... היה צריך להגיע למצב שבו הוא כבר לא ירצה יותר שום דבר נוסף. אבל האם באמת האדם מגיע למצב רגשי שבו הוא לא רוצה יותר שום דבר נוסף?! ועכשיו חושב האדם לעצמו, שהוא צריך להחליף את הרשימה של השינויים ... וממילא כל השיטות של איך להיות מאושר, הן טובות לאדם כמו כוסות רוח למת. וזאת הסיבה שבני האדם בעולם מרגישים שהם מסתובבים סביב הזנב של עצמם. כי מהות העניין של האדם שמסתובב סביב הזנב של עצמו, היא שהאדם חוזר ...

... די פשוטה. כי אושר הוא מצב של שמחה / שלוות נפש / רוגע וכיוב. ואכ ככל שהאדם קרוב יותר לתחושה של שמחה, כך כנראה שהוא קרוב יותר אל אושר בשלמות. ומאחר שהאדם מבין שאושר בשלמות הוא כאשר האדם שמח ... והמציאות מכילה בתוכה את סך כל הדברים. והשלמות של האדם, היא כאשר הוא מסוגל להכיל בתוכו את סך כל הרגשות. ואדם מאושר באמת ובשלמות, הוא זה שהוא ככ אוהב את המציאות, עד שהוא מסוגל גם לכעוס וכיוב ואף על ... מפסיק לרצות להיות מאושר, שאז ורק אז הוא מאושר בשלמות. וכל האנשים בעולם כאשר הם כועסים, בתוך תוכם הם מרגישים תחושה של חסר מכך שהם כועסים, והם באותו הרגע חווים תחושה של חוסר שלמות, ושל רצון להיות מאושר ולא לכעוס. וכאשר קורה לאדם דבר נגד רצונו והוא מרגיש רע, גם אז האדם מרגיש חוסר אושר וחוסר שלמות. כי האדם לא באמת מקבל בשלמות שאין שלמות אחריה את זה שהוא מרגיש רע. משום שהאדם לא מבין מה הדבר הטוב שיש בכך שהוא מרגיש רע. ולכן האדם לא מסוגל להכיל את תחושת הרע. וחוסר אושר פירושו, חוסר יכולת לחוות את כל הרגשות. כי יש כאלו כגון לדוגמה בודהה וחבריו או בעלי החשיבה החיובית שמעודדים את האדם לראות תמיד רק את חצי ... שהם אנשים לא מאושרים, ואנשים שהאושר רחוק מהם כרחוק מזרח ממערב. והם לא יודעים איך להכיל בתוכם את כל הרגשות שיש בעולם. ולכן הם כל הזמן מנסים להביא את האדם למצב שבו הוא לא יסבול ולא יראה את חצי ... לגרום לאדם לרמות את עצמו, כגון חשיבה חיובית וכיוב. או לדוגמה שיטת הבודהיזם שאומרת שעל האדם פשוט לא להיקשר רגשית לשום דבר וכך הוא לא יפגע. וכל העצות האלו הן של אנשים לא מאושרים, אנשים שלא יודעים מה הטוב שיש גם ברע הגדול ביותר בעולם. ומשום כך הם כל הזמן בורחים מהחיים שלהם. כי הם מפחדים להרגיש רע ותחושה של כעס וכיוב. וכמובן שהאושר רחוק מהם. וכמובן שהם כל הזמן חיים בפחד מאוד גדול, שאולי יום אחד יקרה ... על זה הדרך, החכם האמיתי שיודע את האמת ומבין מהו הדבר הטוב בכל דבר בעולם, הוא מבין שגם בתוך רגש של רע, יש בו משהו טוב. ולכן החכם האמיתי מייעץ לאדם רק עצה אחת ויחידה. והיא לחפש את האמת. ... המציאות הוא להשתנות כל הזמן. וכל חכמי הרוח למיניהם, נדמה להם שהשלמות היא לברוח מהמציאות ולהגיע למצב שבו המצב הרגשי של האדם מפסיק להשתנות. כי נדמה להם שלהיות מאושר פירושו לחשוב כל הזמן שהכל טוב. וזו כמובן טעות. כי ... להכיל בתוכו את סך כל השינויים שקיימים בעולם ולחיות איתם בשלום. וכדי שהאדם יהיה מסוגל ליהנות בשלמות מסך כל הרגשות ולא לפחד מהם כלל, לשם כך על האדם להבין מהי הסיבה הראשונה של כל הסיבות. כי מצד הסיבה הראשונה של כל הסיבות, אין הבדל בין כל סוגי הרגשות. כי כולם ביטויים שונים של אותו הדבר ממש. וכאשר האדם יודע מהי הסיבה הראשונה של כל הסיבות, על ידי זה הוא מסוגל להכיל בתוכו את כל סוגי הרגשות.

... דגלו את זה שהוא מלמד את האדם איך לא לסבול. מאחר שהוא לא מבין מה הטוב שהמציאות מביאה לאדם בתחושה של סבל. ולכן מאחר שהוא סובל מכך שיש סבל בעולם, אז הוא מנסה לגרום לאדם לא לסבול. אבל החכם ... לחפש את האמת ולהבין את המציאות, עד לדרגה כזו שבה האדם יהיה מסוגל לחוות את הטוב שיש בכל סוגי הרגשות שיש בעולם. שאז ורק אז האדם משוחרר מהסבל. משום שאז הסבל כבר לא מפחיד את האדם. כי כאשר האדם לא רוצה לסבול, הרי שמה שהוא באמת רוצה, זה להפסיק את הרצון שלו שמתנגד לתחושת הסבל. וכמו שאושר אמיתי פירושו להעלים את הרצון להיות מאושר, וכמו שהצלחה אמיתית פירושו שהאדם מפסיק לרצות להצליח ולהשיג ... הרצון שלו שלא רוצה לסבול. דהיינו, מה שהאדם באמת רוצה, זה לדעת איך להיות מסוגל להכיל בתוכו גם את תחושת הסבל. וכאשר לדוגמה האדם הולך לאיזה קורס של חשיבה חיובית כדי ללמוד איך לא לכעוס, הרי שמה שדוחף לכך ... טבעו האנושי של האדם, שהוא יכול לחוש פחד. כי כל השיטות הרוחניות שיש בעולם, הן רק מדחיקות מהאדם את התחושות שהאדם לא מסוגל להכיל אותן אצל עצמו. כי מי שלא אוהב את המציאות באמת, הוא לא מסוגל להכיל בתוכו את כל הרגשות של טבעו. ולכן הוא כל הזמן מנסה להילחם בעצמו ומנסה לגרום לעצמו לחשוב בחשיבה חיובית או כל שקר אחר כיוב. אבל כל הטריקים האלו, לא באמת יכולים לגרום לאדם לאבד את תחושת הפחד שלו לגמרי. כי גם אם האדם יעשה את מה שייעשה, תמיד הפוטנציאל שלו לפחד יישאר קיים. ומצד האמת, ... היום, הם כולם חיים בפחד מתמיד! כי מאחר שבטבעו של האדם קיימת האפשרות לפחד, לכן אותם חכמי החכמים תמיד מרגישים פחד. פחד מפני הפחד. כי הם יודעים את האמת שהם לא עקרו את שורש הפחד מתוכם. ולכן הם חיים תמיד בפחד מתמיד, שמא יקרה איזה משהו שיגרום להם להרגיש רע / סבל / חשיבה שלילית / כעס וכיוב. כי את האמת הם יודעים. והאמת היא, שכל האושר שלהם ... לא יותר מכך. כי את השורש הפנימי ואת הפוטנציאל הפנימי שלהם שעלול לגרום להם לכעוס / לחוש עצב / להרגיש רע וכיוב, עם זה הם לא הצליחו להתמודד. וזאת הסיבה שכולם מודים שהם יכולים להיות יותר מאושרים ממה שהם. כי ההבנה של האדם שהוא יכול להיות יותר מאושר ממה שהוא, היא ביטוי לכך שהאדם מבין שאת שורש האפשרות להרגיש רע, את זה הוא לא עקר מתוכו. כי גם אם האדם נראה שמח כלפי חוץ, הרי שבפועל הוא עדיין לא עקר מתוכו את האפשרות להרגיש רע. ולכן תת המודע של האדם מרמז לאדם, שהוא עוד לא הגיע אל השלמות. והאנשים האלו שעוד לא הגיעו ... לא יכול למכור את מה שאין לו. ואם המנהיג לא עקר מעצמו את הפוטנציאל האנושי שלו לחוש כעס / להרגיש רע וכיוב, אכ הוא לא יכול להוביל אחריו אף אחד. כי הוא עצמו עוד לא יודע את הדרך. ומאחר שמטבע האדם הוא שהאדם יוכל לחוש גם כעס וגם להרגיש רע, אכ אין שום דרך בעולם לגרום לכך שהאדם ישנה את טבעו שמוטבע בו מעצם מהותו. ואכ יש להעמיק ... כי הרצון של האדם לא לכעוס, הוא בעצם נובע מהרצון הפנימי יותר של האדם, שהוא שהאדם לא רוצה לחוש תחושה של כעס. והרצון של האדם לא לחוש תחושה של כעס, נובע מכך שהאדם לא מבין מהו הטוב האמיתי שיש בכך שהוא לדוגמה מרגיש רע וכיוב. וזה עצמו נובע מכך שהאדם לא מבין את השכל של המציאות, והוא לא מבין למה באמת יש ... יעלם לגמרי. והדרך היחידה של האדם להיות שמח בשלמות, היא על ידי זה שהאדם יגלה מהו הדבר הטוב שיש בתחושה של עצב. ועל ידי זה האדם כבר יפסיק לרצות להיות כל הזמן בשמחה. ולהיות כל הזמן בשמחה זה טוב ...

... חושב שהרגע הזה הוא לא מספיק טוב. כי השלמות היא שהאדם יבין מה הטוב שיש ברגע הזה שבו הוא מרגיש רע, בלי קשר לרגע הקודם או הרגע הבא. כי כאשר האדם שמח, הוא לא מנחם את עצמו בכך שהכל לטובה. אלא הוא מאושר מעצם מה שהוא מרגיש באותו הרגע. ולהיות שמח באמת, פירושו שגם אם יקרה לאדם איזה דבר נגד רצונו והוא ירגיש רע, הרי שעדיין הוא יבין מה הטוב שיש ברגע הזה שבו הוא מרגיש רע, בלי קשר לכל רגע אחר. ומי יכול להעיד על עצמו שהוא מבין מה הטוב שיש בכל דבר, בלי ... יכול באמת להיות מרוצה מכל רגע כפי מה שהוא. ואז ורק אז האדם מסוגל להכיל בתוכו את סך כל הרגשות שיש בו מטבעו ושיש במציאות מטבעה. ואז ורק אז האדם יכול לחוש כעס וכיוב, ועדיין להרגיש תחושה של שלמות, בלי איזה רצון נסתר להיות יותר מאושר. וממילא אז ורק אז האדם מאושר באמת. וזה בעצם אומר, שלהיות מאושר באמת, פירושו להיות מסוגל להכיל בתוכך גם רגשות שנתפשים כחוסר אושר. דהיינו, שהאדם מסוגל לחוות רגשות שנתפשים כחוסר אושר, בלי שהרצון שלו להיות מאושר יציק לו. וזה אפשרי רק כאשר האדם מבין את המציאות בשלמות ... ועד כמה הוא קרוב אל האושר המושלם? כי מאחר ששמחה חיצונית לא מעידה על אושר פנימי ועל יכולת הכלה רגשית, אכ כיצד יכול האדם לדעת עד כמה הוא קרוב להכלת כל המציאות? והעניין הוא, כי כל זמן שהאדם עצמו ...

... כי הם עצמם עדיין מחפשים את האושר. כי את השורש של הרצון שלהם שלא מוכן לקבל בשלמות מוחלטת את הרגשות הרעים, את זה הם לא עקרו. ואדרבה, כל החשיבה החיובית מלמדת את האדם שהרגשות הרעים הם דבר רע. כי אחרת אילו היה האדם מוכן לקבל גם את הרגשות הרעים, ממילא הוא לא היה צריך לחשוב חיובי. כי כפי שאמרנו, החכם האמיתי מלמד את האדם לחשוב את האמת ... את השכל שלפיו כל המציאות שלנו עובדת. שכאשר האדם מבין אותו, אז הוא ממילא מכיל בתוכו את סך כל הרגשות האפשריים, שזאת השלמות. ומאחר שהאדם חושב בטעות שהאושר הוא חיצוני, לכן הוא גם נמשך אחרי כאלו שנראה כלפי חוץ ...

... שהאדם לא מבין את חוקי המשחק, אז מצב הרוח שלו משתנה כל הזמן והוא לא מוצא מנוח לנפשו. והאדם מרגיש כאילו שנשמתו נמצאת בתוך כף הקלע. כי כל הזמן האדם מנסה למצוא את עצמו, ולא מצליח. כי המציאות שלנו משתנה כל הזמן. והאדם מחפש את היציבות בחיים כדי להרגיש רוגע נפשי. וכאשר הכל משתנה כל הזמן, על ידי זה האדם מרגיש חוסר שקט נפשי, והאדם לא מסוגל ליהנות מהמשחק של העולם, שהוא נוצר על ידי זה שכל הדברים משתנים כל ... בין אם זה כפשוטו, דהיינו, להתנזר מענייני העולם שנראים בעיניהם כדברים נחותים ומיותרים. ובין אם זה להתנזר מהעולם ברמה הרגשית. דהיינו, לנסות לא להתאהב בשום דבר, לנסות לא להיקשר רגשית לשום דבר וכיוב בדרכים שונות. ומה שהאדם לא מבין, שכל העצות האלו הן עצות של איך יכול האדם להרגיש כמו אדם מת. כי גם גופו של אדם מת לא מרגיש דבר. וכל אותן עצות של אותן אנשים שנראים כחכמים, הם בעצם עצות של איך לעזוב את המשחק ואיך לא ... איך אפשר לפרוש מהמשחק בלי להתאבד, כדי לסבול כמה שפחות. וכל השיטות הרוחניות שלהם, תכליתן היא לנתק את האדם רגשית מהעולם. כי העולם הוא מקום הסבל בעיניהם, ולכן הם מלמדים את האדם איך לא לסבול. ומאחר שהאדם לא נהנה ... היא ליהנות מהמשחק. והאבן לא נהנית מהמשחק. ועל האדם לשאול את עצמו, האם יתכן ששיא האושר הוא להיות במצב רגשי של אבן חסרת כל רגשות? כי אם נאמר שכן, אז עפ ההיגיון הזה השלמות של כל בני האדם בעולם, היא שהם יהיו מנותקים רגשית ממה שקורה בעולם. ואם נקצין את המחשבה הזאת שלא יודעת ליהנות מהמשחק, אז שיא האושר עפ השיטה הזאת, הוא ...

... אפשר להבין אותה, אלא רק בגלל צורת המחשבה של האדם. כי יש דבר אחד, שאם הייתה לאדם את היכולת הרגשית והשכלית להכיל אותו, האדם באותו הרגע היה מבין את חוקי המשחק, ואז האדם היה מתחיל ליהנות מהמשחק. והכל תלוי ...

... רוצה, גם זה רע. כי ברע יש משהו טוב. ואם הכל קורה לפי מה שהאדם רוצה, גם אז האדם מרגיש חסר. משום שהוא חסר את זה שהמציאות תהיה שונה ממה שהוא רוצה. ואם המציאות שונה ממה שהאדם רוצה, אז האדם מרגיש חיסרון מכך שהוא חסר את המצב שבו המציאות כרצונו. ואם המציאות תהיה בשלמות כפי מה שהאדם רוצה, גם אז הוא ירגיש חיסרון משום שהוא יהיה חסר את המצב שבו המציאות שונה ממה שהוא רוצה. ובכל דבר ודבר שיש בעולם יש ... השקר. כי יש שלמות. והשלמות היא להיות כל הדברים בבת אחת. דהיינו, שהאדם מצד אחד יוכל לדוגמה גם להיקשר רגשית לכל מיני דברים עד לרמה של התמכרות חולנית ואובססיבית, ושבו זמנית האדם גם יהיה מנותק מהדבר שאותו הוא רוצה, ... היה האדם מאושר. כי אז היה יכול האדם גם לחוות רצון ותשוקה לעולם, אבל גם לשמור על עצמו מפגיעה רגשית, על ידי זה שהאדם היה יכול לחוות חוויה של חוסר רצון מוחלט. וכל הדרכים הרוחניות שיש בעולם, מציעות לאדם לאמץ איזו שיטה כלשהי. וכל שיטה ושיטה שיש ... לא יחווה שלמות. כי הוא תמיד יהיה חסר את כל שאר הדברים. כי כאשר לדוגמה האדם עובד, אז הוא מרגיש את זה שהוא זקוק לחופשה. אך אם יתנו לאדם להיות רק בחופשה, אז הוא ירגיש שהעבודה חסרה לו. וכאשר לדוגמה האדם רווק, אז הזוגיות חסרה לו. וכאשר האדם נמצא בתוך זוגיות, אז הוא צריך ... את היתרונות שלו. כי לכל דבר בעולם יש גם חיסרון וגם יתרון. ולכן בכל דבר שהאדם עושה, הוא תמיד מרגיש שחסר לו את מה שהוא לא עושה ואת מה שאין לו. ולא משנה מה יתנו לאדם, הוא תמיד ירגיש חיסרון. ואם יתנו לאדם להיות אך ורק עשיר שאינו צריך להתאמץ על שום דבר, האדם ירגיש שהוא מתגעגע לתקופה שבה הוא כן היה צריך להתאמץ. ואם יתנו לאדם רק להתאמץ, אז הוא ירצה את ההפך ... ולמרות שהאדם ברגע אחד נמצא בדבר אחד וברגע אחר האדם נמצא בדבר אחר, הרי שבכל רגע ורגע האדם תמיד מרגיש חיסרון. ושלמות פירושו שבאותו הרגע ממש, האדם יהיה במצב רגשי פרדוקסאלי. דהיינו, שבאותו הרגע ממש האדם יחווה גם רצון בשלמות לדבר כלשהו, וגם חוסר רצון בשלמות לאותו הדבר. שרק ... יכול לחיות בשילוב של כל האפשרויות. כי האדם שהוא נשוי עם ילדים, הוא לא ממש יכול לאזן את עצמו ולהרגיש כאילו הוא רווק ללא ילדים. והאדם המבוגר, לא יכול לאזן את עצמו ולחשוב שהוא ילד קטן וליהנות מהחיים כמו ילד קטן. ומי שאין לו כסף, גם הוא לא יכול לאזן את עצמו ולהרגיש כאילו הוא הכי עשיר בעולם. וכל שכן שהדבר אינו אפשרי בו זמנית. כי האדם לא יכול בו זמנית להרגיש דבר והיפוכו. ולכן לעולם האדם לא יכול להרגיש שלמות. והדבר הזה הוא סוד ההפכים, שאחראי לכישלון של כל השיטות הרוחניות שיש בעולם. כי הבודהיזם לדוגמה הוא ההפך ... נוסף וסוד עמוק מאוד נוסף, והוא שגם אם יצליח האדם להפוך להיות התמונה המלאה בעצמו, גם אז הוא לא ירגיש שלמות! כי גם בתמונה המלאה יש חיסרון. והחיסרון של התמונה המלאה, הוא שהיא התמונה המלאה ולא החלקים שלה. כי ... המטבע, בלי להכיל את שני הצדדים בבת אחת. ואם האדם לא מסוגל להכיל בתוכו את ההפכים, הרי שהוא תמיד ירגיש 2 חסרונות. גם את החיסרון של ההפך שלו. וגם את החיסרון של זה שהוא לא מכיל הפכים. אבל גם אם האדם יכיל את ההפכים, גם אז האדם ירגיש חיסרון, והוא שהאדם יהיה חסר את היכולת לא להכיל בתוכו את ההפכים. כי גם החיבור של ההפכים, גם הוא ...

... נבאר את אחד מההבדלים המהותיים שיש בין חכם אמיתי לבין כל שאר החכמים. והעניין הוא, כי האדם מטבעו רוצה להרגיש טוב. וכדי שהאדם ירגיש טוב, לשם כך הוא רוצה לחשוב שהוא טוב. וכאשר האדם מפרגן לעצמו ומשבח את עצמו, על ידי זה הוא מרגיש טוב. וכאשר האדם הוא אדם מפורסם והוא זוכה לקבל הערצה מבני אדם, על ידי זה האדם אוהב את עצמו ... לכך שהם אוהבים אותו. וכאשר האדם המפורסם מתבונן בכך שאוהבים אותו, על ידי זה הוא אוהב יותר את עצמו ומרגיש טוב יותר. וזאת הסיבה שבגללה בני אדם רודפים אחרי הכבוד. בפרט המפורסמים השונים שרודפים אחרי הכבוד ואחרי הפרסום, משום שהם זקוקים לקבל אהבה מהמעריצים שלהם, כדי להרגיש יותר טוב עם עצמם. וכידוע, כבר היו דברים מעולם, שהיו אנשים מפורסמים, שכאשר הם הפסיקו לקבל פרסום, הם הרגישו ככ רע עם עצמם, עד שחוסר האהבה העצמית שלהם כלפי עצמם שיגעה אותם, עד שהם התנהגו כמו משוגעים ממש, ... זה כאשר הקהל שלהם מוחא להם כפיים בסוף ההופעה וכיוב. וכאשר המעריצים שלהם מפרגנים להם, אז הם מגיעים לשיא רגשי האושר שלהם. שזה כמובן רק אומר שהם חיים בדיכאון מאוד גדול ובתחושת ריקנות ככ גדולה, עד ששיא האושר שלהם ושמחת החיים שלהם, תלויה במה שחושבים עליהם. וכל אדם בעולם רוצה לאהוב ... כך שבעיניהם הם טובים יותר מאשר מישהו אחר. וגאווה וענווה זה אך ורק בתוך ליבו של האדם, ואך ורק בתחושת הלב של האדם ביחס למה שהוא חושב על עצמו. כי המשוגע יכול לחוש גאווה על כך שהוא חכם בעיני ...

... עפ שכל מסוים. ומערכת היחסים שיש בין התודעה של האדם לבין המחשבות שאותן הוא חושב, ומערכת היחסים שיש בין הרגשות של האדם לבין השכל שלו, ומערכת היחסים שיש בין הרצונות של האדם לבין כל שאר הדברים וכל כיוב, הכל ... הוא מגיע לסוג כלשהו של הבנה, שהאדם לא מסוגל להכיל את ההבנה הזאת בשכל האנושי שלו, וגם לא ברמה הרגשית האנושית. כי כנל, כל השאלות שיש לאדם בעולם, את כולן האדם מסוגל מבחינה שכלית להכיל. כי כל השאלות, הן ...