... נקראת, אהבה יחסית. שפירושה הוא, שבאופן יחסי, האדם יותר אוהב את הדבר, מאשר שונא אותו. דהיינו, שהאדם יש לו רגשות מעורבים, גם של שנאה וגם של אהבה, וגם של נייטרליות, כלפי הדבר. ובאופן יחסי, האדם יותר אוהב, מאשר נייטרלי, ... שהלב של האדם, מלא כולו רק באהבה, בלי אפילו שמץ קטן ביותר של שנאה. רק אהבה בלבד, בלי שום תחושה של שנאה. ככ הרבה אהבה, עד שהאדם, לא יודע מהי שנאה. ככ הרבה אהבה, עד שהאדם, כבר לא יודע ... של שנאה כלפי הדבר. ומאחר ששום דבר בעולם אינו מושלם, ממילא זה אומר, שבתת המודע של האדם, תמיד הוא ירגיש גם תחושה של חיסרון כלשהו, וגם תחושה רעה כלשהי, מכל דבר שהוא שקיים בעולם. וכאשר האדם מחפש אהבה, ומנסה להתאהב בדבר כזה או אחר, הרי שבכך, ...

... להבין עד כמה המטרה הזאת נדירה וקשה להשגה. מה עושים כשלא שלמים עם מסלול הלימודים? אדם שלומד תואר ולא מרגיש שלם איתו, חייב לעצור ולשאול את עצמו: למה אני לומד את זה? אליעד מציע לחזור אחורה ולשאול את השאלות ... יותר בזמן קצר יותר ובסיכון נמוך יותר? האם אתה באמת חייב לעשות משהו? נקודה חשובה שאליעד מעלה היא שרבים מרגישים שהם חייבים לעשות משהו - ללמוד תואר מסוים, לעבוד בעבודה מסוימת - אבל זו רק חוויה פנימית. בפועל, האדם לא חייב כלום. התחושה של החובה היא זו שמייצרת סבל וחוסר הנאה. לדוגמה, אדם שסובל מהלימודים מרגיש שהוא חייב ללמוד, ולכן אינו נהנה. אם היה מפסיק להרגיש שהוא חייב, ומבין שזה רק רצון, היה נהנה הרבה יותר או לפחות סובל פחות. אליעד מדגים איך אם האדם לא ירגיש מחויב, הוא יוכל ליהנות אפילו מלימודים של שעות ארוכות, כי אין לו חוויית כפייה. למה קשה לקבל החלטות בנושא קריירה וכסף? אליעד מתייחס לכך שבבסיס כל ההחלטות יש פחד גדול לא להצליח, ... הוא מפספס הזדמנות להתעשר בגלל שהוא לומד משהו לא נכון או עובד במקום הלא נכון. אליעד מראה שאדם תמיד ירגיש שהוא מפספס משהו. אפילו אם אדם היה עושה משהו אחר לגמרי, הוא עדיין היה חושש שאולי הוא מפספס משהו ... בריאה? בסוף, אליעד מציע להסתכל על כל מה שאתה עושה לא רק ככלי להשגת מטרות עתידיות, אלא כהזדמנות לחוות חוויות חיים. בין אם אתה לומד או עובד, אתה יכול לבחור לחוות זאת בדרך חיובית יותר. במקום להרגיש מחויב, האדם יכול לבחור לראות זאת כדרך לחוות רגשות חדשים ולהתפתח ברמה האישית. אליעד מסביר שהשינוי הזה בגישה הוא המפתח לתחושה של סיפוק והצלחה, ללא קשר לכמה כסף אתה עושה או כמה מאמץ אתה משקיע. איך להרוויח כסף בלי לעבוד? ...

... האם ניתן להיגמל לחלוטין מתרופות נגד חרדה ודיכאון? אליעד מסביר שהצורך בנטילת תרופות נגד חרדה, דיכאון, וחוסר ריכוז נובע מתחושת אי - נוחות ומתח רגשי, שקשורים לאירועים שהאדם חווה בעבר ועדיין משפיעים עליו. הוא מדגיש שהסיבה העיקרית שאנשים פונים לתרופות פסיכיאטריות היא הרצון להקל על מצוקה רגשית ונפשית שהם חווים, ושהכדורים האלה מספקים מענה חלקי בלבד. מכיוון שהתוצאה של הטיפול התרופתי אינה מלאה, האדם עדיין שואף להיות חופשי לחלוטין מהתרופות, להרגיש טוב באופן טבעי וללא תלות בכימיקלים חיצוניים. אליעד מתאר שני כיוונים עיקריים להתמודד עם הבעיה שבגללה האדם נוטל תרופות: ... לאכול, לא כי יש להם בעיה בתיאבון, אלא כי הם עסוקים מאוד בפרויקט. באופן דומה, אדם שחווה טראומה או חוויה קשה בעבר עדיין מרוכז באותה טראומה, ולכן לא מצליח להתרכז בדברים אחרים. זה מוביל גם לחוסר מצב רוח ולחוסר ... פרך שבהן הוא חש כפייה, השפלה, ודיכוי, ולכן הוא חווה טראומה. בכל פעם שהוא נזכר באירוע, הזיכרון מעורר מחדש רגשות קשים, שמחייבים אותו להשתמש בתרופות כדי למתן את הרגשות הללו. אליעד מציג שלוש אפשרויות להתמודדות עם טראומה כזאת: להמשיך לקחת כדורים כל החיים, ולקבל את המצב כפי שהוא. ... ומפורטת: גם היום, בכל פעולה שהאדם עושה הוא כפוף לרצון שלו, שגם הוא סוג של בוס פנימי. האדם תמיד מרגיש סוג של כפייה, כי כל פעולה שהוא עושה כפופה לרצון כלשהו - לשבת, לעמוד, ללכת, לעבוד. לכן האירוע הטראומטי ... עמוק ופנימי, הוא לא יהיה זקוק יותר לתרופות, כי לא יהיה לו צורך לשנות שום דבר או לברוח משום רגש. הוא כבר לא יהיה תלוי בשום פתרון חיצוני, ובכך הוא הופך באמת לאדם חופשי. איך להפסיק לקחת תרופות נגד ...

חופש מוחלט, אחדות, לחוות שהכל שווה, להרגיש שהכל אחד, שום דבר לא משנה, להסיר אחריות, לשחרר לגמרי, חיי נפרדות מתוך אחדות, הסיפור של אליעד מה המשמעות של חופש מוחלט והרגשה שהכל שווה? הנושא של הרצאה זו עוסק בחוויה של חופש מוחלט, אחדות מוחלטת וההרגשה שהכל שווה. אליעד כהן מסביר על מצב שבו האדם חווה בצורה מוחלטת שהכל שווה, שאין טוב ואין רע, ששום דבר לא משנה. המטרה היא להגיע למצב שבו האדם משוחרר לחלוטין מדאגות, מפחדים, מרצונות ומאחריות. אליעד מתאר את החוויה הזו כמצב של אחדות מוחלטת, שבו כל ההבחנות של טוב או רע מתבטלות, כי הכל נתפס כשווה באופן מוחלט. ... אך מנקודת מבט מוחלטת, ללא שום נקודת יחוס אישית, הדברים אינם טובים או רעים, אלא נייטרליים לחלוטין. איך מגיעים לחוויה שבה הכל שווה? אליעד מסביר שהדרך להגיע לחוויה שבה הכל שווה מתחילה בשחרור מוחלט מהצורך להוכיח משהו או לשלוט במשהו. הדרך הראשונה לכך היא לבדוק את כל הרצונות שלנו בצורה יסודית. לדוגמה, אם אדם קם בבוקר ומרגיש צורך לשתות, עליו לשאול את עצמו האם באמת מחויב שאשתה את זה? אם הוא יעשה זאת עם כל רצון, הוא יגיע למצב שבו הוא לא מרגיש מחויב לעשות שום דבר. ככל שאדם מתרגל יותר את הגישה הזאת, הוא יתחיל לחוות פחות מתח, חרדה וסבל מכיוון ... בנקודה זו מתרחשת ההבנה שאין באמת שום סיבה מוצקה לקיום או לרצונות שלנו. מתוך ההבנה הזאת, האדם יכול להגיע לחוויה של חופש מוחלט, שבו הוא כבר לא כבול לסיבות או לתוצאות. אליעד ממשיך ומסביר שבעולם קיימים שני מצבים: מצב ... דברים כטובים או רעים, ומצב נייטרלי שבו הכל שווה לחלוטין. הוא נותן דוגמה לאירוע כמו השואה, שמנקודת מבט אישית ורגשית ברור לנו שהוא רע, אך מנקודת מבט כללית לחלוטין, שאין בה אינטרסים אישיים או רגשות, זה לא טוב ולא רע - זה פשוט אירוע נייטרלי. הוא מבהיר שהמציאות לא שופטת אירועים, ורק האדם לפי הרצון האישי שלו קובע אם הם טובים או רעים. האם אפשר לחיות גם באחדות וגם בנפרדות? לפי אליעד, החוויה האידיאלית שהאדם שואף אליה היא להיות במצב שבו הוא חווה את האחדות המוחלטת, את השוויון המוחלט שבו שום דבר ... בין טוב לרע. הוא מציע שתי גישות: הגישה הראשונה אומרת שיש לשחרר באופן הדרגתי, כלומר, לשנות את האיזון בין תחושת האחדות לנפרדות, כמו לשחק עם מינונים: להיות לפעמים קצת בנפרדות וקצת באחדות, ולהזיז את האיזון בהתאם לרצון. הגישה השנייה, ... להשתחרר לגמרי מהמשחק, ואז לחזור אליו מתוך ידיעה שהוא לא באמת משנה. רק מי שחווה באופן מלא ומוחלט את החוויה של כלום, יכול לאחר מכן לחזור ולשחק בעולם מתוך נקודת מבט חדשה, שבה הוא באמת כבר לא יכול להיפגע משום דבר כי הוא כבר עבר דרך חוויית הכלום המוחלט. אליעד מדגיש שבפועל, רוב האנשים לא מצליחים להגיע לשחרור המוחלט, כיוון שהם מפחדים ממה שיקרה להם אם ... הנקודה הזו משחררת מהסבל הכרוך בחיים. איך להגיע לחופש מוחלט? האם הכל שווה? איך להשתחרר מפחדים וחרדות? מה זו חוויה של אחדות מוחלטת? איך להסיר אחריות לגמרי? חיי נפרדות מתוך אחדות איך להתמודד עם קונפליקטים פנימיים?

... דת או תרבות. אליעד מסביר כי ילד קטן אינו פועל מתוך אסטרטגיות מחשבתיות מורכבות, אלא מתוך זרימה טבעית של הרגש ושל התחושות. לדוגמה, ילד יכול לקבל באהבה ובשמחה כל אדם או סיטואציה ללא קשר לתנאים החיצוניים, פשוט כי הוא חווה אותם ישירות ללא פילטר של ניסיון קודם או ציפיות. לעומת זאת, אהבה בוגרת היא אהבה מוגדרת יותר, הנשענת על חוויות חיים, זיכרונות, והעדפות ספציפיות. אהבה זו מבוססת על קונטרסטים: האדם הבוגר אוהב באופן ספציפי, מכוון, ומוגדר יותר. לדוגמה, כאשר ... מאשר אדם שאין לו העדפות. הסיבה לכך היא שההנאה קשורה באופן ישיר למידת הקונטרסט ולמידת ההבדל בין הרצון לבין החוויה בפועל. האם להיות כמו ילד זו מטרה אידיאלית? אליעד מבהיר שלמרות היתרונות של אהבה ילדותית, לחזור לחשיבה ילדותית לחלוטין הוא לא אידיאל. אמנם יש יתרון בכך שילד לא שומר טינה, לא מתחשבן, ואין לו רגשות שליליים כלפי אחרים לאורך זמן, אך יש גם חיסרון ברור: ילד חסר ניסיון חיים, אינו יכול לפעול מתוך חוכמה ... הבחנה, הילד לא יידע להתמודד או להגן על עצמו, מאחר שאהבתו אינה מובחנת ואינה לוקחת בחשבון אסטרטגיות הישרדותיות. איך חוויית המציאות משתנה כאשר חושבים כמו ילד? כאשר חושבים כמו ילד, המציאות נחוויית בצורה הרבה יותר פתוחה, תמימה וישירה. אליעד מסביר שחשיבה ילדותית דומה למצב שבו לאדם אין חוש טעם: כל מה שייתנו לו לאכול, הוא ייהנה ממנו באותה מידה. במצב כזה אין הבדל בין החוויות השונות כי אין השוואה ביניהן. אולם, כאשר יש לאדם העדפה ברורה, הוא יכול ליהנות יותר מהחוויה שאליה הוא משתוקק, בזכות הקונטרסט בין הציפייה למציאות. דוגמה נוספת היא של אוטיסטים סבנטים, אנשים בעלי יכולת מוחית חריגה, ... ראשוני. עם זאת, לצד היכולת המרשימה שלהם, יש להם מגבלות משמעותיות בתחומים אחרים. באופן דומה, חשיבה ילדותית יכולה להוביל לחוויות טהורות יותר, אך גם למגבלות משמעותיות ביכולת ההתמודדות עם מציאות מורכבת. מהו האיזון הנכון בין אהבה ילדותית לאהבה בוגרת? ... הילדותית רק באספקטים חיוביים מסוימים, כמו היכולת לאהוב ללא חשבון, לחוות את המציאות ללא התנגדות, ולהימנע מאיסורי מצפון או תחושות אשמה מיותרות. במקביל, לשמור על מודעות ואינטליגנציה של מבוגר, כדי להתמודד נכון עם מצבים מורכבים או מאתגרים. לדוגמה, כשאדם ... בלי לפחד? אליעד דן באפשרות לאהוב ללא פחד. הוא מציע לחשוב על הפחד כעל חסימה פנימית שנובעת מזיכרונות עבר, מחוויות שליליות או מהתניות. הדרך לאהוב בלי לפחד היא להגיע למצב שבו האדם משוחרר מהרגשות והמחשבות שמפריעות לו לחוות את המציאות כפי שהיא. כאשר אדם משוחרר לחלוטין, הוא פועל ישירות מתוך זרימה, ללא חשש. עם זאת, הוא מדגיש שגם אהבה ללא פחד מוחלט היא לא תמיד האידיאל, מכיוון שלפעמים יש צורך להרגיש פחד במצבים ספציפיים שבהם הפחד הוא מוצדק ומגן על האדם. האם תחושה טובה צריכה להישאר לנצח? אליעד מסביר שגם תחושה טובה לא צריכה להיות קבועה. אם תחושה מסוימת הייתה נשארת לתמיד, האדם היה נתקע בה, והיה מאבד את היכולת ליהנות מחוויות אחרות. הטוב האולטימטיבי הוא להיות מסוגל לנוע בין חוויות שונות, לקבל כל חוויה בפתיחות ובזרימה, ולהישאר מחובר להרמוניה של המציאות כפי שהיא. המציאות עצמה היא ההרמוניה המושלמת, והאידיאל הוא להגיע למצב שבו האדם מסוגל לחוות את המציאות בכל רגע נתון בצורה פתוחה וזורמת, בלי להיתקע בשום חוויה ספציפית, בין אם חיובית או שלילית. מהי אהבה ילדותית? איך לחשוב כמו ילד? האם כדאי לחזור להיות ילד? מה ...

... בכוונה, כדי לייצר אינטראקציה ועניין בחיים. האדם למעשה מחפש זוגיות בדיוק מאותה הסיבה שאלוהים ברא את העולם - הרצון להרגיש נפרדות, לחוות, לחוש רגשות, וליצור קשר. האם אפשר לחיות בלי רצון לזוגיות בכלל? אליעד מסביר שגם מי שאומר שהוא לא רוצה זוגיות בגלל החסרונות שבה - כמו תחושת הצמצום העצמי, הוויתור, או הדרישה לאהוב אדם אחד באופן מוגבל ותחת תנאים מסוימים - בעצם לא יכול באמת להימנע ... כסף זה טוב. כך, כל בחירה וכל מחשבה למעשה יוצרת זוגיות, שבה אדם מפתח מערכת יחסים עם מושגים, רצונות ותחושות שונות, כמו כסף, בריאות, וכדומה. אליעד מסביר שאין אפשרות לצאת מהמשחק הזה באופן מוחלט. כדי להפסיק להיות במערכת זוגית ... רצונות סותרים: מצד אחד הוא שואף לאחדות, למלאות, לשקט מוחלט ולשלווה ללא תנאים, מצד שני, הוא רוצה דווקא את הריגושים, החוויות, האינטראקציות והרגשות שמתאפשרים רק במצב של נפרדות ובתוך מערכות יחסים וזוגיות. אליעד מסביר שהדרך להתמודד עם הקונפליקט הפנימי הזה היא להבין ... החיסרון כחלק בלתי נפרד מהקיום. כך, הוא יכול ליהנות יותר בקלות מהחיים, משום שהוא כבר לא מופתע או מתנגד לתחושת החוסר או הכאב שמגיעים יחד עם ההנאה והיתרונות שבזוגיות. מהו המנגנון הפנימי שמניע אותנו לחפש זוגיות? אליעד מדגיש כי ... רצון לנפרדות מול רצון לאחדות מוחלטת. רצון לאהוב ללא תנאים מול רצון לאהוב עם תנאים והגבלות. רצון לחוות מגוון חוויות לעומת הרצון למנוחה ושלווה מוחלטת. לפי אליעד, הבנת המנגנון הפנימי הזה מאפשרת לאדם להתנהל עם קונפליקטים פנימיים בצורה קלה ... חיסרון מאפשר את ההנאה מהיתרון - בדיוק כפי שבלי קור, לא ניתן היה ליהנות מחום, ובלי חוסר לא הייתה תחושת סיפוק ממילוי החוסר. המודעות לכך שכל רצון יוצר חיסרון עוזרת לאדם לקבל את החיסרון שנוצר מהשאיפה לזוגיות, ובכך הוא ... עכשיו להגיד אני לא רוצה זוגיות למה אני לא רוצה זוגיות בגלל החסרונות נכון בגלל שבזוגיות אני מצומצמת ברמה רגשית אבל אם את לא רוצה זוגיות ואת תלכי עם זה עד הסוף את גם לא תעבדי את לא תאכלי ... את רוצה להיות בריאה מה אכפת לך תהיי חולה זה אותו דבר. עכשיו למה כי זה מגדיל לך את החוויות ריגושים נכון שיש גם סבל אבל זה גם מביא לך את הצדדים ההפוכים, זה בעצם לנסות למצוא תשובה לשאלה למה ...

... שכל מעל השכל, בחירה חופשית, להיות גם וגם, דבר והיפוכו, אחדות ההפכים, יש ואין כאחד האם ניתן לשנות את החוויה ללא שינוי בהבנה? אליעד מסביר שכל חוויה שאדם עובר נובעת מההבנה הפנימית שלו. אנשים חושבים בתחילה ששינוי חוויה יכול להתרחש בעזרת שינויים חיצוניים כמו כסף, הצלחה, או תנאים סביבתיים, אך בסופו של דבר לשינויים אלו יש גבול. החוויה האמיתית, לפי אליעד, תלויה בהבנה השכלית. הוא נותן דוגמה פשוטה: אם אדם מתאמץ להרוויח כסף ומצליח, הוא חווה סיפוק והתרגשות, אך אם יתגלה לו שהיה מקבל את הכסף בכל מקרה ללא קשר למאמץ שלו, החוויה שלו תשתנה. מכאן, שכדי לשנות את החוויה יש לשנות את ההבנה השכלית של האדם. מהי המשמעות של הבנה שכלית לפי אליעד? הבנה שכלית היא לא רק ידיעה אינטלקטואלית, אלא הבנה עמוקה שמשנה את הדרך שבה האדם מרגיש וחווה את המציאות. למשל, אדם שמבין בצורה מלאה ומוחלטת שאין לו בחירה חופשית, יחווה את החיים אחרת ממישהו שמאמין ... אדם טוען שהוא הבין משהו אך עדיין חווה את ההפך, זה סימן שלא באמת הבין. ההבנה האמיתית חייבת להתאים לחוויה הפנימית, כי מי שמבין שאש שורפת באמת ירגיש זאת, ואילו מי שמדמיין שהמים שורפים לא ירגיש את התחושה, כי אין הבנה אמיתית מאחורי זה. כיצד ניתן להגיע להכרעה כאשר ההבנה המוחלטת אינה קיימת? אליעד טוען שאין אפשרות ... עדיף על משהו אחר. לכן, אי אפשר לתת נוסחה מוחלטת להחלטה. בפועל, ההחלטות בחיים הן יחסיות ותלויות ברצונות, מטרות, ותחושות זמניות. הוא מדגים זאת במצב שבו אדם מתלבט האם להגיב לאדם אחר שמקלל אותו. האדם יכול לבחור לכעוס, להתעלם, או אפילו לצחוק. ההחלטה תתקבל בהתאם למה שירגיש טוב באותו רגע, ולא לפי אמת מוחלטת, כי באמת מוחלטת אין משמעות לבחירה כזו או אחרת. האם ניתן להשתחרר ... פתיחת עסק. כיצד ניתן לחוות בו זמנית דבר והיפוכו? אליעד מתאר מצב תודעתי שבו האדם יכול לחוות בו זמנית רגשות מנוגדים כמו שמחה ועצב, פחד ואומץ, כעס ושלווה. הוא מכנה זאת להיות גם וגם, וזו בעצם אחדות ההפכים. זוהי ... שבו לא היה אכפת לו מה יגלה בסוף. הוא חקר לעומק האם יש או אין לו בחירה חופשית, והגיע לחוויה עוצמתית שבה התגלו לו שני ההפכים בו זמנית. הוא הבין ב - 100% שיש לו בחירה חופשית מוחלטת, ובאותו זמן שאין לו בכלל בחירה בשום דבר. חוויה זו מתוארת אצלו כסוג של התגלות אלוהית או שכל עליון, והיא נקודת המוצא לתפיסה של גם וגם. כיצד על ...

... כאשר האדם מגיע לחשיבה מוחלטת ומפסיק להאמין לכל דבר שאינו ודאי במאה אחוז. אליעד מסביר כי כל עוד קיימת תחושה של אני, האדם תמיד יחווה תחושת חיסרון בסיסית. התחושה הזו נוצרת כי כאשר האדם אומר אני, המשמעות היא שיש משהו שהוא מזהה כלא אני. כלומר, האדם קיים רק ביחס לדבר שהוא אינו הוא. אליעד מדגים זאת עם ההפרדה הפשוטה בין אני לבין דברים אחרים: למשל, כאשר אדם מרגיש את הרגל שלו, הוא מרגיש זאת כאני, אבל רגל של אדם אחר הוא לא חווה כשלו, כי אין שם חוויה ישירה. באופן דומה, הקיום כולו, לדבריו, הוא יחסי - יש אני ויש לא אני. אם לא הייתה הפרדה שכלית בין יש לאין, האדם לא היה מרגיש שחסר לו משהו, משום שלא היה לו למה להשוות את עצמו. למה האדם תמיד מרגיש שחסר לו משהו? התחושה של חיסרון נובעת מתוך תפיסת האדם שהוא קיים כמשהו מוגדר, ושהוא לא דברים אחרים. אליעד טוען שהעצם ההבנה של אני קיים גורמת באופן בלתי נמנע לתחושת חיסרון, כי הקיום הזה נשען על הרעיון שיש דברים שהם לא אני. כיוון שכך, האדם חווה תמיד תחושה שחסר לו משהו, לא משנה מה ישיג. אליעד מסביר כי כל החסרונות השונים שהאדם חווה במהלך חייו הם רק ביטויים של אותו חיסרון יסודי, שהוא עצם ההפרדה של האני מהסביבה ומהמציאות שמסביבו. האם ניתן להשתחרר מתחושת החיסרון המלווה אותנו? אליעד מציג שתי אפשרויות מרכזיות: האפשרות הראשונה: לקבל את התחושה הזו כחלק בלתי נפרד מהקיום. להבין שכל עוד יש אני קיים, תמיד יהיה חיסרון, ולקבל את היתרונות והחסרונות של החיים, כמו רגשות, מחשבות וחוויות. זוהי דרך החיים היחסית. האפשרות השנייה: ללכת עד הסוף עם החשיבה המוחלטת. בדרך הזו, האדם חייב לשלול כל דבר ... מבין אותו. אך באותה מידה, כאשר חתול משמיע קולות, האדם לא חווה שהוא מבין את החתול, משום שאין לו חוויה של הבנה. אליעד מדגים שהתחושה אני מבין היא יחסית בלבד ולא מוחלטת, כי תמיד קיים ספק. אפילו אם אדם חושב שהבין, תמיד יש סיכוי ... להאמין בשום דבר באופן מוחלט, אפילו לא בעצם הקיום שלו. בנקודה זו, כל ההבדלים בין אני ללא אני מתבטלים, והחוויה שהאדם מזהה כקיום עצמי מתפוגגת. במצב זה, אין יותר חוויה של חיסרון, כי אין יותר מי שירגיש שחסר לו משהו. אין אני ברור שחווה חסרונות או יתרונות. זוהי הדרך להגיע לאובייקטיביות מלאה. למה החשיבה המוחלטת אינה ... אליעד מדגיש שוב ושוב שהמטרה היא להגיע למצב שבו האדם לא מאמין לשום דבר שאינו מוחלט, כולל כל המחשבות, התחושות והתפיסות שלו. אפילו התפיסה אני קיים צריכה להיבדק ולהיות מוטלת בספק מוחלט. אם משהו אינו ודאי במאה אחוז, אסור לקבל אותו כאמת. האדם צריך להתייחס לכל מידע ולכל חוויה כאל אפשרות בלבד, ולא כעובדה מוצקה. האם אפשר לחיות ללא אמונות יחסיות? אליעד מסביר שאם אדם ירצה להתנהל בעולם ... לא לסבול כשדברים לא מסתדרים. מהי חשיבה מוחלטת? איך להטיל ספק בכל דבר? האם יש אמת מוחלטת? איך להשתחרר מתחושת חיסרון? מהו סיום החיפוש הרוחני? איך להפסיק להרגיש חיסרון? האם אפשר להגיע למוחלטות?

... כזה, נקרא, אושר יחסי. שפירושו הוא, שבאופן יחסי, האדם יותר מאושר מהדבר, מאשר עצוב ממנו. דהיינו, שהאדם יש לו רגשות מעורבים, גם של דיכאון ועצבות וגם של אושר, וגם של נייטרליות, כלפי הדבר. ובאופן יחסי, האדם יותר מאושר, מאשר ... של האדם, מלא כולו רק באושר, בלי אפילו שמץ קטן ביותר של דיכאון ועצבות. רק אושר בלבד, בלי שום תחושה של דיכאון ועצבות. ככ הרבה אושר, עד שהאדם, לא יודע מהם דיכאון ועצבות. ככ הרבה אושר, עד שהאדם, כבר ... דיכאון ועצבות כלפי הדבר. ומאחר ששום דבר בעולם אינו מושלם, ממילא זה אומר, שבתת המודע של האדם, תמיד הוא ירגיש גם תחושה של חיסרון כלשהו, וגם תחושה רעה כלשהי, מכל דבר שהוא שקיים בעולם. וכאשר האדם מחפש אושר, ומנסה להיות מאושר מדבר כזה או אחר, הרי ...

... ולרשום באופן ברור ומסודר את היתרונות והחסרונות האפשריים מנקודת מבטו של הבוס. לדוגמה, ברומן במקום העבודה יש יתרונות כמו ריגוש, הנאה ותחושת סיפוק, ומצד שני יש חסרונות משמעותיים, כגון סיכון לפגיעה במקום העבודה, פחד מעזיבה או פגיעה ביחסי עבודה עתידיים. אליעד ... ולהחליש חסרונות? אחרי שמזהים את היתרונות והחסרונות, צריך לפעול בשתי דרכים במקביל: להגדיל את היתרונות: אם היתרון המרכזי הוא ריגוש, צריך לגרום לבוס להרגיש כמה שיותר את השעמום במצב הקיים, וכמה הריגוש יהפוך את חייו לטובים יותר. להקטין את החסרונות: אם הבוס מפחד שתעזבי את העבודה אם הרומן יסתיים רע, צריך ... באופן ברור שגם במקרה של פרידה, מערכת היחסים ביניכם תישאר חיובית ומקצועית. מהי ההקבלה בין שכנוע הבוס לבין ניהול רגשות פנימיים? אליעד מרחיב ואומר שכל התהליך הזה של שכנוע הבוס דומה מאוד לתהליך פנימי של שכנוע עצמי בכל תחום ... זה בשכנוע שלך. איך להתמודד עם התנגדות טבעית לשינויים? אליעד מסביר שבני אדם נוטים לא לקחת סיכונים אם הם מרגישים שיש להם הרבה מה להפסיד. לכן, אם הבוס חושב שמראש את כבר בדרך לעזוב או שאינך נאמנה מספיק לעסק, ...