עשייה או מחשבה, לעשות או לחשוב, חשיבה מעשית, חשיבה מופשטת, תמימות ופשיטות, חוכמות למה אנשים מתלבטים בין עשייה לבין חשיבה? אליעד כהן מסביר בהרצאתו באופן מפורט את הקונפליקט שקיים באדם בין עשייה ...

... ולבצע זאת בזריזות וביעילות. הוא מסביר שגם איכות גבוהה של מורים יכולה לפעמים להזיק. לדוגמה, בחינוך הדתי, לעיתים הרבנים החכמים מאוד יוצרים מצב בו התלמידים נצמדים לחוכמת הרב במקום לפתח חשיבה עצמאית. כך החוכמה של הרב דווקא עוצרת את ההתפתחות של התלמיד. אליעד אומר שאם הרב היה פחות חכם, אולי זה היה מעודד את התלמידים לחשוב באופן עצמאי ולפתח רעיונות חדשים משל עצמם. לסיכום נקודה זו, אליעד מציע תמיד להסתכל משני הצדדים: חוכמת המורה יכולה להיות יתרון וגם חיסרון. הדבר החשוב הוא לא להיצמד לשום קונספט קבוע, אלא תמיד לבדוק מה עובד ... החינוך צריכה להתפרק, שילך לכיוון הזה. כשמסיימים למצות קונספט מסוים, עוברים לשלב הבא. דוגמה לכך אפשר לראות באנשים דתיים חכמים: לפעמים דווקא העובדה שהמורה או הרב חכם מאוד, הופכת למכשול עבור התלמיד, שנצמד לחוכמת הרב במקום להתקדם בעצמו. כך שהטוב והרע בכל שיטה אינם מוחלטים. האם המטרה היא להפסיק את כל הרצונות? בסוף ... שלדעתך. אליעד: אבל כמובן שזה גם יכול להיות הפוך שאם אתה תשפר להם את הלימוד אז הם יהיו יותר חכמים איך שמסתכלים על זה. ש: אבל מה הקונספט הדחוף שצריך לשפר אותו או מה הקונספט הנכון. אליעד: מה שהם ... תשובה הפוכה, מה צריך לקדם תקדם את איכות המורים לדוגמה אם הבן אדם עצמו המורים / ההורים יהיו יותר חכמים יותר מבינים את עצמם אז ממילא גם החינוך יהיה אולי יותר טוב יכול להיות שהם יהיו יותר טיפשים אז ... לילדים לברוח מהם, הפוך יכול להיות אופציה הפוכה נגיד לדוגמה החינוך הדתי נניח, נניח שמי שמלמד בחינוך הדתי הם חכמים אבל ראית גם את התוצאות כאילו זה שהמורה חכם זה לא תמיד גורם לכך שהתלמיד יהיה חכם הרבה פעמים זה גורם לכך שתלמיד יאחז ויהיה מקובע בחוכמה של הרב שלו. כאילו נגיד הרב מלמד אז בגלל שהוא כל כך חכם זה בעצם היה הבלוק המחסום, זאת אומרת למה התלמיד לא מתקדם מעל רבו כי הוא אומר הרב שלי היה כל כך חכם מה אני יותר חכם ממנו, זאת אומרת שאם הרב לא היה חכם אולי זה היה גורם לך לבדוק יש שני צדדים. ש: אולי לגורם לעצמך כן לבדוק את זה בעצמך. אליעד: ...

... שורש ההנאה, איך נוצרת הנאה? במה תלויה הנאה? איך ליהנות בשלמות? הנאה גשמית / הנאה רוחנית / ההנאה של החכם האמיתי ובו יתבאר עניין ההנאות של האדם בחיים. ואיך ליהנות בשלמות? והעניין הוא, כי הנאה קורית אצל האדם, כאשר ... ומבין את המציאות, וכאשר על ידי זה האדם מפיק הנאה, ההנאה הזאת נקראת הנאה רוחנית פנימית, של אושר פנימי. והחכם האמיתי, האדם השלם, הוא זה שיש לו את שלמות ההנאה הרוחנית. כי ההנאה שלו, לא תלויה בשום צורה חיצונית בעולם, אלא ההנאה שלו היא נובעת מעצמה, מצד המהות של המציאות, שלא משתנה לעולם. כי מי שהוא חכם אמיתי, הוא מבין את הסיבה שבגללה קורים כל הדברים, בדיוק כפי מה שאלוהים עצמו מבין את סיבת כל האירועים שאותם הוא עצמו עושה. ועל ידי זה, ההנאה של החכם האמיתי, היא לא תלויה במה שקורה, אלא היא תמיד שלמה, בדיוק כפי שאלוהים שלם תמיד עם כל מה שהוא ... כאן יש היבטים שונים, מי ברא את הרצון של אלוהים וכולי). ועפ הנל, לכאורה ניתן להבין, כי מי שהוא חכם אמיתי, שהוא נהנה משורש ההנאה של המציאות, ראוי לו שלא ייהנה מהנאות גשמיות. כי אם האדם טוב לו באמת ... לא נהנה מכך שהוא משיג איזה דבר שלא חסר לו. וההנאה היא, רק כאשר נשלם החיסרון. ואם האדם הוא חכם אמיתי, אז אין לו שום חיסרון. ואכ, לכאורה נראה, שחכם אמיתי לא יכול ליהנות משום דבר. בין אם זה דבר רוחני ובין אם זה דבר גשמי. ובעיני העולם, נדמה ... כי תמיד יש טוב יותר. משום שתמיד, כל דבר יש בו חיסרון. והשלמות של כל הדברים, היא השכל של החכם האמיתי, שהוא השכל של האחדות. דהיינו, אחדות ההפכים, היש והאין. כי כאשר היש והאין הם אחד, הרי שאין שום ... רע, אי אפשר לדעת שטוב וכולי. ובשלמות, שאין שום רע כלל, אין גם ידיעה של טוב. וככל שהאדם יותר חכם אמת, דהיינו, מבין טוב יותר שהכל אחד, כך ההנאה שלו גדולה יותר. הנאה שאינה מוגדרת כהנאה, כי אין לה ... לא מסוגל להגדיר עבור עצמו את החוויה של עצמו וכולי. ואעפכ, יש גם נפרדות. זא כי בשלמות האחדות של החכם האמיתי, גם שם יש נפרדות. ובשכל שמפריד בין אחדות לבין נפרדות, אי אפשר להבין את העניין הזה כלל. כי ... היא כאשר יש רק נפרדות וגם רק אחדות בו זמנית כישות אחת. שאין הבדל בין הנפרדות לבין האחדות כלל. והחכם האמיתי, דהיינו, כל אדם בעומק פנימיות דעתו, הוא נהנה תמיד מכך שהכל אחד. הנאה שאינה תלויה בשום דבר, הנאה ... כי הכל אחד, ואעפכ, יש נפרדות, שהיא באחדות עם האחדות. דהיינו, למרות שהכל אחד, אעפכ יש נפרדות. וגם אצל החכם האמיתי, גם אצלו יש נפרדות כפשוטו. ואעפכ, זה לא כפשוטו. כי אצל החכם האמת, אין הבדל בין נפרדות לבין אחדות וכולי. ובנפרדות של החכם האמת, גם הוא יש לו גוף, דהיינו, תודעה עצמית, שהיא נמצאת בתוך גוף, שהוא הגוף הגשמי. וגם החכם האמיתי, גם הוא יש לו רצונות גשמיים, הן מצד התודעה והן מצד הגוף. וכמו שהמציאות משתנה כל הזמן, למרות ... וכמו שהמציאות משנה את רצונה ואת מעשיה כל הזמן, למרות שבאמת אין אצלה שום שינוי כלל, כך גם אצל החכם האמיתי, שאצלו הכל אחד תמיד, אעפכ יש נפרדות תמיד, ואין שום הבדל וכולי. והחכם האמיתי, בתוך הנפרדות שלו, גם ההנאה שלו, תלויה בדיוק באותו שורש ההנאה של כל ההנאות שיש בעולם, שהוא להתקרב ... כנל. ואפשר להתקרב אל האחדות בשתי צורות. גם על ידי שתיקה וגם על ידי דיבור. ועל ידי שתיקה, פירושו שהחכם האמיתי מבטל את שכלו ואת דעתו לגמרי, דהיינו, שהוא בחוויה שאין בה שום שכל כלל. והוא יכול לדבר ולעשות פעולות שונות, מתוך חוויה של אין שכל כלל. ואז החכם האמיתי, נהנה מהשתיקה שיש לו, תוך כדי הפעולות שהוא עושה. והשתיקה, היא לא שתיקה מוחלטת. כי אם היא הייתה ... הנאה. ולכן מצד הנפרדות, יש גם את הנפרדות. שבה יש אין סוף מקום וזמן, דהיינו, צמצום של טוב ורע. והחכם האמיתי שותק, דהיינו, מתחבר אל האחדות, על ידי זה שהוא מבטל את שכלו, וממילא גם ישותו מתבטלת. אבל זאת, לא שתיקה מוחלטת. ובשורשו, זאת שתיקה מוחלטת. אבל מצד הנפרדות, זאת לא שתיקה מוחלטת. ובחיצוניות, החכם האמיתי עושה פעולות שונות כמו אדם רגיל, וחושב כמו אדם רגיל. אבל בתוך תוכו, הכל קורה מעצמו, והחכם האמיתי נמצא בשתיקה מוחלטת, שאין בה שום שינוי כלל. ובשורש, ההנאה היא של שתיקה. כי כאשר הכל אחד, יש ... המחשבה, כי אין אפשרות לחשוב על שום דבר מוגדר, ואי אפשר לשנות את המחשבה ואת הרצון וכולי. וככל שהאדם חכם יותר, כך הוא יודע ליהנות, מהר יותר וטוב יותר, משתיקה עוצמתית של המחשבה שלו, דהיינו, חיבור לשכל של האחדות. וזהו ההיבט הראשון, של ההנאה של החכם האמיתי, מהצד שהוא בנפרדות ובתוך צמצום. שהוא, הנאה שנובעת מחוויה של שתיקה ושל ביטול השכל של הנפרדות, אל השכל של האחדות. וכאשר החכם האמיתי נהנה באופן הזה ומההיבט הזה, הוא אדם פשוט לגמרי. דהיינו, שהוא מתנהג בפשיטות לגמרי, בלי שום שכל כלל, דהיינו, שלמות העדר השכל (שלמות, אך לא בשלמות לגמרי, כי רק בשורשו זה בשלמות אמיתית). ואז החכם האמיתי, נהנה מהנאה גשמית, אבל בתוכו, הוא נהנה מההנאה שיש בשתיקה, שתוך כדי הפעולה הגשמית. ונזכיר רק, כי כל ... הוא רצון מוגדר לצורה מוגדרת. ולכן תמיד ולעולם, האדם נמצא ברצון גשמי. ויש גם היבט נוסף, של ההנאה של החכם האמיתי, והוא, התבוננות שכלית, שגם היא מובילה אל השתיקה של האחדות. אלא שבגלל שהיא שכלית יותר, אז יש בה ... שיהיה טוב מוגדר. ולמה צריך שיהיה טוב מוגדר? והתשובה בשורשה היא, כי הכל אחד ואין שום שאלה כלל. וכאשר החכם האמיתי מתעסק באיזה דבר גשמי, דהיינו, כל דבר בעולם, כי כל דבר בעולם הוא גשמי, אז החכם האמיתי מתבונן בשכלו בצורה מצומצמת, על שורש השכל שיש באותו הדבר הגשמי. והחכם משתמש בשכלו בצורה מצומצמת, כי הוא מצמצם את עצמו, כדי להיות בנפרדות. ואעפכ הוא משתמש בשכלו, כדי להתחבר אל האחדות. ובפועל, החכם האמיתי, דהיינו, כל אדם באשר הוא, ברובד מסוים של התודעה שלו, ובפרט מי שהרובד הפנימי של ההתבוננות שלו, הוא נמצא ברובד חיצוני שלו, דהיינו, חכם אמיתי, שהוציא את שכלו מכוח אל הפועל, כאשר הוא עוסק באיזה דבר גשמי, אז, ברמה החיצונית הוא אכן עוסק ... של השכל של האחדות, בכל צורה וצורה באופן אחר. כי בכל צורה, אותו השכל של האחדות, מלובש בצורה אחרת. והחכם האמיתי, מתבונן בדבר הגשמי, ומתבונן על הצורה שלו, כדי להכיר טוב יותר את האחדות של המציאות, וליהנות ממנה יותר, ... את האחדות, ואת השתיקה, ואת המקום שאין בו שום התחדשות שכלית כלל. ונמצא אם כן, כי גם מי שהוא חכם אמת, גם הוא רודף אחרי הנאות גשמיות, כדי לגלות את השכל של האחדות שיש בכל דבר. וכל ההנאות שיש בעולם, הן הנאות גשמיות. והחכם רודף אחרי ההנאות, דהיינו, מילוי הרצונות. והחכם האמיתי, המחשבה שלו מקושרת תמיד, אל ההבנה של האחדות שמלובשת בכל דבר. ועל ידי זה, החכם האמיתי, חווה את שלמות ההנאה שיש בכל החסרונות. כי מצד האמת, כל ההנאות שיש בעולם, יש בהן חיסרון כנל. ... ולכן, ההנאה של האדם, לעולם היא אינה שלמה. משום החיסרון שיש בכל דבר. וככל שהאדם קרוב יותר לשכל של החכם האמיתי, כך הוא חווה את השלמות, שיש בכל חיסרון, וכך ההנאה הפנימית שלו (זו שאינה מוגדרת), הופכת להיות חזקה ... ומהותה הם אחד ממש. ואז האדם חווה את השלמות האין סופית שיש בכל דבר, באחדות אחת ממש. ולכן, גם חכם אמיתי, גם הוא נהנה מהנאה גשמית. אלא, שאצלו ההנאה הגשמית, היא מושלמת בשלמות שאין שלמות אחריה. כי אצל אדם ... נהנה מהנאה גשמית, אך ההנאה אינה שלמה. כי הוא אינו יודע שבאמת הצורה הסופית, היא מושלמת. אבל מי שהוא חכם אמת, שהוא יודע שיש ריבוי אלוהות, שיש אין סוף אלוהים, דהיינו, אין סוף ישויות שונות, שהן בגודל אין סופי, ...

משוגע או חכם, משוגע שחושב שהוא חכם, חוכמה משוגעת, שיגעון חכם, חכם או משוגע איך נדע אם האדם חכם או שהוא בעצם משוגע שחושב שהוא חכם? אליעד כהן מסביר שלפעמים האדם הוא כל כך משוגע, עד שהוא בטוח שהוא האדם החכם ביותר. אליעד מתאר שלושה סוגי משוגעים: משוגע שיודע שהוא משוגע. משוגע שאינו יודע שהוא משוגע. משוגע שכל כך משוגע עד שהוא בטוח שהוא הכי חכם. מבין השלושה, המשוגע השלישי הוא הכי קשה להצלה, כי הוא בכלל לא מודע לשיגעון שלו. האדם משוכנע לחלוטין בכך שהוא חכם, ולכן אין לו מודעות לשקר שבתפיסתו. אליעד כהן מציין שכאשר מנסים לתקשר עם אדם כזה, נשאלת השאלה - עם ... אליעד מסביר שהתשובה לכך טמונה בהכרה שבעצם בתוך כל אדם נמצאים שני הצדדים גם יחד - הצד המשוגע והצד החכם. האדם, לפי אליעד, מזדהה כרגע עם הצד המשוגע ביותר שבתוכו, ולכן נראה לו שהוא חכם, אבל אפשר לתקשר עם אותו חלק באדם שכן יכול להבין את האמת. האם הדבר הכי משוגע הוא דווקא הדבר הכי חכם? אליעד כהן מסביר כי לעיתים דווקא הדבר שנראה לאדם הכי משוגע - הוא הדבר הכי חכם. הוא נותן דוגמה לכך בתפיסה האומרת שהכל הוא גם אחד וגם לא אחד בו - זמנית. הרעיון הזה נשמע ... והיפוכו יכולים להתקיים ביחד. האדם בטוח שמדובר בשיגעון, אבל אליעד מציין שאולי דווקא הרעיון המשוגע הזה הוא השיא של החוכמה. אליעד מדגיש שכאשר הוא מציע את הרעיון הזה לאדם, הוא בעצם מערער את הוודאות שלו בכך שמה שהוא חושב ... כזה. הרעיון הוא להביא את האדם למצב שבו הוא מטיל ספק במחשבותיו שלו, כולל במחשבות על מהו שיגעון ומהי חוכמה. מדוע קשה לנו לקבל שהמציאות יכולה להיות גם וגם בו זמנית? אליעד כהן משתמש בדוגמאות מחיי היום - יום ... מה שהאדם חושב הוא בעצם יחסית למציאות שהוא בחר להאמין בה. עם מי בעצם מדברים כאשר האדם בטוח שהוא חכם? אליעד כהן עונה על השאלה הזו ומסביר שכאשר הוא משוחח עם אדם המשוכנע שהוא החכם ביותר, הוא בעצם משוחח עם אותו חלק פנימי בתוך האדם שיכול להבין שההיגיון שבו הוא משתמש אינו האמת היחידה. ... שלו הוא רק אפשרות אחת ולא האמת היחידה. אליעד מסכם ומדגיש כי בכל אדם קיימים שני הצדדים האלה: המשוגע והחכם. אף אדם אינו משוגע מוחלט או חכם מוחלט, כי כל תפיסת מציאות מוגדרת אינה יכולה להיות האמת האבסולוטית היחידה. לכן, בכל מצב, יש תמיד דרך לתקשר עם האדם ולהביא אותו לראות את האמת שמעבר להיגיון שבו הוא נאחז. האם אני משוגע או חכם? מה ההבדל בין משוגע לחכם? איך לדעת אם אני בטוח במשהו בטעות? האם אפשר להיות גם משוגע וגם חכם בו זמנית? מהי האמת המוחלטת? למה קשה לקבל סתירות במציאות? איך להשתחרר מההיגיון שלי?

קבלה לעם, מדע הקבלה, מהו מדע, מהי קבלה, הכת של אליעד כהן, לימוד קבלה, כתות, חכמת הקבלה, לימוד קבלה, ללמוד קבלה

האם אתה חכם, חכם או משוגע, משוגע או חכם, שורש השכל, לא יודע שום דבר, לא לדעת שום דבר, רשימו האם החוויה מתרחשת מעצמה או שהיא נוצרת מתוך ... ההבנה היא זו שיוצרת את החוויה, ולכן אם לא הייתה הבנה, החוויה לא הייתה יכולה לקרות. האם אתה באמת חכם, או שאתה רק חושב שאתה חכם? אליעד מציג דוגמה על חבר חכם שחושב שהוא יודע ומבין את המציאות לעומקה. הוא מתאר מצב שבו הוא אומר משפטים פילוסופיים כמו אין הבדל בין יש לאין, אך חברו, שנחשב לחכם, לא מסוגל לקבל את הרעיון הזה וטוען שזו שטות. אותו אדם חכם כביכול תופס את אליעד באי - היגיון או בטעות מחשבתית. אליעד משתמש בדוגמה זו כדי להמחיש שהאדם החכם הוא כזה שחושב שהוא יודע משהו בוודאות, ולכן כאשר אדם חכם שומע דבר שסותר את תפיסתו, הוא מתנגד לכך באופן אוטומטי. הנקודה שאליעד מנסה להעביר היא שהאדם החכם כביכול נמצא כל הזמן בניסיון להוכיח לעצמו שהוא צודק. ברגע שאדם מנסה להיות בטוח באופן מוחלט במשהו - למשל, ...

הנאה של אחדות, הנאות של נפרדות, אחדות ונפרדות בו זמנית, להתאהב, לאהוב בלי תנאי, אהבה זוגית, יכולת רגשית

... וזוהי חוויית האחדות. כיצד האמונה בנפרדות נוצרת? אליעד מתאר את התהליך שבו נוצרת אמונת הנפרדות. לדבריו, התהליך דומה להונאה מתוחכמת, שבה מרגילים את האדם בהדרגה לחשוב שיש הבדל בין טוב לרע, בין חולה לבריא, בין דברים שונים. הוא מדגים ...

... הכל? אליעד מסביר שהרצון לדעת הכל הוא פרדוקסלי: מצד אחד האדם רוצה להגיע לידע מוחלט, להיות הכי חזק והכי חכם. מצד שני, אם הוא באמת היה מגיע למצב כזה, לא היה לו שום עניין להמשיך במשחק. למשל, אדם שנהנה ...

... הוא כבר שם ברגע המחשבה. מבחינת התודעה אין מגבלה של זמן או מרחק, וכאן טמון פוטנציאל אינסופי. האם אדם חכם יותר יצליח יותר להגיע לאמת? אליעד מסביר שהיכולת להגיע להבנה או להארה איננה קשורה בהכרח לרמת החוכמה של האדם. הוא נותן דוגמה מתוך כתבי רבי נחמן, שאמר שדווקא האנשים שהכי קל לקרב אותם להבנה הם אלו שלא בטוחים שהם הכי חכמים. דווקא האדם שהוא מאוד חכם ומלא שכל, לפעמים מרגיש שהוא יודע הכל ולכן מתקשה לקבל רעיונות שנראים לו מנוגדים להיגיון שלו. הוא מביא דוגמה של אדם חכם במיוחד, אשר כתב טקסטים שנראים שכליים מאוד, אבל בפועל מלאים באמונות והנחות יסוד. אותו אדם היה בטוח לגמרי שאין אפשרות להבין דבר והיפוכו כאחד, וזה בדיוק המקום שבו השכל שלו הגביל אותו. דווקא החוכמה הגדולה שלו היא שהרחיקה אותו מהיכולת לתפוס מציאות שבה דבר והיפוכו קיימים ביחד. מהם היתרונות והחסרונות של להיות חכם מאוד? אליעד מדגים שככל שאדם חכם יותר, יש לו מצד אחד יכולות גבוהות יותר להבין ולנתח דברים, אך מצד שני זה מביא איתו חסרונות משמעותיים. ... דמיון מפותח, יכול לפתור בעיות מורכבות, אך אותו דמיון גם מביא איתו חרדות, פחדים ודאגות רבות יותר. ככל שהאדם חכם יותר, כך קשה לו יותר לתפוס את האחדות של דבר והיפוכו. אדם פשוט יותר, דווקא בגלל המגבלות שלו, יכול ... להשתחרר מהשכל? האם רצון חזק עוזר להצליח? האם אפשר להיות שיפוטי ולא שיפוטי בו זמנית? מהם היתרונות והחסרונות של חוכמה? איך להבין שדבר והיפוכו זה אחד? כיצד להכיל את כל הרגשות? מהי חשיבה מופשטת?