... מעשיו, הוא היה מברר את תכלית מעשיו. כי מה ההיגיון בלעשות דברים, בלי להבין את תכליתם?! כי מי שאינו חכם, הוא עושה את מעשיו ללא תכלית, והחכם, עושה את מעשיו למען תכלית טובה. ואם האדם לא מבין מה תכלית מעשיו, אז למה הוא עושה אותם?! ואם ... נמצא? כי הטועים מטעים את עצמם שמחר יהיה יותר טוב, ושאם רק... אז יהיה יותר טוב. אבל מי שהוא חכם ושהוא מבין שמצד האמת גם מחר יהיה אותו הדבר בדיוק, עליו לשאול את עצמו, האם באמת הדבר הזה שאותו ... את מצבי באמת?! וכאשר האדם קורא ספר כלשהו ולומד תיאוריה כלשהי ותפישת מציאות כלשהי, אז אם הוא לא מספיק חכם, אז הוא קודם כל מנסה להבין את החומר הנלמד ואת הרעיונות השונים של תפישת החיים, ואחכ הוא בודק האם ... וכמובן שתמיד הוא מגלה שהיא לא עובדת. ואם הוא מגלה שהיא עובדת, אז זה רק משום שהוא לא מספיק חכם להבין, שבעתיד בוודאות הוא יגלה ששום שיטה לא באמת עובדת. וכפי שאמרנו, הטועה, קודם כל מקשיב למה שאומרים לו, ... מקבל שכל והיה מגיע אל השלמות כאן בעולם הזה ממש, והיה מפסיק לייחל לאיזה משיח דמיוני וכולי. ומי שהוא חכם, לפני שהוא לומד תיאורה כלשהי, עליו לחקור ולהבין להיכן התיאוריה הזאת מובילה. כי התפישה הדתית, היא לדוגמה מובילה את ... רק המציאות שמכילה את האדם, אלא החיבור של כל הישויות לישות אחת), הרי שתמיד הוא ירגיש תחושת חסר כלשהו. והחכמים שמבינים את הנושא הזה, הם יודעים, שלעולם האדם לא ירגיש שלמות בשום צורה שהיא, אאכ הוא עצמו ישנה את ...

... של הספר וכאן יתבאר, כיצד הספר הזה יעשה אותך למאושר באמת? ומה השכל הסופי של הספר הזה? ומי שהוא חכם ומבין שחוסר השלמות של האדם, נובע מכך שהאדם מצד מהותו הוא אינו הישות השלמה (המציאות השלמה), הוא יכול מראש ...

... הטועה שלומד את הספר הזה, הוא לפעמים לא מבין ולא מסכים עם מה שכתוב בספר הזה כלל. ומי שהוא חכם שמחכים, הוא מתחיל להתבונן על דברי הספר ומתחיל להבין אותם ולהסכים איתם. והנה, מחמת שהתכלית של הלימוד בספר, היא ... שום דיבור של שכל כלל, ממילא זה אומר שכדי שיהיה אפשר לדבר דיבור כלשהו, לשם כך צריך לשקר. כי החכם האמיתי צריך לשקר ולחשוב שיש נפרדות וטוב ורע, כדי שהוא יוכל לומר משהו. וכמובן שזה לא שקר של ממש. ... לשכל של האחדות שבו הכל אחד. ולכן מצד האדם שעוד לא השיג את האחדות של המציאות, מנקודת המבט שלו, החכם האמיתי צריך לשקר שיש נפרדות, כדי לדבר איתו. כי מי שעוד לא השיג את האחדות באמת, הוא עושה הפרדה ... הנפרדות. ולכן מנקודת המבט שלו כל דיבור, הוא נוגד את האחדות של המציאות, כי באחדות לא שייך דיבור כלל. והחכם האמיתי, רוצה להביא את האדם לתפישת מציאות כזו, שבה האדם ימשיך לחיות בנפרדות ממש, אלא שהוא יחווה אותה כאחדות ממש. והחכם האמיתי רוצה להרחיק את האדם מהאחדות בשלמות, דהיינו, לבטל אצל האדם בשלמות את המושג אחדות. כי האדם כוסף אל האחדות ולכן האדם סובל. והחכם רוצה לבטל אצל האדם את המושג אחדות. וזה אפשרי רק על ידי זה שהאדם יבין שהנפרדות היא אחדות ממש, ושאין שום הפרדה בין נפרדות לבין אחדות כלל. וכאשר האדם לומד את השכל של החכם האמיתי, אז מי שהוא טועה כנל, הוא לא מבין ולא מסכים עם דברי החכם (ומצד האמת זה בצדק כדלקמן). ומי שהוא יותר חכם, הוא מתחיל להבין את דברי החכם, כפי השגת שכלו ומתחיל לתפוש במחשבתו את דברי החכם. אלא, שהמטרה של החכם היא להביא את האדם אל התכלית הטובה, שבה האדם לא יאחז במחשבתו רעיון מוגדר כלשהו, אלא שהאדם יצליח לאחוז במחשבתו את הבלתי מוגדר. והשכל של החכם שאותו החכם מדבר עם האדם, הוא שכל מוגדר, שהוא לא התכלית ולא השלמות של השכל, אלא רק הקדמות אליהם בלבד. ולכן, גם כאשר האדם חושב שהוא מבין ומסכים עם דברי החכם, הרי שעדיין מצד האמת הוא טועה ולא מבין את פנימיות כוונת החכם כלל. כי מי שהוא חכם אמיתי שיודע את השורש של הכל, הוא יודע שכל ההגדרות וכל הרעיונות השונים, הם כולם לבושים של השכל שיש ... כי מצד האמת, כל השכלים שבעולם, כולם שווים, והכל נכון באותה המידה ממש, מצד האחדות של המציאות. וכל השכל שהחכם מגלה, הוא יכול לגלות גם את השכל המנוגד וההפכי שלו. כי מצד האמת, כל השכלים בעולם, אם הולכים איתם עד לקצה האחרון שלהם, כולם מובילים לאותה הנקודה ממש, שהיא מחוץ לכל ההגדרות. וכאשר האדם לומד את השכל של החכם האמיתי, הוא בעצם לומד את סם החיים שמלובש בתוך סם המוות. כי כל הצמצומים שיש בעולם, הם כולם סם ... אותו, אז הוא מתחיל לחיות את החיים הטובים באמת. ועד אז האדם שותה את סם המוות של העולם הזה. והחכם האמיתי כאשר הוא מדבר עם מי שנמצא בעולם הזה, הוא מדבר איתו בשפת העולם הזה, שהיא כולה גם סם ...

... שהוא מדבר, או שהוא אוחז במחשבתו בנמשל כלשהו, של מה שהוא מדבר. אך עדיין הוא מדבר צמצומים. ומי שהוא חכם אמיתי, כל דבריו הם תמיד משל ונמשל עד אין סוף. כי החכם האמיתי מחובר לשורש השכל של המציאות, שהוא עמוק עד אין סוף. כי הוא גם סופי מצד אחד, והסוף של ... שהיא אין סוף מעל אין סוף, מה שנקרא מקיפים מעל הזמן ומעל המקום. והעומק הוא אין סופי אמיתי. וכאשר החכם האמיתי מדבר, הוא מדבר מתוך עומק כוונת הלב שלו. וכוונת הלב של החכם האמיתי, היא מחוברת תמיד לעומק האין סופי של המציאות. וכאשר היא באה בתוך הדיבור של העולם ובתוך המחשבה האנושית, אז היא מלובשת בלבושים שונים שהם צמצומים שונים, כדי שלאדם מהיישוב תהיה אחיזה בהם. וכל דבריו של החכם האמיתי, הם כולם משל ונמשל. ומצד האמת כל הדברים שיש בעולם, הם כולם משל ונמשל. כי יש תהליך כללי, שמצד האמת, ההבנה שלו, היא גם סופית וגם עד אין סוף בו זמנית. ומטרת החכם, היא לגרום לאדם להבין את התהליך הכללי של המציאות. כי כל האירועים שקורים לאדם בחיים, הם כולם תתי אירועים ... בעצם אומר, שכל מה שבאמת נכון לגבי דבר אחד בעולם, נכון גם לגבי כל שאר הדברים שיש בעולם. וכאשר החכם האמיתי מדבר על נושא מסוים, הוא לעולם לא מדבר על הדבר עצמו, אלא הוא תמיד כן מדבר, על השכל שמלובש בדבר עצמו. כי הטועים, הם נאחזים בלבושים החיצוניים, אבל החכם גם הוא מדבר את הלבושים החיצוניים, אבל כל הדיבורים שלו, הם רק כלים, לאפשר לשומע לאחוז בשכלו, את השכל שמלובש שם. והחכם האמיתי, תמיד מלביש את אותו השכל האחד ממש, בלבושים שונים. כי שורש השכל הוא אחד. ושורש השכל הוא, שהכל אחד. והשכל הזה שהוא האחדות של המציאות, הוא נסתר מעיני השכל של האדם. והחכם לוקח שכלים שאותם האדם מבין, והחכם מלביש לאדם בתוך שפת הדיבור שלו ובתוך עולם המושגים שלו, הקדמות שונות ושכל חדש ודרכי התבוננות חדשים, שבאמצעותם האדם ... אין סוף שכל באין סוף לבושים. ומי שמבין את השכל של כל הלבושים של המציאות, הוא חי טוב באמת. והחכם עוזר לאדם להבין את השכל של המציאות. אך מחמת שכמות הלבושים היא אין סופית, וממילא לא ניתן לבאר את כל הלבושים של המציאות, לכן החכם בוחר נושאים מסוימים ומבאר אותם לאדם. והאדם אמור לקחת את הביאורים והפירושים ואת דרכי החשיבה שהוא שמע לגבי נושא ...

... ומקבל את הסיבות השגויות שלו, למה לא לאהוב את עצמו ואת המציאות כפי מה שהיא ממש. אבל מי שהוא חכם קצת, ומי שנמאס לו שהמחשבות שלו מתעללות לו בנשמה שלו והורסות לו את החיים, הוא כופר בעצמו, דהיינו, לא ...

... כך שיותר הגיוני לומר, שהטוב נוצר, כדי לעשות רע. ועוד יש להבין, שהטוב, הוא הרע הגדול ביותר. כי הוא מתוחכם והוא מטעה את האדם בהטעיות שונות. כי האדם סובל רוב חייו ומכלה את כל כוחו, כדי להשיג טוב דמיוני. ...

... הספר להצליח בכוח המחשבה ובו יתבאר עניין העומק והפנימיות של הספר הצלחה אהבה וחיים טובים (וכיוב כל שאר ספרי החכם האמיתי, שעוסקים בלבושי המציאות באופן יחסי לספר להיות אלוהים שעוסק יותר בפנימיות המציאות). ויש להבין, שכמה שהספר להיות אלוהים ... גשמי, ולכן היה קשה הרבה יותר לכתוב אותו. כי עיקר הקושי, הוא בהלבשה של השכל הגדול בשכל הקטן. כי החכם האמיתי לוקח את המידע בשורשו, ומצמצם אותו ומלביש אותו לשכל מאוד קטן, ואעפכ הוא מנסה לשמור על הצורה המקורית ... קל לעשות. לעומת הספר הצלחה אהבה וחיים טובים, שבו השכל הגדול, מלובש בתוך עמקי ומעמקי הקליפות וההסתרה. וגדולתו של החכם האמיתי, נמדדת בעד כמה הוא מסוגל לפשט את השכל הגדול ביותר שלו, עבור האנשים הקטנים ביותר. כי יש כאלו שהם חכמים בעיניהם, והם אומרים דברים שנראים כחכמים גם בעיני אחרים. והדברים שלהם נראים כחכמים, רק משום שהם מדברים בצורה לא ברורה. כמו לדוגמה ספר הזוהר וכל שאר ספרי הקבלה, שהם נראים כספרים חכמים, רק משום שהשטויות שכתובות שם, כתובות בצורה לא ברורה, ובעולם מושגים דמיוני ובשפה הארמית וכיוב. והטיפשים המסכנים, הם מחפשים ... סופם (כמו רוב הספרים והדיבורים בעולם). אלא שהם נאמרים בלבושים מוזרים. ואנשים טיפשים, אוהבים לבושים מוזרים. והמוזרות, נראית בעיניהם כחוכמה. והשפה הגבוהה, שבה מדברים אותם חכמים בעיניהם, היא שפה שאינה ברורה לרוב העם. והסיבה שאותם חכמים בעיניהם מדברים בשפה שאינה ברורה לרוב העם, היא משום שהם משוגעים גדולים, שאינם מבינים את עצמם, וכל שכן שאינם יכולים להסביר את עצמם לאחרים בשפה פשוטה. וההמון העם המשוגעים, נדמה להם שאותם אנשים הם חכמים גדולים. למרות שבאמת, הם משוגעים גדולים. והחושך נדמה לאור ולהפך. כי ספר הזוהר לדוגמה, הוא כולו חושך. כי הוא ... למרות שבאמת הם כולם ספרי חושך ואפילה, ממעמקי הגיהנום השטני וכולי (כפי שכבר ביארתי במקומות אחרים). והגדולה האמיתית של החכם האמיתי, נמדדת דווקא ביכולת שלו להלביש את השכל הגדול ביותר בעולם, בתוך השכל הקטן ביותר בעולם. כגון סיפורי מעשיות ושיחות העולם וכיוב. ולכן שיחת חולין של חכם אמיתי, היא יקרה וחשובה יותר, מדבר חוכמה של מי שהוא לא חכם אמיתי. כי השכל שמלובש בשיחת החולין של החכם האמיתי, הוא גדול מהשכל שיש בדברי החוכמה, של זה שאינו חכם אמיתי. ונוסיף, כי היכולת של החכם האמיתי להלביש את השכל הגדול, בתוך הלבושים של העולם הזה, היא נובעת, מכך שהחכם האמיתי יודע לקרוא ולהפשיט את המציאות מהלבושים הגשמיים שלה. וכאשר האדם זוכה לראות את פנימיות השכל של המציאות, שמלובש ...

... והחיים, ממילא האדם לא באמת מבין, מהם הטוב והרע. וממילא הרצונות של האדם, הם רצונות של שקר ושל סבל. והחכם האמיתי, יודע שברמה הפנימית של המציאות, אין שום מושג תכלית כלל (ולא שאין תכלית, אלא שאין הפרדה, של תכלית ...

... רק למסובב הראשון. שהוא, בשביל הבחירה של האדם (שזה הוא עצמו ממש), יוצר עבורו לבושים שונים. ועל האדם להיות חכם ללכת אחרי השורש, ולא אחרי הלבושים השונים. וכל הליכה אחרי הלבושים, היא עבודת אלילים. כי האדם נותן כוח כלשהו, ...

... האדם לא צריך שתהיה לו לא אמונה ולא שכל כלל, אלא אך ורק אמת בלבד. כי הטיפש, רגיל להאמין, והחכם לעומתו, מבין ומברר את האמת. ואם האמת אינה מבוררת, אין שום משמעות אמיתית לשום דבר, וכאשר האמת מבוררת, אז ...