חכם או טיפש, חכם חושב שהוא טיפש, טיפש חושב שהוא חכם, איך חכם חושב? איך טיפש חושב? האם אני חכם? האם אני טיפש? האם אתה חכם? האם אתה טיפש? אופי של חכם, איך להיות חכם? איך להיות יותר חכם? להטיל ספק ולהיות חכם, הטלת ספק ולהיות חכם מה ההבדל בין חכם לטיפש? ההבחנה המרכזית בין אדם חכם לאדם טיפש קשורה בתפיסת עולמם לגבי הידע שלהם והספק שהם מטילים על עצמם. חכם הוא אדם שמטיל ספק בעצמו באופן קבוע, בעוד טיפש, למרות יכולותיו, בדרך כלל לא מפקפק בידע או בהבנה שלו. דפוס החשיבה הזה חשוב להבנת האופי של כל אחד מהם. איך חכם חושב? החכם שואל את עצמו כל הזמן שאלות כמו אולי אני טועה?, אולי אני לא יודע מספיק? או אולי אני מפספס משהו?. חכם לעולם לא מקבל את מחשבותיו כודאות מוחלטת. הוא תמיד מוכן לבדוק מחדש את דבריו, לערוך מחקר ... יפגוש בקביעות טעויות מחשבתיות. החשש מהתמודדות עם טעויות או חוסר נכונות לשאול שאלות יכול להוביל לשקיעה בעיוותים מחשבתיים ולהפסקת צמיחה אישית. כיצד לפתח חשיבה חכמה? כדי לפתח חשיבה חכמה, יש לנקוט בכמה צעדים: לשאול את עצמנו שאלות כמו: אולי אני טועה?, אולי אני לא מבין עד הסוף? לקרוא ולהעמיק במידע ממקורות שונים, לא להסתפק במה שאנחנו יודעים להתייעץ עם אנשים חכמים ולשמוע דעות שונות לפתח מודעות עצמית ולבחון את ההנחות שלנו לא לפחד להודות בטעות ולתקן את עצמנו לסיכום חכם הוא אדם שמטיל ספק בעצמו ובודק כל רעיון שהוא חושב. ככל שתהיה מוכן לשאול את עצמך האם אתה טועה, כך תוכל ללמוד ולהתפתח. לעומת זאת, טיפש הוא מי שמאמין שהוא צודק כל הזמן, ולכן לא בודק את מחשבותיו או משפר אותן. הדרך להיות חכם היא להטיל ספק במחשבות שלך, לשאול שאלות, ולדעת לקבל את המידע שמאתגר את מה שאתה יודע. כיצד לפתח חשיבה ביקורתית? מה ההבדל בין ספק בריא לחוסר ביטחון? איך להיות אדם יותר חכם? כיצד לזהות טעויות בחשיבה? האם ביטחון עצמי גבוה הוא תמיד דבר חיובי? האם חכם חושב שהוא טיפש והטיפש חושב שהוא חכם? אחד ההבדלים המרכזיים בין אדם חכם לאדם טיפש הוא בגישה שלהם לידיעה ולספק. החכם הוא אדם שמטיל ספק בעצמו, ואילו הטיפש משוכנע שהוא כבר יודע הכל. החכם שואל את עצמו ללא הרף: אולי אני טועה?, אולי אני לא יודע מספיק?, אולי אני מפספס משהו?. לעומת זאת, הטיפש כמעט אף פעם לא מטיל ספק בעצמו. הוא בטוח שהוא חכם, שהוא יודע, שהוא מבין, ולכן הוא לא טורח לבדוק את אמיתות הדברים שהוא חושב. כיצד הספק הופך את החכם לחכם יותר? כאשר אדם שואל את עצמו שוב ושוב האם הוא טועה, האם יש אפשרות שהמחשבה ...

חכם לא טועה, האם חכם יכול לטעות? טעויות של חכם, טעות לוגית, טעות שכלית, טעות אינפורמטיבית, שכל של חכם אמיתי, טעות של חכם אמיתי, טעויות של רבי נחמן מברסלב האם חכם אמיתי יכול לטעות? השאלה האם חכם יכול לטעות? היא שאלה עמוקה שאליעד כהן דן בה, ומטרתה לברר את מהות החוכמה ואת היחס שלה לטעות. אליעד מסביר כי יש להגדיר תחילה מהו חכם אמיתי. חכם אמיתי, לפי ההסבר שלו, הוא אדם שיש לו שכל ברמה הגבוהה ביותר האפשרית, כלומר, אדם שמחזיק בתפיסת המציאות המושלמת והמקסימלית. אליעד מבהיר שלפני שניתן לשאול אם חכם אמיתי יכול לטעות, יש להגדיר בבירור את המושגים חכם וטעות. מה המשמעות של טעות בחוכמה אמיתית? אליעד מסביר שיש שני סוגים עיקריים של טעויות: טעות לוגית וטעות אינפורמטיבית. טעות לוגית - טעות שנובעת מחוסר הבנה, שבה האדם נכשל להבחין בסתירה פנימית ... בשגיאה בחישוב ההגיוני שלך. לדוגמה, אם אדם יטען ששני משפטים סותרים יכולים להיות נכונים בו - זמנית, זו תהיה טעות לוגית. האם רבי נחמן מברסלב טעה, והאם זה מפחית מחוכמתו? אליעד מתייחס באופן ספציפי לרבי נחמן מברסלב כדוגמה לחכם גדול ואמיתי. הוא טוען שרבי נחמן היה חכם במובן האמיתי של המילה, ומציין שבכתביו של רבי נחמן לא נמצאו טעויות לוגיות. זאת אומרת, אין אצלו מצב שבו הוא טוען טענה שסותרת את עצמה או כזו שניתן להפריכה ... שהיה קיים בתקופתו. למשל, רבי נחמן השתמש במידע שהיה מקובל אז על פיזיקה וכדור הארץ, שהיה שגוי לפי הידע של ימינו. אליעד מבהיר כי זו לא טעות שמצביעה על חוסר חוכמה, אלא רק על חוסר במידע נכון שהיה זמין לו בתקופתו. כלומר, רבי נחמן לא טעה מבחינה לוגית או שכלית, אלא רק הסתמך על מידע אינפורמטיבי מוטעה. האם חכם אמיתי יכול לטעות מתוך ודאות מלאה? לפי אליעד, חכם אמיתי אינו יכול לטעות מתוך ודאות מלאה. הוא יכול לומר דבר - מה אינפורמטיבי מוטעה, אבל תמיד בתוכו תהיה לו הסתייגות או מודעות לכך שזה על בסיס מידע שקיבל מאחרים. לדוגמה, אם חכם אומר יש שולחן בחדר, והסתבר שאין שם שולחן, אליעד אומר שחכם אמיתי לעולם לא יהיה בטוח ב - 100% במידע כזה, כי תמיד הוא יאמר זאת על בסיס מידע חיצוני או תנאי כלשהו. אם האדם יהיה בטוח ב - 100% בדבר שגוי, אז בהכרח זה אומר שהוא אינו באמת חכם במובן הגבוה והאמיתי של המילה. לדבריו, חכם אמיתי חייב להיות נאמן לחלוטין לאמת, ולכן לא יכול להיות מצב שבו הוא בטוח לחלוטין במשהו שהוא שגוי. הוא יכול לומר דבר שגוי, אך לעולם לא תהיה לו ודאות מלאה בדבר שגוי. האם חכם חייב לבדוק כל דבר כדי לא לטעות? אליעד מוסיף נקודה חשובה ואומר שחכם אמיתי אינו חייב לבדוק כל פרט קטן, כי הדבר יהפוך את חייו לבלתי אפשריים. אדם לא יכול בכל רגע לבצע ועדת חקירה מדוקדקת לגבי כל עובדה, אך הוא כן חייב לבצע בדיקות מעמיקות בדברים עקרוניים ומהותיים. בדברים קטנים, הוא פשוט מסתמך על המידע שנמצא ברשותו, תוך כדי הבנה שהמידע הזה אולי מוטעה. הוא מדגיש שהחכם בוחר במה להתמקד ובמה לא, מתוך הכרה שבלתי אפשרי לבדוק הכל, ושאם היה בודק הכל - לא היו לו חיים ולא הייתה משמעות לשום דבר בעולם. עם זאת, החוכמה האמיתית מחייבת נאמנות לאמת ברמה עמוקה, ולכן החכם האמיתי יהיה מודע תמיד למגבלות הידע שלו ולסיכוי שהוא טועה אינפורמטיבית. האם מי שטועה לוגית הוא בהכרח לא חכם? אליעד מסכם ואומר שאדם שטועה לוגית, כלומר, אינו מבחין בסתירה פנימית או מבצע חישוב שכלי שגוי, אינו באמת חכם ברמה הגבוהה ביותר. אדם שבאמת הגיע להבנה עמוקה ומהותית של המציאות והשכל, לעולם לא יעשה טעויות לוגיות. לעומת זאת, אדם שטועה רק טעויות אינפורמטיביות, אך לא ...

... הכי חכם בעולם? האיש הכי חכם בעולם, איך לדעת מי חכם? דירוג אנשים אחרים, שיפוטיות אובייקטיבית, סולם ערכים, דירוג אנשים, מי יותר חכם? איך אפשר לדעת מי הכי חכם בעולם? אליעד כהן מציג דיון מעמיק בשאלה האם ניתן באמת לדעת מי הכי חכם בעולם, ומציע פרספקטיבה חדשה על החוכמה, הדירוג שלה וההבנה של מושג החוכמה באופן כללי. הוא מתחיל בשאלה פשוטה לכאורה: האם כאשר אדם טוען שמישהו אחר הוא חכם מאוד, הוא בעצם מצהיר על עצמו שהוא גם חכם באותו מידה? אליעד מביא דוגמה שבה אדם אומר אתה מאוד - מאוד חכם או הוא חכם יותר ממך, ושואל האם זה בהכרח אומר שהאדם המדבר חושב שהוא עצמו חכם. כלומר, האם הצהרה כזו על חוכמה בהכרח אומרת משהו על האדם המביע אותה? אליעד מסביר שיש הבדל מהותי בין דירוג חוכמה לבין דירוג תכונות מדידות. למשל, כשאדם אומר אתה גבוה ממני או אתה יותר עשיר ממני, יש לכך בסיס אובייקטיבי: מדידות כמו גובה או כמות כסף. אולם, כשמדובר בחוכמה, אין קונצנזוס ברור על מה זו חוכמה או כיצד מודדים אותה. במקרה כזה, אין אפשרות ברורה להעריך את החוכמה בצורה מוחלטת, מה שמוביל לשאלה מה בעצם מודדים כשאומרים שמישהו חכם יותר מאחר. האם אדם חייב להיות הכי חכם כדי להגדיר מי חכם? אליעד מעלה את השאלה האם אדם שמדרג אחרים על פי חוכמתם חייב להיות בעצמו החכם ביותר. האם אם אתה טוען שמישהו אחר חכם ממך, אתה בעצם מניח שיש לך את הכלים להעריך את החוכמה של אחרים? הוא מסביר ששיפוט על חוכמה דורש מהמדורג להניח שיש לו את הכלים לקבוע מהי חוכמה בכלל, ושכדי לקבוע מי חכם יותר, צריך להיות לו ידע ברור ומהותי על חוכמה. אליעד משווה את זה למשל לאדם שאינו יודע שפה זרה ומדבר על מישהו שהוא מדבר מצוין בשפה הזו, מבלי שהוא באמת יודע אם האדם השני דובר את השפה בצורה נכונה. האם אפשר למדוד חוכמה בצורה אובייקטיבית? הבעיה במידת

חכם או טיפש, 2 סוגים של מידע, איך להישמע חכם? איך להיראות חכם? מידע מורכב, מידע פשוט, מידע שגוי, מידע נכון, איך לזהות מישהו חכם? חוכמת הקבלה, חוכמת הזוהר, חוכמת היהדות, לימוד תורה, איך לדעת אם הוא חכם או טיפש? השפה הארמית איך להבדיל בין מידע עמוק למידע שטחי? כאשר אדם שומע מידע חדש, עליו להבדיל בין מידע שנשמע עמוק ומסתורי לבין מידע שהוא באמת עמוק ומסתורי. לעיתים, המידע עשוי להישמע מאוד חכם ועמוק, אך יש להבין אם מדובר במידע אמיתי ומורכב או שמא הוא פשוט עטוף במילים וביטויים לא מוכרים שמייצרים את הרושם של עומק. מה הופך מידע ... זהו מידע פשוט, אך אם הוא מוסיף חישובים מורכבים נוספים עם היגיון שדורש הקדמות להבנתו, המידע הזה הופך להיות עמוק. איך לזהות אם המידע עמוק או לא? כאשר אדם נשמע חכם ומדבר בצורה חכמה, חשוב להבין האם זה בגלל שהוא משתמש במילים זרות או במושגים שנשמעים עמוקים, או בגלל שהרעיונות שהוא מציג באמת מורכבים ומחייבים מחשבה. אם מישהו משתמש במילים מבלבלות כמו מונחים בשפה ארמית, מצטט את הזוהר או מוסיף פרטים שמאדירים את המידע שלו, זה לא בהכרח אומר שהמידע הוא אמיתי או חכם. ייתכן מאוד שהמידע לא נכון או מטופש, פשוט עטוף במילים שמטשטשות את פשטותו. איך לבדוק אם מישהו חכם או טיפש? כאשר שומעים מישהו שמציג רעיונות שנשמעים מסובכים, יש לבדוק האם הם אכן דורשים הבנה עמוקה או שמא מדובר בתיאורים ריקים עטופים במילים מסובכות. לעיתים, כשאנחנו לא מבינים משהו, נטייתנו היא להניח שהאדם שמדבר הוא חכם מאוד, אך צריך לזכור שייתכן שזה פשוט בגלל שאנחנו לא מבינים את מה שהוא אומר, לא כי הוא באמת חכם. לא כל מי שמדבר בשפה קשה או מבלבלת בהכרח מציג רעיונות עמוקים. מהי הדרך הטובה ביותר לזהות מידע חכם? בכדי לדעת אם מדובר במידע חכם, יש להתרכז בשאלה אם המידע הוא באמת מורכב מבחינת הלוגיקה וההבנה, ולא רק במילים שמעוטרות בציטוטים וביטויים. אדם חכם יכול להציג רעיונות בצורה פשוטה, בעוד שאדם שמנסה להיראות חכם עשוי להשתמש במילים ארוכות ומורכבות כדי ליצור רושם של חוכמה, גם אם המידע עצמו שטחי. איך לזהות מידע חכם? מה הופך מידע לעמוק? הבדלים בין מידע עמוק למידע שטחי איך להיראות חכם? האם כל מידע עמוק הוא נכון? ...

חוכמה או טיפשות, לא חוכמה לצטט אנשים חכמים, מהי חוכמה אמיתית? דברים חכמים, תובנות חכמות, חשיבה חכמה, יכולת חשיבה, יכולת ניתוח, האם אני חכם? האם מישהו חכם? חכם שנראה טיפש, טיפש שנראה חכם, החוכמה של גוגל, להיות חכם מהו ההבדל בין חוכמה לאינטליגנציה? ההרצאה עוסקת בהבנת ההבדל בין חוכמה לאינטליגנציה ובחיפוש אחרי מהות החוכמה האמיתית. אליעד כהן מציין כי הרבה פעמים אנשים נוטים להסתכל על אחרים ולשפוט אותם לפי מה שהם אומרים או מצטטים, אך ישנו הבדל משמעותי בין להגיד דברים חכמים לבין לחשוב בצורה חכמה. האם כל מי שאומר דברים חכמים באמת חכם? אליעד מסביר כי לא כל מי שמדבר על חוכמה או מצטט דברים חכמים באמת חושב בצורה חכמה. לדוגמה, הוא מציין את מנוע החיפוש גוגל, שיכול לספק תשובות חכמות לשאלות רבות, אך אין לו חשיבה עצמאית. גוגל לא מבצע ניתוחים מעמיקים של המידע שהוא מציג, אלא הוא עובד לפי אלגוריתמים שמביאים תשובות באופן אוטומטי, מבלי להבין את מהותן. החוכמה שלו היא לא חכמה אמיתית, אלא שינון של מידע. הוא לא מבצע את החשיבה ההולמת אחר המידע שמוצג. ההבדל בין דיבור חכם לחשיבה חכמה לגבי אנשים אחרים, אליעד מציין כי אנשים רבים עשויים לומר דברים חכמים אך לא בהכרח להבין אותם לעומק. אם אדם מצטט רעיונות חכמים מבלי להבין את משמעותם או מבלי לבצע ניתוח עצמאי, הוא לא בהכרח אדם חכם. חוכמה אמיתית טמונה ביכולת להבין את המידע לעומק, לשאול שאלות, ולבצע ניתוח עצמאי. דוגמה לחשיבה חכמה לעומת מסקנה שגויה אליעד מביא דוגמה מתמטית שבה ילד פותר תרגיל בצורה נכונה, אך בסופו של דבר עשה טעות קטנה ונתן תשובה ...

... או משוגע, למה חכם אמיתי חייב להיראות כמו משוגע? למה גאון חייב להיראות כמו משוגע? איך לבחור מנטור? איך לבחור יועץ? קושיות על חכם אמיתי, חכם או טיפש, למה חכם חייב להיראות כמו טיפש? קושיות על הצדיק, ביקורת על אליעד כהן מדוע חכם אמיתי עלול להיראות משוגע? הנושא המרכזי בהרצאה זו עוסק בקשר שבין חוכמה לטירוף. אליעד כהן מסביר כי חכם אמיתי חייב לעיתים להיראות משוגע בעיני אחרים. הוא טוען כי כאשר אדם לומד ממישהו חכם, לא תמיד הדברים שהוא אומר יהיו הגיוניים ומובנים לו באופן מלא. במצבים כאלה, יכול להיות שהחכם באמת חושב בצורה שונה ויותר מפותחת, כך שבמקרים מסוימים רעיונותיו עשויים להיראות מוזרים ומוזרים, עד כדי כך שמישהו עשוי לחשוב שהוא התחרפן או חולה נפש. ההסבר לכך טמון בפער ההבנה שבין השכל של הלומד לבין השכל של מי שהוא חכם ממנו. האם כדאי להחליף מנטור שלא נראה משוגע? אליעד מציין כי כאשר אתה לומד ממישהו וכל מה שהוא אומר נשמע לך הגיוני לחלוטין, זה עשוי להצביע על כך שהוא לא חכם יותר ממך. למעשה, אם מישהו תמיד נשמע לך הגיוני ופסיכולוגית אתה לא מזהה שום דבר מוזר או בלתי רגיל במחשבותיו, סביר להניח שאתה שותף לו בתפיסה ובהיגיון. המנטור או ... שהוא צדיק אמיתי יהיה תמיד נושא לקושיות מצד אחרים. זאת משום שהצדיק או החכם אינם חושבים בצורה רגילה כמו האדם הפשוט, ואם כל דבריו היו ברורים לחלוטין, זה היה מעיד שהוא לא חכם או צדיק באמת. הצדיק צריך להיתקל בקושיות, ואם הוא לא נתקל בהן, סימן שההבנה של אנשים אחרים שווה לשלו. רבי נחמן מסביר שהכוח העליון, או אלוהים, הוא הצדיק האמיתי, ... להיראות לא מובנת לגמרי לאדם הפשוט. האם מניפולציות יכולות להיראות כחוכמה? אליעד מציין כי לא כל מי שנראה משוגע הוא בהכרח חכם. ישנם אנשים המשתמשים במניפולציות בכוונה על מנת להיראות חכמים או בעלי ידע גבוה. לדוגמה, במכירות או בשיווק, יש אנשים המשתמשים במילים או מושגים מסובכים כדי להיראות חכמים יותר בעיני אחרים. כך, מניפולציות כאלו עשויות להסתיר את העובדה שהאדם אינו חכם במיוחד, והוא פשוט מנסה להיראות כזה בעיני הסובלים מהבנתו. האם חכם אמיתי תמיד חושף את כל השכל שלו? חכם אמיתי לא תמיד יחשוף את כל מחשבותיו בפני אחרים. לעיתים הוא מתאים את עצמו לשפת השומע, כך שהשכל שלו לא יהיה גלוי לחלוטין. אולם, אם השכל שלו היה נחשף במלואו, ייתכן ... בין השכל שלו לשכל של האחרים הוא כל כך גדול. אליעד מסביר שהרבה פעמים חכם אמיתי מדבר בשפה שהשומע יכול להבין, ובכך הוא משאיר את חלק מהשכל שלו מוסתר. כיצד יש להתבונן במחשבות משוגעות שיש בנו עצמנו? לכל אחד מאיתנו יש לעיתים מחשבות שנראות ... לכן, כדאי לא לבטל מחשבות שנראות מטורפות מבלי לבדוק אם מדובר בתובנה חכמה ועמוקה שלא הצלחנו להבין במלואה. חכם נראה טיפש גאון נראה משוגע משוגע שהוא גאון אולי המשוגע גאון? חוכמה שנראית טיפשות הבנת קושיות על הצדיק מניפולציה מול חוכמה אמיתית מדוע חכם אמיתי עלול להיראות משוגע? בתחילת הדברים נאמר שמחויב המציאות, או במילים אחרות ב - 100% או אפילו ב - 99999%, שכאשר לומדים ממישהו חכם באמת, לפעמים הוא ייראה כמו משוגע לגמרי, או כמו שאומרים קוקוריקו על כל הראש. המשמעות היא שכאשר בן אדם לומד ממישהו חכם, לא מספיק שיראה לו כל הזמן הגיוני ורציני. דווקא אם לאדם החכם יש רגעים שהוא נראה בהם ממש משוגע, יתכן שזה מוכיח שהוא חושב בדרך שונה ומפותחת יותר. אם הכל תמיד היה נשמע למאזין ברור והגיוני, סביר להניח שאותו חכם לא באמת

חוכמה וטיפשות, האם אני חכם או טיפש? סימן שאני חכם, כולם חכמים, כולם טיפשים, החכם הוא טיפש, הטיפש הוא חכם, הצדיק הוא רשע, הרשע הוא צדיק, דרי מעלה, דרי מטה, הכל טיפשי, הכל חכם, הכל הגיוני, הכל לא הגיוני, מהי חוכמה? מהי טיפשות? איך לדעת אם אתה באמת חכם או טיפש? אחת השאלות המרכזיות שאליעד כהן מתייחס אליה היא כיצד אדם יכול לדעת אם הוא באמת חכם או טיפש. אליעד כהן מדגיש שאחת הדרכים העיקריות להבין האם יש לאדם שכל וחוכמה אמיתית, היא האם אותו אדם חושב שהוא משוגע. לטענתו, אדם חכם באמת הוא כזה שרואה בעצמו לא רק משוגע, אלא גם משוגע לגמרי. הרעיון שעומד בבסיס טענה זו הוא שעצם המודעות לכך שכל דבר שאתה ... על רמת שכל גבוהה ואמיתית יותר. אליעד כהן מוסיף כי אנשים רבים נוטים לחשוב שהם עצמם חכמים ואחרים טיפשים או משוגעים. אך הוא טוען שאם היה להם שכל אמיתי, כל מחשבה שלהם הייתה נראית להם כטירוף מוחלט. ככל ... עצמו, היא סוג של שיגעון, כי היא איננה האמת המוחלטת. למה כל מחשבה נראית כמשוגעת לאדם חכם באמת? אליעד כהן מסביר שהסיבה לכך שכל מחשבה נראית משוגעת לאדם עם שכל אמיתי היא מכיוון שחכם הוא מי שרואה את האמת, בעוד שמשוגע הוא מי שאינו רואה את האמת וחושב שהשקר הוא האמת. מכיוון שכל רעיון בעולם הוא למעשה שקר חלקי (כיוון שאינו אמת מוחלטת), הרי שכל רעיון, אפילו המבריק והמתוחכם ביותר, הוא סוג של טירוף או שיגעון מנקודת מבטו של האדם החכם באמת. אליעד כהן מדגיש עוד יותר, שבאמת המוחלטת מתבטלים לחלוטין ההבדלים בין חוכמה לטיפשות ובין אמת לשקר, מכיוון שהאמת המוחלטת מראה שאין הבדל מהותי בין דבר לדבר. לכן, עבור מי שרואה את האמת המוחלטת, גם הדברים שנראים טיפשיים לחלוטין עשויים להיראות כחכמים, ולהיפך - הדברים החכמים ביותר נראים כמשוגעים. האם החכם והטיפש הם אותו הדבר? כדי להמחיש את הרעיון, אליעד כהן משתמש בדוגמה של רבי נחמן מברסלב, שטען כי הוא יכול להראות לאדם הכי חכם שהוא בעצם טיפש גמור, ולהראות לאדם הכי טיפש שהוא חכם מאוד. לפי רבי נחמן, צדיק אמיתי או חכם אמיתי חייב שיהיו לו שתי היכולות האלו: היכולת להוכיח לאדם הכי חכם, לרב או לצדיק הגדול ביותר, שהוא בעצם טיפש, בור, לא יודע כלום, ואפילו רשע. היכולת להראות לאדם הכי טיפש והכי רשע, שהוא דווקא חכם, שיש לו הבנה, היגיון, ואפילו שהוא אדם משכיל ואינטליגנט. לפי אליעד, היכולות הללו הן סימנים לכך שאדם הגיע לחוכמה גבוהה באמת. משמעות הדבר היא שאדם שמחזיק באמת המוחלטת אינו נתפס לאף רעיון מסוים כנכון או שגוי בצורה מוחלטת, ולכן הוא ... בדיוק המצב שבו אדם נמצא בשיגעון, משום שהוא אינו מצליח להבחין בין האמת לשקר. לעומתו, החכם או האדם בעל השכל הוא זה שרואה את האמת כהווייתה. האם אפשר לקבוע באופן מוחלט מהי חוכמה ומהי טיפשות? אליעד מסביר שבאמת המוחלטת אי אפשר להבדיל בין חוכמה לטיפשות, משום שבמצב של אמת מוחלטת מושגים אלו מאבדים את משמעותם. הוא מדגיש שכל מה שנראה לנו כ

... יותר חכם ממי? טיפש חכם, חכם טיפש, החוכמה שבטיפשות, טרולים חכמים, טענות של דתיים, הוכחות טיפשיות, טעויות לוגיות, גאון או משוגע, מי יותר קרוב לאמת? משוגע או גאון, חכם יותר ממשוגעים, טיפשות חכמה האם טיפש יכול להיות חכם יותר ממך? אליעד כהן מסביר שישנו מצב שבו אדם אומר דברים שנתפסים בעיניך כטיפשיים לחלוטין, ואף כל האנשים בעולם חושבים שדבריו טיפשיים, אך עדיין הוא עשוי להיות חכם ממך בנושא הספציפי הזה, גם אם בפועל מה שהוא אומר ... האנשים חושבים שאין שם שום פיל, אז ברור שהוא נראה טיפש. אך אם אכן יש פיל והוא היחיד שמבחין בו, מתברר שהוא חכם יותר מכל אלו שהכחישו זאת. במקרה כזה, הוא לא רק חכם אלא הגאון היחיד שראה את המציאות נכוחה, בזמן שכולם ... קדימה ומציע מצב הפוך: האם ייתכן שמישהו יאמר משהו שהוא באמת טיפשי ושגוי באופן אובייקטיבי, ובכל זאת ייחשב חכם יותר ממך, למרות שאתה דווקא רואה את האמת נכונה? ... שאין פיל בכלל. כולם יודעים שאין פיל, וכולם בטוחים שהוא טועה. ובכל זאת, אליעד טוען שייתכן מצב שבו האדם הזה חכם יותר ממך למרות הטעות שלו. מדוע? מפני שאותו אדם, גם אם הגיע למסקנה שגויה, ייתכן שעשה זאת מתוך תהליך חשיבה מתוחכם ומפורט יותר. הוא השקיע מחשבה עמוקה יותר בדרכים ... הרבה יותר מעמיקים משל אדם אחר שצודק במקרה, אך לא באמת מבין לעומק את הסיבה לכך שהוא צודק. איך אפשר להיות חכם ולהגיע למסקנה לא נכונה? אליעד ממשיך ומסביר נקודה חשובה לגבי חוכמה וטיפשות. הוא מביא דוגמה מתחום המתמטיקה: נניח שיש ... פותר את התרגיל בצורה מדויקת ונכונה ומגיע ל - 2, ואדם אחר מגיע לתשובה לא נכונה כמו 928. נשאלת השאלה מי יותר חכם? אליעד מסביר כי לכאורה התשובה ברורה: מי שהגיע ל - 2 הוא החכם. אך האם ייתכן מצב שבו מי שטעה והגיע לתשובה לא נכונה יהיה חכם יותר מהאדם שצדק? אליעד משיב שכן, ומסביר שזה אפשרי ... הבנתו עמוקה יותר במובן הרחב של החשיבה, למרות התוצאה השגויה הסופית. הנקודה המעניינת שאליעד מדגיש היא שהחוכמה לא נמדדת רק לפי נכונות התשובה הסופית, אלא לפי עומק החשיבה. מי שנחשב לטיפש בגלל תשובה לא נכונה, עדיין יכול להיות חכם יותר, מכיוון שהתהליך המחשבתי שלו מעמיק, מפורט, ומבין את ההקשרים הרחבים יותר של הנושא. אדם זה אולי טעה בתוצאה הסופית, אבל החשיבה שלו יותר מתוחכמת ושלמה. האם מי שמדבר שטויות יכול להיות חכם? אליעד כהן מתייחס גם לתופעה שבה אנשים מדברים ... מכנים אותם טרולים טיפשים. הוא מסביר שייתכן שהדברים שהטרול כותב הם אכן טיפשיים ולא נכונים, אך הוא עצמו יותר חכם מאלו שמזלזלים בו. מדוע? מפני שגם אם הוא טועה ... הרבה יותר מלאה. אליעד מסכם ואומר שההבנה העמוקה של החשיבה של האחר, גם כשהיא שגויה, יכולה להפוך אותך לאדם חכם יותר ולקרב אותך לאמת. מי יותר קרוב לאמת? האם טיפש יכול להיות גאון? איך להבדיל בין חכם לטיפש? הוכחות טיפשיות של דתיים החוכמה שבטיפשות טרולים חכמים בפייסבוק האם טיפש יכול להיות גאון? ...

חכם או טיפש, איך לדעת מי יותר חכם ממי? איך לדעת מי יותר טיפש ממי? מדד לחוכמה, מדד לטיפשות, ממי לקבל עצות? בחירת מטפל, בחירת יועץ, המלצות על יועץ, מהי חוכמה? מהי טיפשות? גאון או משוגע, מי הכי חכם? לזהות חכם, לזהות טיפש איך אפשר לדעת מי חכם ומי טיפש? אליעד כהן מסביר בהרצאה כיצד להבחין בין אדם חכם לאדם טיפש, כיצד למדוד חוכמה וטיפשות, ואיך לבחור יועץ או מטפל נכון. הוא מתחיל עם ההבנה הבסיסית שאדם טיפש הוא מי שבוחר להתייעץ עם האדם ... אדם שנכנס לו קוץ ברגל, ובמקום ללכת לאדם חכם, הולך למישהו שנותן לו עצה גרועה ומכניס מסמר במקום הקוץ. דוגמה נוספת היא אדם שנכנסה לו זכוכית לגוף, ... הזכוכית, מה שגורם לו למוות, בניגוד לעצת החכם שאמר להשאיר את הזכוכית כי היא עוצרת את הדימום. למה אנשים מעדיפים לקבל עצות מאנשים טיפשים? לפי אליעד כהן, ... יכול לעזור לנו. איך נדע מי באמת יותר חכם? כדי לדעת מי חכם יותר, אליעד ממליץ לבדוק מי מבין היועצים או האנשים שאנחנו מתייעצים איתם מצליח לשנות את דעתנו לגבי דברים ... שהיינו בטוחים שהוא שגוי, כך הוא יותר חכם. לדוגמה, אם מישהו אומר דבר שנראה לנו בהתחלה כמו שטות מוחלטת, אך לאחר חשיבה מעמיקה אנחנו מגלים שהוא צדק, סימן שהוא חכם מאוד באופן יחסי אלינו. אליעד כהן מביא דוגמה ממכון כושר: אם אדם רוצה להרים 10 קג, הוא יכול לפנות למאמן ... יעילות יותר. מה הקשר בין תת - המודע לחוכמה? אליעד מסביר שהרבה פעמים אנחנו מרמים את עצמנו בגלל התת - מודע שלנו. המודע אומר לנו דבר אחד, בעוד התת - ... יודע את האמת ומסתיר אותה מאיתנו. היועץ החכם באמת, הוא זה שמבין את הטריקים של התת - מודע שלך ויודע להראות לך דברים שנסתרים ממך. אדם חכם יותר הוא אדם שלא רק יודע לתת לך תשובות, אלא גם יודע לשאול את השאלות הנכונות ולהציג בפניך את הבעיה שלך באופן שלא היית מודע אליו. איך מדרגים חוכמה וטיפשות בפועל? אליעד כהן נותן דרך פרקטית לבחירת יועצים או מטפלים: לקחת מספר ספרים של אנשים שונים, לקרוא ... גילית שהם נכונים, כך האדם שכתב את הספר חכם יותר. מי שמסכימים איתו מלכתחילה לא בהכרח חכם יותר, הוא פשוט דומה לך בחשיבה ולכן פחות יכול לקדם אותך. איך אפשר לזהות מי משוגע ומי גאון? אליעד כהן מדגים ... גאון, כי הוא הבין משהו שאתה לא הבנת. מהי חוכמה אמיתית לפי אליעד כהן? חוכמה, על פי אליעד כהן, היא למעשה אמת. ככל שאדם נמצא קרוב יותר לאמת ומצליח להביא אחרים אליה, כך הוא נחשב לחכם יותר. הטיפשות היא ההתרחקות מהאמת והאמונה בשקרים שאנו מספרים לעצמנו או לאחרים. כדי להיות באמת חכם, יש לחפש את מי שאומר דברים מנוגדים להיגיון שלנו, ואז לבדוק אותם לעומק ולראות אם יש בהם אמת. לסיכום, כדי לדעת מי באמת חכם, יש לבדוק מי מצליח לערער על הנחות היסוד שלנו, מי מסוגל להביא אותנו לשינוי דעתנו על דברים שהיינו בטוחים ... חדשה, מדויקת ועמוקה. איך לזהות יועץ חכם? כיצד לבחור מטפל מתאים? מה ההבדל בין חכם לטיפש? איך מודדים חוכמה? איך לזהות מי באמת גאון? ממי כדאי לקבל עצות? מהי חוכמה אמיתית? ...

... אתה חכם? מה זה חוכמה? איך להיות יותר חכם? מה זה היגיון? מה זה טיפשות? האם אתה טיפש? מה זה שכל? איך לפתח את השכל? להיצמד לאמת, יכולת קוגניטיבית, יכולת שכלית, איך להיות חכם? מה זה חוכמה, ואיך אפשר להיות יותר חכם? אליעד כהן מסביר לעומק את מושג החוכמה, טיפשות, שכל והיגיון. אנשים רבים רוצים להיות חכמים יותר, אך לא תמיד ברור להם מה זה באמת אומר להיות חכם. חוכמה נתפסת בדרך כלל כיכולת לדעת דברים רבים או להבין היטב את המציאות, אבל אליעד מחדד ואומר שחכם אמיתי הוא מי שרואה את המציאות באופן מדויק ומלא ככל האפשר. איך אנשים מגדירים חוכמה ביום - יום? אנשים נוטים להגדיר חכם כמי שמצליח לפתור בעיות, או מי שיכול להשיג את מטרותיו. אבל אליעד מציין שההגדרה היומיומית של חוכמה איננה עקבית תמיד. לפעמים מישהו ייחשב כחכם רק בגלל שאמר משהו חדשני, או הציג זווית הסתכלות שאחרים לא ראו קודם. במקרים אחרים, מישהו ייחשב טיפש אם הוא לא ראה זווית מסוימת או התעלם ממידע חשוב. לדוגמה, ... לב אליה, אנשים יאמרו שהוא טיפש, כי הוא לא לקח בחשבון את האפשרות שזו דלת זכוכית. ההיגיון הוא שאדם חכם היה רואה את ההיבטים השונים של הסיטואציה, ולכן לא היה נתקל בדלת. האם להיות חכם זה בהכרח לראות את כל ההיבטים? אליעד בוחן את הרעיון הזה לעומק ומסביר שלראות את כל ההיבטים זו הגדרה אידיאלית, אך בחיי היום - יום אנשים לא באמת בוחנים כך את החוכמה. לדוגמה, אם מישהו אומר רעיון שנראה מבריק באותו רגע, הוא ייחשב חכם בעיני השומעים, אפילו אם הרעיון לא באמת לוקח בחשבון את כל ההיבטים האפשריים. מה שמעניין הוא שהקביעה חכם או טיפש קשורה לאופן שבו הרעיון נתפס באותו הרגע, בהתאם לידע הקיים של השומע. לדוגמה, אם אדם בבית משוגעים אומר שרודפים אחריו פילים, הוא ייחשב משוגע, אך אם הוא יציג זווית הסתכלות לא שגרתית שאף אחד אחר לא חשב עליה, יכול להיות שיהיו אנשים שיגידו: הנה, הוא חכם כי הוא רואה זוויות חדשות. אך אליעד מדגיש שהשאלה העיקרית שמבדילה באמת חכם מטיפש היא האם מה שהאדם אומר הוא אמת או לא. מה הופך אדם לחכם או לטיפש? אליעד מסביר שהחוכמה והטיפשות נקבעות על פי מידת ההתאמה לאמת. דוגמה לכך היא אדם שצריך לנחש כמה חתולים יש בשכונה: אם הוא מנחש את המספר המדויק, אנשים יגידו שהוא חכם, אך אם הוא מנחש מספר לא נכון, הוא ייחשב טיפש. אבל למעשה, ההגדרה האמיתית של חכם לפי אליעד אינה מבוססת על מזל או ניחוש, אלא על ידיעה אמיתית של הדברים. הוא מוסיף דוגמה נוספת של אדם בעל תואר אקדמי מתקופת אנטיוכוס, שהיה מומחה לתפיסת עולם ... שהידע שלו אינו נכון. אליעד מדגיש שידע הוא בעל ערך רק אם הוא תואם את המציאות. מה הקשר בין אמת לחוכמה? אליעד אומר באופן מפורש שחוכמה היא תמיד ביחס לאמת. אם אדם מחזיק בידיעות רבות אך כולן אינן תואמות את המציאות, הוא אינו חכם אלא דווקא טיפש יותר, כי הוא צבר ידע מוטעה. הוא מדגים זאת במישהו שלמד שתייה של חלב היא בריאה או לא בריאה: אם המידע שלמד מוטעה, הוא טיפש יותר, לא משנה כמה זמן השקיע בלמידה. הדרך לבדוק אם מישהו הוא חכם היא תמיד לבחון האם מה שהוא אומר עובד במציאות או לא. אם מישהו מציע נוסחה חדשה, צריך לבדוק אם היא נכונה. אם היא עובדת, הוא ייחשב חכם, אם לא, הוא טיפש, לא משנה כמה השקיע בנוסחה. איך אפשר לפתח את השכל ולהיות יותר