... עצמי שזה טוב. אתה צריך לעקם את המוח אבל אז אתה למדת שיטות שכנוע ואתה יודע איך המוח שלך עובד. ש: ראיתי את אחת ההרצאות שלך איך לפתח את השכל, לקחת שלושה אנשים משהו כזה ולשכנע אותם שמה שהם ...

... עוד פעם, חשפנו? לא זוכר, לא זוכר זאת הסיבה, תקשיב עוד פעם תראה לא זוכר במרכאות כמובן, תראה זה עובד ככה אתה אמרת שפעם דיברת בפני קהל, קודם כל מה אמרת? אמרת שדיברת בפני קהל היה שם איזה משהו ... ארשים אותם זה הכל. ש: איך אתה יודע שזה לא קשור למשהו מהעבר? אליעד: כי אני יודע איך זה עובד במוח תבדוק תראה שזה ככה. ש: כן אבל עדיין צפה המחשבה הזאת, איך אני מתעלם מהמחשבה ברגע שהיא צפה? ... הוא יקבל תשובה על זה אבל הוא לא שאל את זה הוא שאל שאלה אחרת. ש: הבנתי. אליעד: אנחנו עובדים לפי מה שהוא שאל לא קופצים למקום אחר. כן מה אתה אומר? אם אתה רוצה לדעת איך להחליש את ...

חינוך ילדים, ניהול עובדים, כעס בבית, כעס בעבודה, ללמוד לשכנע, לגרום לילד לסדר את החדר, סדר וניקיון בבית, איך לשכנע ילדים? איך לחנך ילדים? בעיות בחינוך הילדים, בית נקי, ניקיון אצל ילדים למה קל יותר לשלוט בכעס בעבודה מאשר בבית? הסיבה לכך שקל יותר לשלוט בכעס במקום העבודה לעומת הבית, קשורה לתפיסה עצמית ולמוסכמות חברתיות. בבית אנשים מרגישים נוח לשחרר את הכעס ולהביע אותו בחופשיות, בעוד שבעבודה קיים לחץ חברתי לשמור על איפוק כדי לא להיתפס כחסרי שליטה, חלשים או לא מקצועיים. לדוגמה, אדם יכול להתעצבן על עובד שעושה טעות, אך יבחר להסתיר את הרגשות כדי לא להיתפס כמנהל חסר יכולת שליטה. לעומת זאת, כאשר ילד עושה ... מהילד או מהתגובות של הילד כלפיו. אליעד כהן מציין שבפועל, הכעס קיים בשני המקרים. ההבדל הוא ברמת הביטוי שלו. בעבודה, התדמית המקצועית מחייבת להסתיר כעס כדי לשמור על סמכות, ובבית אנשים מרגישים שאין להם סיבה אמיתית להסתיר את רגשותיהם. ... אליעד: קשה לך לפעול מול הילדים שלך? ש: רגע אני אסביר את זה יותר טוב, בא נגיד שלמה מול העובדים אני יותר סובלנית ומול הילדים שלי אני פחות סובלנית. אליעד: את מרגישה יותר סובלנות מול העובדים ופחות סובלנות מול הילדים מה זה אומר בפועל תסבירי. ש: זה אומר שבוא נגיד אם הם מעצבנים אותי במשהו או נגיד עובדים באים עם איזשהו נושא שהוא נורא מעצבן אז אני לא מתעצבנת אלא לוקחת ומנתחת את הנושא שואלת את השאלות את המתאימות ומגיעה לפתרון. אליעד: הבנתי ואם הילדים מעצבנים אותך קטסטרופה יפה, הבנתם מה היא שואלת היא אומרת למה העובדים שלה לא מצליחים באופן יחסי לגרום לה להתעצבן והילדים אם הם עושים משהו קטן ישר היא מתעצבנת, זאת השאלה ... אז בואי נשאל מה מעצבן אותך בחיים באופן כללי מה מעצבן אותך? ש: מעצבן אותי דברים טיפשיים. אליעד: ואם העובדים שלך עושים דברים טיפשיים זה מעצבן אותך? ש: כן. אליעד: אבל אמרת שמול עובדים לא מתעצבנת או פחות מתעצבנת. ש: אני מתעצבנת אני פשוט לא מראה להם. אליעד: אז את אומרת שגם מול העובדים את מתעצבנת וגם מול הילדים להם את מראה ולהם את לא מראה? ש: כן. אליעד: שמתם לב זה לא ... שאני מתעצבנת ופה לא. ש: כן פה אני מרשה לעצמי ופה אני לא מרשה לעצמי. אליעד: את מתכוונת לומר שבעבודה את לא מרשה לעצמך להתעצבן ובילדים את מרשה לעצמך להתעצבן אבל השאלה התחילה אחרת בכלל השאלה הייתה נראית כאילו מול עובדים את לא מתעצבנת בכלל והילדים מעצבנים אותך עכשיו את אומרת משהו אחר שניהם מעצבנים אותי רק אצל העובדים אני לא מרשה להראות שאני מתעצבנת כי אז יגידו שאני חלשה לא יודעת לשלוט בעצמי בפאניקה יצחקו עלי מה ... אפשרי אבל לגרום לך לכעוס פחות זה אפשרי, מה את אומרת? ש: אפשר לנסות. אליעד: מה מכעיס אותך הילדים העובדים או שזה אותו דבר ושרק הביטוי של הכעס שונה, מה האמת האם מול הילדים את מבטאת יותר כעס כי ... רק שפה אני מרגישה חופשיה לשחרר את הכעס ופה אני מרגישה צורך להסתיר את הכעס מה האמת? ש: אצל העובדים אני מרגישה צורך להסתיר את הכעס. אליעד: למה? ש: כי זה לא מראה טוב. אליעד: כי זה לא נראה ... כועסת מבן אדם שאני אומרת לו לעשות משהו מסוים והוא חוזר על אותה טעות. אליעד: כן הבנתי אבל אם בעבודה, אוקי את כועסת כשאת אומרת למישהו לעשות משהו והוא לא עושה בקיצור בפרט כבר אמרת לו כמה פעמים והוא ... דברים מסוימים לומדים באופן כללי אז ממילא אחר כך יותר קל לך לשכנע כי את יודעת איך המוח שלו עובד אז את יודעת מה צריך לעשות כדי שהוא יעשה משהו. אוקי עכשיו בואי ניקח, אתה הבנת מה אמרתי לה ... נקי, תראי אם הילד לא ירצה שהבית יהיה נקי אז הוא ינקה את הבית רק מפחד בסדר וזה לא יעבוד אני מסביר לך קודם כל לגרום לו לרצות קודם כל הוא צריך לרצות שהבית יהיה נקי לפני מי מנקה ... משהו יותר מהיר? אליעד: יש שוט. ש: זה גם טוב. אליעד: אז תשתמשי בשוט ומה יקרה אחרי שהשוט לא יעבוד יפעילו את השוט עליך. יש פתרונות לאורך זמן יש פתרונות לטווח קצר כי אז יהיו לך בעיות יותר קשות ...

... בירור עומק, ניתן להגיע למטרות בסיסיות ואמיתיות יותר, ולהימנע מהטעיה עצמית או מהתמקדות מיותרת בדברים שוליים. דוגמה לכך היא עובד שמתמקד במטרה ספציפית, כמו רכישת מוצר מסוים לעבודה, ושוכח שהמטרה של המחלקה שלו היא לספק חומר גלם לייצור. מרוב שהתמקד בפרטים הקטנים, הוא שכח את המטרה הגדולה ...

... במוח, שמאפשרים להתמודד בהצלחה עם שאלות גדולות ומורכבות יותר בעתיד. לדוגמה, אם אדם שואל איך משכנעים מישהו, למה משהו עובד בצורה מסוימת, או למה דברים קורים דווקא כך ולא אחרת, התשובות יוצרות אצלו הבנה טובה יותר של תהליכים פנימיים ...

... עומד מול קיר. מצד אחד, היית רוצה למצוא דרך לעבור דרכו, ומצד שני, אתה יכול גם לבחור לקבל את העובדה שאתה לא יכול לעבור דרכו. רוב האנשים חושבים שהמשימה הטכנית - לעבור דרך הקיר - היא הקשה, ואילו קבלת המצב היא הקלה. אך אליעד מדגיש שההפך הוא הנכון. דווקא היכולת לקבל בלב שלם את העובדה שאתה מוגבל ולא מסוגל לעבור דרך הקיר קשה הרבה יותר מהמשימה הטכנית עצמה, כי מדובר במגבלה נפשית ולא פיזית. ... דבר. בסוף המפתח לשני המהלכים הוא אותו, הפתרון הוא אותו פתרון. אם היה לך שכל והיית מבין איך זה עובד אז היית מבין איך לשנות את זה ולכן אם אתה לא יודע לשכנע את הבן אדם זה סימן שגם ...

... שאלות ספציפיות הקשורות למטרות שלך, כמו למשל איך להרוויח יותר כסף. הוא נותן דוגמה של אדם שכבר יש לו עבודה, אך אם הוא באמת היה רוצה להרוויח הרבה כסף, כנראה שהוא לא היה עובד בעבודה הנוכחית שלו. אותו אדם צריך לשאול את עצמו: מה אני יכול לעשות יותר טוב? איך אפשר להרוויח יותר כסף? ...

ניהול עובדים, איך לנהל עובדים? טיפים לניהול, טיפים למנהלים, איך לשכנע עובדים? איך לגרום לעובדים להקשיב לך? שכנוע עובדים, כיצד לנהל עובדים? מנהל עבודה, אימון למנהלים, יעוץ למנהלים איך אפשר לדעת אם העובדים באמת הבינו את מה שהסברת להם? כאשר מנהל מסביר משהו לעובדים שלו, השלב הראשון לבדוק אם העובד הבין הוא פשוט לשאול אותו בצורה ישירה: תסביר לי מה הבנת. אליעד כהן מדגיש שזו הדרך הלוגית ביותר לבדוק ... שאמרתי דווקא ככה?, למה לדעתך צריך לפעול בצורה מסוימת ולא אחרת? וכן הלאה. כל זאת נועד לוודא כי אתה והעובד רואים את הדברים באותה הצורה בדיוק. אליעד מוסיף כי חשוב לשים לב בדיוק לאופן שבו העובד עונה: האם הוא מוסיף מילים שלא אמרת או משמיט מילים חשובות שאמרת. לדוגמה, אם אמרת אפילו והוא לא אומר ... להבהיר שוב את ההיגיון מאחורי ההסבר, כדי שיהיה ברור מדוע כל מילה ומילה משמעותית. מה עושים אם יש הרבה עובדים ואי אפשר לבדוק כל עובד בנפרד? כאשר מדובר במספר רב של עובדים ואין אפשרות לבדוק כל אחד באופן פרטני, אליעד מציע שתי שיטות אפשריות: לקרוא לעובדים בנפרד ולשאול אותם שאלות מדגמיות כדי לקבל תמונה חלקית לגבי ההבנה הכללית. לתת לעובדים מבחן עם שאלות סגורות או פתוחות, שיבדוק אם הם הבינו את ההנחיות במלואן וללא טעויות, ולוודא שהם לא העתיקו זה מזה. האם הגברת הערנות של העובדים מבטיחה שהם יבינו טוב יותר? אליעד מסביר שהנחת היסוד לפיה עובד ערני יבין טוב יותר את ההנחיות אינה נכונה בהכרח. הוא מציין כי עובד אינטליגנטי יבין מה לעשות גם אם הוא עייף או לא נכח בישיבה, בעוד עובד שאינו מחובר לצורת החשיבה של המנהל לא יבין גם אם יהיה נוכח וערני לחלוטין. לפי אליעד, הבנת העובד תלויה בראש ובראשונה ביכולת שלו להתחבר לתפיסת העולם של המנהל ולא בערנות בלבד. כיצד ניתן להעריך מראש אם העובדים יבצעו את מה שהבינו? לפי אליעד, קשה מאוד עד בלתי אפשרי להעריך בוודאות אם העובדים יבצעו את מה שנאמר להם, משום שמדובר בפעולה עתידית המושפעת מפרמטרים רבים כמו הזדהות עם מטרות הארגון, פחד מפיטורין, ההיסטוריה שלהם כעובדים וכו. עם זאת, הוא מציין שישנן אינדיקציות שיכולות לספק רמזים לגבי מידת המחויבות של העובד. למשל, יש לבדוק כיצד העובד מתנסח: אם הוא משתמש במילים כמו אם במקום כש, ייתכן שהוא רואה את ההנחיה כאפשרית ולא כמחויבת. דוגמה נוספת ... - כשאני אעשה לעומת אם מישהו עושה. השימוש בגוף ראשון מעיד על כוונה אישית לביצוע. האם שפת גוף של עובד היא מדד אמין לביצוע ההוראות? אליעד מבהיר ששפת הגוף אינה מדד מוחלט, מאחר שניתן לשלוט בה בצורה יחסית קלה. לדעתו, למילים שהעובד בוחר יש משמעות רבה יותר מאשר לתנוחת גופו או לתנועותיו, מכיוון שקשה יותר לזייף ניסוח מילולי מאשר התנהגות גופנית. מה עושים אם העובדים מבצעים אחרת ממה שהסברתי, למרות ההסברים הברורים? אליעד מסביר שאם העובדים לא מבצעים את ההוראות למרות שלכאורה הבינו אותן, קיימות שתי אפשרויות: הם לא מתייחסים ברצינות להוראות ולא אכפת להם ... לעומק את הסיבה שמאחורי ההוראות או מדוע זה קריטי וחשוב לבצע אותן בדיוק כפי שנאמר להם. לדוגמה, אם ביקשת מהעובד לנסוע לתל אביב דרך כביש מסוים והוא נסע לרמת גן, למרות שהסביר לך קודם שהוא הבין, עליך לבדוק לא ... אם הבין מה אלא גם את למה. כלומר, למה ביקשת לנסוע דווקא לתל אביב ולמה בדרך הספציפית הזאת. ייתכן שהעובד לא הבין את החשיבות של הבקשה עבורך או עבורו, ולכן לא הרגיש מחויב לבצע אותה. איך לוודא שהעובד לא יחזור שוב על הטעות שעשה? כדי למנוע הישנות טעויות, אליעד מציע להיכנס לעומק ולהסביר לעובד את הלמה של הלמה. למשל, אם עובד בזבז חומר כי חתך אותו גדול מדי, יש להסביר לו לעומק מדוע זה פוגע ישירות ברווחיות החברה ובמשכורת שלו עצמו, מכיוון שכאשר חומר מתבזבז, יורדת הרווחיות שמאפשרת לשלם לו משכורת. רק כשהעובד יבין לעומק כיצד הטעות שלו משפיעה ישירות על המשכורת שלו ועל הצלחת החברה, הוא יחוש מחויבות פנימית לא לחזור עליה שוב. אם העובד ממשיך לטעות למרות ההבנה, סימן שיש לו אינטרס אישי או נוחות מסוימת בהתנהגות הזו, ויש צורך בתחקור נוסף כדי לחשוף את האינטרסים הסמויים האלו. לדוגמה, לשאול את העובד: אם לא הייתי מבקש ממך לעשות כך וכך, היה לך יותר קל? וכך להגיע לתובנות לגבי המניעים האמיתיים שלו. מה לעשות כשהעובד אינו משתף פעולה בתחקור? אליעד מדגיש שאם העובד מגיב באי - רצון לתחקור, על המנהל להבהיר לו את קיומו של אינטרס משותף ביניהם. למשל, אם העובד אומר אין לי כוח לענות על שאלות, המנהל יכול להשיב לו אני מבין, אבל אתה מבין שזה משפיע על ...

שכנוע עובדים, ניהול עובדים, לנהל עובדים, ליצור מוטיבציה אצל עובדים, להשפיע על עובדים, אינטרס של עובדים, לשכנע עובדים, לשכנע ילדים, לחנך ילדים, מוטיבציה בעבודה, יעוץ ארגוני, יעוץ ניהולי איך לשפר את יעילות העובדים ולהעלות את המוטיבציה שלהם? הסוגיה המרכזית שאליעד כהן מתייחס אליה היא כיצד ניתן לשפר את היעילות של עובדים בעסק או בארגון. הכוונה ביעילות היא להשיג את מטרות החברה בצורה המיטבית, כלומר, להשיג את המקסימום מהזמן שהעובדים משקיעים ביחס לתפוקה שהם מביאים. אליעד מסביר שישנן שתי גישות נפוצות בעניין זה: הגישה הראשונה היא מדידה, כלומר, למדוד את הזמן שהעובדים משקיעים, לבדוק את התפוקה שלהם, להציג נתונים ברורים ולנסות לזהות את נקודות החולשה ואת בעיות היעילות כדי לשפר אותן. הגישה השנייה היא ליצור מוטיבציה, כלומר, לתת לעובדים תחושה של אנרגיה והתלהבות כך שירצו מעצמם להשיג יותר. אליעד מציין שלמעשה, הדרך הנכונה ביותר כוללת את שני ההיבטים גם יחד. הוא מסביר שהבסיס לשיפור ביצועים הוא להבין באופן עמוק יותר את המהות של השאלה. כלומר, כאשר רוצים שעובד יעשה משהו, יש להתמקד בשני דברים עיקריים: לגרום לעובד לרצות לעשות את העבודה. לתת לו את הידע והכלים לבצע אותה בפועל. מבין השניים, אליעד מדגיש שהמוטיבציה (הרצון) חשובה ... שהאדם רוצה לבצע משהו, הוא כבר ימצא דרך להשיג את הידע או את הכלים הדרושים לכך. לעומת זאת, אם לעובד יש ידע אך אין לו רצון, הוא לא יפעל. כיצד מדידה עלולה לפגוע במוטיבציה של העובדים? אליעד מסביר שלמרות החשיבות של מדידה ונתונים, יש להיזהר משימוש לא נכון בהם. התמקדות יתר במדדים עלולה לגרום לעובדים להרגיש מוגבלים, קטנים ומנוהלים מדי, וכך לפגוע במוטיבציה שלהם. הוא נותן דוגמה לעובד שמתחילים למדוד לו את התפוקה, וזה גורם לו להרגיש מושפל, כאילו הוא עבד, ולכן הוא מתמרד או הופך להיות ... התוצאה היא הפוכה - במקום לשפר, זה מחליש את הביצועים. לכן, חשוב מאוד לא רק למדוד, אלא גם לתת לעובד תחושת ערך וסמכות. הכוונה היא לומר לעובד: זו המטרה שאנחנו רוצים להשיג, תחליט אתה איך לבצע את המשימה. כך העובד מרגיש שהוא בוחר, יוזם ומבטא את עצמו, וזה נותן לו מוטיבציה פנימית גבוהה יותר. מה המשמעות של לתת סמכות לעובד ואיך זה משפיע על הביצועים? אליעד מסביר שלתת סמכות לעובד זה למעשה לשחק משחק שבו המנהל באמת נמצא מעליו בהיררכיה, אבל נותן לעובד להרגיש שהוא לא מנוהל אלא שותף שווה בקבלת ההחלטות. לדוגמה, במקום להגיד לו בדיוק מה לעשות, שואלים אותו לדעתו: איך אתה חושב שכדאי לעשות את זה? כך, העובד מרגיש שמעריכים אותו, שהוא אחראי ובעל יכולת לבחור ולממש את עצמו. זו תחושה שמחזקת את הרצון שלו לעבוד ולהצליח. יחד עם זאת, אליעד מדגיש שזה לא תמיד הפתרון. יש מצבים הפוכים, שבהם עובד חושב שהוא יכול לעשות מה שבא לו ומתחיל לזלזל בעבודה. במצב כזה, דווקא יש צורך לקחת ממנו סמכויות, להציב לו גבולות ולהגדיר לו באופן ברור מה נדרש ממנו. מדוע איזון בין חופש לבין גבולות חשוב כל כך בניהול עובדים? ההסבר המרכזי שאליעד נותן הוא שהעובד לא בא לעבודה רק כדי לעבוד. הוא עובד כדי להשיג תחושת חופש - שיהיה לו כסף ושהוא יוכל להשתמש בזמן שלו למטרות אחרות. לכן, אם הוא מרגיש ... אך מצד שני לאפשר לו מרחב פעולה ותחושת עצמאות כדי שלא ירגיש שהוא רק עבד. איזון זה יוצר אצל העובד מוטיבציה מתמשכת ואמיתית. איך להתמודד עם תירוצים של עובדים על חוסר זמן או חשיבות המשימה? אליעד מציע שיטה יעילה להתמודדות עם תירוצים נפוצים של עובדים כמו אין לי זמן או זה לא הדבר הכי חשוב עכשיו. הוא מדגיש שכאשר עובד טוען שאין לו זמן, הבעיה האמיתית היא בדרך כלל חוסר ההבנה של חשיבות המשימה. יש צורך להסביר לו את המטרה ואת החשיבות של הדבר. אם העובד עדיין טוען שהמשימה היא שטויות או לא חשובה, הדרך הנכונה היא לשאול אותו: למה אתה חושב שזה לא חשוב? כך נוצרת שיחה אמיתית והעובד צריך להתמודד עם ההיגיון של עצמו. דרך נוספת שאליעד מציע היא לזרוק את האחריות חזרה לעובד: להגיד לו אנחנו רוצים להשיג מטרה מסוימת, מה אתה מציע? אם ההצעה שלו לא מספיק טובה, אפשר להמשיך לחדד עד שהוא מציע פתרון שהמנהל יכול לקבל. כך העובד לא יכול להתחמק בטענה שהדבר אינו חשוב, כי הוא זה שהציע אותו. איך עובד יכול להתמודד עם תחושת צמצום כתוצאה מייעול בעבודה? כאשר עובד עצמו מרגיש מצומצם בגלל דרישה להתייעלות, אליעד מציע לו להסתכל על התועלת שתצמח לו מכך. אם אין לעובד תועלת אישית, עליו לברר בצורה מכובדת מה יוצא לי מזה? זו לא שאלה שלילית אלא בירור כנה לגבי האינטרס ... שנותן לגיטימציה לתהליך ומונע תחושת כפייה. בסיכומו של דבר, אליעד מדגיש שהדרך האפקטיבית ביותר היא ליצור שיתוף פעולה עם העובד, להעניק לו תחושת ערך וסמכות, ובו זמנית להבהיר לו היטב מה התועלת האישית שהוא יכול להפיק מכך. הגישה המוצלחת ...

... הזוג שלה הולך למקום מסוים והיא מדמיינת שהוא עלול להיות במקום אחר עם אישה אחרת. הדוגמה הזו מדגישה את העובדה שהקנאה מבוססת על דמיון שהוא אפשרי מבחינה לוגית, ולכן לא ניתן פשוט לשלול את החששות. אליעד מבהיר שיש שתי ... זה לא בהכרח שאתה עכשיו יודע לשנות את זה אבל כן, זה יגרום כן, הסברה היא שכן. אם אתה עובד מסודר שיטתית וכו, אז כן. אפשר לגרום למישהו לקנא פחות נגיד שיעריך את עצמו יותר וכו. נגיד שהיא יותר ... שהוא מחפש לעשות, זה למצוא מישהי שלא תמרר לו את החיים. בדיוק הפוך. אבל המוח של אנשים לא תמיד עובד ישר והיא ממרת לך את החיים על זה שלא בגדת בה ואז אתה בוגד בה. ואז היא אומרת לך, ...