האמת / אמת מוחלטת / לדעת את האמת / חיפוש האמת האחת / מהי האמת? חלק 1... את האמת עם השכל שלו ועם חוקי הלוגיקה שלו. וחוקי הלוגיקה, הם לא יותר מאשר משחק עבור מי שהוא חכם אמיתי. כי מי שהוא חכם אמיתי, הוא יודע את הפגם והחיסרון שיש בשכל ובלוגיקה האנושית, והוא יכול בצורה לוגית להוכיח כל דבר מכל דבר. ... אחת צודקת יתר מאשר דעה אחרת. וזה רק משום שהוא לא יודע את השורש של האמת שנמצא בכל דבר. והחכם האמיתי שיודע כיצד כל דעה בעולם מחוברת לשורש האמת של המציאות, ממילא הוא יכול לקחת כל דעה בעולם, ולהוכיח ... / עובד. והאדם פשוט יכול לקחת את התחום המקצועי שלו, ולהחליט שהוא לוקח את זה כפרויקט ורוצה להיות האדם החכם והמומחה ביותר בעולם באותו התחום. ועל האדם לא להיות ביישן חסר ביטחון עצמי עם ענווה פסולה, ולחשוב שהוא לא מספיק מוכשר להיות הכי חכם בעולם באותו הנושא, אלא על האדם להאמין בעצמו ולהיות עם ביטחון עצמי וגאווה טובה, ולהבין שכן הוא עצמו יכול להיות הכי חכם בעולם בכל נושא שהוא ירצה, בתנאי שהוא באמת ירצה להקדיש את עצמו לאותו הנושא. ולא רק שהאדם יכול להיות הכי חכם בעולם בכל נושא שהוא יבחר אם הוא רק יבחר בכך באמת וישקיע את כל כולו בכך, אלא שגם זה עצמו זה לא מספיק. כי לא מספיק שהאדם יהיה הכי חכם בעולם ביחס לאנשים אחרים, אלא האדם צריך להיות הכי חכם בעולם ביחס לאמת. כי יכול להיות מצב שבו האדם מבין איזה נושא טוב יותר מכולם, אבל ביחס לעצמו הוא יכול להבין אותו עוד יותר. ועל האדם להיות האדם הכי חכם בעולם באותו הנושא, ביחס לאמת. דהיינו, על האדם לבחור ולנסות להבין כל דבר עד תכליתו ועד קצה גבול היכולת ... נסמכת על כל מיני דברים שונים. כגון לדוגמה השכל של עצמם או שכל של אנשים אחרים, שנדמה להם שהם חכמים מהם, למרות שבאמת יכול להיות, שהם טיפשים יותר מהם. כי יכול להיות מצב שבו המשוגע יחשוב על משוגע אחר שהוא חכם יותר ממנו, למרות שבאמת אותו המשוגע האחר הוא בכלל עוד יותר משוגע. אבל מאחר שהאדם הוא משוגע, אז כאשר הוא רואה איזה משוגע, אז הוא נדמה לו לחכם גדול. וכל זמן שהאדם עצמו הוא לא חכם אמיתי, אז הוא לא באמת יכול להבדיל בין חכמה ושכל לבין שיגעון ושטות. ולפעמים יש לאדם ענווה פסולה ורגשי נחיתות, ונדמה לאדם שהוא לא יכול להשיג את השורש של האמת בכוחות עצמו, ושהוא לא מספיק חכם להגיע אל האמת המלאה בכוחות עצמו, ואז הוא בוחר להיות תלוי בכל מיני אנשים שנדמים לו כחכמים. ועל האדם להבין, שעצם זה שהוא בוחר לחשוב ולהאמין שאדם כלשהו הוא חכם שהוא יכול לסמוך עליו, זה עצמו החלטה שוות ערך להחלטה מהי האמת. כי לאדם נדמה שלהחליט מהי האמת, זאת החלטה גדולה מידי עבורו. ואז האדם בוחר לסמוך על כאלו שנדמה לו שהם חכמים ממנו. אבל כמו שלהחליט מהי האמת זה דבר גדול, כך גם להחליט שאדם כלשהו הוא חכם ושאפשר לסמוך עליו, גם זאת החלטה כבדת משקל. כי מצד האמת על האדם לזכור, שיכול להיות שהוא טועה בכך שהוא חושב על משוגע כלשהו שהוא חכם גדול, למרות שבאמת הוא עצמו בכלל אולי יותר חכם אמיתי. כי חוכמה אמיתית היא רק לפי האמת. כי מי שקרוב יותר אל האמת, הוא יותר חכם. והאמת היא קנה המידה של החוכמה. אבל כאשר אין לאדם מושג מהי האמת, ממילא גם אין לו מושג מהי החוכמה. ולפעמים יש לאדם היגיון מעגלי. זא הוא קודם כל מניח שמישהו הוא חכם. ואחכ הוא מניח שהאמת של החכם המדומה היא האמת. ואחכ הוא מניח בהיגיון מעגלי, שעפ האמת אותו האדם הוא חכם אמיתי. והאדם מטעה את עצמו בהטעיות שונות. והדרך היחידה לצאת מכל הטעויות, היא על ידי זה שהאדם אוזר אומץ ... את האמת של המציאות. והדרך לכך היא על ידי הגדלת השכל. דהיינו, שהאדם כל הזמן מנסה להיות יותר ויותר חכם אמיתי עד כמה שהוא יכול. עד שהאדם עצמו מגיע למצב שבו האמת נובעת מתוכו. שכאשר הוא אומר איזה דבר, ... להוכיח מהי האמת, אלא האמת היא באחדות עם השכל של האדם עצמו. והעצה היעוצה לאדם שמבין שהוא לא מספיק חכם, ולאדם שיודע שהוא לא מבין את המציאות בשלמות, היא לנסות להיות חכם בכוחות עצמו. ואם אינך חכם, פשוט תנסה להיות חכם. כי לסמוך על אחרים, זה לא הפיתרון. כי אולי גם אתה וגם הם טועים. ואין לאדם ברירה, אלא להיות חכם בכוחות עצמו. ועוד על האדם לזכור, שכל זמן שהוא מבין שהוא אינו חכם מספיק, הרי שממילא עליו להבין שהוא גם לא יכול לדעת בוודאות מיהו חכם אמיתי. כי אולי דווקא ההפך הוא הנכון, ואולי דווקא זה שנדמה למשוגע, אולי הוא החכם האמיתי וכולי. וכל זמן שהאדם מבין שהוא לא מספיק חכם לדעת את האמת, הרי שהוא גם לא מספיק חכם להחליט מיהו חכם שיודע את האמת. ולכן על האדם עצמו להיות חכם כפי יכולתו, עד שהוא יהפוך להיות חכם אמיתי באמת... ועוד נוסיף כי כאשר האדם רוצה להבין איזה דבר, עליו ...