איך לראיין עובדים? איך לדעת האם העובד רוצה את התפקיד? איך לדעת מהי מידת ההתאמה של העובד לתפקיד? איך לדעת האם העובד יתפטר? איך לדעת האם המועמד מתאים לתפקיד? איך לדעת האם העובד יהיה שמח בתפקיד? איך לדעת מה ההתאמה של העובד לתפקיד? איך לראיין מועמד לעבודה? מה לשאול בראיון עבודה? איזה שאלות לשאול בראיון עבודה? גיוס עובדים, ניהול משאבי אנוש, איך לגייס עובדים? איך לבחון התאמה לתפקיד? מבחני מיון, הכנה לראיון עבודה, איך לדעת האם העובד מתאים לתפקיד? וכאן אסביר, לגבי ראיון עבודה, במידה ואתה המראיין, איך לראיין מועמד לעבודה? ומה לשאול בראיון עבודה? ואיך לדעת האם המועמד מתאים לתפקיד? אז בעיקרון, כדי שמישהו יתאים לתפקיד, הוא צריך יכולת ורצון. אם יש לעובד את היכולת לעשות את העבודה ואת הרצון לעשות את העבודה, הרי שאולי הוא מתאים לך. כמובן ביחס לעלות שלך, ... אבל כאן אני רוצה להתמקד באיך לדעת האם למישהו יש את הרצון לעבוד בתפקיד הזה? איך לדעת האם באמת העובד רוצה לעבוד בתפקיד? איך לדעת מה הסיכוי שהעובד יתפטר אחרי זמן קצר? איך לדעת את מידת ההתאמה של הרצון של העובד, לתפקיד שלו? והתשובה היא, שאתה יכול לשאול את העובד, שאלה פתוחה, לכאורה בהקשר אחר, וממנה לדעת האם וכמה העובד באמת רוצה את התפקיד שאתה רוצה שהוא יעשה אצלך. ואיך? תשובה: על ידי זה שתשאל אותו שאלה כללית ואישית מה החלום שלך לעשות בחיים, באופן כללי?. דהיינו, לנסות לגרום לעובד לספר מה באמת בא לו לעשות בחיים בכללי ומזה לגזור אל ההתאמה שלו לתפקיד. היתרון בשאלה הזאת, הוא, שזאת ... שבעצם הוא אומר לך האם הוא מתאים או לא מתאים לתפקיד שהוא רוצה להתקבל אליו. אבל היתרון הוא, שכאן העובד מדבר על משהו יותר ספציפי, שהוא רוצה לעשות בתפקיד שלו. וככה יותר קל למצוא את מידת ההתאמה של העובד לתפקיד. אם כן, עד עכשיו היו לנו 2 שאלות. 1 - מה החלום שלך לעשות בחיים באופן כללי. 2 ... הדינאמיקה הארגונית שסביבו ועוד כל מיני דברים, דרך נקודת המבט שלו על מקום העבודה שהוא עבד בו. לסיכום: לראיין עובדים זאת מיומנות, וכדאי לדעת לשאול שאלות בראיון כדי לדעת מה ההתאמה לתפקיד של העובד חדש. ואת ההתאמה של הרצון של העובד לתפקיד, אפשרי לגלות גם דרך לשאול את העובד בצורה סיבובית, מה החלום שלו ברזולוציות שונות, כנל.

ניהול עובדים, איך לגרום לעובד לקחת אחריות? איך להעביר ביקורת על עובד? איך לגרום לעובד לקבל החלטות באופן עצמאי? איך לגרום לעובד להחליט לבד? איך לגרום לעובד להגדיל ראש? איך ליצור מוטיבציה אצל עובדים? חרדת ביצוע של עובד, למה העובד מקטין ראש? למה העובד לא מקבל החלטות לבד? למה העובד לא רוצה להחליט לבד? למה העובד לא מקדם תהליכים? למה העובד לא לוקח אחריות? איך לנהל עובדים? האם הביקורת על העובד מוצדקת? איך להעיר לעובד? תלונות על עובד והפעם נסביר, על עוד אחת מהאפשרויות לכך שהעובד שלך מסיר אחריות ולא רוצה לקחת אחריות ולקבל החלטות לקדם תהליכים. כי לפעמים נראה שהעובד שלך לא רוצה להחליט לבד, כל דבר מחזיר אליך ושואל את דעתך, העובד לא רוצה לקבל אחריות ולא רוצה לקחת אחריות ולא מקדם דברים לבד וזה כמובן תהליך מתיש ולא נוח. והשאלה היא, למה זה קורה? ונסביר על איך להעביר ביקורת על עובד ועוד. ויש לכך כל מיני סיבות אפשריות, ואחת הסיבות לכך היא, שאולי העובד עושה את זה, כי אתה גורם לו לעשות את זה, בגלל הצורה שבה אתה מעביר ביקורת על ההחלטות של העובד, כאשר הוא כן מחליט החלטות וכן מקדם תהליכים באופן עצמאי. ומה הכוונה? הכוונה היא, שישנם מצבים שבהם העובד שלך כן מקבל החלטות באופן עצמאי וכן מקדם תהליכים. אבל מסיבה כלשהי, התהליך לא נראה מושלם בעיניך. ואז נשאלת השאלה מה אתה עושה ואיך אתה מגיב, כאשר התהליך לא נראה מושלם בעיניך? אפשרות אחת לדוגמה, היא שאתה מגיב לעובד שלך בצורה מכובדת, מסביר לו מה לדעתך לא טוב במה שהוא עשה, מסביר לו מה לדעתך הוא כן היה יכול לעשות בצורה יותר טובה, ומוודא שהעובד שלך חושב שהוא בהחלט כן יכול לעשות בפעם הבאה בדרך שתספק אותך ואת הרצון שלך לשביעות רצונך. דהיינו, אתה לוקח את מה שהעובד עשה, ומנסה לנהל דיון בצורה מכובדת, לנסות להבין מה קרה, מה בדיוק היה, מה היו השיקולים, למה ההחלטה התקבלה ... לעשות, ואתה מציג את האפשרות שאתה חושב שהיא עדיפה יותר, אתה מנסה להסביר למה לדעתך היא עדיפה יותר ומוודא שהעובד, הבין אותך והסכים איתך ושהוא חושב שאכן אפשרי ויותר יעיל לעשות את ההצעה שלך. במקרה כזה, בפעם הבאה, יש יותר סיכוי שאותו עובד ייקח אחריות ושהוא ינסה לפעול בצורה הטובה ביותר ולקדם תהליכים באופן עצמאי ולקבל החלטות באופן עצמאי. יחד עם זאת, ... הביקורת שהוא מעביר, מלאה סתירות והיא מבקשת דברים שלא ניתן לבצע אותם במציאות, לפחות לא מנקודת המבט של אותו העובד. ואז במקרה כזה, זה מגדיל את הסיכוי לכך, שבפעם הבאה תהיה לאותו עובד חרדת ביצוע ושהוא לא ירצה לקבל החלטה לבד, בהחלט כדי להסיר לעצמו אחריות לקבלת ההחלטה. כי הוא יודע שבסיכוי ... קיימת במציאות. ולכן זה אומר, שבהכרח לא משנה מה יקרה או לא יקרה, תמיד תהיה אפשרות להעביר ביקורת על העובד, אם תרצה לעשות זאת. כי לפעמים בתת המודע של המנהל, הוא רוצה להעביר ביקורת על העובד שלו, מסיבות שונות. דהיינו, שיש תהליך בתת המודע של המנהל, שהוא רוצה להוכיח לעצמו או לעובד או למישהו אחר, שאותו עובד לא מספיק טוב, כמו קטגור בבית משפט, שמטרתו להרשיע את הבן אדם ולהוכיח שהוא אשם. ולפעמים המנהל מחפש את העובד, מחפש למצוא מה לא טוב במה שהעובד עשה. וצריכים לדעת, שברמת העיקרון, תמיד אפשרי למצוא משהו לא טוב בכל דבר שקורה או שלא קורה. כי שום ... יש יתרונות וחסרונות. ולפעמים אותו מנהל מחפש את השלמות מסיבות שונות, ואז הוא בקלות מאוד מוצא חסרונות במה שאותו עובד עשה, ואז כאשר הוא מעביר ביקורת על העובד, הוא גם לפעמים מעביר ביקורת סותרת. לדוגמה, שפעם אחת מנהל המכירות יעיר לאיש המכירות על כך שאותו איש מכירות ... למה לא אמרת משהו. למה הסברת משהו או למה לא הסברת משהו וכיוב. במילים אחרות כאשר מעבירים ביקורת על העובד, צריכים לנסות לגרום לעובד להבין שיש אפשרות לגרום לאותו מנהל להיות מרוצה, מעבודה שלא משנה מה היא לא תהיה מושלמת. אבל אם אותו ...

פיטורי עובדים, האם לפטר את העובד? האם לזרוק את העובד? האם להתייחס לעובד כמו לכלי עבודה? איך נכון להתייחס לעובד שלא עובד? אם לנסות לשנות את העובד, האם לגייס עובד חדש? שיקולים לפטר עובד, ניהול עובדים, יעוץ ארגוני, יעוץ למנהלים האם נכון להתייחס לעובד כמו אל כלי עבודה? אליעד כהן דן בסוגיה של פיטורי עובדים ומציע זווית הסתכלות פרקטית, שבוחנת האם נכון להתייחס לעובד כמו אל כלי עבודה פשוט. הוא מעלה את השאלה האם במקרה שעובד אינו מתפקד באופן יעיל וטוב, יש להתייחס אליו בדיוק כפי שמתייחסים לכלי עבודה מקולקל - כלומר, האם יש להיפטר ממנו מיד או שמא אפשר לתקן ולשפר את ביצועיו. מתי כדאי לפטר עובד ומתי כדאי לשפר את ביצועיו? כדי להבהיר את הנושא, אליעד מביא דוגמה מעולם הכלים: כשיש לנו רכב, למשל, המשמש ... לרוב אנחנו לא ממהרים להחליף אותו מיד אלא בודקים האם ניתן לתקן אותו בצורה חסכונית ויעילה. בדומה לכך, גם עובד שנתפס כלא מתפקד או מקולקל, אינו בהכרח עובד שצריך לפטר מיד. ייתכן שיהיה זול, יעיל וחכם יותר להשקיע מאמץ בשיפור העובד, מאשר להחליפו בעובד חדש. האם תמיד משתלם להחליף עובד שלא מתפקד? אליעד מבהיר שלא תמיד החלפת עובד היא הפתרון הטוב ביותר, אפילו אם זו האופציה הראשונה שקופצת לראש. לעיתים, להשאיר את העובד ולמצוא דרכים להסתדר איתו או לשפר את ביצועיו עשוי להיות זול ואפקטיבי יותר בטווח הארוך. לדוגמה, יכול להיות משתלם יותר להסביר לעובד מה בדיוק נדרש ממנו, לתת לו הכשרה, לצעוק עליו או פשוט לקבל את המגבלות שלו, במקום לפטר אותו ולהתחיל מחדש את כל התהליך של גיוס, הכשרה והסתגלות של עובד חדש. איך לקבל את ההחלטה הנכונה לגבי פיטורי עובדים? אליעד מדגיש כי ההחלטה לגבי פיטורים צריכה להיות מבוססת על בחינה מדוקדקת של כל מקרה לגופו, תוך התמקדות באינטרסים העסקיים של הארגון. אין להחליט באופן אוטומטי על פיטורי עובד רק בגלל שאינו עומד בציפיות הראשוניות. בדיוק כפי שלא מחליפים כלי עבודה יקר בגלל תקלה קטנה, גם עובד אינו בהכרח פגום ללא תיקון. ההחלטה הנכונה דורשת שיקול דעת, הבנת התמונה הרחבה יותר, וניתוח מדוקדק של העלויות והתועלות שבכל אופציה אפשרית. כיצד מנהלים צריכים להסתכל על עובדים? מנהלים, לפי אליעד, צריכים לראות בעובדים לא רק כלי עבודה חד - פעמיים אלא משאב שיש לשקול את עלויות התחזוקה, התיקון או השדרוג שלו מול עלויות החלפתו. ישנם מקרים בהם שיפור העובד הקיים ידרוש מאמץ מסוים בטווח הקצר, אך עשוי להניב תשואה גדולה יותר בטווח הארוך. ההשקעה בשיפור ביצועיו של עובד יכולה להשתלם, כל עוד היא מוצדקת מבחינה כלכלית ופרקטית. האם ההחלטה על פיטורי עובדים היא שאלה מוסרית? חשוב להדגיש שאליעד אינו נכנס לשאלה האם זה טוב או רע מבחינה מוסרית או פילוסופית לפטר עובד. במקום זאת, הוא מתמקד בהיבט המעשי והכלכלי של הניהול העסקי. כלומר, ההחלטה על המשך העסקתו של עובד צריכה להיעשות בהתאם לאינטרסים העסקיים ולמצב הספציפי, ולא מתוך רגש או השקפה מוסרית בלבד. האם עדיף לקבל את העובד כפי שהוא? אליעד מציע גם אפשרות נוספת והיא פשוט לקבל את העובד כפי שהוא, עם כל החסרונות שלו. הוא טוען שגם זו יכולה להיות אופציה נכונה מבחינה עסקית, במיוחד אם העלויות של שינוי העובד או החלפתו גבוהות מדי. למשל, לפעמים עדיף להסתדר עם עובד שמבצע את העבודה פחות טוב מהמצופה, אם בסופו של דבר העלויות של גיוס עובד חדש יהיו גבוהות מדי, או שהסיכוי למצוא עובד טוב יותר נמוך. לסיכום, האם לפטר או להשקיע בשיפור העובד? אליעד כהן מסכם שהשאלה אם לפטר עובד או לא, היא תמיד תלויה בהקשר הספציפי ובמטרות הארגון. בכל החלטה יש ...

3 גישות בניהול עובדים, 3 דרכי התמודדות עם עובד שלא מבצע את המשימות שלו, מה לעשות עם עובד שלא עומד במשימות שלו? איך לנהל עובדים? השקעה בעובדים בארגון, השקעה בהון האנושי שבארגון, גישות ניהוליות, יעוץ למנהלים, אימון למנהלים מה לעשות כשהעובד שלך לא מבצע את המשימות שלו? כאשר מנהלים נתקלים במצב שבו עובד אינו מבצע את המשימות שלו, קיימות שלוש גישות ניהוליות להתמודדות עם הבעיה. אליעד כהן מתאר אותן בפירוט, תוך הסבר ... דוגמאות המדגימות את ההבדלים בין הגישות ואת היתרונות והחסרונות של כל אחת מהן. מהי הגישה הראשונה והכי פשוטה לטיפול בעובד שלא מבצע את המשימות? הגישה הראשונה, שלפי אליעד כהן היא גם הפשוטה והקלה ביותר, היא פשוט לעשות את המשימה במקומו של העובד. לדוגמה, אם ביקשת מעובד שלך להתקשר ללקוח, אך הוא לא התקשר, הפתרון הפשוט ביותר עבורך הוא להתקשר בעצמך או להעביר את המשימה לעובד אחר. היתרון של גישה זו הוא הפשטות והמהירות שלה: המשימה מבוצעת מידית וללא עימותים. עם זאת, החיסרון המרכזי בגישה זו הוא שהיא אינה פותרת את הבעיה לטווח ארוך, העובד מתרגל לכך שאחרים מבצעים את המשימות שלו, ולכן לא לומד ולא משתפר. בטווח הארוך, פתרון זה מתגלה כיקר ולא משתלם, מכיוון שהוא יוצר תלות תמידית בביצוע משימות במקום העובד. מהי הגישה השנייה והמורכבת יותר להתמודדות עם עובד לא ממושמע? הגישה השנייה, שהיא מורכבת וקשה יותר לביצוע מהראשונה, כוללת את מתן ההוראה לעובד תוך כדי פיקוח ישיר עליו. במקרה הזה, אתה כמנהל צריך לפנות לעובד בצורה מפורשת ולהגיד לו מה בדיוק עליו לעשות. לאחר מכן, עליך לעקוב אחר הביצוע, להתווכח איתו אם צריך, לבדוק מדוע הוא לא ביצע את המשימה, ולהתמודד עם התירוצים והסיבות שהוא מעלה. לדוגמה, כשעובד מסרב לבצע שיחה טלפונית, תצטרך לדרוש ממנו במפורש שיבצע אותה, ואז לבדוק האם הוא אכן ביצע אותה או לא. היתרון הוא שהמשימה אכן תתבצע על ידי העובד עצמו, אך החיסרון הוא שגישה זו דורשת זמן, אנרגיה, והרבה מאמץ נפשי. היא גם מייצרת מערכת יחסים מסובכת של פיקוח ומעקב מתמיד, ולכן גם היא אינה אידיאלית. מהי הגישה השלישית והיעילה ביותר לטיפול בעובד שלא מבצע את תפקידו? הגישה השלישית, שלדעת אליעד כהן היא הקשה ביותר אך גם היעילה והמשתלמת ביותר לטווח ארוך, היא להשקיע בבניית היכולות, הידע, והמוטיבציה של העובד, כך שהוא עצמו יבחר לבצע את המשימה. במקום לבצע את המשימה בעצמך או לנדנד לעובד שיבצע אותה, יש לפעול כך שהעובד יבין וירצה לבצע את המשימות בעצמו. גישה זו כוללת ניתוח מעמיק של הסיבות לכך שהעובד אינו מבצע את המשימה: האם העובד לא הבין את ההנחיה בבירור? האם הוא חסר ידע או יכולת לבצע את המשימה? האם הוא לא רוצה לבצע ... רואה ערך בביצוע המשימה? בגישה זו, אליעד כהן מדגיש את החשיבות של השקעה בהון האנושי בארגון. בניית היכולת של העובד לעשות את המשימה בעצמו היא הדרך האפקטיבית ביותר בטווח הארוך. כשהעובדים חכמים יותר, בעלי ידע, יכולות ומוטיבציה, הם יעשו את המשימות שלהם ביוזמתם ובצורה איכותית, מה שיביא לארגון תוצאות טובות הרבה יותר. לדוגמה, אם העובד מסרב לבצע שיחה טלפונית, במקום רק לתת לו הוראה או לעשות זאת במקומו, עליך לברר איתו לעומק מדוע הוא ... שהשיטה הזאת דורשת השקעה רבה יותר של זמן ומאמץ ראשוני, היא מייצרת תועלת משמעותית לארגון בטווח הארוך, ומביאה לכך שהעובדים יהיו עצמאים ויעילים יותר. איזו גישה היא המשתלמת ביותר לטווח הארוך בניהול עובדים? על פי אליעד כהן, הגישה השלישית, של פיתוח יכולות והעלאת מוטיבציה וידע של העובדים, היא אמנם הקשה ביותר, אך היא הגישה שמשתלמת הכי הרבה לארגון לאורך זמן. עובדים אשר מושקעים בהם בצורה נכונה הופכים ליעילים, חכמים ובעלי מוטיבציה גבוהה, וכך פוחת הצורך בהתערבות ישירה מצד המנהל. איך לנהל עובדים בצורה נכונה? איך להתמודד עם עובד שלא מבצע משימות? מה לעשות כשעובד מסרב לעבוד? איך לבנות מוטיבציה אצל עובדים? גישות ניהול עובדים למה העובד לא עושה מה שאני מבקש? איך לנהל עובדים? ללמד את העובד לחשוב, להשקיע בעובדים, להשקיע בהון האנושי, חשיבות ההון האנושי שבארגון, השקעה בעובדים, שיטות לניהול עובדים, גישות בניהול עובדים, לפטר עובד, להחליף את העובד, בעיות משמעת עובדים, עובד לא ממושמע

... יוצר מוטיבציה, לעבוד מתוך לחץ, לחץ בעבודה, מוטיבציה מתוך לחץ, עבודה בלי לחץ, לעבוד בלי לחץ, חוסר מוטיבציה, הנעת עובדים, לשפר את המוטיבציה, הנעה לעבודה, ניהול עובדים מהו הקשר בין לחץ למוטיבציה בעבודה? בשיחה זו נדונה השאלה אם לחץ יכול להוביל למוטיבציה גבוהה יותר בעבודה, או ... והם עשויים להרגיש חוסר יכולת להתמודד עם המשימות בצורה מיטבית. מהי השפעת הלחץ על האנשים השונים? לחץ יכול לגרום לעובדים לפעול מהר יותר, אך ישנה הבחנה בין אנשים שמגיבים לחץ בצורה חיובית לבין אחרים שמרגישים חסרי יכולת תחת אותו ... בתוך זמן קצר, אך בסופו של דבר הלחץ גורם לו לדחייה של המשימות. איך ניתן לשפר את המוטיבציה אצל עובדים תחת לחץ? בהרצאה נדונה גם השאלה כיצד ניתן להפוך את הלחץ למניע מוטיבציה אצל עובדים. אחד המשתתפים הסביר כי במצבים של לחץ, יש צורך למקד את המחשבה ולהבין את משמעות המשימה בצורה ברורה ומדויקת, כך שהעובד יבין שהוא לא רק עושה את העבודה, אלא יש לו מטרה מוגדרת שדורשת את התשומת לב המלאה שלו. כיצד ... לאי הבהירות ולתחושת חוסר אונים. אחת הדעות הייתה כי הלחץ הגורם לתחושת מחויבות לפעול בזמן מסוים הוא זה שגורם לעובד להרגיש שהוא חייב לפעול על מנת להשיג את המטרה, בעוד שלחץ לא ממוקד יכול לגרום לעיכוב במשימות. מהו המנגנון ... ולא אפשרית, הלחץ יכול לשמש כגורם מזרז להשלמת המשימה. השיחה גם התמקדה בהשפעה של הלחץ על התפוקה הכוללת של העובד, שלפעמים משמעה שהיא לא תמיד תוביל ליותר עבודה, אלא לפעמים רק תגרום לעיכוב. מהי הדרך בה ניתן למנוע את ... משתתף אחר ציין שלפעמים מה שנראה כעבודה תחת לחץ הוא לא בהכרח מה שיוביל לתוצאה טובה יותר. למעשה, כדי שהעובדים יפיקו את המיטב מהלחץ, יש צורך בשיח פתוח לגבי המניעים והצרכים שלהם בעבודה, כדי שהלחץ לא יתפוס מקום שלילי. ... את מחשבותיו בצורה נכונה, הלחץ יכול להפוך לכלי שיסייע לו להשלים את המשימות בהצלחה. לחץ בעבודה מוטיבציה ולחץ הנעת עובדים עבודה תחת לחץ ניהול עובדים מהו הקשר בין לחץ לבין מוטיבציה בעבודה? במהלך השיחה, נדונה השאלה אם לחץ יכול להוביל למוטיבציה גבוהה יותר בעבודה, ... והם עשויים להרגיש חוסר יכולת להתמודד עם המשימות בצורה מיטבית. מהו השפעת הלחץ על האנשים השונים? לחץ יכול לגרום לעובדים לפעול מהר יותר, אך ישנה הבחנה בין אנשים שמגיבים לחץ בצורה חיובית לבין אחרים שמרגישים חסרי יכולת תחת אותו ... בתוך זמן קצר, אך בסופו של דבר הלחץ גורם לו לדחייה של המשימות. איך ניתן לשפר את המוטיבציה אצל עובדים תחת לחץ? בהרצאה נדונה גם השאלה כיצד ניתן להפוך את הלחץ למניע מוטיבציה אצל עובדים. אחד המשתתפים הסביר כי במצבים של לחץ, יש צורך למקד את המחשבה ולהבין את משמעות המשימה בצורה ברורה ומדויקת, כך שהעובד יבין שהוא לא רק עושה את העבודה, אלא יש לו מטרה מוגדרת שדורשת את התשומת לב המלאה שלו. כיצד ... לאי הבהירות ולתחושת חוסר אונים. אחת הדעות הייתה כי הלחץ הגורם לתחושת מחויבות לפעול בזמן מסוים הוא זה שגורם לעובד להרגיש שהוא חייב לפעול על מנת להשיג את המטרה, בעוד שלחץ לא ממוקד יכול לגרום לעיכוב במשימות. מהו המנגנון ... ולא אפשרית, הלחץ יכול לשמש כגורם מזרז להשלמת המשימה. השיחה גם התמקדה בהשפעה של הלחץ על התפוקה הכוללת של העובד, שלפעמים משמעה שהיא לא תמיד תוביל ליותר עבודה, אלא לפעמים רק תגרום לעיכוב. מהי הדרך בה ניתן למנוע את ... משתתף אחר ציין שלפעמים מה שנראה כעבודה תחת לחץ הוא לא בהכרח מה שיוביל לתוצאה טובה יותר. למעשה, כדי שהעובדים יפיקו את המיטב מהלחץ, יש צורך בשיח פתוח לגבי המניעים והצרכים שלהם בעבודה, כדי שהלחץ לא יתפוס מקום שלילי. ... בצורה נכונה, הלחץ יכול להפוך לכלי שיסייע לו להשלים את המשימות בהצלחה. מוטיבציה ולחץ בעבודה לחץ יוצר מוטיבציה הנעת עובדים עבודה תחת לחץ ניהול עובדים

שינוי הרגלים של עובדים, איך לשנות הרגלים? דמיון מודרך, שיטות טיפוליות, שינוי התנהגותי, שינוי חשיבה, טיפול קוגניטיבי התנהגותי, טיפול התנהגותי, הרגלים רעים, יעוץ למנהלים, ניהול עובדים, אימון למנהלים איך לשנות הרגלים והתנהגות של עובדים באופן יעיל? לעיתים קרובות, אנשים מתקשים לשנות הרגלים או התנהגויות שליליות, והם מוצאים את עצמם שוב ושוב חוזרים לאותן ... אדם שתיקן את התפיסה הפנימית שלו יפעל נכון מבלי שיצטרך לזכור זאת. איך מנהלים יכולים להוביל לשינוי התנהגותי אצל עובדים? אליעד מבהיר שהעיקרון הזה נכון לא רק לשינוי עצמי אלא גם לניהול עובדים. השיטה הפרימיטיבית בניהול עובדים היא לתת נהלים ורשימות מפורטות של דברים שצריך לזכור לעשות. לדוגמה, עובד ששוכח לסגור בורג מסוים - מנהל נותן לו נהלים לבדוק שוב ושוב את אותה פעולה. החיסרון בגישה זו הוא שעובדים יכולים להגיע לעשרות או מאות נהלים שהם צריכים לזכור, ומנהלים אף פעם לא יוכלו לכסות את כל האפשרויות. לכן הפתרון היעיל יותר הוא לנסות להבין מדוע העובד שכח את הפעולה: האם זה מפני שזה לא חשוב לו, הוא לא מבין, או קשה לו? אחרי שתפתור את הגורם האמיתי, העובד יפסיק לשכוח את הפעולה באופן טבעי. במילים אחרות, שינוי התפיסה של העובד יוביל לשינוי אוטומטי של ההתנהגות שלו, וכך אין צורך להסתמך על נהלים וזיכרון. אליעד מציין שהמנהל שרואה את ההתנהגות של עובדיו כאקראית, הוא בדרך כלל מנהל שמתייחס גם להתנהגות שלו עצמו כאקראית. הוא מציע לכל מנהל קודם כל להבין את ההתנהגות שלו עצמו לעומק ולהפסיק להסתמך על זיכרון, וכך גם יידע כיצד לעזור לעובדים שלו לשנות את ההתנהגות שלהם בצורה יעילה יותר. ברגע שמנהל יאמץ את הגישה של שינוי פנימי, הוא יישם אותה גם על העובדים שלו ויפסיק להתייחס לכל בעיה כמשהו אקראי. האם ישנם מקרים בהם חייבים להסתמך על זיכרון ונהלים? למרות היתרונות הרבים ... אקראיים כלל ויש בהם היגיון פנימי שניתן לגלות, להבין ולשנות. האם רובוט או אוטומציה הם פתרון יעיל לשכחה של עובדים? לגבי טענה כי אפשר לאלץ עובדים לא לשכוח פעולות מסוימות באמצעות אוטומציה או רובוט, אליעד מציין שגם לרובוט יש מגבלות. אם הרובוט יתקלקל, ייתכן מאוד ... ולשנות את השורש הפנימי. שינוי כזה יבטיח שהשינוי יהיה טבעי, קל וקבוע. איך לשנות הרגלים רעים? שיטות לשינוי התנהגותי לעובדים טיפול קוגניטיבי התנהגותי מה זה? איך לגרום לעובדים לזכור נהלים? ניהול עובדים בצורה יעילה מה ההבדל בין שינוי תפיסתי להתנהגותי? עכשיו מה שקורה אצל אנשים לפעמים שיש להם איזו בעיה הם ... 100 פעמים זה לא משנה ודרך זה תטמיע לתוך המוח שלך איך אתה רוצה להתנהג. עכשיו הגישה הזאת היא עובדת אבל היא לא עובדת במאה אחוז מהמקרים יכול להיות שאם אתה נגיד תעשה סימולציה על מאה מקרים אז זה יעבוד לך במאתיים ויכול ... עושה אחרת תעשה את זה הרבה פעמים ואז אתה פשוט בזמן אמת תזכור לעשות אחרת, החיסרון בגישה הזאת שהיא עובדת על זיכרון עכשיו מה הבעיה בזיכרון שהיא לא תמיד תעבוד בכל המקרים ואם דעתך תוסח אתה לא תזכור ואם ... יותר משמעותי. אליעד: עכשיו מה שהסברתי עכשיו זה נכון גם כשרוצים שמישהו אחר ישתנה נגיד שבן אדם נגיד מנהל עובדים והוא רוצה שעכשיו שהעובדים שלו יעשו משהו מסוים אז הגישה הפרימיטיבית אומרת בא נעשה נוהל תקשיב כל פעם כשאתה עושה את זה תבדוק ... זה ואת זה אבל אתה אף פעם לא יוצא מזה לעולמי עולמים אתה לא יכול לצאת מזה למה כי העובד יש לו כל כך הרבה דברים שהוא צריך לזכור והוא לא יודע עכשיו אני צריך לזכור מה יש לו ... יכול לכסות את הכלב לאגן שלם אבל מה היתרון של הגישה הזאת שזה כאילו אומר לו תזכור וזהו מה העובד שלך עשה נגיד העובד נגיד כל פעם כשהוא נגיד. ש: שכח לסגור בורג מסוים. אליעד: שכח לסגור בורג מסוים יפה ואז אתה אומר לו אוקי נוהל יש נוהל מה לעשות עובד לפי נוהל אבל מה יקרה אם יהיו לו עשרה נהלים מה יקרה אם יש עוד דברים חוץ מהנהלים האלה ... שזה אקראי. ש: אז מה עושים. אליעד: רגע כבר רץ לתשובה, עכשיו למי נראה לאיזה מנהל נראה לו שמה שהעובדים שלו עושים זה אקראי למנהל שחושב שמה שהוא עושה זה אקראי זאת אומרת ככל שאתה עם עצמך לא תמצא ... כבן אדם הוא כשהוא רוצה לשנות משהו הוא מנסה להכניס לעצמו את זה דרך זיכרון אז גם כשהוא ירצה שהעובד שלו ישנה משהו אז הוא יגיד לו אוקי תזכור את זה כי הוא בעצם מציע לו את מה שהוא ... לעצמך כשאתה רוצה לזכור לעשות משהו אתה פשוט רושם לך לעשות אותו או מנסה לזכור לעשות אותו אז כשאתה כשהעובד שלך יעשה משהו מה אתה תעשה אתה תגיד טוב תקשיב תזכור לעשות את זה ואת זה בוא נרשום לך ... למה לעשות אחרת, עכשיו אם בן אדם חושב ככה עם עצמו אז גם כשהוא ינהל מישהו אחר כנראה כשאותו עובד יעשה איזה משהו ואתה תרצה לשנות אותו אתה תגיד לו רגע בא ננסה להבין למה הוא עשה את זה ... אחר אני מדבר על העיקרון כעיקרון לא תמיד אתה יכול, אתה יודע אתה יודע איך אתה יכול לגרום לזה שהעובד לא ישכח את הבורג נכון אתה יכול לפטר אותו ולשים רובוט. ש: אוקי לפני הרובוט. אליעד: לא אני אומר תיאורטית תפטר אותו ותשים רובוט עובד לפי רובוט ובזה זה עובד נכון אבל מה האמת שגם כשאתה שם רובוט יש לך את אותה בעיה, מה קורה אם הרובוט מתקלקל האם ...

ניהול עסקי, האם להשתמש במיקור חוץ? האם להשתמש באאוטסורסינג? outsourcing, האם לגייס עובדים? האם לגייס איש מכירות? האם להשתמש בקבלן משנה? הגדלת רווחיות, האם לנהל עובדים? ניהול משימות בעסק, יעוץ למשאבי אנוש, יעוץ ארגוני, יעוץ תפעולי האם כדאי להעביר משימות בעסק לאאוטסורסינג או לבצע אותן ... הוא למעשה מבזבז שעה שאותה הוא יכול לנצל לפגישה עם לקוח ולהרוויח סכום גבוה יותר. לכאורה, אם ניתן להעסיק עובד ניקיון ב - 100 שקלים לשעה, אז ברור שמשתלם יותר לעורך הדין לקחת לקוח נוסף באותה שעה ולהרוויח בפועל 400 שקלים יותר (הכנסה של 500 שקלים, מינוס 100 שקלים ששולמו לעובד). ההיגיון הכלכלי כאן ברור - פעולות שאפשר לבצע בפחות כסף ממה שבעל העסק מרוויח לשעה, עדיף להעביר לאדם אחר, ... עם הלקוחות. לפעמים בעל העסק יעדיף לשמור על איכות השירות גם אם המשמעות היא לעבוד יותר בעצמו. ייתכן שהעסקת עובד חיצוני תחייב הסכם לטווח ארוך או תשלום גבוה מדי, דבר שיהפוך את העסקה ללא משתלמת בטווח הארוך, אפילו אם ... ייתכן שבעל העסק יעדיף לעשות אותן בעצמו, גם מבחינה כלכלית וגם מבחינת איכות ושליטה בתוצאות. ניהול עסק מתי לגייס עובד? כדאיות שימוש ב - outsourcing האם להעסיק עובדים? שיקולי רווח והפסד בזמן עבודה מה ההיגיון בהתלבטות בין לבצע משימות בעסק באופן עצמאי לבין לשכור מישהו אחר? ההתלבטות ... המשרד, שיחות טלפון או פעולות אחרות שניתן לשלם עליהן פחות מ - 500 שקלים לשעה. לכאורה, אם ניתן להעסיק עובד ניקיון ב - 100 שקלים לשעה, עדיף שבעל העסק ייתן למישהו אחר לבצע את העבודה הזולה, ובזמן הזה יקבל ... הוא מרוויח 400 שקלים יותר (500 שקלים שהוא מקבל מהלקוח, פחות 100 השקלים ששילם למנקה). במצב כזה, הגיוני להעסיק עובד חיצוני לביצוע עבודות זולות, ולהקצות את זמנו של בעל העסק לעבודות רווחיות יותר. ההנחה כאן היא שבעל העסק יכול ... בעל העסק מרגיש שהוא מפסיד בכך שלא הוא שמנהל את השיחה או מכין את הצעת המחיר ברמה הנדרשת. ייתכן שעובד חיצוני דווקא יספק איכות טובה, אך ידרוש הסכם ארוך טווח או שכר גבוה מדי, כך שבחישוב חודשי או שנתי ... תועלת כלכלית ממשית בהעסקת אדם חיצוני. אם לא, ייתכן שבעל העסק יעדיף לבצע את המשימות בעצמו. ניהול עסק ניהול עובדים אאוטסורסינג לעסקים שיקולי רווח והפסד בזמן עבודה קבלנות משנה, מתי לגייס עובד? כדאיות גיוס עובדים, כדאיות שימוש במיקור חוץ, כדאיות שימוש ב outsourcing, האם להשתמש ב outsourcing? האם כדאי לגייס עובדים? האם לשכור חברה חיצונית? האם להיעזר בחברה חיצונית? האם לגייס מנהל? האם לגייס מנכל? האם לגייס סמנכל? האם לגייס פועלים? האם להעסיק עובדים? האם להעסיק מנהל? גיוס עובדים, האם לעשות את המשימה לבד? האם להיעזר באחרים? שיקולים כלכליים, איך מנהלים עסק? איך לנהל עסק? איך לנהל עובדים? משאבי אנוש ומיקור חוץ, השמת עובדים, חברת נקיון, עשה זאת בעצמך, שירותי מיקור חוץ, שירותי אאוטסורסינג, שירותי outsourcing

מהו השקר של העסקים הגדולים? האם באמת עסקים גדולים מעסיקים המון עובדים? למי המדינה צריכה לדאוג? עסקים קטנים, שולמנים, ביטוח לאומי לעצמאים, זכויות עצמאים בביטוח לאומי, פיצוי לעסקים קטנים, פיצוי לעסקים גדולים, עידוד תחרות במשק מהו השקר של העסקים הגדולים? האם באמת עסקים גדולים מעסיקים המון עובדים? המציאות הכלכלית כיום מציעה תמונה שבה המדינה מסייעת לעסקים הגדולים מתוך ההנחה שהם מפרנסים המוני עובדים ושהם חיוניים לכלכלה. אך האם באמת עסקים גדולים הם המפרנסים את מרבית העובדים, או שמא מדובר בטענה לא מדויקת שנועדה לשרת אינטרסים פוליטיים וכלכליים? בשיחה זו, אליעד בוחן את המניפולציות שמסתתרות מאחורי ... קטנים. מהו עסק גדול ומדוע הוא מקבל סיוע מיוחד? עסק גדול מוגדר לעיתים קרובות כעסק המעסיק מספר רב של עובדים. בעסקים קטנים, לדוגמה, עשוי להיות אינסטלטור עצמאי העובד לבדו ללא עובדים כלל. לעומת זאת, עסקים גדולים, כמו רשתות אופנה או חברות טכנולוגיה, עשויים להעסיק אלפי עובדים. על פי הטענה הרווחת, המדינה צריכה לסייע לעסקים הגדולים, כי הם מעניקים פרנסה למאות או אלפי משפחות. כל פיטורין ... מחזיקים את המשק? הטענה המרכזית שעומדת מאחורי התמיכה בעסקים גדולים היא שהקריסה שלהם תוביל לאובדן פרנסה למאות או אלפי עובדים בבת אחת, דבר שיגרום למשבר חברתי וכלכלי. אך אליעד מציין כי אין הכרח שהמצב יהיה כזה. אם עסק גדול כמו רשת בגדים המעסיקה אלפי עובדים ייסגר, עובדים אלו לא יישארו מובטלים. כל עוד יש ביקוש למוצר או לשירות, השוק ימצא דרכים להחיות את הענף עם עסקים קטנים שיתפסו את מקומם, וכך העובדים ימצאו עבודה חדשה באותו תחום. מדוע המדינה מעדיפה עסקים גדולים? הסיבה האמיתית לכך שהמדינה מעניקה עדיפות לעסקים הגדולים אינה בהכרח מתוך דאגה לעובדים, אלא בגלל כוחם הכלכלי, הפוליטי והלוביסטי. בעלי העסקים הגדולים נוטים להיות מקושרים למקבלי החלטות, והם מסוגלים להפעיל לחצים כדי לקבל הטבות מס והעדפות כלכליות. כלומר, ההעדפה לעסקים הגדולים נובעת ממניעים של השפעה פוליטית ולא מתוך דאגה אמיתית לרווחת העובדים. השלכות התמיכה בעסקים גדולים תמיכה בעסקים גדולים אינה תמיד משרתת את טובת הציבור. אליעד מציין כי כאשר המדינה מעניקה ... יותר: במקום שרווחי השוק יהיו מרוכזים בידיים של קומץ בעלי הון, עסקים קטנים מאפשרים לרווחים להתפזר בין יותר יזמים ועובדים. 3. פחות שליטה על השוק: כמות גדולה של עסקים קטנים מונעת יצירת מונופולים ומאפשרת לחברות קטנות להציע תחרות בריאה ... גדולים על פני עסקים קטנים רק בגלל גודלם. סיכום הטענה שהמדינה צריכה לדאוג לעסקים גדולים כי הם מפרנסים אלפי עובדים היא שקרית. כאשר עסק גדול יקרוס, העובדים יכולים למצוא עבודה במקומות אחרים בשוק, במיוחד בעסקים קטנים שיתפוס את מקומו. תמיכה בעסקים קטנים מביאה תחרות רבה יותר, ... צריכה לתמוך בעסקים גדולים, להעניק להם סיוע כלכלי, ואף להקל עליהם באמצעות הטבות מס, מתוך ההנחה שהם מפרנסים אלפי עובדים ושהם חיוניים לכלכלה המקומית. אך האם טענה זו נכונה, או שמדובר במניפולציה פוליטית וכלכלית שנועדה לשרת אינטרסים של בעלי ... הוא מקבל סיוע מיוחד? כאשר אנו מדברים על עסקים גדולים, הכוונה היא בדרך כלל לעסקים המעסיקים מספר רב של עובדים. לדוגמה, אינסטלטור עצמאי עובד לבדו ולכן לא מעסיק עובדים כלל. לעומתו, יש עסקים שמעסיקים עשרה עובדים, מאה עובדים, ואף עשרת אלפים עובדים. המדינה לרוב מעניקה סיוע לעסקים בעלי כמות עובדים גדולה, מתוך הטענה שהעסק מפרנס מספר רב של משפחות, ולכן יש לדאוג לקיומו. האם עסקים גדולים באמת מחזיקים את ... חברתי וכלכלי. אך האם זה באמת המצב? נניח שיש רשת חנויות בגדים עם 100 סניפים, ובכל סניף מועסקים 100 עובדים. בסך הכל מדובר בעשרת אלפים עובדים. האם באמת כל העובדים הללו יהיו מובטלים לחלוטין אם העסק ייסגר? התשובה היא לא. כל עוד הביקוש למוצר או לשירות קיים, סגירת עסק אחד תוביל לחלוקה מחדש של השוק. המשמעות היא שחברות קטנות יגדלו, ייפתחו עסקים חדשים, וכתוצאה מכך העובדים ימצאו מקומות עבודה חדשים בתוך אותו ענף. מדוע המדינה מעדיפה עסקים גדולים? הסיבה האמיתית לכך שהמדינה מעניקה עדיפות לעסקים גדולים היא לא בהכרח מתוך דאגה לעובדים, אלא מפני שלעסקים גדולים יש כוח כלכלי, פוליטי ולוביסטי רב. לרוב, בעלי העסקים הגדולים מקושרים למקבלי ההחלטות, דבר שמאפשר ... במקום שרווחי השוק יגיעו לידיים של קומץ בעלי הון, עסקים קטנים מאפשרים לרווחים להתפזר בין מספר רב של יזמים ועובדים. 3. פחות שליטה על השוק ככל שהכוח מתחלק בין יותר עסקים קטנים, כך נמנעת יצירת מונופולים ודואופולים שמכתיבים את ... שום הצדקה להעדיף עסקים גדולים רק בגלל גודלם. סיכום הרעיון לפיו עסקים גדולים חייבים לקבל תמיכה מיוחדת בגלל כמות העובדים שהם מעסיקים הוא שקרי ומניפולטיבי. עובדים שיאבדו את עבודתם בעסק גדול יכולים להיקלט מחדש בעסקים קטנים שיתפסו את מקומם. בנוסף, ריכוזיות כלכלית פוגעת בתחרות ומזיקה ...

מוטיבציה לעובדים, איך ליצור מוטיבציה לעובדים כמוך? איך לגרום לעובדים שלך לעבוד ברצינות כמוך? איך לגרום לעובדים שלך לעבוד כמוך? איך לגרום לעובדים שלך לרצות שתצליח? כמה משכורת לשלם לעובדים? איך לתמרץ עובדים? איך לתגמל עובדים? איך לגרום לעובדים לעבוד ברצינות כמוך? אליעד כהן מסביר כיצד ניתן לגרום לעובדים שלך לקחת את העסק שלך ברצינות ובאותה מידה של מוטיבציה שאתה מפגין. לדבריו, הסיבה שאתה לוקח את העסק שלך ... והכישלון שלו הוא הכישלון שלך. מכאן נובעת תחושת אחריות גדולה מאוד מצידך כלפי העסק שלך. אך מה קורה עם העובדים שלך? אליעד מדגיש כי אצל עובדים המצב שונה לחלוטין. עובדים מקבלים שכר קבוע, ולרוב הוא אינו מושפע ישירות מההצלחה או הכישלון של העסק באופן מיידי. גם אם לאורך זמן התוצאות של העובד עשויות להשפיע על המשך העסקתו, בטווח הקצר העובד יודע שהוא יקבל את המשכורת שלו בסוף החודש, ללא קשר לתוצאותיו האישיות. כלומר, אין לעובד אינטרס ישיר מובהק לעבוד קשה או להתאמץ באופן יוצא דופן, מעבר למינימום הנדרש ממנו. מדוע עובדים אינם בעלי מוטיבציה טבעית לעבוד ברצינות? אליעד כהן מחדד את הנקודה הזו ומבהיר כי הגורם מספר אחת להיעדר מוטיבציה אצל עובדים הוא שהתגמול שלהם אינו קשור לתוצאות האישיות שהם מפיקים. אמנם קיימת האפשרות התאורטית שהמעסיק יכעס או לא יהיה מרוצה מתפקוד העובד ואולי אפילו יפטר אותו בטווח הארוך, אך בטווח המיידי העובד יודע שהשכר שלו מובטח ולכן אין לו סיבה מיידית להתאמץ או להגדיל ראש בצורה יוצאת דופן. לפי אליעד, כל עוד העובד יודע שההצלחה שלו לא תשפיע מיידית על הרווח שלו, הוא לא יחוש צורך אמיתי לתת מעצמו יותר ממה שהוא מוכרח. זהו מצב טבעי שבו העובד ייתן רק את המינימום הנדרש על מנת לשמור על מקום העבודה שלו ולא מעבר לכך. איך ליצור מוטיבציה אמיתית בקרב העובדים שלך? הדרך שאליעד מציע לפתור את בעיית המוטיבציה של העובדים היא פשוטה וברורה: להפוך את השכר של העובדים לתלוי תוצאות באופן משמעותי ומיידי. ככל שהתגמול שהעובד מקבל יהיה תלוי יותר בביצועים האישיים שלו ובתוצאות שהוא משיג, כך הוא יהיה בעל מוטיבציה גדולה יותר לעבוד קשה ולהשקיע יותר. במילים אחרות, על מנת שהעובדים יתחילו לראות את העסק כעסק שלהם, הם צריכים להרגיש שההצלחה שלהם בעבודה משפיעה ישירות על ההכנסה שלהם. הפתרון המעשי שאליעד מציע הוא להקטין למינימום האפשרי את שכר הבסיס של העובדים (בהתאם לחוק כמובן), ואת כל השאר לתגמל בצורה של בונוסים, עמלות, תגמול או שכר מותנה תוצאות. כלומר, להגדיר פרויקטים או משימות בצורה כזו שככל שהעובד ישיג יותר הצלחות, הוא יקבל תגמול גבוה יותר, ואם הוא ייכשל או לא יתקדם, הוא יקבל תגמול נמוך יותר. בצורה זו, העובד הופך להיות דומה לעצמאי בתוך העסק שלך, מכיוון שההכנסה שלו תלויה ישירות בביצועים שלו ולא מובטחת מראש ללא קשר לתוצאות. כיצד מודל תגמול לפי ביצועים משנה את התנהגות העובד? ברגע שהעובד יודע באופן ברור כי הצלחה בעבודה תגדיל את ההכנסה שלו וכי כישלון יקטין אותה, באופן טבעי המוטיבציה שלו להשקיע, ... נפרד מהעסק, כי פתאום האינטרסים שלו ושל העסק מתלכדים. כמו שהצלחת העסק חשובה לך כמעסיק, כך היא תהיה חשובה לעובד שלך, מפני שהיא תשפיע ישירות על הרווח האישי שלו. לסיכום, אליעד כהן מסביר שכדי ליצור מוטיבציה אמיתית אצל העובדים, אתה צריך לדאוג לכך שההצלחה או הכישלון של העסק תשפיע עליהם באותה מידה שהיא משפיעה עליך, כבעל העסק. רק כאשר העובד יבין שהתגמול האישי שלו קשור ישירות לתוצאות שהוא מייצר, הוא יתחיל להתייחס לעסק ברצינות, ולהשקיע בעבודה באותה מידה של מחויבות ואחריות כמו שלך. איך ליצור מוטיבציה לעובדים? איך לתגמל עובדים לפי ביצועים? איך לגרום לעובדים לעבוד קשה יותר? כמה שכר בסיס לשלם לעובדים? איך לגרום לעובדים לרצות שהעסק יצליח? איך להגדיל את המוטיבציה של העובדים? איך לנהל מודל תגמול עובדים? מודל שכר לעובדים, תמרוץ עובדים, תגמול עובדים

יעוץ למנהלים, תחרות בין עובדים, תחרות בארגון, מוטיבציה לעובדים, חוסר מוטיבציה אצל עובדים, יצירת מוטיבציה בארגון, קונפליקטים בארגון, יעוץ ארגוני, אימון עסקי, אימון למנהלים, גישור עסקי איך ליצור מוטיבציה בעבודה בלי לפגוע בעובדים? כשמנהלים שואלים כיצד להניע עובדים וליצור מוטיבציה גבוהה יותר בארגון, אחת השאלות החשובות ביותר שעולות היא כיצד לשבח או להעיר לעובדים מבלי לפגוע ברגשותיהם. אליעד כהן מדגיש כי בכל פעולה ניהולית יש יתרונות וחסרונות, והבחירה באסטרטגיה נכונה תלויה במה שהארגון רוצה להשיג. לדוגמה, כשארגון עושה אירוע הרמת כוסית כדי להודות לעובדים שהצליחו להגיע ליעדים, עומדת השאלה האם להודות באופן קולקטיבי לכלל העובדים או להדגיש אנשים ספציפיים. אם מדגישים עובדים ספציפיים, ישנו חשש שעובדים אחרים, שלא צוינו באופן אישי, ירגישו שלא מעריכים אותם מספיק, מה שיכול לפגוע במוטיבציה שלהם ולהוביל לקונפליקטים בארגון. אליעד ... באופן כללי מבלי להזכיר שמות ספציפיים, ובכך למנוע תחושת פגיעה. במקביל, באופן פרטי, לאחר האירוע, ניתן לגשת באופן אישי לעובדים שהיו בולטים במיוחד ולהודות להם באופן ספציפי, וכך לשמר את האיזון בין מוטיבציה לבין מניעת פגיעה ברגשות. מהם השיקולים כאשר מחמיאים לעובדים מול כולם? כאשר שוקלים לשבח עובד מסוים בפני כל הארגון, חשוב לקחת בחשבון את השיקולים הבאים: האם השבחים הפומביים יתרמו למוטיבציה של אותו עובד להמשיך ולהשתפר, או שהם עלולים לגרום לתחושה של שאננות? האם העובדים שלא צוינו עלולים להרגיש מקופחים ולפגוע בתפקוד או במוטיבציה שלהם? האם יש דרך אחרת להשיג את אותה מוטיבציה ללא הסיכון של פגיעה ברגשות העובדים? לדוגמה, עובד עלול להיעלב אם אינו מוזכר בשמו באירוע שבו מציינים עובדים אחרים, וייתכן שיחשוב שלא מעריכים את תרומתו. במקרים כאלה, עדיף להימנע מאזכור שמות ספציפיים באירועים פומביים, ולגשת באופן אישי לאותו עובד מאוחר יותר ולהביע בפניו את ההערכה הספציפית. מה לעשות כשהעובד נותן תשובות לא ענייניות? דוגמה נוספת שאליעד הציג מתייחסת למקרה בו עובד מסוים נותן תשובות מעורפלות או לא מקצועיות. השאלה היא כיצד להעיר לו בצורה שתוביל לשיפור בתפקוד מבלי ליצור קונפליקט מיותר. במקרה כזה, אליעד מציע לבצע את השלבים הבאים: ראשית, לבדוק האם קיימת סיבה מוצדקת לכך שהעובד לא נותן תשובות מדויקות. אולי העובד חושש לתת מידע שגוי או שאינו מרגיש בטוח בתפקידו. לנהל שיחה אישית עם העובד כדי להבין מה הסיבות האמיתיות למצב. להסביר לו באופן אישי את חשיבות מתן תשובות ברורות ומדויקות ולנסות להוריד את ... חווה. במידה והשיחה האישית לא עזרה, לשקול צעדים נוספים כגון שליחת מייל רשמי או פנייה מנהלית מסודרת שתדגיש בפני העובד את הצורך בשינוי התנהגות. אליעד מדגיש כי יש להיזהר משימוש בתקשורת אלקטרונית במקום שיחות אישיות. לדבריו, אימייל או הודעות ... לתקשורת אישית ופתרון בעיות רגישות, מפני שהן עלולות לגרום לאי - הבנות ולפגיעה ביחסי עבודה. כיצד מנהלים קונפליקטים בין עובדים? כאשר יש קונפליקטים בין עובדים, כמו תחרות מוגברת או תחושת קיפוח, אליעד ממליץ להקפיד על הצעדים הבאים: להציג מטרות קולקטיביות: לשבח את ההישגים של הצוות כולו מבלי להתמקד באופן אישי בעובדים ספציפיים, כדי להפחית את הסיכון לתחרות שלילית בין עובדים. לתקשר באופן ברור ומפורט את הסיבות לשבחים או להערות, כדי למנוע אי הבנות ותחושת קיפוח. כאשר חייבים לציין פעולה מסוימת, מומלץ לדבר על הפעולות עצמן ולא על אנשים. לדוגמה, המחלקה הזאת הצליחה להגדיל מכירות, במקום לציין עובד X הצליח להגדיל את המכירות. מתי כדאי לפנות לעובדים באופן אישי? אליעד מציין שכאשר מעוניינים לשנות התנהגות של עובד מסוים, עדיף תמיד לדבר איתו באופן אישי ולא לעשות זאת מול כולם. אם השיחות האישיות אינן עובדות, אפשר לשקול צעדים נוספים, אבל תמיד להעדיף את הגישה האישית קודם כל, משום שהיא פחות פוגענית ויכולה להניב תוצאות טובות יותר בטווח הארוך. לדוגמה, אם עובד נתפס כמי שמנסה להתחמק מאחריות או לא מספק מידע ברור, הדרך הנכונה ביותר היא לגשת אליו ישירות, לשאול אותו מדוע הוא מתנהל בצורה זו, ולנסות למצוא יחד פתרון מוסכם ולא תוקפני. מתי צריך להגביר את הלחץ על העובד? לגבי השאלה האם ומתי להגביר את הלחץ על העובד, אליעד מבהיר שההחלטה צריכה להיות מבוססת על שיקולי עלות - תועלת: יש להגביר את הלחץ על העובד רק כאשר ברור לחלוטין שהוא אינו מתכוון להשתפר בעקבות שיחות אישיות. יש לבחון מה יביא יותר תועלת לחברה: האם ... ידי לחץ חברתי או פורמאלי. יש לקחת בחשבון גם את יחסי העבודה ואת ההשלכות ארוכות הטווח על המוטיבציה של העובדים האחרים. לסיכום, הגישה של אליעד כהן מתמקדת באיזון בין יצירת מוטיבציה חיובית לבין שמירה על אווירה נעימה ומכבדת בארגון. ... לגישות תובעניות יותר רק כאשר אין ברירה ברורה אחרת. כיצד ליצור מוטיבציה בארגון? איך להימנע מקונפליקטים בעבודה? מתי להודות לעובדים באופן אישי? איך לטפל בעובד שנותן תשובות מעורפלות? האם כדאי לשבח עובדים מול כולם? איך למנוע תחרות שלילית בארגון? מתי להגביר לחץ על עובד שלא משתפר?