... יראה, כי האהבה החשובה יותר לאדם, זאת האהבה העצמית שלו לעצמו. והאהבה החיצונית של האדם, תלויה באהבה העצמית של האדם לעצמו. כי
עובדה קיימת היא, שהאדם הוא אגואיסט, ושהוא עושה את הכל למען טובתו העצמית. והאדם אוהב באהבה חיצונית, את כל מה שגורם לו להרגיש טוב עם עצמו, ולאהוב את עצמו באהבה עצמית. וגם ... אחרי מילוי הרצונות שלו, ובורח מכל דבר שנוגד את מילוי רצונו באותו הרגע. ולפעמים, האדם עושה איזה דבר נגד רצונו, כגון לדוגמה
לעבוד באיזו
עבודה, שהיא נגד רצונו של האדם. אבל זה רק משום שהאדם רוצה יותר, כן
לעבוד באותה
העבודה, יותר מאשר לא
לעבוד באותה
העבודה. והאדם בסופו של דבר עושה, את מה שהוא רוצה יותר. ואין הכוונה לומר, שהאדם רוצה את כל מה שהוא עושה בלב שלם. אלא, שהאדם בהחלט רוצה יותר את מה שהוא עושה, מאשר את מה שהוא ... את מה שלא גורם לו להרגיש טוב. כי האדם מחויב בראש ובראשונה לרצון העצמי שלו עצמו. וכנל, האדם לא יכול בשום צורה שהיא, להשתחרר
מהשעבוד הרגשי ומהתלות הרגשית שלו, ברצון העצמי שלו עצמו. והאדם, הוא לא ישות חופשית לאהוב ולהתאהב כרצונו ובמה שהוא רוצה. והאדם בכלל לא יכול לעשות שום דבר בעולם, בלי להיות תלוי ... כי כנל, האדם משועבד לרצון העצמי שלו עצמו. והאדם לא יכול להרגיש שום אהבה או שנאה, אלא אך ורק לפי הרצון שלו עצמו. והאדם כל חייו
עובד במילוי הרצון שלו עצמו, ולא בשום דבר אחר. והאדם משתוקק, אך ורק למילוי הרצון שלו עצמו. ולכן האדם מתאהב, בכל דבר שנדמה לו שאולי הוא ימלא את רצונו העצמי. ונכון, ...