... לשמוע תשובה ספציפית שתתאים לתפיסה שכבר יש לו. במקרה כזה, חשוב לזהות מה השואל רוצה לשמוע, ואז לתת לו את התשובה שתענה לצורך הרגשי שלו. לדוגמה, אם אדם שואל: האם לעשן זה טוב או רע?, התשובה המורכבת תהיה להסביר שיש בזה יתרונות ויש בזה חסרונות, אולם לעיתים עדיף פשוט לתת תשובה ... באמת מחפש. גם אם שני אנשים שואלים את אותה שאלה בדיוק, ייתכן שתינתנה להם תשובות שונות לחלוטין, כיוון שלכל אחד מהם יש ציפיות, רגשות וצרכים אחרים לחלוטין. הוא מסביר שלפעמים יש אדם שבאמת מחפש תשובה, ואז יש טעם להשקיע בו ולהוביל אותו בעדינות לתובנה האמיתית, ויש אדם שרק רוצה ...

... כל עוד המציאות תואמת את הרצון באופן קבוע וללא התנגדות, האדם אינו מרגיש כלל שהוא רוצה משהו מיוחד, ולכן גם אינו נהנה באופן יוצא דופן. לעומת זאת, כשיש התנגדות והאדם חושב שהוא עומד לאבד דבר מסוים, הוא נהיה מודע לרצון, ... אינו מודע. ברגע שנוצר חוסר או איום, הרצון מתפרץ ועולה למודעות, והאדם מרגיש סבל חזק. הרצון היה קיים כל הזמן, אך רק בעת הקונפליקט עם המציאות הוא הופך למודע. האם אפשר ליהנות יותר מהמציאות שלנו כפי שהיא? אליעד מסביר שכן, אפשר ... ממנו בעתיד. אליעד מציין שבכדי להגיע לשיא ההנאה, אדם חייב לעבור דרך חוויה של חרדה או חשש מאובדן, שכן הנאה משמעותית נוצרת רק בעקבות מודעות לקיום של רצון עמוק. איך ההסבר הזה קשור לרצונות אחרים בחיים? אליעד נותן כדוגמה את נושא המין: כשאין לאדם מין הוא מרגיש חוסר וסבל ניכר, אך כאשר המין זמין באופן שוטף וקבוע, ההנאה ממנו אינה מורגשת באותה עוצמה, אלא נתפסת כדבר רגיל ומובן מאליו. כדי להגביר את ההנאה, צריך ליצור מצב שבו האדם מודע לחוסר שלו ולרצון שמתמלא. ככל שהחוסר יותר גדול, כך גם ... בעוצמת החיסרון והרצון המודע לנו כלפי הדברים בחיינו. כל עוד אנחנו לא חווים התנגדות למציאות, אין לנו מודעות מלאה לרצונות שלנו, ולכן ההנאה נשארת ברמה נמוכה או לא מורגשת בכלל. סבל או חשש מפני אובדן הוא תנאי שמאפשר לנו לחוות את ההנאה מהדברים שנראים לנו מובנים מאליהם. מצד שני, הוא מזהיר שגם המודעות הזו מביאה עמה חרדה ... הדרכים להתמודד עם חרדה שנובעת מחשש לאובדן? כיצד קשורות אמונות דתיות לחוויית הסבל וההצלה? כיצד נוצרת השאלה על ליהנות ממה שיש לעומת לסבול כשלוקחים אותו? בשאלה הראשונית מתוארת סיטואציה של אדם שיש לו רגליים, אך הוא ... שמחה על כך שיש לו רגליים באופן שוטף, ברגע שיחתכו לו את הרגל, הוא ירגיש בחסרונן ויחווה רצון גדול לכך שהן יחזרו. מדוע סובלים יותר כשמשהו חסר מאשר נהנים ממנו כשהוא קיים? אליעד מסביר שכדי להרגיש הנאה ממילוי רצון, צריך להיות קודם חיסרון ורצון מודע. כאשר לרוב האנשים יש רגליים, הם תופסים זאת כמשהו מחויב או טבעי, ולכן אין תשומת לב לרצון הזה, כי ... כך שיש לו רגליים (הוא הולך, מתנייד, עובד וכדומה). הרצון אמנם אינו מורגש כל עוד הוא מתמלא ללא מאמץ, אך ברגע שנוצרת סתירה בין הרצון למציאות (למשל חשש או מצב ממשי של אובדן רגל), הרצון הזה מתפרץ במלואו וגורם לסבל. האם אפשר ... או של פעולות אחרות שהאדם לוקח כמובן מאליו. הכוונה היא שכדי להגיע לשיא חוויית המילוי, האדם צריך ליצור לעצמו באופן כלשהו חיסרון חזק, שכשמתמלא, מעניק שמחה גדולה. החיסרון הזה יכול להתעורר ברגע שיש איום על הדבר או כשהאדם ... שלנו ממשהו תלויה בעוצמת הרצון והחיסרון שיש לנו כלפיו. כל עוד לא מרגישים איום או אפשרות ממשית לאובדן, אנחנו לא מבחינים בכך שהרצון הזה חי בנו. לכן אנחנו לא חווים שמחה תמידית על דברים מובנים מאליהם, כמו רגליים. אבל ברגע שנוצרים תנאים של איום ואפשר לחוות את ההפך, נפתח פתח להנאה (וגם לפחד). במקביל, ישנם הסברים ... הדרכים להתמודד עם חרדה שנובעת מחשש לאובדן? כיצד קשורות אמונות דתיות לחוויית הסבל וההצלה? ש: נגיד אני לוקח באופן יחסי כמובן מאליו את זה שאני יש לי רגליים שיש לי רגל ואני משתמש בזה וזה משמש אותי, עכשיו אני לא נהנה ... את זה כמובן מאליו. אליעד: אוקי. ש: עכשיו אם יחתכו לי את הרגל ואני ארגיש בה חיסרון שאין לי רגל. אליעד: אפילו אם תכאב לך הרגל. ש: אני מאוד אסבול מזה. אליעד: אוקי. ש: אני מאוד אסבול מזה. אליעד: אז השאלה שלך איך אתה יכול לגרום ... מזה. אליעד: לך יש רצון לא, הבנתי הוא שואל שאלה אחרת הוא אומר בשביל להרגיש רע צריך שתהיה התנגדות רצון אבל אם ביומיום אתה לא חווה שמחה מזה שיש לך רגליים אז איך חווית את זה מזה שאין לך רגליים, אז מה האמת. ש: אם לא אכפת לי מזה שיש לי. אליעד: יש כמה תשובות שאפשריות תשובה אחת אומרת שנגיד יש לך רצון מודחק שיהיה לך ... לקיומה. זה כמו נגיד על משהו שברגע שהוא מחויב וכאילו אין לו הפך אז לא מרגישים אותו, זה דומה לזה אוקי זה כאילו כמו יש לך רצון מאוד חזק שיהיה לך רגליים אבל יש לך רגליים ולמחשבה שאומרת יש לי רגליים אין הפך אז בגלל שאין לה הפך, ... על התופעה הזאת שכשהרצונות שלנו מתמלאים רצונות מסוימים אז כאילו יש חוויה שזה כאילו רגיל וככה זה אמור להיות זה לא איזה שמחה מיוחדת אלא זה הרגיל ככה זה אמור להיות אבל כשאין לנו את זה אז זה סבל נוראי, כמו לדוגמה אתה מבין ... וכשיש לך את זה אז זה פשוט אז זה בסדר ככה זה אמור להיות כאילו החיסרון מרגיש נוראי אבל כשהוא מלא אז זה הרגיל זה לא איזה הנאה מטורפת, זה כמו יש את המאוזן שהוא רגיל ויש בורות אבל אין פער. אליעד: מה זאת אומרת? ש: אין יתרון. אליעד: ... אהיה חולה ואז רע לי, 2. אני בריא ואז טוב לי זאת האמת. ש: או שבכלל תרגיש רגשי אשמה שאתה בריא אם אתה רואה את כולם חולים. אליעד: או שבכלל תרגיש רגשי אשמה ובכלל תרגיש רגשות ערך איך אלוהים אוהב אותי ולא אותם או נגיד פיגוע שאחרים נפגעים ואתה לא אתה אומר תראה איך אלוהים אוהב אותי איזה נס הוא עשה כמו כלב נגיד ...

... לכוח המחשבה, וביניהם NLP, טיפול לפי הסוד, וטיפול בחשיבה חיובית. כל אחת מהשיטות מציעה גישה שונה לשינוי המציאות הפנימית והחיצונית של האדם באמצעות שינוי מחשבותיו, רגשותיו ודמיונותיו. מהם העקרונות הבסיסיים של טיפול בדמיון ... שניתן לשנות את התפיסה של הפצע באמצעות דמיון מודרך. המטפל יעודד את המטופל לדמיין את הפצע כלא קיים או מדמיין כיצד הוא נעלם. תהליך זה יכול ליצור השפעה ישירה על התחושות הפיזיות של המטופל, ולסייע להחלמתו. מהו השימוש ... עוסקת בתקשורת בין המוח, השפה וההתנהגות. מטרת השיטה היא לשנות דפוסים מחשבתיים והתנהגותיים לא רצויים וליצור שינויים חיוביים. גישה זו מתמקדת בהבנה של איך מחשבות, רגשות ושפה משפיעים על מציאותו של האדם. בהרצאה נדונה השאלה כיצד נוכל לשנות תהליכים מנטליים שליליים על ידי חיבור למחשבות חיוביות והשתמשות בכוח השפה כדי לחולל שינוי פנימי. לדוגמה, אם אדם נתקל בקשיים רגשיים או בריאותיים, ניתן לשנות את הדרך שבה הוא תופס את הבעיה ... המטופל יכול לדמיין את הפצע נרפא. המטרה היא ליצור שינוי בתפיסת המציאות הפנימית כך שהאדם יתחיל לראות את פצעו כלא קיים או כמתרפא. למעשה, דמיון זה יכול להוביל לתחושה פיזית אמיתית של שיפור במצב. השיטה טוענת שהכוח לחשוב ... יוצר סביבה חיובית שתשפיע עליו לטובה. אליעד הציע שברגע שנשנה את הדרך בה אנו תופסים את המציאות, השינוי הפיזי יקרה באופן טבעי. לדוגמה, אם אדם לא מרוצה ממראהו או מרגיש לא טוב, הוא יכול לשנות את התחושה הפנימית הזו על ידי עבודה מנטלית חיובית, דמיון ... נפשי יכול להתבטא בגוף, במיוחד בעור. התפיסה כאן היא שהפצעים לא תמיד נובעים ממקור פיזי, אלא גם עשויים להיות תוצאה של לחצים נפשיים. אליעד הציע שכשיש לאדם בעיות רגשיות, הן עשויות להתבטא בצורה פיזית, כמו פצעים בעור. התשובה המוצעת היא ששימוש בטיפול רגשי, כמו דמיון מודרך, יכול לסייע בהפגת הלחץ ולפתור את הבעיה ...

... בין אישית, איזה שאלות לשאול? מה לא לשאול בדייט? פיתוח שיחה, איך לפתח שיחה? איך לגרום למישהו להרגיש בנוח? מה לשאול בדייט? ליצור אוירה נעימה, טיפים להתחיל עם בחורה איך לפתח שיחה ולגרום לאדם להרגיש בנוח? אליעד כהן מסביר שבתקשורת בין - אישית, ובעיקר כשמנסים לפתח שיחה עם ... גדולה לסוג השאלות שנשאלות. שאלות הן כלי מרכזי ביצירת שיחה נעימה, מעניינת וזורמת. כאשר שואלים מישהו שאלות במהלך השיחה, בעצם מביעים התעניינות באותו אדם וגורמים לו להרגיש טוב. אולם, כדי ליצור אווירה נעימה באמת, חייבים להקפיד על סוג השאלות ... שאלות שיש להן לפחות תשובה אחת שעלולה לגרום לאי - נוחות. הרבה פעמים אנשים מנסים לשאול שאלות כדי לפתח שיחה, אבל לא תמיד הם מודעים לכך שהשאלות שהם שואלים עשויות להיות רגישות או בלתי נעימות לשומע. כיצד להימנע משאלות שמכניסות את האדם לקונפליקט? ... לשיחה. לפני ששואלים שאלה, צריך לדמיין את התשובות האפשריות שיכולות להינתן ולבחון אותן מהזווית של הצד השני. חשוב לשאול את עצמנו: אם אני הייתי במקומו, האם הייתי מרגיש בנוח עם כל אחת מהתשובות האפשריות?. כך אפשר לזהות מראש אם השאלה עלולה לגרום ... שהוא בדיוק סיים מערכת יחסים והוא עצוב מכך, אז זו שאלה שעלולה לגרום לו אי - נוחות. לכן, חשוב לדאוג לשאול שאלות שהמענה עליהן יהיה נוח ונעים לאדם, ושלא יגרמו לו להרגיש פגוע או במבוכה. אליעד ממליץ גם על כך שבאופן כללי כדאי לבצע ולידציה לשאלה לפני ששואלים אותה - כלומר, לבדוק בראש מראש האם מדובר בנושא שבכלל כדאי לשוחח עליו. לא רק התשובות עצמן חשובות, אלא גם ההקשר הכללי של השיחה. מתי כדאי לגרום לאדם להרגיש לא בנוח בשיחה? לפעמים, מסביר אליעד, יש מצבים בהם דווקא רוצים שהאדם השני ירגיש לא בנוח. גם במקרה כזה, הטכניקה פשוטה: שואלים שאלות שיודעים מראש שהצד השני יעדיף לא לענות עליהן או שאלות שהתשובה עליהן תיצור בו אי - נוחות. לדוגמה, אם רוצים לגרום לאדם להרגיש חוסר נוחות, אפשר לשאול אותו שאלה מאוד אישית או כזו שחושפת פרט שהוא מתבייש ... טכניקה אפשרית שיכולה לשמש במצבים מסוימים. למה חשוב להימנע משאלות שיוצרות אי - נוחות? אליעד מדגיש ששאלה לא נעימה יכולה ליצור מצב בו האדם השני חייב לתת תשובה שהוא מרגיש איתה רע, או אפילו שהוא מתבייש בה. מצב כזה יוצר אצלו רגש שלילי כלפי השואל. השאלה בעצם הופכת למלכודת, והאדם השני לא רק שלא ירגיש בנוח, אלא עלול גם לפתח רגשות שליליים כלפי השואל עצמו. לדוגמה, אם מישהו ישאל מישהי במהלך דייט מתי ... לא רוצה לחשוף שהיא רווקה כבר זמן רב, או בדיוק יצאה מקשר שכואב לה להזכיר. במצב כזה, למרות שהמטרה הראשונית הייתה לפתח שיחה וליצור קשר נעים, השאלה עלולה לפגוע וליצור תחושה לא נעימה. לסיכום, ההמלצה של אליעד כהן לפיתוח שיחה נעימה ונוחה היא תמיד לחשוב מראש על ההשפעה של השאלה על האדם השני, ולבחור שאלות שיספקו מענה נעים ולא יאיימו על תחושת הנוחות של המשתתף בשיחה. אם מתחשבים בכך, אפשר בקלות ליצור אווירה נעימה, לקדם את השיחה ולהעמיק את הקשר. מה לשאול בדייט? איך לגרום למישהו להרגיש בנוח בשיחה? שאלות לפיתוח שיחה נעימה טיפים לתקשורת בין אישית איך להתחיל עם בחורה? עכשיו אני רוצה לתת איזה טיפ מסוים אוקי בנושא של פיתוח שיחה ואיך לגרום לבן אדם השני להרגיש בנוח בפיתוח שיחה או איך לגרום לבן אדם השני לא להרגיש בנוח, לפעמים רוצים לגרום לו להרגיש בנוח ולפעמים רוצים לגרום לו לא להרגיש לא בנוח. עכשיו אולי זה ישמע טריוויאלי אבל כידוע הרבה דברים שנראים ... תהיה נוחה לו כי הרי לפעמים בן אדם מפתח שיחה ומנסה לשאול שאלות והוא לא שם לב שהוא שואל שאלות שהבן אדם השני לא רוצה לדבר על הנושא או שאחת מהתשובות עלולה לגרום לו להרגיש לא בנוח. ולכן פרקטית לפני ששואלים מישהו שאלה כאשר מפתחים שיחה, לפני ששואלים אותו שאלה תחשוב בראש שלך אוקי מה התשובות שהוא יכול לתת לי והאם אני הייתי נותן את התשובות האלה האם אני חושב שאני הייתי מרגיש לא בנוח מאחת מהתשובות גם באופן כללי או איזה סיבות יכולות להיות לו להרגיש לא בנוח מהשאלה שלי דהיינו, למה הוא לא ירצה לדבר על הנושא הזה זהו זה הטיפ. ... גם שהוא רוצה לדבר על הנושא הזה באופן כללי כאילו לעשות ולידציה לדבר הזה וגם לבדוק את כל אחת מהתשובות האפשריות לשאלה לוודא שגם אם הוא יגיד לי ככה וגם אם הוא ככה הוא ירגיש בנוח כדי לא להכניס אותו לאיזה מלכודת שהוא יצטרך לתת תשובה שהוא לא מרגיש איתה בנוח ואז הוא דווקא ישנא אותך על זה ששאלת אותו שאלה. ש: זאת גם דרך לגרום לבן אדם להרגיש לא טוב. אליעד: נכון ואם אתה רוצה לגרום לו להרגיש לא טוב אתה יכול לשאול אותו שאלות שאתה חושב שהוא לא רוצה לדבר עליהן אמת ...

... מאמץ יכול ליצור אהבה ושנאה? בהרצאה הזו, אליעד דיבר על איך מאמץ יכול להשפיע על רגשות כמו אהבה ושנאה. הוא הסביר שבני אדם נוטים להרגיש אהבה כלפי דברים ומטרות שהם משקיעים בהם מאמצים. כאשר אתה מתאמץ להשיג משהו, המוח שלך עשוי לשכנע אותך כי המטרה או הדבר הזה חשוב לך, וזה יכול להוביל לרגש של אהבה כלפיו. הוא שיתף דוגמאות כמו מאמץ בעבודה: ככל שאתה מתאמץ יותר בעבודתך, יש סיכוי שתחבב את העבודה יותר, אפילו אם ... זאת, לעיתים המאמץ עשוי להוביל דווקא לשנאה. לדוגמה, כאשר אדם מבצע פעולה מתוך תחושת כפייה או חוסר רצון, המאמץ עשוי להיתפס כהשפלה. השפלה כזו עשויה לגרום לאדם לחוות שנאה כלפי הדבר שהוא מתאמץ בשבילו. אם אדם מתאמץ למען מטרה שהוא לא אוהב או שהוא לא רואה בה ערך, המאמץ יתחיל להרגיש כעול, ובמקום לחזק את אהבתו למטרה הוא יתחיל לשנוא אותה. דוגמה נוספת שהובאה הייתה קשר זוגי שבו אחד מבני הזוג מתאמץ למען השני, ... עבורך, זה עשוי ליצור אשליה של אהבה שהמטרה שלה היא להקל על המאמץ ולגרום לאדם להרגיש טוב יותר עם עצמו. האם מאמץ עבור מטרה יכול לגרום לנו לשנוא אותה? אליעד הסביר גם איך המאמץ יכול להוביל לשנאה כאשר הוא לא ... מתגמל ולגרום לאדם להפסיק לאהוב את המטרה. לדוגמה, אדם שמשקיע רבות בעסק שמתחיל להרגיש כמו כישלון, עשוי לשנוא את העסק בסופו של דבר, גם אם בתחילה הוא חשב שהוא מאוד אוהב אותו. האם יש מקום למאמץ בסיטואציות של סבל? במהלך ההרצאה אליעד עסק גם בשאלה האם ניתן להרגיש טוב עם מאמץ כאשר הוא גורם לסבל. הוא הביא דוגמה של צום, שבו האדם מרגיש רעב וחווה סבל, אך אם הוא משכנע את עצמו שהצום טוב עבורו ושהוא גורם לו להתעלות רוחנית, אז הוא עשוי להרגיש טוב עם הסבל. כלומר, כל תחושת מאמץ יכולה להיות נתפסת אחרת, תלוי איך האדם מפרש אותה. המוח יכול לשנות את הדרך שבה הוא תופס את המאמץ ולהפוך אותו לחוויה חיובית על ידי שינוי התפיסה. האם אימוני EMS גורמים למאמץ? בהרצאה נדון גם נושא אימוני EMS (Electrical Muscle ... אתגר גופני חזק מאוד. בחלק מהמצבים, אנשים המשתמשים בטכנולוגיה זו עשויים להרגיש תסמינים של פירוק שרירים, אפילו אם הם לא מתאמנים בצורה אינטנסיבית. אליעד ציין שאם אימון EMS מבוצע בצורה לא נכונה או בצורה ... להם. לעיתים, המתנגדים רואים בכך חוסר יעילות או שיטה שנראית כמרמה. הם עשויים להרגיש כי כל העבודה הקשה והמאמץ שעשו בעבר לא שווים כלום מול טכנולוגיה חדשה שמפשטת את כל התהליך. התחרותיות שמאפיינת את עולם האימונים יכולה לגרום לאנשים להרגיש שמישהו אחר יכול להגיע לתוצאות במהירות ובקלות רבה יותר, מה שגורם להם להרגיש לא נוח. מאמץ ורגשות האם מאמץ יכול ליצור אהבה? איך לגרום למישהו לאהוב אותך? האם מאמץ יכול להוביל לשנאה? תסמיני פירוק שריר באימוני EMS איך ...

... את העובדה ששופט הוא אדם עם רגשות ותחושות אמפתיות. יש להתכונן לכך ששופט ... להזדהות עם אחד הצדדים מתוך תחושת צדק או חוסר צדק. במצבים כאלה, ... אובייקטיבית, ולהסביר מדוע התחושות שיכולות להתעורר אינן ... בצורה מסודרת ומנומקת. ככה, תחושת האמפתיה של השופט לא תוביל ...

... ומעביר תובנות שונות בנוגע למושגים של מאמץ ותועלת. ההרצאה מתחילה בשיחה שבמהלכה נדונה השאלה איך ייתכן שבן אדם יתאמץ מעט, אך יקבל הרבה תועלת. הוא מציין מקרה שבו אדם מרגיש שהוא נתן מעט אך קיבל הרבה בתמורה, ושואל האם זה אפשרי. בתחילת השיחה, אליעד מעלה את השאלה האם זה הגיוני שבן אדם יתאמץ מעט ויקבל תועלת רבה, ומקשר את העניין למקרים יומיומיים שבהם אנשים מרגישים שהם לא מקבלים תועלת שווה למאמץ שלהם. לאורך השיחה, אליעד מציע את הדוגמה של תן מעט כסף ולקבל הרבה תועלת, ושואל אם זה באמת ייתכן. הוא מסביר שהתועלת שונה מאדם לאדם, והיא אינה תמיד תלוית במאמץ שנעשה. דוגמה נוספת שמוזכרת היא אם אדם רעב מאוד יכול להרגיש יותר תועלת ממאכל קטן, בעוד שבן אדם שאינו רעב ירגיש פחות תועלת מאותו מאכל, גם אם הוא ינסה להשקיע מאמץ באכילה. כחלק מהדיון, אליעד עובר לשלב שבו הוא שואל אם קיימת אפשרות כזו שבה התועלת לא תלויה במאמץ. הוא מציין שהדבר עשוי להיות תלוי בציפיות האישיות ובכמות החיסרון המרגיש בתוך כל אדם. אליעד טוען שהתועלת נובעת מהחיסרון שממלאים, ולא תמיד נובעת באופן ישיר ממאמץ. בהמשך, השיחה מתמקדת בשאלות נוספות לגבי איך תועלת מוגדרת וכיצד ההנאה משפיעה על תחושת התועלת. לדוגמה, אם אדם מסכים לתת משהו לאדם אחר מתוך תחושת אהבה, יתכן והאהבה הזו תספק לו תועלת גדולה יותר ממה שהיה מקבל מאדם שלא היה אוהב אותו. אליעד שואל אם ניתן להרגיש תועלת רבה אפילו אם לא הושקע מאמץ גדול, ומדבר על ההתמודדות עם קונפליקטים פנימיים בזמן עשיית פעולות. בסופו של דבר, אליעד מסכם שהתועלת לא תמיד תלויה במאמץ, אבל יש פעמים שבהן המאמץ באמת מגביר את תחושת התועלת, במיוחד כשמדובר במילוי חסרונות פנימיים. הוא מציין שיכולת השגת התועלת נובעת מהחיסרון שבני אדם מרגישים, וכשחיסרון זה מתמלא, התועלת משתנה. מאמץ מול תועלת האם מאמץ מביא תועלת? כיצד תועלת משתנה על פי המאמץ? השפעת תועלת על רגשות מהי תחושת התועלת? ...

... האמיתית היא למה הוא כל כך מפחד מלאבד אותו? אולי יש מתחת פחד נוסף, פחד עמוק יותר מכך שיהיה לבד, או פחד מחוסר יכולת להתמודד עם רגשות שליליים. ולכן, הגילוי של השורש הראשון לא תמיד מביא לפתרון מלא, כי לא נחשף עדיין השורש העמוק ביותר. האם זיהוי ... בעיה כלשהי? אליעד מבהיר שהשורש האמיתי של כל בעיה הוא תמיד הפרשנות האישית של האדם לאירועים מסוימים. השורש אינו האירוע עצמו או התחושה עצמה, אלא האופן שבו האדם מפרש ומעניק משמעות לתחושה או לאירוע. לדוגמה, מישהי שמבצעת ניסיונות התאבדות וירטואליים, עושה זאת כי יש לה פרשנות מסוימת מאוד לגבי המוות, ... לא נפתרת מעצמה ברגע הגילוי, כי הגילוי עצמו הוא רק מודעות ראשונית. ללא פעולת שינוי בתפיסות ובפרשנויות הפנימיות, המצב הנפשי או הרגשי לא ישתנה. למשל, גם אם אדם מבין שהפרשנות שלו לחרדה אינה מחויבת המציאות, כל עוד הוא לא משנה בפועל את תפיסתו ואת הרגלי ...

תחושת בדידות, מרגיש בודד בעולם, התמודדות עם אובדן, התמודדות עם שכול, מרגיש לבד, להתמודד עם בדידות רגשית, הרגשת בדידות חברתית, בדידות בזקנה, מרגיש ממש בודד, דיכאון, עצבות מהי תחושת הבדידות וכיצד ניתן להתמודד איתה? בהרצאה, אליעד מדבר על תחושת הבדידות, כיצד היא נראית וכיצד ניתן להתמודד איתה במצבים שונים, תוך מתן דוגמאות מגוונות. הוא מתחיל את השיחה בשאלה מה לעשות כאשר אדם מרגיש בודד. לדוגמה, אישה שהפכה לאלמנה אחרי שבעלה נפטר, או אדם שהתגרש לאחר שנים רבות. השאלה המרכזית היא איך ניתן להתמודד עם תחושת הבדידות כאשר אדם מוצא את עצמו לבד. אליעד מציין שמצב שבו אדם מרגיש בודד יכול להיגרם ממגוון סיבות, אך לעיתים לא מדובר בהרגשה של לבד עצמו אלא בתחושות של אובדן ורגשות נוספים, כמו תחושת ניכור או חוסר אהבה. תחושת הבדידות היא לעיתים תוצאה של תחושות פנימיות שמקורן באי היכולת להתמודד עם רגשות של אובדן, כגון אובדן בן זוג או אדם קרוב. מה עושים כשאדם מרגיש בודד לאחר אובדן משמעותי? אליעד מציע כי אחד הפתרונות להתמודד עם תחושת הבדידות הוא להבין מהו החיסרון הספציפי שגורם לאדם להרגיש כך. לדוגמה, אם אדם מרגיש בודד כי הוא לא אוהב את עצמו או לא יודע איך לאהוב אחרים, ניתן להתחיל לעבוד על תחום זה. לעיתים, אנשים שמרגישים בודדים לא בהכרח רוצים להיות לבד, אלא הם פשוט לא יודעים איך למלא את החיסרון הפנימי. בנוגע לאנשים שהפכו אלמנים או חוו אובדן של בן זוג, אליעד מציין כי האפשרות לשנות את התחושות של הבדידות היא על ידי עבודה פנימית, שבה אדם לומד לאהוב את עצמו מחדש ולהבין שהוא לא חייב להימצא במערכת זוגית כדי להרגיש שלם. הוא מציע שעל אדם לבדוק את תחושת האין לי אף אחד, ולשאול את עצמו מדוע הוא מרגיש כך. השאלה היא תמיד למה אנחנו מרגישים רע, ולא האם אנחנו באמת לבד. האם יש פתרונות לשמור על תחושת בדידות לאורך זמן? אם אדם לא מוצא פתרון פנימי שימלא את החסר, ניתן למצוא דרכים לשנות את הצפייה בחיים. לדוגמה, אדם יכול לנסות לראות את הבדידות כחוויה חיובית, כמו בהבנה שכל אחד יכול לפתח קשרים עם עצמו ועם הסובלים בקלות פחותה. לעיתים, התעסקות בטלוויזיה או בחפצים אחרים יכולה להיות פתרון ...

... של אהבה, התאהבות, מערכות יחסים, זוגיות, חינוך ילדים, הרצון להיות דומה, להרגיש קרוב, יצירת קרבה, יצירת אהבה, לגרום ... יחסים, תוך התמקדות בשאלות כמו איך נוצרת קרבה, איך אנחנו משפיעים על אחרים ואיך התנהגויות שונות משפיעות על תחושת הקרבה. אליעד מסביר כי אנשים ... אם חבר קרוב אוהב סגנון מוזיקה מסוים, ייתכן שנתחיל גם אנחנו לאהוב אותו, רק כי אנו רוצים להיות קרובים אליו ולהרגיש כמותו. איך משפיע הרצון להידמות למישהו ... ופעולות. למשל, אם מישהו אהוב עלינו מעדיף לבוש מסוים, נוכל גם אנו להתחיל ללבוש בגדים דומים כדי ליצור קרבה או תחושת חיבור. תהליך זה מתרחש לעיתים גם בתת - מודע, כשאדם מתחיל לשדר את הערכים וההעדפות של האחר. מה הקשר בין קרבה רגשית ובחירה חופשית? ההרצאה גם עוסקת בשאלה ... אנחנו באמת בוחרים את תחומי העניין שלנו או האם הם נגרמים על ידי השפעה חיצונית. אליעד מציין כי פעמים רבות יש תחושה של חוסר בחירה חופשית, ... מי משפיע על מי יותר - האם זה זה שמושפע יותר שמגיב במידה רבה יותר, או שזה שמוביל את ההתנהגות ומטביע חותם על רגשות האחר. דוגמת השיחה בין שני ... ומתחיל לראות את העולם דרך עיניו. כך לדוגמה, אם אחד אוהב מוזיקה מסוימת, השני עשוי להתחיל לאהוב אותה גם כדי להרגיש קרוב ולהתחבר יותר. מה גורם לנו לשנות את עמדותינו כדי ליצור קרבה? נראה שהחיפוש אחרי תחושת קרבה הוא שמניע את השינוי הזה. ... אדם. לדוגמה, אם מישהו לא אוהב עוגות, אבל רוצה להיות קרוב לאדם שאוהב עוגות, הוא עשוי להתחיל לאכול עוגות כדי להרגיש קרוב יותר אליו. איך ניתן לגרום למישהו לאהוב אותנו יותר? אליעד מסביר את תהליך ההשפעה ההדדית בהקשר של זוגיות, מציין את החשיבות של זהות משותפת ותחושות דומות על מנת לחזק את הקרבה הרגשית בין בני זוג. כשיש יותר התאמה בין הערכים וההעדפות, תחושת הקרבה גדלה. ככל ששני בני הזוג בוחרים לפתח תחומי עניין דומים, כך נבנית מערכת יחסים יותר הרמונית וקרובה. מה קורה כשאחד מבני הזוג מתחיל להרגיש רחוק מהשני? נושא נוסף שעלה בהרצאה הוא איך מתמודדים עם תחושת ריחוק במערכת יחסים. אליעד טוען כי לעיתים קרובות כאשר אחד מבני הזוג מרגיש ריחוק, הדבר נובע מההרגשה של חוסר התאמה או חוסר חיבור למישהו שמפגין תחומי עניין שונים או לא מקבל את הערכים של הצד השני. במקרים כאלה, יכול להיות קשה להרגיש קרוב ולהרגיש אהבה הדדית, ויש צורך להתמודד עם תחושת הזרות הזו. איך מציאת דמיון ... השוני שבין בני הזוג לבין הדמיון שביניהם. כאשר יש פערים גדולים מדי בין הרצונות או תחומי העניין, עלול להיווצר תחושת ניכור, וזה יכול לגרום להתדרדרות ...