תחושת חוסר הצמא היא המעניינת. שתיית המים היא רק הלבוש החיצוני של המהות הפנימית, שהיא להפסיק להיות צמא. שתיית מי ים = התמקדות בחיצוני. שתיית מים מתוקים = התמקדות בפנימי. כאשר האדם זוכר תמיד את הרצון הפנימי שלו, דהיינו, את הרצון להרגיש תחושה של שלמות = לא לרצות כלום = לא להיות צמא. במקרה כזה האדם מקרב את עצמו למצב הזה של לא להיות צמא לחלוטין. לעומת זאת, כאשר האדם מזדהה עם הרצון החיצוני שלו, דהיינו, האדם חושב בטעות כאילו מה שהוא באמת רוצה זה את שתיית המים, ושוכח שבעצם הוא בכלל רוצה לא להרגיש חסר של מים, ממילא במקרה כזה הוא מתמקד בחיצוני, ומגדיל את צריכת המים שלו בעתיד. רצון פנימי = לא להרגיש חסר כלשהו. רצון חיצוני = שהמציאות תהיה בצורה חיצונית כלשהי. כאשר האדם מקשר את עצמו תמיד אל הרצון הפנימי, בסופו של דבר הוא יגיע לנקודה שבה הוא באמת לא ירגיש שום חסר. מאחר שזה מה שהוא באמת רוצה. אך כאשר האדם מתמקד ברצון החיצוני, הוא יוצר התמכרות אובססיבית למעטפת החיצונית. שתיית מי ים = מרדף אחר החיצוני = מרדף אחר הצורה ...

... ורגש - מה לעשות כאשר הרגש והשכל לא מסכימים?! כאשר הרגש לא מקשיב לשכל, הדבר הטוב ביותר לעשות הוא להתייחס לשכל שיש בתוך הרגש. השכל שיש בתוך הרגש, פירושו ההיגיון של הרגש, שהיא הסיבה השכלית של הרגש . ונסביר: אין רגש שאין בו שכל. הרגש הוא סוג של מצפן שאומר לאדם עד כמה השכל שלו ישר. כאשר השכל ישר בשלמות, גם הרגש מרגיש טוב בשלמות. אם הרגש לא מרגיש טוב ביחס להחלטה של השכל, הרי שזה נובע משום כך שהאדם עדיין לא מימש את הפוטנציאלי השכלי שלו בשלמות. כאשר השכל אומר דבר אחד והרגש אומר דבר אחר, הדבר הטוב ביותר לעשות, הוא לחפש את השכל שיש בתוך הרגש. דהיינו, לנסות לחשוב באמצעות השכל, מה חסר לרגש בדעה של השכל. גם לרגש עצמו יש שכל. הרגש אינו טיפש. כאשר השכל והרגש לא מסכימים, הדבר הטוב ביותר לעשות, הוא למצוא שכל חדש שיגרום גם לרגש להסכים איתו. דהיינו, על האדם לנסות להגיע לאיזו תובנה חדשה ושכל חדש, שאיתה גם הרגש יוכל להסכים. ולכן, ברמה המעשית על האדם לחקור את הרגש שלו, ולנסות למצוא את השכל ואת ההיגיון שיש ברגשות שלו. נסה להבין מה השכל של הרגש שלך, מה ההיגיון שיש ברגשות שלך. נסה לעשות שלום בין הרגש לבין השכל. ועל ידי חקירה לעומק של השכל שיש בתוך הרגש, על ידי זה האדם מגיע לשכל חדש שגורם גם לרגש להרגיש טוב יותר. עד שהאדם מגיע אל השלמות שבה יש אחדות בין השכל לבין הרגש, שבה השכל והרגש חושבים ומרגישים את אותו הדבר. וזה קורה, כאשר האדם מגיע לשלמות השכלית ...

... לאדם לא ליהנות ממה שיש לו. השאפתנות גורמת לאדם להרגיש תחושה של חסר ולא משנה מה יהיה לו. גם אם יהיה לאדם את כל מה שהוא רוצה באמת, גם אז הוא ירגיש חסר. הוא יהיה חסר את המצב של לא להיות חסר כלל. בכל מקרה, לשאפתנות יש גם צד שמפריע לאדם ... על האדם לשאוף אל הטוב ביותר = השלמות המוחלטת של תחושת האושר הפנימי של האדם. אך כאשר השאפתנות היא מיותרת, פשוט מוותרים עליה כי אין ...

... יותר? הסיבה שהדשא של השכן נדמה לירוק יותר היא משום התלות הרגשית של האדם בדברים חיצוניים לו שאינם הוא. כאשר החוזק הפנימי והאושר הפנימי של האדם נובע ... נדמה לאדם שרגע אחד טוב יותר מאשר רגע אחר, וכפועל יוצא מחמת תחושת הריקנות הוא תמיד יחפש משהו אחר. החיפוש את הדשא של השכן, מבטא את החיפוש אחר ההתחברות לשלם. דהיינו, האדם רוצה להרגיש שלמות, היינו אדם רוצה להתחבר לרובד הפנימי ביותר של המציאות שאינו משתנה בשום מקום, הרובד ... יותר מאשר חברו. וכאשר האדם אינו רוצה שום דשא אחר, ממילא הוא מרגיש טוב. ברמה המעשית: נסה להבין מה הדבר הדומה בין הדשא שלך לבין כל דשא אחר. נסה למצוא את ... למהות הפנימית שבתוכך שבה תלוי הכל, דהיינו, רמת האחדות הרגשית שלך עם המציאות וכולי. כאשר האדם תלוי רגשית בפנימיות ובמהות, ממילא החיצוניות לא משנה, וממילא הדשא של השכן ירוק בדיוק כמו הדשא של כל ...

... מזדהה עם הרצונות החיצוניים ואינו מודע לרצון הפנימי שמניע את הרצונות החיצוניים, על ידי זה נוצרים קונפליקטים שונים בין הרצונות השונים שלו, ועל ידי זה האדם נמצא כל הזמן בתחושת מאבק מתמיד עם עצמו לגבי מה ... ולכן הוא אינו יודע האם היא מתאימה לו. בכל מקרה, כאשר האדם מתחבר לרצון הפנימי שלו, על ידי זה הקונפליקטים בין הרצונות השונים נעלמים, ועל ידי זה קל לקבל החלטות והאדם חי בתחושה של שלמות עצמית ואהבה ...

... הרצון הפנימי המהות. זכור, אל תתפשר על שלמות. חפש את השלמות בכל דבר. שלמות אמיתית ומהותית. אם משהו אינו מספק לך תחושה של שלמות, הרי שהוא אינו מושלם. תחושה של שלמות = מצב תודעתי שבו אינך חסר דבר. אם השגת דבר כלשהו אינה מספקת לאדם את תחושת השלמות, הרי שעל האדם להבין כי השגת הדבר עצמו אינה השלמות. חפש את הדבר שיספק ... ואל תתפשר על שום דבר פחות מהשלמות האמיתית. נקודה למחשבה: מי שמתבונן בעניין הנל, מבין מיד כי מאחר שהמהות היא התחושה הסובייקטיבית של האדם כלפי המציאות, ממילא זה אומר שהדבר היחיד שעליו צריך להתעקש הוא על צורת המחשבה של האדם. הרגש הוא תוצאה של המחשבה של האדם. האדם מרגיש כלפי המציאות את מה שהוא יודע עליה. מאחר שהמהות היא להרגיש טוב ושלמות פנימית שנמצאת בתוך האדם עצמו, ממילא זה אומר שצריך לחפש את צורת המחשבה הנכונה ... להגיע לוודאות ולא לחיות מתוך ספקות. אסור להתפשר על טוב מזויף = צריך להתעקש ולהגיע לטוב אמיתי. אסור להתפשר על הרגשה לא טובה = צריך להתעקש עד שמגיעים להרגשה טובה באמת. אסור להתפשר על תחושה של חסר = להגיע לתחושה של שלמות שבה לא חסר דבר. אסור להתפשר על אי ידיעת האמת = צריך לחפש, למצוא ... אסור להתפשר על אי מימוש הפוטנציאל האישי = צריך להוציא את כל הפוטנציאל האישי מכוח אל הפועל. אסור להתפשר על שום תחושה טובה שאפשר להרגיש = צריך להרגיש כל תחושה טובה שאפשר להרגיש. אסור להתפשר על שום חלום = צריך להגשים את כל החלומות. זה אפשרי להגשים את המהות הטובה של ...