... ממילא הוא לא חווה שום נפרדות כלל. עד שהוא לא יודע, אפילו לא שהוא עצמו קיים. אבל האדם הוא חכמולוג, שהוא כן רוצה להבין ולהשתמש בשכל שלו. ולכן הוא סובל, ולכן עליו להשתמש בשכל שלו עד הסוף וכולי. וכאשר ...

נקודות מבט שונות בתוך האדם, ששומעות את דיבורי החכם האמת מי שיתבונן יראה, כי כאשר האדם סובל, יש רמות עומק שונות לסבל שלו, ובו זמנית, הסבל הוא ברמות ... הצעות כלשהן, לגבי הסבל שלו. ואעפכ, כל נקודות המבט, קיימות בו זמנית. (ובשורשן, הן כולן נקודת מבט אחת). וכאשר החכם האמיתי מדבר עם האדם בשפה של נפרדות, הרי שמנקודת מבט מסוימת, ניתן לומר, שהחכם האמיתי משקר את האדם. כי אם באמת הכל אחד, אז מה שייך לדבר עם האדם, שעליו להבין כך או ... בין אחדות לנפרדות, עליו להבין שאכן מנקודת המבט הזו, שמפרידה בין נפרדות לאחדות, מנקודת המבט הזו, דיבורי הנפרדות של החכם, הם אכן מנוגדים לנקודת המבט של האחדות. וזה כמובן, רק אם נאמר, שהנפרדות, היא נפרדת מהאחדות. ועל האדם להבין, שהחכם האמיתי, לא מדבר עם נקודת האחדות שיש באדם, אלא רק עם נקודת הנפרדות שיש באדם. כי בכל אדם, יש ... נקודת האחדות, שבה האדם כבר יודע שהכל אחד ממש. עד כדי כך, שהאדם כבר תמיד נהנה בטוב אמיתי מהמציאות. והחכם האמיתי, מדבר אל נקודות הנפרדות, שיש בתוך האדם. שהן, לא מחוברות לנקודת האחדות שיש באדם. והחכם האמיתי מדבר בשפת הנפרדות, אל נקודות הנפרדות שיש בתוך האדם, כדי להחזיר אותן בתשובה, ולחבר גם אותן אל נקודת האחדות של המציאות. וכאשר האדם שומע את החכם האמת, לפעמים הוא מרגיש בלבול וחוסר הבנה, בגלל ריבוי נקודות המבט שיש בתוך האדם עצמו. ועל האדם להתבונן תמיד, רק על דבר אחד ויחיד בתוך דברי החכם האמת. והוא, על נקודת השכל האמיתית, שיש בתוך דברי החכם האמת. וכאשר האדם שומע את החכם האמת, על האדם לנסות להתבונן, על הסיבה ועל השכל, שבגללו החכם האמת, אומר לו את דבריו. והחכם האמת, מוכרח לדבר עם האדם דיבור של נפרדות, כדי לגלות לו את האחדות. כי כל דיבור, הוא נפרדות. והאדם, שומע תמיד מהחכם האמת, דיבורים שנשמעים לו כנפרדות. כי האדם עצמו, עדיין לא חווה, שאחדות ונפרדות הם אחד. ועל האדם לזכור תמיד, שכל דיבורי החכם האמת, אלו רק הקדמות אל שכל אחר של אחדות אמיתית, שהוא מכיל בתוכו תמיד, גם את ההפך של הלבוש החיצוני, של כל דברי החכם האמת. וכאשר האדם מרגיש מבולבל, עליו להבין שזה נובע בגלל ריבוי הדעות השונות שנמצאות בתוכו. ובעיקר, בגלל שהאדם לא ...

אלוהי החכם האמיתי / אלוהים של אלוהים - מיהו אלוהים, של החכם האמיתי? כי כל אחד יש לו אלוהים, וגם לאלוהים, יש אלוהים. אלא, שאצל אלוהים, אלוהיו, זה הוא עצמו ממש. וכאשר אדם שאינו חכם אמת, מדבר על אלוהים / מהות המציאות / המצוי הראשון / הסיבה הראשונה / הרצון הראשון וכיוב, הוא מדבר על ישות שהיא נפרדת ממנו. אבל החכם האמיתי, שהוא שקוף לגמרי, והוא באחדות אחת עם המציאות, כאשר הוא מדבר על אלוהים, הוא בעצם מדבר, על מי שהוא עצמו ממש. וכאשר האדם שומע את החכם האמת מדבר על אלוהים, בעיני האדם, החכם האמת, זה הגוף הגשמי והלבוש החיצוני שלו. ולכן קשה לאדם להבין, שהחכם האמיתי מדבר על אלוהים בגוף ראשון. כי הלבוש החיצוני של החכם האמת, הוא רק חלק מהמציאות, אך הוא לא המציאות האין סופית עצמה. אבל, אצל מי שהוא חכם אמת, אצלו האני שלו, הוא לא הלבוש הגשמי שלו (וגם התודעה, היא לבוש גשמי והיא רק הגוף של אלוהים האמיתי), אלא הוא נקודת האחדות הראשונה, שהיא מחויבת המציאות, שהיא אלוהים האמיתי. וכאשר החכם האמת אומר אני, זה בעצם אלוהים האמיתי, אחדות המציאות ממש, שאומרת אני, ושמלובשת בתוך גוף גשמי. והדבר דומה למלך, ... מדבר מנקודת מבט של מלך, גם כאשר הוא מדבר על האני שלו כעבד. וכאשר האדם מדבר, עם מי שהוא חכם אמת באמת, הוא בעצם מדבר עם התודעה של המלך, שיודעת וחווה את זה שהיא המלך, ושהיא חווה גם שהיא בגוף גשמי וצמצום, שמדבר עכשיו עם לבוש אחר, שלו עצמו ממש. כי כל הלבושים, הם צמצומים של המלך. וכאשר החכם האמיתי מדבר עם אדם אחר, מנקודת המבט של החכם האמיתי, הוא מדבר עם עצמו ממש, בתוך המחשבה שלו עצמו ממש, שבתוכה נמצאת כל המציאות שלנו וכולי. וההסבר הנל, הוא רק כדי לסבר את האוזן של השומע. אבל מנקודת המבט של החכם האמת, של המלך האמיתי, אצלו אין שום חוויית נפרדות וצמצום כלל, כחוויה שנפרדת מחוויית האחדות. כי החכם האמת באמת, הוא יודע שהמהות וכל צורה שהיא, הם אחד תמיד. ולכן הוא לעולם, לא נמצא בחוויה של עבד. ... השכל, שהלבוש, הוא גם המהות. ואעפכ, מי שמבין זאת בשכלו, חווה זאת גם ברגש שלו. וכאשר האדם מדבר עם החכם האמת, הוא בעצם מדבר עם האני האמיתי שלו עצמו. כי החכם האמת, מחובר לאני האמיתי של האדם עצמו. כי האני האמיתי של כולם, הוא אותו האני ממש, שהוא זה שחושב את המציאות כולה. והחכם האמיתי, מדבר מנקודת המבט של מהות המציאות ממש. וכאשר החכם האמיתי מדבר על אלוהים, על מהות המציאות, על אחדות המציאות, על הישות שחושבת את החלום וכיוב, הוא לא מדבר ... עצמו ממש, והוא מדבר על עצמו בגוף ראשון. ורק עבור השומעים, הוא מדבר איתם במושגים שלהם. אבל בחוויה של החכם האמת, הוא מדבר על עצמו תמיד. וגם כאשר החכם האמת מדבר על אדם אחר, הוא תמיד מדבר על עצמו. כי אלוהים האמיתי, הוא מדבר על עצמו תמיד, כי ... הוא מבין וחווה שהוא מדבר על עצמו ממש. אך החוויה של האדם הרגיל, היא לא מספיק חזקה. אבל אצל החכם האמת, יש התגלות של אלוהים האמיתי באמת. כי אצלו, הלבושים החיצוניים שלו, נמצאים באחדות גדולה יותר, עם האני הראשון ... תמיד בכל כוחו, אל התגלות השכל שלו עצמו ממש, של אלוהים האמיתי ממש, שמתגלה בעוצמה חזקה, דרך הלבושים של החכם האמת. ועל ידי זה, האדם לומד להכיר את האני האמיתי שלו עצמו ממש. עד שהאדם בעצמו, חוזר להיות כולו חכם אמת, ומתאחד עם האני הראשון של המציאות כולה. ואז הוא יודע מבין וחווה, שהוא המלך הראשון וכולי.

שכל משוגע ושכל חכם אמיתי - שנמצאים בתוך האדם עצמו בתוך כל אדם בכל זמן ובכל מקום, כבר יש בשלמות שכל של אמת, ... הוא מתחבר לשכל הפנימי ביותר שלו, שהוא השכל של האחדות. ואז ורק אז, גם השכל של הנפרדות, הופך להיות חכם באמת וכולי.

סבל - שנוצר מהתגלות האמת - מהי האמת באמת? כשהאדם שומע את דברי החכם האמת, והוא בטעות מעקם אותם בשכלו, על ידי זה, נוצר אצל האדם סבל. כי כל דברי החכם האמת, אלו רק הקדמות בלבד, שעל האדם לאחוז בהן, כדי שבסופו של דבר, האדם יראה שהכל מושלם תמיד, ושגם ... ובזמן שבו הוא נמצא כרגע ממש. ואת הרע, יוצר רק האדם עצמו, שהוא חושב שהמציאות שלו היא לא מושלמת. והחכם האמיתי מגלה לאדם את האמת, שהכל אחד, ושגם מצבו באשר הוא, הוא מושלם בשלמות אמיתית תמיד וכולי. והאדם מרגיש רע, ולא רואה את השלמות שיש בכל דבר. והחכם האמיתי מגלה לאדם, שהכל מושלם תמיד בשלמות של אמת. ולאדם נדמה, כאילו השכל של החכם, הוא שולל את החוויה שלו כרגע. ולא כך הוא, כי האדם עצמו, הוא זה שבוחר בבחירה חופשית מלאה, לומר שמצבו הוא לא מושלם באמת. והחכם מלמד את האדם, שהוא טועה בכך שהוא חושב שמצבו הוא לא מושלם, משום שמצבו הוא כן מושלם באמת, כי הכל אחד ממש. והחכם, לא מתנגד לחוויה של האדם, אלא החכם האמת מגלה לאדם שכל אמיתי, שהאדם ידע, שמצבו הוא מושלם באמת, כולל כל הצורות השונות, של כל החוויות באשר ... צריך לדעת את האמת, שהכל אחד, ושהוא זה שרוצה אותם בבחירה חופשית מלאה, על ידי זה האדם אוהב את החכם האמת באהבה אמיתית. כי החכם האמת, הוא מציל את האדם מידי עצמו וכולי.

הבנה בלבד - זאת הדרך היחידה בלבד - וכל השאר, אלו דרכי שקר וסבל כי מי שמקשיב לעצות של החכם האמיתי כפי מה שהן, בלי לסור מהן ימין או שמאל, דהיינו, שהאדם לא מוסיף ולא גורע, מהשכל של החכם האמיתי, אלא נצמד לשכל של החכם האמיתי, בלי שום תוספות של שקר, הוא מגיע בבטחה, לשלמות שאין שלמות אחריה וכולי. אבל, ברגע שהאדם לוקח את השכל של החכם האמיתי, והוא משנה אותו קצת, דהיינו, שהאדם מוסיף עליו קצת, או גורע ממנו קצת וכיוב, והאדם מנסה להיצמד, למה שנדמה לו שהוא השכל של החכם האמיתי, אחרי שהוא כבר שינה אותו קצת, על ידי זה נוצר אצל האדם שקר וסבל. והכוונה היא, כי כפי שכבר הובהר והוסבר, כל השכל שיש בספר הזה, וכל השכל של החכם האמיתי, הוא כולו רק הקדמות בלבד, אל שכל אחר לגמרי, שהוא נמצא מחוץ לכל ההגדרות באשר הן. והאדם מוכרח לזכור תמיד, כי התכלית היא, לא להיאחז בשום צורה של מציאות ושל רעיון כלשהו, וגם לא בצורה של השכל, שהחכם האמיתי מגלה לאדם. כי כל צורות השכל האלו, הן רק צורות מוגדרות בלבד, שגם בהן אין שלמות. והן מביאות ... כלשהי וכיוב, אלא להבין את האמת, באשר היא, גם אם הצורה שלה, נראית כלא הגיונית וכולי. ועל האדם לזכור, שהחכם האמיתי מלמד את האדם דבר אחד ויחיד, והוא, להבין את המציאות, בלי קשר לשום צורה חיצונית של המציאות. והאדם ... הנפרדות, היא באחדות, עם האחדות האין סופית, שהיא חסרת כל צורה. וכפי שכבר ביארתי את כל זה במקומות אחרים. והחכם האמיתי רוצה להביא את האדם, לחוויית השלמות האמיתית, שהיא חיבור ההפכים. וחיבור ההפכים, פירושו, שהאדם, בו זמנית, נמצא בצורות ... ואעפכ להישאר בחוויה של אין סוף רצון שאינו מוגדר כלל. שהצורה והמהות, הם אחד. וכאשר האדם מסלף את דברי החכם האמת, הוא ממציא לעצמו דרך חדשה של טעות ושל סבל. כי יש כאלו שנוטים לחשוב, שהחכם האמת מנסה ללמד את האדם, שלא יהיה לו רצון עצמי, או שהאדם יהיה בהשתוות, שבה הוא לא רוצה שום ... הכל באמת טוב תמיד, ולא מתוך מקום של תלות וכולי. (ובשורשו, הכל אחד ממש, ואין שום שינוי ושאלה כלל). והחכם האמת, לא רוצה שהאדם יפסיק לרצות, אלא שהאדם יתחיל לחוות את הרצון הסופי שלו בדרך חדשה. ואיך? על ידי ... האדם, את הרצון שלו עצמו, היא תשנה לאדם את החוויה, של הרצון שלו עצמו. וכאשר האדם מסלף את דברי החכם האמת, אז הוא יוצר נפרדות. כי יש כאלו, שהשכל שלהם, לא מסוגל להכיל את זה, שהם צועדים למקום של ... מקום, שבו יש רק העדר צורת רצון, בלי שום צורת רצון כלל. וזאת כמובן נפרדות, בין ההעדר, לבין הישות. והחכם האמיתי באמת, הוא רוצה שהאדם יבוא אל השלמות, שבה דבר והיפוכו הם אחד. אבל, האדם לא יודע כיצד הוא ... הוא מגדיר לעצמו הגדרות, כדי לנסות להשיג את ההגדרות שהוא מגדיר עבור עצמו. אבל בכך, הוא סוטה מהשכל של החכם האמת. כי החכם האמת, רוצה להביא את האדם לחוויה חדשה של החסרונות שלו, שהיא באה על ידי הבנה של אמת. והאדם מגדיר ...

מנהיגות / אור החכם האמת - למה החכם האמת, לא מגלה את אורו הגדול באמת? כי יש אנשי חושך, שנדמה להם שהם אנשי אור, והם טורחים ומתאמצים מאוד לגלות את החושך שלהם, שנדמה בעיניהם לאור. אבל החכם האמת, האור שלו חזק יותר מכל האורות שבעולם, ובכל זאת הוא מסתיר את אורו הגדול. כמו ששלמות המציאות ואלוהים, ... לכך היא, משום שאורו ככ גדול, עד שהוא לא רואה את החושך שיש בעולם. כי האור של מי שהוא חכם אמת, הוא ככ מאיר, עד שבעולם של החכם האמת, אין שום חושך כלל, שצריך להאיר אותו. וכאשר האדם הוא חכם אמת, שבעיניו הכל אחד ממש, אז ממילא אין לו השתוקקות להאיר את אורו, במקום שהוא כבר כולו אור אמיתי. והחכם האמת, צריך לצמצם את אורו, ולומר לעצמו שיש חושך, רק כדי שהוא יוכל לעזור, לאלו שהם מבחינתם נמצאים בחושך. (ולמה שהוא יעשה זאת? והכל אחד וכולי). ורק החכם האמת שחושב שהאדם כולו נמצא באור, רק הוא יכול לעזור לאדם להביא אותו אל האור. כי אנשי החושך, שנדמה ... שלו, מקלקל את המציאות. כי התיקון שהוא עושה, מחזק את השכל שאומר שהמציאות צריכה תיקון, שזה עצמו קלקול. לעומת החכם האמת, שהוא לא חושב שהמציאות צריכה תיקון כלשהו, אלא הוא חושב שהיא מושלמת כבר עכשיו בשלמות מוחלטת. ואעפכ הוא כאילו מנסה לתקן אותה, על ידי זה שהוא מפיץ את השכל שאומר, שאין צורך לתקן אותה וכולי... והחכם האמת שרואה את כל זה, שהוא עצמו מאיר באור אמיתי ואין סופי ממש, הוא לא רץ להציל את האדם מהחושך שבו הוא נמצא. כי בעיני החכם האמת, אין שום חושך כלל, והכל הוא אור אמיתי באמת. ואעפכ, מצד הנפרדות, החכם האמת, עוזר לאדם לראות את האמת. שבאמת, כל הצורות שבעולם, הן אור אמיתי, שהוא חסר כל צורה וכולי. ואעפכ, מחמת שהחכם האמת כבר ניצח את המלחמה, ומחמת שהוא כבר בשלמות שאין שלמות אחריה, לכן הוא לא רץ לפרסם ולגלות את אורו הגדול. וגם כל מה שהוא מגלה, אלו הכל צמצומים בלבד. כי השכל של החכם האמת הוא ככ גדול, עד שכדי לומר אותו, צריך זמן אין סופי ושכל אין סופי. ורק השתיקה, יכולה לומר את כל עוצמת השכל האין סופי, של החכם האמת. ואעפכ, החכם האמת מגלה מאורו קצת. והוא מלביש אותו בלבושים שונים וכולי. ועל האדם להתבונן היטב בכל זה, ולהבין, עד כמה הוא צריך לבקש מהחכם האמת, שיגלה לו את אורו הגדול. וככל שהאדם נמצא בחושך יותר גדול, כך הוא צריך יותר להתקרב אל החכם הגדול, שהוא חכם ככ גדול, עד שהוא לא רואה את החושך של האדם כלל. ועל ידי ההתקרבות האמיתית של האדם, אל החכם האמת, על ידי זה האדם זוכה לראות, את האור הגדול שהוא עצמו ממש וכולי.

תלות רגשית, בחכם האמיתי - מה מהות העניין? ובו יתבאר, התלות הרגשית של האדם, בשכל של החכם האמיתי. האם היא טובה או רעה, ומה עניינה? והעניין הוא, כי מצד אחד, כל תלות היא רעה. וכל דבר ... החוקים של המציאות. וככל שהאדם מבין טוב יותר את מערכת החוקים הזאת, כך טוב לו יותר בכל תחום שהוא. והחכם האמיתי, הוא מגלה לאדם את השכל של המציאות, שבו האדם תלוי ממילא כל הזמן. והאדם מרגיש שהוא תלוי בשכל של החכם האמיתי, כי זאת האמת. כי באמת, כל בני האדם בעולם, תלויים בשכל של החכם האמיתי. והשכל של החכם האמיתי, הוא מקור החיים והחיות, של כל מה שיש בעולם. וכל אדם בעולם שנהנה ממשהו כלשהו, הוא בעצם חווה הנאה, מהתגלות השכל של החכם האמיתי, שמלובשת במקום ובזמן ובצורה, שממנה הוא נהנה. אבל כל ההנאות שיש בעולם, כולם נובעות ממקור השפע, שהוא השכל של החכם האמיתי. וכל הפחדים שיש בעולם וכל הרע שיש בעולם, כולם נובעים, מכך שהאדם רחוק מהשכל של החכם האמיתי. כך שכל בני האדם בעולם, תלויים תמיד בשכל של החכם האמיתי. והחכם האמיתי עצמו, גם הוא עצמו תלוי בשכל של עצמו. אלא, שהוא אינו חסר לעולם את השכל של עצמו. ולכן ... עצמה תמיד קיימת מצד עצמה, ולכן התלות שלה, לא יוצרת שום חיסרון כלל. אלא, זהו רצון, שהוא מתמלא תמיד. והחכם האמיתי, הוא מקבל את החיות שלו, מהשכל של המציאות, שהיא האמת המוחלטת, שקיומה לא תלוי בשום דבר, מלבד בקיומה העצמי, שהוא קיים מצד עצמו וכולי. וכל זמן שהאדם רחוק מהשכל של החכם האמת, כואבת לו יותר, התלות שלו בצורות השונות של המציאות. וכאשר האדם מגלה את המתיקות והיופי שבשכל של החכם האמיתי, האדם מתמכר לשכל של החכם האמיתי, כמו ילד קטן, שרץ אחרי הדברים שהוא אוהב. משום שהוא רואה בהם, את המקור למילוי ההנאות שלו. והשכל של החכם האמיתי, הוא הדבר הקרוב ביותר, לטוב האמיתי של המציאות שלנו. כי בכל המציאות כולה, יש טוב אין סופי אמיתי. אבל הוא מתגלה יותר, דרך השכל של החכם האמת. ששם, השכל הוא מזוכך יותר וצלול יותר, ולכן הטעם שלו, הוא טוב יותר. וכאשר האדם מגלה את השכל של החכם האמיתי, הוא בעצם מגלה, את הדבר שבו הוא היה תלוי כל חייו, כבר קודם לכן. את הדבר, שבו תלויים כולם כל הזמן. ועל ידי זה שהאדם מוסר את נפשו, להבין את השכל של החכם האמיתי, על ידי זה האדם עצמו, מגלה את החכם האמיתי באמת, שנמצא בתוכו עצמו. דהיינו, שהאדם הופך להיות חכם אמיתי, בדיוק כמו החכם האמיתי ממש. עם אותה עמקות מחשבה והבנה של המציאות. כי כל ההבנה של המציאות, כבר קיימת בתוך כל אחד ואחד באשר הוא. והחכם האמיתי, עוזר לאדם לגלות את העמקות הזאת, שכבר נמצאת בו ממילא. עד שבסופו של דבר, האדם עצמו, זוכה להבין את השכל של החכם האמיתי בשלמות. שזה בעצם להבין את האני האמיתי של האדם עצמו בשלמות. כי החכם האמיתי, הוא האני האמיתי של האדם, שמדבר אליו, דרך גוף גשמי וכולי. עד שבסופו של דבר, האדם מתחבר לשורש של המציאות, ונהנה ממנו באופן ישיר, דרך כל הלבושים כולם. וגם אז האדם תלוי בשכל של החכם האמיתי. אלא, שהוא לא חסר אותו לעולם. כי הוא מתגלה אליו, באין סוף דרכים וצורות וכולי.

... והוא עצמו לא נמצא בשלמות. והוא רק יכול לגרום לך לסבול עוד יותר, בגלל הטעויות שיוצאות מהמוח הפגום שלו. והחכם האמיתי, הוא לא באמת רוצה לעזור לאף אחד. כי הוא יודע את האמת, שבאמת הכל אחד. ורק אחכ בתוך הנפרדות שלנו, הוא גם רוצה לעזור לאדם. והוא היחיד שיכול לעזור לאדם. כי החכם האמיתי שבא לעזור לאדם, הוא לא באמת חושב שיש בעיה, כי בעיניו הכל מושלם. וכאשר חכם אמיתי שכזה, שחושב שמצבך מושלם באמת, כפי מה שהוא, כאשר חכם אמיתי שכזה בא לעזור לך, הרי שרק בו אתה יכול להיעזר באמת. כדי לראות את האמת, שבאמת הכל מושלם ... הטוב שיש בדבר, על האדם להתבונן גם על הרע, ולא לשכוח, שגם הוא חלק מהמציאות, ושאסור להתעלם מהרע ומהסבל. והחכם האמיתי שהוא רחמן אמיתי, הוא יודע את האמת, שבאמת הכל אחד, ושגם זה עצמו שהאדם לא יודע שהוא אלוהים ...

... כמה שיותר טוב, ולהצליח להשיג את המטרות שלו, כמה שיותר וכולי. אבל מי שהוא כבר ניצח את המשחק, כמו החכם האמת, שהוא כבר יודע שהכל אחד, הוא לא מתאמץ להרגיש טוב בשלמות, כי הוא יכול לנצח את המשחק, ולהשיג טוב אמיתי בשלמות בפחות מרגע אחד, ואז ממילא יסתיים המשחק. ולכן, החכם האמיתי באמת, הוא באמת שמח מכך שרצונו לא מתמלא. כי על ידי זה, יש לו יותר מקום וזמן, לחוות ...