פיתוח החשיבה של מישהו אחר, להיות חכם, איך לגרום למישהו להיות יותר חכם? איך ללמד מישהו לחשוב בהיגיון? איך לגרום למישהו לחשוב בהיגיון? איך לפתח את השכל של מישהו אחר? איך לגדל ילד חכם? איך לפתח את השכל של הילד שלך? ללמוד לחשוב איך אפשר לגרום למישהו להיות יותר חכם? כאשר רוצים להפוך מישהו לחכם יותר, ראשית כל, חשוב להבין מה משמעות הביטוי חכם. לפי אליעד כהן, חכם הוא אדם שחושב בהיגיון. לכן, אם רוצים לגרום לילד, בן זוג, עובד או כל אדם קרוב לחשוב בצורה חכמה יותר, המטרה המרכזית היא ללמד אותו לחשוב בהיגיון. מה המשמעות של לחשוב בהיגיון? חשיבה הגיונית פירושה לקחת כל מצב ... מהילד לשאול שאלות או מתעצבנים מהשאלות שלו, פוגעים בהתפתחות האינטלקטואלית שלו. ילד שלא שואל שאלות הופך להיות אדם פחות חכם, שקל לשלוט בו ושקל לרמות אותו. בעתיד, הילד אף עלול להאשים את ההורים שלו בכך שהם מנעו ממנו להתפתח ולהפוך לאדם חכם יותר. אליעד מדגיש כי הדרך הנכונה ביותר לעזור לילדים לפתח את השכל ואת החשיבה העצמאית שלהם היא לעודד אותם ... הנושאים שמעניינים אותם? כאשר אליעד עוזר לאדם שסובל מבעיה נפשית (לדוגמה סכיזופרניה), הוא מסביר שהדרך לגרום לו להיות יותר חכם ולהפוך אותו לאדם שמתפקד טוב יותר, היא לדבר איתו על הנושאים שמעניינים אותו. במהלך השיחה, הוא גורם לו לשאול ... שאלות רלוונטיות, מה שעם הזמן יהפוך להרגל של חשיבה עצמאית, ביקורתית והגיונית. סיכום כללי - איך לגרום למישהו להיות חכם יותר? לסיכום, כדי לגרום למישהו להיות חכם יותר, יש ללמד אותו לחשוב באופן הגיוני על ידי הרגלתו לשאול שאלות באופן עצמאי. אפשר לעשות זאת בצורה ישירה ... שגורמות לאדם לחשוב בעצמו. כל זה נעשה דרך שיחות ודיונים בנושאים שמעניינים את האדם, ובכך מעודדים חשיבה עצמאית, לוגית וחכמה יותר. איך לגרום לילד להיות חכם יותר? איך ללמד מישהו לחשוב בהיגיון? ניתוח סיבתיות איך לעודד ילדים לשאול שאלות? איך לפתח חשיבה ביקורתית? איך להפוך טיפש לחכם? איך לעזור למישהו לחשוב עצמאית? איך ללמד עובד לחשוב בהיגיון? פיתוח עובדים, פיתוח מנהלים, הדרכת הורים, איך לגדל ילדים חכמים? איך לגדל ילד גאון? לעודד את הילד לשאול שאלות, שאלות של ילדים, ילד ששואל שאלות, ילד ששואל המון שאלות, ילד ששואל הרבה שאלות, פיתוח החשיבה לילדים, איך לגרום לבן זוג להיות יותר חכם? איך לגרום לבת זוג להיות יותר חכמה? איך להפוך משוגע לגאון? איך להפוך טיפש לחכם? לתת למישהו דגים, ללמד מישהו לדוג, ללמד את הילד שלך לחשוב, לגרום לילד שלך להיות חכם

בקשת הבהרה, איך להבין שאלות לא ברורות? לשאול שאלת הבהרה, תשובות חכמות לשאלות טיפשיות, איך לבקש הבהרה? איך לענות לשאלה לא ברורה? איך להיראות חכם? איך להישמע חכם? איך לבקש שאלת הבהרה? איך לשאול שאלות הבהרה? שאלות ותשובות למה אנשים טיפשים נותנים תשובות לפני שהבינו את השאלה? ... לקלוע לתשובה הנכונה, או לפחות להישמע שהוא מבין משהו, גם אם לא בדיוק הבין מה שאלו אותו. איך אדם חכם מתמודד כשהוא לא מבין את השאלה? לעומת האדם הטיפש, אדם חכם פועל אחרת לחלוטין. כשהוא לא מבין שאלה, הוא אינו ממהר לענות עליה. הוא לא חושש שיחשבו עליו שהוא לא ... כן הבין ומה הוא לא הבין, וכך הוא מאפשר לשואל להסביר את עצמו בצורה מדויקת יותר. לדוגמה, אם אדם חכם שמע שאלה והוא לא הבין מילה ספציפית, הוא יאמר לשואל: שמעתי ששאלת לגבי נושא מסוים, אבל לא שמעתי מה ... לא הבנתי, אין לי מושג מה שאלת. האדם שנוקט בגישה זו נראה טיפש ולא קשוב. לעומת זאת, הדרך הנכונה והחכמה היא להסביר מה כן הבנת ומה לא. לדוגמה, אדם חכם יאמר: הבנתי שהתייחסת לנושא מסוים, אבל לא הבנתי למה בדיוק התכוונת כשאמרת את המושג הזה. האם התכוונת ל - ... ל - B או אולי למשהו אחר לגמרי?. כך הוא עוזר לשואל להבהיר את השאלה, וגם משדר שהוא מספיק חכם להבין את החלקים הברורים, אבל מעוניין להבין לעומק לפני שהוא נותן תשובה. איך אפשר לענות לשאלה שניתן לפרש בכמה דרכים? כאשר שאלה שנשאלת יכולה להיות מובנת בכמה דרכים, אדם חכם לא סתם אומר לא הבנתי, אלא הוא נותן מספר אפשרויות להבנת השאלה. לדוגמה, הוא יאמר לשואל: כששאלת את השאלה ... אם האדם שאליו פונים יהיה טיפש, הוא יענה תשובה מהירה ושטחית בלי לוודא שהבין את השאלה. לעומת זאת, האדם החכם יעזור לשואל לחדד ולהבהיר את שאלתו. הוא יעשה זאת בכך שישאל שאלות מנחות, כגון: אתה התכוונת לשאול לגבי התחושה ... כואבת לי האוזן. הרופא הטיפש עלול מיד לתת לו תרופה או טיפול בלי להבין את מהות הבעיה. לעומתו, הרופא החכם יאמר: כשאתה אומר שכואבת לך האוזן, האם אתה מתכוון לכאב בתוך האוזן או מחוץ לה? הכאב מופיע כשאתה בולע או שהוא קבוע?. בכך הרופא עוזר למטופל להגדיר את מצבו, ומאפשר טיפול מדויק יותר. איך להיראות ולהישמע חכם בזמן ששואלים שאלות הבהרה? כדי להיראות ולהישמע חכם, כאשר שואלים שאלות הבהרה, חשוב לא רק לומר שלא הבנת, אלא להסביר בדיוק מה כן הבנת ומה חסר לך כדי לענות. אדם חכם תמיד יאמר: הבנתי ששאלת משהו לגבי הנושא הזה, אך חסרה לי ההבהרה על הנקודה הזו והזו. אדם חכם יכול אף ללכת שלב אחד קדימה, ולהגיד לשואל: אם שאלת לגבי אפשרות אחת - אז התשובה היא כזו, אם ... להסביר את מה שכן הבנת, לפרט מה לא ברור לך, ולהציע אפשרויות שונות להבנת השאלה. כך לא רק שתיראה חכם, אלא גם תוכל לעזור לשואל לחדד את שאלתו, ולהגיע לתשובה המדויקת ביותר. איך לשאול שאלת הבהרה? איך להיראות חכם בשיחה? איך להתמודד עם שאלות לא ברורות? מה ההבדל בין חכם לטיפש? איך לענות תשובה חכמה? למה אנשים עונים בלי להבין את השאלה? איך לשאול שאלות חכמות? בן אדם חכם לעומת טיפש בהתמודדות עם שאלות בן אדם שהוא לא חכם גדול, ואפילו טיפש, כאשר שואלים אותו שאלה, הוא ממהר להגיב ולתת תשובה עוד לפני שהבין את השאלה. הוא שומע ... בדיוק מבין אותה, אולי רק בערך, ואפילו לא בטוח ששמע נכון - אבל כבר נותן תשובה. לעומת זאת, אדם חכם, כאשר הוא לא מבין את השאלה, הוא אומר: אדוני, לא הבנתי את השאלה. ההבדל בין החכם לטיפש ההבדל נעוץ בתפיסה שלהם כלפי ההבנה שלהם. אדם חכם או זה שרוצה להיות חכם, חושב לעצמו: אם אני לא מבין את השאלה, איך אני יכול לענות עליה? אם אתן תשובה נכונה - יכבדו ... אני לא בטוח שהבנתי, אבל אני לא רוצה שיחשבו שאני לא מבין, אז אתן תשובה - אולי אצליח. איך חכם מגיב כאשר הוא לא מבין שאלה? החכם לא רק אומר לא הבנתי. הוא גם מסביר מה כן הבין ומה לא. למשל: מישהו שואל שאלה והוא לא שמע מילה מסוימת. במקום להגיד לא הבנתי, החכם יאמר: שמעתי ששאלת על כך וכך, אבל לא שמעתי את המילה שאמרת אחרי כך וכך. האם התכוונת ל - ... הקשיב לשאלה, אבל פספס פרט מסוים. דוגמה נוספת: אדם שואל שאלה שניתן להבין בכמה אופנים. במקום לומר לא הבנתי, החכם יאמר: הבנתי שאתה שואל על נושא X, אבל לא ברור לי האם אתה מתכוון ל - A או ל - B? כך הוא מצמצם את חוסר ההבנה ומסייע גם לשואל לדייק את כוונתו. רופא חכם מול רופא טיפש נניח שמטופל בא לרופא ואומר לו: כואבת לי האוזן. הרופא הטיפש מיד ייתן לו תרופה בלי ... או יותר חיצוני? הכאב מופיע בזמן בליעה או כל הזמן? בכך הוא מחדד את האבחנה ויכול לתת מענה מתאים. החכם מסייע לשואל להבין את עצמו לא תמיד מי ששואל שאלה יודע לנסח אותה בצורה ברורה. לפעמים האדם עצמו מבולבל ואינו יודע להגדיר מה הוא רוצה לשאול. אם אדם חכם רוצה לעזור, הוא לא יאמר רק לא הבנתי. במקום זאת, הוא יסייע לשואל לנסח את שאלתו מחדש: אתה מתכוון ... הובן, לשאול שאלות ממוקדות ולסייע למי ששאל לדייק את עצמו. רוצים לדעת עוד על איך לשאול ולהבין שאלות בצורה חכמה? חפשו מידע נוסף באתר האינטרנט EIP.co.il.

האם אתה חכם, חכם או משוגע, משוגע או חכם, שורש השכל, לא יודע שום דבר, לא לדעת שום דבר, רשימו האם החוויה מתרחשת מעצמה או שהיא נוצרת מתוך ... ההבנה היא זו שיוצרת את החוויה, ולכן אם לא הייתה הבנה, החוויה לא הייתה יכולה לקרות. האם אתה באמת חכם, או שאתה רק חושב שאתה חכם? אליעד מציג דוגמה על חבר חכם שחושב שהוא יודע ומבין את המציאות לעומקה. הוא מתאר מצב שבו הוא אומר משפטים פילוסופיים כמו אין הבדל בין יש לאין, אך חברו, שנחשב לחכם, לא מסוגל לקבל את הרעיון הזה וטוען שזו שטות. אותו אדם חכם כביכול תופס את אליעד באי - היגיון או בטעות מחשבתית. אליעד משתמש בדוגמה זו כדי להמחיש שהאדם החכם הוא כזה שחושב שהוא יודע משהו בוודאות, ולכן כאשר אדם חכם שומע דבר שסותר את תפיסתו, הוא מתנגד לכך באופן אוטומטי. הנקודה שאליעד מנסה להעביר היא שהאדם החכם כביכול נמצא כל הזמן בניסיון להוכיח לעצמו שהוא צודק. ברגע שאדם מנסה להיות בטוח באופן מוחלט במשהו - למשל, ...

מנהיגות - למה מוכרח שיהיו קושיות, על חכם אמיתי? איך לזהות חכם אמיתי? חלק 1 במאמר הזה נבאר, מדוע מי שהוא חכם אמיתי, מוכרח שיהיו עליו קושיות ותמיהות. והעניין הוא, כי חכם אמיתי הוא מי זה שהוא מבין את השכל של המציאות. כי כל המציאות כולה פועלת לפי שכל מסוים. כי יש שכל מסוים שלפיו פועלת המציאות. ומי שמבין את השכל הזה שלפיו פועלת כל המציאות, הוא נחשב לחכם אמיתי. והנה, השכל של המציאות הוא מאוד גדול. ויש במציאות המון תהליכים שונים ואירועים שונים, שלא ברור לאדם מדוע ... שהשכל של המציאות הוא מאוד גדול. ולא כל אדם עם שכל קטן, יכול להבין את השכל הגדול של המציאות. וחכם אמיתי, הוא זה שהוא השלים את שכלו, והוציא את כל הפוטנציאל השכלי שלו מכוח אל הפועל. עד שהוא הגיע ... מסוגל להכיל בתוכו גם את השכל הגדול של המציאות. ואז האדם מבין את השכל של המציאות, ואז הוא נחשב לחכם אמיתי. ונאיר: כי לא מדובר רק על פוטנציאל שכלי בלבד, אלא גם על הפוטנציאל הרגשי, ועל כל הפוטנציאל האישי ... רצונו, והאדם לא מבין מדוע הדבר הזה קורה נגד רצונו, הרי שזה סוג של קושיא שיש לאדם על המציאות. והחכם האמיתי, הוא זה שאין לו שום קושיא על המציאות. מאחר שהוא מבין בדיוק כיצד המציאות פועלת ולמה כל דבר ... ואז הוא פועל, בדיוק לפי אותה צורת המחשבה של המציאות. וכמו שהמציאות עושה דברים לא ברורים, כך גם אותו החכם אומר לפעמים דברים לא ברורים ועושה דברים לא ברורים. וכאשר החכם האמיתי עושה איזה דבר לא ברור, אז מי ששכלו קטן, הוא מפקפק בחוכמתו של החכם. כי כאשר האדם רואה איזה דבר, האדם מנסה להבין אותו בשכל שלו. אבל מאחר שהשכל של החכם גדול, לכן האדם לא מסוגל להבין את השכל של החכם עצמו. ואז האדם ממציא איזה פירוש למעשיו ולדבריו של החכם, עפ שכלו הקטן. וכאשר האדם עם השכל הקטן, מפרש עפ שכלו הקטן את מעשיו של החכם, על ידי זה נוצרת אצלו קושיא על החכם. כי אכן נכון הדבר, שאם באמת החכם פועל מאותן הסיבות שנדמה לאדם שבגללן החכם פועל, אז אכן נכון הדבר שיש כאן איזו קושיא. אבל החכם עצמו יש לו שכל אחר שונה לגמרי משכלו של האדם, והוא פועל עפ צורת חשיבה מאוד עמוקה, בדיוק כמו ... שיש לאדם על המציאות, הן רק משום שהוא לא מבין את צורת המחשבה שלפיה פועלת המציאות. וכאשר האדם הוא חכם אמיתי, אז הוא חושב וממילא פועל, בדיוק כמו המציאות. ואז הוא עושה לפעמים כל מיני דברים, שכלפי חוץ נדמה לאדם שהחכם הזה כנראה לא מבין את עצמו, או שאולי הוא מתנהג בצביעות כלשהי. כי גם על המציאות אפשר לומר שהיא לא מבינה את עצמה, ושהיא מתנהגת לפעמים בצביעות כלשהי. ומאחר שהחכם חושב כמו המציאות ופועל לפי אותו השכל, על ידי זה מוכרח שיהיו עליו קושיות ותמיהות. וכאשר יש לאדם קושיא על החכם האמיתי, על האדם לזכור שאפילו את עצמו הוא לא מבין בשלמות. כי מי יכול לומר שהוא מבין את עצמו ... מבין אפילו לא את עצמו בשלמות, אז כיצד הוא מצפה להבין מישהו אחר בשלמות? וכל שכן מישהו אחר שהוא חכם ממנו? ואילו היה מבין האדם את עצמו בשלמות, הרי שממילא האדם היה מבין גם את האדם החכם האמיתי בשלמות, ורואה את גודל החוכמה שלו. אבל מאחר שהאדם לא באמת מבין אפילו לא את עצמו בשלמות, לכן מוכרח שיהיו לאדם קושיות על החכם האמיתי. ועל חכם אמיתי מוכרח שיהיו קושיות. ולא סתם קושיות, אלא קושיות של פרדוקסים וסתירות. דהיינו, מוכרח שיראה לאדם שהחכם האמיתי כאילו סותר את עצמו, ואומר דברים הפוכים ולא ברורים. וזה משום שהשכל של החכם הוא מאוד גדול, והחכם מצמצם את השכל שלו לחלקים קטנים, ובכל פעם הוא אומר לאדם חלק אחר מהשכל החכם שלו. וכאשר החכם האמיתי אומר משהו, הוא לעולם לא מתכוון לומר שרק מה שהוא אומר זה נכון. אלא כוונתו לומר שעל האדם ... כי כל הדעות שיש בעולם, הן חלקים של שכל אחד. ומאחר שהוא מאוד גדול, אז אי אפשר לומר אותו. והחכם שיודע את השכל הזה, הוא בכל פעם אומר לאדם חלק אחר מהשכל הזה. ולפעמים החלקים השונים של השכל הזה, ... עצמו, שהוא לא מבין את השכל הגדול יותר, שבתוכו נמצאות כל הדעות השונות בשלום. וכאשר יש לאדם קושיות על חכם אמיתי, עליו להבין שהקושיות שלו הן אכן נכונות. אבל הקושיות האלו הן לא על החכם עצמו, אלא על הצורה הסובייקטיבית והאישית שבה האדם מפרש את מעשיו של החכם. כי כל הקושיות שיש לאדם על המציאות ועל החכם האמיתי, כל הקושיות והשאלות האלו הן אכן נכונות. אבל הקושיא היא לא על המציאות עצמה, אלא אך ורק על ... את השאלות שלהם, בחוסר ההבנה שלהם, במקום להבין שהשאלות שיש להם על המנהיג שלהם, הן לא בגלל שהם לא חכמים מספיק להבין אותו, אלא מפני שהם מספיק טיפשים לחשוב שהוא חכם אמיתי. כי לא רק על מי שהוא חכם ... להמשיך לחפש את דרכם, במקום זה הם מדחיקים את המצפון שלהם, והם אומרים לעצמם, שזאת כנראה דרך מאוד חכמה ומתוחכמת, ולכן הם לא מספיק מבינים אותה כרגע. והאנשים האלו שהולכים בדרך כלשהי, בלי להיות שלמים באופן מוחלט עם הדרך ...

מנהיגות - למה מוכרח שיהיו קושיות, על חכם אמיתי? איך לזהות חכם אמיתי? חלק 2 ועכשיו השאלה המתבקשת היא, מאחר שגם על חכם אמיתי יש שאלות וגם על טיפש ונוכל יש שאלות, אז כיצד ידע האדם להבדיל בין מורה דרך רוחני אמיתי, שהוא חכם אמיתי ושהקושיות שיש עליו, הן רק מצד האדם עצמו, לבין נוכל וטיפש, שהקושיות שיש עליו, הן ההוכחה לכך שהוא ... ומיהו דובר האמת. והדרך היחידה של האדם לדעת האם הקושיות שיש לו, האם הן מעידות על נוכלות או על חוכמה מאוד גדולה של הדבר שעליו יש לו קושיות, היא רק על ידי זה שהאדם מסתכל על עצמו, ולוקח אחריות ... השכל ושל המחשבות של עצמו, הוא לעולם לא באמת יכול להבדיל בין נוכל מאוד גדול שיש עליו קושיות, לבין חכם מאוד גדול שיש עליו קושיות. ומצד האמת, הדבר הזה לא צריך כלל להטריד את האדם. דהיינו, חוסר היכולת של ... על כך, הוא גם לא באמת מבין את מה שאמרו לו. כי נניח לדוגמה שהאדם מקורב לאיזה מנהיג אמיתי וחכם אמיתי. ואותו החכם האמיתי אומר איזה משהו חכם. במקרה כזה, למרות שהאדם מקורב לחכם אמיתי, אם הוא יבחר רק להאמין לדברי החכם, בלי לנסות להבין אותם, על ידי זה הוא לא באמת יבין את דברי החכם. כי כאשר החכם האמיתי אומר איזה דבר, אפשר להבין ולפרש את מה שהוא אמר בדרכים שונות. וכאשר האדם שומע איזה דבר חכם מאדם חכם אמיתי, האדם לעולם מבין את דברי החכם, אך ורק לפי השכל הקטן והאישי שלו. והפירוש שהאדם מבין את דברי החכם האמיתי, הוא לעולם יהיה שונה ממה שהחכם האמיתי התכוון. כי כל מה שהחכם האמיתי אומר, זה רק היטב מסוים של שכל אחר שאותו החכם לא יכול לומר, מאחר שהשכל הזה גדול מידי מכדי לומר אותו. כי אין מי שיבין אותו. וכאשר האדם שומע את החכם האמיתי אומר איזה משהו, אז אם הוא לא מסתכל על השכל שיש בתוך דברי החכם, אלא הוא בוחר לקבל את דברי החכם בלי להתבונן בהם, על ידי זה הוא מבין את דברי החכם בצורה מסולפת והפוכה ממה שהחכם התכוון. וכל זה משום שהוא לא מתבונן על השכל של החכם. וכאשר האדם שומע איזה רעיון, גם אם התמזל מזלו של האדם והוא שומע דיבור חוכמה אמיתי מחכם אמיתי, על האדם להבין שזה שגם אם הוא שומע דבר חכם מאדם חכם, זה עדיין לא אומר שהוא מבין את מה שהחכם אמר. כי החכם אומר את דבריו בדרך של משל ונמשל. ויש בדבריו של החכם עמקות מאוד גדולה. ועל האדם להתבונן היטב ולנסות להבין, את השכל האמיתי של החכם, שעליו החכם תמיד רומז, אך הוא לא אומר אותו בפירוש. והדרך של האדם להגיע להבנת השכל של החכם עצמו, היא על ידי זה שהוא מתבונן בשכלו האישי, על הדיבור של החכם, והוא מנסה להבין את המשמעות הפנימית של הדיבור של החכם. והוא מנסה להבין את הסיבה שבגללה אמר החכם את מה שאמר. ועל ידי זה שהאדם תמיד בודק ומנסה להבין את מה שהוא שמע, על ידי זה האדם עצמו הופך בכל פעם להיות יותר ויותר חכם. וכאשר האדם מקורב למנהיג רוחני כלשהו, בין אם הוא חכם אמיתי ובין אם הוא נוכל אמיתי, הרי שאם האדם תמיד מתבונן על השכל של מה שהוא שומע, על ידי ...

חכמה, טיפשות, האם אתה חכם? האם אתה טיפש? מהי חוכמה אמיתית? מהי טיפשות אמיתית? ההיגיון שבשיגעון, לא לזלזל במשוגעים, שכל מעל השכל האנושי, הגדרה של טיפש, הגדרה של חכם, חלק 1 איך לדעת אם אתה חכם או טיפש באמת? כל אדם חושב לפעמים שהוא חכם ואילו אחרים טיפשים, או להפך, שהוא טיפש וכולם סביבו חכמים ממנו. אליעד כהן מסביר כי השאלה אם האדם הוא חכם או טיפש היא שאלה של נקודת מבט ושל פרספקטיבה בלבד. קיימות למעשה כמה אפשרויות ביחס שבין האדם לסביבה: אפשרות ראשונה - האדם חושב שכולם טיפשים ורק הוא חכם. אפשרות שנייה - האדם חושב שכולם חכמים ורק הוא טיפש. אפשרות שלישית - האדם חושב שכולם טיפשים כולל הוא עצמו. אפשרות רביעית - האדם חושב שכולם חכמים כולל הוא עצמו. אפשרות נוספת ועמוקה יותר - האדם חושב שכל בני האדם הם גם חכמים וגם טיפשים בו זמנית, כולל הוא עצמו. אפשרות אחרונה - שאין בכלל דבר כזה טיפש או חכם. אליעד מסביר שהרוב בדרך כלל נוטים לחשוב שהם חכמים וכולם טועים. זהו מצב שבו האדם מאמין שהוא רואה את האמת טוב יותר מהסביבה. אך בהמשך, לפעמים אותו אדם מגיע למצב של ספק עצמי ומתחיל לחשוב שאולי דווקא הוא הטיפש וכולם חכמים. הוא מדגיש שגם אנשים שהיו בטוחים שהם הכי חכמים בעולם, לעיתים גילו מאוחר יותר שהם בעצם טעו. האם אפשר להיות טיפש וחכם בו זמנית? אליעד מוסיף שישנה אפשרות מיוחדת שבה האדם אינו מבדיל בין חוכמה לטיפשות, כלומר, הוא מצליח לראות שבכל דבר יש גם חוכמה וגם טיפשות, או שהוא רואה שבכל דבר יש אך ורק חוכמה. הוא מדגיש שהמצב האופטימלי שאליו האדם יכול להגיע הוא לראות שכל דבר קיים בעולם הוא רק חכם, בלי טיפשות בכלל. במצב כזה האדם לא אומר בכל דבר יש גם חוכמה וגם טיפשות, אלא ממש מזהה שכל דבר שקורה הוא חכם לחלוטין, בלי שום היבט טיפשי. האדם רואה שכל הטעויות, כל הדברים שלכאורה נתפסים כטיפשות, הם למעשה ביטוי של חוכמה נסתרת. מהי ההגדרה האמיתית של חוכמה וטיפשות? אליעד דן לעומק בשאלה מהי בכלל חוכמה ומהי טיפשות. בדרך כלל אנשים קובעים אם משהו הוא חכם או טיפשי לפי אמות המידה וההיגיון המקובלים בחברה. אך אליעד מבהיר שהגדרות אלה אינן מוחלטות. למשל, אדם יכול לחשוב ... מסוים הוא טיפשי משום שהוא אינו מצליח להבין את ההיגיון שעומד מאחוריו, אך אדם אחר יראה בדיוק באותו רעיון חוכמה עמוקה ונסתרת. לדוגמה, אליעד מתאר מצב שבו אדם מתעקש לצאת דרך הקיר במקום דרך הדלת. מבחוץ, אדם אחר יאמר ... יצליח למצוא דרך שאיש אחר לא חשב עליה, דרך שתאפשר לו לצאת לכל מקום אחר ביקום, וכך למעשה יהפוך לחכם ביותר. מה באמת קובע אם רעיון הוא חכם או טיפשי? אליעד ממשיך ומסביר שהדרך שבה אנשים מעריכים רעיונות (האם הם חכמים או טיפשיים) קשורה למורכבות הרעיונות. לעיתים אנשים מתרשמים שמורכבות היא סימן לחוכמה, ופשטות היא סימן לטיפשות. אך גם כאן הוא מבהיר שזה לא בהכרח כך. אדם יכול לחשוב באופן מורכב וליצור ... איך מדליקים תנור, אדם אחד יסביר בצורה מאוד מסובכת, והשני יסביר פשוט וקל. רוב האנשים יחשבו שהמסביר בפשטות הוא החכם, אך ייתכן שהמסביר בפשטות פשוט לא מבין את המורכבות האמיתית שקיימת. אולי דווקא המסביר המסובך יודע משהו חשוב שהמסביר הפשוט מפספס. לכן, לדעת אליעד, ההבחנה בין חכם לטיפש אינה תמיד ברורה ופשוטה. מה גורם לך להחליט שמשהו הוא חכם או טיפשי? אליעד שואל באופן ברור מה הקריטריון שלך כשאתה שומע אנשים מתווכחים: האם אתה מחליט שאחד מהם חכם והשני טיפש? האם אתה מתבסס על זה שהדעה מתאימה למה שאתה כבר יודע או חושב? ואולי כולם טיפשים או כולם חכמים? אולי אתה בעצמך לא יודע אם אתה חכם או טיפש? אליעד מדגיש שהכל תלוי בנקודת המבט של האדם. מה ... ולהפך, מה שנראה לך טיפשי, יכול להיות חכם ממקום אחר. כדי לחדד את הנושא, אליעד מציין שהבסיס להבחנה בין חוכמה וטיפשות הוא קודם כל בשאלה אם הדבר נכון או לא. אדם שחושב מחשבה לא נכונה, נחשב טיפש, אך ייתכן ... איך אתה יודע שאתה צודק? איך אתה יודע שאתה לא הטיפש במקרה הזה? איך לדעת אם אתה טיפש? מהי חוכמה אמיתית? האם כולם טיפשים או חכמים? איך להבחין בין חוכמה לטיפשות? האם יש היגיון בשיגעון? האם מורכבות מעידה על חוכמה? מהו שכל מעל השכל האנושי?

ללמוד מטעויות, להיות חכם בדיעבד, להיות טיפש בדיעבד, טיפשות בדיעבד, חוכמה בדיעבד, חרטה, ייסורי מצפון, איך ללמוד מטעויות? לנתח טעויות, איך ללמוד מכישלון? מחדל הקורונה, לחזור על טעויות, שינוי חשיבה, שינוי התנהגות, קבלת החלטות האם חוכמה בדיעבד היא אכן חוכמה? האם נכון להחשיב את זה כחוכמה כאשר אנו מבינים את הטעויות בדיעבד? שאלה זו עולה לא אחת אחרי שמתרחש כישלון או טעות, ואז אנשים באים וטוענים למה לא עשינו כך או כך?. פעמים רבות נשמעת התגובה זה לא חוכמה להיות חכם בדיעבד. זהו טיעון שמכיל בתוכו השאלה: אם היית חכם באמת, מדוע לא עמדת על כך מראש? ההסבר לכך פשוט: תמיד עדיף להיות חכם, גם אם זה אחרי מעשה. ברור שעדיף לדעת מראש ולמנוע את הכישלון, אבל אם הכישלון כבר התרחש, עדיף ללמוד ממנו ולהבין מה הוביל אליו, במקום להישאר עם אותה צורת חשיבה שהובילה לבעיה. האם עדיף להיות חכם לפני המעשה או אחרי? ישנו ויכוח האם עדיף להיות חכם לפני המעשה או רק אחרי. במקרה של הקורונה, למשל, היו שאמרו למה לא קנינו מסכות מראש? והתשובה היא, אכן, עדיף להיות חכם לפני מעשה, כמו שכבר היה ראוי לחזות את הבעיות ולפעול בהתאם, לא להמתין עד שהבעיה תגיע. אך גם כאשר לא היינו חכמים מלכתחילה, חשוב להיות חכמים בדיעבד. הבעיה הגדולה היא כאשר אנשים לא לומדים מהטעויות וממשיכים באותן דרכים. כשיש כישלון, חשוב לבחון את הסיבות שהובילו אליו וליישם שינוי אמיתי לעתיד. מה ההבדל בין חוכמה טיפשית בדיעבד? חוכמה בדיעבד היא כשרואים את המצב לאחר שקרה, מנתחים אותו, מבינים מה לא הלך טוב, ולומדים איך לא לחזור על ... לעומת זאת, לא לומד מהטעויות. הוא פשוט שוכח אותן ומחפש תירוצים. הוא אולי יגיד לא נורא, העיקר שנהיה יותר חכמים בפעם הבאה, אך הוא לא מבצע שינוי אמיתי. איך זה קשור למגיפת הקורונה? הקורונה היא דוגמה מצוינת לשאלה הזו. ... הקשיבו. ברגע שהתפשטה הקורונה בישראל, הרבה מהם התחילו להגיד למה לא עשינו כך קודם?. אך גם אם לא היינו חכמים מלכתחילה, חשוב מאוד ללמוד מהכישלון ולפעול בהתאם לעתיד. יש להפיק לקחים. האם כדאי ללמוד מהעבר או להתרכז בעתיד? היו ... ללמוד מהטעויות ולהימנע מטעויות דומות בעתיד. כל טעות היא הזדמנות לשיפור וללמוד מטעויות. מה תהיה השורה התחתונה? כדאי להיות חכמים גם אם רק אחרי המעשה, וחשוב ביותר ללמוד מהטעויות. החכמים הם אלה שמתעוררים אחרי הכישלון ומבינים מה היה חסר, ואז עושים שינוי יסודי כדי לא לחזור על אותה טעות. ללמוד מטעויות חוכמה בדיעבד כישלון והפקת לקחים שינוי חשיבה כישלונות מנהיגותיים איך לא לחזור על טעויות? האם זאת חוכמה להיות חכם בדיעבד? שאלה זו עולה כאשר מתרחשות טעויות או כשיש כשל מסוים, ולאחר מכן בא מישהו ואומר למה לא עשינו מראש כך וכך?. פעמים רבות טוענים כלפיו: זה לא חוכמה להיות חכם בדיעבד, כלומר, מה הערך בלהציע רעיונות או פתרונות רק אחרי שכבר התרחשה הבעיה. אבל יש נקודה חשובה: תמיד טוב להיות חכם, ועדיף להיות חכם גם אם זה אחרי מעשה. כמובן שעדיף פי כמה להיות חכם מלכתחילה, לראות את הבעיות מראש ולפעול בצורה שתמנע את הכשל. אולם אם כבר קרתה טעות או התרחשה בעיה, אז ... ללמוד מכך ולעמוד על הסיבות שגרמו לבעיה, במקום להמשיך ולהישאר באותה צורת חשיבה שהובילה לטעות מלכתחילה. מדוע עדיף להיות חכם לפני מעשה, אך עדיין חשוב להיות חכם בדיעבד? שואלים: למה לא קנית מסכות מראש?, למה לא התארגנת אחרת למצב חירום?, למה לא נערכנו קודם?, והתשובה: כן, ... וכדומה. זאת ההתנהלות ההגיונית: לא לחכות שהצרה תגיע כדי להתחיל לטפל בה. יחד עם זאת, גם אם לא היינו חכמים מלכתחילה, כדאי מאוד שנהיה חכמים אחרי מעשה. לעתים אנשים מתעלמים מהצורך לחשוב בדיעבד כי הם מפחדים להיתפש כמי שלא באמת היו חכמים קודם. אבל מי שטוען אתה חכם בדיעבד כטענה מזלזלת, שוכח שיש גרוע יותר: להיות טיפש בדיעבד, כלומר, לא ללמוד ... אותם אנשים כבר אמרו זאת לפני כן ולא הקשיבו להם? ואם התשובה היא שלא הקשיבו, אז אדרבה: טוב שהיו חכמים עוד לפני. גם אם לא היו חכמים קודם, עדיף כעת לומר טעינו ולתקן להבא, להפיק לקחים, ללמוד מה קרה, להבין למה לא היערכנו מראש. הבעיה האמיתית היא לשמוע את אותו נימוק של אל תהיו חכמים בדיעבד רק כדי שלא יצטרכו להסיק מסקנות אמיתיות. האם כדאי לחקור לעומק את העבר או להתמקד רק בעתיד? רבים ... ונשארים באותו מצב. כשלוגיקה כזאת חוזרת על עצמה, הם לעולם לא משתפרים ולא לומדים, כי מבחינתם אין צורך להפוך לחכמים יותר ולעצור את הטעות מראש. אדם חכם יעדיף תמיד לשפר ולהרוויח יותר, להבין איפה אפשר היה להפיק תוצאה טובה ... או לפחות להתכונן למגוון תרחישים סבירים. מי שלא עושה זאת ולאחר מכן מתרץ את עצמו במה אתה רוצה, זה חוכמה בדיעבד?, בעצם מנסה לחמוק מלימוד אמיתי של הטעות. כיצד נושא זה בא לידי ביטוי בהתנהלות מנהיגים ובחיי היומיום? דוגמאות ... לעומק, הוא בוחר שוב ושוב באותם אנשים, גם אם התנהלותם כושלת. לכן, האחריות היא קולקטיבית: ככל שיותר אנשים יהיו חכמים מראש (או לפחות ישכילו וילמדו בדיעבד), כך יעלו מנהיגים חכמים יותר, תהיה דרישה אמיתית למומחים בתחומם (ששר הבריאות באמת יבין בבריאות, ששר הכלכלה יבין בכלכלה וכו). למה חשוב לבדוק ... להגדיל הישגים ולהימנע מטעויות, ולא לקבע צורת חשיבה של העיקר לשרוד. לסיום, חשוב לזכור: ככל שבני האדם שבסביבה יהיו חכמים יותר, ילמדו מטעויות, יטפחו חשיבה היגיונית ויבינו את החשיבות של ניתוח העבר, כך תעלה גם הרמה של מי שמנהל ...

אין חכם כבעל ניסיון, מי יותר חכם מבעל הניסיון? היגיון או ניסיון מעשי, למידה דרך ניסוי וטעייה, ללמוד מניסיונם של אחרים, מחקר מדעי, הסקת מסקנות, לא לסמוך על הניסיון, האם אין חכם כבעל הניסיון? תהליכי למידה, תצפיות מדעיות האם באמת אין חכם כבעל הניסיון? אליעד כהן מציג את האמירה הידועה אין חכם כבעל הניסיון, ובוחן אותה לעומק. לפי התפיסה המקובלת, אדם שהתנסה בדבר מסוים, יודע אותו טוב יותר ממי שלא התנסה. ... את השומעים להפעיל את השכל וההיגיון ולא להסתמך רק על הניסיון של עצמם או של אחרים. האם באמת אין חכם כבעל הניסיון? למידה מניסוי וטעייה כיצד להסיק מסקנות נכונות? האם ניסיון אישי תמיד נכון? מחקרים מדעיים וניסיון מעשי מתי ...

איך להיות יותר חכם? איך לגלות שאתה טועה? איך לא לנצח בוויכוח? איך לא להיות נצחן? איך לעזור לאנשים לתקן אותך? איך לצאת חכם ולא לצאת צודק? איך תהיה חכם ואל תהיה צודק? ווכחנות, הנצחנות אינה סובלת את האמת, איך לא להתנצח? בירור האמת, איך לנהל דיונים? ניהול דיונים אם אתה רוצה להיות חכם ולא רק לצאת צודק, ואם אתה באמת רוצה לדעת מה האמת ולא רק לחשוב שאתה יודע מה האמת ולא ... אותו, כי אנשים בדרך כלל מעדיפים לא להיכנס לוויכוח. וכך כמובן זה מגדיל את הסיכוי שתצא צודק אבל לא חכם.

החלטות נכונות, החלטות לא נכונות, רק חמור לא משנה את דעתו, החלטה שגויה, החלטות חכמות, החלטות טיפשיות, כמה אתה חכם? האם אתה חכם? החלטות טובות, לשנות את דעתך, חרטה, להתחרט, לגלות שטעית, לחזור בך למה אנחנו משנים את דעתנו למרות שהאפשרויות לא ... הירוקה מתאימה לו יותר מהכחולה. הוא החליט מראש שיהיה לו יותר נעים או יעיל לשנות מדי פעם. האם אדם חכם יכול לטעות בהחלטה שלו? אליעד כהן טוען שבמובן מסוים, אדם חכם לעולם לא יטעה בהערכה עצמה. אם אדם אכן חכם, ההחלטה הראשונית שלו הייתה צריכה להיות מדויקת לפי המידע שהיה לו באותו הרגע. כלומר, אם אדם חושב שמשהו נכון ... ב - 70%, אז באותה נקודה הוא טעה, כי חשב שמשהו נכון יותר ממה שהוא באמת היה נכון. אדם חכם באמת תמיד יהיה מודע לכך שההחלטה שלו לא בהכרח אידיאלית, אלא רק הטובה ביותר במסגרת המידע והזמן שהיו לו. ... משום שההחלטה הראשונה היתה טיפשית, אלא כי מראש הוא ידע שההחלטה לא מושלמת. האם שינוי דעתך מעיד שאתה לא חכם מספיק? אליעד כהן מדגיש כי שינוי דעה אינו מעיד בהכרח על חוסר חוכמה. הוא מסביר כי אדם חכם אמיתי יכול תמיד לראות את האמת המוחלטת שאין הבדל מהותי בין אפשרויות (לדוגמה, בין חולצה ירוקה לכחולה במובן האבסולוטי), ... שאין הבדל משמעותי בין בחירות, אך במישור היחסי של חיי היום יום ישנם יתרונות וחסרונות שצריך לקחת בחשבון. אדם חכם לא יכול לחשוב שמשהו נכון לחלוטין ואז לגלות שהוא לגמרי לא נכון. הוא תמיד יישאר מודע לאפשרות שההחלטה שלו ... לו שטעה או שנדרש שינוי בהחלטה שלו. אם אדם באמת המום מכך שההחלטה שלו השתנתה, כנראה שהוא לא היה חכם מספיק בתחילה, כי הוא לא היה מודע לכך שיש עוד גורמים שלא חשב עליהם או לא בדק אותם לעומק. ... אם הוא משנה את דעתו, הוא לא שיקר - כי מלכתחילה לא הציג את החלטתו כאמת מוחלטת. ההבדל בין חכם לבין טיפש או בין גאון למשוגע הוא בדיוק בשאלה האם הוא חושב שהרעיון שלו נכון באופן מוחלט, או שהוא ... מעדיפים לקבל החלטה מספיק טובה כרגע, מתוך מודעות לכך שייתכן וההחלטה לא מושלמת, ולדחות את המחשבה המעמיקה להמשך. אדם חכם באמת, שמבין שיש גבול לזמן וליכולת החשיבה, מודע לכך שההחלטה שלו לא תהיה אידיאלית ב - 100%, אך הוא לפחות יהיה מודע לכך מראש ולא יתפלא כשההחלטה תשתנה. בסיכום, לפי אליעד כהן, אדם חכם תמיד מודע לכך שהחלטתו היא יחסית ולא מוחלטת, ושהוא עשוי לשנות את דעתו אם התנאים או המחשבות שלו משתנים. ... מוחלטת ואינו מבין מדוע דעתו משתנה. איך להחליט החלטות נכונות? למה אנשים מתחרטים על החלטות? מה ההבדל בין החלטה חכמה לטיפשית? האם לשנות את דעתך זו חולשה? איך לדעת אם טעיתי בהחלטה? מה הופך אדם לחכם בהחלטותיו? האם החלטות שגויות הן בהכרח טיפשיות?