הסוד של הצמצום - איך מתוך אחדות מתהווה נפרדות? אם הכל טוב, אז איך זה שיש רע?... מתהווה נפרדות? אם הכל טוב, אז איך זה שיש רע? כפי שכבר ביארתי, גם הטוב וגם הרע, בשורשם הם ישות אחת. כי בעולם שלנו יש ישויות שונות. והישויות השונות שיש בעולם שלנו, הן נפרדות זו מזו. אך כל הישויות השונות שיש בעולם, הן כולן ביטויים שונים וגוונים שונים וצמצומים שונים והיבטים שונים, של המציאות, שהיא הישות האחת. ומנקודת מבט על המציאות כישות אחת, אין הבדל בין טוב לרע. דהיינו, הטוב הוא לא יותר טוב מאשר הרע או להפך. כי יש תחושה ... של רע, אלא שאין הבדל בין התחושות האלו. כי אלו לא יותר מאשר סוגים שונים של תחושות ורגשות. וגם הישות העצמית של האדם, דהיינו, האני של האדם, וגם הרצון העצמי של האדם, וגם כל המחשבות של האדם, וגם כל ... הזאת בעצמה, היא ביטוי של שאלה אחרת עמוקה יותר. והשאלה הפנימית יותר, היא כיצד מאחדות פשוטה נוצרו פעולות משתנות וישויות שונות ונפרדות. כי בשכל האנושי ניתן להבין שלכל הישויות כולן, יש מכנה משותף כלשהו. ויש איזה רובד פנימי כלשהו ... היא, כיצד מתוך אחדות נוצרה נפרדות. אך באמת יש כאן שאלה פנימית עוד יותר, והיא איך מתוך אחדות נוצרה ישות שהיא נפרדת מהאחדות. כי כאשר יש אחדות, אין מקום לעוד ישות נוספת על האחדות. ועצם קיומה של ישות נוספת על האחדות, זה עצמו שולל את הרעיון של האחדות. כי לכאורה נדמה שמאחדות יכולה להיווצר אחדות אחרת אך ... לבין רע. אלא שמצד האמת, מנקודת מבט של אחדות, אין אפשרות שיווצר שום דבר. כי אם לדוגמה הייתה נוצרת ישות של אחדות, מתוך הישות של האחדות הראשונה, הרי שהיה צריך לשאול: האם האחדות שנוצרה, האם היא זהה לאחדות שיצרה אותה? ואם כן, אז ... שמהווה אותה? ונסביר: השאלה בעצם היא, לא איך זה שמתוך אחדות נוצרה נפרדות, אלא איך זה שמתוך אחדות נוצרה ישות שהיא נפרדת מהאחדות. כי עצם זה שקיימת עוד ישות בעולם בנוסף על הישות של האחדות, בזה עצמו יש נפרדות. כי הנפרדות לא נמצאת רק בין הישויות השונות שיש בעולם. אלא הנפרדות עצמה נמצאת, בין האחדות לבין הנפרדות. כי הנפרדות נפרדת ושונה מהאחדות. ועצם זה שקיימת ישות שונה מהאחדות, זה עצמו נפרדות. ואכ שורש השאלה הוא, איך בכלל יש הבדל בין אחדות לבין נפרדות? דהיינו, איך בכלל יש ישות שהיא נפרדת מהישות של האחדות שהיא שורש המציאות? ונעמיק עוד את השאלה ונסביר כי היא קיימת לא רק במעבר שבין האחדות הראשונה לבין הישות הנפרדת הראשונה מהאחדות, אלא מצד האמת השאלה הזאת קיימת גם במעבר שיש בין הרמות השונות של הנפרדות עצמה. כי ... מזו, במקום ובזמן. כי כל הישויות שקיימות בעולם, כולם נפרדות זו מזו במקום ובזמן שלהן. כי כל דבר נפרד מישותו בזמן אחר. כי אותו הדבר ממש, הוא בכל רגע ורגע ישות אחרת ממש. וגם שתי ישויות זהות זו לזו ברגע אחד, הן נפרדות זו מזו במקום שלהן. כך שכל נקודה במרחב הזמן והמקום, היא נפרדת מכל נקודה אחרת ומכל ישות אחרת שנמצאת במרחב הזמן והמקום. ומאחר שמרחב הזמן והמקום הם אין סופיים, ממילא ברמה החיצונית ביותר יש אין סוף ישויות שנפרדות זו מזו. כי ברמה החיצונית ביותר, כל ישות נפרדת מכל שאר הישויות האחרות בזמן ובמקום שלה. אבל בין הרמה הראשונה של האחדות, שבה גם הזמן והמקום הם ישות אחת, לבין הרמה האחרונה שבה כל נקודה במרחב הזמן והמקום היא ישות אחרת, בטווח הזה יש הרבה רמות שונות של נפרדות. כי יש את הרמה הראשונה שבה הכל אחד ממש. ובה גם הזמן והמקום הם ישות אחת. וכל המקום כולו הוא נמצא כולו בתוך נקודה אחת ממש. וכל מרחב הזמן כולו, גם הוא נמצא בתוך נקודה אחת ממש. ובשורש המציאות, שם הזמן והמקום הם ישות אחת ממש. כי בעומק המציאות, שם אין זמן ואין מקום כלל. כי יש משהו פנימי יותר מהזמן והמקום. ואחכ נפרדו הזמן והמקום. ונפרדה התודעה של האני של האדם מהתודעה / הישות והאני של המציאות עצמה. וגם נוצרה נפרדות בין הרצון העצמי של האדם לבין הרצון של המציאות. ונוצרה נפרדות בין ... שבעולם, ואעפכ יש שכלים שונים בעולם וכיוב. וכל שתי ישויות, או שהן זהות זו לזו בשלמות, ואכ ממילא הן ישות אחת, או שהן נפרדות זו מזו בדבר כלשהו, ואכ שתיהן חלק מדבר אחר גדול עוד יותר שמאחד אותן. וגם ... מילוט מהשאלה הזאת, והיא אם נאמר שאין שום אחדות בעולם כלל, אלא הכל נפרד תמיד. כי אפשר לומר שכל ישות שקיימת בעולם, היא לא דומה בשום דבר בעולם לשום דבר אחר. ואין שום מכנה משותף בין שום דבר לשום ... לא התפישה המקובלת. כי בחוש ניתן לראות שיש רמות של אחדות ורמות של נפרדות. אך אפשר לנסות לומר שכל ישות בעולם היא נפרדת בשלמות מכל שאר הישויות האחרות, ללא שום מכנה משותף כלשהו. ובכך בעצם ניתן לנסות להתחמק מהשאלה ... שעפ התפישה הזאת בעצם אנחנו מעמיסים את כל תכונות האחדות על תכונות הנפרדות. ועפ התפישה הזאת נצטרך לומר שכל ישות היא אין סופית והיא ממלאת את כל מרחב הזמן והמקום. ושכל ישות היא בעצם סך כל הישויות. ואכ הגענו שוב פעם לשורש האחדות. וכפי שכבר ביארתי, כל הקצוות נפגשים זה עם ... הסיבה וגם התוצאה, וגם הסיבה וגם האין סיבה, וגם הרצון וגם האין רצון, וגם הטוב וגם הרע, וגם כל ישות וכל שאר הישויות, וגם כל ישות וההעדר שלה, הכל נמצא באחדות אחת. כי בשורש המציאות, יש טוב ויש רע. ויש רצון ויש חוסר רצון. ויש ... המציאות עצמה. אלא שמנקודת המבט של שורש המציאות, שם אין נפרדות בין נפרדות לבין אחדות, ולכן בעצם הכל זאת ישות אחת ממש. וכאשר יש לאדם את השכל הגדול של המציאות, שבו יש אחדות בין האחדות לבין הנפרדות, ממילא אין ... הטוב לבין הרע, כי בשכל הגדול יותר, אין נפרדות בין אחדות לבין נפרדות, וממילא אין הבדל בין טוב ורע כישות אחת, לבין טוב ורע כישויות נפרדות. וממילא אין שום שאלה כלל. כי יש כאלו שבטעות חושבים שהאחדות פירושו שאין ... הישויות הסופיות, וגם להפך. כי מצד האמת, גם הנפרדות וגם האחדות של המציאות, אלו רק ביטויים שונים של אותה הישות ממש. ויש עוד טעות נפוצה, והיא שיש כאלו שבטעות חושבים שהאחדות נפרדה מהעולם, ועכשיו יש רק נפרדות. או שעכשיו ... רע, אלא שאין הבדל בין הנפרדות הזאת, לבין האחדות של הטוב ושל הרע. והאחדות והנפרדות, הן היבטים שונים של ישות אחת שבה אין נפרדות בין אחדות לבין נפרדות. וכך גם הסיבה והתוצאה, או הסיבה והאין סיבה וכל כיוב, שאלו היבטים שונים של ישות אחת שבה אין נפרדות בין סיבה לבין חוסר סיבה וכולי. וממילא אכן יש רע, אך אף על פי כן ...