... ביותר, מדבר תמיד. אבל מי שהוא ישנו, הוא מונע מהשמש לזרוח דרכו. והחכם האמיתי שהוא איננו כלל, דהיינו, שהוא בחוויה פנימית של כלום מוחלט, חסר כל הגדרה, האור של המציאות מתגלה דרכו, בלי הפרעות כלשהן. כי האני והלבוש החיצוני ...

... ובנוסף, מי שחושב שהוא באחדות, שישאל את עצמו, למה בעצם הוא משנה את המציאות? כי אם האדם באמת נמצא בחוויה של אחדות אמיתית, שהכל ממש מושלם אצלו, אז למה הוא משנה את המציאות?! וכמובן שהאדם יכול לתרץ כאן תירוצים ... כלל, בין משנה ללא משנה, ואז ממילא אין שום שאלה כלל. ובסיכומו של דבר, מי שחווה הבדלה כלשהי, בין חוויה של אחדות לבין חוויה של נפרדות, הוא כמובן בחוויה של נפרדות.

... רק כדי לסבר את האוזן של השומע. אבל מנקודת המבט של החכם האמת, של המלך האמיתי, אצלו אין שום חוויית נפרדות וצמצום כלל, כחוויה שנפרדת מחוויית האחדות. כי החכם האמת באמת, הוא יודע שהמהות וכל צורה שהיא, הם אחד תמיד. ולכן הוא לעולם, לא נמצא בחוויה של עבד. וזה נגד השכל, שהלבוש, הוא גם המהות. ואעפכ, מי שמבין זאת בשכלו, חווה זאת גם ברגש שלו. וכאשר האדם מדבר עם החכם האמת, הוא בעצם מדבר עם האני האמיתי שלו עצמו. כי החכם האמת, מחובר ... האני שלו עצמו ממש, והוא מדבר על עצמו בגוף ראשון. ורק עבור השומעים, הוא מדבר איתם במושגים שלהם. אבל בחוויה של החכם האמת, הוא מדבר על עצמו תמיד. וגם כאשר החכם האמת מדבר על אדם אחר, הוא תמיד מדבר ... וכאשר אדם רגיל מדבר על אלוהים, מנקודת מבט מסוימת, גם הוא מבין וחווה שהוא מדבר על עצמו ממש. אך החוויה של האדם הרגיל, היא לא מספיק חזקה. אבל אצל החכם האמת, יש התגלות של אלוהים האמיתי באמת. כי אצלו, ...

... שהבושה הגדולה ביותר שבה צריך להתבייש האדם, היא לפי כמות האחיזה שלו בכסף שלו. ואחיזה בכסף, פירושה עד כמה הרגשות של האדם, תלויים בכמות הכסף שיש לו ושהוא רוצה שיהיה לו. כי זאת הבושה הגדולה ביותר בעולם, שהאדם שהוא ... חן בעיני יצירי כפיו ממש, או לא וכולי. ובשורשו, אין שום חיסרון באהבה שקרית / אהבה חיצונית / תלות רגשית / תלות בכסף וכיוב, כי הכל מושלם בשלמות אמיתית תמיד. וזה משחק החיים, שאלוהים בוחר לצמצם את עצמו ולרצות ...

... השקר הסבל והצמצום, הם באחדות אחת עם האין סוף עצמו. ולאדם נדמה, שהאמת, היא שוללת את מקומו, ולכן הוא מרגיש רע. אך לא כך הוא, כי האמת האמיתית, היא מכילה בתוכה את הכל. והאמת האמיתית מגלה לאדם, שהשלמות נמצאת ... והחכם האמיתי מגלה לאדם את האמת, שהכל אחד, ושגם מצבו באשר הוא, הוא מושלם בשלמות אמיתית תמיד וכולי. והאדם מרגיש רע, ולא רואה את השלמות שיש בכל דבר. והחכם האמיתי מגלה לאדם, שהכל מושלם תמיד בשלמות של אמת. ולאדם נדמה, כאילו השכל של החכם, הוא שולל את החוויה שלו כרגע. ולא כך הוא, כי האדם עצמו, הוא זה שבוחר בבחירה חופשית מלאה, לומר שמצבו הוא לא מושלם ... שהוא חושב שמצבו הוא לא מושלם, משום שמצבו הוא כן מושלם באמת, כי הכל אחד ממש. והחכם, לא מתנגד לחוויה של האדם, אלא החכם האמת מגלה לאדם שכל אמיתי, שהאדם ידע, שמצבו הוא מושלם באמת, כולל כל הצורות השונות, של כל החוויות באשר הן. ועל ידי זה שהאדם מבין את האמת, שהאמת היא שהוא לא צריך לשנות שום דבר, אפילו לא את הרגשות שלו, אלא הוא רק צריך לדעת את האמת, שהכל אחד, ושהוא זה שרוצה אותם בבחירה חופשית מלאה, על ידי ...

... להם שהם אנשי אהבה, אבל באמת הם אנשי שנאה. כי הם שונאים, את השנאה עצמה. ובכל פעם שהאדם מתאמץ להרגיש טוב, הוא בעצם גורם לעצמו להרגיש רע. ובכל פעם שהאדם מנסה ליצור אהבה, הוא בעצם יוצר שנאה, של הרגשות הרעים, שמהם מנסה לברוח האדם. וכאשר אומרים לאדם, תאהב את עצמך, בעצם אומרים לו, תשנא את עצמך, על זה ...

... ברגע הקודם והאני של האדם ברגע הבא, הוא אני חדש לגמרי. שהוא רק נראה מאוד דומה לאדם, ולכן האדם מרגיש איתו הזדהות רגשית. וכאשר האדם דואג מבעיות המחר, הוא בעצם מוטרד מבעיות של אדם אחר. וכאשר האדם מוטרד מבעיות האתמול, גם אז ... ממש, אז הוא מסוגל להכיל בתוכו, את כל הצורות כולן. ואז הוא לא מוטרד משום צורה שהיא, ושום הזדהות רגשית, לא יכולה לגרום לו להרגיש רע. ואז הוא אדם חופשי באמת, לבחור בבחירה חופשית מלאה, האם הוא רוצה להגדיר רצון מוגדר, וליצור טוב ורע ... דבר, האדם לעולם לא עובד בשביל העתיד / העבר, אלא הוא עובד, רק בשביל זה שכרגע ברגע הזה, הוא מרגיש רע, מכך שיש לו בראש תמונה של מישהו שמאוד דומה לו, בזמן אחר, שהוא סובל בצורה כלשהי. והאדם לא ...

צורת הרגשות - השתוות הצורה של כל הרגשות - רגש, חסר כל צורה יש כאלו שנדמה להם, שהשתוות הצורות, היא רק לגבי הצורות החיצוניות של המציאות. ונדמה להם, שעל האדם להגיע להשתוות, לגבי הצורות החיצוניות של המציאות, ושבתוכו תמיד תהיה צורה רגשית אחת, של אושר ושמחה וכולי. אך לא כך הוא. כי כל צורות הרגשות, גם אלו צורות, שגם כלפיהן צריך האדם להיות בהשתוות אחת. כי כל צורות הרגש, תלויות ברצון. וכאשר האדם מבין שהרצון העצמי שלו תלוי בו, אז ממילא, כל הצורות הרגשיות באשר הן, כולן טובות לו באותה המידה. ובנקודת המבט, שקודמת לכל הצורות הרגשיות, שממנה נוצר הרצון, עם הצורות הרגשיות שלו, שם צורת הרצון, היא לא מוגדרת כלל. והיא החיבור של כל הצורות של כל הרגשות כולם, לנקודה אחת של זמן ומקום אחד, בו זמנית בבת אחת. וצורת הרגש של האחדות, היא שונה מכל הצורות כולן. והיא מכילה בתוכה, את כל הצורות כולן. והיא חסרת כל צורה וכולי. ובסיכומו של דבר, גם הרצון של האדם, להרגיש שמחה וכיוב, גם זו היאחזות בצורת רצון. ובשורשו, כל צורות הרצון הם טובות / רעות באותה המידה ממש. ובשורשו, אין הבדל בין צורת הרצון עצמה, לבין כל שאר הצורות שישנן וכולי. והכל מנקודת מבט, שבה כל הרגשות כולם, מתאחדים לישות אחת כנל.

... לא ברמה הפנימית. דהיינו, שהאדם לא צריך להפסיק או להתחיל לרצות דבר כלשהו, והאדם לא צריך לנסות לשנות את הרגשות שלו. וכל שכן, שהאדם לא צריך לשנות את המציאות שחיצונית לו. אבל האדם, כן מוכרח להבין את עצמו באמת ובשלמות. כגון לדוגמה שהאדם רעב, והוא מרגיש מכך רע, שאז הוא אוכל. שהאדם מוכרח להבין, למה הוא רוצה לאכול. וזה בסדר גמור שהאדם רוצה לאכול, אבל ... סופית, שהיא חסרת כל צורה. וכפי שכבר ביארתי את כל זה במקומות אחרים. והחכם האמיתי רוצה להביא את האדם, לחוויית השלמות האמיתית, שהיא חיבור ההפכים. וחיבור ההפכים, פירושו, שהאדם, בו זמנית, נמצא בצורות שונות ומנוגדות מבחינת הרגשות שלו / הרצון שלו / השכל שלו / החוויה שלו וכולי. שרק כאשר האדם נמצא בדבר והיפוכו בו זמנית, רק זו השלמות, שאינה חסרה צורה כלשהי. ואז זו השתוות של אמת, שבה האדם יכול לרצות צורה מוגדרת ורצון מוגדר, ואעפכ להישאר בחוויה של אין סוף רצון שאינו מוגדר כלל. שהצורה והמהות, הם אחד. וכאשר האדם מסלף את דברי החכם האמת, הוא ... שלו בדרך חדשה. ואיך? על ידי התבוננות בלבד. שההבנה של האדם, את הרצון שלו עצמו, היא תשנה לאדם את החוויה, של הרצון שלו עצמו. וכאשר האדם מסלף את דברי החכם האמת, אז הוא יוצר נפרדות. כי יש כאלו, שהשכל ... שהוא מגדיר עבור עצמו. אבל בכך, הוא סוטה מהשכל של החכם האמת. כי החכם האמת, רוצה להביא את האדם לחוויה חדשה של החסרונות שלו, שהיא באה על ידי הבנה של אמת. והאדם מגדיר עבור עצמו, שהוא לא רוצה שום ... אחת. (או, מקום שהוא ככ מוגדר, עד שהוא מסוגל להגדיר דבר והיפוכו, כהגדרה אחת). והדרך היחידה בעולם להשיג את החוויה הזאת, היא על ידי הבנה בלבד. כי האדם חווה, את מה שהוא מסוגל להבין בשכל שלו. ורק כאשר השכל עצמו, מבין את האמת שהכל אחד ממש, אז ורק אז, גם החוויה של האדם מרגישה את זה. והכל אחד ממש, פירושו, שהצורה, היא באחדות עם המהות האין סופית. ואין כאן ביטול של הצורה, והיאחזות ...

... מוגדר. והאדם מסוגל להגדיר כל דבר, מלבד להגדיר שני הפכים בבת אחת כישות אחת. ואצל האדם תמיד יש, גם חוויה של הגדרה, וגם חוויה של דבר שהוא לא יכול להגדיר אותו / שאינו מוגדר. (השכל ומעל השכל). והאדם צריך להשיג את השלמות, שבה ...