... לי כוח. אך אם יגידו לו פתאום אתה בכלל לא חייב לעשות שיעורי בית, מיד תיעלם העצלנות והוא ירגיש הקלה. מכאן, העצלנות נוצרת כאשר יש לאדם פעולה מסוימת שהוא חושב שעליו לבצע, אבל עמוק בפנים הוא לא באמת רוצה לבצע אותה, ולכן מתפתח קונפליקט פנימי שמוביל לתחושת עצלנות. מהן שתי הדרכים לטיפול בעצלנות ודחיינות? אליעד כהן מציע שתי דרכים מרכזיות להתמודדות עם עצלנות ודחיינות: הדרך הראשונה היא דרך ההיגיון והחשיבה ... אם יקום בזמן לעבודה (כסף, הצלחה, יציבות) לעומת החסרונות שיהיו אם לא יקום (בעיות כלכליות, תחושת כישלון, תחושת אכזבה עצמית וכו). כך, כאשר היתרונות מתבררים כגדולים יותר, באופן טבעי האדם כבר לא יתעצל ויבצע את המשימה. אליעד מדגיש שאם לאחר בדיקה אמיתית וכנה האדם ... כהן, היא לחפש ולהבין את הסיבות הפנימיות יותר. הסיבה לעצלנות נמצאת תמיד בתת - המודע, במקום רגשי עמוק שבו קיים פחד, כאב או טראומה מהעבר, או תפיסות שליליות כלפי עצמך. לדוגמה, אדם שמתעצל לעשות שיעורי בית יעדיף לצפות בטלוויזיה כי זה כיף לו, וללמוד נתפס ... או מאמץ יתר. אך הסיבה העמוקה יותר שבגללה הוא מתעצל ללמוד, היא כי הלימודים מעוררים בו רגשות שליליים כמו תחושת כישלון, לחץ, פחד או חוסר ביטחון עצמי. הבעיה עם השיטה הראשונה (בחינת יתרונות מול חסרונות בלבד) היא שהיא לא תמיד פותרת את השורש הפנימי של העצלנות. ... בפנים ולא מטופלת. איך ליישם בפועל את הטיפול בעצלנות? אליעד ממליץ להתמקד בלתקוף את העלויות הרגשיות של ביצוע המשימה. כלומר, במקום רק לבדוק את היתרונות והחסרונות הכלליים, צריך לבדוק לעומק למה בעצם הפעולה נתפסת כרעה או לא נעימה. לדוגמה, אם אדם מתעצל לסדר את הבית כי זה גורם לו לתחושת בלגן או לחץ, עליו לשאול את עצמו: מה כל כך רע בתחושת הבלגן? האם אני באמת חייב להרגיש רע בגללו? למה אני מפחד להרגיש לא נעים או לא מוצלח כשאני מסדר? הדגש הוא על התמודדות ישירה עם התחושות השליליות שעולות בזמן ביצוע המשימה, ולא רק על השוואת תועלות. בכך האדם יוכל לפרק את המחסומים הרגשיים שמונעים ממנו לעשות את המשימה, וכך העצלנות תפחת או תיעלם לחלוטין. אליעד מדגיש שזו הדרך האמיתית והיסודית לפתור את בעיית העצלנות: במקום לנסות לשכנע את עצמך דרך היגיון פשוט של יתרונות וחסרונות, עליך לבדוק לעומק את השורשים הרגשיים בתת המודע, לטפל בהם, ובכך לשחרר את עצמך באמת מדפוס העצלנות והדחיינות. הוא מסכם ואומר כי אם אדם באמת יחקור את עצמו בצורה כזו, הוא יגלה שכל פעולה של ...

... המשיך ופירט את הקשר בין המהות של השאלה לבין הנושא של בחירה חופשית. אם בן אדם אומר שהוא עושה משהו כי הוא מרגיש כך או רוצה כך, אז צריך לשאול - האם הוא יכול לבחור את מה שהוא מרגיש? אם התשובה היא לא, אז אין לו באמת בחירה חופשית, כי הוא תלוי בהרגשה שנכפתה עליו. ואם הוא יכול לבחור את הרגש שלו, הרי שיש לו בחירה מלאה והוא אחראי באופן מלא לפעולותיו. כמו כן, אם האדם ... לחלקים, להסיר את מה שאינו הכרחי, ולהישאר עם החלקים הכי בסיסיים. הוא הביא דוגמה לאדם ששואל האם הוא יכול להרגיש רק טוב בזוגיות. הוא הסביר שמהות השאלה היא בעצם האם יכול להתקיים משהו מושלם שעושה ... את התהליך הזה באמצעות ניתוח מפורט ומפורט מאוד של שאלות ספציפיות שונות, כולל תרגילים בגיאומטריה, שאלות על רגשות, רצונות, ובחירה חופשית, והראה כיצד כל שאלה, מורכבת ככל שתהיה, מתבססת תמיד על ...

... כהן משתמש בדוגמאות שונות. למשל, כשמרקו מחפש את אמא שלו, ברור לו שהוא מחפש אישה מסוימת שיש ביניהם קשר גנטי ורגשי. אך כשאומרים לחפש את האמת, אין לאדם בהכרח הגדרה ברורה כזו למה שהוא מחפש. לדוגמה, אם אדם חושב אני לבד, אומרים לו לבדוק אם זו האמת או לא. הוא שואל את עצמו ... בטוח בו, למשל השם שלו, הוא מיד מזהה את האמת. לדוגמה, אם קוראים לו משה והוא אומר לעצמו קוראים לי משה, יש לו תחושה פנימית של וודאות ודיוק. אך אם הוא אומר לעצמו קוראים לי חיים, כשהוא יודע שזה לא נכון, הוא ירגיש חוסר דיוק או תחושה מוזרה. במקרה שבו הוא לא בטוח איך קוראים לאדם אחר, כל התשובות האפשריות (משה, חיים, או לא יודע) מרגישות אותו דבר - אין תחושה של וודאות. מכאן אליעד מסביר עיקרון יסודי: אדם יכול לזהות את האמת על ידי זיהוי התחושה הפנימית של הוודאות או אי - הוודאות שלו. הוא מדגיש שמותר ואף רצוי במקרים מסוימים להגיע לתשובה אני לא יודע. אם אדם שואל את עצמו אם רע לי כי אני ... להבדיל בין אמת לשקר לגבי יש פה שולחן או אין פה שולחן, הוא יכול להשתמש באותו מנגנון כדי לזהות את האמת גם לגבי רגשות, פחדים ורצונות שלו. איך להבין את הרצון שלך ומה הקשר לחיפוש האמת? אליעד כהן מסביר שגם בחקירת הרצונות שלנו, ישנן שתי קטגוריות של תשובות: תשובות הגיוניות ... מהאמונה שיש אמת ברורה וחד - משמעית. המטרה אינה בהכרח למצוא אמת מוחלטת, אלא להגיע להבנה פנימית ברורה לגבי מה שמרגיש נכון ואמיתי בכל רגע נתון. מה זה לחפש את האמת? איך לדעת שהגעתי לאמת? איך להבדיל בין אמת לשקר? איך להבין את הרצון? איך לבדוק אם המחשבה נכונה? איך להתמודד עם תחושת חוסר ודאות? האם ניתן לדעת את האמת? ...

... שהם מתגעגעים לאקסית מתוך רגשות אמיתיים. בפועל, לעיתים הרצון לחזור נובע מתחושת בדידות או חוסר בזוגיות חדשה. הוא מציין ... חדשה זמינה, סביר להניח שהרגשות כלפי האקסית היו נחלשים משמעותית או נעלמים ... האם יש רצון אמיתי לחיבור רגשי עם אותה אקסית או שהרצון לחזור הוא רק דרך למלא חלל רגשי זמני. מהם היתרונות והחסרונות בחזרה לאקסית? כדי ... הוא האם הרצון לחזור נובע מרגשות אמיתיים כלפי האקסית, או פשוט מתוך תחושת בדידות. לעיתים, אדם רוצה לחזור לאקסית רק מפני ... או מתוך צורך למלא חלל רגשי? מהם היתרונות והחסרונות של חזרה לאקסית? כאשר ... ש: אם זה יגרום לו להרגיש טוב שהוא יחזור אליה. אליעד: זה אבל הוא לא יודע. ש: ... אתה יכול להשיג אהבה או תחושה טובה כמו שיש לך איתה עכשיו אם זה מה שאתה חושב ...

... יותר מתקדמת מאשר עם בן זוג חדש לחלוטין. יתרון נוסף הוא שכבר קיימת רמה של רגשות, פתיחות וכנות ביניכם. קיימות חוויות וזיכרונות משותפים ... במקום לנסות לחסום לו את ההנאה, תגרמי לו להעדיף את הקשר איתך, תספקי לו חוויות חיוביות יותר מאלה שהוא ... לגשש. אליעד: כן אוקי ומצד שני? ש: מצד שני אולי עם החדשה אתה יכול להגיע לחוויות של אהבה יותר גדולה. אליעד: לא עכשיו אמרת משפט שהוא לא אומר כלום גם עם הקודמת אתה יכול להגיע לחוויות של אהבה יותר גדולה ... יתרון נוסף בלחזור לאקסית או להיות באיזו זוגיות ישנה היתרון הוא שכבר יש רגש לא צריך לבנות את זה מא כבר יש רגש היו לכם חוויות טובות ביחד כבר יש ... משהו שאתה בונה אותו טיק טק נכון. ולכן יותר קל לחזור לאקסית למה כי כבר יש חוויות טובות כבר יש בסיס טוב ... לדבר עם בנות אחרות אפילו לידך וזה מזלזל בך באיזושהי צורה. אליעד: ואת מרגישה שזה מזלזל בך ו...? ש: ואז את ... איתך מאשר לראות כדורגל למה כל כך כייף לו לראות כדורגל למה כי זה מביא לו ריגוש כי זה מרגיש לו זה זאת אומרת שאיתך הוא לא מרגיש את זה שירגיש את זה איתך זה מה יש כן אבל רוב ...

... אוהב שמסתכלים עלי, לא אוהב שנועצים בי מבטים, מה חושבים עלי? מה אני חושב על עצמי? חרדה חברתית, לא מרגיש בנוח עם אנשים, לא רוצה שיסתכלו עלי, מרגיש לא בנוח ליד אנשים, לחץ חברתי למה לא נעים לי שמסתכלים עלי ברחוב? אליעד כהן מסביר תופעה נפוצה שבה אדם מרגיש לא בנוח כאשר אנשים ברחוב מסתכלים עליו או נועצים בו מבטים. תחושה זו קשורה לתפיסות ולמשמעויות שהאדם מייחס למבטי הזולת, ולא בהכרח למעשה ההסתכלות עצמו. כאשר אדם מרגיש שרע לו שמסתכלים עליו, מדובר בחיסרון שנוצר אצלו, חיסרון הנובע ממשמעות מסוימת שהוא מעניק למבטם של אחרים. מדוע אנשים מפרשים הסתכלות ... לחשוש שההסתכלות עליו היא סימן לכוונות עוינות, לדוגמה, כמו מי שחושש שמישהו מכוון אליו כוונת לייזר או אקדח. רוב האנשים יפרשו זאת כמשהו שקשור לשיפוטיות וביקורת. הם ירגישו כי האדם המסתכל עליהם בוחן אותם, מבקר אותם או רואה בהם חסרונות שהם עצמם לא רוצים לראות או לחשוף. כיצד הפחד ממבט הזולת קשור לתפיסת העצמי? אליעד מסביר בצורה מעמיקה יותר את התהליך הנפשי הפנימי שמוביל לאי הנוחות מהסתכלות הזולת: כאשר האדם מרגיש שלא בנוח עם מבטי אחרים, לרוב הוא חווה את הפחד מכך שהאחרים יחשפו משהו שלילי עליו. אדם יכול לחשוש, למשל, שאחרים יגלו שהוא טיפש, ... שהיא טיפשה, זה כנראה נובע מכך שבתוך תוכה היא עצמה חושבת שהיא טיפשה או חוששת מכך שהיא כזו. הפחד הזה נובע מתפיסה עצמית שלילית. האם מבט יכול להיות גם חיובי ועדיין להרגיש רע? אליעד מוסיף ומבהיר שגם מבטים חיוביים לכאורה, כמו מבטי הערכה או משיכה, יכולים לגרום לתחושה לא נעימה. דוגמה לכך היא בחורה שמרגישה שמבטים ברחוב, גם אם הם מביעים חיבה או הערכה ליופיה, יכולים לגרום לה להרגיש רע. מדוע? כי היא מרגישה מוגבלת ומצומצמת למאפיין אחד בלבד שלה, למשל ליופי שלה. המבט מגדיר אותה בצורה מסוימת וכובל אותה לדימוי אחד בלבד, והיא אינה חופשיה להיות משהו אחר, ולכן גם מבט חיובי יכול להיתפס כשלילי בעיניה. מהי הסיבה העמוקה לתחושת אי - הנוחות ממבטי הזולת? אליעד מדגיש שהסיבה העמוקה ביותר לתחושה הלא נעימה ממבטי הזולת היא הפרשנות שהאדם נותן למבט. המבטים עצמם הם נייטרליים, אבל האדם יוצר בתוכו סיפור ומשמעות סביב המבטים הללו. התהליך הוא: אדם מבחין שמישהו מסתכל עליו. הוא מיד מפרש בראשו את הסיבה למבט. הוא מעניק משמעות שלילית, ביקורתית או מגבילה למבט. בעקבות כך הוא מרגיש אי נוחות או חרדה חברתית. התהליך הזה מתרחש כל פעם מחדש כאשר אדם חווה אי נוחות חברתית והוא לרוב נובע מהפחד שהאדם חושב עליו דברים ... שהאדם עצמו חושב על עצמו או חושש שאולי נכון לגביו. האם הפחד ממבטי הזולת הוא תמיד שלילי? אליעד מציין שלא תמיד הפחד הוא ממחשבות שליליות של הזולת. לעיתים, אדם עלול להרגיש לא בנוח דווקא בגלל דברים חיוביים. לדוגמה, מישהי שמרגישה שאחרים מסתכלים עליה כי הם מקנאים בה או רוצים להיות כמוה, יכולה לחוש רע בגלל שהיא לא רוצה להיות הסיבה לרגשות השליליים של אחרים. כלומר, אפילו מבטים שנראים חיוביים כלפי חוץ יכולים לעורר רגשות שליליים פנימיים. איך להתמודד עם התחושה הלא נעימה? למרות שאליעד כהן לא מפרט באופן מלא בהרצאה זו כיצד להתמודד, המסר הברור שעולה הוא שעל האדם לחקור לעומק את ... עליי? מדוע אני חושב את מה שאני חושב שהם חושבים? האם מה שאני חושב שהם חושבים משקף משהו שאני עצמי חושב על עצמי? חקירה פנימית כזו יכולה לעזור לאדם להבין את שורש התחושה השלילית ולגלות כיצד להפחית את החרדה החברתית והתחושה הלא נעימה סביב אנשים. למה אני לא אוהב שמסתכלים עליי? חרדה חברתית ומבטים ברחוב פחד משיפוטיות של אנשים למה אנשים נועצים בי מבטים? תחושת אי נוחות ליד אנשים האם אני חושש ממה שחושבים עליי? ממה נובע הלחץ החברתי? ...

... מוסרי, מרגיש שאני גנב, מרגיש שאני לא מוסרי, לא רוצה לעבוד במכירות, מרגיש שאני גונב את הלקוחות, למכור מוצר יקר, מרגיש שאני מרמה אנשים, איך לטפל ב OCD? איך לטפל במחשבה טורדנית? מרגיש שאני לא בסדר, טיפול OCD מהו OCD מוסרי ואיך להתמודד עם מחשבות על חוסר מוסריות? OCD מוסרי הוא מצב נפשי שבו האדם מרגיש שהוא עושה משהו לא מוסרי או לא תקין מבחינה מוסרית, עד כדי כך שהתחושות והספקות המוסריים מפריעים לו ... אליעד כהן מסביר לעומק מה עומד מאחורי תופעה זו, ומדגים כיצד יש להתמודד עם מחשבות אובססיביות של מוסר, דרך דוגמאות מוחשיות ושיטות מעשיות להתמודד איתן. מדוע אנשים מרגישים שהם גנבים או לא מוסריים? אליעד כהן מציג דוגמה של אדם שמוכר מוצר אותו קנה בשקל, ומוכר אותו בשני שקלים. האדם מתחיל להרגיש אשמה, מכיוון שהוא מנצל חולשה או חוסר ידע של הקונה, שיכול היה לרכוש את המוצר במקום אחר בזול יותר. התחושה הזו הולכת ומקצינה: גם אם כל האנשים האחרים מוכרים באותו מחיר או אף יותר גבוה, האדם עדיין מרגיש שהוא גונב, כי הוא מודע לאפשרות שהלקוח יכול היה לקנות במקום זול יותר. אליעד מסביר שהתהליך מתחיל בכך שהאדם מטיל ספק בשאלה אם הפעולה שלו מוסרית או לא. משם, הספק מתפתח לתחושה קבועה של ניצול או גניבה, ואז האדם מתקשה להשתחרר מהתחושה הזו. הוא מרחיב ואומר שהספק יכול להתפשט לתחומים נוספים, כמו צמחונות: אדם יכול להפסיק לאכול בעלי חיים כי הוא לא רוצה לפגוע בהם, ואז לחשוב שגם לצמחים יש רגש ואולי גם להם לא נגרום סבל, ואז הוא חושב שגם לחיידקים יש רגשות ואולי גם אותם לא ראוי להרוג. כך, הספק המוסרי גדל וגדל עד למצב אבסורדי לחלוטין. האם הסברים הגיוניים יכולים לפתור את הבעיה? אליעד כהן מדגיש שהסברים לוגיים רגילים לא יעזרו לאדם שמרגיש אשם. להגיד לו אתה לא גנב ולתת לו רשימת נימוקים לא פותר את בעייתו, מכיוון שהאדם כבר נמצא במעגל סגור שבו הוא מוטרד מעצם התחושה המוסרית שלו, ולא ממעשה ... שמזין את המחשבות הטורדניות. אם האדם יבין את הסיבה האמיתית לפחד הזה, יהיה קל יותר לטפל בבעיה מהשורש. אליעד נותן דוגמה נוספת של אדם שהיה נוגע בבקבוק בחנות, ומיד מרגיש צורך לקנות אותו מחשש שגרם לנזק. או אדם שהזיז עגבניה בסופרמרקט והרגיש שהבריאה נפגמה והוא חייב לקנות אותה. ... לא גנב, כדאי דווקא לקחת את החשיבה שלו לקיצוניות. במקום להקל עליו, הוא מציע לסבך את האדם עוד יותר בתוך הספק המוסרי, עד לאבסורד מוחלט. למשל, הוא אומר שאם האדם מרגיש רע מכך שמכר מוצר ביוקר, צריך להסביר לו שהוא גנב גם אם היה מוכר בזול, כי בכלל כל פעולה שלו פוגעת במישהו או מנצלת מישהו באופן עקיף. למשל, אליעד מתאר שאדם שקונה ארטיק לא באמת צריך את הארטיק, אלא את ההרגשה הטובה שהארטיק נותן לו. אבל את אותה ההנאה הוא יכול היה להשיג ללא קנייה של ארטיק, דרך מדיטציה או פעולות אחרות. לכן, גם כשמוכרים מוצר במחיר הכי נמוך האפשרי, עדיין אפשר להרגיש שזו גניבה או ניצול. מה היתרון בלהביא ... תגרום לפגיעה. באופן זה, אליעד ממחיש לאדם שכל החלטה וכל פעולה שהוא יעשה או לא יעשה, מובילה באופן בלתי נמנע לפגיעה כלשהי. הרעיון הזה אמור לעזור לאדם להשתחרר מתחושת האשמה הבלתי מוצדקת, ולהבין ... על תפיסות המוסר, להביא את המחשבה לקיצוניות ולאבסורד, ובסופו של דבר להבין שכל פעולה מכילה בתוכה גם מוסריות וגם חוסר מוסריות בו - זמנית. איך לטפל ב - OCD מוסרי? מרגיש שאני גנב טיפול במחשבות טורדניות איך להפסיק להרגיש אשמה? האם מוסר הוא דבר יחסי? מרגיש שאני מרמה אנשים, מה לעשות? ...

... לגבי מהותה. המונח NLP (Neuro-Linguistic Programming), או בעברית תכנות נוירולוגי לשוני, מתאר לכאורה תהליך של השפעה על המחשבות, הרגשות וההתנהגויות של האדם באמצעות טכניקות מסוימות. אך אליעד מבהיר ... להסיק רק מעדות של אדם יחיד שהשיטה טובה או לא טובה. אליעד מביא גם את הדוגמה של אדם שהורידו לו את היד כדי להציל את חייו. הוא יכול להרגיש אסיר תודה כי הצילו אותו, אבל זה לא אומר שלא הייתה דרך טובה יותר ... שיטות טיפול, במיוחד אם לא ברור אם הן יעילות. הוא מספר סיפור של רבי נחמן על אדם שחלה במדבר ללא תרופות והחל להכות את עצמו עם מקל כדי להרגיש שעשה משהו ולא נשאר חסר אונים לחלוטין. הוא מסביר שלפעמים אנשים מעדיפים לעשות משהו - אפילו אם הוא חסר תועלת - רק כדי להרגיש שפעלו בצורה כלשהי. עם זאת, הוא מבהיר שעדיין צריך לשקול היטב אם ... לו, אך לא בהכרח יעזור גם לאחרים. בכל שיטה יש מישהו שטוען שהיא עזרה לו. יש אנשים שהולכים למכשפים, קוראים תהילים, מטילים קמעות וכדומה, וחווים שיפור. לכן עצם העובדה שמשהו עזר למישהו, אינה הוכחה חד משמעית ... כלום מאשר לנסות טיפול שאיננו בטוחים ביעילותו. סופר סיפור על אדם במדבר שהיה חולה ואין לו תרופות, והתחיל להרביץ לעצמו במקל כדי לא להרגיש חסר אונים לחלוטין. לפעמים אנשים מעדיפים לעשות משהו, ולו רק כדי לא להרגיש שהם נשארים חסרי מעשה. יחד עם זאת, יש גם שיקולים של עלות מול ... לתת פתרון לבן אדם. אליעד: לא אני רק שואל אני מנסה להבין את דרך החשיבה כאילו אני שמעתי על אחד שהתמכר לאכילה וזה גם פתר לו את הבעיות הרגשיות. ש: עושים ניסוי ואמרתי אם היא ניסתה כל מיני דברים אז אולי זה ... מעניינת. עכשיו בוא נקרא טיפה מהוויקיפדיה NLP היא שיטה המציעה מגוון טכניקות ומיומנויות פסיכולוגיות שמטרתן יצירת השפעה ושינוי במחשבות רגשות והתנהגויות ודרך זה שינוי של הרגלים ודפוסים אוטומטים השיטה ... מנסה לתכנת לך את המוח מחדש מה לא מנסה לתכנת את המוח מחדש כל דבר מתכנת לך את המוח מחדש אלא אם כן תגיד שהמוח הוא לא פונקציה מהתהליך הרגשי שלך, כל שיטה בעולם שמנסה להשפיע לך על הרגשות וחושבת שהמוח אחראי לרגשות אז היא מנסה לתכנת לך את המוח גם אם היא לא תגיד שהיא מנסה לתכנת ... אליעד: עוד פעם אני גם לא אומר אני מאמין שלהם זה כמו שלושה עשר עיקרים של היהדות יכול להיות שיש להם אני מאמין שהאדם הוא טוב אני מאמין שהרגשות הן תוצאה של מחשבות ונגיד כל מיני אני מאמין כאלה בסדר שאו ...

... לחשוב כמו שמן, לחשוב כמו רזה, לאכול רק כשרעבים, איך שמן חושב? איך רזה חושב? אנורקסיה, נטל ההוכחה, לאכול בלי סיבה, אכילה משעמום, אכילה רגשית, איך לשמור על הדיאטה? איך לשנות הרגלים? חלק 1 מה ההבדל בין צורת החשיבה של אדם ... סיבה ממשית לעצור את עצמו מלאכול. הוא אוכל כל עוד הוא יכול או כל עוד הוא רוצה, ומפסיק לאכול רק כאשר יש סיבה חזקה להפסיק, כמו פחד ממחנק, או תחושת מלאות מוגזמת. למעשה, המצב הבסיסי של האדם השמן הוא לאכול בכל הזדמנות, בלי ... ברירה בכלל. הוא מייעץ לאמץ גישה פנימית שאכילה היא כביכול רעל, וכל פעם לפני אכילה לשאול האם אני חייב את הביס הזה?, האם אם לא אוכל אמות או ארגיש רע מאוד?. הרעיון הוא להעביר את האוטומט מאכילה ללא סיבה לאוטומט של אי - אכילה, ... לעלות במשקל, צריך לפעול בדיוק הפוך: לאכול כל הזמן ובכל הזדמנות, ולהפסיק רק כאשר אין אפשרות פיזית להמשיך לאכול. האם אנשים שמנים באמת מרגישים רעב תמידי? אליעד מבהיר שברוב המקרים, אנשים שמנים לא באמת אוכלים בגלל רעב פיזי, אלא בעיקר מתוך אכילה רגשית, שעמום, דיכאון, או הרגל פסיכולוגי. למרות הטענה שאנשים שמנים מרגישים רעב יותר, אליעד מתעקש שברוב הגדול של המקרים זו לא תחושת רעב אמיתית אלא תחושה נפשית או התניה פסיכולוגית. איך ניתן להבחין בין רעב פיזי לרעב רגשי? כדי לזהות את ההבדל בין רעב פיזי לבין רעב רגשי, אליעד ממליץ להתחיל בגישה קיצונית של אי - אכילה מוחלטת, ואז לאכול רק כאשר הרעב ... לא ממליץ לסכן את הבריאות בפועל. למה לאכול רק כשחייבים באמת? המטרה של אליעד היא ללמד אנשים לזהות את הצרכים האמיתיים שלהם, ולא לתת להרגלים, לתחושות רגשיות או לשעמום להוביל אותם. כאשר אדם מתחיל לאכול רק במצב של רעב אמיתי, הוא יתחיל לגלות אילו רגשות ומחשבות היו מוסתרים מאחורי הרגל האכילה שלו. לפי אליעד, ההגבלה הזו יוצרת מודעות ... השליליים ולאפשר שינוי עמוק ויציב בהרגלי האכילה. הרעיון הוא להשתמש בקיצוניות כנקודת מוצא לשינוי, לא כמצב קבוע. שינוי הרגלי אכילה והתמודדות רגשית איך לשלוט בתיאבון בצורה קיצונית ומודעת גישות שונות להתמודדות עם דחפים הבחנה בין רעב פיזי לרעב רגשי איך להפוך משמן לרזה? אכילה ללא סיבה ואכילה מוצדקת האם אכילה רגשית גורמת להשמנה? האם באמת היה סרט שנקרא השמן והרזה? בסיפור המלא מתחיל איזכור לכך ... שאומרת אני עושה עם סיבה. שאלה: מה הכוונה בגישה אני עושה דברים בלי סיבה? יש גישה שמסבירה: אם בא לי לעשות משהו, אני עושה אותו כי ככה אני מרגיש. זו הגישה שבה אנשים נוטים לפעול מתוך תשוקה ספונטנית. לדוגמה, אדם קם בבוקר ואומר ... מה שבא לי (בענייני אכילה). הוא אוכל כי זה פשוט מתחשק לו. אין לו סיבה לעצור את עצמו אלא אם כן הוא נתקל בסיבה חזקה שמכריחה אותו לעצור (כמו תחושת מחנק, פחד מהתפוצצות, או חשש קיצוני שהוא יגיע למשקל מוגזם עוד יותר). כלומר, ... סיבה לאכול. אם אין לי סיבה לאכול, אני פשוט לא אוכל. הוא בוחן: אם לא אוכל, אהיה רעב - ולכן מוטב לי לאכול כדי למנוע רעב או חולשה. אבל ברגע שתחושת הרעב נעלמת, הוא לא ממשיך לאכול. איך אפשר לעשות טרנספורמציה מחשבתית ... הזאת כהצהרה פנימית שמסייעת לו להגביל עצמו לאורך זמן. הנקודה היא לבדוק כל ביס: האם אני חייב עכשיו את הביס הזה? האם אם לא אוכל עוד ביס ארגיש חולשה עצומה או כאב בטן חזקים של רעב?. המטרה היא לתרגל ריסון ולהפוך את המצב הנפשי ... עלו טיעונים שלפעמים לא מדובר רק בזה שהאדם בא לו לאכול, אלא ייתכן שהוא חש רעב מוגבר או שהנפש שלו שולחת אותות של דיכאון או שעמום שגורמים לו לתחושת דחף לאכול. במסגרת השיחה נטען שלפעמים אדם מרגיש אני רעב גם כשבפועל הוא כבר שבע, והתחושה הזו נובעת אולי מצורך נפשי. אבל ההסבר הכללי מדגיש שבמקרים רבים זה לא ... אומר לנסות לבדוק מתי באמת מגיע הרעב הפיזי ואי אפשר בלעדיו. יש אנשים שמנים שבאמת לא זוכרים מה זה רעב אמיתי, כי הם אוכלים הרבה לפני שמגיעים לתחושת רעב. הם ממלאים את עצמם שוב ושוב, ולכן כדי לחזור להבחין בין רעב אמיתי לדפוס רגשי , מומלץ להציב כלל קיצוני: מהיום אני כאילו מפסיק לאכול לגמרי. עכשיו אני אוכל רק ... שמן או לא אכפת לו, זה גם לגיטימי. שאלת הרעב האמיתי אחת השאלות המרכזיות היא האם באמת השמן אומר לעצמו אני רעב או שהרעב הזה הוא בעצם רעב רגשי או רצון שלא מבוסס בצורך פיזי אמיתי. ממשיכים לטעון שיש מצבים שבהם שובע פיזי לא עוצר אדם מלהמשיך לאכול, כי אולי הוא מרגיש צורך אחר. והאם שמן שמגביל את עצמו פתאום יגלה דברים על עצמו? יש מי שאומר שעצם המעבר לגישה של מותר לי לאכול רק כשאני חייב יכולה להציף מחשבות ורגשות שלא היו גלויות קודם. האדם עשוי לגלות שהוא היה אוכל מדיכאון או משעמום, אבל ... הממוצע פועל לרוב בגישה אני אוכל כי בא לי, ואילו מי שרזה לאורך זמן, פועל לרוב בגישה אני אוכל רק כשאני באמת צריך. מה קורה אם מישהו באמת מרגיש שהוא רעב כל הזמן? עולה השאלה: מה קורה כשאדם באמת לא מרגיש שבע, אולי יש לאדם בעיה הורמונלית?. בתשובה אומרים שהשיחה לא נכנסת למקרים חריגים ...

... באמת קורה? עולם התוהו, אולי אני מת? אולי אני? האם אני בחלום או במציאות? ההרצאה של אליעד כהן עוסקת בשאלה המרכזית והעמוקה: האם יכול להיות שהמציאות שאנו חווים כרגע היא בכלל חלום? אליעד מתחיל בדוגמה של אדם שמתעורר בבוקר ועושה את כל הפעולות הרגילות שלו, ופתאום מגלה שאחרי שעה הוא מתעורר שוב. בשלב זה ... טעם להטריד את עצמך בשאלה הזאת. הפתרון שאליעד מציע בסופו של דבר הוא להבין שזה כלל לא משנה אם אנחנו במציאות או בחלום. לדבריו, מה שמשנה הוא רק מה שאנחנו חווים ברגע זה. גם אם אנחנו בתוך חלום או דמיון, אם החוויה שלנו מרגישה אמיתית, זה כל מה שמשנה. הוא מוסיף שהאמת היא שאין הבדל אמיתי בין מציאות וחלום - בשני המקרים האדם חווה רגשות, תחושות, סבל ושמחה. לכן השאלה אם הכל דמיון או לא אינה רלוונטית לפרקטיקה היומיומית של החיים. אליעד מדגיש כי אם נתעורר למציאות האמיתית, אנחנו בכלל לא נדע את זה. לדבריו, כשנתעורר באמת, כל התחושות והמודעות שאנחנו מכירים ייעלמו, ולכן במובן מסוים, ההתעוררות הזו לא רלוונטית כלל לחיי היום - יום. לסיכום, אליעד טוען שלא משנה באמת אם אתה ...