איך להיות יותר חכם? אולי אני טיפש? אולי אני משוגע? אולי אני פרנואיד? אולי אני סכיזופרן? איך להפוך להיות יותר חכם? איך לפתח את השכל? איך להטיל ספק? איך לפתח את החשיבה? איך לשפר יכולות חשיבה? פיתוח החשיבה באמצעות שאלות איך לפתח חשיבה חכמה יותר? במהלך ההרצאה, אליעד כהן עוסק בשאלות מהותיות שנוגעות לחשיבה וההבנה של המציאות. השאלה המרכזית שהוא מציע לשאול היא ... את האמת, גם אם היא לא נראית לעין בהתחלה. לסיכום, אליעד מדגיש את הרעיון שכל אדם יכול לפתח את החוכמה שלו בעזרת שאלה אחת פשוטה. השאלה אולי אני טיפש? או אולי אני משוגע? היא כלי עוצמתי שיכול לשדרג את היכולת האנושית לחשוב באופן עצמאי, להיות יותר גמיש במחשבה ולהיות יותר חכם. איך לפתח חשיבה ביקורתית על הרגלי חשיבה יומיומיים מדוע ספק עצמי עשוי לחזק ביטחון עצמי בטווח הארוך כיצד לנהל דיאלוג פנימי בריא עם עצמנו כלים מעשיים להטלת ספק במחשבות מקובעות מדוע חשוב לרצות להיות חכם יותר? מי ששואף להגדיל את רמת החוכמה שלו, מגלה שיכולת החשיבה העמוקה פותחת דלתות בכל תחום. כשיש יותר שכל, קל יותר לפתור בעיות ולהשיג מטרות, ללא קשר לסוג המטרה או הנושא שמנסים להשיג. איזו שאלה פשוטה יכולה להפוך אותנו ליותר חכמים? השאלה המהירה ביותר להעלאת רמת החוכמה היא: אולי אני טיפש? או אולי אני משוגע?. עצם הנכונות לשאול את השאלה הזו גורמת לאדם לבדוק שוב ושוב ... ככל שמקצינים את השאלה (אולי אני משוגע לגמרי?), כך נדרשים לבדוק את הדברים לעומק, ומתוך הבדיקה הפנימית הזאת מתפתחת חוכמה. מה אפשר ללמוד מהתנהגות של משוגעים? הדוגמאות הקיצוניות הן אנשים שבטוחים לחלוטין שהם צודקים ואחרים טועים. למשל, אדם משוכנע ... הטיפ העיקרי שכדאי לזכור? עצם שאילת השאלה אולי אני טיפש? או אולי אני משוגע? יכולה להפוך כל אחד ליותר חכם. הספק הזה פותח מרחב של בדיקה עצמית ומשפר את היכולת לזהות טעויות ולחפש את האמת. ושתהיו יותר טיפשים. בהצלחה. ...

חיסונים, תרופות, הגוף שלנו חכם, האם להתחסן? להקשיב לגוף, האם להוריד את החום? האם לקחת תרופות? האם לסמוך על הגוף? רפואה מונעת, הורדת חום, התנגדות לחיסונים, הרפואה הנכונה, הרפואה הטבעית, האם להשתמש בתרופות? רפואה אלטרנטיבית האם נכון להימנע משימוש בתרופות כי הגוף שלנו חכם? אנשים רבים מתנגדים לשימוש בתרופות, חיסונים והתערבויות רפואיות בטענה כי הגוף שלנו הוא חכם ומסוגל לרפא את עצמו לבד. אליעד כהן מציג את הטענה המרכזית של אותם אנשים, לפיה אם אלוהים ברא את הגוף שלנו, והאל הוא חכם, אז הוא יצר גוף חכם שמסוגל להתמודד בעצמו עם מחלות ובעיות רפואיות שונות. לפי טענה זו, התערבות רפואית כגון הורדת חום או נטילת תרופות נגד לחץ דם היא מיותרת ואף מפריעה לתהליך הריפוי הטבעי של הגוף. האם יש סתירה בטענה שהגוף שלנו חכם? אליעד כהן אינו מנסה לקבוע האם הגוף באמת חכם או טיפש, האם אלוהים חכם או לא, או האם באמת הגוף יודע לרפא את עצמו לבד. במקום זאת, הוא מבקש לבחון את ההיגיון של האנשים שטוענים את הטענה הזו. הוא מעלה שאלות פשוטות כדי להראות את הסתירה בטענתם: אם הגוף שלנו באמת חכם ואנו אמורים לסמוך עליו לחלוטין, מדוע כשאנו רעבים אנו אוכלים? מדוע כשקר לנו אנו מתלבשים במעיל וכשחם אנו מורידים ... ידי אוכל ושתייה. מדוע ההתנגדות לתרופות מבוססת על נימוקים בעייתיים? אליעד כהן מצביע על כך שהטיעונים שהגוף שלנו הוא חכם ואסור להתערב בו על ידי נטילת תרופות או חיסונים, אינם עקביים. אותם אנשים שטוענים שהגוף חכם לא הולכים עם הטענה עד הסוף. הם בעצמם עוזרים לגוף במצבים יומיומיים, כמו לאכול כשהם רעבים, לשתות כשהם צמאים או לשים מעיל כשקר להם. מכאן שהוא מסיק שהנימוקים נגד תרופות, שמבוססים על הטענה של חוכמת הגוף, הם לא הגיוניים ואף בעייתיים, גם אם המסקנה הסופית (ההתנגדות לתרופות מסוימות) יכולה להיות נכונה מסיבות אחרות. אליעד ... שאליעד כהן רוצה להעביר? המסר המרכזי שאליעד כהן רוצה להעביר הוא שאנשים שמתנגדים לתרופות, חיסונים והתערבויות רפואיות כי הגוף חכם צריכים להיות עקביים וליישם את הגישה שלהם בכל תחומי החיים. אם הם סומכים על הגוף לחלוטין, אז הם צריכים ... או בכלל לעזור לגוף בכל צורה שהיא. העובדה שאנשים כן עוזרים לגוף בכל יום מצביעה על כך שהנימוק של חוכמת הגוף אינו מספיק חזק ולא עומד במבחן ההיגיון. אליעד כהן אינו מנסה לשכנע אנשים כן או לא להשתמש בתרופות או חיסונים, אלא להראות להם שאם הם משתמשים בטיעון של חוכמת הגוף כדי להתנגד לתרופות, עליהם להיות עקביים ולהבין שגם הם משתמשים באופן יומיומי בטיפול סימפטומטי זמני בדיוק כמו נטילת תרופות. האם הגוף שלנו באמת חכם? האם לקחת תרופות נגד כאב ראש? האם להוריד חום גבוה? האם להקשיב לגוף או לרופאים? האם חיסונים מועילים או ... האם יש יכולת לגוף לרפא את עצמו? האם הגוף יכול לרפא את עצמו? גוף טיפש, אלוהים ברא לנו גוף חכם, האם הגוף חכם? האם הגוף טיפש? חכמת גוף האדם, טיפול במחלות ללא תרופות, תזונה נכונה, אכילה ושתיה זה שימוש בתרופות, אוכל זה תרופה, כולם חולים במחלה ...

חוכמה / אהבה עצמית - כיצד אדם חכם מתייחס לחוכמה של עצמו? כפי שכבר ביארתי, ישנם רמות שונות של חוכמה ויש גם את החכם האמיתי. וכאן במאמר נבאר את אחד מההבדלים המהותיים שיש בין חכם אמיתי לבין כל שאר החכמים. והעניין הוא, כי האדם מטבעו רוצה להרגיש טוב. וכדי שהאדם ירגיש טוב, לשם כך הוא רוצה לחשוב שהוא טוב. ... חיוביות שאינן נכונות. והמטרה שהם חושבים את המחשבות האלו, היא כדי לגרום לעצמם לאהוב את עצמם. ונזכיר: מי שהוא חכם אמיתי ומבין את המציאות בשלמות, הוא אוהב את עצמו בכל מקרה בשלמות, והוא אין לו שום עניין בלחשוב על עצמו שום דבר שהוא לא האמת לאמיתה. ובפרט שכל הבנת המציאות תלויה בכך שהאדם ייצמד אך ורק לאמת עצמה. והחכם האמיתי שזוכה להגיע אל האמת בשלמות, ממילא הוא מבין את ערכו האמיתי, והוא לא מוסיף ולא גורע ממנו אפילו לא כחוט השערה. ואם נחזור לעניין סוגי החכמים השונים, יש שני סוגי חכמים. כי יש חכמים שהם נקראים חכמים, רק ביחס לאלו שהם פחות חכמים מהם. ויש גם את החכם האמיתי, שהוא נקרא חכם, משום שהוא מבין את השכל של המציאות בשלמות. שהוא ורק הוא ראוי להיקרא חכם עפ האמת. ויש המון הבדלים בין כל סוגי החכמים בעולם, לבין החכם האמיתי. ואחד מההבדלים הוא, שאצל כל החכמים שיש בעולם, אצלם החוכמה שלהם נחשבת בעיניהם לדבר ייחודי. אבל אצל החכם האמיתי, הוא חכם ככ גדול, עד שבעיניו החוכמה שלו היא כלל לא שבח כלשהו. כי החכמים הרגילים, הם חכמים רק ביחס לאנשים אחרים. כי מצד האמת כל זמן שהאדם עוד לא מבין את המציאות בשלמות, הרי שהוא לא ראוי להיקרא חכם כלל. כי הוא רק בדרך להיות חכם. אבל חוכמה אמיתית זה משהו אחר לגמרי. ומאחר שאצל אותם חכמים, כל מהות חוכמתם היא רק ביחס לאנשים אחרים, לכן בעיניהם החוכמה שלהם היא ייחודית והיא בעלת ערך כלשהו. ונחדד: מהות חוכמת החכמים שיש בעולם, היא הבידול שלה משאר האנשים שיש בעולם. ולכן בעיניהם החוכמה שלהם היא ייחודית. וכאשר חכם חושב על החוכמה שלו, הדבר הזה גורם לו לאהוב את עצמו יותר. אבל יש גם את החכם האמיתי, שהוא חכם מצד האמת. ובעיניו של החכם האמיתי, החוכמה שלו היא לא בעלת ערך מיוחד. משום שבעיני החכם האמיתי שרואה את המציאות עין בעין כפי מה שהיא באמת, ... כי מי שמגיע לאמת עצמה, אין לו ברירה אלא לחשוב כמוה. וכל הדברים האלו נכונים באיך החכם האמיתי מתייחס לחוכמה של עצמו ביחס לעצמו. כי גאווה היא של האדם ביחס לעצמו. כי יש כאלו שכלפי חוץ הם לא משבחים ... לחוש שום גאווה מכך שהוא חכם יותר מאשר המשוגע. וכאשר החכם האמיתי מסתכל על אלו שעוד לא הגיעו להיות חכמים כמותו, הוא רוצה לעזור גם להם להיות חכמים כמותו. כי החיים הטובים תלויים בהבנת המציאות. והחכם האמיתי מנסה כל הזמן לעזור לאדם להתקרב אל השכל של המציאות. ... אחרים, הוא מתייחס לכך בדיוק כמו שהאדם מתייחס להבדל בין יד ימין לבין יד שמאל. דהיינו, החכם מסתכל על החוכמה של עצמו, כעל לא יותר מאשר אירוע שהמציאות גרמה לו לקרות. כי החכם האמיתי שמחובר למציאות בשלמות, הוא אין לו שום גאווה כלל. ובעיניו החוכמה שלו נזקפת לטובת המציאות בלבד. ובעיניו החוכמה שלו, נועדה לעמוד לטובת הכלל, בדיוק כמו כל דבר אחר בעולם שנועד לטובת הכלל. ונסכם: יש שני סוגי חכמים. יש חכמים שמפיקים אהבה עצמית מכך שהם חושבים שהם חכמים, ובעיניהם הם רואים את זה כמעלה שהם חכמים יותר מאחרים. אבל יש גם את החכם האמיתי, שהוא אוהב את עצמו בכל מקרה, ובעיניו הוא רואה את החוכמה שלו אך ורק כזכות שהוא קיבל.

האם יכול להיות חכם בתחום אחד אבל טיפש בתחום אחר? האם מדענים חכמים? מדענים שחזרו בתשובה, תורה מול מדע, חוכמת היהדות, אנשים חכמים רק בתחום אחד, האם יש לי שכל? האם אני חכם? מדעים מדויקים, מדעי החברה, מדעי הנפש במהלך ההרצאה, אליעד כהן עוסק בשאלה האם יכול להיות אדם חכם בתחום אחד אך טיפש בתחום אחר, ומעלה את רעיון ההבחנה בין חוכמה לבין ידע. הוא שואל אם יש לאדם חכמה שיכולה להיות ממוקדת בתחום מסוים, ולא בהכרח בתחום אחר. לדוגמה, אדם יכול להיות מתמטיקאי מעולה, לפתח נוסחאות מתקדמות ולמצוא ... פיתוח מנוע למטוס, אך לא בהכרח להבין תחומים אחרים כמו תיקון מכונית או תכנון מערכות חשמל. השאלה היא אם חוכמה בהבנת תחום אחד הופכת את האדם לחכם בכל תחום אחר. לפי אליעד כהן, יש אנשים שמצטיינים בתחום מסוים, אך הם לא בהכרח מצטיינים בתחומים אחרים. הוא ... כמו פיתוח מטוס, אך יתכן שבתחום אחר, כמו תיקון מכונית, הוא יהיה חסר כל ידע וניסיון. לדעתו, אינטליגנציה או חוכמה אינן בהכרח שמורות לכל תחום, כל תחום דורש גישה או ידע מיוחד. ההרצאה מתייחסת גם לשאלה האם מדענים הם בהכרח חכמים, או האם מדובר רק בידע טכני שהשיגו בתחום מסוים. אליעד מדבר על מדענים שחזרו בתשובה, ומעורר שאלה לגבי ההשפעות של השילוב בין תודעה דתית לחוכמה מדעית. האם מדובר בסתירה, או שמא זהו רק התפתחות חדשה בחשיבתם ובחוויותיהם? בהמשך, אליעד מציין את ההבדל בין מדע ... ושאלות מורכבות יותר כמו מהי סיבתיות? או מהם מנגנוני הבחירה של בני אדם?. ההבדל הזה מעלה את השאלה אם חוכמה אמיתית שייכת רק למדעי המתמטיקה או שמא ניתן למצוא חוכמה גם בתחומים פחות מוגדרים. אליעד טוען גם כי לא תמיד ניתן להבין ולהסביר כל דבר בשכל בלבד. ישנם תחומים שדורשים לא רק חוכמה, אלא גם ניסיון מעשי וידע שנרכש עם הזמן. דוגמת הרכבת מנורה או תיקון רכב, שנדרשים להם מיומנויות מעשיות יותר מאשר הבנה תיאורטית בלבד. כך, הוא מבדל בין חוכמה שנרכשת דרך חישוב ומדידה לבין ידע שנרכש באופן אינטואיטיבי או מעשי, כזה שלא תמיד דורש חישוב מתמטי. בנוסף, אליעד מציין כי יתכן שיש לאדם חכמה אינטואיטיבית, אך היא לא בהכרח נתפסת כידע מדעי מדויק. למשל, אדם שעובד בתחום מסוים עשוי לפתח תובנות או יכולות שלא בהכרח נתפסות כמדעיות אבל הן יעילות ביותר בשדה הפעולה שלו. בסיכום, אליעד סבור כי המבחן לחוכמה איננה תלויה בהכרח במדע מדויק, אלא בהבנה מעמיקה של סיבתיות, בחינה של הנחות יסוד, והיכולת להפעיל את השכל באופן שמשרת את טובת האדם והמציאות. ההבדל בין ידע לחוכמה הוא קריטי להבנת איך אנו תופסים את יכולותינו השכליות. האם מדענים הם בהכרח חכמים? האם אפשר להיות חכם בתחום אחד וטיפש בתחום אחר? מה ההבדל בין ידע לשכל? האם תורה ומדע סותרים זה את זה? מדוע מדענים חוזרים בתשובה? מהי חוכמת היהדות? איך לפתח שכל בכל תחום?

פיתוח השכל, מה ללמוד כדי לפתח את השכל? איך ללמוד כדי לפתח את השכל? מה ללמוד כדי להיות יותר חכם? איך לפתח את המוח? איך לפתח את החשיבה? איך לפתח את היכולת השכלית? איך להיות יותר חכם? איזה תחום ללמוד כדי לפתח את המוח? איך לפתח את השכל בצורה הטובה ביותר? אליעד כהן מסביר שכל אדם ... גם מפתח יכולת חשיבה עמוקה, יצירתית וביקורתית. איך לפתח את החשיבה? שיטות לפיתוח השכל מה כדאי ללמוד כדי להיות חכם? איך להיות חכם יותר? איך לפתח את המוח?

חכם אמיתי בפנימיות וטיפש אמיתי בחיצוניות ובו יתבאר, שאי אפשר להכיר את החכם האמיתי עפ החיצוניות שלו בשום צורה שהיא, משום שגם החכם האמיתי, הוא נראה כמו בן אדם רגיל, בחיצוניות שלו. והעניין הוא, כי עולם הנפרדות תמיד קיים ברמה החיצונית ועולם ... שהמציאות שלנו מתנהלת בצורה טיפשית / שגויה / לא נכונה. שהאדם חושב שהוא היה מנהל את המציאות בצורה יותר חכמה, ממה שהיא מתנהלת בפועל. ובו זמנית, אצל מי שהוא חכם אמת, אצלו הנפרדות של העולם שלנו, היא מצטיירת עבורו כשיא וכשלמות החוכמה, וכשלמות האחדות, יותר טוב מאשר טוב, דהיינו, טוב מאוד, שהיא ריבוי האחדות. ומי לא זכה לשכל של האחדות האמיתית, אצלו האחדות נפרדת מהנפרדות, ובעיניו האחדות רחוקה במרחק אין סופי מהעולם שלנו. וכאשר אדם כזה מסתכל על מי שהוא חכם אמיתי, בין אם זה אדם בשר ודם שהוא חכם אמיתי, ובין אם זה שכל שהוא חכם אמיתי, ובין אם זאת המציאות שהיא חכמה באמת, כאשר אדם כזה רואה מול עיניו חכם אמיתי, אז בגלל שהוא לא מספיק חכם, לפעמים החכם האמיתי מצטייר בעיניו, כשקרן וכטיפש. בדיוק כמו שבן אדם רגיל, חושב שהמציאות שלנו לא מתנהלת בצורה הגיונית. ולמה? משום ... לא להיות כלל. כי אי אפשר להיות באחדות. כי כל דבר שהוא קיים, הוא בעצם קיים בנפרדות משאר הדברים. והחכם האמיתי, והשכל האמיתי, והחוכמה האמיתית, יש להם לבוש גשמי מצומצם של הנפרדות שלנו. אלא, שאצל החכם האמיתי, הנפרדות והאחדות הם ישות אחת ממש. ומה שנראה בעיני האדם כנפרדות, בעיני החכם זאת שלמות האחדות. ומה שנראה בעיני האדם כאחדות, בעיני החכם זאת שלמות הנפרדות. והסיבה שהאדם רחוק מהשלמות של המציאות, היא משום שהאדם מחפש אותה הרחק מעבר לים, ובצדק. כי ... החיצונית של העולם שלנו, אך אעפכ היא ישות אחת עם העולם שלנו, אז כאשר אדם כזה רואה שכל אמיתי וחכם אמיתי, אז לפעמים החכם האמיתי נדמה בעיניו כטיפש וכשקרן. משום שהחכם האמיתי, חי בעולם של נפרדות ממש, ללא שום אחדות כלל. כי האחדות של המציאות, היא נמצאת בעומק פנימיות כוונתו של החכם האמיתי, אך היא אינה מתגלה בשום צורה חיצונית אצל החכם האמיתי. כי האחדות קיימת בעומק פנימיות המציאות שלנו, ככ עמוק עד שהיא נמצאת מחוץ למקום ממש. ואעפכ היא ממלאת את כל המקום כולו. וכך גם האחדות של החכם האמת, שהיא לא נמצאת כלל בתוך דבריו ומעשיו, ואעפכ היא ממלאת את כל כולו. ורק מי שהוא חכם אמת, רק הוא יכול לזהות ולהכיר חכם אמת אחר. כי לכל שכל, יש שורש. ומי שמכיר את השכל של האחדות, ורואה ויודע את שורש השכל של ... מאותו המקום. אך אעפכ כל אדם ואדם, הדיבור שלו נלקח מעומק שכל מסוים, מהצד של זה שאומר את השכל. והחכם האמיתי, הוא רואה ומכיר את רמת עומק השכל של כל אחד ואחד, והוא מבין מיד, האם השכל הזה נלקח ... או שמא השכל הזה נלקח מאיזו אחדות שקרית, שהיא רק מתחזה לאחדות האמיתית. וכל זמן שהאדם עצמו הוא לא חכם אמת בעצמו, הוא לא יודע מימינו ומשמאלו והוא לא באמת יכול להבדיל בין טיפשות לחוכמה, וכל שכן שאינו יכול לזהות ולהבדיל בין משוגע לבין חכם אמת. כי העולם, הם רחוקים מהחוכמה. משום שבעיני העולם, החוכמה האמיתית, היא שיגעון. כי השכל האמיתי הוא ככ גדול ורחוק מעיני האדם, עד שבעיני האדם הוא נדמה לשיגעון של ... ממש, כי הוא הפך מהות הלוגיקה והשכל האנושי. ולכן האדם רחוק מהשכל האמיתי של המציאות, משום שהוא טועה, שנדמה לחכם בעיני עצמו. וכל בני האדם בעולם, הם טועים, שנדמה להם שהם חכמים (אאכ האדם מחובר לשכל האחדות). וכל זמן שהאדם עוד לא תיקן את שכלו ועוד לא הבין את המציאות באמת, הוא חסר הבנה. וכחסר הבנה של ממש, הוא לא יכול להבדיל בין חכם אמיתי לבין משוגע אמיתי. וטוב יהיה לחסר ההבנה, אם ידע שהוא חסר ההבנה ושהוא לא יודע מהי האמת, יותר מאשר שהוא יחלק ציונים למשוגעים וחכמים אחרים, ויבלבל ביניהם בטעות או שלא בטעות. ובסיכומו של דבר, החכם האמיתי, אי אפשר לזהות אותו עפ החיצוניות שלו בשום צורה. משום שבחיצוניות שלו, הוא חי בנפרדות של ממש, שהיא ההפך הגמור של מה שהוא מלמד. כי החכם האמיתי מלמד את השכל של האחדות, אבל נראה שהוא חי בניגוד גמור לכל מה שהוא מלמד. ועצם זה שהחכם מלמד, זה עצמו נפרדות, וזה עצמו נוגד את האחדות. אבל כל זה נכון רק מנקודת המבט של הטועה, שמפריד בין אחדות לבין נפרדות. אך מצד האמת אין שום הפרדה כלל, וכל הנפרדות של החכם האמיתי ושל המציאות שלנו, היא אחדות של ממש. ועל האדם לחפש את האמת המוחלטת, עד שהוא עצמו יהפוך להיות חכם אמיתי, ויבדיל בין טוב אמיתי לבין רע אמיתי וכולי.

משוגע כמו כולם, אתה לא חכם יותר ולא פחות מאף אחד אחר, אי הבנה שנובעת מהבנה מה המשמעות של משוגע כמו כולם? הרעיון המרכזי בהרצאה הוא שלכל בני האדם יש חוסר הבנה מסוים לגבי המציאות, ולכן אף אחד מהם לא חכם יותר או פחות באופן מוחלט. אליעד כהן מציין כי ההבנה האנושית היא תמיד מוגבלת, והשקפת עולם של אדם עשויה להיראות נכונה לו, אך היא מבוססת רק על הבנה חלקית של המציאות. כל אדם משדר תחושה של חכמה או טיפשות מתוך תפיסת עולמו, אך למעשה כל בני האדם מצויים באותה רמה של חוסר הבנה. מדוע אנשים חושבים שהם חכמים יותר או פחות מאחרים? ישנם מצבים בהם אנשים מרגישים שהם חכמים יותר מאחרים, או לעיתים הם מרגישים שהם לא מבינים כמו אחרים. התחושה הזאת נובעת מפרשנות סובייקטיבית של המציאות. לדוגמה, כאשר אדם חושב שהוא חכם יותר, הוא רואה את התפיסה שלו כנכונה, בעוד שהוא עשוי לחשוב שהתפיסות של אחרים שגויות. בהקשר זה, ניתן לראות ... שמוגדר כמשוגע לבין אדם שנחשב לנורמלי. כאשר אדם מבין את המגבלות של הבנתו, הוא יכול להשתחרר מהצורך להוכיח את חוכמתו או להרגיש פחד שהוא טיפש. כיצד ההכרה בכך שכולם משוגעים יכולה לעזור לאדם? הבנה זו מסייעת לאדם לחיות בצורה ... אליעד ממליץ שאדם יבחן את מחשבותיו ויבדוק האם הוא באמת מבין את המציאות כפי שהיא. אם אדם חושב שהוא חכם יותר מאחרים, או שהוא בטוח שהוא יודע משהו בוודאות, עליו לשאול את עצמו האם הבנתו שלמה או האם הוא ... שלו אינה שלמה. סיכום הרעיון המרכזי בהרצאה הוא שהבנתו של כל אדם מוגבלת, ולא ניתן לקבוע באופן מוחלט שמישהו חכם יותר או פחות מאחרים. כל אחד חי באשליה מסוימת לגבי יכולותיו השכליות, והשילוב של ההבנה המוגבלת הזאת יוצר את תחושת החוכמה או טיפשות. בהכרה בכך שכל בני האדם משוגעים במידה כזו או אחרת, אדם יכול להשתחרר מהצורך להוכיח את חוכמתו ולפתוח את עצמו להבנה מעמיקה יותר של המציאות. איך להבין שאתה לא חכם יותר מאחרים? למה כולם משוגעים במידה מסוימת? מה הקשר בין הבנה לאי - הבנה? איך להשתחרר מהצורך להוכיח את ... אליעד כהן מסביר כי כל בני האדם נמצאים ברמה מסוימת של חוסר הבנה לגבי המציאות, ולמעשה, אין אדם שהוא חכם יותר או פחות מאחרים באופן מוחלט. התחושה של אדם שהוא חכם יותר מאחרים או טיפש יותר מהם נובעת מהבנה חלקית של המציאות, ולא מהאמת המוחלטת. מדוע אנשים חושבים שהם חכמים יותר או פחות מאחרים? לעיתים, אנשים מחזיקים באשליה שהם מבינים את המציאות טוב יותר מאחרים, אך אליעד מסביר כי זו רק פרשנות סובייקטיבית. לדוגמה, כאשר אדם מרגיש שהוא חכם יותר מאחרים, זה נובע מכך שהוא תופס את ההבנה שלו כנכונה, בעוד שהבנות אחרות נראות לו שגויות. אולם, באותה ... שמוגדר כמשוגע לבין אדם שמוגדר כנורמלי. כאשר אדם מבין שהוא משוגע כמו כולם, הוא יכול להשתחרר מהצורך להוכיח שהוא חכם יותר מאחרים או לחשוש שמא הוא טיפש. כיצד ההכרה בכך שכולם משוגעים יכולה לעזור לאדם? הכרה זו מאפשרת לאדם ... רגועה יותר. אם כולם משוגעים במידה מסוימת, אין צורך להרגיש נחיתות מול אדם אחר, ואין צורך להילחם בצורך להוכיח חוכמה. כל אדם תופס את המציאות מזווית שונה, ולכן אין צורך לפחד מהטעויות האישיות. כיצד ניתן ליישם את ההבנה הזו ... שלו ולשאול את עצמו האם הוא באמת מבין את המציאות כפי שהיא. אם אדם מוצא את עצמו משוכנע שהוא חכם יותר מאחרים, או שהוא יודע בוודאות משהו, כדאי לו לבדוק האם ההבנה שלו שלמה, או שמא הוא אוחז רק ... אחר שהוא חושב שהוא משוגע, ייתכן שההסתכלות שלו עצמה אינה שלמה. סיכום הרעיון המרכזי בהרצאה הוא שאין אדם שהוא חכם יותר או פחות מאחרים באופן מוחלט, אלא שכל אדם מחזיק בהבנה חלקית של המציאות. ההבנה המוגבלת הזו היא זו שיוצרת את התחושה של חוכמה או טיפשות, כאשר בפועל כל אחד משוגע בדרכו. ההכרה בכך שכל בני האדם הם משוגעים במידה מסוימת מאפשרת לאדם לחיות בצורה רגועה יותר, להשתחרר מהצורך להוכיח את חוכמתו, ולהיות פתוח יותר להבנה רחבה ומעמיקה יותר של המציאות. איך להבין שאתה לא חכם יותר מאחרים? למה כולם משוגעים במידה מסוימת? מה הקשר בין הבנה לאי - הבנה? איך להשתחרר מהצורך להוכיח את ...

פשיטות ותמימות, הכי פשוט שיש, קשה להיות פשוט, חכם או טיפש, טיפש או חכם, פשוט להיות מאושר, מחויב המציאות, הדבר הפשוט ביותר, למטבע שני צדדים, לחשוב פשוט, חשיבה פשוטה מהי הפשיטות וכיצד היא ... קטן שמובן לנו כפשוט הוא בעצם חלק ממערכת של הנחות יסוד, ובפועל הוא לא בהכרח פשוט. מהו טיפש ומהו חכם? אליעד מציין את ההבדל בין טיפשות לחוכמה. הוא טוען שגם החכם וגם הטיפש לא בהכרח מבינים את המציאות כפי שהיא. פעמים רבות, אנו מתארים את עצמנו כחכמים רק משום שיכולנו לראות את הדברים מזווית שונה, אך במציאות, גם החכם וגם הטיפש יכולים להיות מבולבלים באותה מידה אם לא ישימו לב לסיבה האמיתית שמביאה אותם למסקנה. דוגמה אחת לכך היא חשיבה על האמת המוחלטת. החכם עשוי לחשוב שהוא הגיע להבנה עמוקה יותר, בעוד שבפועל הוא לא בהכרח מבין את כל ההיבטים של המציאות. הוא ... להילחם בתפיסות השונות שלנו ונתפוס את הדברים כפי שהם באמת - נוכל להגיע להבנה מלאה ופשוטה. פשטות מהות החיים חוכמה וטיפשות הבנה פשוטה הבנת המציאות

שיגעון או גאון, מהו שיגעון? מי משוגע? משוגע או חכם, חכם או משוגע, ההגדרה של שיגעון, ההגדרה של חוכמה, איך לדעת מי משוגע? האם אתה משוגע? אולי אתה משוגע? בית משוגעים מהי ההגדרה המדויקת של שיגעון ושל חוכמה? ההרצאה של אליעד כהן עוסקת בשאלה מי באמת משוגע ומי באמת גאון או חכם, ואיך ניתן להבחין בין השניים. אליעד מתחיל בטענה פשוטה לכאורה: משוגע הוא מי שחושב דברים לא הגיוניים, וגאון הוא ... לבסוף הוא בחר לאכול מתבואתם, אך עם מודעות לכך שהוא משוגע. אליעד משתמש בסיפור הזה כדי להראות ששיגעון או חוכמה הם עניין של פרספקטיבה. אפשר לחיות בתוך שיגעון מסוים ולהכיר בכך שהוא כזה, ובמקביל להמשיך בו. מה המשמעות של פרספקטיבה בהגדרת השיגעון? אליעד מסכם שההבדל בין שיגעון לחוכמה הוא בסופו של דבר עניין של פרספקטיבה בלבד. אין הגדרה אובייקטיבית מוחלטת למהו שיגעון ומהי שפיות. כל דבר שהרוב חושבים עליו כלא הגיוני יכול להיות מסווג כשיגעון, וכל דבר שהרוב מקבלים יכול להיות מסווג כחוכמה או התנהגות נורמלית. לכן, הטענה המרכזית של אליעד כהן היא ששיגעון וחוכמה הם לא מושגים מוחלטים, אלא מושגים יחסיים שתלויים מאוד בסביבה ובמספר האנשים החושבים או מתנהגים בדרך מסוימת. מהו שיגעון? מי באמת משוגע? האם אני משוגע? שיגעון או חוכמה? סיפור התבואה המשוגעת של רבי נחמן איך להבדיל בין גאון למשוגע? האם המציאות אובייקטיבית?

3 סוגי לימוד, אקדמיה ופיתוח החשיבה, האם לימודים אקדמיים מפתחים את השכל? האם ללמוד באוניברסיטה כדי להיות יותר חכם? האם לימודים אקדמיים יגרמו לך להיות יותר חכם? איך לפתח את השכל מכל תחום לימוד? 3 צורות לימוד, מערכת החינוך האם לימודים אקדמיים מפתחים את השכל? אנשים רבים שואלים האם כדאי ללמוד באוניברסיטה או באקדמיה כדי להיות יותר חכמים, אך על פי אליעד כהן, התשובה היא ברורה ופשוטה - לא. אם המטרה שלך היא לרכוש ידע ספציפי אותו ... האם כדאי ללמוד באוניברסיטה? איך לפתח את השכל בצורה עצמאית? שיטות לימוד אפקטיביות שלוש צורות למידה איך להיות יותר חכם? לימודים אקדמיים בעד ונגד איך לפתח חשיבה ביקורתית? למה לא ללמוד באוניברסיטה? למה ללא ללמוד באקדמיה? בעד ונגד לימודים ...